מיסים    

נטל המס יורד – בכמה ירד המס, איך זה השפיע על הכיס שלנו? ומי הכי נהנה מירידת המס (העשירים)

הכלכלן הראשי של האוצר – בכמה ירד נטל המס משנת 2003 , מה המס על הציבור בשנים האחרונות ואיך זה משפיע על הצריכה הכלכלית, והנתונים הכלכליים בכלל?

 רפורמות המס

בשנת 2003 יושמה בישראל רפורמת מס משמעותית שהקטינה בהדרגה את נטל המס. רפורמה זו התאפיינה בהפחתות שיעורי מס, בעיקר של המסים הישירים. בנוסף הממשלה צמצמה את היקף תשלומי העברה. תשלומי העברה ביחס להכנסה בעשירונים 1‑5 ובעיקר בעשירון הראשון ירדו באופן משמעותי ועודדו אנשים לצאת לשוק העבודה. הפחתות שיעורי המס הופסקו בשנת 2009 בשל ההאטה בצמיחה שהחלה בסוף 2008. משנת 2010 ועד שנת 2015 התהפכה המגמה ושיעורי המס בעיקר של המסים העקיפים עלו.

מיקוד זה בוחן את השפעת הרפורמות במערכת המס על שיעורי המס לפי עשירונים. כמו כן המיקוד מהווה הרחבה לפרק בדו"ח הכנסות המדינה 2015‑2016, "תחולת המס והשפעת המסים על צמצום אי-השוויון בישראל".סקר ההוצאות של הלמ"ס, כולל נתונים, ברמת משקי הבית, לגבי מס הכנסה על יחידים, מס בריאות וביטוח לאומי (למעט חלק המעסיק). על מנת לבחון את השפעתה של מערכת המס בכללותה על ההכנסה הפנויה נטו של משקי הבית בעשירונים השונים נדרשת אמידת השפעתם של מסים נוספים.  לצורך בדיקת השפעת כלל מערכת המס על ההכנסה הפנויה, הופחתו מסים נוספים מההכנסה הכספית ברוטו של כל משק בית. המסים שהתווספו לחישוב התבססו על נתונים אחרים הקיימים בסקר. המע"מ נאמד על ידי בדיקת כל סעיפי ההוצאות על מנת להחליט אם חל עליהם מע"מ. במידה וכן, חושב החלק של המע"מ על סעיף זה. מס החברות נאמד על ידי חלוקת 33% מסך גביית מס החברות בפועל למשקי הבית לפי התפלגות ההכנסות משכר ו‑67% לפי התפלגות ההכנסות מהון. סך גביית המכס מכל מוצר חולקה בין משקי הבית בהתאם להתפלגות ההוצאות על מוצר זה. לאמידת ביטוח לאומי על המעסיק נעשה שימוש בהנחה כי נטל המס חל במלואו על העובד, בדומה למסים בחישוב המצומצם. חישוב גביית ביטוח לאומי על המעסיק החל על כל משק בית התבסס על נתוני הכנסה מעבודה שכירה של כל פרט. מסי הקנייה חושבו מסעיפי ההוצאה המתאימים.

 כמה מס אנחנו משלמים?

שיעור המס הכולל מוגדר כתשלומי כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו לדוגמא, שיעור המס הכולל של העשירון החמישי בשנת 2003 היה 38.8%, והורכב מ‑17.7% מסים ישירים ו‑21.1% מסים עקיפים. בשתי השנים הנסקרות המגמה דומה: שיעור המס הישיר עלה עם העשירונים, ואילו שיעור המס העקיף ירד עם העשירונים.

שיעור המסים הישירים בשנת 2003 עלה בהדרגה מ-10.7% בעשירון התחתון ל-31.1% בעשירון התשיעי וקפץ ל-42.7% בעשירון העליון. בשנת 2015 נרשמה מגמה דומה; שיעור המסים הישירים עמד על 10.0% עבור העשירון התחתון, עלה בהדרגה ל‑28.7% בעשירון התשיעי ול‑38.6% בעשירון העליון. בקרב משקי הבית ירד שיעור המסים הישירים משנת 2003 ל‑2015 ב‑2.9 נקודות האחוז בממוצע  מ‑28.0% ל‑25.1%. העשירונים הראשון והשני נהנו מהקלה בשיעור המסים הישירים של 0.7 נקודות האחוז, עשירונים 3‑9 נהנו מהקלה יותר משמעותית ‑ 1.6‑2.8 נקודות האחוז, והעשירון העליון זכה בהקלה המשמעותית ביותר – 4.1 נקודות האחוז. הפער בירידת שיעור המסים הישירים בין העשירונים נובע מהגידול המשמעותי בחלקה של ההכנסה מעבודה מתוך ההכנסה הכספית ברוטו בקרב משקי הבית מהעשירונים התחתונים במהלך התקופה שבין שנת 2003 לבין שנת 2015. לדוגמא בעשירון התחתון גדל חלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו באופן המשמעותי ביותר מ‑28.4% ל‑51.5%. גידול זה בא בעיקר על חשבון חלקן של ההכנסות מקצבאות ומתמיכות.

