חושבים שתחום הסייבר ימשיך לספק תשואה עודפת? הנה הדרך הנוחה להיחשף לתחום
תחום הסייבר / אבטחת המידע הוא אחד מהתחומים החמים ביותר בבורסה האמריקאית בשנתיים האחרונות, למרות שבנפילות של קיץ 2015 הוא איבד יותר ממדד הטכנולוגיה. בילים פשוטות – התחום הזה עלה יותר כשהיו עליות אבל ירד יותר עם הירידות. ובכל זאת, מי שמאמין בחברות בתחום ובמניות בתחום (וזה ממש לא אותו הדבר – חברות טובות יכולות להיסחר במחירי מניות גבוהים) אז יש דרך להיחשף לסל של מניות. רגע לפני, קצת על התחום – ארגונים ופרטיים מבינים יותר ויותר את הצורך והחשיבות להגן על מערכות המידע שלהם, והם מבקשים פתרונות אבטחה. מנגד, הפורצים משתכללים גם כן, ותוקפים בשיטות שונות, במקומות שונים ובטכנולוגיות מתקדמות יותר.
המאבק הזה בין התוקפים לבין חברות הסייבר נמשך ברציפות והוא הופך בשנתיים האחרונות על רקע פריצות לגופים מובילים בארה"ב ובעולם בכלל ( גניבה של רשימות כרטיסי אשראי, פריצה לאתרים של רשתות קמעונאיות, מתקפה על חברת סוני ועוד) לאחד הנושאים הקריטיים בארגונים. אלו שמים בראש סדר העדיפויות שלהם את נושא אבטחת המידע והנהות מכך הן חברות הסייבר.
החברות הישראליות מובילות את תחום הסייבר בעולם – צ'קפוינט (CHKP) היא הגדולה מכולן במונחים של מכירות, אבל פאלואלטו (PANW) שמרכז פיתוח גדול שלה נמצא כאן עקפה אותה לאחרונה במונחי שווי שוק וזה בעיקר בגלל צמיחה מרשימה בתוצאות ברבעונים האחרונים. נציגות ישראליות נוספות – אימפרבה (IMPV),סייברארק (CYBR), וורוניס (VRNS).
המניות של רוב החברות בתחום הסייבר זינקו בשיעורים משמעותיים בשנתיים האחרונות. אף אחד כמובן לא יחתום שמניות מסוימות ימשיכו לדהור, ואף אחד לא יבטיח לכם שהתחום כולו ימשיך לשגשג, אבל אם אתם מעוניינים להיחשף לתחום ניתן לעשות זאת דרך קרןסל (ETF ) שנסחרת בוול-סטריט בשם – PureFunds ISE Cyber Security (סימבול: HACK). קרןהסל הזו מנוהלתעלידיPureFunds ולמרות שמדובר בקרן חדשה יחסית (פחות משנה) היא כבר מנהלת 1.4 מיליארד דולר.
דמי הניהול בקרן מסתכמים ב-0.75%, וחשוב להסביר שמדובר בקרן סל – מכשיר שעדיין לא הגיע לארץ (אבל הוא בדרך לכאן), זאת לא קרן נאמנות שבעצם ניתן לקנות או למכור בנקודה אחת במהלך היום, מדובר במכשיר שהוא סחיר בדומה לתעודת סל, במשך כל יום המסחר, ומחירו נקבע בשוק, אך לרוב הוא כמובן לא אמור להיות רחוק משמעותית מהערך הנכסי הנקי. כלומר בעוד שבקרן נאמנות המוכר מקבל בדיוק את הערך הנכסי הנקי (שכן המחיר נקבע בהתאם לערך הנכסי הנקי מחולק במס יחידות ההשתתפות) הרי שבקרן סל מדובר במחיר שיכול להיות שונה מהערך הנכסי המדויק.
קרן HACK שהתשואה בה בחצי השנה האחרונה מסתכמת בכ-19%, עוקבתאחרימדדISE Cyber Securityשכולל 30 מניות, כאשר האחזקות הגדולות של הקרן הן –פורטינט (FTNT ) המוחזקת בשיעור של 5% מסך נכסי הקרן; אימפרבה הישראלית (IMPV ) בשיעור של 4.7%; פרופפוינט (PFPT ) בשיעור של 4.63%; אחזקות נוספות – טרנד מיקרו, ג'וניפר, סיסקו וכאמור גם פאלואלטו, צ'ק פוינט, סייבר ארק ועוד.
אין לראות בכתבה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך; והכתבה אינה מתיימרת להיות תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
עונת הדוחות התחילה בסערה – גוגל (GOOG) הכתה את התחזית ומנייתה זינקה ב-20%. אחריה פרסמה אפל (AAPL ) תוצאות טובות לרבעון השני, אבל תחזית המכירות היתה מאכזבת והמניה איבדה כ-5%. בימים הקרובים יפרסמו כמעט כל ענקיות הטכנולוגיה- יאהו, מיקרוסופט ועוד , וגם הישראליות שנסחרות בוול-סטריט יחלו לפרסם תוצאות לרבעון השני.
הרבעון השני היה מאוד מאתגר לחברות ציוד התקשורת. רגע לפני הדוחות, פרסמו מס' חברות ישראליות בתחום אזהרת רווח אלוט (ALLT), אודיוקודס (AUDC) וסיליקום (SILC) ובהתאמה מחיר מנייתן ירד בחדות. מול החולשה של תחום ציוד התקשורת, מציינים לטובה בבית ההשקעות אופנהיימר את המשך הרכישות והמיזוגים בתחומי הטכנולוגיה – "ראינו בחודשים האחרונים המשך לפעילות המיזוגים והרכישות, עם מכירות חברות התוכנה קליקסופטוור (CKSW) ובורדרפרי (BRDR) וחברת הציוד הרפואי לומניס(LMNS)", מציינים האנליסטים של בית ההשקעות ומוסיפים במסגרת סקירה לקראת תוצאות הרבעון השני – "בנוסף, מספר חברות ישראליות היו פעילות בצד הרכישות – לדוגמא, חברת אופקו הלת (OPK) ביצעה את הרכישה הגדולה בתולדותיה, חברת קומברס (CNSI) ביצעה מהלכים מקבילים של מכירת ורכישת פעילויות וחברת אלביט (ESLT) רכשה את חטיבת הסייבר מידי נייס (NICE) ובמקביל, שתי מובילות תעשיית הפארמה הישראלית, טבע (TEVA) ופריגו (PRGO), המשיכו לרכז את עניין המשקיעים בהקשר לחברת מיילן אשר גם מסרבת להירכש על ידי TEVA וגם מנסה להשתלט על PRGO".
הראשונה מבין הגדולות לדווח היתה צ'ק פוינט (CHKP) שנסחרת בשווי של 14 מיליארד דולר. החברה המובילה בתחום אבטחת המידע לרשת האינטרנט דיווחה על תוצאות טובות יותר מהערכות האנליסטים. הרווח הסתכם ב-162.6 מיליון דולר (99 סנט למניה Non-GAAP) על הכנסות של 395 מיליון דולר. ברבעון השני אשתקד החברה מכרה ב-362.6 מיליון דולר, והרווח למניה הסתכם ב-89 סנט למניה. האנליסטים ציפו לרווח של 95 סנט למניה על הכנסות של 392.6 מיליון דולר.
ענקית בתחום אחר – טבע (TEVA ) המובילה את תעשיית התרופות הגנריות אמורה לפרסם תוצאות ב-30 ביולי. טבע צפויה להערכת האנליסטים של אופנהיימר למכור ברבעון השני ב-4.9 מיליארד דולר ולהרוויח 1.28 דולר למניה. קונסנזוס האנליסטים מעריך שטבע תמכור במעט פחות – 4.89 מיליארד דולר, אך תרוויח יות ר- 1.3 דולר למניה. ברבעון המקביל בשנת 2014, מכרה החברה ב-5.05 מיליארד דולר והרוויחה 1.23 דולר למניה. הירידה במכירות נובעת מהתחרות בקופקסון, וכן מהפרשי מטבע שפוגעים במכירות הדולריות.
המשקיעים בטבע שנסחרת גם בוול-סטריט וגם בבורסה המקומית (מניה דואלית) מצפים ומתנהלים בהתאם לדוחות, אבל כאמור העניין הממשעותי בטבע בחודשים הקרובים יהיה הניסיון לרכוש את מיילן.
דואלית נוספת – נייס (NICE) תפרסם תוצאות באותו היום (30 ביולי). נייס שנוהגת לרכוש באופן סדרתי חברות בתחומה, דווקא מכרה לאחרונה את חטיבת הסייבר שלה לאלביט מערכות. נייס צפויה על פי ממוצע תחזיות האנליסטים למכור ב-233.7 מיליון דולר ולהרוויח 66 סנט למניה. באופנהיימר מצפים למעט פחות – מכירות של 233.7 מיליון דולר ורווח של 64 סנט למניה. ברבעון המקביל בשנה שעברה ההכנסות הסתכמו ב-239 מיליון דולר והרווח ב-57 סנט למניה.
אמדוקס (DOX ) מהמובילות בעולם בפיתוח מערכות בילינג תפרסם תוצאות ב-29 ביולי. על פי ממוצע התחזיות בשוק המכירות יסתכמו ב-907 מיליון דולר והרווח ב-90 סנט למניה. באופנהיימר סבורים שהמכירות יסתכמו ב-905 מיליון דולר והרווח ב-82 סנט למניה. ברבעון המקביל אשתקד מכרה אמדוקס ב-897 מיליון דולר והרוויחה 82 סנט למניה.
