למה מדווחת עזריאלי על שלושה סטים של דוחות כספיים? מה ההבדל בין דוח בנפרד לדוח סולו מורחב? ואיך מתייחסת עזריאלי להשקעה בגרנית בדוחותיה?

הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה בת"א כוללים את התוצאות המאוחדות של הפירמה, כשבהמשך הדוח מצורף הדוח בנפרד. הדוחות המאוחדים נתפסים כדוחות העיקריים של הפירמות למרות שבמקרים רבים הם דווקא לא ממש מבטאים את המצב הפיננסי של הפירמות. הרציונל של הדוחות המאוחדים הוא שברגע שיש שליטה בחברה בת יש לאחד את מלוא (100%) התוצאות של הבת. יש לזה עיוותים רבים, יש בזה ניפוח של התוצאות של החברה השולטת, במקרים רבים זה יוצר נתק בין המצב הפיננסי האמיתי של הפירמה לבין המצב החשבונאי, והנה המחשה – נניח שיש חברה שמחזיקה ב-55% מחברה בת. החברה שולטת ולכן מאחדת 100% מהתוצאות של החברה הבת – 100% מההכנסות, 100% מההוצאות, 100% מהנכסים ו=100% מההתחייבויות, אבל כמובן שמתבקש שהאיחוד יהיה רק לפי שיעור האחזקה – 55%. כל ההפרש (45%) הוא בעצם ניפוח – ניפוח הכנסות, ניפוח הוצאות, ניפוח רווחים, ובהתאמה גם ניפוח במאזן – נכסים והתחייבויות. אך למרות העיוותים, החשבונאות דבקה בדוח המאוחד כדוח העיקרי בטענה ששליטה זו שליטה מוחלטת על מלוא (100%) הנכסים וההתחייבויות ואם כך יש לצרפם בשיעור מלא. כמו כן, שליטה היא גם התפעול השוטף, משמע על דוח רווח והפסד – על ההכנסות וההוצאות ולכן יש לאחד באופן מלא גם את דוח רווח והפסד.

הדוח הנוסף שהחברות הנסחרות מפרסמות – הדוח הכספי בנפרד מופיע בחצר האחורית  של הדוחות הכספיים – בסוף הדוח, במסגרת נספח, למרות שבפועל במקרים רבים המקום הזה ממש לא מתאים לו, במקרים רבים הדוח בנפרד עולה בחשיבותו על הדוח המאוחד. הדוח הנפרד הוא הדוח של החברה עצמה כאשר אם יש לה חברות נשלטות (וחברות מוחזקות אחרות שהיא אינה שולטת בהן) היא מפרטת את הערך שלהם בשורה אחת בדוח רווח והפסד ובשורה אחת במאזן. בשיטה הזו מקבלים בבירור את התוצאות של החברה המדווחת עצמה – הנכסים הם הנכסים שלה, אין כאן משחקים, אין כאן ניפוחים; ההתחייבויות הן של החברה עצמה, והתוצאות הן של החברה עצמה. כל האחזקות של החברה הזו נרשמות כאמור באופן מינימלי במאזן ובדוח רווח והפסד – בדוח רווח והפסד במסגרת שורה של רווחים/ הפסדים מחברות מוחזקות; במאזן במסגרת השקעה בחברות מוחזקות.

