מה המשמעות של הרווח התפעולי והרווחיות התפעולית? מה הרווח והרווחיות של שופרסל? ואיך אפשר לדעת מה הרווחיות התפעולית שלה בתחום הקמעונאות?
הדוחות של רשתות המזון ברבעון השלישי ובכלל מתחילת השנה היו טובים יותר ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. הסיבות לכך מגוונות – זה גם נובע מסיבות פנימיות (בחברות עצמן) כמו התייעלות, החדרת מותג פרטי, צמיחה דרך רכישת סניפים, וגם מסיבה חיצונית – החלל המסוים שהותירה הנפילה של מגה (עד שיינות ביתן השתלטה על הרשת, לצד רשתות אחרות שרכשו סניפים של הרשת).
השיפור בפעילות הרשתות מתבטא בשורה העליונה – גידול בהכנסות, לצד גידול ברווחים ושיפור ברווחיות, והנה התוצאות של שופרסל, הגדולה מבין רשתות השיווק – ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-3.04 מיליארד שקל, לעומת 2.99 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד – גידול צנוע של כמעט 2%, וגם בהתייחס לחנויות הזהות (חנויות שהיו ברבעון המקביל וברבעון הנוכחי – השלישי של 2016) נרשם גידול בפעילות של 3.3% שמיוחס להערכת הנהלת החברה לשינויים בהרכבי הסל ולשינוי בתמהיל המוצרים.
המכירות למ"ר בחנויות החברה ברבעון השלישי השנה היו 6,174 שקל, בהשוואה ל-5,836 שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול נאה של 5.8%, שנבע מגידול במכירות במקביל לצמצום שטחי מסחר. השיפור בפעילות לא מיוחס רק לרבעון אחד, בתשעת החודשים הראשונים עלו הכנסות החברה ל-8.97 מיליארד שקל לעומת 8.58 מיליארד שקל – עלייה נאה של כמעט .5%. במקביל לגידול בהכנסות שופרו ברבעון השלישי ובכל תשעת החודשים, הפרמטרים התפעוליים הנוספים, לרבות הרווחיות התפעולית, ורגע לפני המספרים – מה בעצם המשמעות של הרווח התפעולי האבסולוטי והרווחיות התפעולית?
ובכן, הרווח התפעולי מבטא כמה החברה הרוויחה מהפעילות שלה עצמה. אם אנחנו מסתכלים על הדוח של שופרסל אז בהנחה שכל הפעילות היא קמעונאות (בהמשך נראה שיש פעילות נדל"ן), אז הרווח התפעולי מבטא את כל ההכנסות מהפעילות הקמעונאית פחות כל ההוצאות התפעוליות שקשורות לפעילות הקמעונאית. הרווח התפעולי מלמד על מצב הפעילות של החברה. החברות לרוב מספקות את הרווח התפעולי ללא רעשי רקע, ללא אירועים חד פעמיים (אך יש מצבים שצריך לנטרל את ההוצאות / הכנסות אחרות כדי להגיע לרווח התפעולי ה"אמיתי").
הרווחיות התפעולית היא יחס רווחיות – הרווח התפעולי חלקי ההכנסות של החברה בתקופה. היחס הזה מלמד על – כמה אגורות נשאר לחברה על כל מכירה של 1 שקל. הרווחיות מבוטאת כמובן באחוזים, והיא פרמטר שחשוב לעקוב אחריו על פני זמן (בדיקת רבעון נוכחי לעומת רבעונים קודמים) וכן להשוות אותו לחברות אחרות. הוא מעיד על יעילות הפירמה ביחס לחברות אחרות, וכן הוא מעיד על חריגים לטוב ולרע, ואגב – רווחיות תפעולית גבוה על פני זמן של חברה אחת ביחס לחברות האחרות בענף, דווקא עלולה להעיד על בעיה בדוחות שלה עצמה. לרוב אין קסמים, ולא ניתן לאורך זמן להציג רווחיות תפעולית גבוה משמעותית מהחברות האחרות. זה כמובן תלוי בענף, תלוי בחברה, תלוי ביתרונות וחסרונות של החברות בענף, אבל אם אתם נתקלים בהבדלים משמעותיים ברווחיות התפעולית, חשוב להבין את הסיבות לפער.
