חדשות    

מה קרנית פלוג חושבת על הלוואות חוץ בנקאיות? ולמה זה לא בהכרח נכון

קרנית פלוג; איור:אורקה

האם הלוואות חוץ בנקאיות הם שוק אפור? אם שואלים את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אז התשובה היא כן. אם שואלים את חברי הכנסת החברים בוועדה, הם לא ממש יודעים לתת תשובות והגדרות ברורות. אז מה זה שוק חוץ בנקאי, האם הוא שוק אפור ( או כפי שמגדירים אותו חלק מחברי הכנסת – אפור לגיטימי)? האם צריך לסגור אותו, או דווקא פתוח אותו?

איך שזה נראה, המגמה בעידן כחלון היא פתיחת השוק החוץ בנקאי. רוצים פשוט לתת יותר אפשרויות לציבור. מאפשרים ליותר חברות להיכנס לתחום האשראי. רואים את זה כבר בבורסה, עם חמש חברות שמתמחות באשראי חוץ בנקאי (בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים), רואים את זה גם בחקיקה – אם אפשרות גיוס אג"ח לחברות האלו – דבר שגרם בעבר למלחמת  עולם בין בנק ישראל שהתנגד לאוצר שדחף. ורויאם את זה בכלל ברפרומה בשוק האשראי שצפויה להיכנס בקרוב לתוקף, וכך הגדיל את מספר השחקנים בשוק האשראי.

בינתיים, בוועדת הכספים דנים בעניין, והנה הפרוטוקול האחרון בעניין –

היו"ר איתן כבל: "אנחנו נתחיל את הדיון – הלוואות חוץ-בנקאיות (השוק האפור). זה הנושא המרכזי, למרות שאנחנו נרחיב ונעסוק גם כן במה שאנחנו קוראים "השוק השחור", ברשותכם. אני אתן בקצרה התייחסות פתיחה ולאחר מכן אנחנו נפתח דיון, נשמע התייחסויות כאלה ואחרות.

"נפגשתי בטרם הדיון הזה עם הנגידה והחלפנו מה שנקרא דעות בשאלה הזאת, ואני אמרתי לה את הדבר הבא – שבעשור האחרון הולך ומתפתח בקרב הציבור העניין של מה נכון לו. במשך שנים הציבור כמעט בכל תחום בחיים, מה שאמרו לו עשה, גם אם רצה להתלונן לא ידע אפילו איך לעשות את זה ברוב המקרים, ובעשור האחרון יש מגמה שמובלת גם על-ידי הכנסת, על-ידי חברי כנסת מכל סיעות הבית, שלקחו על עצמם להוביל נושאים מנושאים שונים, אם זה בנושאי צרכנות, אם זה בנושאים כאלה ואחרים.

"הנושא שאנחנו מעלים אותו היום, השוק האפור – שוק אפור תמיד היה קיים. מהיום שעבר הסחר מהחלפת מוצרים כזו או אחרת – דרך אגב, ביוון, קראתי נדמה לי באחד העיתונים, ההצעה היא, כיוון שהבנקים סגורים אז חוזרים לשיטה הישנה שאתה מביא את הביצים והוא מביא את הבשר והוא מביא את זה, כי אין ברירה. ברגע שאין יכולת להשתמש בכסף, ואין גם מי שייתן לך את הכסף, אתה צריך למצוא את התחליפים שהיו מאז ומעולם.

"השוק האפור הוא לא המצאה של התקופה האחרונה, הוא תהליך שהתפתח כבר לפני הרבה מאוד שנים. הבנקאות הולכת ומוסדרת, וגם בימים אלה. יש את ועדת דרור שטרום שהוקמה, הנגידה הייתה שותפה להקמה יחד עם שר האוצר, והנושא המרכזי בו הוועדה הזו עוסקת הוא המשק המשפחתי והעסקים הקטנים, שאלה שני נושאים שהם גם בתחום ועדת הכלכלה בצורה ברורה וחד-משמעית, וחסר למאן דהו שיחשוב שזה לא יידון בוועדה הזו. אני אומר את זה לפרוטוקול כבר, כפי שאני נוהג לומר, שלא תיפול שגגה במוחו של מישהו בשאלות האלה.

"אנחנו ביקשנו, בהמשך לבקשתו של יושב-ראש הוועדה הקודם, פרופ' ברוורמן, שכבר אז הזמין את הנגידה והעלה את הנושא על סדר-היום, ואנחנו מאמינים ברציפות תפקודית, בוודאי בשאלות מן הסוג הזה, ואנחנו ביקשנו מהנגידה ומכם לבוא ולשוחח ולדבר ולכוון ולשים ספוטים על הנושא הזה קודם כול של השוק האפור, שהוא בשונה מהבנקים למשל, שהבנקים כבר יותר ויותר אנחנו מדברים עליהם ומשוחחים ושמים עליהם את הספוטים ושמים עליהם את הפיקוח, ומבינים יותר ויותר איך לנסות לפחות להתמודד עם העניינים האלה שנוגעים לבנק. בשונה מזאת, העולם של השוק האפור צריך לקבל פרצוף אחר במערכת היחסים שבין הלקוח לבין העסק. ואמרתי גם לנגידה שבעולם הבנקים צריך לחדד מאוד מאוד את עניין הנגישות, צריך שהנגישות תלך ותשתפר, ואמרנו – נגישות, ומה היה הדבר השני שדיברנו עליו? אני אזכר – תחרות.

"לגופו של עניין, מה שאני מנסה לומר שלא סתם כאן נמצאת הנגידה, כיוון שככל שהבנקים, שאיתם אנחנו יודעים לראות יותר טוב את הדברים עין בעין, תהיה שם תחרות הרבה יותר משוכללת, והנגישות תלך ותהיה יותר גדולה, הצורך בשוק האפור באופן טבעי ילך ויקטן. וזה אני אומר בלי שום קשר לרצון שלנו להיכנס בכל הכוח בתהליך הזה מול כל אותם גופים חוץ-בנקאיים ולהסדיר שם את הדברים. ולאחר מכן אנחנו גם נפתח את הדיון על השוק השחור. אבל ברשותך, אני אשמח לשמוע את הדברים שלך, איך את רואה את הדברים, מה לדעתך צריך לעשות כדי לשכלל את השוק, ובסוף התהליך גם אני אומר את סיכום דברי לעניין הזה, כמובן תהיה התייחסות של חברי הכנסת. בבקשה, גברתי הנגידה.

קרנית פלוג על הלוואות חוץ בנקאיות   – שוק אפור 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "אני אתייחס בדברים שלי לסך הכול שוק האשראי בישראל, גם לחלק שמפוקח על-ידי הרגולטורים, בכלל זה כמובן בנק ישראל, וגם לחלק שלא מפוקח ושאנחנו קוראים לו "השוק האפור".

