דחיית אישור חוק מע"מ אפס אתמול, לצד התייחסותו של שר האוצר הבוקר לנסיבות הדחייה, מטיל את החוק הזה בספק. זה כבר ברור. ועל כך קמה תרעומת מצד פעילים בשוק הנדל"ן. במכתב ששלך נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים), נסים בובליל, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא מתריע על הפגיעה בענף הנדל"ן. "בשנה וחצי האחרונות הציגו שרי קבינט הדיור ובראשם שרי האוצר והשיכון שורה של הצעות לטיפול במצוקת הדיור בישראל – יעילותם של הצעדים הללו טרם הוכחה".

בובליל התייחס גם לדיונים שהתקיימו אתמול בוועדת הכספים וכתב: "לצערנו, הדיון בוועדת הכספים להכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית הפך להליך סדור של סחיטה לצרכים מפלגתיים ופוליטיים, על גבם של ציבור רוכשי הדירות ותוך פגיעה במאמצים לטיפול בשוק הנדל"ן במדינת ישראל. חברי ועדת הכספים, בראשות יו"ר הוועדה, ניצלו את מסך העשן של הקרבות ברצועת עזה על מנת לעסוק בסחר מכר מפלגתי סקטוריאלי מביש וחסר תקדים". לדבריו, "הנתונים הכלכליים הרשמיים הקשורים לענף הדיור, מצביעים על קיפאון עמוק בשוק הנדל"ן שבא לידי ביטוי בירידה משמעותית ברכישת דירות, ירידה חדה בהתחלות בנייה וקיטון ניכר בנכונות לרכוש קרקע לבנייה (פגיעה משמעותית בהיצע העתידי). זאת כתוצאה מהצהרות לא אחראיות, הכרזות ללא כיסוי והחלטות ממשלה שלא מגיעות לידי מימוש".

"ההשפעה של אי-אישור חוק המע"מ על שוק הנדל"ן היא שלילית, הואיל ומאז שהוכרז עליו השוק נכנס לקיפאון מוחלט – כולם קיוו שבספטמבר יעבור החוק והקונים היו אמורים לחזור לשוק", ציין ראול סרוגו, מנכ"ל חברת הבנייה סרוגו ויו"ר ארגון הקבלנים בראשון לציון. סרוגו קורא למשרד האוצר להחיל את ההטבה החל מספטמבר, "גם אם אישור החוק יגיע בשלב מאוחר יותר, זאת על מנת שהשוק יחזור למסלולו. חייבים לשחרר לחץ – גם כך אלה שישבו על הגדר יחזרו לשוק בבת אחת – וכתוצאה מכך יעלו המחירים".

סרוגו אף מתייחס ללחימה ברצועת עזה. "מבצע צוק איתן גרם גם הוא לקיפאון בשוק, דבר שמסב נזק לענף ולמדינה שלא גובה מסים", הוא טוען. "המשך קיפאון בשוק עלול להחריף את הבעיה עוד יותר – ומשרד האוצר חייב לקחת אחריות". סרוגו מציע לכנסת לאשר את החוק בפגרת הקיץ. "אני מציע שיתעשתו כולם – גם האוצר וגם ועדת הכספים כדי שהחוק ייכנס לתוקף. אני מאמין שהממשלה תמצא מקורות תקציביים, מבלי לפגוע בהכרזה על הפטור ממע"מ. המצב בשוק קשה, קבלנים לא מוכרים דירות, במיוחד מי שבונה באזורי הפריפריה והדרום".

חברת המידע העסקי BdiCoface ערכה מישאל בקרב 25 חברות נדל"ן מצאה כי כי יש להן פחות מ-3,000 דירות שעשויות לעמוד בקריטריונים לזכאי חוק מע"מ אפס, זאת לאחר שפנתה בשבועות האחרונים לחברות הנדל"ן וביקשה מהן להעריך כמה דירות יש להן במלאי במחירים הנמוכים מ-1.6 מיליון שקלים; היכן ממוקמות הדירות; והאם לדעתן לאור מגבלות החוק בנוגע לגודל הדירה והמפרט, הן יהיו זמינות לזכאים מיד עם אישור החוק.

