מעודכן ל-10/2016

בשנים האחרונות מתגאה ממשלת ישראל בעובדה כי שיעור התעסוקה עלה באופן משמעותי עד שעבר את שיעורי התעסוקה המקובלים במערב. בה בעת, ירדו שיעורי האבטלה חדות לשפל היסטורי ומספר שעות העבודה הממוצע למועסק הגיע לשיא מערבי. למעשה, בישראל אנו עובדים בממוצע כמאה וחמישים שעות בשנה יותר מהממוצע במערב. למרבה הצער, זו גאוות שוטים.

מאחר ששיעור התעסוקה אף הוא מהגבוהים במערב אזי פירוש הדבר שמספר שעות העבודה הממוצעות לנפש בישראל (לא המספר הממוצע לעובד אלא המספר הממוצע לנפש) עולה בכמה מאות שעות על הממוצע במערב. במילים אחרות, מספר שעות הפנאי הממוצעות לנפש בישראל נמוך בכמה מאות שעות בשנה מהממוצע המערבי.

יתר על כן, לא זו בלבד שהיקף שעות העבודה כה גבוה אלא שרמת ההכנסה הממוצעת לנפש היא מהנמוכות במערב, כאשר הכנסה ממוצעת נמוכה זו מתחלקת בתנאי אי השוויון מהגבוהים במערב ולבסוף, ההכנסה הנמוכה מוצאת על מחירי המוצרים והשירותים הגבוהים במערב. כך מחירה של דירה ממוצעת (במונחים של השכר הממוצע) הוא יותר מכפול מהממוצע במערב, מחירו של רכב ממוצע אף הוא יותר מכפול ממחירו במערב, הגז המשמש כחומר הגלם המרכזי לחשמל הגבוה במערב ולמעלה מכפול ממחירו הריאלי (בהתחשב בעלויות הובלה) ואילו המזון יקר בכעשרים וחמישה אחוזים יותר מהממוצע המערבי.

ברם, כיצד יתכן כי העובדים הישראלים, הנמנים על העובדים המשכילים במערב, עובדים כל כך הרבה שעות ומרוויחים כל כך מעט? הפער נובע מהפריון הנמוך. לא הפריון של העובד המשכיל והחרוץ אלא הפריון של מקום העבודה. במילים אחרות, העובדים נמצאים במקומות עבודה אשר פוטנציאל התפוקה מהם נמוך ולכן היכולת לשלם שכר מוגבלת ואילו מקומות עבודה חדשים בעלי רמת פריון גבוהה כמעט ואינם נוצרים בשנים האחרונות במשק הישראלי. משק שרמת צמיחתו לנפש ורמת ההשקעה בו נמצאים בשפל של שנים רבות.


מחשבון מחירי הדירות

מחשבון שכר דירה


ואם כך מדוע הם עובדים? האם תמיד הישראלים נאלצו לעבוד במקומות עבודה שאינם הולמים את כישוריהם, השכלתם וחריצותם? ובכן, התשובה היא שלילית. עד לפני פחות מעשור שנים, טרום משבר הדיור הנוכחי, שיעור התעסוקה בישראל היה מהנמוכים במערב. היינו, הישראלים סרבו לעבוד במקומות שאינם הולמים את כישוריהם. הישראלים העדיפו שעות פנאי רבות ויכלו אף להרשות זאת לעצמם.

מה אפוא השתנה בפחות מעשר שנים? ראשית, הצמיחה לנפש שהייתה לפני כעשור למעלה מארבעה אחוזים לשנה ירדה בשנים האחרונות לאפס. ברקע להתאפסות הצמיחה לנפש עומדים העלייה החדה במחירי הדיור פועל יוצא ממדיניות הריבית השגויה שנקט בנק ישראל מאז שנת 2008 בתמיכת ממשלות נתניהו, העלאות המיסוי הכבדות שחוללו שרי האוצר שטייניץ ולפיד וההתרפסות הרבתית של ממשלות נתניהו בפני שלל המונופולים והאוליגופולים. למעשה, המשק הישראלי הפך בעשור האחרון למשק הכי לא תחרותי במערב, בו פועלים למעלה ממאה מונופולים שונים. ספארי שאין לו אח ורע במערב.

שנית, וכתוצאה ישירה מהאמור לעיל, התוצר לנפש בישראל ביחס למערב ובפרט ביחס לארה"ב פחת באופן ניכר. בעוד שבשנת 2008 היה התוצר לנפש בישראל כשישים ושניים אחוזים מהתוצר לנפש בארה"ב ורמת המחירים הייתה דומה אזי היום התוצר לנפש בישראל נותר בשיעור דומה מהתוצר לנפש בארה"ב אך רמת המחירים בישראל הפכה להיות גבוהה בלפחות עשרה אחוזים אם לא למעלה מכך מרמת המחירים בארה"ב. היינו, ההכנסה היחסית שלנו נשחקה בכעשרה אחוזים אם לא למעלה מכך על אף התוספת האדירה במספר שעות העבודה במשק.

התוצאה של שתי ההתפתחויות הללו (ירידת צמיחה בהכנסה הלאומית ועליית רמת ההוצאות של משקי הבית ובפרט על דיור, מזון ומוצרי יסוד אחרים) גרמה לכך שאם שני בני הזוג אינם עובדים במשרה מלאה אזי סיכוייהם להתדרדר לעוני גבוהים. ציניקנים יאמרו, כי בתנאים אלה ממילא הישראלים אינם יכולים לממן שעות פנאי כפי שמקובל במערב.

לשון אחר, המדיניות הכלכלית של הממשלה שחקה את צמיחת ההכנסה הלאומית, תרמה לעלייה דרמטית ברמת ההוצאות של משקי הבית ודחפה על כן רבים להמיר את שעות הפנאי בשעות עבודה. בלית ברירה ומחשש להתדרדר לעוני, עובדים הישראלים הרבה יותר וכל זאת כדי לממן רמת חיים יחסית נמוכה יותר מרמת החיים אשר עשור שנים קודם לכן ידעו לממן עם הרבה פחות עבודה.

זהו בדיוק הניצול הקפיטליסטי החזירי של מדיניות המתעדפת את ההון על חשבון העבודה.

*פרופ' ירון זליכה הוא ראש ביה"ס לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו, יועצו הכלכלי של יו"ר ההסתדרות כמו גם יועצם הכלכלי של ארגוני עובדים רבים במשק הישראלי

למדריכי דירות ומשכנתא:

המחיר האמיתי של דירה

מה ההון שלכם וכמה משכנתא לקחת?