זכויות עובדים    

עבודה מועדפת – איפה? איך? וכמה מקבלים?

מי שמסיים בשעה טובה את השירות הצבאי, רושם "וי" על אחת התחנות החשובות ביותר בחיי הישראלים. רבים מהם מתחילים בשלב הזה לחשוב על לימודים, לפני או אחרי הטיול הכמעט בלתי נמנע בחו"ל. המטרה תוך כדי היא אחת: לעשות כמה שיותר כסף, שיאפשר לשנים הבאות להיות פשוטות פי כמה מבחינה כלכלית. האפשרות של עבודה מועדפת (נקראת גם עבודה נדרשת) נשקלת כמעט על ידי כל משוחרר או משוחררת טריים, יחד עם שאלה מרכזית אחת: עד כמה בעצם זה כדאי? הנה כל מה שצריך שתדעו על אפשרות העבודה המועדפת.

הכירו: עבודה מועדפת

עבודה מועדפת היא עבודה שמקנה למשוחררי צה"ל ולמסיימי השירות הלאומי והלאומי-אזרחי (24 חודשי שירות מלאים) מענק כספי לאחר תקופה מסוימת של עבודה במה שמוגדר מקצוע מועדף – זאת בכפוף לעמידה שלהם בתנאים מוגדרים אותם נמנה בהמשך. שימו לב שבנות שלקחו חלק בשירות לאומי אבל הפסיקו אותו כדי להתחתן כן תהיינה זכאיות לקבל את המענק, וזאת בתנאי שהשירות הלאומי שלהן נמשך חצי שנה לפחות, והנישואין היו תוך חודש ימים מהמועד בו הופסק השירות הלאומי.

גובה המענק מאז תחילת שנת 2014 הוא 9,550 שקלים, הניתנים באופן חד פעמי (עד 2013 הסכום היה נמוך יותר ועמד על 9,370 שקלים). כמובן שהסכום הזה לא בא על חשבון המשכורת החודשית שמקבלים והזכויות הסוציאליות האחרות, שניתנים בכל מקרה. המענק הזה גם לא קשור לפיקדון שניתן לממשו בתנאים מסוימים – לימודים, עסק, וכו' . מסתבר שאם שכחתם חלק מהפיקדון הזה והתגייסתם בין 1992 ל-2000 אז הכסף שלכם לא הלך לאיבוד. משרד הביטחון מאפשר לכם לבדוק ומחזיר לכם את הכסף במידה ואתם עומדים בתנאים – שהתגייסתם בתקופה הזו, ולא משכתם את כל הפיקדון. תוכלו לבדוק את זכאותכם במדריך – פיקדון 2000. 

התנאים העיקריים לקבלת המענק

  1. משך העבודה

מענק העבודה המועדפת ניתן למשוחררים שעבדו במשרה מלאה – כלומר, שמונה שעות ביום – לתקופה של שישה חודשים מלאים, שלא חייבים להיות רצופים. מבחינה מעשית, מדובר כאן על 150 ימי עבודה מלאים לפחות, כשחצאי ימי עבודה לא נכללים במניין. יום עבודה מלא לכן הוא כזה בו עובדים שש שעות לפחות.

את מכסת השעות צריך להשלים בשנתיים הראשונות שלאחר יום השחרור. ניתן במקרים מסוימים למשוך את העבודה, אם רוצים למשל לעשות הפסקות (נניח לצורך טיול בחו"ל), אבל מי שחורג מפרק הזמן שהוגדר לא יוכל לקבל את המענק. החריג היחידי הוא שירות מילואים במהלך פרק הזמן של השנתיים, שמאריך את הזמן המקסימלי שניתן לעסוק בעבודה מועדפת לאחר השחרור. התוספת כאן היא כמספר ימי המילואים: נניח שחייל משוחרר עשה במהלך השנתיים שלאחר השחרור מילואים לתקופה של חודשיים, הוא יוכל להשלים את מכסת הימים הנדרשת לעבודה מועדפת תוך שנתיים וחודשיים.