"אתחיל עם כמה מלים על התיווך הפיננסי, אחר כך על מיהם הלקוחות של השוק האפור, אולי גם למה הוא בכלל קיים, ואחר כך אני אציף את הבעיות והסיכונים בשוק האפור כפי שאנחנו רואים אותם ומהם כיווני הפתרון שיבטיחו שמצד אחד, השוק הזה יהיה קצת פחות אפור, ואולי גם קצת יותר קטן, בהנחה שחלק מהשירותים שמסופקים על-ידי החלק המוסדי יגדלו ויתרחבו, והנגישות אליהם תגדל.

אז קודם כול, נתחיל עם מהו התיווך הפיננסי בישראל. הוא כולל כמובן את המערכת הבנקאית, ודרך אגב, 94% מהאשראי למשקי הבית ניתן על-ידי המערכת הבנקאית.

"הוא כולל את המערכת הפיננסית החוץ-בנקאית המוסדית, כלומר הגופים המוסדיים שנותנים אשראי, גם הנפקת אג"ח וגם אשראי ישיר בעיקר לחברות גדולות, והוא כולל את מערכת המימון החלופית שאנחנו קוראים לה "השוק האפור" או במקומות אחרים היא נקראת "בנקאות צל", והיא הרבה פחות מפוקחת.

הקבוצה הזאת כוללת בתוכה גם את נותני שירותי האשראי, נותני שירותי מטבע, גמ"חים, וגם גופים שהטכנולוגיה המתקדמת אפשרה את ההתפתחות שלהם, שכלולים בתוך תעשיית הפינטק, ה-P2P, מימון המונים, וכולי.

"הגופים האלה, חלקם הם גופים לגיטימיים אבל שלא מספיק מפוקחים, אבל יש בתוך הקבוצה הזאת, בתוך השוק האפור, כמובן גם גופים לא לגיטימיים, גופים עברייניים, וכמובן שמערכת שהיא לא מפוקחת או לא מפוקחת דיה, היא יוצרת סיכונים שונים גם מהצד של הלקוח וגם מהצד של המערכת הפיננסית.

"ואחד הדברים הראשונים שאפשר לומר לגבי השוק הזה זה שאנחנו לא יודעים עליו מספיק. אנחנו לא יודעים מספיק על השוק האפור, על היקף הפעילות שלו. נעשה איזשהו סקר עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ורק 0.4% מהעסקים ענו שהם משתמשים בשוק האפור. אני לא חושבת שזה מידע מספק. ההערכות נעות בין 10 ל-20 מיליארד שקלים, בכל מקרה זה שיעור נמוך מאוד, אבל קודם כול אנחנו באמת לא יודעים עליו מספיק.

"חוסר הפיקוח על השוק האפור מתבטא גם בצד הצרכני. יש סיכונים שונים לצרכן מנקודת ראות ההגנה על הצרכן, או אין בו מספיק מידע על תנאי האשראי. יש מה שמופיע באותיות הקטנות או לא מופיע בכלל, על התנאים של האשראי, וזה כמובן סיכון משמעותי אבל גם יכולים להתפתח סיכונים יציבותיים, ואני אתייחס לזה עוד רגע.

"אז מי זה הלקוחות של השוק האפור? בשוק האפור הלקוחות הם בעיקר משקי בית ועסקים קטנים, שאו שהמערכת המוסדית, כלומר הבנקים והמשקיעים המוסדיים, סגורה בפניהם, או כאלה שכבר ניצלו את מלוא מסגרת האשראי שלהם ובעצם אין להם ברירה או הם מחפשים מקורות אחרים. זה יכולים להיות לקוחות מוגבלים, יכולים להיות פושטי-רגל, לקוחות שאין להם ביטחונות מספיקים, וזה יכולים להיות לווים שונים שזקוקים לכסף מהיר ונזיל וגם כאלה שרוצים לקבל הלוואות בצורה דיסקרטית.

"ברור שיש שוק של אנשים שמצד מוכנים לתת אשראי, ומצד שני ביקוש לאשראי הזה, ולכן במובן מסוים אפשר לומר שהשוק האפור מספק שירותים שהם משלימים לשירותים שניתנים על-ידי המערכת המוסדית. בחלק ממנו הוא בהחלט לגיטימי, ובחלקים אחרים כמובן פחות.

"אז מהן בעצם הבעיות העיקריות והסיכונים שיש בשוק האפור? אז מטבע הדברים, קודם כול, היעדר הרגולציה והפיקוח שמסדירים את הפעילות בשוק הזה, והיעדר הרגולציה היא הן בהיבט הצרכני והן בהיבט היציבותי.  אבל נתחיל עם ההיבט הצרכני. בשוק האפור קודם כול אין גילוי נאות, אין מידע על תנאי ההלוואה מנקודת ראות הלווה. אין בחינה, ודאי לא בחינה מספקת, של כושר ההחזר שלו. אנחנו לא פעם שומעים בפרסומות משהו כמו – הלוואה מיידית תוך חצי שעה לכל מטרה בריבית נמוכה ללא ערבות.

"ועכשיו לך תחפש. ומה לא כתוב ומה לא מספרים לצרכן כשהוא לוקח את ההלוואות מהסוג הזה. אין גם מערכת ליישוב מחלוקות במקרה שמתגלעות מחלוקות ואין בעצם שום פיקוח ואכיפה של הוראות צרכניות, וכל הדברים האלה כמובן קיימים בצורה מסודרת במערכת הממוסדת, זה קודם כול בבנקים. מעבר לכך, היעדר הרגולציה כמובן מזמין לתוך התחום הזה כניסה של גורמים שהם בלתי לגיטימיים, נקרא לזה כך, וגם על זה האכיפה מוגבלת. והריביות, קיימות ריביות מאוד מאוד גבוהות. הנושא נמצא בתהליך של הסדרה וצריך כמובן להשלים את התהליך הזה.

"העובדה שיש לנו היעדר רגולציה או רגולציה מאוד מאוד רופפת על החלק של השוק האפור, מביאה לכך שיש זליגה של הפעילות לתוך המערכת הזאת מהמערכת הממוסדת, בין היתר בגלל הפער ברגולציה. אז אם חלק של המערכת מפוקח בצורה מאוד הדוקה וחלק אחר לא מפוקח, מטבע הדברים יש זליגה אל המערכת הלא מפוקחת, והיא, יש לה פוטנציאל להתרחב, ומהצד השני בגלל התחרות המערכת הכן מפוקחת עלולה להוריד את הסטנדרטים כדי לעמוד בתחרות הזאת. זו הדרך לייצר בעיות יציבות, וכאמור, גם אין לנו את הנתונים כדי באמת לבחון את התהליכים האלה.

