מדד מחירי הדיור ירד ב-0.1% בחודש ספטמבר 2013 – כך עולה מנתוני הלמ"ס. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1% ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים:במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ספטמבר 2013, נרשמה ירידה, בהשוואה לחודש אוגוסט 2013. ירידיה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט 2013 – ספטמבר 2013, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יולי 2013 –  אוגוסט 2013.

כמו כן מעדכנים בלמ"ס אינדיקטורים נוספים שאינם נכללים במדד המחירים – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2013 – אוגוסט 2013, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2013 – יולי 2013, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.2 אחוז. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות יולי 2013 – אוגוסט 2013, לעומת יולי 2012 – אוגוסט 2012, עלו המחירים ב-9.3 אחוזים. מהשוואת העסקאות יוני 2013 – יולי 2013, לעומת יוני 2012 – יולי 2012, עלו המחירים ב-9.8 אחוזים.

מחשבון הצמדה למדד המחירים לצרכן

מדד המחירים מעודכן

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש ספטמבר 2013, בהשוואה לחודש אוגוסט 2013 ברמה של 102.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 2012=100.0 נקודות). עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות הטריים (ב-4.7%), שירותי חינוך (ב-3.4%), ההנעלה (ב-1.3%), המזון (ב-0.5%) והתחבורה (ב-0.2%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הפירות הטריים (ב-9.1%), התרבות והבידור (ב-2.7%) וההלבשה (ב-1.4%).

מתחילת השנה עלו המדד הכללי ב-1.8 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ב-1.7 אחוזים, כל אחד והמדד ללא דיור ב-1.3 אחוזים.

בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2013 לעומת ספטמבר 2012), עלו המדד הכללי ב-1.3 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ב-1.6 אחוזים, כל אחד והמדד ללא דיור ב-0.9 אחוז.

עוד בנושא חדשות

מדד תשומות בנייה מעודכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד תשומות הבניה בחודש ספטמבר 2013 עלה ב-0.2%.  מדד המחירים  לצרכן נותר בספטמבר ללא שינוי.בחודש אוגוסט מדד תשומות הבניה עלה ב-0.1% ובחודש יולי היה ללא שינוי.  מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-1.2%, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו ב-1.8%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן. מדד התשומות נוצר בעצם כדי למדוד את השינויים במשך כל חודש  בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  המדד משמש  את הקבלנים לצורך הצמדת החובות של רוכשי הדירות (תשלומים שעדיין לא שולמו) ומכאן חשיבותו הגדולה.

בלמ"ס מעדכנים כי  – "מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש ספטמבר 2013, יש לציין עליית מחירים של 2.1 אחוזים בפרק מעליות. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז.  בחודש ספטמבר 2013 עלו מחירי חומרים ומוצרים ושכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.2 אחוז כל אחד ומחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.1 אחוז. מחירי הוצאות כלליות נותרו בחודש ספטמבר  ללא שינוי.מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי מעליות (ב-2.9 אחוזים), מוצרים לחימום מים והסקה (ב-2.2 אחוזים), חומרי מחצבה אחרים כגון: אדמת גן וכו' (ב-1.3 אחוזים) ומחירי חצץ (ב-1.0 אחוז)".

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב לרוכשי הדירות! הסיבה – הקבלנים מצמידים את התשלומים העתידיים של הרוכשים (התשלומים שעדיין לא שולמו) למדד תשומות הבנייה. לרוכשי הדירות יש לרוב שתי אפשרויות – הראשונה, לשלם כמה שיותר מהר לקבלן, ואז לחסוך את עליית מדדי תשומות הבניה, והשנייה לעכב את התשלומים וכך ליהנות מלקיחת משכנתא בשלב מאוחר יותר – זו הדילמה/ שאלה של רוב הרוכשים, והתשובה לשאלה הזו תלויה בתחזית של כל אחד מהרוכשים. השאלה הפיננסית שמסתתרת כאן היא למעשה, מה ההוצאה הצפויה  של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים מהר לקבלן, בהשוואה להוצאה הצפויה לרוכשים באם הם ייקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית). אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ריבית שלהם גדולות יותר, אבל הם חוסכים את העלייה במדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר –  המדד או המשכנתא? מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה כאמור ב-…ונראה על פי הערכת בית ההשקעות הראל כי …אך כמובן שזו הערכה שעשויה להשתנות.

