מה קורה שיש מכירות בינחברתיות הקבוצה? מתי מכירים ברווח ממנה? ואיך זה קשור לדוחות של טיב טעם?
מכירות בתוך הקבוצה (מכירות בינחברתיות / מכירות פנימיות) זו סוגיה חשבונאית שאמורה להיות פשוטה – אם יש מכירה בתוך הקבוצה (בין חברות שנשלטות, או בין השולטת לנשלטת), אזי המכירה הזו בשלב ראשון מבוטלת, והיא אמורה להיות מוכרת רק אם המכירה החוצה (מכירה לחיצוניים).
נניח שחברה מסוימת מכרה לחברה בתוך הקבוצה בסכום של 10 מיליון שקל. הדוחות שלה עצמה יבטאו את המכירה הזו (ובהתאמה את הרווח הגלום במכירה הזו), אבל הדוחות המאוחדים של כל הקבוצה, לא אמורים להתחשב בעסקה הזו. הסיבה ברורה – אמנם יש מי שמכר ב-10 מיליון שקל, אבל חברה אחרת בקבוצה קנתה בסכום זהה של 10 מיליון שקל, ולכן במבט מלמעלה על כל הקבוצה לא היתה כאן בעצם עסקה אמיתית, אלא רק סוג של העברת סחורה ממקום למקום. בדוחות של המוכרת (דוחות סולו/ בנפרד) יירשמו ההכנסות (והרווח), אבל בדוחות של הרוכשת יירשם המלאי (קניית סחורה מהמוכרת).
בפועל, אם מסתכלים על הדוחות של כל אחת מהחברות, נראה כאילו יש כאן רווח מהעסקה הזו, וזה בפני עצמו בעייתי – דמיינו קבוצה גדולה שמעוניינת להציג דוחות טובים לאחת החברות בקבוצה. אז החברה הזו תמכור לחברה אחרת בקבוצה ותרום תוצאות טובות. זה קורה, זה אפשרי, אבל החברה המוכרת חייבת בדיווח על עסקאות עם בעלת השליטה, כך שהמידע הזה בחברות ציבוריות חשוף.
על כל פנים, בדוח הקבוצה (דוח של החברה האם) מבטלים את העסקה, ואת היתרות המאזניות בגין העסקה. בפועל, רק מכירה החוצה, תיחשב בראייה של דוח מאוחד כמכירה אמיתית. אם בהמשך לדוגמה הרוכשת תמכור את כל הסחורה שנרכשה בתמורה ל-10 מיליון שקל ב-13 מיליון שקל, אזי היא עצמה תכיר בדוח שלה ברווח של 3 מיליון שקל (13 מיליון פחות 10 מיליון שקל), והשאלה מה יוצג בגין העסקה הראשונה, כלומר העסקה שבה מכרה החברה בקבוצה לראשונה את הסחורה לחברה השנייה בקבוצה. הגיוני שבראייה מאוחדת של הקבוצה כולה, תוכר העסקה הראשונה כעת ואכן ההיגיון עובד כאן – העסקה שבה החברה מכרה את הסחורה לראשונה תוכל עכשיו, במקביל למכירה לחיצוניים להיות מוכרת בראייה מאוחדת, ואם נניח שהיא מכרה ב-10 מיליון עם רווח של 2 מיליון שקל. אזי הסכומים האלו יוכרו בראייה מאוחדת, אבל איך תראה העסקה כמכלול.
נתחיל בהכנסות – העסקה המקורית בתוך הקבוצה היתה בסכום של 10 מיליון שקל, ואחריה היתה עסקה חיצונית בסכום של 13 מיליון שקל. כלומר המוכרת מעין "ייקרה" את הסחורה ב-3 מיליון שקל. העסקה הזו בראייה מאוחדת היא בסך של 13 מיליון שקל.