בוול-סטריט נסחרות מעל 100 חברות ישראליות וסמי ישראליות. מחזור המסחר בהן עולה, על פי בדיקת מהון להון על 1 מיליארד דולר ביום, בערך פי 4 מהמחזור הממוצע בכל הבורסה המקומית.
הבורסה הסינית נסקה ב-150% מתחילת 2014 , תיקנה בצורה אלימה בחודש יולי – 30% למטה, חזרה לעלות, ובתחילת 2016 קרסה תוך חודש 15%. האם הירידות יימשכו? אף אחד לא באמת יודע, אם כי, בבחינת מכפילי הרווח האמיתיים של החברות בבורסות סין, הרי שנראה שהמחירים עדיין יקרים. מעבר לכך, סין זה סין עם כל המשתמע מכך – אף אחד לא יודע באמת מה שיעור הצמיחה בסין. נכון, זה כבר לא מספר דו ספרתי, אבל כמה באמת? לכאורה, יש נתונים רשמיים של הממשל הסיני אבל, את הנתונים שהממשל מפרסם צריך לקחת בערבון מאוד מוגבל. לא חסרות עדויות על הטיית וזיופים של נתונים כלכליים בצורה שיטתית ובהיקפים מפלצתיים – רווחי החברות מנופחים ורואים את זה בגילוי חדשות לבקרים של מניפולציות חשבונאיות בדוחות של החברות הסיניות. מעבר לכך, נתוני המקרו והתפוקה הכלכלית נראים טובים ממה שבפועל. האינטרס של הסינים הוא כמובן להסתיר את המצב האמיתי ונראה שגם במערב לא ממש מעוניינים בחשיפה – למה לדעת את האמת הקשה, אם אפשר לחיות בשקר?
אלא שהשוק לא טיפש, השוק במקרים רבים יודע לפני כולם, ואם כך אזי הנפילות בשווקים הפיננסים מקדימים את ההרעה בשווקים הריאלים. בינתיים, הנפילות בסין מתעצמות ועם ההאטה בפעילות העסקית (האטה חמורה ממה שמספרים המספרים), הנפילות עשויות להימשך ואף להתחזק.
הניפוח בנתוני המקרו מחלחל גם למיקרו – מכפיל הרווח (היחס בין שווי השוק של החברה לבין הרווח הנקי השנתי שלה) המייצג של החברות הסיניות, הוא יותר מכפול ממכפיל הרווח של החברות האמריקאיות. האם זה אומר שהבורסה בסין תמשיך לצנוח? לא בהכרח. הממשל עושה שם פעולות אגרסיביות למנוע את המשך הנפילה. אבל, המכפילים לצד נתוני ההאטה, הניפוחים והזיופים , עלולים להמשיך ולהכביד על השוק הסיני ועל השווקים המערביים.
אפשר להרוויח כאשר השוק הסיני יורד
אולם, משקיעים שסבורים שהמחירים בסין יקרים ורוצים להרוויח כתוצאה מירידה במניות הסיניות יכולים לעשות זאת, למרות שהבורסה הסינית סגורה כמעט הרמטית להשקעות זרות. הדרך להשקיע בסין היא בעזרת תעודות סל/ קרנות סל שנסחרות בעיקר בוול-סטריט, והדרך להרוויח כאשר השוק הסיני יורד היא גם דרך תעודת סל/ קרנות סל, בחסר – המוכר בעגה המקצועית כשורט.
אחת מקרנות הסל הנסחרות ביותר היא – YXI, שמחירה זינק, במקביל לנפילות בבורסה הסינית, בכ-25%. קרן הסל הזו היא בעצם קרן הפוכה לביצועי 50 מניות סיניות מובילות שמאוגדות תחת המדד הסיני – FTSE China 50 Index. כאשר המניות עולות, התעודה יורדת וההיפך – כאשר המניות יורדות, התעודה עולה.
קרן סל שורט נוספת מסוכנת יותר היא FXP – מדובר על קרן סל בריבוע. שמספקת תשואה כפולה פי שתיים המנוגדת לאינדקס – FTSE China 50 Index. כלומר, כאשר המדד יורד, היא עולה כפול, וההיפך. הקרן עלתה קרוב ל-40%, אחרי שכבר עלתה בכ-60% ותיקנה על רקע ההתאוששות בבורסה הסינית.
זו רק דוגמה אחת, השווקים הפיננסים כיום עמוסים באפשרויות לרווחים כאשר מתרחשות ירידות במניות או בבורסות מסוימות. רוצים להמר על ירידות ביוון? רוצים להמר על ירידות בשוק האג"ח האמריקני? מאמינים שהבורסה המקומית יקרה ואמורה לרדת? אתם יכולים לייצר אסטרטגיה בדיוק לפי קו המחשבה שלכם. הכל אפשרי אבל, לפני שמתחילים במשחק השורטים לרבות קרנות ותעודות בחסר, צריך לזכור – זה מסוכן מאוד.
המכשירים הכי פופולאריים בהשקעות מסוג זה הן תעודות הסל וקרנות הסל, אך בארץ, אין עדיין קרנות סל, כך שתעודות הסל בחסרהן המכשיר הכי נפוץ למשקיעים שמעדיפים להישאר בשוק המקומי.
תעודות סל הן מכשירים פאסיביים שעוקבים אחרי מדדים (מדדי מניות מדדי אג"ח ועוד). אין בתעודת האלו ניהול אקטיבי – בחירת ניירות ערך מועדפים, אלא מעקב טכני בלבד אחרי מדדים. רוב התעודות הן תעודות לונג שעוקבות אחרי המדד. אבל יש גם תעודות שורט – תעודת שרכישתן שקולה לביצוע שורט על מדד הייחוס (מכירה בחסר של מדד הייחוס) – המשקיע מרוויח כאשר המדד יורד, ומפסיד כאשר המדד עולה. זו השיטה המוכרת והמקובלת להמר על ירידות שערים.
וכיצד זה עובד? כאשר אנו משקיעים 100 אלף שקל בתעודת שורט על ת"א 25, ומדד ת"א 25 יורד ב-10%, התעודה (בהנחה שהיא במעקב של 1:1) עולה ב-10% וההיפך, כאשר המדד עולה ב-10%, התעודה תרד ב-10%.
בבורסה בת"א ובבורסות העולם בכלל קיימות תעודות סל בחסר על מדדים שונים – מניות, אג"חים ועוד. התעודות האלו לא בהכרח עוקבות אחרי מדד הייחוס באופן זהה (ביחס של 1:1). כלומר לא תמיד עלייה של 1% בתעודה משמעה בתעודת הלונג עלייה של 1%, ובתעודת החסר ירידה של 1%. ממש לא, זה תלוי במנגנון המקורי של התעודה, במקרים רבים המינוף גדול מ-1 ולכן הסיכון מאוד גדול.
שיטות אחרות להרוויח כשהשוק יורד הן פשוט דרך שורט ספציפי/ מכירה בחסר ספציפית על מניה או מניות (וגם על אגרות חוב ספציפיות). ומכשיר פופולארי נוסף הוא אופציות – אופציות PUT על מדד ת"א 25 לדוגמה, הן אופציות שמאפשרות למכור את המדד במחיר ידוע מראש בתוספת מחיר ידועה מראש, ואז אם המדד ירד כדאיות המימוש גדלה והערך של האופציה עולה.
מה זאת הערת עסק חי? מה המשמעות למשקיעים בחברות כאלו? ומה זה אומר על חברות הביומד שעשרות מהן עם הערת עסק חי?
בבורסה בת"א נסחרות מעל 570 חברות שמתוכן ל-70 חברות צמודה הערת עסק חי. כך עולה מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBdi. המשמעות היא של-70 חברות יש קשיים פיננסים ותזרימיים והן עלולות לקרוס ולא להחזיר את החובות שלהן. המספרים האלו נלקחו מדוחות הרבעון הראשון, והמספרים דומים מאוד גם לנתוני הרבעונים הקודמים.
הערת עסק חי היא מושג חשבונאי, עם השלכה גדולה על שוק המניות בפרט והבורסה בכלל. הערה כזו שניתנת על ידי רואי החשבון מבטאת חוסר אמון בחברה להחזיר את החובות שלה, לצד מחיקת ההון העצמי.
ההון העצמי של החברה מבטא את הזרמות הכספים של הבעלים לחברה. נוסף להון העצמי שמשמש מקור לפעילות החברה, החברה נעזרת בהון זר שמבטא את המימון השוטף של הפירמה – בנקים, אגרות חוב, הלוואות פיננסיות ועוד.
פירמות אמורות להחזיר את חובם, אבל יש מצבים (לא מעטים) שהפירמה לא מצליחה להחזיר את חובותיה. רואי החשבון שלה צריכים להתריע על כך מבעוד מועד, ואת זה רואי החשבון עושים במסגרת סקירת הדוחות/ ביקורת הדוחות הכספיים. אם רואה החשבון סבור שהחברה לא תוכל לשרת את חוב שנה קדימה (ועל פי דרישות ניירות ערך מדובר כבר על פרק זמן גדול יותר), אזי יש להצמיד לדוחות "הערת עסק חי" .