"אז חשוב בהקשר הזה להזכיר שבמהלך המשבר הגלובלי, המשבר הגלובלי העולמי, המשבר הפיננסי העולמי, מקור הבעיה של המשבר היה בבנקאות הצל, לא במערכת המפוקחת אלא באותו חלק של בנקאות הצל שבו נלקחו סיכונים מאוד משמעותיים שבסופו של דבר גם התממשו. ומהסיבה הזאת, המוסדות הבין-לאומיים, בראשם גם ה-IMF, גם ה-BIS וגם ה-Fed של ארצות-הברית בהנחיות שלהם ובטיפול שלהם ובלקחים שלהם אחרי המשבר, שמו זרקור על הסיכונים בחלק הזה של המערכת, והיום בעצם יש הגברה של הרגולציה באותו חלק לא מפוקח.

"לכן, אני חושבת שכשאנחנו חושבים על התפתחות של מערכת פיננסית ופתיחה של חלקים שעדיין לא קיימים ופעילויות שלא קיימות, חשוב מאוד שזה יקרה יחד עם בקרות ורגולציה מתאימה כי בלי הבקרות האלה הפוטנציאל הוא לנזק מאוד חמור. ושוב, אנחנו לא יודעים גם מספיק על המערכת הזאת.

"אז מהם כיווני הפתרון לעובדה שמצד אחד יש לנו ביקוש לאשראי מעבר למה שהמערכת המוסדית מספקת, ומצד שני, המערכות החוץ-מוסדיות הן עתירות סיכונים. כיוון אחד של פתרון זה צמצום של השוק האפור על-ידי פיתוח של מקורות מימון בתוך המערכת המוסדית. בתוך המערכת המוסדית, זה אומר גם בבנקים, הגברת התחרות בתוך הבנקים ובתוך המערכת המוסדית כלפי הבנקים. ואולי אפשר רק לראות את הנתונים – בסך הכול אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי באשראי גם לעסקים קטנים וגם למשקי בית במהלך השלוש שנים האחרונות. אם אנחנו מסתכלים על עסקים קטנים, האשראי גדל – זה האשראי הבנקאי – גדל ב-30%, והאשראי למשקי בית או אשראי קמעונאי אחר גדל ב-20%.

"אז אפשר לומר שכבר היום יש איזושהי הסטה בתוך המערכת הבנקאית לכיוון של הגדלת האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית. מעבר לכך, במסגרת של המלצות ועדה בראשות המפקח היוצא דודו זקן, נעשו הרבה מאוד צעדים להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית, למשל הקלת המעבר מבנק לבנק וכולי, שמקלה ומגבירה את היכולת, את הכוח של הצרכן בתוך המערכת הבנקאית. בנוסף לכך, אחת מההמלצות הייתה לעודד גם הקמת אגודות אשראי בנקאיות קטנות ובנקים אינטרנטיים. הדברים האלה נמצאים בתהליך, ומטבע הדברים לוקחים זמן. מעבר לכך, התחום שראוי מאוד להרחיב, וגם עליו המליצה ועדת זקן זה הגברת מתן האשראי למשקי בית ועסקים קטנים על-ידי הגופים המוסדיים, וזה באמצעות הסרת חסמים שונים שעדיין קיימים במערכת המוסדית למתן אשראי לעסקים קטנים ומשקי בית.

"בנוסף לכך, למדינה יש קרנות אשראי לעסקים קטנים וגם לדבר הזה יש בהחלט מקום להתפתח.  זה בחלק המוסדי. לגבי החלק החוץ-מוסדי או ה"אפור", נכון לאפשר פעילויות יחד עם הרגולציה המתאימה. ופה אני רוצה להזכיר שההסדרה הזאת של הפעילות של הגופים הלגיטימיים נמצאת בעצם בתהליך של טיפול. הייתה ועדה במשרד המשפטים בראשותו של אבי ליכט שהגדירה מפקח, קראנו לו "המפקח השיורי", שאמור לבצע אסדרה על גופים בשוק האפור, וחשוב שהפעילות שמתקיימת שם תהיה כפופה לאותה אסדרה.

"יש כרגע דיון על איך ליישם את ההמלצות של ועדת ליכט בנושא הזה, כשהאסדרה צריכה לכלול את הגדרת הרגולטור, את מערכת החוקים וההוראות, את הסמכויות של הפיקוח, את האכיפה וכל הדברים האלה, שבאמת יגרמו לאותו חלק במערכת שהוא לגיטימי, להיות מפוקח בצורה ראויה. והטיפול בסיכונים צריך להיות לא רק בהסתכלות מאוד קצרת טווח על איך נראית המערכת היום, אלא הסתכלות על איך השוק הזה יתפתח בטווח ארוך, ולכן הרגולציה צריכה להיות מתוך הסתכלות ארוכת-טווח, ובדרך הזאת בעצם אפשר יהיה לגוון את מקורות המימון לחברות שונות באופן מפוקח.  חשוב מאוד שתהיה גם אסדרה וגם אכיפה של האסדרה בדרך הזאת.

"אז לסיכום. אני חושבת שבהחלט יש מקום למימון, לשוק מימון שהוא חלופי ומשלים למערכת המוסדית. צריך גם להגדיל את המערכת המוסדית אבל להבטיח שאותו שוק מימון אלטרנטיבי שיאפשר נגישות לאשראי ויגביר את התחרות אל מול המערכת המוסדית, יתקיים תוך הבטחה של רגולציה מתאימה. חשוב להקים כבר היום מסגרת רגולטורית שתסדיר, תפקח ותאכוף את החוק והכללים לפעילות של שוק המימון החלופי.

"אני חושבת שצריך להתקדם בזהירות רבה כאשר אנחנו מפתחים מערכות פיננסיות נוספות, וההתרחבות של הפעילות הזאת בלי הבקרות המתאימות בעצם טומנת בחובה סכנה גם מצד הצרכן וגם ליציבות של המערכת.

"אני מבינה שקיים רצון להתקדם מהר, לעשות הכול כאן ועכשיו, אבל אני חושבת שצריך לטפל בנושאים האלה בצורה מסודרת עם הרגולציה המתאימה, גם אם זה לוקח יותר זמן, משום שהנזק בקידום מערכות פיננסיות בלי אסדרה יעלה על התועלת ובסופו של דבר מי שייפגע יהיה הציבור והאזרח. לכן צריך לעשות את הדברים בצורה זהירה".


בהמשך הוועדה הזו שהתכנסה בקיץ, אמר  היו"ר איתן כבל: "מה זה הסיפור הזה של הבנקים בסופו של עניין, ואני אומר את זה גם כחבר כנסת שהוביל כמה חוקים שנוגעים בצורה ישירה למערכת היחסים שבין הצרכן לבין הבנק. בסוף אנחנו חיים בתוך מדינה קטנה, צפופה, האיש מן הרחוב, האיש הפשוט, מזהה שכשהוא חורג בשקל כבר יושבים לו על הראש, מפרקים אותו לחתיכות. אתה צריך להיות החבר הכי טוב של מנהל הסניף או הסגן או הטלר, כדי שתמצא את עצמך שיש לב פתוח יותר.

