איפה רושמים הכנסה חד פעמית? מה המשמעות של הפסד גולמי? ומה הגירעון בהון של מנקיינד?

לא תמיד השורה התחתונה היא באמת השורה התחתונה. הדוחות הכספיים אמורים לדווח לנו את מה שקרה בתקופה מסוימת, אבל במקרים רבים רעשי הרקע בדוחות, גורמים לתמונה מטושטשת. חברות רבות מדווחות על רווחי הון, הכנסות אחרות, רווחים מרכישה במחיר הזדמנותי (רכישה כביכול במחיר מציאה) ויוצרים רווחים שלא מעידים על העסק עצמו. הרווחים האלו במקרים רבים אמנם מודגשים וקורא הדוחות יכול להבין שמדובר ברווח חד פעמי (וחריג), ועדיין לא תמיד זה טריוויאלי, ולא תמיד זה מהותי ונופל ברשת של הקוראים.

ככלל, את הסעיפים החד פעמיים האלו צריך לנטרל בכדי לקבל את הרווח המייצג האמיתי של הפירמה. הם הרי לא באמת קשורים לפעילות. זה לא אומר כמובן שהרווח החשבונאי אחר, הוא אותו הרווח שמופיע בדוחות, אבל  כדי לדעת את הרווח המייצג של החברה (המייצג גם להמשך) יש לנטרל את החד פעמי.

ויש גם את הצד השני – יש גם הוצאות אחרות – הפסדים משפטיים, הפסדי הון ועוד, שאין בהן כדי להעיד על העסק. הם הפסדים שלא קשורים לפעילות הליבה של החברה. גם כאן, כדי להבין ולהגיע לרווח המייצג, צריך בעצם לזהות את הסעיפים האלו ולנטרל אותם, וגם כאן לרוב (תלוי בהיקף הסעיף) ניתן לעשות זאת, אך לא תמיד.

הסעיפים החד פעמיים האלו עשויים להיות משמעותיים, אבל לרוב הם לא "משתלטים" על הדוחות. אך במקרה של חברת הביומד מנקיינד  שנסחרת בבורסה בת"א ובנאסד"ק , המספרים החד פעמיים דווקא השתלטו על  הדוחות.

מי שמעיין בדוחות הכספיים של מנקיינד ברבעון השלישי של השנה עלול לטעות – הדוחות הטובים של החברה המפתחת משאפי אינסולין, לא נובעים מהפעילות עצמה, אלא מאירועים חד פעמיים ובעיקר הכנסה חד פעמית של 162 מיליון דולר כתוצאה מסיום הסכם שיתוף פעולה עם סאנופי. אחרת, הדוחות פשוט חלשים –  בפועל, המכירות של המשאפים הסתכמו בכ-573 אלף דולר בלבד.

מול ההכנסה של המשאפים יש את עלות ההכנסה, שמבטאים כמה בעצם עלו המוצרים הנמכרים, ולפי מה שמדווח הרי שעלות המכירות הסתכמה ברבעון השלישי  ב-4.3 מיליון דולר. לא נשמע כל כך הגיוני שמוכרים סחורה שעלותה 4.3 מיליון בפחות מ-600 אלף דולר, וייתכן שהחברה העבירה / חילקה משאפים למפיצים/ חברות/ לקוחות שונים, כך שהעלות שייכת גם להעברות האלו. אלא שגם אם כן, ברור שבקצב המכירות הזה, ההפסדים גדולים מאוד, וזה לא ההפסד בשורה התחתונה זה ההפסד הגולמי.

מה זה הפסד גולמי?

הפסד גולמי מבטא מחיר מכירה נמוך מעלות המוצר. נניח לדוגמה שחברה מייצרת מוצר ב-10 דולר, ומוכרת אותו ב-8 דולר, אז יש לה הפסד גולמי של 2 דולר. זה מצב כמובן בעייתי. החברות שואפות לרווח בשורה התחתונה (אחרי הוצאות תפעוליות), ומכאן שהן מצפות לרווח גולמי (ואפילו רווח משמעותי). חברות שמלכתחילה מפסידות גולמי, יציגו הפסד תפעולי והפסד בשורה התחתונה גבוהים יותר.