הערת עסק חי מבטאת חשש משמעותי שהחברה לא תשרוד את השנה הקרובה, והיא מהווה תמרור אזהרה לבעלי המניות של החברה, למלווים ולכל מי שהחברה עומדת איתו בקשר עסקי. למעשה, הערת עסק חי משמעה הערה בדבר יכולת החברה להישאר עסק חי, עסק שממשיך לקיים את עצמו ולהחזיר את חובותיו.
הערת עסק חי במקרים לא מעטים רק מגבירה את הדרדרות החברה, אחרי הכל איזה גוף ירצה לעבוד מול חברה שלא בטוח שתחזיר את חובותיה, ולכן ראוי החשבון בודקים בקפדנות את מצבה של החברה לפני שהם מוציאים הערת עסק חי. הערה זו נבחנת על בסיס ניתוח הדוחות הכספיים ועל בסיס יחסים פיננסים מסוימים. כך לדוגמה נבחנים יחסי הנזילות לבחון את נזילותה של החברה ויכלותה לעמוד בתשלומים בזמן הקרוב; תזרים המזומנים של החברה שמעיד על יכולתה לייצר מזומנים או להיפך – מעיד על שריפת מזומנים; יכולתה לגייס חובות ממקורות חיצוניים ומבעלי המניות ועוד. באם החברה לא עומדת במבחנים רואי החשבון יכתבו הערת עסק חי שזו למעשה הפניה בסקירה/ ביקורת הדוחות על מצב פיננסי בעייתי, כשההרחבה תהיה במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים ( בהמשך לדוחות הכספיים עצמם).
חשוב לזכור – מצד אחד, הערת עסק חי מבטאת בעיות פיננסיות ותזרימיות קשות, אבל זה לא בהכרח שהחברה בדרך לפשיטת רגל. במקרים רבים, בסופו של דבר נזרק לחברה גלגל הצלה – זה יכול להיות דרך הזרמת בעלים, העברת שליטה, תספורת חוב (הפחתת החוב), רכישת הפעילויות או פעילויות חלקיות ועוד. הערה כזו אמנם מבטאת סיכון גדול, אבל עדיין מניסיון השנים האחרונות חברות לא מעטות שרדו את הערת העסק החי.
בבורסה בת"א נסחרות כאמור מעל 570 חברות שמתוכן על פי בדיקת CofaceBdi ל-70 חברות צמודה הערת עסק חי. למעשה, מאז המשבר הגדול של סוף 2008, סובלת הבורסה המקומית מחברות ש"חיות מהיד לפה" ומתגלגלות משנה לשנה עם הערת עסק חי בדוחותיהן. הדבר בולט בחברות הביומד שיותר משליש מהחברות בו מהלכות עם הערת עסק חי. זה עדיין לא אומר שהן יגיעו לפשיטת רגל, זה אומר שלא ברור מהיכן יגיע המימון, אם כי ברוב המקרים בחברות אלו הוא מגיע לבסוף דרך הנפקת זכויות (הנפקה של בעלי המניות הקיימים).
כלכלני CofaceBdi מדגישים כי ההרעה שמתבטאת בגידול בהערת עסק חי, מלווה בירידה במספר החברות הנסחרות מספר החברות שפרסמו דוחות ברבעון הראשון עמד על 572 חברות, בעוד שברבעון הרביעי של 2008 מספר המדווחות היה 771 חברות.
"אנחנו רואים בשני הרבעונים האחרונים שיפור קל בשיעור החברות בבורסה שלהן הוצמדה הערת עסק חי בדו"חות הכספיים, אולם השיפור הוא עדיין לא בסדרי גודל משמעותיים", אומרת, תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, "עדיין ניתן לומר שאחת מכל 8 חברות בבורסה נמצאת בסכנת קריסה מיידית, וזהו שיעור גבוה ברמה היסטורית. הבורסה בתל אביב מתמודדת בשנים האחרונות מקשיים של חברות רבות והסדרי חוב גדולים, שהובילו בין היתר לירידה במספר החברות הנסחרות בה. בנוסף לכך קיימת תחרות גדולה לבורסה בתל אביב מול בורסות אחרות מעבר לים על גיוסי ההון של החברות הישראליות, במיוחד בתחום ההיי טק. מנגד אנחנו רואים שחברות נדל"ן מחו"ל מגיעות להנפקה בשוק הישראלי".
מעבר לענף הביומד עם שיעור הערות עסק חי גבוה, גם בענף הנדל"ן והבינוי שיעור גבוה של הערת עסק חי – 16% מהחברות דיווחו דוח עם הערת עסק חי. בענף ההשקעה והאחזקות אחוז המדווחות על הערת עסק חי עומד על 14%. בענף חיפושי הנפט השיעור עומד על 9% ואילו בתעשייה השיעור הוא 6%. שיעור דומה קיים גם בענף המסחר והשירותים.
מה חושבת ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל על רווחיות הבנקים? בכנס באוניברסיטה העברית טענה פלוג כי הרווחיות סבירה. אבל חברים זו לא שאלה מתאימה. זה כמו לשאול את מנכ"ל בנק מה הוא חושב על הרווח והרווחיות. האינטרס של המנכ"ל הוא כמובן שהרווח יגדל, אז ברור שהוא יגיד שהרווחיות לא מנופחת. אותו דבר קרנית פלוג, האינטרס שלה והמוטו שלה הוא בנקים חזקים. בנקים גולים וחזקים משמע יציבות המערכת הבנקאית וזה מה שפלוג רוצה – יציבות. לכן, לשאול אותה לדעתה על הרווחיות זה קצת מצחיק.
על כל פנים, פלוג אמרה בכנס – "הרווחיות של הבנקים בישראל אינה עודפת. התשואה הממוצעת בשנים האחרונות הינה חד-ספרתית ואינה חורגת מתשואות של בנקים בעולם. זאת גם הסיבה שאנו לא רואים הסתערות מצד בנקים זרים לתת שירותי בנקאות קמעונאית בארץ.
"ישנה תפיסה מוטעית נק ישראל עצמו, ולפיה הוא דואג רק ליציבות הבנקים – ולא להגברת התחרות. "ישנה תפיסה מוטעית, שלפיה בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים, ובשל כך בנק ישראל מזניח את קידום התחרות במערכת הבנקאית. אני לא רואה סתירה בין שמירה על יציבות הבנקים לבין הגברת התחרות במערכת הבנקאית. להיפך – מערכת תחרותית היא מערכת שהציבור ייתן בה את אמונו ביתר קלות, ולכן היא גם תהיה יציבה יותר". טוב גם זה ממש לא נכון, ופלוג יודעת את זה , מספרים את זה בשיעורים הראשונים בשיעורי הכלכלה – תחרות מורידה רווחים, עוזרת לצרכן ופוגעת ביציבות – זה מה שצריך לעשות , אבל זה לא באג'נדה של פלוג, האינטרסים שלה הם לא טובת הציבור אלא בעיקר יציבות הבנקים צ- בנקים רווחים עושים לה טוב.
הנאסד"ק חזר ל-5,000 נקודות אחרי 15 שנה; בינתיים טבע עלתה פי 6 ! מה מכפילי הרווח של חברות הטכנולוגיה? והאם הם מבטאים בועה? ומה קרה לחברות הישראליות המובילות בנאסד"ק מאז הבועה?
ב-9 במרץ 2000 שבר הנאסד"ק את רמת ה-5,000 נקודות וסגר בשיא של 5,047 נקודות, למחרת הספיק המדד לגעת בשיא של כל הזמנים – 5,132 נקודות, אך סגר את היום ב-5,048 נקודות, מאז החלה הדרדרות שהפכה מהר מאוד לצניחה חופשית.
בימים האחרונים, ואחרי 15 שנה! חזר מדד הנאסד"ק , המבטא את מחירי מניות הטכנולוגיה, לרמות ה-5,000 נקודות – עכשיו, כך נראה, הוא בשל יותר, הוא פחות מזגזג, הוא מתבסס ברמה החדשה, להבדיל מהפעם הקודמת שהוא ביקר ברמת ה-5,000 רק יומיים, בפעם הזו הוא כבר מעל שבוע סביב הרמה הזו, כשבימים האחרונים הוא העז להגיע ל-5,100 נקודות. האם השיאים יישברו? – האנליסטים והגורואים האמריקאים חלוקים – חלק מעריך שכן, אחרים סבורים שהמפולת בפתח. מה שבטוח שרמת מכפילי הרווח כיום נמוכה מבעבר – אם נסתכל על מובילות הטכנולוגיה היום, לרבות גוגל (GOOG ) ואפל (AAPL ) אז נמצא שמכפילי הרווח ההיסטוריים שלהם (שווי שוק חלקי הרווח בשנה האחרונה) לא ממש בשמיים בין 15 לקצת מעל 20, כשהממוצע הוא 19.4, בעוד שבתקופת הבועה המכפיל היה קרוב ל-200!
זאת ועוד – מה שיותר חשוב ממכפיל הרווח ההיסטורי הוא מכפיל הרווח העתידי ( מכפיל רווח עתידי מבטא את שווי השוק של החברה חלקי הרווח שלה בשנה הקרובה). מכפיל הרווח העתידי של החברות המובילות בנאסד"ק הוא בין 13 ל-18 (ביחס לרווחי השנה הבאה). זה מכפיל שנחשב סביר, אבל יש תחומים רחבים שמכפילי הרווח שם בשמיים – מניות האינטרנט – פייסבוק (FB ) , עליבאבא (BABA), לינקדין (LNKD ), טוויטר (TWTR ) ואחרות נסחרות במכפילי רווח של בין 30 ליותר מ-100! חברות הסייבר שנסחרות בוול-סטריט (חלקן סמי ישראליות) נסחרות במכפילי רווח באזור ה-100!. אולי זו בועה, אולי החברות בתחומים האלו יאיצו את רווחיהם כך שבסוף יסתבר שמדובר שהמכפילים האלו מוצדקים. כך או כך, זה לא גורף כפי שהיה בתקופת הבועה – בשנת 2000. אז, עם היווצרות הכלכלה החדשה, היא כלכלת האינטרנט, היה הייפ סביב כל מה שאיכשהו התקרב לתחום האינטרנט , ובהתאמה המחירים היו גבוהים מאוד. עכשיו נראה שיש יותר הגיון, אם כי, על פני יש עדיין מקומות שנראים מנותקים מהמציאות.