"לעומת זאת, אנחנו כולנו צופים בכלי התקשורת, מאזינים להם, ולו רק מבלי להיכנס בשום פנים ואופן לסיפור מגה, זה לא המקום פה לעסוק בזה, אבל כשאתה שומע את הסכומים שהבנק מרשה לגורם כזה או אחר להיגרר אתו, זה חסר כל פרופורציה. זה מעצים ביתר שאת את תחושת – אני רוצה להגיד, לפעמים אנשים מדברים כשהם כותבים לי במושגים של נרדפות.

"זה סתם מעניין לשמוע את הנתון כמה אזרחים מן השורה מקבלים "תספורות" מהבנק. יכול להיות שיש – יכול להיות, אני לא אומר שלא – יכול להיות שיש מקומות כאלה שהבנק מבין, שאיך אומרים, "רחת פלסטין", אז הוא אומר: יאללה, בוא נגיע אתך, בוא נראה מה אפשר להוציא ממך. בסוף, זה לא שאנחנו הישראלים, מנסים להגיד עלינו שעינינו צרה באחרים. זה כמו בשמירה, ויש כאן את הדובר של הנגידה שהוא משרת אתי. בסוף, כל אחד רוצה להרגיש שהוא לא הפראייר היחיד בגזרה. שאם יש טיפול, הוא דומה בכולם. לא שיש קבוצה שהיחס אליה הוא יחס מיוחד, ויש קבוצה שהיחס האחר אליה הוא מיוחד מאוד מאוד.

"אני אומר את זה כי בסוף בסוף כל הסיפור נוגע לאותם משקי בית או לעסקים, שהוא פתח עסק מדהים כשהוא יצא לדרך, ולא שפר גורלו, ולעתים האישה נופלת למשכב או הוא בעצמו, או מי מקרוביו, ואלה דברים שקורים כמעט מדי יום, והוא קנה בדיוק את הבית כי הוא היה על הסוס והכול היה בסדר, ולפתע פתאום כמו שאמרתי לא שפר עליו גורלו, כי זה לא – אני ממש רוצה שנמחק את התחושה הזו שבסוף אזרחים נכנסים כי הם רוצים לדפוק את העסק, את הבנק. בסוף רובנו, לא היינו מקימים את המדינה המדהימה הזו בלוח זמנים כל כך קצר אם כולנו – אני יושב פה כל הזמן רק לשמוע כמה אנחנו הישראלים נוכלים, גנבים, רמאים – ותמיד זה שמציג הוא מהצד של הטובים. תמיד. יש את אלה שמודיעים לנו: מה, החוק הזה? אתה לא מכיר את הישראלים, הם כל הזמן עסוקים, רק באים איך לרמות.

"הייתי כן רוצה שתהיה יותר גמישות, יותר פתיחות, הבנה של תקופות. אני גם רוצה להזכיר לגברתי הנגידה ולנציגי הבנקים – את יודעת, בעניינים אחרים, עם הפיתוי שהבנק עושה לאזרחים כבר היו נכנסים לכלא. אין כמעט יום שאתה לא מקבל אס.אם.אס. אין כמעט יום שאתה לא מקבל איזו הודעה קולית, אין יום שאתה לא מקבל, אומרים לך: בוא, בוא, יש לי כך וכך. איך אמרת? זה לא רק גופים אפורים נותנים תוך חצי שעה. יש גם טלפונים מחברות האשראי. אני לא אומר נגד או בעד. אני מציג את זה כעובדה, שזה מייצר פיתוי מאוד גדול אצל כל אחד מאתנו. וכל הדברים האלה, צריך להכניס אותם לתוך איזה מסגרת פעולה שבה האזרח ירגיש – איך אמרתי לך בשיחתנו – אני הייתי בסין. כשנכנסתי לסין – גם ככה אני נמוך – הרגשתי מה סיני מרגיש. הוא נכנס לתוך אולם, התקרה נמצאת שם בשמים, הוא מרגיש כזה קטן. כשאתה נכנס לבנק, לא משנה מה, גם אם הכול בסדר, אתה נכנס בדחילו ורחימו. זה ממש כך ואף אחד לא יגיד לי שלא, אף אחד לא ימציא לי, אף אחד מאתנו לא גוּדל במבחנה אחרת. בסוף זה אנחנו. ואת כל זה צריך לשנות, זה תהליך שמשתנה.

איתמר מילרד, מרכז המחקר של הכנסת – "מרכז המחקר  בחן את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות לבקשתה של הוועדה. מהבחינה עולים שלושה דברים מרכזיים.הדבר הראשון, שתקרת הריבית להלוואות חוץ-בנקאיות עומדת על 7.8%. היא דומה לריבית על האוברדרפט, אבל נמוכה מהריבית לדוגמה של הלוואות בכרטיסי אשראי. הריבית בשוק האפור הלא לגיטימי היא גבוהה במיוחד, היא יכולה להגיע עד ל-20% ריבית בחודש, כך שחוב של 5,000 שקלים יכול לצמוח ל-44,000 שקלים תוך שנה – עוד פעם, מ-5,000 ל-44,000 שקלים תוך שנה.

"בשוק האפור פועלים גורמים עברייניים רבים, המשתמשים בין השאר בשירותי נותני מטבע, מה שנקרא צ'יינג'ים. על הפרק ישנן יוזמות להסדרת הענף, ביניהן העלאת הריבית".

מיקי לוי: תודה רבה. "אני מודה שאני לא אוהב את השוק האפור, בפרט את השוק האפור הלא לגיטימי, מהכובע הקודם שלי. אני אפילו שונא אותו. אני ראיתי אנשים נופלים, אני מכיר את האנשים שפועלים בתוך השוק האפור הזה, אני מכיר את ריבית הנשך שמגיעה לעתים אף יותר מ-20% למי שזקוק, אני ראיתי משפחות מתרסקות, עסקים מתרסקים, ובסוף הם הגיעו אלי לחדרי החקירות. זוהי ריבית מטורפת, ריבית נשך, אם כי הריבית בשוק האפור הלגיטימי היא יותר מוסדרת, ובכל זאת בסופו של יום מוצא את עצמו האזרח מול אותם מלווים ללא מישהו שיסייע בידו, הוא מרגיש קטן. אני שואל איזה רגולציה אנחנו מסוגלים לתת לו, מה הפיקוח שאנחנו מסוגלים לתת למשקי הבית, לאזרח הקטן מול אותם מלווים.

