חברת תעודות הסל, מבט של כלל פיננסים, משיקה חמש תעודות סל חדשות –  מבט סחורות – תעודה שתעקוב אחר מדד S&P Goldman Sachs Commodity המבטא את  השינויים  במחירי הסחורות; מבט זהב – תעודת סל שתעקוב אחרי מחיר הזהב העולמי; מבט הודו – תעודת סל שעוקבת אחרי  מדד המניות ההודי המייצג את 50 המניות הגדולות בבורסת בומביי (S&P CNX NIFTY 50); מבט אוסטרליה – תעודה שתעקוב  אחר S&P ASX200 שהינו מדד שמבטא את  200 המניות הגדולות הנסחרות בבורסת ASX באוסטרליה.

תעודות סל אלו מאפשרות למשקיעים לעקוב אחרי מדדים מגוונים ורבים יותר, אך כבר כיום אפשר להשקיע ברוב האפיקים האלו דרך תעודות סל אחרות (של חברות אחרות) ודרך מכשירים שונים, לרבות תעודות סל וקרנות סל שנסחרות בוול-סטריט. כאן המקום להזכיר שתעודת סל היא מכשיר עוקב אינדקסים, התעודה מבטיחה למחזיקים בה את התשואה של המדד (אם כי צריך לקחת בחשבון את העמלות – קנייה ומכירה שמשולמות לברוקראז', ואת המרווח בין מחיר הקנייה והמכירה למחיר ההוגן). מנגד, קרנות סל לא מוחייבות לספק את תשואת המדד, אלא לעשות את מירב המאמצים לפסק תשואה זו.  

נגיד בנק ישראל, הפרופסור, סטנלי פישר, השתתף היום בדיום בוועדת הכספים שבכנסת בנושא מחירי הדירות העולים, והדרך לבלום את עליית המחירים.  פישר טען "קיימים סימנים ראשוניים שמצביעים על כך שעליית המחירים המהירה במחירי הדירות יורדת לשיעורי עלייה הרבה  יותר סבירים. אנחנו רואים התמתנות בעליית המחירים בשוק הדירות למגורים. הסימנים בשלב זה נראים מבטיחים ואנחנו נמשיך ונעקוב אחר הנתונים. אני חושב שהמצב משתפר. צריך לזכור שהעלייה במחירי הדירות אצלנו הייתה בשנים האחרונות בקצב של 18% בשנה – זה קצב שלא יכול להימשך, זה קצב גבוה בכל השוואה למדינות קרובות ודומות לנו. אם נסתכל על אירלנד , הרי שהבועה התפוצצה שם ורואים עכשיו את ההשלכות של פיצוץ הבועה. הם עשו הכל כמו שצריך חוץ מטיפול במחירי הדירות".

פישר הוסיף, "אם איכשהו נוצר הרושם בציבור  שריבית של 2% היא הריבית לטווח הארוך – זה ממש לא נכון. אנחנו נמצאים במשבר עולמי והריבית במדינות המערב היא אפס. זה לא נורמלי. זה לא יהיה המצב בעוד כמה שנים וכל אחד שלוקח משכנתא בריבית משתנה, צריך לדעת שהוא לא ישלם את הריבית הזו לעד, הוא לא ישלם את הריבית הזו בעוד שנה ובעוד שנתיים".

היקף המשכנתאות שנלקחו בחודש אוקטובר 2010 הסתכם ב-3.9 מיליארד שקל, עלייה של 19% ביחס לחודש ספטמבר, אך ירידה של 20% לעומת היקף המשכנתאות באמצע שנת 2010. ההשוואה לחודש ספטמבר לא מספרת את הסיפור האמיתי מכיוון שבספטמבר היו החגים ולכן עונתית היקף המשכנתאות נמוך; ההשוואה לחודשים של אמצע השנה אולי מרמזת על ירידת מדרגה בהיקף המשכנתאות שהציבור לוקח על רקע הצעדים שבהם נקט בנק ישראל (אם כי באיחור). בנק ישראל, נזכיר, הגביל את מרכיב ההלוואה שבריבית פריים לשליש מסך המשכנתא.

מעבר לירידה בהיקף הכולל של המשכנתאות שניתנו, מספר לוקחי המשכנתאות ירד. בחודש אוקטובר חולקו 6,751 משכנתאות חדשות לעומת 8,651 משכנתאות חדשות ביוני – ירידה של 22%.

מדריכי דירה ומשכנתא

שוק המוצרים המובנים (סטרקצ'רים) שמגובים בנכסים הנמצאים בבנקים זרים, עומד לעבור טלטלה. רשות ניירות ערך מתכוונת להפוך את המוצרים המגובים לשוק שבו יסחרו בעיקר הגופים המוסדיים. המוצרים המובנים נחלקים באופן גס לשתיים – פיקדונות מובנים שמשווקים על ידי הבנקים ושאינם סחירים; ומוצרים נוספים ש"מיוצרים" בחו"ל ומשווקים כאן, אך הכספים מופקדים בחו"ל, בבנקים זרים ובתי השקעות זרים. במצב כזה הסיכון הוא שהמנפיק לא יוכל לשרת את ההתחייבות הזו ;המוצר המובנה הוא סוג של התחייבות של היצרן – בית ההשקעות, ואם יש לו קשיים פיננסים, אזי הסיכון שבמכשיר עולה – סיכון המנפיק. על רקע זה, רשות ניירות ערך דרשה מאותם גופם שמשווקים כאן את הסטרקצ'רים לספק מידע מלא בתשקיף על היצרן והבנק המגבה.