עוד בנושא חדשות

 את ההערכות  (כל אחד והערכותיו לגבי מדד תשומות הבניה השנתי) צריך להשוות מול ריבית המשכנתא, ובהינתן הריבית (שעשויה להשתנות בין הרוכשים השונים)  יש לקבל את ההחלטה – האם להקדים את התשלום לקבלן או ההיפך. יודגש שבמקביל יש להתחשב בשיקולים שאינם כלכליים, לרבות בשאלה האם אנו רוצים להעביר את כל הכסף לקבלן כבר בשלב מוקדם? מה התחזית הצפויה לריבית המשכנתא בטווח הקרוב, ומה העיתוי האידיאלי מבחינתנו לקחת את המשכנתא? ועוד

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) שמספק במועד הפירעון את ההצעה הגבוה מבין השתיים –  ריבית בשיעור 200% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים בתקופת הפיקדון; או  – ריבית קבועה בשיעור 0.8% לשנה.

בבינלאומי מדגישים כי ניתן לפתוח את הפיקדון עד סוף השנה וכן כי לאחר תום 4 חודשים ממועד ההפקדה, ומידי יום עסקים יהיה הלקוח רשאי למשוך את סכום ההפקדה. במקרה זה יקבל הלקוח את הריבית הקבועה בשיעור 0.8% לשנה.

למעשה, מדובר כאן בפיקדון שהמפקידים בו הם אלו שצופים שתהיה עלייה בריבית הפריים – תהליך מנוגד אמנם למה שקרה בחודשים האחרונים,  אבל מתישהו (השאלה מתי?) הריבית אמורה לעלות בחזרה. בינתיים, הכלכלנים סבורים שאין עליית ריבת באופק.

לפרטים נוספים – מידע באתר הבינלאומי

קראו כאן – מה זה פיקדון מובנה? האם כדאי להשקיע בהם – כל היתרונות והחסרונות  – זה לא מפחיד כמו שזה נשמע! 

עוד בנושא פיקדונות מובנים

בנק ירושלים בשורה של פיקדונות שקליים לשנתיים –  כאלו שניתן לצאת מהן במהלך התקופה וגם כאלו שאין בהם תחנות יציאה. הבנק מציע (לכל לקוחות הבנקים) פיקדון  לשנתיים זמין כל 35 ימים. מדובר בפיקדון בריבית משתנה הניתן למשיכה בהתראה של 35 ימים ללא קנס לתקופה מקסימלית של 24 חודשים.  הריבית השנתית בפיקדון השקלי הזה היא 1.15% (פריים פחות 1.35%).

פיקדון נוסף, די דומה הוא – פיקדון לשנתיים זמין כל 60 יום. בפיקדון השקלי הזה הריבית משתנה, וניתן למשוך את הפיקדון בהתראה של 60 יום (ללא קנס). תקופת החיסכון המקסימלית היא 24 חודשים. הריבית השנתית היא 1.25% (פריים פחות 1.25%).

פיקדון נוסף – פיקדון מתעצם, מדובר בפיקדון שקלי בריבית משתנה עם תחנות יציאה מדי 3 חודשים. בכל תחנת יציאה יש תוספת ריבית של 0.05% (שנתי). שיעור הריבית ב-3 החודשים הראשונים – 1.15% (פריים פחות 1.35%).

בבנק ירושלים מציעים פיקדון שקלי לשנתיים בריבית קבועה עם ריבית שנתית של 1.62% וכן פיקדון שקלי לשנתיים בריבית משתנה בריבית שנתית של 1.28% (פריים פחות 1.22%).

מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד) – כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
פיקדונות הבנקים – עדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנה – מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים – עדכון של פיקדונות מובנים
 מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה

עוד בנושא פיקדונות

תוכנית הבניה בצפון-מערב תל אביב, במקום שדה התעופה שדב דב, יוצאת לדרך.  המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה שלא לקבל את הטענות שהוגשו כנגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מאוגוסט 2012 ולאשר את התכנית להקמת 12 אלף יחידות דיור, עם שינויים לא דרמטיים.

ההחלטה נבעה מכך שחברי המועצה העריכו שקיים צורך ממשי  לאשר את התוכנית, ולכן אין מקום להערכתם, לחכות לפינוי עצמו של שדה התעופה.

מדובר בעצם על הקמת שכונה חדשה/ רובע חדש בהתאם לתוכנית מספר תא/3700 . התוכנית היא על שטח של כ-1900 דונם משדה דב בדרום ועד גבול הרצליה בצפון.  בשטח צפויות להיבנות  12 אלף יחידות דיור, 50 אלף מ"ר שטחי מלונאות, 150 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ו-70 אלף מ"ר שטחי מסחר. בנוסף מקצה התוכנית 500 דונם לפארק.