מה שמעניין לראות היום בפרספקטיבה של 15 שנה, הוא האם המנוע צמיחה של הבועה הקודמת אכן אמיתי? והתשובה ברורה – נכון, היתה בועה, אבל הכלכלה באמת השתנתה בזכות האינטרנט מהקצה לקצה. אז אמנם לא כל החברות שהיו אז שרדו, חלקם נפלו, וקמו גורילות חדשות, אבל האינטרנט הוא באמת המהפכה הגדולה ביותר של העשורים האחרונים ואפילו מעבר לכך.
חברות אמזון (AMZN ), וeBAY (EBAY) שהובילו אז את המפכה נשארו חזקות ומובילות (אמזון יותר!), חברת יאהו! (YHOO) כמעט והתמוטטה, ולמעשה מה שמחזיק אותה היא האחזקה בחברת עליבאבא ( BABA) שהיא פלטפורמת מסחר אינטרנטית הגדולה בעולם.
חברות כמו גוגל (GOOG), ופייסבוק (FB) שאז בכלל לא היו, נולדו לתוך עולם האינטרנט והצליחו להמציא את הדבר הזה שהפך להיות בלוקבסטר ענק – גוגל פיתחה אלגוריתם חיפוש שאף אחד לא יכול להתמודד ולהתחרות איתו, ולקחה נתח שוק מכולם (נטסקייפ שהיתה הראשונה כבר לא קיימת!); פייסבוק המציאה רשת חברתית שהפכה לדבר הבא. אז נכון, האינטרנט המציא את עצמו מחדש כמה פעמים מאז הבועה ב-2000 אבל הוא כאן כדי להישאר והוא כמובן אמיתי – היום אין בכך ספק, אז היו לא מעט סקפטיים.
ובעוד המדד בעצם חזר 15 שנה אחרוה, ובמילים פשוטות מי שהחזיק במדד מאז 10 במרץ 200 ועד היום לא הרוויח! הרי שהחברות הישראליות הבולטות השאירו למדד הנאסד"ק אבק. מניית טבע (TEVA ) עלתה מאז פי 6 – וזו לא טעות! טבע עמדה במרץ 2000 על מחיר הנמוך מ-10 דולר, עכשיו היא 64 דולר. המניה אמנם קרטעה בשנים האחרונות בעיקר בגלל חשש שמכירות ורווחי הקופקסון יתכווצו משמעותית, אך בשנה האחרונה חוזר אמון המשקיעים בהנהלת החברה ובמניה, ובכלל, הסתבר שהעצירה במניה היתה פסק זמן, הפסקה שאין בה להעיד על המגמה ארוכת הטווח שלה.
השנייה לטבע מבחינת שווי שוק (וגם במבחנים אחרים) היא צ'ק פוינט (CHKP ) – מניית צ'ק פוינט היא מניית נאסד"ק קלאסית – בגאות של 2000 היא הגיעה למחיר של 100 דולר, אבל איבדה מהר מאוד 80 ונסחרה תקופה ממשוכת מתחת ל-20 דולר, ופה ושם עברה את ה-20 דולר. בשנים האחרונות היא חוזרת לעצמה. זה מגובה בתוצאות מרשימות והיא נסחרת כעת ב-87 דולר.
מעודכן ל-05/2022דיבידנדים – למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ולמה זה ממש לא צריך להיות כך? איך מחלקים דיבידנדים אם יש הפסדים? ומה זה תשואת הדיבידנד (הנתון החשוב ביותר)?
הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל, אוהבים דיבידנדים, אפילו אוהבים מאוד דיבידנדים. הם מרגישים שהחברה משתפת אותם ברווחים שלה, הם מרגישים שהם כאילו מקבלים חלק מההשקעה באופן שוטף, הם מרגישים שזה מבטא חוזק ויציבות של החברה המחלקת. הם מאוהבים בחברות שמחלקות דיבידנדים על בסיס קבוע.
חברות שמחלקות דיבידנדים באופן קבוע – וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהן השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש), זוכות לנקודות זכות רבות. אבל האם זו לא אופנה, האם זה לא טריק של החברות להתחבב על המשקיעים, האם חלוקת דיבידנד באמת משנה משהו? האם חלוקת הדיבידנד אכן תורמת משהו למשקיעים? ורק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה – משקיע הערך האגדי וורן באפט דווקא נגד חלוקות דיבידנדים. הוא לא מחלק דיבידנדים בחברה שלו ולא מעוניין בדיבידנדים בחברות שבהן הוא מחזיק. הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוהה יותר למשקיעים ולא להחזיר להם חלק מההשקעה; אם הם רוצים להיפגש עם כסף, שימכרו חלק מההשקעה (יממשו מניות).
והנה עוד דוגמה – צ'קפוינט הישראלית, חברת אבטחת המידע שנסחרת בכ-17 מיליארד דולר, נכון למאי 2022, מלאה במזומנים, אבל היא נגד חלוקות דיבידנדים. היא מעדיפה לעשות מהלכים אחרים, כמו מעט רכישות של חברות בתחום ומעט רכישות של מניות שזה יחסית קרוב לחלוקת דיבידנדים.
הדיבידנד בטבע היה 4 מיליארד שקל – נו, אז מה?
למרות הגישה הרווחת שלפיה חלוקת דיבידנדים היא דבר נהדר למשקיעים, בפועל זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד). והנה הדגמה – נניח שחברה שמנייתה נמצאת במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. במקביל לחלוקה, מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-96 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס!). לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר עם אותו ערך. אז מה היתרון כאן? בפועל אין יתרון, אפילו ההיפך – המשקיע הפרטי משלם כאמור מס. מנגד, אם החברה משקיעה את אותן 4 אגורות שהתכוונה לחלק ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מהמשקיע. אחרי הכל, התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מאוד מעליית ערך המניה, ויעידו על כך נתוני הבורסה שמתפרסמים באופן שוטף. הנה המחשה – חברת טבע חילקה 4 מיליארד שקל בשנת 2014, אבל 4 מיליארד שקל מבטאים בערך 2% ממחיר המניה, שעלתה בתקופה זו ב-30% ויותר! ובשנת 2015 חילקה טבע 4.5 מיליארד שקל, שמהווים פחות מ-2%, בעוד שמניית החברה עלתה ב-17% בשנה זו.
נו אז מה? הדיבידנדים לא עזרו לחברה ולמניה ובטח שלא למשקיעים בה. בשנים הטובות חילקו דיבידנדים שאולי היו מצילים כיום את החברה המוכה וחבוטה. אין שום משמעות לדיבידנד, זו פשוט העברת כספים לבעלי המניות כדי ליצור סוג של ביטחון ותדמית, זה לא מבטיח כלום – טבע היא הדוגמה הטובה לכך.
וכאמור, אם אותו משקיע רוצה להיפגש עם מזומנים הוא פשוט יכול למכור חלק ממנה. למה לקרוא לזה דיבידנד, ולמה בעצם לכפות על המשקיע קבלת דיבידנד (וביחד עם הדיבידנד – מס!) , תנו לו להחליט. ובכל זאת, כאמור השוק אוהב דיבידנדים – זאת פשוט האופנה עכשיו! (בהמשך הכתבה לחובבי דיבידנדים – רשימה מעודכנת של החברות המחלקות).
ממה מחלקים דיבידנדים?
דיבידנדים מחולקים מרווחים. החלוקה בעצם מבטאת את הזכות של בעלי המניות ליהנות מהרווחים האלו. אבל מה קורה אם החברה מפסידה? ובכן, השאלה בחלוקת דיבידנדים היא אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה. אם יש לה רווחים צבורים מהעבר, אז בהחלט ייתכן שבשנה מסוימת היא מפסידה ועדיין יכולה לחלק ובפועל מחלקת. זה לא "טבעי", אבל בהחלט אפשרי – זו בעצם חלוקה בהסתמך על רווחי העבר.
חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/הרווחים הראויים לחלוקה, ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה/מפחיתים את ההון העצמי. במקרה כזה, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, וזה כמעט תמיד מצליח.
כשמתייחסים לדיבידנדים צריך להבין את ההגדרות הבסיסיות. דיבידנד לרוב מחולק ב"אגורות" – חברה מדווחת לדוגמה כי היא מחלקת 30 אגורות; הכוונה היא שהיא מחלקת 30 אגורות לכל מניה (לכל מניה של 1 שקל ערך נקוב). חברות גם מדווחות על החלוקה הכוללת – לדוגמה, חברה מחליטה לחלק 10 מיליון שקל.
מה חשוב לדעת ולהבין בחלוקות דיבידנד?
