הרהורי בורסה    מדריכי השקעות    

מכירה בחסר – מתי עושים ומה הסיכונים?

מעודכן ל-01/2021

מה הוא שורט או מכירה בחסר?

מכירה בחסר (שורט) היא פעולה הפוכה מרכישת ניירת ערך. בדומה למכירה רגילה, גם במכירה בחסר, מוכרים נייר ערך ומקבלים מזומן, אבל בשונה ממכירה רגילה, אין למוכר את ניירות הערך שמכר, הוא בעצם מקדים את המכירה לרכישה (הוא נמצא במינוס של ניירות ערך ורק אחר כך מאפס את הפוזיציה).

מכירה בחסר נעשית לרוב כאשר חושבים שנייר הערך המסויים עומד לרדת, או כאשר רוצים לגדר אסטרטגיה מסוימת, והנה הדגמה – נניח שמשקיע מסויים מעריך שמניות הגז במחיר גבוה והוא חושב שהן יירדו – הוא יכול למכור את מניות הגז (לעשות שורט, וכבר נפרט את הטכניקה); דוגמה נוספת – נניח שמשקיע סבור שמניות ת"א 35(המעו"ף) נמצאות במחיר גבוה , הוא יכול למכור את המדד/האינדקס (למשל, מכירת תעודת סל על ת"א 35).

ודוגמה לגידור – נניח שמשקיע סבור שמניות ת"א 35 אטרקטיביות למעט מניות בודדות, אזי הוא יכול לגדר/ לנטרל את הסיכון במניות אלו על ידי מכירתן באופן יחסי לאחזקה במניות ת"א 35(כלומר לצד אחזקה במדד ת"א 35לרוב דרך תעודות סל, הוא מוכר את המניות הספציפיות)

אלו רק דוגמאות, יש אינסוף מקרים של שורטים כאסטרטגיות עירומות (חשיפה מלאה בתקווה שנייר הבסיס יירד) ויש אינסוף מקרים של שימוש בשורט לצורך גידור. המשותף לכל התרחישים האלו שבעצם מקדימים את המכירה לרכישה – קודם מוכרים ואז קונים, מוכרים כי חושבים שהמחיר יקר (או כשרוצים לגדר) ומצפים שבהמשך יקנו בזול. הרווח במקרה הזה נובע כאמור מירידה במחיר והנה המחשה מספרית – נניח שעשינו שורט על טבע במחיר של 65 דולר, ואחרי חצי שנה המניה ירדה ל-45 דולר ואז רכשנו אותה (כלומר סגרנו את הפוזיציה). טבע בעצם ירדה ב-20דולר – ירידה של 30.8%, ומי שעשה שורט הרוויח 20דולר (לכל מניה) – רווח של 30.8%.

 איך עושים שורט?

אבל איך מוכרים משהו שאין? כדי למכור צריך קודם לשאול – הכוונה שצריך לקבל מגורם אחר את ניירות הערך המיועדים למכירה, אחרת טכנית לא ניתן למכור. השאלת ניירות הערך היא עניין של משא ומתן ושל סחירות נייר הערך. אם תרצו לעשות שורט על אגרות חוב ממשלתיות לא תהיה בעיה להשיג סחורה, אבל אם תרצו לעשות שורט על מניית יתר קטנה, ממש לא בטוח שתוכלו לקבל מניות בהשאלה.

בפועל, באם אתם מתכוונים לעשות שורט, אתם צריכים לבדוק מול הבנק או הברוקר שאתם עובדים איתו האם יש את נייר הערך הזה להשאלה? הוא בודק בעיקר מול הגופים המוסדיים – תעודות הסל, קרנות נאמנות, קופות גמל ואולי אפילו הנוסטרו (חשבון השקעות עצמי) של הבנק או של הברוקר, ואם הוא מוצא, אז אפשר להתחיל. רק קחו בחשבון – השאלה עולה כסף – הגוף המשאיל מקבל מגוף השואל ריבית קבועה שנתית/דמי השאלה (שתלויה בנכס – זה יכול להיות בין 1% ליותר מ-3%, תלוי בסיכון באג"ח העמלה נמוכה יותר מאשר במניות), וחוץ מזה יש עמלות והוצאות שוטפות בגין העסקה. כלומר, כלכלית כדאי לעשות שורט "עירום" במניות רק אם אתם צופים ירידה שנתית של לפחות (במינימום) 4% בנייר הערך המסוים, והאמת שזה גם לא מבטא מרווח ביטחון מספק (באגרות חוב זה בהתאמה שיעור נמוך יותר).