"אני רוצה לזרוק כאן משהו ככה לסיעור מוחות. מוסדיים מלווים כסף לארגונים גדולים במיליונים. האם לא הגיע הזמן – וכאן תהיה לנו אפשרות לשלוט, לך, לכנסת, למפקח על הבנקים או גוף נוסף שיוקם בבנק ישראל – האם לא הגיעה העת לאפשר למוסדיים, לתת אפשרות למוסדיים גם לבצע הלוואות פשוטות לאותם משקי בית, ובכך לכסח אולי את השוק האפור הלא לגיטימי שמדיר שינה מעיני. אנחנו יודעים בדיוק על-ידי מי הוא מנוהל. יש שם הרים של כסף, לעתים יש להם בעיה מה לעשות אתו. האם לא הגיע הזמן לפתח את הענף הזה? לצערי, אני עושה נו-נו-נו, אני מנצל את הוועדה שלך. אני העברתי בכנסת הקודמת את חוק הצ'יינג'ים, הפיקוח על נותני שירותי המטבע, והייתי בדרך להקמה – בסיוע של אבי ליכט, שלומית יושבת כאן, רשות המסים, הייתי בדרך להקמת יחידת פיקוח על נותני שירותי המטבע, בהיקף של 52 משרות. לצערי לא צלחה דרכי בעניין הזה, והתהליך נבצר ממני. יש שם – ואני אומר את זה לוועדה; בהזדמנות, אם תרצה לקיים על זה דיון – יש שם 80 מיליארד שקלים שמתגלגלים, חלקם עוסקים גם בהלבנת הון, המדינה מפסידה עשרות מיליונים, מאות מיליונים, אולי מיליארדי שקלים כהכנסות ממסים, והאם לא הגיעה העת לפקח ולהקים את אותה יחידה גם על אותם נותני שירות, מה עוד שאת החוק העברנו, את חוק הפיקוח. תודה רבה.

נאוה בוקר: "אין ספק שצריך לדאוג ללווים וצריך רגולציה, אני מצטרפת לדעתו של מיקי, אבל למיטב הבנתי ולפי מה שהבנתי מנציגי החברות כאן, צריך לאפשר לאותן חברות לגבות לפחות 30% ואפילו מעל, משום שהן לא יצליחו לשרוד עם ריבית נמוכה יותר. ואנחנו צריכים לחשוב מה קורה מחר בבוקר אם אנחנו גורמים לסגירת החברות האלה. תחשבו כמה משפחות יקרסו. אסור לשכוח שכל חברה כזאת, בעצם יש לה בין 5,000 ל-6,000 לקוחות, ואני חושבת שהריבית צריכה לאפשר לחברות האלה להתקיים. אנחנו צריכים למנוע מונופול של החברות הגדולות, שלא יחזור על עצמו הסיפור הזה. ואני מקווה שאתם מבינים שמדובר בקהל לקוחות של כחצי מיליון בתי עסק ומשקי בית שהולכים לסבול מהעניין הזה, והחברות האלה מעניקות להם איזשהו חמצן פיננסי. כל אלה שדלתות הבנק סגורות בפניהם, אין להם ברירה אחרת, ואם הריבית תהיה מאוד נמוכה, אז החברות האלה יקרסו. זה יהיה חבל מאוד".

מיכה אבני: אני הבעלים ומנכ"ל של חברת פנינסולה, הגוף השני בגודלו בשוק החוץ-בנקאי, לכל הדעות לגיטימי, חברה ציבורית, מעולם לא בדקה אותנו שום רשות לשום כיוון בשום טענה. הנגידה  אמרה בצורה מפורשת שכל גוף מימוני שהוא לא מוסדי, הוא שוק אפור".

אלי כהן:"אז אני חושב שאתה יכול לקבוע את ההגדרה. אני חושב שמה שהגדיר הבחור מלשכות המסחר, לדעתי היא הגדרה מדויקת והיא הגדרה נכונה, שאו שאתה פועל במשהו לגיטימי, או משהו לא לגיטימי. הגדרה של שוק אפור זה הגדרה של גורמים אינטרסנטיים, מתוך מטרה לדחוק את רגליהם ולמנוע תחרות.

מיכה אבני:"חד-משמעי, והגורמים האינטרסנטיים האלה זה בנק ישראל".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג:" כמו שאמרתי בדברי, קראתי לכל החלק הלא מוסדי "שוק אפור" ואמרתי שיש בו גופים לגיטימיים וגופים לא לגיטימיים. וציינתי את ההבחנה ביניהם.

רונן סולומון:" הנושא הראשון, אני חושב שהוא די ברור ודי מובן, יכול להיות שבסוף צריך לעשות איזה פנקס מונחים. הנושא השני זה תקרת הריבית, כפי שציינה חברת הכנסת בוקר. כיום תקרת הריבית לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות עומדת על 7.8%, כאשר יש הצעת חוק, תיקון כולל לכל הנושא של הלוואות חוץ-בנקאיות, שהולך להעמיד אותו על פלוס-מינוס 20%, יחד עם הלוואות בנקאיות. לדעתי, גם כאן משרד המשפטים, משרד האוצר ובנק ישראל טעו, ואני אסביר גם למה. ראשית, בנק מגייס ממקורות, ישירות מבנק ישראל. גם כרטיסי אשראי, אומנם לא ישירות מבנק ישראל אבל דרך הגוף הבנקאי שהוא קשור אליו. היום הריבית של מכרז בנק ישראל עומדת על 0.1%, זה כולנו יודעים. ריבית הפריים היא 1.6%. גוף חוץ-בנקאי שנאלץ לגייס ממקורות אחרים, ויש גם מגבלה של הנפקת אג"ח שנגיע אליה, לא יכול לעמוד בתקרה של 7.8%. אנחנו מדברים על לקוחות שמלכתחילה, חלקם יש איתם בעיה, חלקם זה עסקים קטנים שלא מצליחים לקבל ממקורות בנקאיים, ואם הם כן נאלצים לפנות למקורות בנקאיים, קובעים להם תקרת ריבית או ריבית שהיא לא סבירה בעליל, ולכן הוא כן נאלץ לחפש את עצמו במקורות אחרים, ולכן אותה תקרת ריבית – גם המוצעת – היא בעייתית.

"לקבוע אותה תקרת ריבית לגוף בנקאי שמגייס בריבית 0.1%, גוף חוץ-בנקאי שמגייס בריבית הרבה יותר גבוהה, 4%, 5%, אפילו יותר, 8%, והוא צריך גם את כל ניהול העסק וגם ניהול הסיכונים, ולדרוש ממנו לעמוד באותה תקרה חדשה יחד עם בנק, זה משהו שהוא לא קיים בשום מקום. אני אתן כדוגמה את ארצות-הברית. בארצות-הברית, שליש ממשקי הבית לוקחים הלוואות מגופים חוץ-בנקאיים לגיטימיים. אני לא מדבר על גופים לא לגיטימיים. בישראל, ציינה הנגידה, 94% לוקחים מגופים ממערכת בנקאית. לדעתי, ה-6% הנותרים, אולי זה מכרטיסי אשראי, והשאר עוד מכמה גופים לגיטימיים בודדים, בודדים, בודדים שקיימים במדינה הזאת".

"השורה התחתונה, אנחנו זורקים לצערי את עם ישראל – בין אם משקי הבית, בין אם עסקים קטנים – עסקים גדולים מן הסתם יכולים להנפיק אג"ח, אבל עסקים קטנים ובינוניים שלא יכולים לצאת לבורסה ולגייס הון, ומשקי בית שבטח לא יכולים לצאת לבורסה ולגייס הון, ואם הבנק מסרב, אנחנו זורקים אותם לפתח השוק השחור.

