מדברים הרבה על התאוששות השוק הסיני. על עליות שערים במניות הסיניות, אז בדקנו הבדלי תשואה בקרנות נאמנות שמתמחות בסין. מכיוון שאנחנו לא יועצי השקעות ואין לראות בדברים המלצה להשקעה כזו או אחרת חשוב שתבדקו: סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

* השוואה בין תעודת סל לקרן נאמנות

חשוב להבין את הדוחות הכספיים של הבנקים שמנהלים את הכסף של כולנו. הרווח שלהם, מן הסתם, בא בזכות ההפקדות שלנו. אםלי אם נבין איך הם מרוויחים נעשה לעצמנו טובה ונחסוך יותר. סה"כ הרווח הנקישל קבוצת הבינלאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-160 מיליון שקל,  גידול  של 7.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. התשואה להון ברבעון הגיעה  בחישוב שנתי ל- 9.7% בהשוואה ל-9.2% ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח  הנקי ב-280 מיליון שקל והתשואה להון הגיעה ל- 8.3%.  מה שמלמד שהבנקחם בשנה האחרונה הציחו שוב לעשות כסף למרות הריביות הנמוכות בשוק. הדבר מלמד שאנחנו צרכנו יותר אותם (את הבנקים). 

לדברי סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל הבינלאומי: "הבינלאומי ממשיך להציג צמיחה בפעילות הבנקאית עם דגש על פעילות בשוק ההון וביעוץ השקעות, פעילות בה לבינלאומי התמחות.  בשנה האחרונה גדלו נכסי לקוחות הבנק בכ-40 מיליארד שקל  והגיעו להיקף של כ-330 מיליארד שקל. לאחרונה, הודענו על  שינוי ארגוני ייחודי, שמטרתו יצירת ראיה כוללת של צרכי הלקוח,  במסגרתו אוחדו כלל פעילויות הלקוחות בתחומי ההשקעות, שוק ההון, המט"ח והכספים לחטיבת נכסי לקוחות מה שמאפשר מתן שרות כולל , מקצועי ומיטבי ללקוחות  בחטיבה אחת. בולטת גם  יציבות הקבוצה שמתבטאת בראש ובראשונה ביחס  ההון  הגבוה וביחסי נזילות גבוהים".

סך ההכנסות לאחר הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון השני ב-971  מיליון שקל, גידול של 1.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-1,895 מיליון שקל, בדומה למחצית המקבילה אשתקד. הכנסות הריבית נטו והכנסות המימון שאינן מריבית הסתכמו ברבעון  השני של  השנה  ב- 595 מיליון שקל, ירידה של 3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד , שנובעת מירידה בסך של 18 מיליון שקל בהתאמות לשווי הוגן של מכשירים פיננסים נגזרים ומירידת ריבית בנק ישראל.

ההכנסות מעמלות גדלו ברבעון (בנטרול השפעת הישום לראשונה של תקן חשבונאות בנושא מדידת הכנסות רבית) ב- 2.9% והם הסתכמו ב- 360 מיליון שקל. במחצית השנה גדלו  ההכנסות מעמלות בנטרול השפעה זו   ב-5.9% ל-731 מיליון שקל. ההכנסות האחרות הסתכמו ברבעון השני ב-34 מיליון שקל, בהשוואה ל-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול שנובע מהרווח ממכירת פיבי לונדון. 

ההוצאות בגין הפסדי אשראי, הסתכמו ברבעון השני בהכנסה בסך של 7 מיליון שקל בהשוואה להוצאה בסך של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית השנה הסתכמו ההוצאות בגין הפסדי אשראי ב-3 מיליון שקל, בהשוואה ל- 44 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.  בתקופה המקבילה אשתקד ההפרשה להפסדי אשראי כללה גידול בהפרשה הקבוצתית בסך של 24 מיליון שקל בגין יישום הוראת המפקח על הבנקים בנושא נדל"ן לדיור. שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מסך האשראי לציבור עמד במחצית הראשונה של השנה על 0.01%, בהשוואה ל-0.13% בתקופה המקבילה אשתקד ו-0.14% בשנת 2013 כולה.