כשעושים שורט צריך לזכור כמה דברים – ראשית, המשאיל יכול "לקרוא" לפוזיציה שלו בהתראה של יום יומיים (כל חוזה וההסכם הספציפי בין המשאיל לשואל). אם מדובר בנייר ערך מאוד סחיר, אז צפוי שהבנק/ברוקר ישיגו לכם את נייר הערך ממקור אחר, כך שלא תצטרכו בפועל להחזיר את הסחורה אלא שרק המשאיל משתנה. אבל אין בטוח וכבר היו דברים מעולם – מצבים שהשואל היה חייב להחזיר את הסחורה והמשמעות שהוא היה חייב להתכסות בחזרה, לבטל את השורט (לקנות את המניות), וכשזה נעשה בלחץ זה במקרים רבים מאוד נעשה בהפסד.

שנית, חשוב לזכור שבשורט במקרים רבים אתם נגד המגמה – ראיתם שנייר עלה בשיעור משמעותי, אתם סבורים שהמחיר לא כלכלי, ואז אתם עושים שורט – אולי זה יצליח, אבל במקרים רבים מה שעולה ממשיך לעלות, אתם בעצם פועלים נגד המגמה, ואז אתם עלולים להיתקע עם הפסד גדול. לא רק זה, אלא שכאשר המניה (או נייר הערך) ממשיך לטפס קורה תרחיש הפוך – שורט סקוויז. השורטיסטים נלחצים מהעליות שמסבות להם הפסד כבד ואז הם מחליטים לחסל את הפוזיציה (ו/או שהמשאיל שרואה שזה מה שקורה במיוחד כשבמקביל הביטחונות יורדים – מיד הסבר, "קורא" לפוזיציה שלו, דהיינו – דורש בחזרה את המניות). במצב של שורט סקוויז, המניה (או נייר הערך) עולה עוד יותר, כלומר תרחיש הפוך למה שציפה השורטיסט, תרחיש מאוד לא נעים לכיס. בשורה התחתונה – קיים כמובן סיכון והוא לא קטן!

כתב השאלה – ההסכם בין השואל למשאיל

ההסכם בין המשאיל לשואל נקרא כתב השאלה ובו יש פרטים מלאים, לרבות, העמלה שיש לשלם (הריבית השנתית שיש לשלם למשאיל); משך תקופת השאלת ניירות הערך, תקופת ההשאלה המקסימלית; מה קורה כשיש דיבידנדים? הרי חלוקת דיבידנד מהווה תשלום לבעלי המניות במקביל להפחתת המחיר של נייר הערך, אז מה בעצם קורה כשהמניות עוברות לשואל – הוא מקבל את הדיבידנד? והנה המחשה – נניח שנייר ערך מסויים נסחר במחיר של 1,000 אגורות ומחלק דיבידנד של 100 אגורות. בעל המניות מקבל (נתעלם ממיסים רק לצורך הדוגמה) מזומן בסך 100 אגורות על כל מניה ויש לו מניה שערכה ירד (במקביל לחלוקת הדיבידנד) ל-900 אגורות. בסה"כ (בהתעלם מהמס) הוא לא נפגע – יש לו 1,000 אגורות (900 במניה ו-100 במזומן). אבל כשהוא משאיל הדיבידנד לכאורה שייך לשואל, וכך לרוב זה מוגדר, אבל יש מצבים שהמשאיל מציג את הדיבידנד אצלו (במיוחד עם מדובר בגוף מוסדי שצריך בעצם להראות את האחזקה לרבות הדיבידנדים ממנה, ובנוסף הוא מרוויח עלייה דמי השאלה).

אבל, לא משנה מה קובעים לגבי הדיבידנד, ההתייחסות היא סימטרית, כלומר, לא יהיה מצב שהשואל מפסיד את ההתאמה של הדיבידנד ולא נהנה מהדיבידנד עצמו. כך שלכאורה השורטיסט לא מרוויח או מפסיד מחלוקת הדיבידנד, ובכל זאת, יש מקרים שזה שונה (ומקרים לא מעטים), ולכן חשוב להבין מה כתוב בהסכם, בכתב ההשאלה.