היכנסו כאן למדד המחירים המעודכן

מחשבון הצמדה למדד המחירים לצרכן

פסגות –  מדד ספטמבר ללא שינוי!

בבית ההשקעות פסגות סבורים שמדד ספטמבר יהיה ללא שינוי – "למרות הזינוק במחירי הדלק, מדד ספטמבר צפוי להישאר ללא שינוי" כותבים כלכלני פסגות ומוסיפים – "מחירי מופעי התרבות ירדו בכ-7% בשל סיום החופש הגדול וסעיף המזון התייקר ב-0.4% בעיקר בהשפעת החגים.

"מחיר הדלק זינק ב-3.2% על רקע החששות מתקיפה אמריקאית בסוריה שהעלו את מחירי האנרגיה בעולם ובמקביל הובילו להיחלשות השקל מול הדולר. השפעת החג (שחל מוקדם השנה) על המדד, תבוא לידי ביטוי בעיקר בסעיף המזון שיעלה   ב-0.4%, גבוה מהתוואי העונתי. לעומת זאת, העלייה בסעיף במדד אוקטובר תהיה השנה מעט חלשה יותר מבדרך כלל. מחירי מופעי התרבות יורדים בכ-7% בשל סיום החופש הגדול.  מחירי הנסיעות לחו"ל וטיסות בארץ ירדו ב-2.5% מסיבות עונתיות.

עוד בנושא חדשות

"תחזית למדד חודש אוקטובר – ללא שינוי. מחיר הדלק ירד ב-5.4% על רקע ירידת מחיר הנפט בעולם וירידה חדה של 2.6% בשער הדולר הקובע. סעיף הדיור נוטה לרדת בחודשים אוקטובר-ינואר. באוקטובר ירד הסעיף ב- 0.1%. מחירי ההלבשה וההנעלה יעלו ב-4.1%, עלייה חלשה מעט מהתוואי העונתי. כאמור, סעיף המזון צפוי לעלות ב-0.3%, שיעור נמוך מהתוואי העונתי וזאת מכיוון שהחג חל השנה בתחילת ספטמבר.

"תחזית למדד חודש נובמבר – ירידה של 0.2%. ירידה צפויה של 0.4% בסעיף הדיור. עלייה צפויה של 2.9% במחירי ההלבשה וההנעלה. ירידה צפויה של 3.3% במחיר הטיסות לחו"ל.

"תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.9%.  התחזית מבוססת על הנחת אי שינוי במחיר הנפט ובשע"ח דולר/שקל.מאז הפחתת הריבית של בנק ישראל בשבוע שעבר, נחלש השקל ב-1.6% מול הדולר וב-1.4% מול סל המטבעות. מכיוון ששער החליפין הוא הגורם המשמעותי ביותר כיום בקביעת מדיניות הריבית (בהינתן שהאינפלציה בשליטה והצמיחה נותרת ברמה של כ-3.5%), אנו מעריכים כי יותירו בבנק ישראל את הריבית על כנה גם בחודשים הבאים. עם זאת, כיוון שבתקופה הקרובה צפויים להתחלף לפחות מחצית מהחברים בוועדה המוניטרית וזהותם ודעותיהם של המחליפים (כמו גם של הנגיד הבא) עדיין לא ידועה, הרי שכל תחזית ריבית שלא נספק כיום, עשויה להשתנות, בהיוודע זהות החברים החדשים בוועדה".

 

מיטב-דש – מדד ספטמבר עלה ב-0.3%

בבית ההשקעות מיטב מדש מעדכנים על העלאת תחזית מדד ספטמבר – "העלנו את התחזית למדד המחירים לחודש ספטמבר ל-0.3% עקב עליה במחירי המזון ובמחירי הירקות", מציינים במיטב דש ומתייחסים להמשך –  "את מדד אוקטובר הורדנו ל-0% לאחר פרסום שיעור הירידה הסופי במחיר הדלק. התחזית ל-12 חודשים נותרה ללא שינוי ברמה של 2.1%".