ההוצאות התפעוליות והאחרות קטנו ברבעון השני ב -1.5% ל- 705 מיליון שקל. יחס היעילות (ההוצאות התפעוליות להכנסות) השתפר והגיע ברבעון השני ל- 73.1%. במחצית השנה הסתכמו ההוצאות ב-1,426 מיליון שקל, גידול בשיעור של 0.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

סך נכסי קבוצת הבנק  ליום 30 ביוני 2014 הסתכם ב-112,085 מיליון שקל, גידול של 7.3%  בהשוואה ל- 30 ביוני 2013. האשראי לציבור נטו, גדל ב-0.6%ל-67,835 מיליון שקל מתוכו גדל האשראי הקמעונאי (משקי בית, בנקאות פרטית ומשכנתאות )  בשיעור של 5.3% ל-34,189 מיליון שקל. פקדונות הציבורגדלו ב-9.9% והסתכמו ב-90,686 מיליון שקל. יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון (באזל 3)ליום 30 ביוני 2014 עמד על שיעור של 10% בהשוואה ל-10.11% בסוף שנת 2013 וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בהיקף של 230 מיליון שקל.                                                                                                     

נתונים עיקריים

*     על בסיס שנתי.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI: אומר כי האינפלציה צפויה לנוע בשנה הקרובה מתחת לגבול התחתון של היעד. אנו מנמיכים את התחזית לשנה הקרובה ל- 0.5% בלבד וב- 2014 היא צפויה להיות אפסית – האינפלציה הבסיסית הנמוכה בתקופה הנוכחית בולטת על רקע שיעור האבטלה הנמוך ומשקפת לדעתנו בעיקר גורמים מבניים. בנוסף, אנו מצפים לתרומה הולכת ופוחתת של סעיף הדיור למדד בשנה הקרובה. מבחינת הגרעון, צפי לעלייה בגירעון לסביבה של 3.25%-3.5% תוצר השנה וב-2015- מדדי האמון העסקי החלו לתת ביטוי לפגיעה הצפויה של "צוק איתן" בפעילות המקומית (ופחות ביצוא), כאשר הפגיעה בהכנסות ממסים צפויה בשליש האחרון של השנה. איבוד השליטה על התקציב במהלך 2012 הוביל לקו שמרני בגיוסי ההון ב- 2013, ולכן לא צפויה עליית מדרגה של ממש בהיקף הגיוסים הממשלתיים. 

ובאשר להפחתת הריביץ? זו צפויה לרדת עוד ל- 0.25% עד לסוף השנה – כל הגורמים שציינה הוועדה ככאלה שתרמו להפחתת הריבית האחרונה נותרו לדעתנו בעינם ובראשם החשש מפני השפעה שלילית של סביבת האינפלציה הנמוכה על הציפיות לאינפלציה ועל הצריכה הפרטית והשפעת השקל החזק על האינפלציה והיצוא.

צוות בין-משרדי לקידום האיגוח בישראל, הגיש את דוח הביניים לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל תוך המלצה ברורה והיא: להסיר חסמים בפני התפתחות של שוק איגוח בישראל. הדוח כולל המלצות לקידום שוק האיגוח, וזאת על מנת לשפר את היעילות והתחרותיות של שוק ההון בישראל תוך שמירה על יציבותו; בכך, עולות המלצות הצוות בקנה אחד עם המדיניות הרגולטורית לפיתוח שוק ההון תוך הגדלת היצע המכשירים הפיננסיים שניתן לסחור בהם בבורסה. הרפורמה המוצעת עתידה לתרום לגיוון מקורות המימון של עסקים ככלל, ועסקים קטנים ובינוניים בפרט. בגיבוש ההמלצות ניתנה תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי שפרץ בשנת 2008, והושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם. ההמלצות המפורטות בדוח מקנות מענה מספק לבעיות שהתגלו כתוצאה מעסקאות האיגוח לאחר המשבר הפיננסי ב-2008.

• הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל הגיש היום את דוח הביניים לשר האוצר, יאיר לפיד, ולנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. הצוות כלל נציגים של רשות ניירות ערך, משרד המשפטים, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, ובנק ישראל אשר גם ריכז את עבודת הצוות. הצוות שקד על זיהוי החסמים להתפתחות שוק האיגוח בישראל, בין היתר, בתחומי המיסוי, הרגולציה והחשבונאות והמליץ המלצות שונות בתחומים אלה, על מנת להסיר את החסמים האמורים ולקדם את השוק.

  במסגרת עסקת איגוח, יוכלו בנקים ויזמים אחרים למכור לתאגיד ייעודי (SPC) זכויות בתיק הלוואות או בקבוצת נכסים פיננסים המניבים תזרימי מזומנים. התאגיד הייעודי יממן את הרכישה באמצעות הנפקה של אגרות חוב למשקיעים מוסדיים ולציבור, כאשר תשלום הקרן והריבית יגובה בתזרימי מזומנים עתידיים שינבעו מתיק ההלוואות או מקבוצת הנכסים שנרכשה מהבנק או מיזם אחר. בעוד שבמדינות מפותחות שוק האיגוח מהווה נתח משמעותי משוקי ההון, בישראל שוק זה כמעט ואינו קיים. בדירוג של גודל שוק האיגוח שנערך על ידי ה-World Economic Forum, מוצבת ישראל במקום ה-54 מבין 59 מדינות שדורגו.

  עסקאות האיגוח צפויות להגדיל את יכולת גיוס ההון של עסקים, ובפרט עסקים קטנים ובינוניים. עסקאות האיגוח צפויות לתרום לשכלול שוק האשראי באמצעות פיזור סיכוני האשראי בין גורמים נוספים במערכת הפיננסית ובהתאם להוזיל עלויות מימון. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, למשל בנושא כלי המימון, הינו חלק מהתכנית האסטרטגית של משרד האוצר.

   

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

  הצוות סבור כי פיתוח שוק האיגוח בישראל על בסיס מבנה תמריצים נכון, רגולציה מתאימה ותשתית המעניקה ודאות משפטית לכל הצדדים בעסקה, עשוי להביא לתועלת רבה, בין היתר:

• שיפור ההערכה וניהול הסיכונים של הצדדים בעסקת האיגוח והוזלה של עלויות המימון, כתוצאה מהאפשרות לבודד סיכונים הנובעים מקבוצת נכסים מוגדרת אשר מנותקת מסיכוני היזם של עסקת האיגוח. הדבר מאפשר לשחקנים השונים בשוק ההון לנהל את נכסיהם והתחייבויותיהם בצורה טובה יותר;

• גיוון מקורות האשראי במשק: פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי, והנגשת מקורות מימון לעסקים קטנים ובינוניים. האיגוח מאפשר העברת התחייבויות וסיכונים לשוק ההון, ופינוי מקורות למתן הלוואות חדשות על ידי המערכת הבנקאית , תוך שיפור הנגישות של עסקים קטנים ובינוניים למקורות המימון;

• הרחבת אפיקי ההשקעה למשקיעים ולגופים המוסדיים, באמצעות יצירת חלופת השקעה חדשה, המותאמת לפרופיל הסיכון של משקיע ספציפי ומגובה בבטוחות איכותיות. 

  הצוות הקדיש תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי שפרץ בשנת 2008, ושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם. הצוות מציע כי בשלב זה, רק עסקאות איגוח מהסוג המסורתי והפשוט יזכו לוודאות משפטית ולהסדרה רגולטורית.