סוגייה נוספת – מה קורה בזמן ההשאלה מבחינת יכולת ההצעה של המשאיל באסיפות של בעלי המניות? הרי היו לו (לדוגמה) מניות בחברה מסוימת והוא יכל (ואפילו חייב באם מדובר על גוף מוסדי) להצביע באסיפות האלו, אלא שהשאלה משמעה שהמניות כבר לא שלו, כבר לא אצלו, אז מה זה אומר על זכות ההצבעה? ברוב המקרים אין זכות כזו, אך כאמור כל הסכום לגופו.

בכתב ההשאלה הבנק או הברוקר מגדירים את הביטחונות שעל השואל להעמיד לטובת ההשאלה. אחרי הכל, זו עסקה מסוכנת, אם השואל מפסיד (נניח שניר הערך עלה) מי מבטיח למשאיל שהוא יקבל את המניות. הרי במכירה בשורט קודם מוכרים ואחר כך קונים, אבל אם המחיר עלה (ונגזים בכוונה) פי 10, אז האם בכלל השואל יכול לקנות? יש לו מספיק כסף בחשבון? אם לא אז המשאיל בבעיה הוא לא יקבל את מניותיו, ולכן הבנק / ברוקר מייצגים כאן את המשאיל שמראש מגדיר את רמת הביטחונות שהוא דורש, ובהתאמה הבנק/ ברוקר מחייבים את השואל לעמוד בביטחונות אלו על פני כל התקופה. תזוזה מהביטחונות האלו תחייב אותו להעמיד ביטחונות נוספים או לצמצם את הפוזיציה של השורט.

שורט – ההלוואה הכי זולה שתקבלו

בראיה כוללת, שורטים זה דבר מבורך לשוק ההון, זה גורם לשכלול השוק, לנזילות, ולגיוון אפשרויות המסחר. בעולם, השורטים הם חלק משגרת היום אצל סוחרים רבים (בבורסה האמריקאית אין צורך בהשאלה כדי לעשות שורט תוך יומי – שורט שמתחיל ונסגר באותו היום), בארץ זה עדיין ההתחלה, אבל זה הולך וגדל. בבורסה המקומית ניתן למכור בחסר מניות, תעודות סל, אג"ח ומק"מ, והיקף השורטים הולך וגדל עם השנים והוא מסתכם בסדר גודל של 10 מיליארד שקל, רובו הגדול שורטים על אגרות חוב ממשלתיות ומק"מים. ולמה זה כך? פשוט מאוד – שורט על אג"ח ממשלתי או מק"מ שקול לקבלת הלוואה בתנאים אטרקטיביים ביותר – הריבית על המק"מ (ריבית שנתית) נמוכה מ-0.1% וגם אם תקחו את ההוצאות הנלווות ודמי ההשאלה (הריבית למשאיל) תקבלו הלוואה בריבית נמוכה מ-1% ובמקרים רבים (תלוי בכל המיקוח) ריבית כוללת של כ-0.5% – הלוואה מצויינת וזה מה שרבים פשוט עושים.

 יחס שורט – היקף שורט ביחס לממוצע מסחר בנייר הערך

 מודדים את היקף השורט ביחס המכונה (SIR- Short Interest Ratio). היחס מבטא את השווי הכספי של יתרת המכירות בחסר במחזור היומי הממוצע בבורסה באותו נייר ערך וכך אפשר להבין את היקף השורט, ותוך כמה זמן (בימי מסחר ממוצעים) יהיה אפשר לסגור אותו. ככל שהיחס גדול יותר המשמעות שמישהו חושב שהמניה/ נייר הערך צפוי לרדת. נניח לדוגמה שמחזור ממוצע במניה מסוימת הוא 1 מיליון שקל והשורט הוא 7 מיליון שקל, אז הכוונה היא שתוך 7 ימים בממוצע אפשר לסגור את השורט. מנגד אם במניה אחרת המסחר הממוצע הוא 3 מיליון שקל ויש שורט גבוה יותר של 12 מיליון שקל, אזי למרות שאבסולוטית מדובר ביתרת שורט גבוה יותר הרי שהיא יכולה להיסגר בשוק בתוך 4 ימי מסחר (12 מיליון של שורט חלקי מחזור של 4 מיליון) ולכן יחסית לשורט הקודם היא בהיקף נמוך יותר. המחזור אגב, הוא הממוצע ב-90 הימים האחרונים.

