ירידה דרמטית נוספת בהיקף לקיחת משכנתאות. אחרי שבספטמבר היקף נטילת המשכנתאות ירד לכ-3 מיליארד שקל, הגיעו נתוני אוקטובר שפרסם בנק ישראל (שאוסף את הנתונים מהבנקים למשכנתאות) ומהם עולה כי היקף המשכנתאות ירד ל-2.4 מיליארד שקל, ירידה של 22% ביחס לספטמבר, ירידה של 50% ביחס לשיא שנרשם בחודש מאי השנה.
בנק ישראל פרסם במקביל את גובה המשכנתא הממוצעת בחודש אוקטובר – 568 אלף שקל, בהשוואה ל-573 אלף שקל בחודש שעבר. הסיבה היא ככל הנראה המשך קיטון עסקאות רכישה של דירות יקרות והתמקדות בדירות הקטנות והבינוניות.
מתוך ה-2.4 מיליארד שקל משכנתאות באוקטובר, 71 מיליון שקל ניתנו ללווים שלקחו מימון של מעל 90% מערך הדירה (יחס LTV – Loan To Value );95 מיליון שקל נתנו ללווים שלקחו מימון במימון של בין 75% ל-90% (LTV של 75% עד 90%); כ-800 מיליון שקל היו משכנתאות ב-LTV של 60% עד 75% וכ-820 מיליון שקל חולקו ב-LTV של 45% עד 60%.
מבחינת כמות העסקאות – באוקטובר ניתנו 552 משכנתאות, בעוד שבספטמבר ניתנו 734 משכנתאות.
דוח נוסף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחזק הנתונים שפורסמו בחודשים האחרונים המצביעים על גידול בהיצע הדירות לצד קיטון בביקושים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בשלשת הרבעונים הראשונים של 2011 (מינואר עד ספטמבר) החלה בנייתם של כ-32 אלף דירות – גידול של כ-12.5% ביחס לתקופה המקבילה ב-2010. כמו כן, מדווחת הלמ"ס כי בסוף הרבעון השלישי (סוף חודש ספטמבר) נמצאות בתהלים בנייה כ-78 אלף דירות, המספר הגבוה ביותר ב-10 השנים האחרונות. כ-30 אלף דירות בבנייה נמצאות באזור המרכז.
ההיצע הדירות הגדול, כבר מתחיל לתת את אותותיו במחירי הדירות. על פי גורמים שונים – בנק ישראל, הקבלנים והחברות בתחום הנסחרות בבורסה, חלה ירידה במחירי הדירות לצד ההאטה משמעותית בקצב המכירה. נתונים אלו משתקפים גם בשוק המשכנתאות שרושם בחודשים האחרונים שפל בהיקפי המשכנתאות הנלקחות על ידי הציבור. נתונים אלו מחזקים את ההערכות שמחירי הדירות ימשיכו לרדת. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר אמר לאחרונה שהוא חושש מירידה דרמטית מדי במחירים, ירידה שיכולה לגרור את כל המשק למטה. עם זאת, רוב ההערכות של הגורמים בתחום מדברות על ירידת מחירים בשיעור מתון.
מעודכן ל-04/2019
בחירת המשכנתא הנכונה מתחילה בכך שאנחנו מבינים שלא ניתנה לנו הנבואה ולכן אנחנו מפזרים את ההלוואה בין מסלולים שונים. אבל מעבר לפיזור (הקטנת הסיכונים), צריך גם לבחור איך "ייראו" ההחזרים על פני תקופת המשכנתא, ויש שתי אפשרויות – אפשרות ראשונה ונפוצה, החזרים על פי לוח תשלומים רגיל – לוח שפיצר, אפשרות שנייה על פי לוח "קרן שווה", והלווים צריכים לבחור – לוח שפיצר או קרן שווה? אנחנו לא ניכנס כאן לרזולוציות של תואר שני במימון, אבל ניתן לכם על קצה המזלג את ההבנה של היתרונות והחסרונות וההבדלים בין לוח שפיצר לקרן שווה
צריכים משכנתא? הנה נתוני ריבית המשכנתא (שלא יעבדו עליכם!)