אדם גרוסמן:"מאז 2007 שתוקנה התקנה לגבי הנושא של הריבית, השוק הלגיטימי למעשה לא פועל במדינת ישראל, ובעצם אזרחי ישראל והעסקים הקטנים נזרקים לשוליים האפורים והבלתי מפוקחים. יש כאלה שלא הולכים לבתי-המשפט של מדינת ישראל, ולמעשה נהרג או חוסל השוק הלגיטימי. אני יודע שיש הצעת חקיקה שהיא בדרך, שחלקה לא מספיקה, חלקה מספיקה. בעצם,  לא קיים שוק לגיטימי. אני מצר, יש חלק מהאנשים שאני יודע שעוברים על החוק כדי לשרוד, אבל אני חושב שהמדינה והכנסת ובנק ישראל, האחריות שלנו כולנו זה שתהיה אפשרות לגופים לגיטימיים לעבוד במדינת ישראל, ולמרות שלוחצים ונפגשים והכול, שום דבר לא מתקדם, וזה יבוא לחקיקה מהירה.

"דבר שני, חלק מהדברים אולי נאמר ולכן אני לא אחזור עליהם. אני הצעתי כבר מזמן, כי דיברת על נושא של צרכנות, ומשום מה זה לא נקלט, שכל הלוואה במדינת ישראל, בדף הראשון או השני תיפתח עם אותם נתונים, אותם מושגים, אותו דבר, עם נתונים – הכנתי דף שמראה מהם הנתונים שצריכים להיות, ואז כל אזרח יכול להשוות בין הלוואה להלוואה, הוא יכול לראות מה עלות האשראי, לא יהיו מושגים רק כמו הקצאת אשראי ועוד ריבית פה ועוד עמלת גבייה ועמלת נשייה.

איילת נחמיאס ורבין: "גברתי הנגידה. אני חושבת שאחד הדברים שחסרים – ואם אני זוכרת נכון, הוא לא מוזכר במצגת של בנק ישראל, לפחות לא בצורה מספיק בולטת לטעמי – זה הנושא של קידום איגודי אשראי. לא אגודות בנקאיות, בדומה למתווה זקן על איגודי אשראי, אותם איגודים קטנים. מי שקצת עוקב אחרי כל הקואופרטיבים, אני חושבת שזה אחד הדברים הנפלאים, חזרה לקואופרטיבים פרקטיים כאלה, באמת שהבעלים של האיגודים, הבעלים של הקואופרטיבים הפיננסיים האלה הם גם הלקוחות שלהם, דבר לא מסובך. למעשה, בנק ישראל צריך להערכתי, בתיאום עם משרד האוצר, להחליט מתחת לאיזה גובה הון אין פיקוח, וזה דבר שמאוד מאוד חשוב בעיני לקדם אותו.

"הדבר השני, רציתי לשאול את הנגידה. אני הסתכלתי על הרכב ועדת שטרום, ואחד הדברים שאני לא לגמרי מבינה – מדברים הרבה מאוד על חוסר התיאום בין הרגולטורים בתחום הפיננסי. אני חושבת שאתם רואים את זה מהצד שלכם, רשות ניירות ערך רואה את זה מהצד שלה, המפקחת על שוק ההון והביטוח רואים את זה מהכיוון שלהם, כל אחד רואה את זה מהכיוון שלו, ובסוף כל הגופים האלה נמשכים מצד לצד ונמתחים לכל הכיוונים.

"וכשאתה מסתכל על הרכב ועדת שטרום לקידום התחרות, אתה רואה שלמשל המפקחת על הביטוח ושוק ההון, או נציגיה, לא משנה, לא יושבים בוועדה הזאת. ובסוף, אתה אומר לעצמך, זה לא יכול להיות הדבר הזה. אני מבינה היטב מה התפקיד של המפקח על הבנקים ואני מבינה היטב מה תפקידו של בנק ישראל בנושא שמירה על יציבות המערכת הפיננסית, אבל סוף כשאנחנו מסתכלים על לקוח הקצה, ולקוח הקצה יכול להיות הלקוח הקטן, הלקוח הביתי, ויכולה להיות המספרה, ויכולה להיות החברה הקטנטנה, וגם במחילה, יכולה להיות חברה גדולה ומנפיקה, בסופו של דבר אנחנו צריכים להבין איך הם יכולים להתקיים בתוך המרחב המטורף הזה של חוסר תיאום בין רגולטורים כדי באמת לקדם את התחרות בשוק הפיננסי. והדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד קריטי".

אלי כהן: "יש לנו שוק בנקאי, יש לנו שוק מימון חוץ-בנקאי ויש לנו שוק לא לגיטימי. לבוא ולתת את ההגדרה של שוק אפור, אני חושב שזאת הגדרה לא נכונה, שנועדה לבוא ולהדיר שחקנים מהשוק, ולכן צריך לבוא ולהבהיר את זה. ולכן, אני חושב שעמי צדיק בעבודתו קרא לזה בצדק "שוק המימון החוץ-בנקאי", וכך צריך לקרוא לו. אני לא יודע מה זה שוק אפור. אני יודע שאו שאדם פועל לפי החוק או שלא פועל לפי החוק. אדוני היושב-ראש, מה זה שוק אפור? מישהו שעושה משהו באמצע? אני לא מכיר. ולכן, קודם כול זאת ההגדרה ואני חושב שבמיוחד, גם הבנקים שרוצים לבוא ולהדיר את רגליהם של הגופים החוץ-בנקאיים, בנוח קוראים להם "שוק אפור", ולכן צריך להפסיק להשתמש במונח הזה. או שמישהו פועל לפי החוק, או לא לפי החוק. אין באמצע. בטוח שגם לא בכנסת ישראל. זה הדבר הראשון.

"גופי המימון החוץ-בנקאיים נותנים את המימון לאותם גופים שהכי זקוקים לאשראי, שזה עסקים קטנים וזה משקי הבית, והם הכ זקוקים לכסף. ואם אנחנו רואים שכלכלת ישראל צומחת רק ב-3%, זה מהסיבה שאין תחרות וזה מהסיבה, גברתי הנגידה, שיש ריכוזיות. אז הריכוזיות לא באה רק לידי ביטוי בזה שהריבית שהם משלמים היא גבוהה יותר. היא באה לידי ביטוי בזה שהם לא מקבלים אשראי, בזה שהם לא מקבלים כסף, בזה שהם לא צומחים. אז יפה, אז גדלנו מ-100 מיליארד ל-130 מיליארד. זה חשוב אבל זה לא מספיק.