הנתון החשוב ביותר – תשואת דיבידנד
דיבידנד מתבטא לרוב בשני אופנים – סכום הדיבידנד שחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על סכום הדיבידנד שיחולק לבעלי מניותיה, והמשמעות היא שכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה – אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה האבסולוטי הכולל הוא 10 מיליון, וסכום החלוקה פר מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).
אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד – אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מניה? אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המניה הוא 100 שקל, אז מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).
ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למניה חלקי מחיר המניה, ובדוגמאות שלנו – 50% לעומת 0.5%. ככל שתשואת הדיבידנד גבוהה יותר, כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).
ולסיכום – בפעם הבאה שמנסים להרשים אתכם עם דיבידנד גבוה, תחשבו טוב אם יש בזה באמת יתרון. אם לא מדובר בתשואת דיבידנד מאוד גבוהה, אז להערכתנו אין בזה באמת יתרון (וניסינו לשכנע אתכם לאורך הכתבה) – אולי ההיפך – תצטרכו לשלם מס (למשקיעים פרטיים) שמקטין את ערך ההשקעה יום אחרי החלוקה.
אוהבים דיבידנדים? הנה רשימת החברות המחלקות
טוב, נניח שלא הצלחנו לשכנע אתכם שדיבידנדים זה סוג של גימיק, סוג של אופנה, ואין בו לרוב ערך כלכלי. אם כך, ואתם בכל זאת מעוניינים להשקיע במניות של חברות שמחלקות דיבידנדים, אתם יכולים להיעזר באתר הבורסה – הנה עמוד שמתעדכן באופן שוטף, עם המועדים והתשלומים של הדיבידנדים (לצד חלוקות נוספות כמו ריבית). אתם יכולים "לבודד" את חלוקות הדיבידנד וכך לבחון את היקף הדיבידנד, וכאמור חשוב יותר לדעת (לחשב) את שיעור הדיבידנד/ תשואת הדיבידנד.
מעבר לכך, אתם יכולים לבחון את החברות המחלקות ולראות אם מדובר בדיבידנד חד פעמי או מתמשך, כזה שהוא חלק קבוע מהרווחים, וכך תוכלו למפות את החברות המחלקות ביותר על פני שנים. זו אסטרטגיה שיש לה לא מעט מאמינים, למרות שאין לה באמת משמעות כלכלית – אלא מדובר באופנה בלבד. העניין הוא שלפעמים משקיעים צריכים ללכת עם האופנות האלו, כדי לא לפספס את הגל. אחרי הכל, כדי להשיג תשואה, לפעמים צריך ללכת עם העדר, אבל צריך לזכור שעדר זה עדר, ומתישהו העדר ישנה את הטעמים והאופנה תתחלף.
מעודכן ל-08/2021
CFD – ובעברית חוזה הפרשים – הוא מכשיר השקעה משוכלל עם יתרונות וגם חסרונות. אל תיכנסו להשקעה בחוזה הפרשים, בלי להכיר אותו ובלי להבין את הסיכונים. המכשיר הזה הוא אבולוציה של מכשירי מינוף קודמים כשהמכשיר הבסיסי הוא האופציה, ובכלל השווקים הפיננסיים מתפתחים ומשתכללים וחשוב להבין שהמוצרים לא תמימים כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.
המכשירים האלו מתבססים על מינוף שמאפשר להם לגלם רווחים תיאורטיים, אבל במשוואה הזו יש גם תרחיש של הפסדים משמעותיים – סיכוי לרווח הולך יחד עם הסיכון להפסד. תזכרו את זה כשאתם משקיעים בכלל ובמכשירים מסוכנים בפרט.
מגוון סוגי ההשקעה הולך וגדל עם השנים. בשלב הראשון, אפשרויות ההשקעה התרכזו במניות ואיגרות חוב. מניות הן המוצר הבסיסי שמבטא השקעה בחברה; איגרות חוב הן פשוט הלוואה לחברה (או למדינה).
בשלב הבא כבר נוצרו האופציות והחוזים – מכשירים ממונפים על מניות ומטבעות. תוך כדי תנועה נכנס המסחר במט"ח (שוק הפורקס) ותפס מקום נכבד בהיקף ההשקעות של משקיעים וסוחרים. האפשרויות האלו הפכו למרובות ומתוחכמות, ורוב הציבור מתרחק מהשקעות ישירות בבורסה על מכשיריה השונים ומעדיף להשקיע את כספו (הפנוי לטווח הקצר והבינוני) דרך קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים.
עם זאת, חלקם של המשקיעים הפרטיים המשקיעים באופן עצמאי הולך וגדל, וכנראה בצדק – ככה חוסכים את דמי הניהול, ככה יודעים בדיוק מה קורה עם הכסף בכל רגע נתון; ככה אתם אחראים לכסף שלכם – הן מבחינת הרכב התיק ופיזור ההשקעה בין אפיקים מסוכנים ללא מסוכנים, והן מבחינת הביצועים – היכולת להפיק תשואה. זה כמובן לא מתאים לכל אחד, צריך הבנה בסיסית, צריך לעקוב, אבל האמת היא שיש קיצורי דרך מסוימים. עולם ההשקעות נחלק בגדול מאוד לשני סוגי השקעה – השקעה אקטיבית שבה אתם (אם אתם מנהלים את התיק שלכם) בוחרים מניות, איגרות חוב והשקעות בכלל באופן שוטף, והשקעה פסיבית שבה בעצם אתם לא עוסקים בבחירת המניות ואיגרות החוב המנצחות, אלא מצמידים את הכסף למדדים. כלומר, כל מה שאתם צריכים זה להגדיר את הסיכון ובהתאמה את הרכב התיק בכל אחד מסוגי המכשירים ואז לקנות עוקבי מדדים (תעודות סל או קרנות מחקות) שמניבות את תשואת המדד.
מה זה CFD?
אז אם אתם משקיעים בעצמכם את הכסף שלכם (ולא משנה באיזו גישה, אקטיבית או פסיבית), הנה מכשיר שהופך להיות מאוד משמעותי בשווקים הפיננסיים ועשוי לגוון את תיק ההשקעות שלכם. מדובר על מכשיר שנקרא (CFD (Contracts for Difference, חוזה על הפרשים. לא מדובר במכשיר חדש, למרות שהכניסה המסיבית שלו לשווקים הואצה מאוד בשנים האחרונות. המוצר הזה היה באוויר כבר בסוף שנות ה-90, רק שאז הוא שימש את המומחים הגדולים – מנהלי תיקים גדולים, מנהלי קרנות גידור ומנהלי נוסטרו (כספים בניהול עצמי של גופים גדולים – בנקים, בתי השקעות ועוד). ה-CFD שימש אותם לגידור התיק מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים – ה- CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל. החוזים האלו נסחרים בבורסות ייעודיות למסחר בחוזה הפרשים ואופציות וכן גם בחלק מהבורסות המוכרות והגדולות בעולם – בארה"ב ישנן בורסות ייעודיות לנגזרים ואופציות, לרבות הבורסה בשיקגו, ובאירופה הבורסה בלונדון די חזקה בתחום ה-CFD .
זאת הייתה ההתחלה, אבל ממוצר למביני עניין בלבד הפך ה-CFD למוצר פופולרי בקרב משקיעים רבים בגלל תכונותיו – חוזים בעלויות נמוכות, יכולת "להצמיד" את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFD's) ועוד. כיום השימוש בחוזי CFD's מהווה סביב 50% מהיקף המחזור בשוק האמריקאי.
מהסיבות האלו כדאי להכיר את המוצר. אז מה זה בעצם CFD? התרגום הפשוט אומר כמעט הכל – חוזה על הפרשים, ובקצרה – חוזה הפרשים. מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש, להבדיל מקניית מניה או קניית מכשיר על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.
המחשה – אופציה על גוגל
כדי להמחיש את הרעיון הבסיסי, נתחיל בהבנת חוזה פשוט/אופציה פשוטה, ונעבור ל-CFD. נדגים על ענקית החיפוש גוגל: נניח שמניית גוגל נסחרת ב-770 דולר. נניח שאתם רוצים להשקיע במניה – אתם יכולים לקנות את המניה עצמה במחיר זה, אתם יכולים לקנות אופציות במחירי מימוש שונים לתקופות שונות, לדוגמה – אופציה לחודש מסוים קדימה במחיר מימוש של 800 דולר, שעלותה 35 דולר – כלומר משלמים היום 35 דולר, משלמים בעתיד 800– סה"כ 835 דולר ומקבלים את המניה. אז יש מי שקופץ ושואל, במה עדיפה האופציה על המניה? ובכן, משלמים סכום קטן ביחס למניה , בהתאמה הסיכון האבסולוטי קטן יותר (מפסידים עד 35 דולר ולא עד 770 דולר), והסיכוי לרווח (תשואת רווח) גבוה מאוד – תדמיינו שגוגל תהיה באותו חודש של האופציה ב-1,400 דולר, המניה עושה תשואה מרשימה של 75%, אבל זה אפילו קטן לעומת תשואת האופציה שתגיע ל-600 דולר ( משלמים 800 דולר ומקבלים מניה ב-1,400 דולר, משמע האופציה שווה 600 דולר). המחיר הזה מבטא תשואה של מעל 1,600%.
