דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, מנסה (ומצליחה) לעשות מהפכות, אבל היא לא הצליחה להפריד את הברוקראז' מהבנקים בתחום קופות הגמל. קופות הגמל מקבלות תפעול שוטף הן של ברוקראז' – ביצוע פעולות קנייה ומכירה והן של שירותי החזקות ניירות ערך, מהבנקים – והאמת שהעלויות שהבנקים מציעים נמוכים. סלינגר ניסתה לאחרונה להפריד בין התפעול לברוקראז' בשוק הגמל. אבל, כעת היא נסוגה מכך והיא תאפשר לגופים המוסדיים גם לבצע ברוקראז' בתיקי העמיתים שלו באמצעות עצמו – כלומר, דרך חבר הבורסה העצמי שלו (אם יש לו חבר בורסה) וגם דרך הבנק המתפעל.

עמלות התפעול שגובים הבנקים מהגופים המוסדיים (מנהלי קופות הגמל) היו במקור 0.1%, אך הם ירדו בשיעור ניכר כשבשנה האחרונה ירדו העמלות, במקרים מסוימים, מתחת ל-0.05%.

אז איך זה קרה שסלינגר עשתה סיבוב פרסה. הבנקים איימו שאם הם לא יקבלו את הברוקראז' הם יפסיקו לתפעל את קופות הגמל. הם טענו שאם הם ינטשו את התחום, ייכנסו חברות לא מפוקחות, נתוני החסכונות לגמל ולפנסיה יהיו חשופים, והמחירים לטענתם יעלו. אולי הטיעונים האלו השפיעו על המפקחת, אבל עכשיו השוק הזה נשאר ללא תחרות, ובכלל – למה לכרוך את שירותי הברוקראז' עם שירותי התפעול?

על כל פנים, הגוף המוסדי על פי התקנות, יפתח מחדש כל שלוש שנים את התפעול למכרז – הגוף ינהל  הליך תחרותי שיתקיים לפחות אחת לשלוש שנים שיכלול   שמונה משתתפים לפחות, שאישרה ועדת ההשקעות של המשקיע המוסד. בנוסף, נקבע בתקנות,  המוסדיים ינהלו אחת לשלוש שנים לפחות הליך תיחור לבחירת הגוף שיעניק למוסדי שירותי קסטודיאן. הבחירה בגוף שיעניק שירותי החזקת ני"ע ייעשה למול לפחות חמישה מציעים. כלומר, כן תהיה הפרדה בין שירותי החזקת ניירות הערך לבין שירותי התפעול (פעולות בניירות ערך).