פפר של לאומי – שקט בדו"חות, רעש בתקשורת

וגם – מה הרווח האמיתי של לאומי? וכמה הרוויח הבנק מאחזקות מניות הבורסה?

מה אנחנו יודעים על פפר מתוך דוחות לאומי? מה השורה התחתונה בדוח רווח והפסד? ולמה הרווח האמיתי מגיע בכלל מדוח אחר?

בנק לאומי פרסם השבוע דוחות כספיים, והייתי משוכנע שפפר יתפוס שם מקום של כבוד. אחרי הכל מדובר בבנק דיגיטלי שמעין צמוד לפעילות המסורתית של בנק לאומי. בנק דיגיטלי ראשון – ככה הוא גם הוצג לציבור, למרות שיש כבר (בכל הבנקים) פעילויות דיגיטליות משמעותיות.

בפפר, כך אמרו מנהלי לאומי, הכל יהיה דיגיטלי, אין ערבוב של דיגיטל עם סניף כמו שהיה בעבר וכמו שקיים בבנקים אחרים. זהו נגמרו הסניפים. נשמע מהפכה, אבל מהפכה חיובית שאמורה לספק לציבור מעבר לנוחות, בעיקר מוצרים זולים. אחרי הכל בדיגיטל לא צריך סניפים, אין הוצאות על השכרת מקום; כמעט ולא צריך עובדים, אז חוסכים שכר של עובדי בנק, ועובדי בנק מרוויחים הרבה מעל הממוצע בשוק, ובכלל – חוסכים בהוצאות נוספות וזה משמעותי מאוד. החיסכון בהוצאות האלו בחלקו יתגלגל לציבור  – נכון, הבנקים ישמרו לעצמם חלק מהחיסכון ויגדילו רווחים, אבל חלק, אפילו משמעותי אמור לחזור לציבור.

אז בלאומי מדברים כבר הרבה זמן על העתיד הדיגיטלי, והאמת שהם עושים את זה בנחישות לעומת כל הבנקים האחרים ואפילו מכריזים בקולי קולות על מהפכה דיגיטלית בעולם הבנקאות, ומצהירים שמי שלא יהיה שם פשוט לא יהיה קיים. אבל בינתיים בדוחות הכספיים פפר לא מקבל מקום. רגע, זה לא מדויק – שמתם לב שברגע שמדברים על דיגיטל, העברית נעלמת והאנגלית שולטת? העולם הדיגיטלי הוא עולם צעיר, קולי ו…גלובלי – אל תבלבלו אותו עם שפה חשוכה כמו עברית, תדברו דיגיטלית – אנגלית.  אז פפר לא נמצא בדוחות של לאומי, אבל PEPPER כן נמצא, אבל "בקטנה".

למרות הרעש התקשורתי סביב פפר מאז ההשקה באמצע השנה (ועוד לפניה), ולמרות שזה העתיד על פי צמרת לאומי, פפר (באנגלית) מקבל 4 שורות מתוך 230 עמודים – "בחודש יוני 2017 לאומי השיק לקהל הרחב את PEPPER ,בנקאות דיגיטלית שכולה במובייל", מציינים מנהלי בנק לאומי בסקירת הדוחות לרבעון השלישי, "וזאת לאחר שבמהלך רבעון ראשון 2017 ,הושק PAY PEPPER המשמש כפתרון תשלומים ללקוחות כל הבנקים. זוהי קפיצת מדרגה חשובה בייסודה של הבנקאות הדיגיטלית בישראל שתנוהל רובה ככולה באמצעות המובייל. האפליקציות החדשות מאפשרות למשתמשים ליהנות מחוויית לקוח פרסונלית, פשוטה ונוחה, כזו המושתתת על מענה לצרכיהם, באופן ידידותי, בעיצוב ייחודי, ללא עמלות עו"ש, מותאמת אישית, 'בכל זמן ומכל מקום'."

אין מספרים על פפר – אין הכנסות, אין כמות לקוחות, אין מידע מהסוג הזה. אבל רגע, זה העתיד, זאת מהפכה, אז למה לא לספר למשקיעים שלכם ובכם, מה קורה עם המהפכה הזו?

טוב, חיפשתי  בכל ה-230 עמודים את העולם הדיגיטלי בכלל. עזבו פפר, לאומי היה בדיגיטל עוד לפני פפר. אתם בדקתם את חשבון הבנק באינטרנט לפני 15 שנה (ויותר), אתם עם אפליקציה של הבנק כבר 7-8 שנים, ובכלל, אתם יכולים לעשות פעולות דרך המובייל כבר שנים. אז דיגיטל ופעולות בלחיצת כפתור הם לא מושג חדש, והיה צפוי שלאומי שמאמין מאוד בדיגיטל, ייתן לזה מקום של כבוד בדוחות הכספים.