מעבר לכך, הפסד גולמי עשוי להעיד על חוסר כדאיות לייצר את המוצר – מי היצרן שייצר ב-10 דולר וימכור ב- 8 דולר, כבר עדיף לא לייצר כלל. אלא שלפעמים עלות המכר כוללת פרטים נוספים – הוצאות הדרכה (באם מדובר בקו ייצור חדש / במוצרים חדשים) הוצאות חד פעמיות שקשורות לאפיון של קווי הייצור; מחיקות מלאים ועוד. כלומר, ייתכן שבתקופת ההשקה ואחריה, העלויות (ליחידת מוצר) יהיו גבוהות מהמצב הרגיל.

חוץ מזה, שי כמובן עקומת למידה, ככל שמייצרים יותר כך העלות ליחידה יורדת , כך שגם אם במפעל מסיים העלות בתחילת הדרך היא 10, והמחיר הוא 8 דולר, הרי שאם ההערכה היא שהעלות תרד למתחת למחיר המכירה, אזי זה כמובן הופך את התחשיב לכלכלי.

ועניין חשוב נוסף שמשפיע על העלות ליחידה – היקף הייצור. ככל שמייצרים יותר, העלות ליחידה יורדת. זה מעין חוק חשבונאי. העלויות בייצור מורכבות מעלויות קבועות ועלויות משתנות. העלויות המשתנות תלויות בהיקף הייצור והן גודל קבוע ליחידה. העלויות הקבועות הן בהגדרה עלויות שלא ישתנו  אם נפח הייצור יעלה או יירד.

אז מה קורה לעלות הייצור גדל? ככל שהייצור גדל, העלויות הקבועות (שאינן משתנות פר יחידה) מתפזרות על פני יותר יחידות, כלומר העלות הקבועה ליחידה יורדת. מנגד, העלות המשתנה ליחידה נשמרות כמו שהיו ומכאן שהעלות ליחידה יורדת. אז אולי מנקיינד נמצאת בשלב מוקדם של הייצור (וכלל שתייצר יותר העלות תרד), אבל היא צריכה לייצר הרבה יורת כדי להרוויח.

אז מנקיינד כאמור מפסידה גולמית, וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את ההוצאות התפעוליות השוטפות  של החברה –  הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות שיווק ומכירה, שמסתכמים (יחדיו) בכ-17 מיליון דולר ברבעון. כלומר, המכירות צריכות להיות כמה עשרות מיליוני דולרים כדי שהחברה תגיע לאיזון תפעולי רבעוני, וזה נראה רחוק.

אז איך בכל זאת הצליחה מנקיינד לסיים את הרבעון ברווח? ובכן, במהלך הרבעון רשמה החברה הכנסה של 162 מיליון דולר מהשותפה לשעבר סאנופי. ההכנסה הזו חלחלה לאורך כל הדוח, כשבשורה התחתונה הרוויחה החברה 127 מיליון דולר. אלא שמדובר  בסכום חד פעמי שנובע מוויתור של סאנופי על החזר הלוואה וכן התחייבות של סאנופי לרכוש מוצרים ממנקיינד בהמשך. זה מבטא את רוב ההכנסה החד פעמית ברבעון שנרשמה כהכנסה, למרות שלא באמת מדובר בסוג של הכנסה.

החברה אמנם בדוחות מסווגת את הסכום הזה כהכנסות משיתוף פעולה, ועדיין זה בשורת ההכנסות. בפועל, המקום הטבעי יותר לסכום הזה הוא סוג של רווח חד פעמי/ הכנסה אחרת, במרכז דוח הרוח והפסד.

ולמרות הרווח החד פעמי הגדול ברבעון השלישי, המאזן של החברה נראה רע. למנקיינד יש התחייבויות בסך 335 מיליון דולר וגירעון בהון העצמי של 239 מיליון דולר. אז נכון, יש 35 מיליון דולר במזומן (ובהמשך תשלום נוסף מסאנופי בסך 40 מיליון דולר), אבל המאזן הזה, לצד הסבירות שהגבוה שההפסדים השוטפים יימשכו, יחייבו אותה לחפש פתרונות מימוניים.