תחרות וחדשנות בבנקאות – האם כבר רואים את השינוי? המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בכנס כלכליסט, מסבירה שהדרך עוד ארוכה, אבל היא כבר רואה ניצנים משמעותיים של התחדשות בבנקים, לצד תחרות שהולכת וגדלה.

"בשנתיים האחרונות התרחשו מספר שינויים גדולים בעולם הבנקאות: נחקקו מספר חוקים במטרה לקדם את התחרות בתחומי הפיננסיים ובבנקאות; הפיקוח על הבנקים נקט בצעדים פרואקטיביים לקידום התחרות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים; ובמקביל, העולם הפיננסי החל לעבור  מהפכה דיגיטלית – טכנולוגית, שיוצרת לחץ תחרותי בתחומי הבנקאות בישראל, בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם בשנים האחרונות. על רקע השינויים האמורים, עולה השאלה האם כבר ניתן לראות ביטוי ממשי להגברת התחרות בתחומי הבנקאות, בדגש על התחרות בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, וכן –  מה צפוי בכל הקשור לתחרות בבנקאות בשנים הבאות?

"הנתונים שקיימים בידי הפיקוח על בנקים מצביעים על כך שהתחרות גברה ומתבטאת כבר עתה במספר תחומים, מהם נהנים משקי הבית והעסקים הקטנים: בתחום השירות והמגוון ללקוחות- שמשתפרים, בתחום העמלות לעסקים קטנים ומשקי בית- שיורדות, ובמבנה השוק הפיננסי – שמשתנה מאוד

"בתחום השירות והמגוון ללקוחות – הלחץ התחרותי והטכנולוגיה המתפתחת מובילים לכך שהבנקים משקיעים עשרות ואף מאות מיליוני ₪ בחדשנות, השקעה שהופכת את השירות הבנקאי לזמין ונוח הרבה יותר ללקוחות. כך למשל, בשנה האחרונה הציגו שלושה בנקים אפליקציה לתשלומים, אשר מאפשרת לכל אדם לבצע העברת כספים ברגע, בחינם, באמצעות הטלפון הנייד, לאדם אחר, ללא ידיעת מספר החשבון שלו ופרטים נוספים, מלבד מספר הטלפון של המוטב. לשם השוואה, לפני כעשור, העלות של העברה בנקאית הייתה 48 שקלים ובוצעה בעיקר בסניף. זו דוגמא אחת מיני רבות של השקעה של בנקים בחדשנות, על מנת לשפר את השירות ללקוחותיהם. חדשנות זו תורמת בין היתר לכך שהיום ניתן לצרוך שירותי בנקאות לא רק בשעות פתיחת הסניף, אלא בכל שעות היממה, מרחוק –  באמצעות המחשב או  מכשיר הטלפון החכם, וגם באמצעות המכשירים האוטומטיים הבנקאיים (ה- ATM),שהשתכללו מאוד וניתן לבצע בהם מגוון רחב של פעולות. דוגמאות אחרות בהקשר זה נוגעות לעולם ייעוץ ההשקעות – שמתרחב לאמצעיים דיגיטליים ומאפשר גם למשקי בית בעלי תיק השקעות קטן ליהנות מייעוץ השקעות, ועוד. התחרות של הבנקים על השירות ללקוחות באה לידי ביטוי גם במגוון ערוצי התקשורת בין הבנקים ללקוחותיהם; חלק מהבנקים מרחיב את השירותים הדיגיטליים, ואילו חלק אחר מרחיב את השירות שניתן ללקוחות בסניפים ואף מגדיל את מספרם. תחרות זו על ערוצי התקשורת מאפשרת ללקוחות לבחור את הבנק המועדף עליהם בהתאם לערוץ התקשורת שמתאים להם.

"בתחום העמלות ניכרת ירידה הן בעמלות לעסקים הקטנים והן בעמלות למשקי הבית. לאחרונה, התחרות שהתגברה בין חברות כרטיסי האשראי, על רקע הפרדתן הצפויה של שתיים מהן מהבנקים, לצד השפעה של צעדים רגולטוריים שיזם הפיקוח על הבנקים, באים לידי ביטוי בירידה בעמלות הסליקה. כאשר אומדים החיסכון שנגרם כתוצאה מהירידה בעמלת הסליקה, ניתן לראות שהעסקים במשק חסכו כ- 300 מיליוני ש"ח בשנת 2017 לעומת המצב ששרר בשנת 2014. בנוסף, בשוק כרטיסי האשראי נוצרה בשנה האחרונה תחרות "חותכת גרונות" ("cut throat competition"), שבאה לידי ביטוי בין היתר במספר הסכמים שנחתמו וכבר מובילים לירידה נוספת בעמלות. כך למשל, נחתם הסכם בין ישראכרט לארגון לה"ב לעסקים קטנים ועצמאיים, שמגלם הפחתה של העמלות; ההסכם שנחתם בין חברת כא"ל לבין המאגד גמא, שאף הוא מגדיר עמלות סליקה נמוכות יותר לעסקים קטנים, ועוד.