פועלים – מדד ספטמבר עלה ב-0.3%

כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד ספטמבר יעלה ואחריו יבואו שני חודשים עם מדד שלילי, כך שבשלושה החודשים הקרובים המדד יעלה ב-0.1%. "מדד ספטמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.3% והוא יושפע מהעלייה החדה במחירי הבנזין בתחנות הדלק בשיעור של 3.2% עקב העלייה במחיר הנפט הגולמי, שער החליפין של השקל מול הדולר ועדכון במס הבלו", כותבים כלכלני פועלים ומוסיפים – "המדד יושפע גם מהעלייה במחירי התוצרת החקלאית הטרייה, וממחירי ההבראה והנופש עקב התגברות הביקושים לקראת החגים שהחלו השנה בתחילת החודש. מנגד, ישפיעו הירידות העונתיות הצפויות במחירי ההלבשה וההנעלה עם התעצמותן של מכירות סוף עונת הקיץ.

"מדד אוקטובר צפוי לרדת בשיעור של 0.1% . הוא יושפע מירידה במחירי הדלקבשיעור של 5.5% עקב ירידה חדה במחירי התזקיקים העולמיים וייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר. כמו כן, צפויה ירידה עונתית במחירי הנסיעות לחו"ל. מנגד, צפויה עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עקב כניסת קולקציית החורף לחנויות.

"האינפלציה החזויה לשניים עשר החודשים הבאים עודכנה ל-1.7% ולשנת 2013 אנו סבורים כי האינפלציה צפויה להיוותר בסמוך למרכז היעד – 1.9%. לא צפויות העלאות מיסים עקיפים בשנה הקרובה, ומנגד, גם איננו רואים בטווח הקרוב השפעה של רפורמות כמו אלו שהפחיתו את מחירי התקשורת ומחירי החינוך. השקל החזק ממתן אף הוא את הלחצים אינפלציוניים".

 אקסלנס – מדד  ספטמבר עלה ב-0.2%

מדד חודש ספטמבר צפוי להערכת כלכלני אקסלנס לעלות ב-0.2%. המדד, להערכתם יושפע מהעלייה במחירי המזון ובמחירי הפירות וירקות. "כמו כן, אנו מעריכים כי תימשך עלייה במחירי השכירויות וזאת על רקע עלייה במחירי הדירות", מציינים באקסלנס ומוסיפים – "מחירי הדלקים יעלו בכ- 3.3% על רקע העלייה החדה במחירי האנרגיה והפיחות בשע"ח. מנגד, צפויה ירידה במחירי ההבראה ונופש אולם בעוצמה מתונה לעומת שנים עברו וזאת בעקבות תקופת התגברות הביקושים לקראת החגים וכן תמשך הירידה העונתית במחירי ההלבשה והנעלה".

הראל – מדד ספטמבר עלה ב-0.2%

כלכלני הראל סבורים שמדד ספטמבר עלה ב-0.2%. בחודש אוקטובר להערכתם יירד מדד המחירים לצרכן ב-0.1% . האינפלציה המצטברת ב-12 החודשים הקרובים צפוייה להערכת כלכלני הראל להסתכם ב-1.9%, אך שיעור האינפלציה השנתי בטווח הבינוני (ב-5 השנים הקרובות) צפוי להערכתם לעמוד על 2.3%. אגב, זו גם הערכת השחקנים בשוק ההון כפי שהיא מתבטאת במחירי אגרות החוב.

לידר –  לא תהיה אינפלציה בשלושה החודשים הקרובים

בלידר שוקי הון סבורים שהאינפלציה בשלושת החודשים הבאים תהיה אפס! "שילוב של שקל חזק וירידה במחירי הדלקים יביאו לאינפלציה נמוכה בחודשים הקרובים ואפילו אינפלציה שלילית בחודש אוקטובר (מינוס 0.2%)", מדגישים בלידר ו7מוסיפים – "בנוסף, בחודשי הסתיו והחורף הביקוש לשכירות נוטה להיות חלש ולכן קיימת תופעה של ירידה עונתית בסעיף הדיור. עדיין בראייה של שנה קדימה, צפויה אינפלציה סביב 2% כתוצאה מהאצה בעליית מחירי השכירות (קצב שנתי של 5%) , אשר תתרום כ-1.3% לאינפלציה שנה קדימה".

כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד ספטמבר יעלה ואחריו יבואו שני חודשים עם מדד שלילי, כך שבשלושה החודשים הקרובים המדד יעלה ב-0.1%. "מדד ספטמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.3% והוא יושפע מהעלייה החדה במחירי הבנזין בתחנות הדלק בשיעור של 3.2% עקב העלייה במחיר הנפט הגולמי, שער החליפין של השקל מול הדולר ועדכון במס הבלו", כותבים כלכלני פועלים ומוסיפים – "המדד יושפע גם מהעלייה במחירי התוצרת החקלאית הטרייה, וממחירי ההבראה והנופש עקב התגברות הביקושים לקראת החגים שהחלו השנה בתחילת החודש. מנגד, ישפיעו הירידות העונתיות הצפויות במחירי ההלבשה וההנעלה עם התעצמותן של מכירות סוף עונת הקיץ.

