ע"פ נתונים שפירסמה חברת לאומי קארד, לתקופה שבין 8 ביולי, לבין 2 באוגוסט, תקופת צוק איתן, נרשמה ירידה של 4.5% בהוצאות האשראי של הלקוחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה דרמטית, וזאת בהשוואה לעלייה ממוצעת של 8% בשנים האחרונות. התחום שנפגע ביותר בתקופת הלחימה הוא ענף הטיסות והתיירות, שהציג ירידה של 17.4%. אחריו נרשמו ירידות בהוצאות על דלק, חשמל וגז (10.6%–), מוצרי פנאי ובידור (9.9%–), הוצאות על הלבשה והנעלה (7.2%–), תחבורה (6.7%–) וחנויות כלבו (4.9%–). ענף היחיד שהציג מגמה הפוכה הוא ענף המזון הקמעוני שנותר יציב, ואף חווה עלייה מסוימת. נתוני לאומי קארד אמנם מעידים על ירידה מינורית של 2 עשיריות האחוז בקטגוריית המזון, המשקאות והטבק, אבל קטגוריה זו כוללת בתוכה גם את ההוצאה על מסעדות ובתי קפה, שנפגעה מאוד ממהלך הלחימה. כדי לבודד את ענף המסעדות ובתי הקפה, ניתן לפנות לנתונים שהציגה חברת ישראכרט בשבוע השלישי ללחימה — ולפיהם, ענף זה חווה ירידה כללית של 7%.
ע"פ דהמרקר, נתוני חברת המחקר נילסן שפורסמו באחרונה לימדו על העדפה של לקוחות לרכישה ברשתות העירוניות, גם במחיר של מחירים גבוהים יותר, על פני הרשתות והפורמטים המוזלים הנמצאים מחוץ לערים. רשתות שמציעות שירות משלוחים באינטרנט חוו גידול חד בהזמנות באפיק זה. לפי נתוני אתר Mysupermarket, המאפשר לבצע השוואת מחירי אינטרנט של הרשתות ושליחת הזמנות אליהן, כמות ההזמנות האינטרנטיות בתקופות המבצע עלתה פי שניים־ארבעה בערי הדרום אשדוד, אשקלון ובאר שבע. עלייה משמעותית הורגשה בערים נוספות: בחולון ובנס ציונה חלה עלייה של 40%, ובראשון לציון עלה שיעור הזמנות המזון ברשת ב–50%. בתל אביב ובפתח תקוה חלה עלייה מתונה יותר, של 10%.
בענף מצביעים על מגמה נוספת, שטרם אומתה בנתונים מספריים, שלפיה חנויות בקניונים מרכזיים, שנהנו מתנועה גדולה של לקוחות מהמגזר הערבי — חוו ירידה במספר המבקרים בשל העדפה של רכישות בתוך המגזר. הגידול ברכישות האונליין אינו מאפיין רק את תחום המזון, אלא גם את ענף הטיפוח. נתונים שפירסם אתר "הביתה", שמציע למכירה מוצרי פארם, מלמדים על עלייה של 187% בתנועת הגולשים באתר, ועל גידול של 85% במספר העסקות במשך ארבעת שבועות הלחימה.
מנהל קרן הנאמנות מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10% (מספר קרן: 5109152) מעדכן כי שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יעלה מ-1.17% ל-1.47% . העלייה תיכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2014.
כמו כן, מעדכנים במנורה כי דמי הניהול בקרן הנאמנות מנורה מבטחים (0B) צמודות מדד (מספר קרן: 5106471),יועלו החל מ-11 באוגוסט מ-0.27% ל-0.4%.
