מה החוב של המדינה לפנסיה של אנשי הקבע? אף אחד לא יודע!

משרד האוצר לא יודע להעריך את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל. זאת ועוד – גם הפנסיה התקציבית לאנשי הקבע היא סוג של אומדן גס שתלוי במספר גדול של פרמטרים – מה שברור, מדובר בסכומי עתק שהמקורות להם יותירו חור גדול בתקציבים העתידיים.

ובכלל – החוב הכולל בגין הפנסיות לצד ההתחייבות העתידית בגין הקצבאות של ביטוח לאומי (קצבאות שונות) מבטאים גירעון משמעותי מאוד בתקציב.

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הדגיש בדוחות מדינת ישראל לשנת 2016 שפורסמו לאחרונה כי עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020 אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה. חזקינו טוען  כי חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות.

יוזכר עי על פי הסכם מלפני שנה וחצי בין שר האוצר משה כחלון ובין שר הביטחון דאז משה יעלון נקבע כי תשולם פנסיית גישור – פנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל (43 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים ו-63 לנשים).

הבעיה בהערכת פנסיית הגישור היא לא עניין חדש. גם החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו בדוחות של שנה קודמת (2015) סייגה את היקף פנסיות הגישור וטענה שאין את הכלים להעריך סכום זה.

על פי אומדן החלקי של החשב הכללי. התשלומים לגמלאי מערכת הביטחון מהווים מחצית מכלל תשלומי הפנסיה כאשר חלקם של גמלאי מערכת הביטחון מהווה 40% מהחבות האקטוארית הכוללת של המדינה המגיעה ל-747 מיליארד שקל (כולל גם את העובדים שטרם פרשו לפנסיה ויהיו זכאים לפנסיה תקציבית).