"מדד אוקטובר צפוי לרדת בשיעור של 0.1% . הוא יושפע מירידה במחירי הדלק בשיעור של 5.5% עקב ירידה חדה במחירי התזקיקים העולמיים וייסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר. כמו כן, צפויה ירידה עונתית במחירי הנסיעות לחו"ל. מנגד, צפויה עלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עקב כניסת קולקציית החורף לחנויות.

"האינפלציה החזויה לשניים עשר החודשים הבאים עודכנה ל-1.7% ולשנת 2013 אנו סבורים כי האינפלציה צפויה להיוותר בסמוך למרכז היעד – 1.9%. לא צפויות העלאות מיסים עקיפים בשנה הקרובה, ומנגד, גם איננו רואים בטווח הקרוב השפעה של רפורמות כמו אלו שהפחיתו את מחירי התקשורת ומחירי החינוך. השקל החזק ממתן אף הוא את הלחצים אינפלציוניים".

חברי הוועדה המוניטרית החליטו לאחרונה על הפחתת ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר מ-1.25% ל-1%. זו ההחלטה האחרונה של ד"ר קרניית פלוג, המחליפה הזמנית של נגיד בנק ישראל, וזו החלטה  אומללה, לדעת רבים. עתה מסתבר שבתוך הוועדה עצמה היו חילוקי דעות – שניים מבין חברי הוועדה סברו שאין להפחית את הריבית, גם (ואולי בעיקר) שהריבית הנמוכה מחממת את שוק המשכנתאות ושוק הדירות. מחירי הדירות עולים גם (ואולי בעיקר) הריבית הנמוכה, ומסתבר שלהערכה זו יש גם מצדדים בתוך הוועדה, אלא שהרוב החליט בעד הפחתה.

הנה ציטוטים מהפרוטוקול המלא של הוועדה על החלטת הריבית באוקטובר – "חברי הועדה שצידדו בהותרת הריבית ללא שינוי העריכו כי ההשפעה של הריבית הנומינלית הקצרה על שע"ח, הינה נמוכה, וכי קצב הצמיחה הנוכחי הינו עקבי עם רמת הפעילות במשקים בחו"ל. מנגד הדגישו חברי ועדה אלה את השלכות הפחתת הריבית על המשך עליית מחירי הדיור ועל דפוסי החיסכון. כמו כן חברים אלה חשבו כי השפעת הפחתות הריבית שהתרחשו בחודש מאי טרם מוצתה".

אבל, החברים האחרים היו הרוב, ואלה תמכו בהפחתת הריבית משיקולים אלו – " חברי הועדה שצידדו בהפחתת הריבית הדגישו את קצב הצמיחה המתון של התוצר המקומי ואת ההערכות שקצב זה צפוי להתמיד גם בחודשים הקרובים. הם הדגישו את הירידה בייצוא על רקע המשך הייסוף ב-שע"ח, וציינו כי המדיניות המוניטרית בשווקים המפותחים צפויה להמשיך להיות מרחיבה כפי שעולה מהחלטת ה-FED  לדחות את צמצום רכישות האג"ח, והדבר ימשיך  לפעול לייסוף השקל. חברים אלה הוסיפו כי הצעדים שנקט לאחרונה המפקח על הבנקים להקטנת הסיכונים בשוק המשכנתאות יפעלו לקיזוז ההשפעה של הפחתת הריבית על שוק זה".

זו היתה טעות, ואנחנו נשלם על זה ביוקר – הגורם העיקרי (ואולי היחיד) שיכול לרסן את מחירי הדירות הוא הריבית! צריך להעלות את הריבית, לא להוריד אותה.

מפרוטוקול הוועדה עולה כי חברי הוועדה נתנו דגש גדול לשוק הדירות ומחירי הדירות – "התקיים דיון לגבי המשך הפעילות הערה בשוק הדיור הבאה לידי ביטוי בהמשך עליית המחירים בקצב גבוה, היקף עסקאות וקצב נטילת משכנתאות גבוהים. הועדה ציינה את צעדי המפקח האחרונים בתחום המשכנתאות (אשר טרם באו לידי ביטוי באופן מלא) – הנחיות המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה המרבית לפירעון ההלוואה – וכן את עליית התשואות הארוכות של האג"ח הממשלתי בחודשים האחרונים (שקוזזה במידה חלקית מאז החליט ה-FED  להמשיך ברכישת אג"ח בהיקף הנוכחי) והשפעתה על שיעורי הריבית על משכנתאות כגורמים מרסנים בשוק זה הצפויים להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות. מנגד, הועלה חשש מפני השפעה ארוכת טווח של רמת ריבית נמוכה על המשך ביקושים גבוהים בשוק הדיור".

עוד בנושא חדשות

בנק מזרחי טפחות ממשיך עם אותו השם – פיקדון קוקוס; ואותו העיקרון – הכפלת הכסף, אבל, מה לעשות שמאז שהושק פיקדון הקוקוס הקודם, הריבית ירדה, וכתוצאה מכך, הכפלת הסכום תימשך על פני יותר זמן – 19

פיקדון קוקוס המעודכן מספק תשואה שקלית  של 100% (פיקדון שקלי) לתקופה מוערכת כאמור של 19 שנים שנים, ללא תלות באינפלציה על פני התקופה וללא תלות בשינויי הריבית על פני התקופה.   מדובר בתשואה שנתית של 3.72% והאמת שבהינתן  אופציות ההשקעה הסולידיות שקיימות כיום, זה ממש לא רע. אלא שאליה וקוץ בה – מדובר על פיקדון לטווח ארוך (מאוד). מי יודע מה יקרה לריבית בטווח הזה, הציפיות הן שמתישהו הריבית תעלה וזה עלול לפגוע באטרקטיביות של הפיקדון – לחוסכים בפיקדון אין תחנות יציאה, ואם הבנק מאשר יציאה אז נראה שהקנסות יהיו משמעותיים (כנראה אובדן רוב או מלוא התשואה ).

סכום המינימום להפקדה בפיקדון קוקוס – 5 אלף שקל, ובבנק מזרחי טפחות מדגישים כי הנתונים עשויים להשתנות (טווח הכפלת הכסף יכול להשתנות).

מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון – כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
פיקדונות הבנקים – עדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנה – מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובנים – עדכון של פיקדונות מובנים
וככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה –
מחשבון פיקדון

לעדכונים על מדד תשומות הבניה

הפתעה בתחזית של הראל. חטיבת המחקר של קבוצת הביטוח והפיננסים מעריכה  בדוח מעודכן כי מדד תשומות הבניה למגורים בשלושת החודשים הקרובים (ספטמבר, אוקטובר, נובמבר) יירד ב-0.2%.  תחזית זו נמוכה מאוד אבסולוטית – אחרי הכל, האינדיקטורים שקשורים למחירי הדירות צפויים, להערכת כלכלני הראל לעלות ביותר – סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) צפוי להערכתם לעלות בשלוש החודשים הבאים ב-0.2%; מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים צפוי לעלות להערכתם ב-0.7%. מדד המחירים לצרכן בתקופה זו, יהיה להערכתם ללא שינוי.

הנמכת הציפיות של הראל היא מעין מגמה בחודשים האחרונים. כלכלני הראל העריכו לפני כחודש כי מדד תשומות  הבניה למגורים בחודשים אוגוסט עד אוקטובר (שלושה חודשים) יעלה ב-0.4%, כשימים לפני כן הן ציפו לתחזית גבוה יותר.

בחודש אוגוסט עלה מדד תשומות הבניה למגורים ב- 0.1% ובחודש יולי נותר,  מדד תשומות הבניה, ללא שינוי. מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-1.1%. מדד המחירים לצרכן, עלה מתחילת השנה ב-1.8%! ומדובר בשינוי מגמה ביחס בין מדד תשומות הבניה למדד המחירים לצרכן. בשנים האחרונות, מדד תשומות הבניה עולה משמעותית על מדד המחירים לצרכן – השאלה היא – האם מדובר בשינוי מגמה, או כמה חודשים חריגים? להערכת הראל, נראה שלפחות ב-2013 מדד תשומות הבניה למגורים ייפול משמעותית ממד המחירים לצרכן.

מדד תשומות הבניה, נזכיר, הוא מדד שבוחן את השינויים במשך חודש בחודש  בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  המדד משמש  את הקבלנים לצורך הצמדת החובות של רוכשי הדירות (תשלומים שעדיין לא שולמו) ומכאן חשיבותו הגדולה.  אגב, במכירת דירות יד שנייה, אין לרוב הצמדה למדד כלשהו, אם כי, המגמה של ההצמדה הולכת ו"נכנסת" גם לחוזים של מכירת דירות יד שנייה.

עוד בנושא חדשות

ככלל, רוכשי הדירות יכולים לרוב לבחור בשתי אלטרנטיבות – לשלם כמה שיותר מהר לקבלן, ואז לחסוך את עליית מדדי תשומות הבניה, ומנגד הם יכולים לעכב את התשלומים וכך ליהנות מלקיחת משכנתא בשלב מאוחר יותר – זו הדילמה של רוב הרוכשים, כמובן שיש מצבים שאין צורך במשכנתא, ואז השאלה היא האם הרוכשים מעדיפים לחסוך את מדד תשומות הבניה, או להשקיע את הכסף בינתיים בתקווה שהרווח יעלה על ההפסד כתוצאה מההצמדה למדד תשומות הבניה.

ובמצב הנפוץ, השאלה כאמור היא – האם כדאי לקחת מוקדם משכנתא יחסית מוקדם ולשלם לקבלן מהר ככל שניתן? או לקחת משכנתא מאוחר יותר ורק אז לשלם לקבלן?

התשובה לשאלה זו תלויה בעיקר בהוצאה הצפויה  של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים מהר לקבלן, בהשוואה להוצאה הצפויה לרוכשים באם הם ייקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית). אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ריבית שלהם גדולות יותר, אבל הם חוסכים את העלייה במדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר –  המדד או המשכנתא? מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה כאמור ב-1.1%, ובהינתן התחזית של כלכלני הראל  המדד יהיה סביב 1.1%-1.3%  אם כי, ייתכנו כמובן בפועל סטיות משמעותיות מהערכה זו. בשנה שעברה עלה מדד הבניה למגורים ב-3.3%.

 את ההערכות  (כל אחד והערכותיו לגבי מדד תשומות הבניה השנתי) צריך להשוות מול ריבית המשכנתא וסוג המשכנתא (צמודה/ לא צמודה) , ובהינתן הריבית (שעשויה להשתנות בין הרוכשים השונים)  יש לקבל את ההחלטה – האם להקדים את התשלום לקבלן או ההיפך. יודגש שבמקביל יש להתחשב בשיקולים שאינם כלכליים, לרבות בשאלה האם אנו רוצים להעביר את כל הכסף לקבלן כבר בשלב מוקדם? מה התחזית הצפויה לריבית המשכנתא בטווח הקרוב, ומה העיתוי האידיאלי מבחינתנו לקחת את המשכנתא? ועוד.

 היכנסו כאן  לעדכוני מדד תשומות הבניה

לפני שאתם חותמים על משכנתא – לחצו כאן לבדיקה נוספת – זה יכול להיות משתלם! 😆

מדד תשומות בנייה מעודכן

מחשבון מדד תשומות הבנייה

לא ייאמן – בנק ישראל ממשיך להוריד את הריבית. פשוט התעלמות מוחלטת משוק הדירות, התעלמות מוחלטת מחלק גדול מעמישראל שלא יכול לקנות דירה. התירוצים למכביר – כוונה לפגוע בספקולנטים שמשחקים בדולר ופוגעים בשער החליפין; כוונה לעזור ליצואנים; הגברת הצריכה והצמיחה ועד.  אבל הכל בטל בשישים כשבוחנים מה קורה בשוק הדירות – ביקושים הולכים וגדלים למשכנתאות ( זולות מאוד, בגלל הריבית של בנק ישראל) וביקושים לדירות שגורמים לעליות מחירים.

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להוריד את הריבית לאוקטובר 2013 ב-0.25% לרמה של 1% . במקביל להחלטה מספקים בבנק ישראל את תנאי הרקע להחלטה – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.2%, נמוך מתחזיות החזאים: אלה עמדו בממוצע על 0.4%. לעליית המדד תרמו עלייה עונתית בסעיף הדיור והתייקרות של מוצרי האנרגיה. אלו התקזזו על ידי ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה ועל ידי ירידה במחירי הפירות והירקות. לאחר שהמדד הגבוה של אוגוסט 2012 יצא מהחישוב, נרשמה ירידה חדה בקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, והוא עומד על 1.3%"

בבנק מספקים גם תחזיות לאינפלציה ולריבית. "הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים נותרו בסיכום החודש ברמה דומה לזו של החודש הקודם. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים עומד על 1.9%, הציפיות הנגזרות ל-12 החודשים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים נמצאות ברמה של 1.5%, והציפיות משוק ההון – ברמה של 1.4%. הציפיות פורוורד לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) שמרו על יציבות, והן נעות בין 2.3% ל-2.6% תוך ירידה קלה בטווחים הבינוניים (4-7 שנים). על פי ממוצע תחזיות החזאים, מדד ספטמבר צפוי לעלות ב-0.2%. ריבית התלבור לעוד שנה, שהגיעה במהלך החודש לרמה של כ-1.5%, ירדה לרמה של כ-1.2% בסוף החודש".

