למה המלאי הוא עקב אכילס של הדוחות? מה קורה כשמגלים טעות במלאי? ומה זה אומר על הבקרה על הדוחות?

המאמר פורסם ב"גלובס", טור רווח והסבר  

מלאי הוא כנראה אחד מהסעיפים הקלים ביותר לתמרון בדוחות הכספיים. אתם קוראים שלחברה מסוימת יש מלאי של 100 מיליון שקל, אבל אם היא היתה רושמת 98 מיליון שקל או 102 מיליון שקל, מישהו היה חושב שזה לא נכון? המלאי הוא כמעט בשליטתה הבלעדית של הנהלת החברה. היא זו שעושה ספירות מלאי שנתיות, קובעת את המחירים של המוצרים, את המחיקות לבלאי ואת ההתאמות השונות. אז נכון, ישנן מערכות ממוחשבות ולפיהן ניתן לכאורה לדעת בכל רגע נתון מה היקף המלאי מכל מוצר, אבל זה עדיין משאיר בידי מנהלי החברה תמרון גדול – מה המחיר של המוצרים? מה ההפרשה בגין מלאי גוסס, מת? ומה זה בכלל המלאי במחסן? אולי בכלל הוא לא של החברה (החברה רק מאחסנת ללקוח). מלאי זה סעיף בתנועה, כל הזמן יש תזוזות, במיוחד בחברות יצרניות – נכנס חומר גלם, מעמיסים הוצאות עבודה ונלוות על המוצרים, ונרשם מלאי של המוצרים בתהליך (מוצרים לא גמורים) ומלאי של המוצרים הגמורים. בשלב הבא המוצרים נמכרים ויוצאים בעצם מהמלאי. התנועה הזו מצריכה מעקב שוטף גם לצרכים ניהוליים ותמחירים – לדעת בעצם מה עלות המוצרים; וגם לצרכים חשבונאיים – המלאי שבמחסנים נרשם כל רבעון בדוחות הכספיים ויש לו חשיבות גדולה, גם כי מדובר בסעיף גדול במיוחד –  החברות מחזיקות לרוב מלאי שיספיק להן למכירות של כמה חודשים טובים, ומדובר בהרבה כסף.

אז הוא גם סעיף גדול וגם סעיף שקל לתמרן בו, והחיבור של שתי התכונות האלו, הופך את המלאי לעקב אכילס של דוחות כספיים רבים. ולכן, החשבונאות מחייבת שבספירת המלאי השנתית, רואה החשבון יהיה נוכח. כך הוא לכאורה יוכל לאתר תקלות, טעויות, הונאות ולדאוג שהערך של המלאי בספרים יהיה הערך המייצג. אלא שהנוכחות הזו, ויש עשרות רבות של דוגמאות, לא באמת עוזרת, לרואה החשבון אין באמת יכולת לבדוק את הכמויות והערכים של המוצרים במלאי, גם אם הוא נוכח בספירה. ומעב לכך – חשוב לזכור שרואה החשבון עושה בדיקות מדגמיות נאותות  כדי להניח את דעתו שהמספרים בדוחות משקפים באופן סביר את מצב החברה.  הבדיקה הזו כפופה למדגם שנבחר, ואין כאן הבטחה וביטחון שהמספרים משקפים את מצב העסק. זו לא תעודת ביטוח, ויעידו על כך חברות רבות שרגע אחרי פרסום דוחות, התגלה שמספרים בדוחות שלהן לא רלבנטיים, והדוגמה אולי הבולטת ביותר (מתחילת שנות ה-2000) –  בנק למסחר שרגע אחרי פרסום הדוחות, התברר שאתי אלון משכה חלק גדול מהכספים בבנק, ואיכשהו רואה החשבון הצליח "לפספס" את המעילה.