המוצר מהסוג השני הוא מוצר סחיר.בבורסה בת"א נסחרות 14 סדרות של מוצרים מובנים/ סטרקצ'רים המגובים בנכסים בחו"ל. הערך הכספי של כל הסדרות האלו מסתכם בסכום נאה של 2 מיליארד שקל, ביניהן – כוכב עולם, שחרית, גלובל פייננס, עצמון, רם ונוספות.

הבנק הבינלאומי של צדיק בינו מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מניות הבנקים. הפיקדון המובנה, לתקופה של  25 חודשים, מובטח ברצפה (ההשקעה המקורית בשקלים), כאשר יש סיכוי לאפסייד. הלקוח יכול לקבל מענק המותנה בהתחזקות מדד הבנקים, במידה והמדד יעלה עד 27% (לא כולל 27% במדידת תשואה של שנתיים), המפקידים יקבלו  80% מתשואת המדד, ובמילים אחרות – עד 21.6%. אבל, אליה וקוץ בה – אם  מדד מניות הבנקים בתום שנתיים יהיה נמוך משער הבסיס (שער הפתיחה ליום ההפקדה) לא יקבלו המשקיעים תשואה / מענק על השקעתם. אם באחד מימי ההפקדה יעלה המדד מעל 27%, אזי  יקבלו המשקיעים תשואה של 3% בתום תקופת הפיקדון.

מינימום להפקדה בפיקדון המובנה על הבנקים – 10 אלף שקל; ניתן להצטרף לפיקדון עד 22 בדצמבר.

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא מכשיר השקעה שמגוון את תיק ההשקעות ועשוי להניב תשואה מעבר לתשואה הנמוכה (ואפילו אפסית) שמקבלים כיום בפיקדונות ובמק"מ. למעשה, על רקע הריביות הנמוכות באפיקי החיסון כתוצאה מריבית נמוכה של בנק ישראל, מציעים הבנקים בשנה האחרונה סט רחב של פתרונות למשקיעים שמעוניינים להגדיל את התשואה, אך במקביל כמובן, גם הסיכון גדל. למעשה, הסיכון שבפיקדון המובנה מיוחס לשני גורמים. ראשית, הסיכון שבחשיפה למנפיק. מנפיק התעודה הוא לא הבנק המקומי, ולכן חשוב לדעת האם הבנק המקומי שמשווק את הפיקדון המובנה ערב לה גם במקרה שהמנפיק נקלע לקשיים פיננסים, וכבר היו מקרים כאלו (ליהמן ברדרס(. הסיכון המובנה הנוסף הוא בעצם ההפסד הפוטנציאלי בדלת האחורית. משווקי הפיקדונות האלו טוענים שההפסד מוגבל, שיש רצפה, זה נכון, אבל חלקית. הסיכון שבפיקדון המובנה מתבטא בהפסד ריאלי. גם אם מקבלים את הקרן המקורית אחרי שנתיים, שלוש (ולפעמים גם מעבר לכך), מדובר בהפסד תשואה אלטרנטיבית, מדובר בהפסד ריאלי שיכול להגיע ל-3% ומעלה בשנה.

פיקדונות מובנים חדשים בבנק הפועלים ובבנק הבינלאומי. בנק הפועלים משיק פיקדון מובנה שקלי שהתשואה בו תלויה במדד המניות הסינגפורי. הפיקדון ל-18 חודשים ובמידה ומדד המניות הסינגפורי יהיה שווה או גבוה משער הבסיס (שער ביום ההפקדה), המשקיעים ייהנו מתשואה של 6.5%. סכום המינימום להפקדה בפיקדון זה 20 אלף שקל; מועד אחרון להצטרפות – 9 בדצמבר 2010.

במקביל, מציע הבנק הבינלאומי פיקדון מובנה שלמעשה מהמר על שער השקל מול הדולר. הפיקדון ל-19 חודשים כאשר הקרן מובטחת (קרן ההשקעה המקורית) אך המשקיעים יכולים ליהנות מאפסייד כתלות בשינוי שער החליפין של השקל מול הדולר. מקסימום המענק מגיע ל-23.99%, ושיטת החישוב מעט מורכבת – הפיקדון המובנה משלב למעשה שני מסלולי השקעה (מול הדולר ומול האירו), כאשר  לכל שער חליפין בנפרד נקבע חסם עליון הגבוה ב-15% משער הפתיחה (שער שבו נעשתה ההפקדה המקורית). המפקידים ייהנו מהמענק במידה ויתקיימו שני תנאים – השערים לא יעברו את החסם העליון (15%) והשער החדש בסוף תקופת הפיקדון 2) יהיה גבוה מהשער היסודי. בהתקיים התנאים האלו יקבלו המפקידים מענק בשיעור 80% מהתחזקות הדולר מול השקל בתקופה, ו- 80% מהתחזקות האירו מול הדולר באותה תקופה. אבל, אם  שערי החליפין (דולר ואירו) יישארו מתחת לחסם במהלך תקופת המדידה, ורק שער חליפין אחד יקיים את התנאי לפיו השער גבוה משער הפתיחה, אז יתייחסו בחישוב המענק רק לשער זה

לפיקדונות מובנים אלו ניתן להצטרף עד 9 בדצמבר 2010.