על פי לוח סילוקין שפיצר (טבלת סילוק המשכנתא) הסכום החודשי שמשלם הלווה על חשבון הלוואה כולה (הקרן והריבית) נשאר למשך כל תקופת ההלוואה, קבוע. במשכנתאות צמודות למדד יש להוסיף לתשלום הקבוע את ההצמדה (כלומר, הסכום הריאלי נשאר קבוע); במסלולים עם ריבית משתנה שנלקחים לפי שפיצר, הסכום הוא קבוע, כל עוד הריבית לא משתנה, אם היא משתנה אז למעשה מעין מכינים לוח סילוקין חדש שמתבסס על הריבית המעודכנת. לדוגמה, נניח שאתם יכולים/ רוצים להחזיר 2,000 שקל בחודש. בשיטה של לוח שפיצר זה יהיה סכום ההחזר בכל חודש, אלא אם יש מרכיב מדדי, ואז זה יהיה צמוד למדד (וכן אם יש שינוי ברייבת המשכנתא המשתנה ויש לכם מסלול של ריבית משתנה – ולכולם יש!)
המשכנתאות מבוססות לוח שפיצר הם הנפוצות ביותר, ורק בעשור האחרון החלו הבנקים למשכנתאות להציע גם את המסלול השני – "קרן שווה". במסלול זה ההחזר החודשי על הקרן קבוע, להבדיל משפיצר שבו ההחזר החודשי הכולל (קרן וריבית) קבוע. מעט מבלבל? שימו לב – ההחזר לא קבוע, מה שקבוע זה ההחזר על הקרן, אך ההחזר על הריבית יורד כך שעל פני זמן ההחזר יורד (שוב מבלי להתייחס למדד ולשינוי בריבית המשתנה).
והסבר רחב יותר לקרן שווה – כאשר ההחזר על הקרן קבוע, אנחנו מקבלים מצב מעניין – אנחנו משלמים כל חודש עבור הקרן ומפחיתים אותה בסכום קבוע, וכשהקרן מופחתת מה קורה לריבית השוטפת? מופחתת גם, הריבית שמשולמת על הקרן הולכת ופוחתת לאורך חיי המשכנתא. בסה"כ כאמור ההחזר יורד.
למי מתאימה משכנתא קרן שווה?
במשכנתא בקרן שווה התשלומים הולכים וקטנים, בעוד שבמשכנתא לפי לוח שפיצר התשלומים שווים (אך משתנים בהתאם למדד ולישינויים בריבית המשתנה). המשמעות היא שמי שבקרן שווה המח"מ של ההלוואה (משך החיים של ההלוואה), קצר יותר כי הרי מחזירים הרבה בהתחלה. מי שמעוניין להחזיר יותר בהתחלה, דווקא עשוי להעדיף את משכנתא קרן שווה – זה יכול להיות כאשר אנשים אמורים להיכנס לפנסיה, להפסיק לעבוד בעוד כמה שנים, או שאין להם בעיית נזילות עכשיו והם רוצים להזדרז עם התשלומים.
ועדיין – לוח שיפצר היא הדרך המקובלת להחזר משכנתא, כי אחרי הכל, ניתן "להזיז" אותה לצרכי הלווה. אם הלווה מעוניין לשלם החזר גדול יותר פשוט מקצרים את ההלוואה או משנים את התמהיל (למשל – יותר משכנתא בריבית קבועה על חשבון ריבית משתנה – ואז ההחזר עולה, אבל הביטחון עולה בהתאם, והחשש של שינוק בהחזר בהמשך כתוצאה משינוי בריבית פוחת).
הנה דוגמא שתמחיש את העניין – נניח שלקחנו 600 אלף שקלים במסלול (פריסה) של קרן שווה. נניח שההחזר החודשי של הקרן (קרן שווה) הוא 4 אלף שקל ושהריבית היא 5% בשנה (ריבית לא ריאלית כמובן, רק לצורכי המחשה). בחודש הראשון נשלם בגין הריבית 2.5 אלף שקל (ריבית חודשית של 0.416% על קרן של 600 אלף שקל), כלומר התשלום הכולל שלנו יהיה 6.5 אלף שקל (4 אלף שקל של תשלום בגין קרן, 2.5 אלף שקל תשלום בגין ריבית). ומה יקרה בחודש השני – התשלום בגין הקרן הוא קבוע (פריסה של קרן שווה), מה שמשתנה הוא התשלום בגין הריבית – התשלום הזה עכשיו הוא על קרן נמוכה יותר (הקרן בתחילת החודש השני היא 596 אלף שקל – הלוואה מקורית של 600 אלף שקל פחות תשלום עבור קרן בסך של 4 אלף שקל). והחישוב – תשלום בגין קרן – 4 אלף ועוד תשלום בגין ריבית 2.48 אלף שקל (0.416% על קרן של 596 אלף שקל), כלומר תשלום כולל של 6.48 אלף שקל (למדייקים – 17 שקל פחות מהתשלום הראשון). במילים פשוטות התשלום הכולל יילך ויקטן בהדרגה. הירידה הזו, לצד עלייה במדד (באם מדובר על מסלול מדדי) עשויה להביא בסך הכל למשכנתא שהיא יציבה (יחסית) בהחזרים שלה.
