הקבלנים לא הגישו הצעות למכרז מחיר למשתכן בערים אילת ואבו גוש. הכישלון הזה מעיד על חשש של הקבלנים ללכת על הפרויקטים במקומות האלו וזאת בהמשך לכישלון המכרז בעיר צפת אז האם זה מעיד על בעיה במכרזי מחיר למשתכן? לא בטוח, אבל הכישלונות האלו מתרבים ולצד הכישלונות גם בשיווק במקרים רבים לאור הבנייה של דירות גדולות ויקרות (במקום קטנות וזולות) והטענות נגד הסטנדרט בנייה הנמוך (מטבח קטן, אין כיווני אוויר ועוד), נראה שהקבלנים וגם הציבור חוששים מהתוכנית הזו.
המכרז בעיר אילת הוא יחסית מכרז קטן, כך שדווקא היה צפוי שקבלנים קטנים ובינוניים יתמודדו בו. המכרז כלל שלושה מגרשים בשכונת שחמון 11, עם היצע של 138 יחידות דיור – 125 מהן דירות מוזלות והיתר – 13 יחידות דיור, למכירה בשוק החופשי במחיר מלא. מחיר המקסימום במכרז עמד בין 7,966 שקל למ"ר ועד 8,000 שקל למ"ר, ועלות הפיתוח נעה בין כ-2.34 מיליון שקל לכ-5.88 מיליון שקל ללא מע"מ (תלוי במגרש).
על המגרשים היה אמור לחול תשלום נוסף בעקבות חתימת הסכם-גג עם העיר אילת – תשלום לרשות מקרקעי ישראל בגין "תשתיות על", שעומד על בין כ-473.3 אלף שקל ועד כ-2.9 מיליון שקל לא כולל מע"מ (תלוי במגרש). עוד על פי תנאי המכרז, אם תתקבל הקלת שבס במגרשים (הקלה שנמצאת בסמכות הרשות המקומית ומאפשרת תוספת דירות בפרויקט), הדירות הנוספות יוכלו להימכר בשוק החופשי ולא כדירות מוזלות לזכאים.
המכרז באילת אינו מכרז חדש. כבר בסוף 2016 פורסם המכרז לראשונה אבל במתכונת אחרת – דירות מוזלות בלבד. אבל על רקע חוסר האטרקטיביות לקבלנים שונו תנאי המכרז מספר פעמים וכאמור במכרז המעודכן יש מרכיב סביר של דירות למכירה במחירי השוק. אלא שהקבלנים כנראה מבינים שלא מדובר בבוננזה. המחיר במסגרת מחיר למשתכן לא מבטיח קופצים רבים על הדירות האלו (שייתכן שהסטנדרט שלהם נמוך יחסית). אגב, חשוב להדגיש כי ההנחה במסגרת מחיר למשתכן בפריפריה אינה משמעותית כמו בערי המרכז.
בעיה נוספת היא המימון של הקבלנים – לא כל קבלן מקבל ליווי בנקאי בקלות, והקטנים בתקופה של עצירה במכירות וקיפאון מסוים בשוק הדירות, סובלים יותר מתנאי מימון קפדנים ונוקשים, ובמקרים רבים לא יכולים להרחיב את מסגרת הפעילות שלהם.
ומעבר לכך, הקרקע באילת בעייתית – על פי המכרז הקרקע מזוהמת ומצריכה טיפול ייעודי, וזה גם עלול להרחיק את הקבלנים.
אז המכרז באילת שבדרום נכשל; המכרז בצפת בצפון לפני כשבועיים נכשל גם כן, וגם באזור המרכז/ ירושלים יש כישלון – באבו גוש. המכרז באבו גוש בשכונה המערבית של היישוב, כלל מגרש אחד לבניית 99 יחידות דיור בסך-הכול, 69 מהן מוזלות לזכאי מחיר למשתכן והשאר (30 יחידות דיור) למכירה בשוק החופשי במחיר מלא. מחיר המקסימום במכרז עמד על 8,900 שקל למ"ר ועלות הפיתוח עמדה על כ-24.6 מיליון שקל. הכישלון באבו גוש מעיד גם על החולשה הכללית במכרזי מחיר למשתכן, וגם על כך שהמכרזים במגזר הערבי פחות מצליחים (בלשון המעטה) מהמכרזים במגזר היהודי. נראה שהעניין, לפחות המכרזים במגזר הערבי, דורש חשיבה מחדש.
מחיר למשתכן ברעננה ולוד – הזכאים מתלוננים