מנהל קרן הנאמנות מגדל (2A)(!) אג"ח המרה וחברות (מספר קרן: 5131255) מעדכן כי עדכן את ת שוויהם של סינרג'י כבלים אג"ח א' (מס' בורסה: 7780158), סינרג'י כבלים אג"ח ב' (מס' בורסה: 7780166), סינרג'י כבלים אג"ח א' ח"ש 6/14 (מס' בורסה: 7780208) וסינרג'י כבלים אג"ח ב' ח"ש 6/14 (מס' בורסה: 7780216) . קביעת השווי של סינרג'י אג"ח א' וסינרג'י אג"ח ב' נבע מהערכת מנהל הקרן כי מחיר הסגירה שלהן ליום 6.8.2014 חרג באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי להן בהתחשב בשווי שבו ניתן היה לממשן. קביעת השווי של סינרג'י ח"ש א' וסינרג'י ח"ש ב' נבע מהחלטת מנהל הקרן (שהתקבלה בעבר) לפיה יהיה שווים כשווי סינרג'י אג"ח א' וסינרג'י אג"ח ב', בהתאמה. להלן מידע בעניין זה:
1. המחיר שנקבע לסינרג'י אג"ח א': 70 אג'.
המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י אג"ח א' בבורסה: 45 אג'.
שיעור השינוי בשווי סינרג'י אג"ח א' לעומת מחיר הבורסה: כ- 55.56%.
שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויה של סינרג'י אג"ח א': כ- 2.06%.
2. המחיר שנקבע לסינרג'י אג"ח ב': 80.01 אג'.
המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י אג"ח ב' בבורסה: 83.34 אג'.
שיעור השינוי בשווי סינרג'י אג"ח ב' לעומת מחיר הבורסה: כ- (4.00%-).
שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהפחתת שוויה של סינרג'י אג"ח ב': כ-(0.02%-).
3. המחיר שנקבע לסינרג'י ח"ש א': 70 אג'.
המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י ח"ש א' (שנגזר ממחיר סינרג'י אג"ח א' בבורסה) ליום 6.8.2014: 45 אג'.
שיעור השינוי בשווי סינרג'י ח"ש א' לעומת מחיר הבורסה: כ- 55.56%.
שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויו של סינרג'י ח"ש א': כ- 0.14%.
4. המחיר שנקבע לסינרג'י ח"ש ב': 80.01 אג'.
המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י ח"ש ב' (שנגזר ממחיר סינרג'י אג"ח ב' בבורסה) ליום 6.8.2014: 45 אג'.
שיעור השינוי בשווי סינרג'י ח"ש ב' לעומת מחיר הבורסה: כ- (4.00%-).
שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהפחתת שוויו של סינרג'י ח"ש ב': כ- 0.00%.
שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכל השינויים האמורים בשווים של אגרות החוב וניירות הח"ש הנ"ל: כ- 2.19%.
מובהר בזה, כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.
האם יצליח שר האוצר, יאיר לפיד להעביר את הצעת החוק – מע"מ אפס. לפיד מנסה כבר בפגרה לקדם את הצעת החוק וכך לאשר אותה מיד עם החזרה לפעילות באוקטובר. ועדת הכספים של הכנסת תדון באמצע השבוע הבא (שלישי ורביעי) בהצעת חוק מע"מ 0% . לפני כשבוע, יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי והסיעות החרדיות מנעו את העברת הצעת החוק , תוך כדי הסתייגויות רבות.
השאלה הגדולה האם החוק הזה באמת יועיל ויוריד מחיירם בשוק הדירות. רוב הכלכלנים סבורים שגם אם כן אז זה יהיה בטווח הקצר בלבד, כשבינתיים חלה ירידה משמעותית בהיקף הבנייה ובשוק הדירות בכלל. הדבר דווקא עלול להאיץ את המחירים בהמשך, כאשר כל אלה שיושבים על הגדר יחזרו לקנות דירות, ומנגד היצע הדירות לא יספיק.
היכנסו כאן למדד תשומות בנייה המעודכן!
כלכלני הראל מעריכים כי מדד תשומות הבניה למגורים בחודשים יולי עד ספטמבר (שלושה חודשים) יעלה ב-0.4%. מדד תשומות הבנייה משמש קבלנים כמדד הצמדה לתשלומי רוכשי הדירות.
מדד תשומות הבניה במחצית הראשונה של השנה עלה ב-0.3% כאשר בחודש יוני הוא ירד ב-0.1%.
כלכלני הראל סבורים כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו – יולי עד ספטמבר יעלה ב-0.3% (עלייה מוערכת של 0.2% במדד יולי ובמדד אוגוסט), אך סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו בשיעור משמעותי של 2.3%. מדד מחירי דירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם ב-0.6% בתקופה זו.
מדד תשומות הבנייה –
מדד תשומות הבנייה שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה. המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.
במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים. מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ. המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.
לסיכום, מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.
מעודכן ל-11/2022לפני עשור, הפקדה של מיליון שקל בבנק היתה מניבה לכם כמה אלפים בחודש. סוג של משכורת קטנה. אבל מאז הריבית ירדה לסדרי גודל אפסיים ובחצי שנה האחרונה היא חוזרת לעלות.
הריבית כבר לא ברצפה
אפשרויות ההשקעה הסולידיות מכל הסוגים – קרנות נאמנות שקליות, קרנות כספיות, מק"מ ופיקדונות, מבטאות תשואה שהיא כבר לא נמוכה כבעבר. לפני שנה הייתם מקבלים אפס ובמקרים מסוימים אפילו הריבית היתה שלילית. זאת ועוד – דמי הניהול על המכשירים האלו "אכלו" את כל או רוב התשואה שלכם. אם השקעתם לטווח של כמה שנים, הייתם משיגים בקושי תשואה אפקטיבית של 0.5%. עכשיו זה השתנה, זה כבר תשואה מסוימת והחדשות הטובות מבחינתכם הן שזה יעלה. זה לא חדשות טובות למשק. ריבית שעולה פוגעת בצמיחה, אבל בהינתן הצורך להילחם באינפלציה אין מנוס מעליית ריבית.
אפשרות ראשונה היא פיקדונות שקליים, אבל היא אפשרות נחותה. למה יש מעל 1.2 טריליון בפיקדונות בבנקים והאם בכלל כדאי להפקיד כסף בפיקדון שקלי בבנק? האם כדאי להשקיע בקרנות כספיות, קרנות שקליות או דווקא מק"מ? יש מספר קריטריונים, לרבות עמלות הקנייה והמכירה (במק"מ), דמי הניהול (בקרנות) והמיסוי. כל אחד מייחס חשיבות לפרמטרים אחרים ולכל אחד מערכת שיקולים אחרת. עם זאת, מק"מ מספק סביב ה-0.1% ועם עמלות הקנייה והמכירה בסוף לא נשאר כלום. קרנות שקליות כספיות וכו' – לא מומלץ, כי התשואה נמוכה ודמי הניהול בחלק גדול מהקרנות עולים אפילו על התשואה.
כך או אחרת, כללי המשחק בשוק הסולידי השתנו במקביל לכניסה של קופת הגמל להשקעה מסוף 2016. מדובר בקופת גמל במסלולים שונים, לרבות מסלול סולידי ביותר (מבוסס פיקדונות ומק"מ). קופת הגמל להשקעה נהנית מנזילות – אפשר למכור בכל שלב, וגם מאפשרות של מעבר בין קופות גמל להשקעה שונות (בתוך בית ההשקעות או חברת הביטוח, וגם בין החברות השונות). המעבר בין קופות גמל שונות לא ייחשב כמכירה ולכן לא יהיה מס על הרווחים – זו דחיית מס שיכולה להיות לכם כלכלית מאוד. ובכלל – קופת גמל להשקעה נהנית מיתרונות מיסויים ניכרים על פני האפיקים האחרים – אין מס על הרווחים השוטפים, יש פטור על משיכה דרך קצבה עם הגיעכם לגיל 60, ועוד. הבעיה בקופות הגמל להשקעה היא דמי הניהול. בפועל, אין עם זה בעיה כאשר מדובר במכשירים לא סולידיים – קופות הגמל להשקעה מנוהלות בדמי ניהול של סביב 0.7%-0.8%, שזה מתחת לקרנות מקבילות, תעודות סל ומכשירים מתחרים (לרבות פוליסות חיסכון). אבל שיעור דמי הניהול האלו להשקעות סולידיות במיוחד כמו פיקדונות הוא גבוה, אז חשוב לבדוק מה דמי הניהול של הקופה, ולזכור שבעידן של ריבית אפסית, הציפיות שלכם לריבית הן נמוכות ממילא, ולהפריש מתוך זה דמי ניהול עשוי להשאיר אתכם בלי רווח. בקיצור – לבדוק את דמי הניהול, ולזכור שבכל זאת לניהול אקטיבי בקופת הגמל להשקעה יש יתרון (מעבר לכל היתרונות שהוזכרו). ראו הרחבה על קופת גמל להשקעה – כל מה שצריך לדעת.
ונחזור לפיקדונות בבנקים – אנחנו מביאים לכם חלק מהנתונים הקיימים במערכת הבנקאית ביחס לפיקדונות, זו לא התמונה המלאה, וננסה לעדכן אותה באופן שוטף.
בנק ירושלים – בבנק ירושלים ניתן לקבל ריבית של כ-3.2% לשנה. מדובר בפיקדון שקלי בריבית קבועה.
בבנק מזרחי טפחות יש הצעות מעניינות לתקופה של כמה שנים. מדובר בפיקדונות ארוכי טווח עם תחנת יציאה בכל שנה. הפיקדונות האלו, מסתבר, עדיפים על פיקדון קצר מראש לשנה. בשורה התחתונה ניתן לחסוך בפיקדון לארבע שנים שכל שנה יש לו תחנת יציאה, ואם תפדו אחרי שנה תשיגו תשואה של 3.5% – לא רע יחסית לאחרים. לפיקדון הזה קוראים פיקדון ליצ'י (להרחבה על ליצ'י).
גם בבינלאומי יש חיסכון דומה (מבחינה תיאורטית), רק שבפועל הריבית שלו נמוכה משמעותית מזו של מזרחי טפחות – 2.5% לשנה.
חשוב להדגיש – אם אתם לקוח גדול של הבנק צפוי שתשיגו יותר, אבל לא בהרבה. מדובר כבר בכמה מאיות אם בכלל. אם אתם לקוח קטן, אל תצפו לריבית שעולה על הנתונים "הרשמיים" של הבנק.
פועלים ולאומי – הבנקים הגדולים במערכת לא אטרקטיביים בתחום הפיקדונות. בנק הפועלים ובנק לאומי מספקים ריבית נמוכה ביחס לבנקים הקטנים וביחס לבינוניים. מדובר על כ-2% ריבית קבועה לשנה, למרות שבסבירות גבוהה, ניתן ללחוץ אותם בכמה עשיריות למעלה (כנראה שבמיוחד את לאומי).
אבל, מסתבר שהפיקדונות לא אטרקטיביים לעומת המק"מ. מק"מ זה בעצם איגרת חוב ממשלתית לשנה, היא שקלית והיא מספקת תשואה של 2.1%, אם כי יש עמלות. והכי מפתה – איגרות חוב שקליות של המדינה לשנה – התשואה השקלית הקבועה שם היא בסביבות 3.5%. הרבה יותר מהפיקדונות והמק"מ. אז יש עמלות ובנטו זה יוצא 3.3%-3.2% ועדיין זה לא רע. הבעיה באיגרות חוב ובמק"מ שזו התשואה שתקבלו עוד שנה. בדרך אתם יכולים לראות את איגרת החוב והמק"מ יורדים. נכון, מי שמשקיע לשנה לא צריך להתחשב בזה, במיוחד שבפיקדונות אין תחנת יציאה. כלומר איגרות חוב ומק"מ עדיפים בכל מצב על פיקדונות, ועדיין – יש אנשים שמפריע להם שקיימת אפשרות להפסד זמני.
מהסקירה הכלכלית החודשית של התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) שפורסמה היום (ד'), עולה הערכה כי בסיכום שנת 2014 יעמוד היקף התחלות הבנייה השנתי על כ-40 אלף דירות בלבד – מספר לשטענת הכלכלנים אינו עולה בקנה אחד עם יעדי הממשלה. נתוים אלו שמפרסם האיגוד מבוססים על עיבוד נתוני הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשילוב נתונים על מספר היתרי הבנייה שניתנו לקבלנים ברבעון הראשון של 2014, והתחלות הבנייה ביוזמה ציבורית ברבעון השני של השנה. התאחדות בוני הארץ צופה כי ברבעון השני של 2014 יעמוד מספר התחלות הבנייה על כ-9,000 דירות בלבד. דבר שעלול להוביל לקיפאון בענף הדיור וצפוי לגרום השנה לירידה של כ-12% בהיקף התחלות הבנייה.
בתחזיתם, מציינים כלכלני ההתאחדות כי ב-18 החודשים האחרונים ניתן לזהות מגמת ירידה כללית בהתחלות הבנייה, על רקע אי הוודאות בענף הדיור. ברבעון הראשון של השנה קטן מספר התחלות הבנייה בכ-6%, לעומת הרבעון האחרון של 2013; וב-16% לעומת הרבעון הראשון של 2013.
כלכלני ההתאחדות אף מזהירים, כי אי הוודאות שיצרה במשק דחיית חקיקת חוק מע"מ אפס, והוצאתה לפועל של תוכנית מחיר מטרה, עלול להפחית עוד יותר את התחלות הבנייה ברבעון השלישי של השנה. בהתאחדות מעריכים עוד כי אם יימשך הקיפאון בשוק הדיור ותימשך עליית מחירי הדירות בקצב דומה לזה שנרשם מאז הכרזת הממשלה על תוכניות מע"מ אפס ומחיר מטרה, יעלו השנה מחירי הדירות בכ-8.6%.
בנק הפועלים מפרסם היום את מדד משכן למצב רוכשי הדירות, אשר עוקב אחר מצבם של רוכשי הדירות בישראל. מסקירת הבנק עולה כי נרשמה עלייה בשיעור של 0.8% בחודש יוני לרמה של 124.0 (100=ינואר 1996) אשר מצביעה על שיפור במצב רוכשי הדירות. מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם על ידי הלמ"ס (סקר מחירי דירות בבעלות דיירים) רשם עלייה של 0.5%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בישראל, על פי הסקר, בשיעור נומינלי של 8.8% ובשיעור ריאלי של 7.7%.
כלכלני בנק הפועלים: ירידה בשיעור הריבית על המשכנתאות ועלייה בשכר הממוצע במשק תרמו לשיפור במצב רוכשי הדירות במדד האחרון. מנגד, העלייה במחירי הדירות במשק ועלייה קלה בשיעור האבטלה קיזזו חלקית את השפעת שני גורמים אלו.
שוק הדיור – תוכניות הממשלה בתחום הדיור, הפחתת המע"מ לאפס ומכרזי מחיר מטרה, לא הצליחו לקבל את אישורי הכנסת טרם הפגרה, ומועד אישורן לא ברור. בינתיים, השפעתן על שוק הדיור ניכרת: רכישת דירות חדשות ירדה בשיעור של כ- 25% בחודשים מארס השנה (פרסום ראשוני על תוכנית מע"מ אפס) ועד חודש יוני לעומת תקופה מקבילה אשתקד. להערכתנו, תקופת ההמתנה הנוכחית ואי-הוודאות בשוק הדיור מהווה סיכון לעליות מחירים בעתיד, וכן היא עלולה לצמצם את התחלות הבנייה מחד, וליצור ביקושים כבושים מנגד.
מהו מדד משכן למצב רוכשי הדירות?
המדד המתפרסם מדי חודש מציג תמונה של כושר הקנייה (affordability) של רוכשי הדירות. עלייה במדד מציינת שיפור במצבם של רוכשי הדירות וירידה מציינת הרעה במצבם.