למחשבון המשכנתא, כאן, תוכלו לחשב את ההחזר שלכם בהינתן תקופת ההלוואה, הריבית וסכום ההלוואה.
מדוחות בנק לאומי למשכנתאות ברבעון השלישי 2011 עולה מתחילת השנה ועד סוף הרבעון השלישי סיפק הבנק לרוכשי הדירות משכנתאות חדשות בהיקף של 8.6 מיליארד שקל בהשוואה ל-9.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2010. מיליארד שקל – ירידה של כ-9% , כאשר ברבעון השלישי של 2011 הירידה לתקופה המקבילה דרמטית עוד יותר – 12% מ-3 מיליארד שקל ל-2.6 מיליארד שקל. בשורה התחתונה הרוויח הבנק ברבעון השלישי 43 מיליון שקל, כ-28% מחת לרווח ברבעון המקביל. תיק האשראי של הבנק מסתכם ב-55 מיליארד שקל, עלייה של 8% ביחס לתחילת השנה.
בנק לאומי למשכנתאות הוא השני בגודלו בשוק המשכנתאות אחרי מזרחי טפחות. הבנק מחזיק כ-25% משוק המשכנתאות. מנתונים שפרסם הבנק בצמוד לתוצאותיו הכספיות מתברר שנרשמה ירידה בשיעור של 20% בגובה המשכנתא הממוצעת שסיפק במהלך השנה האחרונה, כאשר המשכנתא הממוצעת כעת מסתכמת ב-536 אלף שקל. ההסבר לכך הוא בירידה בהיקף העסקאות לדירות יקרות שבהתאמה הפחיתו את הביקוש למשכנתאות גדולות.
גם בלאומי, בדומה לבנקים למשכנתאות הנוספים שפרסמו דוחות (מזרחי טפחות שדוחותיו כוללים בתוכם את פעילות המשכנתאות; דיסקונט משכנתאות ועוד) מדגישים את הגידול בהיצעים ובהתחלות בנייה לצד ירידה בביקושים, אם כי מנהלי החברה סבורים שמוקדם להגיד אם מדובר במגמה.
עוד עולה מנתוני הבנק כי שיעור המימון (מימון משכנתא ביחס לערך הדירה גדל במהלך הרבעון האחרון. כ-38% מהלווים נוטלים משכנתא שהיא מעל 60% מערך הדירה ; 24% מהלווים לוקחים משכנתא שהי בין 60% ל-70% מערך הדירה; 14.5% מהלווים לוקחים משכנתא בשיעור העולה על 70% מערך הדירה; 3.3% מהלווים לוקחים משכנתא בערך העולה על 80% מערך הדירה.
פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית לחודש דצמבר 2011 ב-0.25% ל-2.75%. התירוץ שלו להפחתת הריבית הוא המשבר הכלכלי באירופה שעלול לפגוע גם במשק הישראלי, הפחתת ריבית, בשעה שמתחולל משבר בחוץ עשויה להפחית את הפגיעה כתוצאה מירידה בביקושים לאור המשבר המתפתח זו כלכלה פשוטה – ריבית גבוה מונעת צמיחה; ריבית נמוכה תומכת צמיחה.
אבל, מר פישר, רוקד על שתי החתונות, הוא רוצה להצטייר כמושיע הלאומי – הנה הוא שוב מלהטט בריבית כדי להציל את המשק, הוא כבר עשה זאת בעבר, רק שאז הורדת הריבית גם אם נניח שעזרה למשק (וגם על זה יש חילוקי דעות) היא הקפיצה את המחירים של הדירות בעשרות ובמאות אחוזים. במשקל הכולל של העלות והתועלת של השימוש בריבית לא בטוח כלל שהמהלך הזה היה טוב לציבור. אבל פישר, לא מוכן שהאשמה תידבק בו, ההיפך – הוא החל בשנה האחרונה במסע של הפחתת ריבית והצטייר בתקשורת כמבוגר האחראי היחיד שמנסה להילחם בעליית הדירות (שכחו, משום מה, שהוא אחראי לעליית המחירים); הוא לקח את הקרדיט בשתי ידיים ואפילו טען לאחרונה שהוא חושש מירידת מחירים דרמטית מדי. זאת מחמאה עצמית, אבל כשכולם סוגדים לו באופן עיוור, אך אחד לא רואה שהמלך הוא עירום.
