לתרום נכון – איך בוחרים את התרומה הנכונה ביותר לכם
בישראל 2018 יש ירידה בהיקף התקציבים והמענקים מטעם הגופים הממשלתיים והמעורבות של המגזר העסקי בחברה הישראלית בשנים האחרונות הולכת וגדלה.
אנשי עסקים המנהלים חברות בישראל רואים חשיבות בתרומה לחברה כדי להפוך אותה למקום טוב יותר, לקידום מטרות ושינוי חברתי. מה עומד מאחורי מדיניות התרומות של בעלי עסקים וחברות בארץ? את השאלה הזו כל בעל חברה חייב לשאול את עצמו ולהגדיר את מטרת התרומה – האם זו תחושה פנימית , עיצוב מוניטין החברה , הקלות מיסוי או תרבות של נתינה?
מה מניע את אנשי העסקים?
אז מה מניע אנשי עסקים לתרום. יש כמה גורמים.
עולם טוב יותר- אנשי העסקים שמרגישים כי ביכולתם לסייע לחברה להתנהל טוב יותר . הם מרגישים כי בידיהם האמצעים לעשות זאת ע"י תרומת זמן , ניסיון וממון. אנשים אלה מפעילים מנגנון סיוע של סינון הבקשות שמגיעות אליהן והכל למען המטרה הנכונה עבורם .
הכרה לצורך מוניטין גבוה- כמות הנכסים והממון חשובים ,אבל ההשתייכות למטרות טובות מוסיפה כבוד ומראה לעולם שלא רק הכסף מניע אלא גם הרצון לעשות טוב . הכרה ציבורית , הנצחה , תורמים למוניטין של כל חברה וכל בעל ממון .
פטור ממס- שיקול פרקטי , שמלווה כל תרומה בארץ ובעולם .רשויות המס בישראל מציעות פטור ממס העומד על 35% . תרומה מוכרת לצרכי מס ,אם היא מועברת למוסד שיש לו אישור עמותה ( סעיף 46) .
תרבות של נתינה – רבים מבעלי העסקים בישראל גדלו בתרבות של נתינה ועזרה , והם מנחילים את התרבות הזן בחברות שהם מנהלים , ומיישמים אותה להלכה בשטח .
הידע המקצועי בעולם הפילנתרופי הוא מאד חשוב ובא לעזרת אנשי העסקים שיבחרו את המטרות הראויות להם , ישפיעו , יקבלו תמורה נאותה וישמרו על שמם הטוב. לפעמים נראה שלאחר קבלת התרומה , העמותה משתמשת בכסף ללא ביקורת וכדי למנוע מצב כזה – תרומות צריכות להינתן בקפידה , תוך שימת לב לכללים מדויקים והתחייבויות קפדניות . סוגי התרומות מתחלקים באופן הבא :
תרומה להקמה- תרומה לעמותה בהתחלת הדרך ,בדרך כלל הסכומים נעים בין 20,000 -100,000 שקל .
תרומה למימון פעילות שוטפת- בניגוד לתרומות ייעודיות ש"צבועות" לפרויקטים פרטניים , תרומה זו היא למען העמותה לכיסוי הוצאות הנהלה , משרדים וכו'. הסכומים נעים בין 100,000- 300,000 שקל .
תרומה ייעודית – תרומה לפרויקט מוגדר מראש . לפרויקט יש תכנית מוגדרת עם יעדים מדידים , תקציב , ולוח זמנים . הסכומים נעים בין 100,000 עד 1 מיליון שקל.
תרומה לבנייה – בדרך כלל הכוונה לבתי חולים , אוניברסיטאות , בתי כנסת , מבני תרבות וכו' . מדובר על סכומים גדולים מאד , עשרות מיליונים. . התורמים לרוב ידרשו הנצחת שמם . זה מגביל את האפשרות שתורמים אחרים ישתתפו . תורמים רוצים לראות שלד הבניין , אישורי תכניות ולוודא שיש מימון לכל הבנייה
תרומה משלימה – תרומה שהארגון יקבל אם יראה כי ביכולתו לגייס matching . ה-matching לא חייב להיות באותו סכום שבו ניתנת התרומה . הסכומים נעים בין 200,000 – 2,000,000 שקל.
הקצאת משאבים שאינם פיננסיים – חברות רבות מעוניינות היום לתרום גם בדרך של מעורבות החברה ו/או העובדים . חברה יכולה לקחת חלק בהוצאה לפועל של פרויקט מסוים, העובדים יכולים להיות חלק ממערך מתנדבים של הארגון ואז הם יכולים להידרש לעבור הכשרה מסוימת . תרומה כזו דורשת מהחברה מעורבות והשקעה רבה. אפשרות אחרת היא שימוש בחללים לטובת הארגון , או תרומה אקטיבית של אנשי המקצוע בחברה
לאור ריבוי העמותות במדינת ישראל מעל ל40,000 , אנחנו עדים לכך שקיימות עמותות אשר פועלות במקביל באותם תחומים ומביאות לכך שתורמים מקבלים עשרות פניות מעמותות שפועלות בתחומים זהים .
תרבות הפילנתרופיה בארץ , עדיין לא הגיעה להבנה מלאה כיצד פועלים עם המגזר העסקי . עמותות צריכות לאמץ גישות עסקיות ; הצגת נתונים באופן מקצועי אך מתומצת , שקיפות מלאה , וייצור הכנסה עצמית .
המגזר העסקי תורם בראייה איך התרומה משרתת גם אותו וכי הארגון עומד במילתו גם לאחר קבלת התרומה . אי עמידה בהבטחות , אי שמירה על קשר עם התורם גם לא למטרות תרומה לצערנו הן עדיין חלק מהתופעות שאנו עדים להן .
לקראת סוף שנת המס גופים עסקיים רבים נוטים לקבל החלטות לגבי תרומות שהם רוצים לבצע עד סוף השנה , מומלץ ואף רצוי מאד לקבל ייעוץ מבעלי מקצוע שידאגו לטייב את התרומה למקסימום.