עובדים חדשים = עובדים סוג ב'; למה לא מפרישים להם לפנסיה במשך חצי שנה? מחדל!

עובדים זכאים להפרשה לפנסיה החל משנת 2008. זה כבר לא כמו בעבר שזה היה רשות, אין כאן שיקול לבעלי ומנהלי העסק. זאת פנסיה חובה. אבל שימו לב – החובה הזאת, היא מידית עבור מי שיש לו כבר ביטוח פנסיוני. כלומר, לעובד/ עובדת שהיתה להם תעסוקה בעבר (ולכן גם הפרשה לפנסיה) תהיה חובה להפריש באופן מידי.

מנגד,  עובדים חדשים שאין להם הפרשה לביטוח פנסיוני, יזכו להפרשה לאחר 6 חודשים.  אבסורד גדול, ונחדד את הנקודה – המעסיק יפקיד לעובד שיש לו כבר קרן פנסיה / ביטוח מנהלים (פעילים). אבל המעסיק יפקיד לפנסיה עבור מי שאין לו פנסיה/ ביטוח מנהלים (פעילים) רק לאחר 6 חודשי עבודה.

העובדים החדשים שווים פחות, ויש לזה סיבות היסטוריות שקשורות למשא ומתן בין ההסתדרות והאוצר למעסיקים – הרי לפני כן לא היתה פנסיית חובה (ולא בשיעורים האלו) ומעין נתנו, במסגרת המו"מ סוכרייה למעסיקים בגין עובדים חדשים, רק שזה על חשבון העובדים החדשים, ואחרי 10 שנה הגיע הזמן לתקן את העוול הזה. הנזק לעובדים הוא גדול

הנזק לעובדים –  הרבה יותר ממה שחשבתם!

קצבת הפנסיה העתידית תלויה במספר פרמטרים – גיל ההצטרפות לפנסיה, תקופת החיסכון הכוללת, השכר והתשואה נטו (בניכוי דמי הניהול) בקרן הפנסיה/ ביטוח המנהלים.

עכשיו תדמיינו מה קורה לעובדים הצעירים שמשתחררים מהצבא  עובדים בעבודות זמניות, ממש לא בטוח שהם מגיעים לתקופת תעסוקה של חצי שנה, ואז הם נוסעים לחו"ל, לטיול הגדול. חוזרים ואז לרוב מתחילים ללמוד, ורק אחרי כמה שנים טובות מתחילים בעבודה מסודרת.

בעבודה הזו הם יזכו לפנסיה רק לאחר חצי שנה, כלומר, כל הסיבוב בין עבודות, טיולים, לימודים, עלה להם בכמה שנים טובות של עיכוב בתחילת המועד לחישוב פנסיה מסודרת/ קבלת פנסיה – אפילו 5 ואפילו 6 שנים. השנים האלו שמגיעים לתקופת הפנסיה שווים הרבה כסף. מדובר באובדן ההפרשות השוטפות כשהריבית דריבית הופכת את ההפרשות האו אחרי 40 שנה לכסף גדול.

בממוצע מדובר על סכום של כ-50-70 אלף שקל, אבל יש מקרים שזה משמעותית גבוה יותר.

ועניין אחר – תודה למגיב שרוני. עובד חדש, שהגיע עם בטוח פנסיוני פעיל, זכאי אמנם להפרשות מהמעסיק החדש, אבל רק אחרי 3 חודשי עבודה ואז יופרשו לו הסכומים החל מהיום הראשון (רטרואקטיבית). אבל אם העובד עזב אחרי תקופה של עד 3 חודשים, הוא לא זוכה להפרשה לחיסכון פנסיוני.