  להערכת הצוות, ההמלצות המפורטות בדוח מקנות מענה מספק לבעיות שהתגלו כתוצאה מעסקאות האיגוח לאחר המשבר הפיננסי ב-2008. ההמלצות העיקריות של הצוות הן:

• הטלת חובה על הגוף שמוכר את זכותו לקבלת תזרימי מזומנים מנכסים מוגדרים, להחזיק ב- 10% מהתיק המאוגח;

• עסקת איגוח תסווג, מבחינה משפטית, כעסקת מכר אמיתי (True Sale) ולא כהלוואה, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בדוח. בכך, יופרדו סיכוני היזם בקשר עם הנכסים המועברים בעסקת האיגוח מיתר הסיכונים הכרוכים בפעילותו;

• מיסוי ניטראלי של עסקאות האיגוח, אשר מחד גיסא לא ייצור נטל עודף על היזם או על המשקיעים, ומאידך גיסא לא יעניק תמריץ מיסויי;

• קביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך הגברת השקיפות, והטלת אחריות משפטית על המשתתפים השונים בעסקת האיגוח;

• קביעת הוראות המסדירות את זכויות הלווים בהלוואות המועברות במסגרת עסקאות איגוח.

  טרם גיבושן הסופי של ההמלצות מזמין הצוות את הציבור להציג עמדתו ולהעיר את הערותיו על עיקרי ההמלצות. פרטים לגבי אופן הצגת העמדות וההערות מפורטים במסמך המצורף.

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי, IBI גמל והשתלמות

כצפוי, השבוע תיקנו שוקי המניות בעולם חלק מהירידות של שבוע שעבר, כשברקע הסכסוך של רוסיה עם המערב. למרות זאת, הטלת הסנקציות הכלכליות של המערב על רוסיה, שפירושן ירידה בהכנסות של חברות שמוכרות לרוסיה, הן בתוקף בינתיים. גם הסנקציות הנגדיות שהטילה רוסיה, בדמות הפסקה של רכישת תוצרת חקלאית ומוצרי מזון מהמערב (בעיקר מאירופה), הן כאן להישאר. בפעם הראשונה זה מספר שנים, אנחנו מקבלים אירוע גיאופוליטי-כלכלי משמעותי. זה כבר לא סכנת התלקחות צבאית בין רוסיה ואוקראינה, אלא סנקציות כלכליות ומלחמות סחר. גם סין, הכח העולה של המזרח, מחכה בפינה כדי לראות איך מתפתח משבר הסחר הזה. לסין יש חילוקי דעות משלה בנושאי סחר עם ארה"ב. באווירה כלכלית שכזו בעולם, קשה לי לראות את מדדי המניות המובילים ממשיכים לשבור שיאים, למרות שהתנאים הבסיסיים של ריבית אפסית וכלכלות משתפרות ממש לא השתנו. העימות הכלכלי בין רוסיה למערב, שמלווה בסנקציות ומלחמת סחר יכול בקלות להימשך חודשים. מדובר כאן באינטרסים כבדים ובאגו של מנהיגים, כאשר פוטין יודע שאירופה תלויה בגז הרוסי.

בכלל, נראה כי נצטרך להתעסק גם בעניינים גיאופוליטיים בזמן הקרוב. הסכסוכים הרבים במזה"ת הם אמנם רחוקים מהמרכזים הפיננסיים העולמיים, אך תמיד תתכן השפעה, כמו למשל דרך מחירי הנפט. ההגמוניה האמריקאית בעולם בהחלט נפגעה, כאשר אובמה מתקפל מהר מדי בפני יריביו וחוסר החשק שלו להתערב בסכסוכים בעולם כל כך בולט לעין. בעולם שכזה יש פוטנציאל להמון בלגן…

נתוני תוצר חלשים באירופה לרבעון השני. התוצר נותר ללא שינוי והיו גם מדינות שהראו צמיחה שלילית, בהן גרמניה. האם צריך להתרגש מזה? לדעתי לא. בכל תהליך של שיפור בכלכלה יש גם גלים של חולשה. גם בשיפור שחל בכלכלה האמריקאית מ- 2009 ועד היום היו מספר גלי חולשה. ברור שאם הנגיד דראגי היה עושה משהו, זה היה עוזר, אבל כבר התייאשנו ממנו. אולי גרמניה, שהתכווצה ברבעון השני, תתן לדראגי בעיטה בטוסיק שיפעל, שהרי בעצם מרקל שולטת ביבשת ועכשיו גם כלכלת גרמניה נחלשת.