ועכשיו, למרות שהמחירים רק התחילו לרדת, פישר מוריד את הריבית. זה נראה מוקדם מדי, אבל, אף אחד לא פוצה פה – אחרי הכל, יש הסכמה כמעט מקיר לקיר שמחירי הדירות עומדים לרדת, ומה זה כבר רבע אחוז. אז זהו שזה ממש לא כך, הרבע אחוז הזה מוזיל משמעותית את המימון על משכנתא, הרבע אחוז הזה יכול להחזיר את הביקושים למשכנתאות (ההחזר החודשי יוזל בעשרות עד מאות שקלים בודדים), הרבע אחוז הזה יכול להפוך את גל המתעניינים בדירות לגל של רוכשים ואז מחירי הדירות ממש לא יירדו. צריך ריבית גבוה כדי שהדירות לאורך זמן יירדו, ופישר המלומד , מן הסתם, יודע את זה.
בחודשים אוגוסט וספטמבר נרשמה התחזקות במגמת הירידה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים, שהחלה כבר בחודש מאי השנה. עם זאת, יתרת החוב הכוללת לדיור של משקי הבית בארץ גדלה בספטמבר בכ-2 מיליארד שקל נוספים (0.8%) והסתכמה בסוף החודש בכ-257 מיליארד שקל.
נתונים של בנק ישראל על חודשים אוגוסט וספטמבר 2011 מצביעים על ירידה משמעותית בהיקף נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים למשכנתאות. בבנק ישראל מוסרים כי מדובר בירידה מתמשכת שהחלה בחודש מאי 2011. בחודש ספטמבר גדלה יתרת החוב הכוללת לדיור של משקי הבית ב-2 מיליארד שקל והיא הסתכמה בסוף חודש זה ב-257 מיליארד שקל (יתרת החוב כוללת בעיקר את המשכנתאות מהבנקים למשכנתאות ואת החוב לדיור שנלקח מהבנקים המסחריים).
מנתוני הבנק עולה כי החוב לדיור הוא רוב רובו של החוב של משקי הבית מסתכם כאמור ב-257 מיליארד שקל, בעוד שהחוב הכולל (חוב לדיור וחוב שאינו לדיור) מסתכם בסוף ספטמבר ב-359 מיליארד שקל. נתונים אלו מבטאים את החששות של נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר שאמר לאחרונה שירידה דרמטית מדי במחירי הדירו עלולה להיות מסוכנת לשוק הדירות, המערכת הבנקאית (המערכת הפיננסית) והמשק כולו.
"החודשים אוקטובר ונובמבר המשיכו להיות חלשים בשוק המשכנתאות", אמרה אתי לנגרמן, מנכ"לית בנק דיסקונט למשכנתאות העומד להתמזג לתוך בנק דיסקונט, "יחד עם זאת, אני יכולה לומר בזהירות שבשבועיים האחרונים מתחילים לראות התעניינות מצד רוכשי דירות. בשלב זה, מוקדם לקבוע אם מדובר בתחילה של מגמה בשוק המשכנתאות".
בנק דיסקונט למשכנתאות פרסם היום תוצאות כספיות לרבעון השלישי של 2011 – הרווח הסתכם ב-13.8 מיליון שקל, עלייה של כ-70% ביחס לרבעון המקביל בשנה הקודמת; סך תיק האשראי של בנק דיסקונט למשכנתאות הסתכם בסוף הרבעון ב-18.2 מיליארד שקל (מתוך סך כולל של משכנתאות בהיקף של 202 מיליארד שקל), בהשוואה להיקף תיק משכנתאות של 16.7 מיליארד שקל בסוף התקופה המקבילה ב-2010.