מדד משכן למצב רוכשי הדירות מתאר למעשה את היכולת הכלכלית של הלקוח לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואות המשכנתא. המדד משקלל ארבעה פרמטרים: מחירי הדירות, שכר ממוצע, ריבית על הלוואות המשכנתא ושיעור האבטלה.
משה אשר, מנהל רשות המיסים, התייחס היום לתוכנית של שר האוצר יאיר לפיד – מע"מ 0% לזכאים על דירות חדשות . ההערכות בעקבות הדחייה של יישום התוכנית ועל רקע מבצע "צוק איתן" שהסיכוי לאימוצה הולך וקטן, בעיקר בגלל עלותה – כ-2 מיליארד שקל, כשבמקביל הולכים ומתגברים המתנגדים לתוכנית, בעיקר בקרב הכלכלנים שסבורים שיישום מע"מ 0 לא יעזור להורדת מחירי הדירות.
אשר העריך שהתוכנית מתקדמת כרגיל ושאין כוונה לפתוח ולשנות אותה. לדבריו התוכנית תקל בטווח הקצר מאוד על זוגות צעירים ויימצא התקציב/ המימון לתוכנית זו.
אלא שבינתיים שוק הנדל"ן משותק, בעיקר בגלל התוכנית הזו – הזוגות הצעירים מחכים כדי לזכות בהטבה זו, ולמעשה בחודשים האחרונים מקטינים את הביקושים לדירות בצורה משמעותית, כשמנגד גם רוכשי דירות יד שנייה יושבים על הגדר כי להערכת חלק מהם, הפחתת המע"מ תביא לירידה במקביל גם בדירות יד שנייה.
הבעיה הגדולה תהיה בהמשך – יישום חוק מע"מ אפס, אולי יוריד מחירם אבל לטווח הקצר, לא מדובר על שינוי עקרוני ושינו תפיסה בשוק הדירות, לא מדובר על שינוי בהיקף היצע הדירות שיש לו השלכות ארוכות טווח; שינוי במיסים על דירה ורק לחלק מהאוכלוסייה משפיע , להערכת רוב הכלכלנים, לטווח קצר. ובמידה והחוק לא יאומץ, אוי אז אלפי רוכשים פוטנציאלים שחיכו על הגדר ירוצו לקנות דירה ואז דווקא המחירים עלולים לעלות!
שיא בענף תעודות הסל. בחודש יולי 2014 גייסו תעודות הסל מעל 2 מיליארד שקל, והיקף הכספים המנוהלים בסוף חודש זה הגיע ל-111 מיליארד שקל. רוב הגיוס ביולי היה בתעודות הסל המנייתיות בחו"ל.
קסם של אקסלנס היא החברה הגדולה בתחום תעודות הסל עם היקף נכסים של 34 מיליארד שקל ונתח שוק של כ-31%. אחריה – תכלית עם היקף כספי מנוהל של 32.7 מיליארד שקל ונתח שוק של 29%, ושלישית פסגות עם היקף נכסים של 30 מיליארד שקל ונתח שוק של כ-27%.
תעודות הסל שהינם מכשיר השקעה פסיבי העוקב אחרי מדדים הפכו להשקעה מקובלת הן של המוסדיים וגם (אם כי במשקל נמוך משמעותית) של פרטיים. הרציונל בהשקעה בתעודות סל הוא שקשה להכות את השוק, ואם כך, אז עדיף פשוט להשקיע במדד, ותעודת הסל עוקבת כאמור אחרי המדד. זאת ועוד – העמלות ודמי הניהול בתעודות הסל ברוב הגדול של המקרים נמוכים מהעמלות ודמי הניהול באפייקם אחרים, לרבות קרנות הנאמנות.
נכון לסוף יולי מרכזים תעודות הסל על מניות בחו"ל היקף כספי של מעל 30 מיליארד שקל, תעודות הסל על מדדי מניות בארץ מרכזים היקף כספי של 27 מיליארד שקל וכ-20 מיליארד שקל נמצאים בתעודות סל על מדדי אג"ח.