בארץ, שוק ההון כמעט ולא הושפע ממבצע "צוק איתן" בעזה ובצדק. שוק האג"ח ממשיך בשלו, במקביל להמשך ירידת תשואות ל- 10 שנים ברחבי העולם. כיוון הריבית בארץ עדיין למטה וציפיות האינפלציה בשוק יורדות עוד. עובדות אלה ממשיכות לתמוך בשוק האג"ח המקומי והסיכון העיקרי נשאר עליית תשואות בארה"ב, שבינתיים ממש לא מתרחשת.

אוגוסט, קיץ, וגם אני יוצא לקצת חופש. המדור יחזור בתחילת ספטמבר. בינתיים חשוב לשתות הרבה מים

האתר ביזפורטל מפרסם היום מבדיקה שערך, כי בגוש דן נרשמה ברבעון השני עלייה של 0.36% לרמה של 3.705 שקל, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה עלייה של 3.57%, ובהשוואה לרבעון הראשון של 2009 ב-49% – מרמה של 2,800 שקל. באזור השרון נרשמה עלייה של כ-2% בשכר הדירה ברבעון השני לרמה של כ-4,432 שקל, בהשוואה לאשתקד נרשמה עלייה של 8.75% ומהרבעון הראשון של 2009 נסקו המחירים ב-44.5% מרמה של 3,067 שקל בחודש. נרשמה עליה של המחיר הדירה הממוצע ברבעון השני של 2014 עמד על 1.3 מיליון שקל, עלייה של 14% בהשוואה לשנת 2012. 

העיר תל אביב, מוקד הנדל"ן המבוקש ביותר במדינה, רשמה ברבעון השני עליית שכר דירה של 0.9% לרמה ממוצעת של כ-5,670 שקל. מדובר בעלייה של כ-9.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (5,174 שקל) ושל כ-56% בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 – 3,634 שקל. בירושלים עלה שכר הדירה ברבעון השני ב-1.14% לרמה ממוצעת של כ-4,004 שקל, מדובר בעלייה של כ-6.1% בהשוואה לאשתקד ושל 28.8% בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 – 3,109 שקל.

באזור המרכז וסובב ירושלים עלה שכר הדירה בשיעור מזערי של 0.24% ברבעון השני לרמה של כ-3,487 שקל ושל כ-2.65% בהשוואה לאשתקד. בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 עלה שכר הדירה באזור 30.7% מרמה של 2,668 שקל. באזור חיפה נרשמה ברבעון השני עלייה מזערית של 0.13% לרמה ממוצעת של 2,406 שקל, מדובר בעלייה של כ-3.5% בהשוואה לאשתקד ושל כ-35% בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 (1,782 שקל).

באזור הדרום עלה שכר הדירה ברבעון השני בשיעור של כ-0.58% לרמה ממוצעת של כ-2,488 שקל. ברמה השנתית עלה המחיר ב-3% ובהשוואה לרבעון הראשון של 2009 נסקו המחירים ב-33%, מרמה של 1,869 שקל. באזור הצפון נרשמה ברבעון השני עלייה של 1.78% בשכירות, ברמה השנתית נרשמה עלייה של 4.11% ובהשוואה לרבעון הראשון של 2009 עלו המחירים ב-31.5% מרמה של 1,801 שקל. באזור קריות-חיפה עלה שכר הדירה ברבעון השני ב-0.97% לרמה של 2,233 שקל, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עלו המחירים ב-4.3% ואילו בהשוואה לרבעון הראשון של 2009 נסקו המחירים ב-37.5% מרמה של 1,624 שקל. 

היכנסו כאן למדד תשומות בנייה המעודכן!