במקומות עבוד בהם שבוע העבודה הוא בן חמישה ימים בלבד, שבוע מלא של חמישה ימים ייחשב כשבוע בו נעשו שישה ימי עבודה. עוד משהו שחשוב לדעת לגבי הצבירה של ימי העבודה: לא מכניסים לחישוב של ימי העבודה ימי חופשה, ימי מחלה או מילואים, גם אם בפועל כן מקבלים עליהם תשלום על פי חוק (מהמעסיק או מהביטוח הלאומי).

משוחררי צה"ל או השירות הלאומי שהשלימו פחות משישה חודשים יכולים לקבל בתנאים מסוימים מענק עבודה מועדפת חלקי, שמחושב בהתאם למספר הימים שעסק במקצוע המועדף אותו צעיר בפועל. כדי לקבל את המענק נדרש לעבוד לפחות 25 ימי עבודה ברצף בתקופה של 21 החודשים שלאחר השחרור, או לחלופין שלושה חודשים ברצף בין החודשים ה-22 ל-24 לשחרור. לצד זה נדרש לעמוד באחד משני תנאים: ראשית, שהעבודה בה עסק אותו צעיר לא תהיה מותאמת לו מבחינת המקצוע. שנית, שהעבודה לא מתאימה לו מבחינת המרחק, כלומר, מרוחקת 60 ק"מ ומעלה ממקום המגורים, כאשר המעסיק הספציפי לו מספק לעובד הסעות למקום העבודה וממנו הביתה, וגם לא פתרון לינה ללא תשלום.

  1. העבודות הנחשבות למועדפות

לא כל עבודה בה עוסקים לאחר הצבא תהיה מטבע הדברים עבודה מועדפת, כשמוגדרות כיום על פי חוק שש עבודות שמקנות את המענק המיוחל:

  1. מפעלי תעשייה ובתי מלאכה – הן עבודות מקצועיות שונות במתכת (ריתוך, מסגרות, חרטות, חשמלאות ועוד), הן עבודות מקצועיות בהלבשה (חייטות, תפירה, גזרנות ועוד) והן עבודות בלתי מקצועיות במפעלים ובבתי מלאכה (למעט עבודות פקידותיות).
  2. תחנות דלק – עבודות בלתי מקצועיות בתחנות דלק, לרבות תדלוק, שטיפת מכוניות, תיקון תקרים או נהיגה במיכליות דלק.
  3. אתרי בנייה – כל עבודה באתר בנייה, דוגמת גינון, חיבור מבנים לתשתיות, עבודות עפר, הצבת עמודי תאורה, מדידות, פוליש, הדברה, שיפוץ ועוד. עבודות פקידותיות בחברות או באתרי בנייה לא מקנות את המענק.
  4. בתי מלון – עבודות במקצועות שונים בבתי מלון, לרבות מלצרות, חדרנות, טבות, שטיפת כלים, ניקיון ועוד. גם כאן, עבודה פקידותית אינה מזכה את המועסקים במענק.
  5. אתרי גידול חקלאיים ובתי אריזה – עבדות בלמי מקצועיות דוגמת ניקיון, עבודה במשתלות (לא כולל מכירה של צמחים), עבודה בחממות או בחוות לגידול בעלי חיים, עבודות הדברה, עבודות שמירה ואבטחה של אתרי גידול ובתי אריזה ועוד. גם כאן עבודות פקידותיות לא מאפשרות לקבל את המענק.
  6. טיפול באנשים הסובלים ממוגבלויות – מתן טיפול וסיוע לבעלי מוגבלויות, לרבות עזרה והכוונה בביצוע מטלות יומיות (לבישה, אכילה, רחצה, התניידות ועוד), השגחה או פיקוח. את העבודה ניתן לעשות בביתו של המטופל, אם יש לו רישיון להעסקת עובד זר ואם הוא מקבל גמלת שירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי / גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי / גמלה עבור ילד נכה / תגמול בהתאם לחוק הנכים של משרד הביטחון. לצד זה ניתן לקבל את המענק על טיפול באנשים עם מוגבלויות הנמצאים בבתי חולים בהם מאושפזים חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או חולים שיקומיים, במעון שחלק ממנו מיועד לאנשים הסובלים ממוגבלויות פיזיות או שכליות, במעון יום שיקומי, במעון שמפעיל משרד הביטחון לבעלי מוגבלות נפשית או במוסד לטיפול סוציאלי, רפואי או סוציאלי ורפואי. עבודות במשק הבית של אדם הסובל ממוגבלות לא מקנות את המענק, וגם לא טיפול בבן משפחה, אפילו אם הוא עונה על התנאים שהוגדרו מעלה.