אופציות כאלו הן בהחלט אפשרות מינוף מעניינת, אבל אם כבר מדברים על מינוף שימו לב מה קורה ב-CFD. במסחר בחוזה CFD, ניתן למנף את העסקה/החוזה בפי 20. המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף – עלייה של 1% בנכס הבסיס תביא עלייה של 20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל המשקיעים – לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה/מטבע, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול , הרווח יהיה מאוד משמעותי. עד כאן חצי הכוס המלאה, אבל צריך לזכור כמובן שמדובר בחרב פיפיות – אם המניה יורדת ב-1%, אז במינוף של 20, תפסידו 20%. לא רוצים להישמע נודניקים, אבל במיוחד לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, אלא שאסור לשכוח אותם, ההיפך, צריך לכמת אותם בנוסחה, ורק אז לקחת פוזיציה שאולי תניב בתרחיש מסיים רווחים ענקיים, אבל בתרחיש אחר תסב הפסדים כבדים.
המחשה CFD על גוגל
הנה דוגמה לעסקת CFD: נניח משקיע/סוחר שמעריך כי מניה מסוימת הנסחרת כיום בוול סטריט במחיר של 50 דולר תעלה בקרוב. המשקיע רוצה לקנות מניות בשווי 5,000 דולר. הוא יכול לפעול בדרך המסורתית – לקנות 100 מניות ב-50 דולר, כלומר להשקיע 5,000 דולר, והוא יכול לפעול בדרך אחרת – השקעה ב-CFD – חוזה הפרשים. במצב כזה הסוחר/משקיע יקנה 100 יחידות CFD הצמוד למניה הזו. הוא יזדקק ל-500 דולר בחשבון הבנק (כביטחון, אבל תלוי בשיעור הביטחונות שקבע הברוקר – נע בין 5% ל-20%), והוא ייהנה ממינוף של פי 10 – כלומר אם המניה תעלה נניח ב-10% ל-55 דולר, אזי הרווח שלו הוא 5 דולר לחוזה כפול 100 חוזים – 500 דולר, משמע תשואה של 100%! על ההשקעה. הרווח הזה זהה לרווח אם המשקיע/סוחר היה משקיע מראש במניות – אז ההשקעה הייתה כאמור 5,000 דולר והוא היה מרוויח 500 דולר – 10%. משמע, ההשקעה ב-CFD דורשת ביטחונות נמוכים יותר משמעותית, ומסוגלת לייצר תשואה גבוה יותר , אך זה כאמור פועל גם הפוך – אם המניה הייתה יורדת ב-10%, אז ההשקעה הייתה נמחקת.
הנה דוגמה מוחשית – נניח שאנחנו רוצים לקנות 100 מניות של גוגל ב-770 דולר – כלומר השקעה של 77 אלף דולר. הבנקאי/ברוקר שלנו עוצר אותנו ומציע לנו את העסקה הבאה – אל תשקיעו בפועל, אתם צריכים ביטחונות של 10% – 7.7 אלף דולר ותרכשו 100 CFD במינוף של 10, ואז אם המניה תעלה ב-10% תרוויחו 100% – 7.7 אלף דולר. ההשקעה והחשיפה קטנות יותר דרך חוזה ההפרשים מאשר השקעה ישירה במניות (7.7 אלף דולר לעומת 77 אלף דולר), והרווח הוא זהה – 7.7 אלף דולר; כלומר, בהשקעה קטנה יותר אפשר לייצר תשואה גבוהה פי כמה (אבל שוב – זה פועל גם הפוך!).
היתרונות של ה-CFD
לחוזה ההפרשים/CFD יתרונות נוספים – קלות במכירה בחסר. אם תרצו למכור בחסר מניות זה לא תמיד יהיה קל ולא תמיד יהיה אפשרי, ובמקרים רבים גם אם זה אפשרי זה יהיה יקר. ב-CFD זה קל, פשוט וזול. המשקיע בעצם מוכר את החוזה מבלי להחזיק בו ומבלי שיהיה צורך להשאיל אותו (במכירה בחסר במניות יש צורך בהשאלה).
יתרון חשוב נוסף של ה-CFD ביחס למכשירים האחרים, לרבות אופציות וחוזים אחרים, הוא שאין לו תאריך פקיעה. לאופציה יש תאריך פקיעה, לחוזה הפרשים/CFD אין, והמשמעות היא שניתן להחזיק דרכו במניות ובמדדים לטווח ארוך.
ב-CFD על מניות יש שאלה מעניינת לגבי הדיבידנדים. האם הם מגיעים/מתקבלים אצל מחזיק החוזה? התשובה פשוטה – כן! ב-CFD יש חוזה של החזקה במניות ומנגד מכירה של מניות, המחזיק (חוזה לונג) זכאי לקבל את הדיבידנד ביום החלוקה. מנגד, כאשר משקיע יהיה בעסקת מכר/בפוזיציית שורט, עליו יהיה לשלם את הדיבידנד.
מה העלויות?
יתרון מאוד חשוב בחוזה הפרשים/CFD הוא בעלויות. המסחר בחוזה הפרשים/CFD הוא מול עושי שוק, והעלות/עמלה שיש למשקיע/ הסוחר מתבטאת בעצם בהפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה (ההפרש בין ה-BID ל-ASK), וזאת בניגוד לעסקאות בחוזים עתידיים ואופציות שנסחרים בבורסות שונות (במיוחד בבורסות לחוזים ואופציות, הגדולה ביניהן – הבורסה בשיקגו) ואז יש עמלות שוטפות (שקשורות לבורסה) – לרבות עמלות קנייה ומכירה.
ההפרש בין מחיר הקניה למכירה מכונה גם "חיכוך", והוא כאמור העמלה בעסקאות CFD, כאשר ההפרש הזה נקבע על ידי פרמטרים של אותו ערך הנייר, לרבות שווי החברה, הסחירות בה, וסטיית התקן בנייר. ההפרש משתנה בין מניה למניה – ככל שהנייר כאמור סחיר יותר והשווי גדול יותר, צפוי שהמרווח יהיה קטן יותר – בגוגל, אפל, פייסבוק לדוגמה, ההפרש יהיה קטן מאוד, אבל אם תלכו למניות השורה השנייה ומטה, ומניות בבורסות משניות או ברשימות משניות, אז ההפרשים בהתאמה יהיה גדולים יותר.
אם אתם חושבים על ביצוע עסקת CFD כדאי שתזכרו את המונחים. דיברנו כאן על ביטחונות – אתם למעשה לא משקיעים אלא מספקים ביטחונות; בז'רגון המקצועי קוראים לזה מרג'ין. CFD נסחרים במרג'ין. מרג'ין הוא הסכום המינימלי אשר צריך להיות מופקד על ידי המשקיע/סוחר כביטחון לעסקה וזאת כדי להבטיח את קיום החוזה. המרג'ין בעצם מבטא את המינוף של העסקה.
כמו כן, צריך לזכור את המשמעות של מינוף וריביות – הברוקרים השונים אשר מספקים את האפשרות לסחור דרך CFD נוהגים להעניק ללקוחותיהם מינוף. אתם יכולים לקנות פי 10 מההשקעה/הבטוחה שלכם. אבל הברוקרים האלו כמובן לא פראיירים, והם לא מספקים לכם את המינוף בחינם, מאחורי המינוף הזה יש עלויות, עלויות מימון. ברוקרים גובים על המינוף (שזו בעצם הלוואה) ריבית לפי גודל העסקה ומשך הזמן שבו מוחזק הנייר. לרוב מדובר בסכום יחסית קטן – גם בגלל הריבית האפסית, גם בגלל גודל העסקאות וטווח ההחזקה, אבל תיאורטית זה יכול להיות סכום גדול.
מה המצב בארץ?
בסתיו 2016 התחוללה מהפכה בעולם זירות המסחר באינטרנט. זירות המסחר, שפעלו בעצם ללא רגולציה, נכנסו תחת מטריית הפיקוח הרחבה של רשות ניירות ערך, וטוב שכך. התחום הפך להיות מפוקח, מבוקר ובהתאמה יותר אמין ונוח מבחינת המשקיעים. האתרים המפעילים זירות מסחר – זירות פורקס, זירות של CFD, תעודות סל, סחורות ועוד, חויבו לעמוד בכללי הרגולציה והפכו לשקופים ומבוקרים. הרשות הוציאה מהכלל את זירות האופציות הבינאריות ואסרה על המסחר בהן.
התחום הפך למסודר יותר, עם תקנות בנושאי פרסום, הגבלת מינוף, שקיפות ואימוץ נורמות בינלאומיות לניהול הזירה. הזירות האלו הן פלטפורמה אינטרנטית של חברות שמספקות מערכות סחר אינטרנטיות, שמאפשרות למשקיעים וסוחרים להיחשף למגוון מאוד רחב של אפיקי השקעה, לרבות כאמור מגוון של אפשרויות בשוק הפורקס, שוק החוזים העתידים, הפרשי החוזים/CFD, סחורות ועוד. מדובר על זירות שמעבר למגוון האפשרויות הרחב, מספקות מערכות תקשורת חכמות, עם נתונים פיננסיים רבים, אפשרויות ניתוח רבות, מסחר בזמן אמת, מעקב בזמן אמת, ניהול סיכונים בזמן אמת ועוד.
ולמי זה טוב? למשקיעים וסוחרים שרוצים לגוון, שמבינים את היתרונות שבפיזור וגיוון, ולמי שרוצה לבצע עסקאות בעלויות נמוכות. העלויות בזירות נמוכות מהעלויות בבנקים. בזירות האלו ניתן לרכוש חוזים על הזהב, על הנפט, וההיפך – אפשר למכור חוזים על הזהב ועל הנפט, וזו רק דוגמה אחת מני אלפי אפשרויות. את העסקאות האלו עושים מול עושי השוק, ואפשר במינוף, לרבות ב-CFD. ומעבר למגוון ולשפע הדרכים להשקיע, זה בעלויות נמוכות.
הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות עם המשקיע, ולכן היא המוכרת כשהוא קונה והיא הקונה כשהוא מוכר.
מדריכים נוספים:
אחרי תקופה ממושכת שמיטב-דש הובילה את תעשיית קרנות הנאמנות, הפכה הראל, בחודש שעבר למובילה – זו הפעם הראשונה שהראל מובילה את התעשייה. לפני מיטב-דש שלטה חברת פסגות שעכשיו היא במקום הרביעי, אחרי מגדל שוקי הון שעלתה למקום השלישי.
הראל מנהלת קרנות נאמנות בהיקף של 33 מיליארד שקל. מיטב-דש מנהלים באופן עצמאי 32.9 מיליארד שקל. מיטב-דש ספגו מתחילת השנה התכווצות של 5 מיליארד שקל בניהול הכספים בקרנות; בהראל היו פדיונות של 1.1 מיליארד שקל. הסיבה לפדיונות בגופים האלו, ובכלל בתעשיית הקרנות – מימושי ענק בקרנות הכספיות שלא מספקים תשואה, ולמעשה מספקים תשואה שלילית (התשואה עולה על דמי הניהול ברוב הקרנות). המצב הזה נובע מהריבית האפסית (שהמשיכה לרדת בחודש שעבר), והתוצאה כאמור – נטישה של לקוחות. למעשה, כל חברות ניהול הקרנות שהחזיקו בפורטפוליו שלהם קרנות כספיות סבלו מפדיונות וככל שהקרנות האלו היו משמעותיות יותר בהיקפן הן סבלו יותר.
במקום השלישי כאמור נמצאת מגדל שוקי הון שמנהלת 30.8 מיליארד שקל. מגדל הצליחה להגדיל את הגיוסים בחודשים האחרונים בעוד התעשייה ברובה סובלת מפדיונות. מגדל גייסה ברבעון הראשון כ-1.2 מיליארד שקל והיא מנהלת נכון לסוף הרבעון הראשון של 2015 כ-30.8 מיליארד שקל.
במקום הרביעי נמצאת כאמור פסגות. גם פסגות סבלה מפדיונות גדולים בקרנות הכספיות והיא איבדה3 מיליארד שקל כשבסוף הרבעון הראשון היא מנהלת כ-29.8 מיליארד שקל. בקיצור צפוץ בצמרת, ובצפיפות הזו צפויות שינויים מדי חודש.
הגוף הכי צומח ברבעון הראשון של 2015 הוא ילין לפידות – ילין לפידות נהנה משני כיוונים – בראש וראשונה הם לא ניהלו קרן כספית בהיקף משמעותי, ומעבר לכך, הקרנות המסורתיות שלהם מדורגות גבוה (קרנות מעורבות וקרנות אג"ח). כאשר החל גל הפדיונות בקרנות הכספיות, זרמו הכספים משם לאפיקי השקעה מסוכנים יותר, ובעיקר לכל מיני קרנות מעורבות שמספקות למשקיעים אפשרות להרוויח יותר אך עם שיעור גדול יחסית סולידי. ילין לפידות מדורג גבוה בקרנות האלו במערכות הבנקים וזה גרם לו לסזינוק אדיר של 2.2 מיליארד שקל, כשהוא מנהל בסוף הרבעון 21.2 מיליארד שקל.
אגב, הקרנות האלו עלולות להתברר כמלכודת – הרי מדובר בקרנות שחלק מרכזי מההשקה בהן הוא באג"ח; בריבית הנמוכה השוררת כיום, אג"ח הוא מכשיר מאוד מסוכן, אולי יותר מהמניות – כאשר הריבית תתחיל לעלות, אגרות החוב בהתאמה יתחילו לרדת וככל שאגרות החוב עם טווח לפדיון ארוך יותר (ומח"מ – משך חיים ממוצע ארוך יותר), כך ההפסד וירידת הערך באגרות האלו יהיה כואב יותר! ראו הוזהרתם!
קרנות הנאמנות – הראל (0B)(!) אג"ח (מספר קרן: 5101654) והראל (0A)(!) אג"ח חברות ממוקדת (מספר קרן: 5107453), מתמזגות. מנהל קרנות הנאמנות של הראל דיווח כי המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 19/04/2015,
בכוונת מנהל הקרן למזג את הראל (0B)(!) אג"ח (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך הראל (0A)(!) אג"ח חברות ממוקדת (להלן: "הקרן הקולטת") (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות").
הקרן הנקלטת תמוזג לתוך הקרן הקולטת. מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ.
הנאמן של הקרנות המתמזגות, קסלמן וקסלמן פי דאבליו סי חברה לנאמנויות (1971) בע"מ, יפקח על המיזוג.
במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.
הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.
סיבת המיזוג, מסבירים בהראל היא לאפשר ניהול מאוחד על ידי מנהל הקרן של הקרנות המתמזגות, אשר עיקר השקעותיהן באגרות חוב קונצרניות.
הקרן הממוזגת תפעל על פי המדיניות של הקרן הקולטת; הנה הפרטים על הקולטת – מדיניות, חשיפה, דמי ניהול ועוד –
(א)(1) החשיפה לאגרות חוב המפורטות להלן, כולן או חלקן, לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(א) אגרות חוב קונצרניות המדורגות על ידי חברה מדרגת בדירוג BBB מינוס, או בדירוג מקביל לו או בדירוג גבוה ממנו;
(ב) אגרות חוב כאמור בס"ק (א)(1)(א) לסעיף זה לעיל אשר דירוגן ירד מתחת לדירוג BBB מינוס, או דירוג מקביל לו, לאחר שהקרן היתה חשופה אליהן, וזאת במשך תקופה של 10 ימי חישוב מחירים בקרן לאחר היום בו הוגש דו"ח בדבר ירידת דירוגן.
מובהר בזה, כי החשיפה לאגרות החוב המפורטות לעיל עשויה לכלול חשיפה לתעודות פיקדון.
(2) לא תהייה בקרן חשיפה למניות.
(3) החשיפה למטבע חוץ לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(4) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- 0% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(5) הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ.
כפוף לאמור לעיל ולהוראות כל דין רשאי מנהל הקרן להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת
(האמור בס"ק (א) לסעיף זה לעיל כפוף לס"ק (ב) לסעיף זה להלן).
(ב) חריגה של השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות של הקרן לא תחשב כהפרת החובה להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות זו, אם נתקיימו התנאים הקבועים בדין או בהוראות רשות ניירות ערך לפיהם לא יראו בחריגה זו הפרת הוראות הדין.
דמי הניהול בקרן הקולטת (בדומה לדמי הניהול בקרן הנקלטת) – 1.56%.
שווי נכסי הקרן הקולטת – כ=120 מיליון שקל ובקרן הנקלטת כ-60 מיליון שקל. הקרנות די קרובות אחת לשנייה, אבל לא בדיוק. בהראל מסבירים ומדגישים את ההבדלים בין הקרנות –
במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת נכללים הסעיפים המפורטים להלן, אשר אינם נכללים במדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
(א) לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב קונצרניות.
(ב) החשיפה לאגרות חוב לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(ג) שיעור החשיפה של הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(ד) הקרן עשויה ליצור חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה.
כמו כן, קיימים הבדלים במאפיינים של הקרנות –
(א) פרופיל החשיפה למטבע חוץ של הקרן הקולטת הינו: A, ואילו פרופיל החשיפה למטבע חוץ של הקרן הנקלטת הינו: B.
(ב) השכר המירבי של מנהל הקרן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו בקרן הנקלטת: 4% מהשווי האמור.
(ג) השכר המירבי של הנאמן בהתאם להסכם הקרן בקרן הקולטת הינו: 0.09% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ואילו בקרן הנקלטת: 0.1% מהשווי האמור.
(ד) שיעור החשיפה לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות דירקטוריון מנהל הקרן, נכון ליום 30/03/2015, בקרן הקולטת הינו: 2.75% ובקרן הנקלטת: 1.78%.
מעודכן ל-1/2016
מס משלמים בדרך כלל על רווח – הרציונל הבריא הזה עומד בבסיס גביית המיסים, פשוט מאוד – יש לכם רווח, תפרישו חלק מסוים למס הכנסה. אבל מה? – מסיבות שונות ומגוונות יש גם מיסים שהם לא על רווח – מיסים בעת הקנייה! אחד מהם הוא מס רכישה על דירות ונכסים.
המס הזה הוא מדורג ומגיע עד ל-10%. אבל יש הטבות רבות ופטורים משמעותיים שעשויים להקטין בהיקף משמעותי את המס. במדריך זה נתייחס לתנאים שמקלים על רוכשי הדירות בתשלום המס.
למדריך המלא – מס רכישה, ככה זה עובד!
מה זאת דירה יחידה?
נתחיל בהנחה/ הטבה שתלויה במספר הדירות שיש לכם. הדירה צריכה להיות דירה יחידה. בנקודת הזמן של הרכישה זו צריכה להיות הדירה היחידה, תהיה הדירה היחידה, ואז הרוכש ייחשב כבעל דירה יחידה, וכבר נתייחס למשמעות של העובדה הזו.