מתחילת השנה עלה מדד הבנייה למגורים ב-0.2 אחוז. בחודש יולי 2014 ירד המדד ב-0.1 אחוז והגיע ל-105.8 נקודות לעומת 105.9 נקודות בחודש קודם (על בסיס יולי 2011 = 100.0 נקודות).

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש יולי 2014, יש לציין ירידת מחירים של 1.4 אחוזים בפרק מעליות. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז. 

בחודש יולי 2014 ירדו מחירי חומרים ומוצרים ב-0.3 אחוז ומחירי הוצאות כלליות ב-0.1 אחוז. לעומת זאת, עלה שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.1 אחוז. מחירי שכירת ציוד ורכב נותרו ללא שינוי.

מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מעליות (ב-1.9 אחוזים), בטון מובא (ב-1.1 אחוזים), אבן וכלים סניטריים (ב-0.9 אחוז, כל אחד), טיט (ב-0.6 אחוז) וברזל לבנייה (ב-0.4 אחוז).

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים ירד בחודש יולי 2014 ב-0.1 אחוז והגיע ל-102.0  נקודות לעומת 102.1 נקודות בחודש קודם ( על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה המדד ב-0.1 אחוז.

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש יולי 2014, יש לציין עליית מחירים של 0.5 אחוז בפרק רכיבים מתועשים. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז.

ע"פ דוח של משרד השיכון, בנוגע להתחלות בניה במשק, כמעט לא ניתן למצוא היום דירות חדש חדשות, בשנת 2014 לא נבנתה ולו דירת חדר אחת. לעומת זאת הפופולריות של דירות שלושה חדשים עלתה במקביל לדירות גדולות יותר של 6 חדרים.  בשנת 2014, לראשונה זה תשע שנים, לא נבנתה בישראל שום דירת חדר. דירות 2 חדרים הולכות ונעלמות גם הן מהשוק, ולעומתן דירות 3 ו־4 חדרים הולכות ומתחזקות לצד שוק הדירות הגדולות יותר – 6 חדרים ויותר. כך עולה מנתונים שפרסם משרד השיכון בנוגע להתחלות הבנייה במשק. מהנתונים עולה כי  שיעור דירות החדר בשנת  2005 היה  3.2% מכלל התחלות הבנייה במשק, ואילו כיום מספרן הוא לראשונה אפס. כך גם בנוגע לדירות 2 חדרים, שבשנת 2013 חלשו על נתח שוק של 1.8% וכיום מהוות רק 0.4% מכלל התחלות הבנייה.  בניגוד לדירות החדר והשני חדרים, בפלח השוק של דירות 3 חדרים מצביעים הנתונים החדשים על התחזקות: כך למשל, בשנת 2014 היוו דירות 3 חדרים 5.6% מכלל התחלות הבנייה, לעומת 3.7% בלבד בשנת 2013. כך גם לגבי דירות 4 חדרים המהוות כיום 43.1% מהתחלות הבנייה בשוק הנדל"ן למגורים, בהשוואה ל־41.2% בשנה הקודמת ו־36.8% בשנת 2012. מנתוני משרד השיכון עולה עוד כי ישנה התחזקות קלה גם בהתחלת הבנייה של דירות גדולות, בנות 6 חדרים ויותר: בשנה הנוכחית מהוות דירות אלה 22.1% מכלל הדירות החדשות שנבנו, לעומת 21.7% בשנת 2013. עם זאת, בניית דירות 5 חדרים דווקא נחלשה: 28.8% השנה לעומת 31.4% בשנת 2013.

תקופה לא פשוטה עוברת על כולנו ביחס להשקעות שלנו. איפה לשים את הכסף היא שאלה מטרידה, בעיקר אם זה כסף שאנחנו זקוקים לו או בונים עליו בטווח הקרוב. הריביות נמוכות כעת אבל מדברים על העלתן, ובכלל איפה נצליח גם להרוויח וגם להיות בטוחים? 