ולגבי הרווח – במירה הראשונה/ העסקה הראשונה היה רווח של 2 מיליון שקל, אבל הרווח הזה בוטל/ נדחה, כי הוא היה מכירה עצמית – בראייה מאוחדת , הרי שהגוף השולט מכר לעצמו, ולא ניתן להכיר ברווח מעצמך, אחרת, החברות יוכלו בצורה לגיטימית למכור לעצמם ולנפח רווחים. אבל, כאשר התממשה העסקה השנייה, אזי ברור שהסחורה כבר עברה לחיצוניים ומדובר בעסקה אמיתית, ולכן החברה המוכרת לחיצוניים יכולה להכיר ברווח של 3 מיליון שקל (13 מיליון פחות 10 מיליון). בשלב הזה, החברה השולטת רשאית להפשיר את הרווח שנדחה שהיה לה בעסקה הפנימית בסך של 2 מיליון שקל, כך שבסופו של דבר מדובר על רווח מצרפי של 5 מיליון שקל. זה הרווח של הגוף המאוחד.
אבל במציאות זה מורכב יותר, מה קורה אם מוכרים חלק מהסחורה? מה קורה כאשר המכירה הראשונה היא בין חברה מוחזקת (ולא נשלטת בצורה מלאה) לבין חברה בשליטה; מה קורה עם העסקה היא בין החברה האם לחברה הבת? והא החברה האם יכולה להכיר ברווח שהיא מוכרת לחברה הבת? ויש שאלות נוספות, כאשר הכלל הפשטני הוא שעסקאות בתוך הקבוצה נהוג לבטל, נכון יותר לדחות עד הם יתממשו החוצה.
וזה מביא אותנו לדוחות של טיב טעם. טיב טעם שרכשה שנה שעברה את הפעילות של עדן טבע מרקט, בינתיים לא הצליחה לממש את הרכישה לרווחים. טיב טעם אמנם הגדילה את המכירות – גם בתחום הקמעונאי (דרך רכישת טבע עדן מרקט), וגם בפעילות הייצור והייבוא אך זה לא חלחל עדיין לשורה התחתונה.
טיב טעם היא דוגמה טובה לחברה שמוכרת לעצמה. הפעילות היצרנית לצד פעילות הייבוא שלה מוכרת גם לרשת הקמעונאית וגם לחיצוניים. בשנת 2016 מכרה פעילות הייצור והייבוא בסכום של 435 מיליון שקל, לעומת מכירות של 385 מיליון שקל בשנת 2015. הפעילות הקמעונאית גדלה ל-1,184 מיליון שקל, לעומת 1,054 מיליון שקל בשנת 2015.
בתוך המכירות של פעילות הייצור והייבוא היו בשנת 2016 מכירות פנימיות של 171 מיליון שקל. המכירות האלו מעין נמחקו בהתאמה של הדוחות המאוחדים, ומה שבא לידי ביטוי אלו המכירות של הרשת הקמעונאית החוצה. כלומר, אם נניח לדוגמה שכל הסחורה נמכרה ב-181 מיליון שקל, אזי הסכום הזה היה חלק ממכירות הרשת הקמעונאית, והוא היה מבטא את העסקה האמיתית עם גורמים חיצוניים. אנחנו לא יודעים מהדוחות להגיד באיזה מחיר נמכרו המוצרים שנרכשו בעסקה פנימית, וגם לא ניתן לדעת מה נשאר בתוך הקבוצה ומה נמכר לחיצוניים, אבל כן החברה מפרסמת טור חשוב שנקרא טור התאמה לדוחות המאוחדים, ובו היא מקזזת/ מפחיתה את ההכנסות והרווחים הפנימיים שעדיין לא הוכרו. אז ראשית החברה מנטרלת את העסקה הפנימית , כי גם כך מה שהרשת הקמעונאית מוכרת מבטא את המכירה האמיתית, ושנית – טיב טעם הוסיפה בטור ההתאמה רווח של כ-10 מיליון שקל. איך זה יכול להיות? הרי אמור להיות רווח שנדחה, ואז בטור ההתאמות בעצם מבטלים רווח – כלומר רושמים הפסד. אבל בפועל כאן זה הפוך – לכאורה הפעילות היצרנית מכרה את הסחורה בתוך הקבוצה בהפסד, ואז כשמנטרלים את העסקה, מוחקים את ההכנסה הפנימית ואת ההפסד הזה. אבל ייתכן גם שמדובר בסיבות אחרות שגרמו לביטול ההפסד בהתאמה. מה שברור מנתוני התחומים האלו שביחד (באיחוד) ההכנסות אמנם יורדות, אבל הרווח גדל.