מדריכי השקעות    

ראלי סוף שנה ואפקט ינואר – הם באמת מתרחשים? מה הגורם להם?

קרדיט: shutterstock

"ראלי סוף השנה" הוא מונח המתאר עלייה במחירי המניות, המתרחשת בימי המסחר האחרונים של השנה הקלאנדרית, או/ ו בחודש דצמבר.

כשמסתיים ראלי סוף השנה, מתחילה להתרחש תופעה נוספת, דומה, הנקראת "אפקט ינואר". גם אפקט ינואר מתאפיין בעליות מחירים. אז האם כדאי לקחת חסכונות ולהשקיע אותם בבורסה לקראת שני האפקטים האלה? האם הם קיימים באמת או שהם סתם מיתוסים? ואם כן, מה ההסבר להם? נתחיל בכך שמדובר בסוג של נבואה שמגשימה את עצמה. זה אן קורה ברוב הפעמים, אבל לא בכולן – יש שנים שבהן דצמבר היה איום ונורא בשוק המניות; יש שנים שינואר היה בלי שום אפקט חיובי, אלא ההיפך.  

ראלי סוף השנה

ההסבר הנפוץ לתופעת ראלי סוף השנה הוא שזאת כאמור פשוט נבואה שמגשימה את עצמה. מאחר וכולם יודעים שבחודשים נובמבר-דצמבר שווקי המניות עולים, משקיעים מזרימים ביקושים לשוק כדי לא להשאר מאחור ולפספס את העליות. כשמשקיעים אחרים רואים שהשוק במומנטום חיובי, הם מזרימים גם כן ביקושים לשוק וכך נוצר מעגל שמתדלק את עצמו.

אבל, ישנה גם סיבה כלכלית שמסבירה את התופעה של עליות בשוק המניות לקראת סוף השניה. עצמאים בארץ המפקידים בקופת גמל וביתר אמצעי החיסכון הפנסיונ,י נהנים מהטבות מס הכוללות החזר מס בשיעור של 35% עבור ההפקדות המוכרות לזיכוי וכן זוכים להקטנת ההכנסה החייבת במס עבור ההפקדות המוכרות לניכוי. מדובר בהטבה כספית גדולה.

בהתקרב סיום שנת המס העצמאים ממהרים ולהפקיד כספים בקופות הגמל על מנת לזכות בהטבות, וחלק לא מבוטל של ההפקדות האלה עושה את דרכו לשוק המניות, מגדיל את הביקושים ומעלה את שערי המניות.

הסיבה השלישית שיכולה להסביר את ראלי סוף השנה היא הרצון של מנהלי הגופים המוסדיים לשפץ את הביצועים שלהם על מנת שבסוף השנה יעמדו ביעדים שהוצבו להם ויראו טוב בדירוגי הביצועים המתפרסמים בסוף השנה. על מנת לשפץ את התשואות נוהגים מנהלי ההשקעות להזרים ביקושים למניות שהם מחזיקים ובכך גורמים לעליית שערים בשוק.

ולבסוף, הסיבה הרביעית, היא שהמשקיעים מצטיידים במניות לקראת אפקט ינואר…

אפקט ינואר

המחקר הראשון שאושש א קיומו של אפקט ינואר, פורסם כבר בשנת 1976. מחקרים נוספים שאוששו את קיומו של האפקט אשר מתאפיין בעליות שערים ניכרות בפתיחת השנה התפרסמו במשך השנים.

אז מה ההסבר לאפקט ינואר?

ההסבר הראשון הוא שבסוף שנה קלנדרית מוכרים משקיעים פרטיים מניות עליהן ניתן לרשום הפסד הון כדי להתקזז מול רשויות המס. מכירת שער המניה בדצמבר גורם לירידה בשערה ורכישתה שוב בינואר מביאה לעלייה בשערה. ההסבר הזה מתיישב עם העובדה שהאפקט משמעותי יותר כשמדובר במניות קטנות מאחר ולמשקיעים קטנים נטייה חזקה יותר להשקיע במניות קטנות והם אלו המונעים משיקולים של מיסוי רווחי הון.

הסבר נוסף הוא שמנהלי השקעות שנפטרו ממניות לא מוצלחות בסוף השנה, מצטיידים בהן שוב בתחילת השנה כאשר ביצועיהם עדיין לא נמדדים בזכוכית מגדלת. כלומר, בדצמבר הם מכרו כדי שלא יופיעו בתיקי ההשקעות שלהם (כדי לא לספוג ביקורת), ובינואר הם רכשו שוב (כי כנראה הם מאמינים בניירות הערך)

וההסבר האחרון לאפקט מתמקד בבונוסים שמקבלים אנשים בסיום השנה ובתחילת ינואר (בונוסים מהמעסיקים) שבחלקם זורמים לשוק בצורה של ביקושים למניות ואשר מעלים את שערן.

אז יש סיבות שמסבירות את שתי התופעות – ראלי סוף השנה ואפקט ינואר. בדיקות סטטיסטיות ומחקרים מוכיחים שהם מתקיימים בעוצמות משתנות. נותר לחכות ולראות אם גם השנה נחזה בתופעות האלה ובאיזו עוצמה. אבל צריך לזכור – אין כאן הבטחה, דצמבר וינואר יכולים גם להיות חודשים רעים בבורסות וזה כבר קרה בעבר מספר פעמים.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?

קופות גמל – יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים