הרהורי בורסה    

מטריקס – למה היא עושה פקטורינג של 70 מיליון שקל?

מה זה פקטורינג? מדוע מטריקס עושה (כנראה) פקטורינג? ואיך זה השפיע על תוצאות הרבעון הראשון?

יתרת הלקוחות במאזן מבטאת את המכירות שעדיין לא שולמו. ברגע שחברה משלימה את המכירה, היא רושמת (במקביל לרישום עסקת המכירה בדוח רווח והפסד) את החוב של הלקוח. אם הלקוח משלם במזומן, החוב נמחק מיד, ואם הלקוח משלם בכרטיס אשראי, צ'קים או שעדיין מדובר בחוב פתוח (הלקוח לא העביר אמצעי תשלום כלשהם), אז במאזן מציגים את החוב במסגרת יתרת הלקוחות.

היתרה הזו הולכת לרוב בצמוד למכירות השוטפות של הפירמה, ויש לה השפעה דרמטית על מצבה הפיננסי והתזרימי של החברה. כאשר היתרה הזו גדלה או קטנה בהתאמה עם הגידול או הקיטון במכירות, אזי המשמעות היא שהלקוחות מקבלים את אותו אשראי (תקופת אשראי) שהם קיבלו בעבר וזה ברוב המקרים המצב הטבעי. אבל כאשר יש פערים בין השינוי במכירות לשינוי ביתרת הלקוחות, אזי לרוב מדובר בשינוי באשראי שהחברה נותנת ללקוחות שלה או במצב שוק שגרם לגידול באשראי שניתן ללקוחות.

במידה והחברה משנה את התנאים ומקצרת את ימי האשראי (את המרחק בין יום הגבייה ליום העסקה) אז השינוי ביתרת הלקוחות יהיה נמוך מהשינוי ביתרת ההכנסות, ולהמחשה – ההכנסות עלו ואילו יתרת הלקוחות ירדה. מנגד, אם התנאי שוק השתנו – התחרות התעצמה והחברה נותנת יותר אשראי ללקוחות, או שהלקוחות לא משלמים בזמן, אז נקבל שיתרת הלקוחות תשתנה ביותר מסעיף ההכנסות – לדוגמה, ההכנסות ללא שינוי ויתרת הלקוחות עלתה ב-30%.

המצב הראשון הוא לרוב מצב חיובי – החברה נפגשת עם מזומנים מהר יותר, והמצב השני הוא לרוב שלילי – החברה  נאלצת בגלל מצב הענף להרחיב את האשראי (או כאמור שהלקוחות לא משלמים).

את האפשרות הראשונה, ראינו בדוח האחרון של חברת האופנה פוקס –  יתרת לקוחות ירדה דרמטית לעומת הרבעון הקודם והרבעון המקביל, בעוד שהמכירות היו בערך באותה הרמה; ובמספרים – הלקוחות ירדו מ-135.3 מיליון שקל בסוף שנת 2015 ל-87 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון – ירידה של 48.3 מיליון שקל, ואילו ההכנסות כאמור נשארו בערך באותה הסביבה –  כ-310 מיליון ברבעון הראשון, לעומת קצב של כ-330 מיליון שקל בשנה שעברה.

הירידה בהתחייבות הלקוחות, משמעה שהחברה פחות מממנת את הלקוחות ויש לה תזרים חיובי ברבעון (כ-26.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 20 מיליון שקל) ובהתאמה יש יותר מזומנים בקופה.

השאלה היא מה גרם לירידה הזו – האם זה שינוי מדיניות, האם זה אירוע נקודתי או מתמשך, והאם זה אירוע מלאכותי. יש מצבים שחברות בעצם מוכרות חלק מיתרת הלקוחות לגופים פיננסים (איגוח יתרת לקוחות/ פקטורינג של יתרת לקוחות) ואז מה שנראה בדוחות הוא לא בהכרח המצב בפועל. זה כנראה לא מה שקרה בפוקס, אחרת היא היתה מדווחת על כך, אבל הנה חברה שעושה זאת באופן שוטף ומתמשך – מטריקס הפועלת בשוק ה-IT  (מערכות המידע). הפקטורינג של מטריקס נועד, ככל הנראה , פשוט לווסת את התזרים, וזאת על רקע תנודות ופיגורים בתשלומים מצד לקוחות גדולים. כמו כן, נועד הפקטורינג לייצר עוד מקור מימון, ובשנים האחרונוךת המקור הזה הפך להיות בעלות יחסית נמוכה.  במקרה של מטריקס אין בפקטורינג להעיד על מצוקה תזרימית או בעיה פיננסית, אבל ככלל לפקטורינג תדמיתית שלילית מאחר שבמקרים רבים חברות שנקלעו למצוקה פיננסית השתמשו בפקטורינג , כך שזה עלול לךהעיד על בעיות בחברות שמשתמשות במכשיר.