בשנת 2003 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב העשירון התחתון על 42%. השיעור  צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת בהדרגה ועמד על 9.7% בקרב משקי הבית בעשירון העליון. בשנת 2015 עמד שיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 42.4%. השיעור צנח ל‑27.6% בעשירון השני והמשיך לרדת ועמד על 9.1% בעשירון העליון. משנת 2003 ועד שנת 2015 ירד שיעור המסים העקיפים בממוצע בקרב משקי הבית ב-0.9% נקודות האחוז. העשירון הראשון חווה עלייה בשיעור המסים העקיפים של 0.4 נקודות האחוז, שיעור המסים העקיפים נותר יציב בקרב משקי הבית בעשירון השני ואילו משקי הבית בעשירונים 3‑10 נהנו מהקלה של בין – 0.6‑1.7 נקודות האחוז.

תמונת ההתפלגות של שיעור המסים הכולל על פני העשירונים בשנים הנבחנות נראית דומה. שיעורי המסים הגבוהים ביותר חלו על העשירונים הקיצוניים בעוד שהעשירונים המרכזיים נהנו משיעורי המס הנמוכים ביותר. כך עמד בשנת 2003 שיעור המסים הכולל בעשירון הראשון על 52.7%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר בקרב העשירונים ירד ל-37.9% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-44.9% בעשירון התשיעי ול-52.4% בעשירון העליון. לשם השוואה בשנת 2015 עמד שיעור המס הכולל בקרב משקי הבית בעשירון התחתון על 52.3%. שיעור זה שהיה הגבוה ביותר צנח ל-34.4% בקרב משקי הבית בעשירון השלישי וחזר ועלה ל-41.6% בעשירון התשיעי ול-47.7% בעשירון העליון. בממוצע ירד שיעור המס הכולל בשנת 2015 לעומת 2003 ב‑3.8 נקודות האחוז, בעיקר כתוצאה מירידה בשיעור המסים הישירים. הירידה בשיעור המס הורגשה באופן משמעותי בעשירונים 3‑9 עם ירידה של בין 2.5 ל‑3.3 נקודות האחוז, כאשר הירידה המשמעותית ביותר הייתה בעשירון העליון ‑ 4.7 נקודות האחוז. בעשירונים 1 ו‑2 הירידה הורגשה באופן מתון בלבד‑ 0.3 ו‑0.8 נקודות האחוז, בהתאמה.

כתוצאה מהפרוגרסיביות של מס ההכנסה, שיעור מס הכנסה על יחידים עולה על פני העשירונים. בין 2003 ל‑2015 היה קיטון בשיעורי מס הכנסה שהלך והתעצם עם העשירונים, בעשירון העליון הקיטון הגיע ל‑4.8 נקודות האחוז.

בדומה למס הכנסה על יחידים כתוצאה מהפרוגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי שיעורו עולה עם העשירונים. בכל העשירונים היו ירידות בשיעור ביטוח לאומי בין 2003 ל‑2015, בגובה של בין 0.3 לבין 0.9 נקודות האחוז, מלבד העשירון התשיעי בו הייתה עלייה של 0.4 נקודות האחוז.

שיעור מס בריאות ירד, באופן לא משמעותי, ברוב העשירונים משנת 2003 ל‑2015 בגובה של בין 0.2 לבין 0.5 נקודות האחוז, מלבד בעשירון התשיעי בו לא הייתה ירידה בשיעור מס בריאות.

למרות שהשיעור הסטטוטורי של מס חברות הוא אחיד על רווחי חברות (למעט הטבות הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון), שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית גדל עם העשירונים. הגידולים המשמעותיים ביותר בין שנת 2003 ל‑2015 חלו בעשירון העליון ‑ גידול של 1.9 נקודות האחוז, ובעשירון התחתון ‑ 0.8 נקודות האחוז. אחד ההסברים לכך נובע מהיחס בין ההכנסה מהון לבין ההכנסה הכספית ברוטו כפי שמוצג בתרשים ש3. בעשירון הראשון יחס זה גדל מ‑0.8% בשנת 2003 ל‑1.1% בשנת 2015, ובעשירון העליון יחס זה גדל מ‑6.4% ל‑9.9%. הסבר נוסף הוא הגידול בגביית מס החברות במהלך השנים.

העשירים נהנים יותר

נראה שעיקר הירידה בשיעור המסים הישירים משנת 2003 לשנת 2015 חלה בעשירונים העליונים ונובעת משינויי השיעורים במס ההכנסה על יחידים. בעשירונים התחתונים הצטמצמו הירידות בשל הגידול בחלקה של ההכנסה מעבודה מסך ההכנסה הכספית ברוטו. כמו כן, ירידת שיעור המסים הישירים בקרב משקי הבית בעשירון העליון קוזזה בשל גידול במרכיב ההון בהכנסה הכוללת ברוטו מה שהגדיל את שיעור מס חברות המיוחס למשקי הבית בעשירון זה.