ובחזרה לשופרסל. מדוחות רווח והפסד של שופרסל עולה התמונה הבאה – הרווחיות התפעולית ברבעון השלישי הגיעה ל-3.4% (רווח תפעולי של 104 מיליון שקל על הכנסות של 3,042 מיליון שקל); בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמה הרווחיות ב-2.7% (רווח תפעולי של 82 מיליון שקל על הכנסות של 2.99 מיליארד שקל). אבל מסתבר שזו לא הרווחיות התפעולית של תחום הקמעונאות.
שופרסל פועלת למעשה בשני מגזרים עיקריים – מגזר הקמעונאות ומגזר הנדל"ן, כאשר מגזר הנדל"ן בעצם מספק למגזר הקמעונאות חלק מהשטחים של הסניפים ובכלל. ומכאן, שבדוח הכספי המאוחד יש בעצם איחוד של שני המגזרים וביטול של העסקאות הפנימיות בין המגזרים. לדוגמה – אם נניח תחום הקמעונאות משלם על השכרת סניף מסוים 10 מיליון שקל בשנה, אז הרי שבמגזר הקמעונאות זה יירשם כהוצאה ובמגזר הנדל"ן זה יירשם כהכנסה. אלא שבדוח המאוחד זה יתבטל – ההכנסה של ה-10 מיליון תקוזז מול ההוצאה של ה-10 מיליון, ואז לא תהיה השלכה של העסקאות הפנימיות על הרווח התפעולי הרווחיות התפעולית.
המשמעות היא שבעצם לא לוקחים בחשבון בדוח רווח והפסד את הוצאות השכירות על השטחים של הקבוצה עצמה. אז נכון שיש שטחים (רבים) שהחברה שוכרת מחיצוניים (והם מתבטאים בדוח רווח והפסד), ונכון שיש הוצאות פחת שוטפות (מסתכמות לרוב בפחות מ-2% מערך הנכס), אבל כדי לדעת את הרווחיות התפעולית האמיתית של מגזר הקמעונאות, תחת הנחה שכל השטחים שכורים (גם השטחים ממגזר הנדל"ן של שופרסל שמשמשים את הרשת) צריך להתבונן בביאור על המגזרים, ושם המידע ניתן בפשטות. אבל רגע לפני הביאור – חשוב להבהיר, הרווחיות האמיתית של שופרסל כולה (בזכות הבעלות על שטחים) היא 3.4% (כפי שמופיע בדוח רווח והפסד), בביאור פשוט "מחלקים" את הרווח והרווחיות בין המגזרים.
ועל פי מגזר הביאורים ההכנסות של מגזר הקמעונאות מסתכמות ברבעון השלישי ב-3,029 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי של המגזר (כולל רווח תפעולי מניהול מועדון לקוחות כרטיסי אשראי) מסתכם ב-74 מיליון שקל. מדובר בשיעור רווחיות תפעולית של 2.4% – נמוך משיעור הרווחיות של החברה כולה (כפי שמתבטא בדוח רווח והפסד), והסיבה ברורה – כאן נלקחו בחשבון הוצאות שכירות לטובת מגזר הנדל"ן. מגזר הנדל"ן רשם ברבעון השלישי הכנסה של 44 מיליון שקל ( 31 מיליון שקל הכנסות שכירות בין המגזרים), והרווח התפעולי הסתכם ב-36 מיליון שקל.
אז הרווחיות התפעולית של הקמעונאות היא 2.4%, אבל גם זה מעיד על שיפור מתמשך לעומת תקופות קודמות. מהביאור עולה כי בתקופה המקבילה אשתקד הרווחיות התפעולית היתה 1.7%, והשיפור הוא גם בראייה של תשעה חודשים.