שני אפיקי השקעה שמרבים לדבר עליהם הם תעודות הסל וקרנות הנאמנות. הבחירה בהשקעה בקרן נאמנות או בתעודת  סל מאפשרת בעצם פיזור הכסף במספר מניות או אג"חים – ובעצם לפזר את הסיכון, רק צריכים לבחור את התעודה או הקרן המתאימות.

ההבדל בין קרן לתעודה הוא בכך שבקרן, הסמכות היא של מנהל הקרן לבחור את ההשקעות שהקרן, תנהל בצורה דינמית. להחליף ולשנות מניות, למכור ולקנות תנהל בעוד שבתעודה נחשף המשקיע לכל נכסי המדד כפי שקבעה הבורסה לכל רכיב בתעודה/המדד.

מהי קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא בעצם קרן שמחזיקה מספר ניירות ערך והיא בד"כ מנוהלת על ידי מנהל קרן ופועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו מפורסמים בתשקיף. מנהל הקרן משקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות השקעה שקובעת הקרן אבל היא ניתנת לשינוי. בחירת הקרן והשקעה בה מאפשרת למשקיע להחשף לנכסי הקרן אך הוא צריך להבין שמנהל הקרן יכול לשנות את פורטפוליו הקרן בהתאם למגבלות התשקיף החלטות שיקבל. אם למשל במדובר בקרן מדד המעוף-ת"א 25 המשקל שיינתן לכל מניה במדד, קשור להחלטת מנהל הקרן. 

 מה כדאי לבדוק כשבוחרים קרן נאמנות?

סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

 מהי בעצם  תעודת סל?

 תעודת סל היא נייר ערך שמונפק על פי תשקיף, ונסחר בבורסה באופן רציף כמו מניה. התעודה בד"כ צמודה למדד (למשל מדד ת"א 25) והתשואה שלה תהיה בהתאם לביצועי המדד. רוכשי התעודה בד"כ מחזייקם את המדד עצמו ויכולו לסחור בו במהלך ימי המסחר בבורסה. כיום נסחרות בת"ע כ=470 תעודות סל אחשר עוקבות אחר מדדים שונים בישראל ובעולם. מחיר תעודת הסל כולל גם התאמות נדרשות בגין עמלות ניהול, המרה, שערי מטבע, ריביות וחלוקת דיבידנד.

 ההשקעות בתעודות הסל, מאפשרות חשיפה לאינדקסים מסוימים. הם מתאימות למי שסבור שאינדקס מסוים צפוי לעלות משמעותית. זאת ועוד, העלויות נמוכות משמעותית בהשוואה להשקעות בקרן נאמנות. הבדל נוסף בין קרן נאמנות לתעודת סל הוא בכך שתעודת סל מתנהגת כמו מניה ומשקיע המעוניין לסחור בתעודה יכול לעשות זאת במהלך יום מסחר ושער הקניה או המכירה ייקבע ברגע הקניה או המכירה ממש כמו במניה. לעומת זאת בקרן נאמנות שער הקנייה או המכירה יקבע בסוף יום המסחר.

בקרנות נאמנות ניתן לבצע הוראת קבע, בתעודות סל לא, ההשקעות בשתיהן נעשות באמצעות חשבון הבנק. מתן הוראה וקניה.

מה רצוי לבחון בטרם רכישת תעודת סל:

עמלת רכישה, דמי שמירה, כנהוג בניירות ערך שנרכשים בבנק, עמלת ניהול שגובה החברה המנפיקה (אם וכאשר, לא תמיד יש עמלת ניהול) ועמלת המרה. כלל העמלות שגובות בד"כ
חברות תעודת הסל משוקללות לכדי חישוב המוצג ללקוח ונקרא "שוויה ההוגן של תעודת הסל", שהוא למעשה ערכה בכסף של התעודה אותה היה מקבל הלקוח לו הייתה מגיעה לפדיון. בגדול, כדאי להשתדל לבצע את העסקאות בבורסה סביב השווי ההוגן של התעודה.

לכל אפיק השקעה, קרן או תעודת סל יש את היתרונות והחסרונות, וחשוב שמשקיעים יבינו ויכירו במה מדובר. היתרון בניהול קרנות הוא ביכולת של מנהלי הקרנות לבחון יותר לעומק את ההשקעות שלהם בתוך הקרן. לבצע אנליזות של החברות ולבחון כל חברה לגופה וכן לפזר את הסיכון בעזרת השקעות אג"ח. אולם דמי הניהול בקרנות לעיתים גבוהים מדי בטח יותר מאשר בתעודות סל.

היכן בתי ההשקעות ומנהלי האחזקות משקיעים את הכסף שלנו, שכולל קרנות נאמנות וקרנות פנסיה? האתר FUNDSER מאפשר הצצה להיסטוריית האחזקות של כל מנהל קרן או מנהל השקעות (מנהל קרן בהוסטינג) בכל נייר ערך. מטבלת האחזקות החודשית של בתי ההשקעות ניכר כי הם מאמינים בבנקים בישראל. כך למשל ילין לפידות משקיע חזק בבנק הפועלים ולאומי. כמעט 174 מיליון שקלים הוא השקיע החודש בבנק הפועלים ו- 62 מיליון שקלים בבנק לאומי. כלומר ילין לפידות משקיעה בצמד הבנקים 236 מיליון שקלים (מעל ל- 6% מההון שמנוהל בקרנות שלו). במשך השנים האחרונות, הצליחו בילין לפידות למתג עצמם כבית השקעות שיודע לזהות השקעות בעלות תשואות עודפות בטווח הארוך, האם ההימור שלהם על הבנקים המקומיים יוכיח את עצמו גם בעתיד לבוא? ימים יגידו. מדי חודש נעקוב אחרי השקעות ילין לפידות בבנקים המקומיים.

שאר בתי ההשקעות לא ריכזו הון כה רב בתחום אך גם הם חלק מתהליך הפיכת הבנקים בישראל לאפיק השקעה בולט כל כך. בית ההשקעות הראל פיא, משקיע בלאומי 58.7 מיליון שקלים ובפועלים משקיע 68.5 מיליון שקלים (ביחד כ – 127.2 מיליון שקלים). בית ההשקעות פסגות, גם הוא משקיע בצמד הבנקים מעל 104 מיליון שקלים.  

איזה בית השקעות לא מאמין בבנקים?

נכון לחודש יוני 2014, בית ההשקעות אקסלנס ניהל הון של 23.4 מיליארד שקלים בקרנות שלו (הרביעית בגודלה מכלל בתי ההשקעות בישראל). מתוך ההון הנכבד הזה, 12 מיליון שקלים בלבד מושקעים בבנק לאומי ו- 26.8 מיליון שקלים בבנק פועלים. כלומר בצוותא, קרנות אקסלנס משקיעות פחות מ- 40 מיליון שקלים בצמד הבנקים הגדולים בישראל. על פי אקסלנס, האחזקה המועטה שלהם בבנקים נובעת בעיקר מהרכיב המנייתי הנמוך שנמצא בקרנות אותן הם מנהלים. באופן יחסי, אם נחשב את אחוזי האחזקה שלהם בשני הבנקים הגדולים מתוך האחזקה הכללית שלהם במניות נגיע ליחס דומה לשאר בתי ההשקעות.

בנוסף כדאי לזכור כי על אקסלנס, כחברת בת של הפיניקס אחזקות, מוגבלת בהחזקה של מניות לאומי ופועלים מהחשש שחברת האחזקות הפיניקס (שבעצמה מחזיקה מניות בנקים דרך חברות הביטוח הפיניקס) תהפוך לבעלת עניין. עם זאת, זה המקום להזכיר שבקרוב מאוד צפויה הקלה על בתי ההשקעות הגדולים שמחזיקים מניות גם דרך תעודות סל, כאשר מניות אלו ייחשבו של הציבור ולא של חברות האחזקה השונות. כלומר, מעתה הסיכון להפוך לבעל עניין בבנקים מצד בתי ההשקעות שמנהלים הן קרנות והן תעודות סל, הפך משמעותית לקטן יותר.