"ואם צריך לעשות פיקוח, זה אחריות של המדינה. זה לא על אותם גופים שפועלים לפי חוק. אז תבוא המדינה, תתקן את התקנים ואני חושב שאם יש כאן נציגים למשרד האוצר, הם צריכים לבוא ולעשות ולקבוע כללים ולקבוע נקודות כאלה ואחרות. כותבת הנגידה במצגת שקיבלנו – בנקים אינטרנטיים. גברתי הנגידה, מתי יקום עוד בנק בישראל? מי יכול לקבל רישיון בנקאי תחת ה"ויה דולורוזה" של המערכת הבנקאית הקיימת? אנחנו מדינה טכנולגית ויש כל מיני אפליקציות, ולכן במדד היציבות אנחנו מספר אחת. במדד התחרות אנחנו מפגרים בצורה משמעותית מאחור, ואני חושב שבנק ישראל צריך לבוא ולפעול ולראות עוד בימינו אנו את אותם גופים קמים למטרת הדבר הזה.

"אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה כאן, דיברו על הריביות ועל ההצעה. נכון להיום, אותם גופים חוץ-בנקאיים נותנים ריבית לאנשים פרטיים עם הגבלת אשראי של פי שניים ורבע מהריבית הממוצעת, שכפי שאמר כאן רונן בצדק, זה 8%. ואז הוגשה הצעה, שגברתי, אולי הובלה על-ידי בנק ישראל, שבאה ואמרה – בוא נגביל את תקרת הריבית גם לבנקים. ומה הייתה אותה תקרת ריבית שרוצים לבנקים? 20%. זה תקרת הריבית שאתם מתכוונים לבוא ולתת לבנקים? ומה שנקרא, עשו חטא על פשע. לא אמרו רק נגיד שהתקרה לבנקים היא 20%. מעכשיו גם הגופים החוץ-בנקאיים 20%. חבר'ה, מי לוקח אשראי ב-20%? למי נותנים אשראי ב-20%? נותנים אשראי ב-20% למי שמעריכים שכנראה לא יוכל לשלם.

"למי שיודעים שייגבו ממנו את השעבודים. ולכן אני אומר לך, גברתי הנגידה, אם הגופים החוץ-בנקאיים, תקרת הריבית שלהם היא 8%, גם הגופים הבנקאיים 8%, אבל מה? תשאלו את כרטיסי האשראי. וכרטיסי האשראי מבלבלים חלק מהלקוחות ונותנים להם גם 13% ו-14%. ועכשיו אני שומע, ובין היתר גם בשיחות סלון, אומרים לי: אלי, תשמע, זה לא רק הריבית. גם מוצאים לנו בכרטיסי האשראי עמלות מיני עמלות. אם אתה בטעות מזמין משהו בחוץ-לארץ, כבר לוקחים לך עמלת סליקה ועמלת גבייה ועמלת המרה, והריבית הופכת להיות ריבית מאוד משמעותית. ולכן, גברתי הנגידה, אני קורא לך להתנגד לתקרה בנקאית של 20%. זה משדר מסר לא טוב לבנקים. ולכן, אחד, או לא לקבוע תקרה, כמו שהייתה עד היום, או לחלופין, תאמצו את התקרה של פי שניים ורבע מהריבית הבנקאית, שהיא 7.8%, ובמרווח של 8% זה יפה מאוד, וגם את הנושא של כרטיסי האשראי.

"נקודה אחרונה לאדוני היושב-ראש. דיבר כאן חבר הכנסת מיקי לוי על נושא חברות הביטוח. וחברות הביטוח, יש בהן מאות מיליארדי שקלים, שכפי המקובל בכל העולם, הן נותנות אשראי. בישראל, אם אתה רוצה לקבל אשראי מחברות הביטוח, יש דבר אחד, אומרים לך: אתה צריך לפחות אשראי של 50 מיליון שקלים. מי זה 50 מיליון שקלים?

"מי יכול לקבל? זאת אומרת, זה אשראי בדיוק לתחום שיש בו תחרות של הגופים הגדולים. ואנחנו צריכים לבוא ולטפל דווקא בגופים הקטנים. ולכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, מן הראוי שיצא ממך זימון לחברות הביטוח היקרות שמחזיקות בכספי הציבור, בכספי הפנסיה שלך ושלי ושל יתר הנוכחים כאן. וגם חברים יקרים, אתם חלק מהמערכת הציבורית, תבואו ותיתנו אשראי גם בהיקפים נמוכים. גם לעסקים קטנים, גם למשקי הבית. תבואו ותקימו מערכות שתוכלו לתת אשראי. תודה.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג:"אני רוצה להתייחס לדברים שלך, אדוני היושב-ראש, לגבי ההתייחסות ללווים למשקי הבית בתנאים בעייתיים, ואני רוצה להזכיר שבניגוד לשוק האפור, בבנק ישראל, בחלק מהפיקוח על הבנקים, יש יחידה לתלונות הציבור שמטפלת בתלונות של אנשים שמרגישים שהם נפגעו מהמערכת. אני חושבת שלפני שבוע בערך פרסמנו את הדוח של היחידה הזאת, היו החזרות בהיקף של בערך 3 מיליון שקלים, ומה שיותר חשוב זה שכשיש תלונה שמציפה שיש איזושהי בעיה מערכתית, הפיקוח דואג לעשות טיפול מערכתי בסוג הזה של הבעיות שעולות, וזה כמובן בניגוד מוחלט לאותם נותני אשראי שאינם מפוקחים ושאין להם שום סוג של פיקוח, לא צרכני ולא אחר.

"לגבי הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי על הנושא של הלוואות ממוסדיים, אז אני חושבת שזה כיוון מאוד נכון, אנחנו תומכים בו, זו הייתה אחת מההמלצות של ועדת זקן. צריך לזכור שיש חסמים בדרך להקמת מערך חיתום על-ידי המוסדיים. אני חושבת שצריך להתגבר על החסמים האלה וזה בהחלט כיוון, יש לו פוטנציאל גם מהצד של הלווים וגם כחלק מאפיקי ההשקעה בעצם לכספי הפנסיה, שהם מבוזרים ואני חושבת שיש לזה הרבה יתרונות, כיוון שנכון ללכת בו. לגבי השאלה אם ועדת שטרום תתייחס לנושא של גיוון המקורות של האשראי הצרכני, אז בהחלט כן, לצורך הזה היא הוקמה.

"דיברת קודם על הנושא של התיאום בין הרגולטורים. אז קודם כול, יש ועדה שמתאמת, ועדה שנפגשת מדי חודש, עוסקת בתיאום, ועדה של הרגולטורים. מעבר לזה, אני מאוד מקווה שתקום ועדה ליציבות פיננסית שבה יהיו נציגים לכל הגורמים הרלוונטיים והיא תעסוק גם בנושאים האלה.