שיעור המע"מ הוא המשמעותי ביותר בשיעור המסים העקיפים. במרבית העשירונים שיעור המע"מ ירד משנת 2003 לשנת 2015, זאת כתוצאה מכך ששיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע לשנת 2015 היה נמוך יותר בהשוואה לשיעור הממוצע בשנת 2003 – 17.7% לעומת 18%, בהתאמה. הסבר נוסף הוא הירידה בסך ההוצאה לצריכה ביחס לסך ההכנסה הכספית ברוטו בין השנים הנסקרות בכל העשירונים ובעיקר בעשירונים 3‑5, בהם הייתה הירידה המשמעותית ביותר בשיעור המע"מ. לעומת זאת, בעשירון התחתון למרות הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע והירידה ביחס ההוצאה להכנסה הכספית ברוטו הייתה עלייה בשיעור המע"מ. הסבר לכך מתקבל מבדיקה מעמיקה יותר, בה נראה שחלק ההוצאות החייב במע"מ בעשירון התחתון עלה מ‑81% ל‑83%.

בכל העשירונים קיימת בין השנים הנסקרות ירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה של עד 0.8 נקודות האחוז, למעט בעשירון השני שבו נרשמה עלייה של 0.2 נקודות האחוז. ירידה זו נובעת מירידה בשיעור המס האפקטיבי על כלי רכב ומירידה בהוצאה על סיגריות ביחס להכנסה הכספית ברוטו. עם זאת, הירידה התקזזה כתוצאה מעלייה בשיעורי המס על דלק ועל סיגריות, וכן כתוצאה מעלייה בהוצאה על דלק ביחס להכנסה.

בשיעור המס על נדל"ן ובשיעור האגרות לא היו פערים משמעותיים בין השנים הנסקרות. יחד עם זאת שיעור המס על נדל"ן עלה בקרב משקי הבית בעשירון התחתון בכ‑0.7 נקודות האחוז.

נקודות עיקריות

לסיכום, שיעור המסים העקיפים בשנת 2015 היה גבוה יותר בקרב משקי הבית בעשירון התחתון משיעור המסים העקיפים בשנת 2003. בהשוואה בין אותן השנים שמר שיעור המיסים העקיפים על יציבות בקרב משקי הבית בעשירון השני וירד בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑10. הירידה בשיעור המסים העקיפים בקרב משקי הבית בעשירונים 3‑5 נובעת בעיקר מהמע"מ, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המע"מ הסטטוטורי הממוצע ועל ידי ירידה בסך ההוצאות לתצרוכת ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעשירונים אלו. לעומתם בעשירונים 6‑10 נובעת הירידה נובעת בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה, ומוסברת על ידי הירידה בשיעור המס האפקטיבי על רכבים והירידה בהוצאה על סיגריות מסך ההכנסה הכספית ברוטו.

רפורמת המס המשמעותית שיושמה בשנת 2003 הביאה לירידה הדרגתית בנטל המס הכולל בישראל. במקביל הופחתו תשלומי ההעברה וגדל התמריץ להשתתפות בשוק העבודה. בחינה של התפתחות שיעור המסים הכולל הממוצע על משקי הבית בין שנת 2003 לבין שנת 2015 מצביעה על ירידה של 3.8 נקודות אחוז. בקרב העשירון הראשון חלה ירידה מתונה של 0.3 נקודות אחוז בלבד ואילו בקרב משקי הבית בעשירון העליון עמדה הירידה בשיעור המסים הכולל על 4.7 נקודות האחוז. הירידה המתונה בשיעור המסים הכולל בעשירון הראשון מוסברת בגידול חלק ההכנסה הנובע מעבודה על חשבון חלק ההכנסה הנובע מקצבאות מסך ההכנסה הכספית ברוטו ובגידול בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

שיעור כלל המסים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך בממוצע ב-3.8 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור המסים הכולל בשנת 2003. הירידה בשיעור המסים הכולל נבעה בעיקר מירידה בשיעור המסים הישירים.

העשירון העליון נהנה מהירידה הגבוהה ביותר בשיעור המסים הכולל, כאשר ירידה משמעותית הורגשה גם בעשירונים 9-3. בעשירונים 1 ו-2 הורגשה ירידה מזערית בלבד.

שיעור המסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2015 היה נמוך ב‑2.9 נקודות האחוז משיעור המיסים הישירים מההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בשנת 2003. הירידה המתונה יחסית בשיעור המסים הישירים בעשירונים הנמוכים נבעה מהגידול בחלק ההכנסה הנובע מעבודה בסך ההכנסה הכספית ברוטו.

שיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו למשק בית ירד בממוצע ב‑0.9 נקודות האחוז בתקופה שבין 2003 לבין שנת 2015. העשירון התחתון חווה עלייה קלה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו, בין היתר בשל עלייה בחלק ההוצאות החייבות במע"מ ביחס לכלל ההוצאות.

בעשירונים 3‑5 נבעה הירידה בשיעור המסים העקיפים ביחס להכנסה הכספית ברוטו בעיקר מירידה בשיעור המע"מ. לעומת זאת בעשירונים 6‑10 נבעה הירידה בעיקר מירידה בשיעור המכס ומסי הקנייה.