"מי שחושש ממשבר חובות גדול בתחום המשכנתאות בארץ צריך להימנע לא רק מהשקעות במערכת הבנקאית (באגרת חוב או מניות) אלא גם להקטין את האחזקות שלו באגרות חוב של ממשלת ישראל", כך כותב היום טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות מיטב. קלינגמן מכוון לאמירה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שאמר בסוף השבוע שעבר כי הוא חושש מירידת מחירים דרמטית בשוק הדירות למורים שתשפיע בצורה משמעותית לא רק על שוק הנדל"ן המקומי, אלא על כל המערכת הבנקאית שתלויה מאוד בשוק הדרות למגורים ופגיעה במערכת הבנקאית עלולה לפגוע במשק כולו. נבואה שחורה זו, רק נזכיר זכתה כבר לביקורות גם מצד שר השיכון אריאל אטיאס שהערך שהנגיד מגזים.
קלינגמן מצטרף למבקרים –"תנאי הפתיחה לחוב הממשלתי כבר פחות טובים מבעבר:קיימת מגמה של קיטון בהכנסות לצד עלייה בהוצאות, בשל המחאה החברתית כשבמקביל צפוי שתהיה עלייה במקבלי דמי אבטלה, שעשויה להוביל לעלייה בגיוסי חוב והרעה של יחס החוב הממשלתי לתוצר. תוסיפו לכך גם את משבר נדל"ן והמשכנתאות – תקבלו מתכון לעלייה חדה בתשואות האג"חים ממשלתיות.
"משקיעים מזהים עלייה במפלס הדאגה לגבי ההשלכות של התקררות שוק הנדל"ן על הבנקים ועל בנק מזרחי טפחות בפרט. אבל, גם אם נראה הרעה מסוימת במצב הכלכלי של נוטלי המשכנתאות – לא נגיע לרמה של הפרשות שתאיים על התשואה הדו-ספרתית על ההון שבנק מזרחי טפחות מציג. החישובים שלנו מראים שגם במקרה קיצוני התשואה על ההון תעמוד על 10% לעומת הרמה הנוכחית של 14% (ההפרש של 4% מיוחס 75% לעלייה בדרישות הון כ-25% לנרמול הפרשות למשכנתאות). במכפיל של 0.9 על ההון הבנק אמנם אינו נסחר במחיר זול – לא בהשוואה מקומית ליתר הבנקים המקומיים או השוואה בינלאומית לבנקים אחרים בעולם – אולם לאורך זמן מכפיל 0.9 במזרחי טפחות מגלם תשואה פנימית דו-ספרתית על ההשקעה".
החששות מירידת מחירים בשוק הדירות למגורים, לצד היקף האשראי הבנקאי לתחום הנדל"ן – 45% (25% משכנתאות מבנקים למשכנתאות ו-20% אשראי לקבלנים מבנקים מסחריים), גרמו לבנקים להיות קשוחים יותר במתן אשראי לבנייה. זאת ועוד: הבנקים המסחריים מוגבלים בהיקף האשראי למימון בנייה (רובו הגדול לקבלנים) בשיעור של עד 20% מסך האשראי של כל בנק ובנק.
מאחורי הרף הזה עומד כנראה מעין פתרון (לפחות חלקי) למתן האשראי לקבלנים. זה עובד ככה – המשכנתאות לא נלקחות בחשבון כהלוואות לתחום הנדל"ן ולכן אם ממזגים את הבנקים למשכנתאות עם הבנקים השולטים (הבנקים המסחריים), אזי תיק האשראי הכולל של הבנק יגדל ומרכיב האשראי לנדל"ן יקטן. בדרך בעייתית זו בעצם יכולים לרדת בשיעור היחסי של האשראי לנדל"ן מסך האשראי והכל כאמור בגלל שהמשכנתאות לא נספרות באשראי בתחום הנדל"ן, מה שמראש כמובן לא כל כך נכון. ואז, משתחררות כמה דרגות חופש ואפשרות לסק חמצן לקבלנים? אולי זו הסיבה שעומדת מאחורי המיזוג של דיסקונט משכנתאות עם דיסקונט, אבל השאלה אם הפרצה הזו היא שתפתור את מצוקת המימון של הבנקים – הרי הם אלו שמעוניינים עכשיו לצמצם את החשיפה שלהם לתחום.
