חדשות    

מה מאיים על הכסף שלנו?

  

רובנו משקיעים בשוק ההון, אם נרצה ואם לא. הפנסיה שלנו, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וכספי הביטוח שלנו מופנים כולם לשוק ההון ומושפעים ממנו. הסיכונים שחלים על הכסף הזה הם רבים ומשמעותיים לעתידנו. בכתבה שפורסמה בכלכליסט ע"י מעין מנלה, מוצגים הסיכונים שמאיימים על הכסף שלנו:

לדברי איתן רותם, סמנכ"ל ומנהל מחלקת פלטינום במיטב – דש שמצוטט בכתבה בכלכליסט, "תנודות בשווקים, כתוצאה מחשיפה לתנודות בשוק המניות והאג"ח, אחזקה ישירה בחשבונות פרטיים בניירות ערך ובנכסים פיננסיים, אחזקה בקופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה, אשר משקיעות את רוב כספי הציבור במניות ואגרות חוב סחירות בארץ ובחו"ל, משפיעים על הכסף שלנו מסכנים אותו" לדבריו, "משקיעים פרטיים שהיו זקוקים לכסף נזיל באותה השנה נאלצו למכור את אחזקותיהם במחירי רצפה בלית ברירה. משקיעים לטווח ארוך כדוגמת חוסכים בקופות גמל שנלחצו מהירידות והעבירו את השקעתם למסלולים ללא מניות עם השקעה בפקדונות ומק"מ בלבד, קיבעו לעצמם את ההפסד וגרמו בכך נזק בלתי הפיך לחסכונותיהם. לפיכך קיימת חשיבות גבוהה לתכנון נכון של טווח ההשקעה אשר יאפשו למשקיע הפרטי לשרוד גם בתקופות של ירידות בשווקים".

 גורם נוס, הוא אינפלציה, לדברי רותם כפי שמופיע בכתבה בכלכליסט "בשנים האחרונות אנו עדים להתמתנות בקצב עליית מדד המחירים בארץ ובחו"ל כתוצאה מהמשבר הכלכלי החמור שהוביל להאטה גלובלית והן כתוצאה מרפורמות מקומיות כדוגמת הורדת מחירי השימוש בסלולר. יחד עם זאת, גם הריבית של הבנקים על פקדונות נמצאת כבר מעל חמש שנים ברמות אפסיות, כך שלמעשה משקיע פרטי 'זוכה' לקבל היום ריבית של כ-0.5% לשנה בלבד על פקדונות", קצב האינפלציה השנתית משפיע על הכסף של כל אחד מאיתנו שמוחזק בבנק בפיקדון. אמנם קצב האינפלציה השנתית ירד לאחרונה מתחת ליעד של בנק ישראל שהינו 2% לשנה, אך עדיין מדובר על שיעור אינפלציה שנתית שצפוי להיות מעל 1% ב-12 החודשים הקרובים. המשמעות למי שמחזיק את כספיו בפיקדון בבנק היא שחיקה ריאלית של חסכונותיו (ערך הכסף יורד) וכן סיכון נוסף של שחיקה משמעותית יותר במידה ושיעור האינפלציה יהיה גבוה מהחזוי. גם לשינויים בריבית יש משמעות: ריביות הבנקים המרכזיים בעולם נמצאות בשנים האחרונות ברמות אפסיות כשרק לאחרונה הוריד הבנק המרכזי באירופה את הריבית על פקדונות בבנק המרכזי לשיעור שלילי מינוס 0.1%. "משקיעים רבים נוהרים לאגרות חוב לתקופות ארוכות של כ-10 שנים בכדי לקבל תשואה נומינלית שוטפת של כ-2.5% – 3% לשנה. אך, אליה וקוץ בה, שכן, במידה והריבית תעלה, ועל פי ההערכות היא צפויה להתחיל לעלות בארה"ב בעוד כשנה, שערי אגרות החוב לטווחים ארוכים יירדו והמחזיקים בהם ירשמו הפסדי הון וזאת בשל מינוף הזמן הארוך הגלום בהן", אומר רותם.

בנוסף, הריבית הנמוכה משפיעה על הריבית שכל אחד מקבל על הפקדונות בבנק (פק"מ). כמו כן, מי שלקח משכנתא בריבית משתנה, כאשר הריבית תעלה, כך צפוי גם ההחזר החודשי שלו לעלות. 

 גורמים נוספים שמשפיעים הם תיזמון ההשקעה ואורח נשימה מבחינת הצורך בכסף, סיכונים גיאופוליטיים, כמו מלחמת צוק איתן שמשפיע על שוק הישראלי, סיכון למוסדות פיננסיים, מסים ושינויי חקיקה – רגולציה