המהלך של אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים – הבטחה לריבית גבוהה בפיקדונות, הוא בשורה גדולה למשקי הבית. על פי הנתונים שפרסם בנק ירושלים, הציבור מפסיד 2 מיליארד שקלים בגלל ריביות נמוכות שהוא מקבל בפיקדונות בבנקים. שני שליש, כך עולה מהסקר של בנק ירושלים, לא בודק את הריביות שהוא מקבל על הפיקדונות, לא מתמקח על הריביות ומקבל בפועל ריביות אפסיות – 0.5%, ובמקרה הטוב 0.7%.

בבנק ירושלים מנסים לעורר את השורה התחתונה שלהם, אבל כל עוד זה עוזר לציבור זה כמובן מבורך – אורי פז, מנכ"ל הבנק הציג לפני ימים אחדים אסטרטגיה מהפכנית – הציבור יקבל (וזו הבטחה רשמית) 80% מריבית בנק ישראל. לא לתקופה של חודש, גם לא חודשיים – לתמיד. המשמעות היא שלא תצטרכו אחת לתקופה לבדוק אם הכל בסדר, אם אתם מקבלים את התנאים שאתם חושבים שאתם מקבלים, אם הבנק לא עובד עליכם. אתם אמורים להיות רגועים שאתם מקבלים תמיד 80% מריבית בנק ישראל. ריבית זו עומדת כעת על 2.75% והמשמעות היא שאתם יכולים לקבל 2.2% וזו כמובן בשורה – בפועל, לקוחות הבנקים מקבלים ריביות של בין 0.5% ועד 1.5% (תלוי בפרק הזמן של הפיקדונות). אבל כל זה לא היה מתאפשר ללא המהפכה האמיתית – מהפכת האינטרנט. כדי להפקיד בפיקדון של בנק ירושלים אתם לא צריכים לפתוח חשבון בנק בבנק ירושלים; אתם לא צריכים ללכת לסניף שלכם , לדבר עם הפקיד שעות (שינסה לשכנע אתכם לסגת מהמהלך); אתם לא צריכים ללכת לסניף של בנק ירושלים (ואגב, אין הרבה כאלה) ולבזבז זמן מול יועץ בבנק. כל שאתם צריכים זה לפתוח את המחשב, להתחבר לאינטרנט, לגלוש לאתר של בנק ירושלים, להפקיד בפיקדון דרך האינטרנט ולהעביר את הכסף מהחשבון עו"ד שלו לחשבון הפיקדון בבנק ירושלים – הכל בלחיצת כפתור, הכל בכמה דקות בודדות, ומבלי לפתוח חשבון עו"ש (עובר ושב) רגיל.
המהלך של אורי פז, מנכ"ל הבנק עשוי לעורר את תחום ה‎‎בנקאות הקמעונאית – עסקי הבנקאות מול המשפחות / משקי הבית. התחום הזה, יחסית לבנקאות העסקית (בנקאות מול עסקים ) נחשב לפחות תחרותי כאשר הבנקים נהנו מנאמנות לקוחות שלרוב גם לא התמקחו על העלויות. משקי הבית משלמים על הלוואות את הריביות הגבוהות ביותר (לעומת עסקים) ומנגד מקבלים על פיקדונות את הריביות הנמוכות ביותר. הם יוצאים קרחים מכאן ומכאן, ואת זה בנק ירושלים מנסה לשנות, זה התאפשר לו בזכות הסרת חסם משמעותי – עד 2002 לא ניתן היה לפתוח פיקדון בבנק שבו אין לצרכן חשבון (עו"ש) עובר ושב. במהלך 2002 בנק ישראל פרסם את הוראה 417 שבמסגרתה נקבע כי הלקוחות יוכלו להפקיד כספים בבנק, ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש, בתנאי שמדובר במערכת בנקאית ממוחשבת שבה מתקיימים תנאים המבטיחים החזרת הכספים בתום תקופת הפיקדון לחשבון העו"ש שממנו נמשכו. בנק ירושלים הוא היחיד שנכנס לנישה הלכאורה מבטיחה הזו – ב-2005 הוא הקים מערכת סגורה (מערכת בנקאית ממוחשבת סגורה) שהשתכללה בחודשים האחרונים. עד היום, ההצלחה של בנק ירושלים מוגבלת, כנראה בגלל סכום המינימום להפקדה (כעת כבר אין סכום מינימום); ממשק לא כל כך ידידותי (היום, הממשק המעודכן ידידותי יותר למשתמש); העמלות של הבנקים מהם מועבר הכסף (עמלות ההעברה הבנקאית ירדו). ועל רקע זה, אולי הפעם באמת תהיה בשורה גדולה לחוסכים. כך או אחרת, גם אם אתם לא בדרך להעביר את הכסף לבנק ירושלים, זה בוודאי יכול לעזור לכם כקלף מיקוח מול הבנק שלכם – תנצלו את זה, מדובר בהרבה כסף.