אז זהו שלא. גם לדיגיטל – העתיד של הבנקאות, המהפכה של הבנקאות, אין התייחסות משמעותית בדוחות הכספיים ובסקירת המנהלים. בסקירה מודגש במסגרת הסיכונים כי – "…כמו כן, סביבת פעילות של הבנק מושפעת מאד בשנים האחרונות מסיכונים הקשורים לרגולציה ולחקיקה, לסביבה מאקרו-כלכלית תנודתית, לשינויים החלים במודל העסקי, ובכלל זה המעבר ל'בנקאות החדשה' המבוססת על הדיגיטל ולמגמות חברתיות וצרכניות". כן, הדיגיטל זה סיכוי לצד סיכון, אבל דווקא בדוחות לא מספקים את צד הסיכוי.

בנקאות דיגיטלית – מדריך

לאומי – מה הרווח האמיתי?

טוב, למרות שלאומי לא הציג את פפר בדוחות, סיכוי טוב שברבעונים הבאים, וככל שהפעילות תתחזק, היא תקבל יותר ביטוי במספרים שבדוחות הכספיים וגם בסקירת המנהלים. בינתיים,  נקודה חשובה מהדוחות של בנק לאומי.

הבנק הרוויח 820 מיליון שקל ברבעון השלישי, אבל זה לא רווח רווח. השורה התחתונה אחרי התאמות מסתכמת ב-447 מיליון שקל – ולאן נעלמו מעל 370 מיליון שקל? הם "נשטפו" לדוח על הרווח הכולל. זה דוח שמהווה המשך טבעי לדוח רווח והפסד, ויש בכלל שאלה גדולה עם הוא נחוץ – אחרי הכל פעם הוא היה חלק מהדוח רווח והפסד עצמו. הדוח הזה מכיל סעיפים שהחשבונאות מגדירה אותם "מחוץ לדוחות", מחוץ לעסקים השוטפים של הפירמה.

יש כמה סעיפים בולטים שמפורטים בדוח הזה ולא בדוח רווח והפסד, הבולט שביניהם הוא הכנסות/ הוצאות בגין תרגום של פעילות שנמצאת בחו"ל. זה סעיף נפוץ בחברות נדל"ן ישראליות עם שלוחות בחו"ל – החברות האלו מדווחות על דוח רווח והפסד רגיל, אבל דוחפות הפסדים (ולפעמים רווחים) שנובעים משינויי מטבע שהשפיעו על ערך האחזקה בחו"ל לדוח על הרווח הכולל – ככה מאפשרת החשבונאות, מהסיבה שלגישתה, שינוי במטבע זה לא לב הפעילות זה לא קשור לשורה התחתונה וזה לא בשליטת החברה. מנגד, זה לא מתיישב עם העובדה שאם לחברה היה מט"ח אז ההפרשים בו היו נכנסים לסעיף המימון שנמצא בדוח רווח והפסד.

הסעיף הזה פחות בולט בדוחות בנקים. אחד מהסעיפים הבולטים בבנקים בשנים האחרונות בדוח על הרווח הכולל הוא שינויים אקטוארים, והתאמות של התחייבויות בגין הטבות לעובדים. הרעיון הוא פשוט – הבנקים נמצאים בשנים האחרונות במתכונת של התכווצות במספר העובדים. בצדק מבחינתם. כדי לפתות את העובדים להתפטר הם מספקים להם הטבות משמעותיות – שיעור פיצויים מוגדל, 200%, 250% ויותר. אבל מדובר על כסף, שאמור לצאת מהבנק, לפי ההיגיון הבריא, בתור הוצאה.  לא , החשבונאות החליטה שזה סעיף שאינו קשור לפעילות הרגילה, שהוא לא אמור להיות בדוח רווח והפסד, ולכן הוא מופיע בדוח על הרווח הכולל ולא בדוח רווח והפסד. הוא כן משפיע על ההון – הרי אי אפשר שלא לשלם את ההוצאה הזו, רק שהוא מדלג על הרווח. אז הכותרות מספרות על רווח של 820 מיליון, רק שאם לוקחים בחשבון את ההוצאות על העובדים הרווח יורד ל-447 מיליון שקל.