ומה זה בעצם המכשיר הזה? פקטורינג, איגוח יתרת לקוחות וניכיון צ'קים, הם בסופו של דבר תהליכים קרובים שגורמים לחברה להיפגש עם מזומנים. בכל המקרים האלו החברה מוכרת נכס שלה (יתרת לקוחות), ומקבלת בתמורתו מזומנים. המכירה נעשית בדיסקאונט לעומת יתרת הלקוחות שכן היא צריכה לבטא את ערך הזמן ואת הסיכון. כלומר, החברה תקבל מזומנים בסך הנמוך יותר מערך הלקוחות שנמכר (בגלל הזמן והסיכון). ההפרש מבחינתה הוא סוג של הוצאת מימון, ומנגד – הגוף הפיננסי שמשלם פחות ממה שהוא אמור לקבל (יתרת הלקוחות שנמכרה ותמומש על פני זמן) בעצם נהנה מהכנסות מימון.

מהדוחות של מטריקס לרבעון הראשון של השנה עולה כי החברה מכרה יתרת לקוחות בהיקף של 70 מיליון שקל. החברה לא מוסרת כמה מזומנים היא קיבלה מול המכירה, אך זה צריך להיות סכופם קרוב מאוד ל-70 מיליון שקל, גם בגלל שהיא מכרה לקוחות שמתממשים בטווח מאוד קרוב, וגם כי הסיכון בחברה הזו ובהתאמה בלקוחותיה, ככל הנראה נמוך.

בביאורים לדוחות הכספיים מציינת מטריקס את עסקת הפקטורינג  ומדגישה כי במכירת הלקוחות היא בעצם העבירה את הסיכון לרוכש יתרת הלקוחות – "החברה העבירה באופן ממשי את כל הסיכונים וההטבות הקשורים לנכס… עסקת מכירת לקוחותFactoring   ושוברי אשראי של לקוחות מטופלת כגריעה כאשר מתקיימים התנאים כאמור לעיל (העברת מלוא הסיכונים והסיכויים – א.ע). בתקופת הדיווח חתמה חברה מאוחדת עם תאגיד פיננסי על הסכם למכירת חובות לקוחות ללא זכות החזרה. ליום 31 במרס, 2016 וליום 31 בדצמבר, 2015 יתרת החובות שנגרעו כאמור וטרם הגיע מועד פירעונם עמדה על סך של כ – 70 מיליוני ש"ח, ו-0 מיליוני ש"ח, בהתאמה. למועד החתימה על הדוחות הכספיים ביניים מאוחדים כל החובות לעיל נגבו".

למהלך הזה יש השלכה גדולה על התזרים – יתרת הלקוחות שנמכרה ב-70 מיליון שקל, משמעה, מזומנים שנכנסו (מוקדם מהעיתוי שהלקוח שילם) בסך של 70 מיליון שקל. זה אמור להתבטא ביתרת המזומן במאזן ובתזרים המזומנים, ואכן התזרים מפעילות שוטפת עומד ברבעון הראשון על 44 מיליון שקל, בעוד שהרווח מסתכם ב-27 מיליון שקל. אלמלא האיגוח מטריקס היתה מדווחת על תזרים שלילי של כ-26 מיליון שקל. אולי זו הסיבה שמטריקס עשתה פקטורינג – "ליישר" את התזרים, ולווסת את הקפיצות מרבעון לרבעון. אבל, התזרים מפעילות שוטפת הוא לא מספר את הסיפור האמיתי ברבעון, הוא מלאכותי.