"במקביל, גם משקי הבית נהנים מירידה בעמלות, שנגרמת בעקבות הגידול בהיצע השירותים הדיגיטליים, ולאור דרישת הפיקוח על הבנקים לתמחר את הערוצים הישירים בתעריפים זולים יותר ללקוחות. כך, החל מנובמבר 2017, כל הבנקים פרסמו את שיעורי ההנחות שהם נותנים על כל אחד מהשירותים הפיננסיים שהציבור יכול לצרוך באופן ישיר – מדובר בהנחות של עשרות אחוזים לפעולה. למשל, בתחום ניירות הערך הזרים – פעולה באמצעים ישירים חוסכת ללקוח כ- 70% בהשוואה לפעולה מול פקיד; בתחום ניירות ערך ישראליים ההנחה מגיעה ל- 50% ובתחום העברות כספים לחו"ל, ההנחות מגיעות לכ-37% כאשר הפעולה מבוצעת באמצעים ישירים. הנחות אלה מצטרפת להנחה שהייתה קיימת בתחום הפעולות בעו"ש – אשר מגיעה לכ- 75%, במידה והלקוח מבצע את הפעולות באמצעים הישירים כגון במכשיר האוטומטי, באפליקציה של הבנק ובאתר, לעומת ביצוע אותן פעולות מול פקיד; לצד ההנחות הללו, נתוני הפיקוח מראים שהציבור "מצביע ברגליים" ועובר לעשות יותר ויותר פעולות באמצעים הישירים וכך חוסך בעמלות.

"בהקשר זה, נשאלת השאלה האם התחרות בבנקאות תתבטא גם בירידה בריביות המשולמות על האשראי הקמעונאי? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. מצד אחד, התגברות התחרות, שמושפעת גם מהגידול במספר השחקנים החוץ-בנקאיים והעצמאיים, תוביל לירידת פרמיית אי התחרות בריבית על האשראי. מנגד, ישנם מספר גורמים שעלולים לפעול לעליית הריבית, החל מעליה בסיכון של הלווים, שנובעת מכך שמשקי בית מגדילים את ההלוואות שהם נוטלים; דרך כניסה של לווים יותר מסוכנים לשוק ההלוואות; ועד לפרקטיקה שהתפתחה לאחרונה לפיה יותר משקי בית ועסקים קטנים פונים לתהליך של פשיטת רגל, דבר שמביא לכך שהפסדי האשראי של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גדלים בהתאם. גורם נוסף שעשוי לפעול לעליית הריבית הוא עלות מקורות גבוהה יותר שמאפיינת את הגופים החוץ-בנקאיים ותאפיין ככל הנראה גם את חברות כרטיסי האשראי שיופרדו. עם זאת, חשוב להדגיש שמהשוואות בינלאומיות עולה כי הריבית על האשראי הקמעונאי בישראל איננה גבוהה ביחס למדינות מתקדמות, ובתחום כרטיסי האשראי- הריבית בישראל אף נמוכה מזו המקובלת בעולם .

"בתחום מבנה השוק הפיננסי ניכר שינוי משמעותי, שמוביל גם הוא להתגברות התחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים. בשנים האחרונות התרחב מאוד מספר הגופים הפיננסיים המציעים הלוואות למשקי הבית. כך, בעוד שלפני מספר שנים לקוח שהיה מעוניין בהלוואה יכול היה לגשת לבנק שלו בלבד, כיום אותו לקוח יכול לפנות גם לבנק אחר, בו הוא לא מנהל את חשבונו; לחברת כרטיסי אשראי; לנותן אשראי חוץ בנקאי; לקופת הגמל או קרן ההשתלמות שלו; ולפלטפורמת הלוואה בין אנשים (PTP). כל ההצעות הללו זמינות ללקוח והוא יכול לערוך סקר שוק באמצעות חיפוש מהיר באינטרנט ופניה לגופים השונים מרחוק. אין ספק כי מגוון החלופות שעומדות כעת בפני הלקוח יוצר כלשעצמו תחרות .

"בנוסף, בשנתיים האחרונות גברה התחרות בתוך מערכת הבנקאות בין שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) לבנקים הבינוניים (מזרחי, דיסקונט והבינ"ל). נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים באשראי ירד מכ- 57% בתחילת 2016 לכ- 54% אחוזים בסוף 2017, ובמקביל עלה נתח השוק באשראי של הבנקים הבינוניים לכ- 41.5%. הגורמים שתרמו להגברת התחרות בתוך המערכת הם, בין השאר, דרישות ההון הגבוהות יותר שדרש הפיקוח על הבנקים משני הבנקים הגדולים, וכן האסטרטגיה העסקית התחרותית יותר שבה נוקטים כיום הבנקים הבינוניים.