פירוט נוסף של סוגי המשרות שמקנות מענק עבודה מועדפת תוכלו למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי. אם אתם לא בטוחים האם עבודה במקום מסוים או בתפקיד מסוים תקנה לכם אפשרות לקבל את המענק, מומלץ שתפנו למוסד לביטוח הלאומי בהקדם. חבל לעבוד בעבודה ולגלות לאחר מעשה כי היא בכלל לא עומדת בתנאים של עבודה מועדפת.

  1. זכאות לדמי אבטלה

התנאי המרכזי השלישי לקבלת מענק עבודה מועדפת הוא זכאות של העובד לקבלת דמי אבטלה. אם מתחילים את העבודה המועדפת בשנה הראשונה שלאחר השחרור, אין כל בעיה מהבחינה הזו: כל מי שעומד בתנאי נחשב מהבחינה הזו למי שזכאי לקבלת דמי אבטלה, ולכן זכאי לעבוד ולקבל בסוף התקופה את המענק. כדי להפוך את החיים לפשוטים מהבחינה הזו, וגם אם רוצים להגיע ליעד של שישה חודשי עבודה מלאים ביתר קלות ועם מינימום לחץ, מומלץ להתחיל לעבוד כבר בשנה הראשונה. יש משוחררים שעושים זאת כבר בחודשים הראשונים שלאחר השחרור שלהם, וזה בסדר גמור.

כאשר מתחילים את העבודה המועדפת בשנה השנייה שלאחר השחרור, התמונה הופכת למעט מורכבת יותר. במצב הזה נדרש מהעובד לצבור מה שמוגדרת כתקופת עבודה מזכה, בשנה וחצי שלפני תחילת העבודה המועדפת, כאשר העבודה המזכה יכולה להיות בכל מקצוע באשר הוא. מבחינה מעשית, נדרש שב-18 החודשים שלפני תחילת המועדפת צבר העובד 12 חודשי עבודה מלאים לפחות, ברצף או לא ברצף, כאשר לחישוב כאן כן מכניסים ימים של שירות סדיר (קבע) או מילואים. תקופת העבודה המזכה בהמשך לכך לא חייבת להיות רציפה, ויכולה להיות גם אצל מספר מעסיקים. מי שמתחיל לעבוד יותר משנה וחצי לאחר השחרור, מיותר אולי לציין, לא יוכל לקבל את המענק מכיוון שהוא לא אמור להספיק את מכסת החודשים הנדרשים (אלא אם הוא קיבל את הארכה במסגרת העובדה שביצע שירות מילואים).

 

אז איך מקבלים את המענק הנחשק?

בסך הכול הליך הקבלה של מענק לעבודה מועדפת הוא די פשוט, אם כל התנאים שהזכרנו מעלה מתקיימים. הגשת הבקשה לקבלת המענק נעשית באמצעות טופס תביעה לתשלום מענק לחייל משוחרר שעבד ב"עבודה מועדפת/נדרשת" (כולל שירות לאומי ושירות לאומי אזרחי), שזמין בסניפי המוסד לביטוח לאומי וגם בקישור הבא. על גבי הטופס נדרש למלא את הפרטים האישיים של מגיש הבקשה, פרטי חשבון הבנק שלו, פרטים על ההשכלה שצבר, מקצוע או תעסוקה, פרטים על השירות הצבאי וכן על המקום וסוג העבודה: שם מקום העבודה, הכתובת, תחום העיסוק ותחום העבודה, תקופת העבודה וכן שאלות דוגמת הבעלות על העסק (כמובן שחייל משוחרר לא יכול לעבוד בעסק שבבעלותו), הקרבה המשפחתית בינו לבין בעלי העסק ועוד. ניתן לקבל את המענק גם במקרה בו עוסקים בעסק משפחתי, גם אם במצב הזה נדרש להוכיח כי אכן נעשה תשלום עבור העבודה.