ומה קורה אם לבעל הדירה (הדירה הנרכשת) יש חלק מדירה אחרת? החוק מתייחס לזה – רוכש הדירה ייחשב כבעל דירה יחידה גם אם יש לו בעלות בחלק מדירה נוספת, אך בתנאי שהחלק הזה אינו עולה על שליש.
רשות המיסים מגדירה את הדירות שהושכר בשכירות מוגנת לפני 1996, כדירות סטנדרטיות שהמהוות חלק מהדירות בכלל של הרוכש, אבל צריך לבדוק סוגיה זו לעומק, מכיוון שמסתבר שיש כל מיני התייחסויות שתלויות בפרמטרים רבים.
אנחנו מתייחסים כאן לרוכש הדירה, אבל חשוב להדגיש שמדברים על רוכש לא מדברים בהכרח על יחיד, אלא על התא המשפחתי שלו – רשות מסים מתייחסת לכל התא המשפחתי, כולל בני זוג וילדים מתחת לגיל 18. המשמעות היא כי אם לבת הזוג (לרבות ידועה בציבור) יש דירה – הרוכש לא ייחשב כבעל דירה יחידה. גם זו סוגיה חשובה במיוחד, כי מה קורה אם זוג שחי בנפרד? לא תמיד זה ברור!
מדרגות מס רכישה
קניתם דירה נוספת ועדיין לא מכרתם את הראשונה?
תקנות המס מתחשבות בכאלו שרכשו דירה כדי לשפר את מצבם ועדיין לא מכרו את הדירה הקיימת. במצב כזה, לא יהיה זה הוגן לגבות מהם מס רכישה מלא, אחרי הכל הם לא קונים דירה להשקעה, אלא דירה משודרגת במטרה למכור את הדירה שלהם. הם עושים זאת כי במקרים רבים, רוכשים דירה מקבלן ונכנסים אליה לאחר מס שנים, ובכלל במקרים רבים מעדיפים האנשים לקנות דירה ורק אז למכור את שלהם.
ולכן, במצב שנקנתה דירה נוספת אבל הרוכש מתחייב למכור אותה בטווח של השנתיים הקרובות, יש הקלה ומתייחסים לכך כאילו מדובר בדירה יחדיה – מדרגות המס זהות לאלה של דירת מגורים יחידה. עד למועד המכירה, יעביר הרוכש לרשות המיסים את מלוא סכום המס, ולאחר המכירה יקבל החזר. ואפשרות שנייה – הרוכש ישלם את סכום המס על דירה יחידה ויהיה חייב לרשות המס באם לא ימכור את הדירה. אבל אז ( אם לא מוכרים את הדירה בטווח של שנתיים) מתווספים לחוב גם קנס, הפרשי הצמדה וריבית.
רכשתם דירה נוספת ואין כוונה למכור את הדירה הקודמת
במקרה כזה, אין הקלות/ הנחות – המס הופך להיות יותר משמעותי (ובהרבה), וחשוב להבין שמדובר בדירה נוספת – זה יכול להיות דירה שנייה, שלישית, רביעית ואפילו יותר. הנה מדרגות המס במצב כזה –
5% – על השווי שעד 1,162,120 שקל.
6% – משווי 1,162,120 ועד 3,486,350 שקל.
7% – משווי 3,486,350 שקל ועד 4,800,605 שקל.
8% – משווי של 4,800,605 שקל ועד 16,002,015 שקל
10% – מעל– 16,002,015 שקל.
אם מדובר בעולה חדש או תושב חוץ, אזי מדרגות המס זהות למס הרכישה בדירה נוספת, גם אם מדובר בדירה יחידה! אלא שאם מדובר בעולה חדש הוא זכאי להקלה במס אם הוא רוכש דירת מגורים או עסק. ההטבה היא חדפעמית ומוגבלת בזמן: משנה לפני העלייה לישראל ועד 7 שנים לאחר העלייה. שיעור המס עד דירה בערך של כ-1.7 מיליון שקל היא 0.5% והמדרגה הבאה בשיעור מס של 5%.
חשוב לציין שיש מעין תכנוני מס שכן לפעמים עדיף לעולה החדש לשלם מס רכיה מלא על הדירה הראשונה ולשמור את ההטבה הגדולה לרכישת דירה גדולה יותר בטווח של עד 7 שנים מיום העלייה.
שיעור נמוך יותר במס רכישה יש גם לנכים, נפגעי פעולות איבה או בן משפחה של חלל צה"ל. אלו ישלמו מס מופחת של 0.5% מסכום העסקה. ההטבה מוגבלת לפעמיים.
עד עכשיו התייחסנו רק לדירות מגורים, אבל יש מס רכישה גם על נכסים אחרים. המס על רכישת נכסים כגון חנות, מגרש, בניין וכו', עלה ל-6% משווי הנכס/ מחיר העסקה. עם זאת, החוק מאפשר לקבל החזר של 1/6 מהמס אם הוא לא נתבע כניכוי במס הכנסה, והרכישה היא של זכות במקרקעין שאפשר לבנות עליה לפחות דירה אחת למגורים והתקבל היתר בניה תוך שנתיים מיום הרכישה.
אם מדובר על נכס שמועבר במתנה לקרוב משפחה כמו בן זוג, הורה, צאצא, בן זוגו, אח או אחות, אזי שיעור המס של המקבל/ רוכש יהיה שליש ממס הרכישה הרגיל בו היה חייב.
עוד הקלות וחריגים במס רכישה – מכירת דירה ללא תמורה מיחיד לבן זוג – פעולה כזו פטורה לחלוטין ממס אם בני הזוג גרים יחד, אבל אם הם גרים ביחד, יהיה עליהם לשלם שליש ממס הרכישה.
העברת נכס בין בני זוג בהליך גירושין היא גם יוצאת מהתקנות הרגילות – פעולה כזו לא נחשבת עסקה במקרקעין ולכן אין עליה מס רכישה. עם זאת, חשוב מאד להקפיד שבהסכם הגירושין יהיה סעיף שמאפשר אותה.
אם בני זוג הרוכשים דירה כשלאחד יש דירה נוספת ולשני לא , אזי, כל אחד מהם ישלם לפי מדרגות מס הרכישה המתאימות לו לפי שווי הדירה כולה, חלקי שניים. לא ממש הגיוני, אבל זה החוק!
האוצר מנסה כבר תקופה ממושכת לטפל בבעיית החשבונות המוקפאים בפנסיה, אבל בפועל שוב דבר משמעותי לא קורה. אולי עכשיו בהובלתה של דורית סלינגר, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר יצליח לכפות על חברות הביטוח, הברוקרים שמחזיקים בגופי הפנסיה, לאתר את המחזיקים.
סלינגר מחייבת את הגופים המנהלים את הפנסיות לפעול לאיתור ואיחוד חשבונות לא פעילים של החוסך, שמצטרף אליהם. כלומר, אם לחוסך היתה פנסיה במקום אחר ואפילו באותו המקום, ועכשיו הוא פותח פנסיה חדשה (ואולי אפילו לא מודע לפנסיה הקודמת), אזי הגוף המנהל צריך לאחד בין הפנסיה הקודמת לפנסיה הנוכחית.
איתור כספים בקופות הגמל ובפנסיה – לא להתעצל, זה הכסף שלכם – לבדוק!
ההוראות החדשות מעוגנות במסגרת חוזר – הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל, של אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון. החוזר, כך מעדכנים באגף – "מסדיר אפשרות להעביר כספים אגב הצטרפותו של עמית, מקרן פנסיה בה העמית במעמד לא פעיל לקרן הפנסיה אליה העמית מצטרף. מטרת הסדרת התהליך היא להבטיח את שמירת רציפות זכויות הביטוח של העמית במעבר בין מקומות עבודה וריכוז חסכונותיו בקרן פנסיה אחת.
"בעת צירוף עמית חדש למעמד חוסך פעיל, יורשה האחרון לבקש מהקרן המקבלת (הקרן שאליה הוא מצטרף ושאליה יפריש את החיסכון שלו באופן חודשי) להעביר כספים ששייכים לו, מקרנות פנסיה שבהן הוא עמית לא פעיל.
"הקרן המקבלת תפעל לאיתור ואיסוף כל הכספים הללו. זאת, בהליך פשוט מאוד מבחינת החוסך, שיידרש לסמן את האפשרות הזו בטופס ההצטרפות. גם עמית שמצטרף לקרן כחלק מקבוצה ובאמצעות המעסיק, ומבלי שהוא ממלא טופס הצטרפות, יוכל לבקש זאת מהקרן המקבלת, שתידרש לפעול בהתאם".
חשבונות הפנסיה הלא פעילים (רדומים/ מוקפאים) מסתכמים בכ-1.8 מיליון, ובהם מנוהלים סכום אדיר של כ-25 מיליארד שקל. החשבונות האלו נוצרו תוך כדי תנועה – החלפת מקומות עבודה, החלפת סוכן ביטוח ועוד. מספר החשבונות בכלל קרוב ל-4 מיליון והמשמעות היא שכמעט חצי הם חשבונות לא פעילים, ומכאן שסביר מאוד שלבעלי החשבונות הפעילים יש חשבונות רדומים.
ולמה בעצם לאתר את החשבונות האלו? ראשית, כי אנשים אולי לא מודעים שיש להם כסף במקום מסוים, ושנית כי בחשבונות הלא פעילים נהוג לגבות דמי ניהול גבוהים, ובהנחה שיש חשבון פעיל אזי הזכויות הביטוחיות של החשבון הרדום/ לא פעיל, נפגמות.