כלכלני מריל לינץ' מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו, ובה הם מתייחסים גם לכלכלת ישראל. בסקירה כותבים מריל לינץ' כי ההרחבה הכמותית הצפוייה בגוש היורו "קונה זמן" עבור בנק ישראל למרות הדפלציה המתמשכת והירידה החדה במחיר הנפט. במריל לינץ' מציינים כי הם אינם צופים שינוי בשיעור הריבית ומאמינים כי היא תשאר על 0.25% ועם סנטימנט פחות דובי אחרי פגישת ה-29 בדצמבר של הועדה לקביעת המדיניות המוניטרית. אבל, כלכלני מריל לינץ' חושבים כי חשוב שבנק ישראל יאשר מחדש את העדפתו לשקל חלש שכן הרכב מאזן התשלומים של ישראל חושף ירידה בתמיכה אבל ללא לחצי פיחות על המטבע.

"חשבון שוטף יציב מעודד אותנו לשנות את התחזיות שלנו כאשר אנו רואים ב-2015 תמ"ג עם עודף מכובד של 2.9%" אומרים הכלכלנים. ומוסיפים כי מגמת החשבון הפיננסי תומכת פחות בשקל לעומת שנת 2012 והמחצית הראשונה של 2013, אבל רשמה לאחרונה שיפור. במריל לינץ' ממשיכים לצפות להורדה נוספת של הריבית ברבעון הראשון של 2015 וזאת לאחר מספר חודשים של דפלציה ללא כל צעדים של בנק ישראל, אלא אם השקל ימשיך לשמור על שיעורו הנמוך.

נתוני מאזן התשלומים של הרבעון השלישי של 2015 מאשרים כי הפיחות החד בשער השקל מאז הקיץ הוא יותר ממוצדק בהתחשב בהרכב מאזן התשלומים (טבלה 3 ו-4). העודף בחשבון השוטף הצטמצם ל-1.7 מיליארד דולר מ-2.7 מיליארד דולר ברבעון השני במונחים של התאמה עונתית, אבל זהו שיפור לעומת 1.5 מיליארד דולר בשנה שעברה. בנוסף, בהתחשב בהשפעת מבצע צוק איתן, תוצאות רבעון 3 אינן רעות בכלל. הגורמים העיקריים לירידה הם שירותים והכנסה מישנית כאשר העודפים לגביהם הצטמצמו ב-0.5 מיליארד דולר ו-0.4 מיליארד דולר בהתאמה. הגרעון המסחרי היה ברובו יציב ועמד על 2.55 מיליארד דולר לעומת 2.41 מיליארד דולר ברבעון השני, כאשר היצוא התאושש קלות ב-1.6% לעומת הרבעון הקודם. מאזן החשבון השוטף על פני ארבעה רבעונים השתפר ל- 3.7% מהתמ"ג לעומת 3.2% ברבעון הקודם ו-2.4% ב-2013.

כתוצאה מזאת, כלכלני מריל לינץ' משנים את תחזית החשבון השוטף עבור 2014-15 ל-2.7% ו-2.9% מהתמ"ג מ-2.3% ו-2.4% בהתאמה. הביצועים היציבים נתמכים גם על ידי שקל חלש יותר והוצאות נמוכות על יבוא אנרגיה. הכלכלנים מאמינים כי פיחות של 1% בשקל לעומת אשתקד תורם לצמיחה שנתית של היצוא בשיעור של 0.2% לאורך 3-4 רבעונים. מחיר נפט של 75 דולר לחבית ביחד עם אספקת הגז הטבעי מתמר יסייעו אף הם לשיפור החשבון השוטף בכ-1.5% מהתמ"ג. כל זאת אמור לקזז את החולשה בביקושים של משקיעים זרים וכן השקעות הקשורות ביבוא בשנה הבאה.

החשבון השוטף אמנם תומך פחות ביסוף השקל בהשוואה ל-2012 ולמחצית הראשונה של 2013 אבל הוא השתפר ברבעון האחרון. השקעות זרות ישירות נטו ירשמו בממוצע מאזן חיובי קטן. השקעות תושבי ישראל בחו"ל ממשיכות להיות משמעותיות עם זרם יוצא ממוצע של 2-2.5 מיליארד דולר בכל חודש בשלוש השנים האחרונות. בפן החיובי, נרשמה מגמה של השקעות בארץ בשנה האחרונה ובמיוחד באג"חים. הגידול בהשקעות בחו"ל על ידי מוסדיים ישראליים הוא מבני לדעתם. תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עומד על יותר מ-3 טריליון שקל מאז הרבעון השלישי של 2014 וממשיך לצמוח בשיעור ממוצע של כ-7% מאז 2012. זאת בהשוואה לשווי שוקי האג"ח והמניות שהוא פחות מ- 2 טריליון שקל. כתוצאה מכך חשיפת המוסדיים לנכסים זרים עלתה ל-22.8% ברבעון השלישי של 2014 לעומת 17.6 ב-2012. אבל השימוש במכשירי גידור למט"ח משאיר את החשיפה הסופית למט"ח כמעט ללא שינוי, ב-12.8% מסה"כ הנכסים, שמשמעותו היא כי 44% מהחשיפה למט"ח היא מגודרת לעומת 28% ב-2012 (טבלה 6). כלכלני מריל לינץ' מחשבים כי כל אחוז ירידה בשיעור הגידור ישחרר ביקושים של 1.5 מיליארד דולר לשוק וזאת בהנחה שלא יהיה שינוי בתיק ההשקעות הכולל ובחשיפה לנכסים זרים. ולכן, מגמת הגידור תהיה בעלת חשיבות מכרעת להתפתחות השקל מכאן ואילך. הם סבורים כי מאזן התשלומים יהיה ניטרלי עד חיובי במקצת כלפי השקל ב-2015. אבל, יש כמה כוחות גורמי פיחות כולל הסנטימנט הדובי של בנק ישראל ביחד עם רכישות המט"ח, קיטון בתיאבון של משקיעים מוסדיים לגידור מט"ח והתחזקות הדולר בשל פיצול במדיניות הפד האמריקני והבנק המרכזי האירופי. ולכן, השקל ימשיך לשמור על הרמות הנוכחיות אלא אם יורעו משמעותית התנאים הכלכליים בישראל ובחו"ל שעלולים לדחוף את בנק ישראל להקשיח עוד יותר את מדיניות המט"ח שלו.

לאחרונה הורידו כלכלני מריל לינץ' את תחזית מדד המחירים לצרכן ל-0.6% בשל ירידת מחירי הנפט והצפי להיגררות הדפלציה לרבעון הראשון של 2015. למרות התחזית לאינפלציה נמוכה, הרי ששקל חלש והתחזקות הצפי להרחבה כמותית על ידי הבנק המרכזי של אירופה , יעניקו לבנק ישראל יותר זמן לשבת על הגדר. בנוסף, הועדה לקביעת המדיניות המוניטרית שוקלת בוודאי בזהירות רבה את הורדת הריבית האחרונה ונראה שהיא נוטה לדחות אותה אם התנאים יאפשרו זאת בהתחשב בהשלכות על השימוש באמצעים בלתי קונבנציונליים בעתיד. ולכן, במריל לינץ' צופים כי הריבית תשאר בשיעור של 0.25% גם לאחר פגישת הועדה ב-29 בדצמבר. אבל, אם לא תמשך מגמת הפיחות גם בשנה הבאה, כלכלני מריל לינץ' מאמינים כי לקראת סוף הרבעון הראשון של 2015 בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית וזאת לאחר שלא נקט בשום צעד במשך מספר חודשים של כלכלה בדפלציה.