קיימות מספר אפשרויות להגן על תיק השקעות בזמן של חוסר וודאות ואי יציבות בשווקים, אחת מהן היא דרך תעודות סל בחסר (Reverse Certificates). התעודות האלו הן מכשיר פיננסי מתוחכם שביצועיו בשוק הם תמונת ראי של מדד השוק הרלבנטי (נכס הבסיס שעליו נוצרה התעודה – זה יכול להיות סל של ניירות ערך, סחורה, אינדקס של מניות – כמו ת"א 25 ועוד). כאשר האינדקס, ונניח שמדובר בת"א 25 יורד ב-1% אזי התעודה אמורה לעלות באותו שיעור (בהנחת מינוף שמבטא יחס של 1:1, בפועל יחסי המינוף עשויים להיות שונים). בדרך זו, התעודה בעצם מנטרלת את הירידה שבאינדקס ת"א 25. למעשה, מדובר במכירה בחסר של מדד ת"א 25, ולצד מכשיר זה אפשר כמובן להצטייד באופציות פוט (במינון המתאים להגנה על האחזקה באינדקס). אלא שהבעיה הגדולה בהגנות אלו היא העיתוי – לרוב המשקיעים לא מתרגשים עם תחילת הירידות, מתעקשים לא להגן שהירידות מתגברות ומחליטים על מיגון (או צמצום התיק) רק שכבר השוק איבד עשרות אחוזים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדווחת כי על פי נתונים לחודש אוקטובר 2011 עולה כי בחודש זה נרשמה ירידה משמעותית של 19% בכמות המבוקשת של דירות חדשות. בחודש אוקטובר 2010 נרשמה עלייה של 23% בכמות המבוקשת לדירות חדשות.
באוקטובר 2011 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות, על פי נתוני הלמ"ס על 2,470 דירות, מתוכן 1,060 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,410 דירות שמיועדות לשימוש עצמי – פרויקטים של בנה ביתך, התארגנויות של קבוצות רכישה וכו'. מהלמ"ס נמסר שזו הכמות הנמוכה ביותר שנרשמה מאז אוקטובר 2006.
לאומי קראד, חברת כרטיסי האשראי שבשליטת בנק לאומי, דיווחה על תוצאות טובות ברבעון השלישי של 2011, אבל תמר יסעור, מנכ"ל לאומי קארד, מבטאת חשש מהעתיד – "הרוח העסקית בימים אלו היא לא רוח גבית. התוצאות שלנו מבטאות אמנם שיפור מתמשך בפעילות החברה ובמיקוד העסקי שלה, אולם אנו לא מנותקים מהסביבה בה אנו פועלים, ואנו צופים האטה בקצב הצמיחה של החברה ברבעונים הקרובים". בינתיים הרוויחה החברה ברבעון השלישי 47 מיליון שקל (מבטא תשואה של 19% על ההון העצמי), בעיקר כתוצאה מגידול של 6.6% בהיקף העסקות שבוצעו בכרטיסי האשראי שהנפיקה החברה, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2010. הגידול הזה מיוחס לעלייה של 7% במספר כרטיסי האשראי הפעילים של החברה, ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, קצב הצמיחה בפעילות הואט ברבעון השלישי ביחס למחצית הראשונה של השנה בה נרשם גידול של 9% בהיקף הפעילות.
מספר כרטיסי האשראי שהנפיקה החברה ושהינם בתוקף עבר לראשונה את רף ה-2 מיליון כרטיסים (גידול נט של 96 אלף לעומת תחילת השנה); מספר כרטיסי האשראי שהנפיקה החברה ומוגדרי0ם כפעילים עומד על 1.7 מיליון כרטיסים.
במקביל לפעילות המסורתית של הנפקת כרטיסי אשראי וגביית עמלה ממחזיק הכרטיס ומבית העסק שבו מתבצעת העסקה, הורחבה הפעילות של לאומי קארד בשנים האחרונות (בדומה לחברות כרטיסי האשראי האחרות) לשוק המימון החוץ בנקאי – מתן הלוואות למחזיקי הכרטיסים וגם לאחרים. הכנסות לאומי קארד מפעילות זו שנחשבת לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה, צמחו ב-18% לכ-39 מיליון שקל. הריבית הממוצעת שגבתה לאומי קארד בגין אשראי למחזיקי כרטיס (גם בגין עסקאות קרדיט גם אשראי ישיר) עמדה במהלך הרבעון השלישי של השנה על 12.4%; הריבית הממוצעת לבתי עסק עמדה ברבעון על 8.1%. היקף האשראי שנתנה החברה הסתכם בסוף הרבעון ב-1.5 מיליארד שקל.