"התשובה לשאלה מתי צפויה הקמת בנק חדש במערכת תלויה בגורמים העסקיים במשק. הפיקוח על הבנקים מצידו הקל את הדרישות הרגולטוריות, ובראשן את דרישת ההון ואת הדרישה למערכת טכנולוגית נפרדת, והקל על תהליך מתן הרישיון לשחקן חדש, כך שיזם המעוניין להקים בנק ילווה באופן צמוד על-ידי צוות של הפיקוח שיסייע בתהליך. היזם יוכל בשלב ראשון לקבל היתר בנק מוגבל, שיספק לו את הוודאות הנחוצה עוד לפני ההשקעה הכספית הגדולה שנדרשת לצורך הקמת הבנק. בהקשר זה יש לציין כי במסגרת מתווה ההקלות, הוביל השנה הפיקוח על הבנקים מתן רישיון לסולק חדש, לראשונה מזה שנים רבות.

"הקמת בנק חדש, תחרותי, במודל טכנולוגי ממוקד צפויה להגביר את התחרות בסגמנטים של הבנקאות, אך חשוב להדגיש שכניסת שחקנים נוספים איננה תנאי הכרחי להתגברות התחרות. התחרות בבנקאות ובתחומים הפיננסיים תמשיך לגדול כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים וההקלות שייושמו בהעברת המידע של הלקוח; מהתרבות גופים חוץ בנקאיים, כפי שקרה בתחום האשראי העסקי; מהתגברות התחרות בתוך המערכת הבנקאית, שניכרת בעליית חלקם של הבנקים הבינוניים; ומהלחץ התחרותי שנוצר לאור הסרת חסמי כניסה רבים לשוק, ושמוביל את הבנקים להציע הצעות תחרותיות יותר ללקוחות ולהתייעל בצורה משמעותית – כדי שהם יוכלו בסופו של דבר "לגלגל" את פירות ההתייעלות ללקוחות.

"בשנת 2018 הפיקוח יקדם מספר רפורמות משמעותיות בתחום המידע, שצפויות להעצים את התחרות. רפורמות אלו ינגישו בצורה רחבה את המידע ללקוחות, ישפרו את יכולתו של הלקוח להשוות בין התנאים והשירותים שמציעים הגופים השונים, לחסוך בעלויות, וכן ישפרו את יכולתו של הלקוח לעבור בקלות מגוף פיננסי אחד לשני –  או אפילו רק לאיים לעבור – ובכך לשפר את השירות והתנאים שהוא מקבל.

צעד ראשון שהפיקוח על הבנקים מוביל ויבשיל כבר בשנת 2018 הוא העברה דיגיטלית, בלחיצת כפתור, של "תעודת הזהות הבנקאית" של הלקוח לגופים מפוקחים, ובכלל זה נותני שירותי השוואת עלויות, בנקים שאינם הבנק של הלקוח, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, ועוד. כידוע, המידע שמופיע בתעודת הזהות של הלקוח כולל תמונת מצב מלאה של כל הנכסים הפיננסיים שיש לו בבנק- פיקדונות, ניירות ערך, יתרה בעובר ושב; את כל ההלוואות שלו, ובכלל זה את המינוס בחשבון, הלוואות לטווח קצר ובינוני, משכנתא; את העמלות ששילם, תוך פירוט לפי הפעילויות השונות (ניירות ערך, עובר ושב וכו'); ואת סך הריביות ששילם לבנק או קיבל מהבנק. העברת המידע בלחיצת כפתור תאפשר ללקוח לקבל הצעות רלוונטיות מגופים פיננסיים מתחרים ביתר קלות.

"יוזמות נוספות שיקודמו ויבשילו בתחום המידע הן הקמת מאגר נתוני אשראי, שבנק ישראל מקדם וצפוי להיות פעיל בתחילת 2019; העברת המידע על יתרת העו"ש של הלקוח לחברות כרטיסי האשראי וגופים מפוקחים, לפי המתווה שנקבע ברפורמת שטרום; וכתיבת סטנדרט אחיד להעברת כלל המידע של הלקוח, כולל מידע שוטף, בשיטה מאובטחת (API), בהתאם למתווה שנקבע לאחרונה עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.

"לסיכום, התחרות בבנקאות מתגברת ותמשיך לגדול. התחרות החלה כבר לפני יותר מעשור בתחום האשראי לעסקים גדולים, והיא התרחבה וממשיכה להתרחב בתחומי הבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים. (שקופית 19) השינויים שעוברים על מערכת הבנקאות בעולם בכלל, ובפרט המהפכה הדיגיטלית ומהפכת המידע, אותן הפיקוח מקדם, צפויים להוביל לשוק פיננסי שונה ותחרותי יותר במהלך השנים הקרובות, ומוגדרים על-ידי ועדת באזל לענייני בנקאות כ"בעלי השפעה מטלטלת". הלקוחות כבר מרגישים, וימשיכו להרגיש, את השינוי .