הכלכלן הראשי של אקסלנס, יניב חברון, בסקירה היומית של אקסלנס אומר כי דחיית אישורו של חוק מע"מ אפס מעוררת שתי בעיות: ערעור אמון הצרכנים בנוגע לכניסתו של החוק לתוקף, זאת לאור ההתנגדות הרבה (ולהערכתנו המוצדקת) הנשמעת כלפיו והפגיעה בקבלנים. לטענתו, "הקבלנים הקטנים והבינוניים צפויים לרשום את הפגיעה הגדולה ביותר – הציפייה שנוצרה בתקופה האחרונה מכניסתו של החוק לתוקף הביאה למצב קיפאון בשוק הנדל"ן, שכן קוני דירות פוטנציאליים רבים 'יושבים על הגדר' בציפייה להחלתו של החוק".
לפיכך, דחיית אישורו של החוק משמעותה הפסדים הולכים וגדלים לקבלנים אשר השקיעו בבניית דירות ומחכים לקונים הפוטנציאליים – "ככל שהזמן יעבור, ובהינתן המשך הקיפאון בשוק, כך יגדל הלחץ הפיננסי על הקבלנים. עיקר הפגיעה תהיה באותם קבלנים "קטנים" ו"בינוניים", בעלי יכולת מינוף נמוכה, אשר לא יוכלו לעמוד בלחץ התשלומים".
"מקרה הקיצון של מצב זה עלול להוביל לירידת מחירים מהירה מדי: לחץ הקבלנים למכור לצד מחסור בקונים יוביל בסופו של דבר להורדת מחירים דרסטית אשר תפגע בשוק הנדל"ן ובכלכלה כולה".
חוק מע"מ 0%, אשר נועד להוזיל את מחיר הדירות עבור זוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה, אמור היה לזכות לאישור עד סיום מושב הכנסת הקודמת, אך למעלה מ-2,000 התנגדויות הוגשו לחוק על ידי חברי כנסת חרדים ומטעם מפלגת העבודה.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה דחתה באחרונה את אחת מתוכניות הבנייה הגדולות שהיו בעיר ושקידמו בעלי קרקע פרטיים, בהם חברת שיכון ובינוי בשיתוף עיריית חיפה.
מתוך שלושה מתחמים שהוגשו לאישור הוועדה, שבהם אמורים היו להיבנות 3,174 דירות, אישרה הוועדה רק אחד – הכולל 720 דירות בלבד – תוך שהיא מותחת ביקורת קשה על התוכנית, ודורשת כי השטח יתוכנן מחדש, כך מציינים בדהמרקר. לדברי הכתב, נמרוד בוסו, בכך אימצה הוועדה, בראשות הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים, יוסף משלב, את המלצות החוקר שמונה לשמיעת ההתנגדויות, האדריכל אבי חינקיס. התוכנית שאותה החליטה הוועדה לדחות, משתרעת על 840 דונם במורדות המערביים של הכרמל. לאזור זה קבעה התוכנית שנפסלה בנייה רווייה ברבי קומות, בצפיפות של 14 דירות לדונם, לצד מערכת דרכים חדשה, בנייני ציבור ושטחים פתוחים.
עוד מציינים בדהמרקר כי במסגרת נימוקיה לדחיית התוכנית, קבעה הוועדה כי התוכנית כלל לא הגדירה מטרות מוגדרות, כי אינה עונה על צורכי הדורות הבאים, וכי במסגרת מאמצי היזמים למקסם את מספר הדירות, יצרו תוכנית המכערת את הנוף. יש לציין כי עיריית חיפה היתה בין מגישי ההתנגדויות, על אף שלא נראה כי בעירייה העריכו את עוצמת הביקורת שתביא לביטול המוחלט של התוכנית. במהלך הדיונים אמרו נציגי העירייה כי כבר החלו בתכנון מחדש של המתחם, ושבמסגרתו מתכוונת העירייה לצמצם את מספר הדירות, הורדת הצפיפות, שינוי במערכת הדרכים, שיפור המופע הנופי של המורדות ועוד.