כך או אחרת, הבדיקה בעת ספירת המלאי בדוחות השנתיים, נחשבת משמעותית, ביחס לבדיקה של סעיפים אחרים וביחס לבדיקה ברבעונים. רואה החשבון מחויב לבדיקה רחבה הרבה יותר בדוחות השנתיים. האחריות שלו, כפי שמתבטאת בחוות דעת רואה החשבון (דוח ביקורת)  גדולה יותר ולכן גם ההשקעה שלו משמעותית יותר, ואילו בדוחות הרבעוניים האחריות שלו נמוכה יותר – הוא לא מבקר את הדוחות (כמו בדוחות השנתיים) הוא סוקר את הדוחות (חוות הדעת היא סקירה על הדוחות), ובהתאמה הבדיקה שלו אינה בקרה עמוקה של סעיפים, אלא יותר מעבר מלמעלה ובדיקת סבירות של סעיפים, כשפה ושם, בסעיפים בודדים, נעשית בדיקה יותר עמוקה.

והנה המחשה לכך שהסעיף הזה מאוד קשה לבדיקה – חברת גמאטרוניק, יצרנית מערכות אל-פסק מתקדמות, דיווחה לאחרונה על טעות במלאי בשנתיים האחרונות (2014 ו-2015). טעות, אין מה לעשות, היא חלק אינטגרלי מהחיים גם בדוחות הכספיים, וחשוב להבהיר – טעות זה כמובן לא תמרון, זה קורה, זה בטח לא נעים לקוראי הדוחות שהסתמכו על נתון מסוים, ופתאום באים ואומרים להם – תשכחו ממה שהיה, הכל משתנה – הנה הנתונים החדשים, אבל כל עוד זה במספרים "נסלחים" ובלי כוונת זדון, צריך לנסות ולהשלים עם זה – טעויות קורות,  אבל הרי בשביל  זה יש את הביקורת והסקירה של רואי החשבון – הם אמורי לאתר טעויות; רואה החשבון היה  בספירת המלאי ב-2014 ולא הבחין בטעות, הוא גם היה בספירת המלאי בשנת 2015 ולא הבחין בטעות. הוא גם סקר את כל הדוחות הרבעוניים בשנים האלו ולא עלה על הטעות. מדובר בטעות מהותית שאיכשהו התחמקה  מהרדאר.

וממה נובעת הטעות? החברה מסבירה כי במקביל להכנת הדוח לרבעון הראשון, נבדק שוב המלאי ונמצאה טעות בדיווחים לשנים 2015 ו-2014 – "מקור הטעות נבע ממלאי שנמכר וההכנסה בגינו הוכרה ואשר בטעות לא נגרע מהמלאי עקב בקשת הלקוח להשאירו ב מחסני החברה וזאת בסך של 2.3 מיליון שקל…"

וטעות נוספת בקשר למלאי – "מלאי , שיועד למכירה בארה"ב ובסין וכן חלק מהמלאי בתהליך, הוצג לפי מחיר מכירה ולא לפי עלות, כשהסיבה לרישום השגוי הינה העברה בין חברתית אשר התבצעה במחיר מכירה ואשר לא בוטלה כיאות כפי שמתבצע בחברה כדרך שבשגרה בהתייחס להעברות מלאי כאמור…"

הטעויות האלו התבטאו בסך כולל של 3.7 מיליון שקל – החברה הציגה את  דוח 2015 מחדש והמלאי בו נרשם (אחרי התיקון) בסך של 23.1 מיליון שקל לעומת 26.8 מיליון שקל – סטייה של כ-14%, זה לא עניין של מה בכך. ההשפעה על יתרת העודפים וההון (בנטרול השפעת מס) מסתכמת ב-3.3 מיליון שקל (הון אחרי התיקון – 100.9 מיליון שקל לעומת 104.3 מיליון שקל לפני התיקון).

ההשפעה על דוח רווח והפסד ב-2015 היא בסך של 1.2 מיליון שקל (גידול בהפסד מ-5.4 מיליון ל-6.6 מיליון שקל) ועל דוח 2014 השפעה של 2.1 מיליון שקל (מרווח של 900 אלף שקל להפסד של 1.2 מיליון שקל).