כל השורטים – מידע באתר הבורסה

הבורסה מקבלת מדי שבוע את רשימות השורט של כל חברי הבורסה ומפרסמת לציבור המשקיעים את הרשימות האלו. מדובר במידע חשוב במיוחד שכן כך ניתן לדעת מה חושבים לא רק בעלי העניין (שעשויים להגדיל ולהקטין פוזיציות וזה מדווח בדיווח בעלי עניין – דיווח יומי), אלא גם אם יש מישהו מחוץ לרשימת בעלי העניין שיש לו פוזיציה נגדית – שהוא מאמין בירידת מחיר בנייר הערך. כאן, תוכלו לראות את הרשימה המעודכנת של השורטים/מכירות בחסר. אגב, בשנת 2016 מככבת ברשימת השורטים מניית אופקו (בהמשך לשנת 2015), עם שורט של כ-400 מיליון שקל (מעודכן לאפריל); וכאמור בממשלתיות השקליות (אג"ח ממשלתי) ובמק"מים השורטים במיליארדים.

שורט טכני

ככלל ניתן לבצע שורט רק כאשר משאילים את נייר הערך, אבל יש חריגים. אם המשקיע/סוחר מקבל אישור למכור ולקנות באותו היום אזי טכנית יש לו על פני היום מכירה לא מגובה בהשאלה, זה נקרא שורט טכני.

כמו כן, מכירה של מניה דואלית בשעה שיש למשקיע את המניה הנסחרת בוול-סטריט (או בבורסה אחרת) היא גם אפשרית ומדובר בשורט טכני. השורט הזה אמור להתקזז באותו היום עם העברת המניות בחו"ל למניות מקומיות (וזה גם אפשרי במידה ויש מניות בחשבון אחר ושורט בחשבון שני, אך בתנאי וכפוף לכך שתהיה העברה באותו היום לסגור את השורט הטכני).

וכן יש מקרי קצה – מניות שעדיין לא נרשמו בחשבון אך הן קיימות ואמורות להיות מועברות, אם הברוקר/הבנק השתכנע שאכן המניות בדרך ניתן למכור אותן.

שורט דרך תעודות סל – שורט למשקיע "הפשוט"

כתבנו כאן על מכירה בחסר/שורט דרך תעודות סל – זו כנראה הדרך הנוחה בשביל רובכם להשקיע/להמר נגד המגמה. הרי רוב המשקיעים בבורסה, לא מנתחים ניירות ערך ספציפיים, רוב המשקיעים לא יגידו לכם שזה הזמן לשורט על מניית פריגו, או מניית בזק, או מניית אפל (AAPL ) שנסחרת בוול-סטריט. הרוב עשוי להגיד משהו כללי יותר על השווקים – שהמניות במחיר סביר, שהמניות במחיר מלא, או (ויש כאלה) שהמניות במחירא מנופח. לאלו מתאימה השקעה דרך תעודות סל בחסר. הממשעות של תעוודת הסל האלו היא שמישהו כבר עשה את העבודה, מישהו כבר הכין את הפלטפורמה של השורט, אין לכם כאן דמי השאלה (הם מעין מוחבאיים בתוך דמי הניהול של התעודה), ויש לכם דרך אלגנטית להיכנס לעמדת מכירה על השוק ולצאת ממנה. כאן לא צריך לבדוק את יש מניות ספציפיות להשאלה, לא צריך משאיל, אין פרק זמן להשאלה, אתם פשוט קונים את ההופכי למדד. זה יכול להיות כל מדד (כמעט), מדדי מניות ומדדי אג"ח ועוד. (אלא אם אתם בעניין של של שורט ספציפי)

כתבות חשובות ברשת בנוא מכירה בחסר/שורט:

– תראו מי עושה שורט ענק בבורסה האמריקאית. המשקיע ומנהל קרנות ההשקעה, קארל אייקן, בוזיציית שורט גדולה על המדדים בארה"ב. מה זה אומר? שהוא סבור שהמחירים בשוק עומדים לרדת – הרחבה בגלובס

סוחרים קטנים גרמו לבתי השקעות גדולים להפסיד מיליארדי דולרים ע"י יצירת "שורט סקוויז" והקפצת מניות קטנות במאות אחוזים למעלה- הרחבה בביזפורטל


מדריכי השקעה נוספים:

ככה תשקיעו לבד – כל מה שצריך לדעת כדי להתחיל להשקיע בעצמכם

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

עמלות ניירות ערך – ככה תתחסכו בעמלות (השוואה של בנקים ובתי השקעות)