"על פי ההמלצה , יוקמו איגודי אשראי. אלה אגודות אשראי זעירות אמורות להיות לא מפוקחות על-ידי בנק ישראל ולא להידרש לאותם סטנדרטים יותר מחמירים שמתייחסים לאגודות אשראי בהיקף יותר משמעותי. ופה אני רוצה לומר – מאוד חשוב שאגודות אשראי עם היקף פעילות משמעותי יהיו עם דרישות שיבטיחו את היציבות שלהן. הוגדר מהן אותן אגודות אשראי זעירות, אבל אגודות אשראי גדולות יותר, שבהן יהיו לקוחות רבים, אני חושבת שמאוד חשוב שיהיו דרישות יציבותיות שיבטיחו את זה שכשאנשים יפקידו בהן את הכסף הם גם ידעו שהם יקבלו אותו בבוא העת. ולכן, הדרישות היציבותיות באות להבטיח את זה שהגופים שיקומו יהיו – – –

"הוגדרו התנאים להקמת בנק אינטרנטי. אם יבוא גוף שיחשוב שיש לו יכולת לעמוד בתנאים, להיכנס לשוק הזה ולהיות רווחי, אני מניחה שיקום בנק אינטרנטי. התנאים להקמת גוף כזה הוגדרו. לגבי הריבית, ההגבלה על הריבית, צריך להבין שהריבית של 20% שנקבעה, משקפת לא תנאי שוק נוכחיים. היום הריביות הן אפסיות והבנקים קובעים את הריבית שלהם לפי המקורות שהם מגייסים ואיזשהו מרווח מעל זה. אז הריבית הזאת היא ריבית שהיא עשויה בתנאי שוק מאוד מאוד שונים ללווים מאוד מסוכנים להתקיים, והיא נקבעה באותה רמה כמו הריבית בשוק החוץ-בנקאי.

אייל אלחיאני מטריא (הלוואות חברתיות) : היום, אנחנו ב-Startup Nation מתגאים בהרבה מאוד טכנולוגיה אבל מאמצים אותה אחרונים. כל העניין של מתן אשראי בתמיכת המדינה, בתמיכת הרגולטור, דרך מערכות טכנולוגיות, קיים כבר בעולם מעל עשר שנים. בכל מקום אימצו את זה, אנחנו רואים שיש כאן מענה ללא צורך בהוצאת כספים גדולה, לא על-ידי תקציבים ממשלתיים ולא על-ידי צורך בכל מיני גבירים שישימו כספים. יש כאן מענה שמעביר את הכסף מהציבור לציבור, ללא צורך בעמלות נשך, ללא צורך בריביות נשך, אלא פשוט לבטל את המרווח הבנקאי הכבד מאוד, על-ידי שימוש בטכנולוגיה. הקושי שיש היום, שהרגולטור, במקום לקדם את הדברים האלה, רק מעמיס עוד ועוד חסמים, אם בנוגע למידע שניתן, אם בנוגע לגובה הריבית המקסימלי שניתן לקבל, מהווה אתגר מעניין לכל הטכנולוגיה כי היום אנחנו יודעים לאסוף מידע. בגלל שאין מידע, מתוך האילוץ, מהרבה מאוד פרמטרים אחרים.

"השורה התחתונה היא מאוד פשוטה. יש היום את הממשק לאפשר לכל מה שנאמר כאן לקרות, אני מסכים שלא מחר בבוקר אבל להתחיל את התהליך להסרת החסמים, לשינוי הטרמינולוגיה משוק אפור לעתיד, למשהו לגיטימי שכדאי לקדם, על-ידי העברת כסף מהמוסדיים. יש כבר אפשרות לעשות חיתום מאוד מתקדם שהוכיח את עצמו בכל העולם כבר עשר שנים, גם למשקי הבית, גם לעסקים קטנים, בעלות נמוכה, ברמה מאוד גבוהה, הוכיח את עצמו גם במשברים כלכליים בכל העולם, שדווקא הפלטפורמות האלה הצליחו להתגבר על המשברים בלי לקרוס, למרות שהן לא חיות במרווחים מטורפים כמו שיש היום בבנקים.

משה פרל:"שמי משה פרל, אני מנכ"ל איגוד הבנקים. אני דווקא רוצה להעיר הערה ולהציע לוועדה איזו נקודת חשיבה אחרת ממה שעלה פה. אני גם אומר את זה באופן פרטי כי זה נושא שגם עסקתי בו בעבר וגם בעיקר בגלל שאני חושב שלוועדה הזאת יש יתרון עצום והיא תוכל לתרום. ולכן אני מבקש לעלות רגע לגובה של 30,000 רגל ולהציג לכם. מציע להסתכל על ה-big picture, סליחה על הביטוי. אין לי ספק – לא, אני לא יכול לחלוק, ברור לחלוטין שכל העולם החוץ-בנקאי חייב להיות מוסדר, בזה אני רק אחזור על דברים שנאמרו פה אבל אני כן רוצה לבקש את הזמן שנתת לי על מנת להציע לך איזו נקודת חשיבה אחרת.

"בטווח הקרוב ברור לי לחלוטין, בואו נקרא לזה, שבצד של ההיצע של כסף שיוכל להגיע ולהנגיש את משקי הבית והעסקים הקטנים – אגב, בעיקר משקי הבית; לעסקים הקטנים אין כל כך בעיה אבל לא ניכנס לזה – זה רק יעלה. זה יבוא בעיקר מהצד של הטכנולוגיה. הוסבר פה, היו פה כמה דוגמאות, כולנו מכירים את עולם הפינטק. שתבינו, קצב הצמיחה שם הוא פנומנלי. אנחנו מדברים על משהו שמכפיל את עצמו כל שנה, מדברים על צפי של עשרות מיליארדים עוד חמש שנים. אני מדבר על מיזמי P2P ודוגמאות למה שדיברה הנגידה ואחרים, זה יגיע גם מאגודות אשראי. להערכתי, בשנתיים הקרובות יהיה בנק אינטרנטי בישראל. כלומר, ברור לחלוטין שהציבור ייחשף ליותר ויותר היצע.

"בצד של הביקוש, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מצד אחד, יוקר המחיה – שאתם עוסקים בו מעת לעת – ומצד שני, סוג של תרבות צריכה שזה חלק מההוויה שלנו, יגרום לציבור להיזקק לכסף הזה, והמשתנה שאני מבקש להוסיף הוא היכולת של הציבור להבין מה הוא עושה, או מה שקוראים "השכלה פיננסית". בכל העולם מנסים למנוע מצב, לא רק באמצעות רגולציה, של goes without saying, אין לי שום כוונה לכפור בזה, אני פשוט לא רוצה לייתר את דברי כי זה נאמר. בכל העולם מקנים לציבור, בעולם הזה של זמינות של כסף. בזמן שדיברנו פה אני קיבלתי שני אס.אם.אסים – אחד, סליחה על הביטוי, להשתלת שיניים, אין לי מושג איך הם הגיעו אלי, והשני לקבל הלוואה ללא ביטחונות מאחד המיזמים האלה. זה פשוט פורץ אלינו. אני חושב שאם הוועדה הזאת תסתכל לא רק על הרגולציה – שאני שוב חוזר על עצמי פעם שלישית: השתלת שיניים זה לא היה להגיד שום דבר על עצמי, זה פשוט מה שהגיע".

מ