מצידו של המעסיק, נדרש למלא את הטופס הייעודי של "אישור המעביד על עבודה ושכר עבודה נדרשת/מועדפת", שכולל את פרטי המעסיק והעסק, פירוט העבודה שנעשתה, מספר ימי העבודה, התשלום ברוטו, הניכויים  בכל חודש ועוד. מיותר לציין שאת כל הפרטים האלה, הן מצד העובד והן מצד המעביד, יש למלא באופן מדויק ונכון, כאשר חריגה מכך מהווה עבירה על החוק ועלולה להביא לקנס כספי כבד, או אפילו למאסר.

אל הטופס נדרש לצרף מספר מסמכים שמפורטים על גביו. הראשון הוא צילום תעודת השחרור או מסמך אחר המעיד על תאריך השחרור משירות החובה (במקרה של שירות לאומי נדרש אישור מאגודה מורשה לשירות לאומי). לצד זה נדרש מטבע הדברים אישור של המעביד, שמפרט את סוג העבודה שנעשתה, תקופת העבודה, מספר ימי העבודה והשכר שקיבל העובד בכל אחד מהחודשים – גם אם השכר אינו משפיע על גובה המענק. במקרה שתואר מעלה, בו מתחילים לעבוד בעבודה המועדפת לאחר יותר משנה מתום השחרור, נדרש להמציא אישור של המעביד או המעבידים הקודמים על תקופת העבודה, כשגם תלושי שכר מספיקים.

החדשות הטובות: ברוב המקרים מקבלים את המענק

המוסד לביטוח לאומי יבחן לא רק את נכונות מילוי הטפסים, אלא גם האם מקום העבודה וסוג המשרה עומדים בהגדרה של עבודה נדרשת. נדרש שמקום העבודה יהיה רשום ומוכר לצורך זה. ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי ידרוש מסמכים נוספים, על פי המאפיינים הספציפיים של המקרה. כך למשל במקרה של משוחררים שעסקו בתחום הטיפול והסיוע לבעלי המוגבלויות נדרש למלא טופס אישור העסקה בטיפול וסיוע אישי.

את התביעה לקבלת המענק ניתן להגיש עד 42 חודשים (שלוש שנים וחצי) ממועד השחרור מצה"ל או מהשירות הלאומי – אין כאן הארכת זמן בשום מקרה. את הטפסים ניתן להעביר לסניפי הביטוח הלאומי בצורה ישירה, באמצעות הדואר וגם באופן מקוון, דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי. את המסמכים הנלווים ניתן להעביר לעיתים באמצעות פקס, כשאם הצילום של המסמכים ברור אין בהכרח חובה בהגשת המסמכים המקוריים.

לאחר הגשת הטפסים, כל שנדרש הוא להמתין לתשובה של המוסד לביטוח לאומי, שתינתן בכתב תוך מספר שבועות. אם הכל בסדר, כספי המענק יועברו לחשבון הבנק של מגיש הבקשה כשבועיים לאחר קבלת המסמכים על ידי המוסד לביטוח לאומי. במידה ומוחלט לדחות את הבקשה, או להעניק מענק חלקי למרות שמגיש הבקשה סבור שמגיע לו מענק מלא, ניתן לערער על ההחלטה תוך פרק זמן של עד תריסר חודשים מרגע קבלת ההודעה בכתב של החלטת הביטוח הלאומי.

 

מחשבון דמי הבראה

מחשבון ימי חופשה

מחשבון פיצויי פיטורין