מתשובות המשאל עולה כי מעט דירות עשויות להיכלל בהטבה. עוד עולה מהמשאל כי העיר שבה המספר הגדול ביותר של הדירות שעשויות להתאים לזכאים היא ראש העין, שם ציינו החברות כי יש להן 520 דירות כאלה. לאחר מכן נמצאת חריש עם 500 דירות, ואשקלון עם 435 דירות. ברחובות יש לחברות בדירוג 315 דירות. גבעת שמואל נמצאת במקום האחרון עם 10 דירות בלבד, כאשר בפתח תקווה יש 12 דירות, ולאשדוד ונתניה יש 25 דירות כל אחת. עם החברות שהשתתפו במשאל ניתן לציין את אזורים, דונה חברה להנדסה ובנין, אביסרור, צמח המרמן, צרפתי שמעון, רוטשטיין נדל"ן, יוסי אברהמי, צ.לנדאו, קבוצת אלמוג, מצלאוי, אלקטרה, אס.ג'י.אס, קבוצת בסט ועוד.
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BdiCoface: "דחיית מע"מ אפס מקשה על חברות הנדל"ן, שגם כך מחזיקות מספר קטן יחסית של דירות מוטבות ביחס לביקושים הצפויים. השילוב של המתנה נוספת לאישור החוק, יחד עם מבצע 'צוק איתן' גורם לנזקים לענף. חברות קטנות ובינוניות שאין להן הון עצמי מספק עלולות להיקלע לקשיים, בעיקר חברות הפועלות באזור הדרום. התוצאה עלולה להיות ירידה בהתחלות הבנייה – מה שעלול להוביל מיד לאחר אישור החוק לעליות מחירים בניגוד למטרות הממשלה".

לטענת ינאי, משיחות עם ראשי חברות הנדל"ן עולה כי הם חוששים שמגבלות כמו איסור מכירת דירות לפני קבלת היתר בנייה. חיוב עמידה במפרט הטכני של משרד הבינוי והשיכון וקביעת מחירי מחירון נמוכים על ידי השמאי הממשלתי, יורידו עוד יותר את מלאי הדירות המוטבות.

שר האוצר, יאיר לפיד: "הותמ"ל הוא חלק מתכנית דיור כוללת שמוביל קבינט הדיור, כדי להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את מחירי הדיור בישראל. נמשיך לעבוד קשה כדי שזוגות צעירים ממעמד הביניים יוכלו לרכוש דירה".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד, לקידום בנייה במתחמים מועדפים לבנייה. החוק מתבסס על המלצות צוות 90 הימים שהוקם על ידי שר האוצר. מדובר במהלך מרכזי לטיפול בצורך בהגדלת כמות יחידות הדיור הנבנות בישראל, כחלק מהתמודדות הממשלה עם העלייה המשמעותית במחירי הדיור.

על פי החוק, תיכנס לתוקפה הוראת שעה למשך 4 שנים עם אפשרות להארכה הקובעת כי יוקם מוסד תכנון חדש (ותמ"ל- ועדה לתכנית מועדפת לדיור) בעל סמכויות לאשר תכניות של עשרות אלפי יחידות דיור למגורים, בין היתר במרכז הארץ בזמן קצר יחסית. הוועדה תטפל בכל שלבי התכנית המאושרת, הליך שיקצר משמעותית את משך הזמן שבין איתור המתחמים שיפותחו לבין תחילת הבנייה. המהלך המוצע יהווה "מסלול מהיר" בנוסף למערכת הקיימת כיום בחוק התכנון, ולא יבוא על חשבון המשאבים הקיימים לרשות מערכת התכנון הרגילה המטפלת באישור תכניות, לרבות תכניות בנייה למגורים.

קבינט הדיור בראשות שר האוצר יהיה בעל הסמכות להכריז על מתחם המיועד ליותר מ-750 יחידות דיור כמתאים ל"פרויקט דיור לאומי". לאחר ההכרזה על המתחם כמתאים, הטיפול בו יוכל לעבור לידיה של הותמ"ל. בפרויקטים שיטופלו במסגרת הותמ"ל יוקצו לפחות 30% מהדירות לדיור להשכרה ארוכת טווח, כאשר 15% מהן יהיו במחיר מפוקח ו-15% במחיר השוק. החברה הממשלתית לדיור להשכרה, דירה להשכיר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון יהיו רשאים להגיש לקבינט הדיור תכניות לצורך הגדרתן כ"פרויקט דיור לאומי".

בנק ישראל במהלך לבטל את עמלת דמי הניהול במשכנתאות. בבנק שוקלים לבטל את עמלת דמי ניהול במשכנתאות, העומדת על 2 שקלים בחודש. מהלך זה נעשה בצמוד למהלכים נוספים של בנק ישראל להפחתת עמלות. כך למשל, מתכוונים בבנק ישראל לבטל את עמלת דמי גבייה בהלוואות רגילות.
יודגש כי על רקע המצב והלחימה במסגרת "צוק איתן" עולה מסקר שנערך בימים האחרונים כי קרוב לשליש מתושבי הדרום יתקשו לשלם את המשכנתאות, וזאת מאחר שהיקף הפעילות בדרום ירד במקרים רבים עד 90%. הבנקים בינתיים באופן לא רשמי מסרו כי ישקלו בחיוב דחייה של תשלומי המשכנתא במקרים מסוג זה.

מנתוני האוצר שמתפרסמים היום עולה כי היקף הנכסים בשוק החיסכון הפנסיוני, בסוף שנת 2013, מגיע ל-1.14 טריליון שקל – גידול של 15% ביחס לשנה שעברה. כ=707 מיליארד שקל נמצאים בפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל.
ההשקעות של גופים אלו בניירות ערך (מניות ואגרות חוב) מרוכזים בחברות הגדולות. מנתוני האוצר עולה כי המגמה של הגדלת הריכוזית נמשכה. החברה גדולה בתיק הפנסיוני (בפוליסות החדשות, המשתתפות ברווחים) של הציבור הישראלי, במונחי שווי ההחזקה במניות ובאג"ח, הינה בנק הפועלים ( כ-2.7% מסך התיק), אחזקות משמעותיות נוספות – בנק לאומי (1.7%), חברת חשמל (1.4%), בנק המזרחי טפחות (1.1%) ובנק דיסקונט (1%). הבנקים, בולטים גם בפוליסות הוותיקות, ובכלל הבנקים הם הסקטור הגדול ביותר בחיסכון הפנסיוני. החשיפה והתלות של התיק הפנסיוני החדש בני"ע של בנקים ישראלים (אג"ח, פיקדונות ובמניות) מסתכם ב=12% , אמנם שיעור גבוה, אבל ביחס לשנים קודמות מדובר בירידה – בסוף 2011 היה שיעור ניירות הערך של הבנקים בחסכונות הפנסיוניים 14.8% , ב-2012 ירד שיעור האחזקה ל-13.3%.
יחד עם ניירות הערך של חברות האחזקה, סקטור הבנקים וחברות האחזקה מהווה כ-24% מסך תיק המניות והאג"ח הקונצרני של תיק החיסכון הפנסיוני החדש של הציבור. ו סקטור הנדל"ן והפיתוח מהווה כ-19.7% מתיק המניות והאג"ח הקונצרני של עולם החיסכון הפנסיוני החדש (פוליסות משתתפות ברווחים).

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרסם טיוטת חוזר שמטרתה להקל על בני משפחות של נפטרים למשוך את כספם מקופות גמל. מדובר בחשבונות שיש בהם יתרה נמוכה מ-5,000 שקל, על שם חוסכים שנפטרו וטרם מילאו הוראת מינוי מוטבים בה ציינו במפורש מי המוטבים בחשבון.

לפיכך, ילדים, בני זוג או הורים של חוסך בקופת גמל שנפטר, ונצבר בחשבונו עד 5,000 שקל, יקבלו את הכספים מבלי להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה, ובלבד שיתחייבו להחזיר את הסכום לחברה המנהלת, אם אדם אחר יוכיח שהוא זכאי לכספים. תנאי נוסף הוא שחלפו שלוש שנים מפטירת החוסך. בנוסף, מבקשים למשוך את הכספים יידרשו לחתום על הצהרה לפיה הם היורשים החוקיים.

נכון להיום, כאשר בחשבון של חוסך שנפטר לא קיימת הוראת מינוי מוטבים, נדרשים הזכאים לכספים להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה על מנת למשוך את הכספים. הליך הוצאת הצווים כרוך בעלויות כספיות שלעיתים מתקרבות ואף עולות על גובה החיסכון הצבור בחשבון החוסך שנפטר. המשמעות היא שהכספים נותרים "תקועים" בחשבון החוסך שנפטר.

הפתרון המוצע יאפשר לזכאים למשוך כספים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. יש לציין כי כאמור, מדובר בטיוטה ראשונית וכי אישורה של הטיוטה כהוראה מחייבת עשוי לקחת עוד זמן רב.

מדריכים קשורים:

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

פנסיה – מה זה? איך חוסכים לפנסיה? מהם מוצרי החיסכון הפנסיוני? כמה לחסוך כל חודש? ועוד

הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב במשק סיימה את סבב השימועים. הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב במשק בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, סיימה את פרק השימועים שהתייחס לטיוטת ההמלצות שהגישה בדו"ח הביניים. כעת תבחן הוועדה את העמדות השונות שהועלו בשימועים, כאשר הכוונה היא לפרסם בשבועות הקרובים דו"ח סופי.

הוועדה יצרה כללי משחק חדשים בשוק האשראי ובטיפול בחברה בקשיים המכוונים ליצור וודאות בקרב החברה, הנושים ובעלי העניין האחרים בחברה, ביחס לתהליך הטיפול בכשל של החזר חוב. חיזוק הוודאות יבטיח התנהלות מיטבית מצד כל השחקנים בשוק זה בכל שלבי ניהול האשראי השונים. הוועדה גיבשה גם המלצות המתייחסות לשלב הקצאת האשראי ותמחורו, הכוללות: כללים של התאגיד המלווה למתן הלוואות לביצוע רכישות ממונפות, חובת גילוי של התאגיד הלווה ביחס לאשראי שנלקח לשם מימון רכישת מניות שליטה בתאגיד, חובת גילוי על התנהלות קודמת של בעל שליטה של חברה בקשיים פיננסיים, קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית, וקביעת כללים של התאגיד המלווה למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים.

בנוסף, גיבשה הוועדה הכללים מתייחסים לשיפור תהליך ניהול האשראי ולהפחתת ההוצאות הקשורות בו: מינוי נאמן מוביל לכל סדרות אגרות החוב, צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי אגרות החוב, הגדלת הוודאות באשר ליחס שבין הלוואות שמועד פירעונן קרוב לבין הלוואות שמועד פירעונן רחוק יותר, הסדרת פעילות תאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי, הגבלת שכר בעלי תפקיד בהסדר, קביעת מדיניות אחידה להסדרי חוב בתאגידים בנקאיים, ודיווח על הסדרי חוב.

יישום ההמלצות, כמקשה אחת, יביא להערכת חברי הוועדה, לשינוי יסודי בשוק האשראי בישראל. יישום ההמלצות יבטיח הקצאת אשראי יעילה יותר, תמחור חוב נכון יותר, שמירה על כספי החוסכים והמפקידים המנוהלים בידי הגופים הפיננסיים, ויגביר את אמון הציבור במערכות אלה.

לאור המצב משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל דוחים ישיבות ומכרזים. ישיבה שהיתה אמורה לעסוק בתוכנית 'מחיר מטרה', שעתידה להציע מכרזים על דירות בהנחה של 20% ממחיר השוק נדחתה, כך נמסר. סיבה נוסת לדחיה היא הסרת נושא שיוך דירות לקיבוצים מסדר היום לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.

בנוסף לכך, דחו היום רשות מקרקעי ישראל, הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, ומשרד הבינוי והשיכון 15 מכרזי בנייה, מתוכם 12 למגורים, עבור 882 דירות, שאמורים היו להיסגר ב-4 באוגוסט ל-1 בספטמבר ול-8 בספטמבר. זאת ועוד מכרזי הדיור שנדחו ל-1 בספטמבר הם: מכרז ל-3 מתחמים בשלומי בהיקף של 75 יחידות דיור,8 מגרשים לבנייה עצמית עבור 8 יחידות דיור בכרמי גת- קריית גת לנכי צה"ל תוך התמודדות בהגרלה, 30 מגרשים בישוב זרזיר לבני המקום מחוסרי דיור לבניית 64 יח"ד (חלקם לאנשי ביטחון בלבד בהגרלה), 154 יחידות דיור בדימונה בשכונת השחר. מכרזים אחרים שנדחו ל-9 בספטמבר:
14 מגרשים לבניית 27 יח"ד בביר אל מכסור עבור מחוסרי דיור, 3 מגרשים לבני המקום בעכברה, 53 מגרשים ל-106 יחידות דיור בסנדלה, מגרש ל-360 יחידות לדיור מוגן בלהבים, 5 מגרשים לבניית 7 יחידות דיור לבנייה עצמית בבית שאן לבני המקום מחוסרי דיור, מכרז לבניית 69 יחידות דיור במערב נתיבות, 14 יחידות דיור לבנייה עצמית למחוסרי דיור בג'ת במשולש.

חוק השידור הציבורי עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ברוב של 45 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד. מה שמלמד על סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית וביטולה של אגרת הטלוויזיה. אישורו של החוק הושג רק לאחר דיונים ממושכים בין האוצר להסתדרות, שכמעט גרמו לפסילתו. הצדדים ניהלו משא ומתן על מספר העובדים הוותיקים שייקלטו במערכת רשות השידור החדשה, ולא הצליחו להגיע להסכמות, אך לבסוף, החליטו כי לפחות 25 אחוזים מעובדי רשות השידור הנוכחית ייטמעו בזו החדשה. עם זאת, טרם נקבע המספר המדויק של עובדים שייקלטו.

לדברי שר התקשורת גלעד ארדן בכנסת: "לעם שלנו מגיע שידור ציבורי איכותי ומושקע. מגיע לו גוף שידור אחראי שמנוהל כמו שצריך. שלא גובה ממנו אגרה בלי תמורה מספקת וזה מה שעשינו כאן היום. היום הענקתם גב למהלך היסטורי שיחזיר לעם הנפלא הזה שלנו את מה שמגיע לו. את השידור הציבורי". תגובת רשות השידור לאישור החוק, טרם נתקבלה.
מי שהובי את היוזמה הוא השר ארדן, שהכריז על כוונותיו בתחילת חודש מרס האחרון במסיבת עיתונאים משותפת עם שר האוצר יאיר לפיד, שגיבה את המהלך. ארדן הצהיר כי במסגרת הרפורמה תבוטל אגרת הטלוויזיה וגם נקב בתאריך היעד לכך: 31 במרס 2015.

מנהל הקרנות במיטב מעדכן כי בקרן הנאמנות – מיטב High Yield (5106992) יופחת שיעור ההוספה ב-31 ביולי (ליום אחד בלבד ) ל-0%. החל מיום 1/08/2014 (כולל) ישוב שיעור ההוספה לעמוד על 0.5% ממחיר היחידה.
שיעור הוספה הוא למעשה ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר היחידה. הרוכש במקרים מסוימים משלם מעבר למחיר היחידה (שמבטא את נכסי הקרן מחולקים במספר היחידות). מדובר בעקיפין בסוג נוסף של עמלה/ דמי ניהול שממנו נהנה מנהל הקרן. בשנים האחרונות, אגב, כמות הקרנות נאמנות שיש עליהן שיעור הוספה הולך ופוחת.

הראל קרנות נאמנות מעדכנת כי בשלוש קרנות נאמנות – הראל קונצרני High Yield (5102892); הראל אגח חברות ממוקדת (5107453) והראל נבחרת אג"ח (5231055) יעודכנו מחירי ניירות הערך של גמול בעקבות הסדר החוב בחברה.
"הננו להודיעכם, כי בעקבות ההסדר בין גמול חברה להשקעות לבין מחזיקי גמול השקעות אג"ח ב' וגמול השקעות התח ג' , אשר ביום 27.7.14 היה היום הקובע לביצועו, ואשר במסגרתו צפויים להתקבל בחשבונות הקרנות בגין האג"ח מניות שיונפקו על ידי החברה וכן אג"ח ב חדשות, תקטן כמות אג"ח ב ויפקעו אג"ח ג המוחזקים בחשבונות הקרנות וכן צפויים להתקבל תקבולים עתידיים נוספים , החליט מנהל הקרן לקבוע את שווים של המניות ואג"ח ב, וזאת כדלקמן: המחיר שנקבע למניה: 70 אג'. (טרם הקביעה האמורה לא הוחזקו מניות בנכסי הקרנות.) המחיר שנקבע לאג"ח ב: 55.54 אג' (המחיר האחרון שנקבע לאג"ח ב על ידי מנהל הקרן: 29.51 אג'). שיעור השינוי בשווי אג"ח ב: 88.21%".
השינויים בניירות הערך של גמול משפיעים על ערך נכסי הקרנות, אך בשברירי אחוזים.

שר האוצר, יאיר לפיד, חתם על תקנות המאפשרות תשלום פיצויים בגין נזקים עקיפים לבעלי עסקים בדרום הארץ, בין הטווחים 0-40 ק"מ מגבול רצועת עזה, בעקבות מבצע "צוק איתן". התקנות יובאו לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. התקנות מתייחסות לתקופה שבין 8.7.14 עד 31.8.14, או עד למועד סיום מבצע "צוק איתן", לפי המוקדם ביניהם.

לאחר אישור התקנות בכנסת, יהיה רשאי כל ניזוק שבתוך הטווח המוכרז להגיש תביעה בגין נזק עקיף לקרן הפיצויים ברשות המסים באחד מתוך שלושה מסלולים (ירוקים): מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות שוטפות. המסלולים הירוקים נועדו לתת מענה מהיר, פשוט וישים לעסקים שנפגעו.

תנאי להגשת תביעה בכל אחד מהמסלולים הוא תשלום משכורת לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני, בתנאים שייקבעו בתקנות ובכפוף להוראות פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך. בעלי עסקים בתחום יישובי ספר ו/או בעלי עסקים שבטווח של 0-7 ק"מ מגבול רצועת עזה, יוכלו לבחור בין המסלולים האמורים לבין המסלול האדום, במסגרתו יהיו רשאים לתבוע פיצויים בגין הנזקים העקיפים אותם יוכיחו לגבי אובדן הרווח ובהתאם לאופי העסק.

להלן המסלולים הירוקים:
• מסלול שכר – מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם שנבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני בהתאם להנחיית פיקוד העורף. כמו-כן הפיצויים יינתנו עבור עובדים שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם הקטנים תחת לגיל 14 ולראשונה גם בעבור אדם עם מוגבלות, שנמנע ממנו להגיע למקום העבודה ולשהות בו משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.
• מסלול מחזורים – בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ (חד חודשי או דו- חודשי). הנוסחה תכלול השוואת המחזור העסקי בהתאם לשיטת הדיווח כאמור, לעומת תקופה מקבילה אשתקד. סך הפיצויים במסלול זה לא יעלה על 3 מיליון ₪.
• מסלול הוצאות – בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. מסלול זה נקבע במטרה לפצות על הוצאות עודפות של העסק שנוצרו כדי לשמור על המחזור הרגיל שלו בזמן המבצע. סך הפיצויים במסלול זה לא יעלה על 3 מיליון ₪.

מסלולים לענפים ייחודיים:
לגבי ענפים ייחודיים כגון מפעילי אולמות אירועים, בתי מלון וחקלאים יופעלו מסלולים ייחודיים כדי לתת מענה לאופי הענף (ביטול הזמנות בבתי מלון ואולמות אירועים) והתייחסות לענפים השונים בחקלאות. גם הפיצויים במסלולים לענפים הייחודיים לא יעלו על 3 מיליון ₪.

בעלי עסקים חדשים, שהחלו את פעילותם עד 1.6.14 יוכלו לבחור בהגשת תביעה בין מסלול שכר לבין מסלול מחזורים המותאם להם.