ההשקעה הזו יכולה להירשם בדוחות לפי כמה גישות – הגישה הרלבנטית ביותר היא רישום האחזקות האלו לפי שיטת השווי ההוגן (השווי הכלכלי של האחזקות). הגישה המהירה ביותר (אבל הכי פחות רלבנטית)  היא גישת העלות – פשוט, מחשבים בכמה נרכשו האחזקות האלו; ושיטה נוספת מעין שיטת "הביניים" היא גישת השווי המאזני שמיושמת באופן שוטף בטיפול בחברות  שאינן חברות נשלטות, אך יש לחברה המחזיקה השפעה מהותית עליהן. מדובר בגישה שלוקחת את ההשקעה המקורית ומתאמת אותה מדי רבעון לרווח השוטף (ובהתאמה מפחיתה נכסים לא מוחשיים והתאמות שונות). כמו כן, קיימת גישה נוספת ולפיה שורת ההשקעה בחברות מוחזקות היא בעצם תוצאה שמתקבלת המאזן של הפירמה (המאזן בנפרד), אחרי הכל כל הנתונים ידועים למעט הסעיף הזה, כך שניתן לחשב אותו. תהיה השיטה אשר תהיה, הדוח בנפרד במובנים, במקומות ובזמצנים מסוימים מספק ערך גדול – ראשית, הוא מהווה אינפורמציה מצויינת למנתחי חוב ולנותני אשראי. רק ממנו ניתן לדעת באמת על יכולת החזר החוב של החברה, על היקף המזומנים האמיתי, על הנזילות בפועל של החברה. שנית – הוא תשתית נהדרת להערכת שווי של חברות אחזקה או חברות תפעוליות עם פעילות משמעותית בחברות מוחזקות. ברגע שיודעים להעריך את שווי המוחזקות של חברת האחזקות, פשוט מציבים את הנתון במקום הנתון החשבונאי (ואולי עושים כמה התאמות כמו התאמת מס), ומקבלים את ההון הכלכלי של החברה שעוזר לגופים פיננסים במתן אשראי ועוזר למנתחי דוחות, אנליסטים ומשקיעים בהבנת הערך של הפירמה.

קבוצת עזריאלי לא מסתפקת בשני הדוחות האלו. הנהלת הקבוצה מפרסמת  דוח שלישי – דוח סולו מורחב שמספק לגישתה תמונה מהימנה יותר על מצב עסקי החברה – "הנהלת החברה מכירה בחשיבות השקיפות למשקיעים, לבעלי מניות, לבעלי האג"ח ולאנליסטים ורואה בכל אלה כשותפים לדרך", מסבירה הנהלת החברה בסקירת המנהלים המצורפת לדוחות, ומוסיפה – "לפיכך החליטה החברה לאמץ מדיניות לפיה בדוח הדירקטוריון של החברה יינתן גילוי בדבר תמצית דוחות כספיים סולו מורחב שלהחברה – קרי – תמצית מאזנים ודוחות רווח והפסד של החברה במאוחד המוצגים על פי כללי ה- IFRS, למעט השקעת החברה בגרנית הכרמל אשר מוצגת על בסיס שיטת השווי המאזני חלף איחוד דוחותיה לדוחות החברה (שאר ההשקעות מוצגות ללא שינוי לדוח המוצג על פי כללי ה- IFRS). הנהלת החברה סבורה, כי דוח זה מוסיף מידע רב המסייע להבנת התרומה הגדולה של פעילות הנדל"ן לסך הרווח של החברה, תוך נטרול סעיפים מהותיים בדוחות הכספיים המאוחדים הנובעים מאיחוד גרנית הכרמל כגון לקוחות, מלאי, מכירות ועוד. דוח הסולו המורחב מצורף כנספח ד' לדוח זה. דוח זה אינו מבוקר או נסקר על-ידי רואי החשבון של החברה".

קבוצת עזריאלי מכינה בעצם דוח ניהולי שאמור להערכתה להיות חשוב יותר לקוראי הדוחות. הדוח הזה בעצם מאחד את כל החברות בתחום הנדל"ן המניב כך שקוראי הדוחות מקבלים בדוח זה את תוצאות הפעילות הישירות של הנדל"ן המניב ובהקמה של הקבוצה (זרוע הפעילות המרכזית) כאשר כל מה שקשור לפעילות הדלקים והגז במסגרת גרנית הכרמל יוצג בשורה אחת, למרות שמדובר בחברה בת בשליטה של קבוצת עזריאלי. כלומר, עזריאלי, לא מאחדת או רושמת כהשקעה מוחזקת לפי שיעור אחזקה או מבחן של שליטה אלא לפי מבחן המגזר – כל פעילות הנדל"ן מוצגת באופן מלא, הפעילות האחרת שלא קשורה לליבה של החברה מוצגת בנפרד לחלוטין מהנדל"ן במסגרת סעיף אחד במאזן, וסעיף אחד בדוח רווח והפסד.

הדוח השלישי הזה שהוא סוג של המצאה של קבוצת עזריאלי הוא מבורך. נכון, הוא לא מפוקח,  ולא מבוקר, אבל הוא באמת מספק אינפורמציה ברורה ורלבנטית על פעילות הנדל"ן המניב ובהקמה. על המספרים בו בפעמים הבאות