בפעילות הריאלית מרגישים בבנק בהתרחבות בקצב של השנים האחרונות, תוך גידול בביקוש המקומי, אשר מקזז את הירידה ביצוא. "אולם אינדיקטורים ראשוניים לרביע השלישי מצביעים על התמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית", כותבים בבנק ישראל ומוסיפים – " יבוא מוצרי הצריכה גדל ביולי-אוגוסט ב-1.8% לעומת הרביע השני, לאחר עלייה של 3.9% ברביע השני; ותקבולי המע"מ המקומי ברוטו (בניכוי שינויי חקיקה) היו באוגוסט גבוהים ב-1% לעומת אוגוסט אשתקד, בשעה שבינואר-יולי הם היו – בממוצע – גבוהים ב-10% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. ביצוא הסחורות נמשכת הנסיגה על רקע הקיפאון בסחר העולמי, ובולטת בו התייצבותו של יצוא התרופות ברמה נמוכה. העודף שנרשם בחשבון השוטף ברביע השני, בסך 1.8 מיליארד דולר, קיבל תמיכה מגידול ביצוא של שירותי חברות ההזנק עקב עסקאות בעלות אופי חד פעמי וכן מירידה ביבוא הדלקים. לפי האומדן השני לחשבונאות הלאומית ברביע השני, קצב צמיחת התוצר התמתן ל-4.9%, לעומת 5.1% באומדן הראשון. המדד המשולב למצב המשק, הכולל את השפעת הפקת הגז, עלה באוגוסט ב-0.2%, והוא מצביע בחודשים האחרונים על קצב צמיחה מתון אך יציב. הגידול ביבוא מוצרי ההשקעה מתמתן, על רקע מיצוי תהליכי ההשקעה במפעל אינטל ובענף הגז. סקרי ההערכות השונים מלמדים גם הם על יציבות בקצב הצמיחה: במדד האקלים – המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס – חל שיפור החודש, אך הוא ממשיך להצביע על צמיחה בקצב מתון. מדדי אמון הצרכנים של גלובס, בנק הפועלים והלמ"ס ממשיכים ללמד על אמון צרכנים נמוך יחסית, תוך תיקון חיובי חלקי בחודשיים האחרונים. מדד מנהלי הרכש נותר באוגוסט ללא שינוי".

בבנק ישראל מספקים במקביל תחזית מעודכנת לאינפלציה בשנת 2014 – 1.9% בערך למרכז יעד האינפלציה; ריבית בנק ישראל, שעומדת על 1.25% במועד גיבוש התחזית, צפויה, להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל,  לרדת ברביע האחרון של 2013 ל-1%, ובהמשך לעלות ולעמוד על 1.25% בתום 2014; "צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.6% (3.8% בתחזית הקודמת), ובניכוי התרומה של הפקת הגז מקידוח "תמר", צפויה צמיחה של  2.6% (2.8% בתחזית הקודמת)", מעדכנים במחלקת המחקר – "ב-2014 צפויה צמיחה של 3.4% (3.2% בתחזית הקודמת), ובניכוי השפעת הגז צפויה צמיחה של 2.7% (2.5% בתחזית הקודמת). הירידה בקצב הצמיחה ב-2014, יחסית ל-2013, מבטאת בעיקר את התרומה הנמוכה יותר לצמיחה של הפקת הגז, כמו גם ירידה בקצב הגידול של הצריכה הציבורית  עקב חזרה לתוואי העקבי עם כלל ההוצאות – ושל הצריכה הפרטית, עקב העלאות המיסים ב-2014.

עוד בנושא חדשות

בבנק ישראל מוטרדים כאמור מהתחזקות השקל – "מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–25/8/13, ועד ל- 20/9/13, השקל התחזק מול הדולר ב-2.3%, ומול האירו ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי  בכ-1%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-6.7% ביחס לשער האפקטיבי" ולמרות שהם כותבים שהם עוקבים אחרי שוק הדירות, נראה שהשוק הזה פחות מטריד אותם – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש אוגוסט ב-0.7%, (עלייה עונתית), בהמשך לעלייה של 1% בחודש יולי. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה סעיף זה ב-2.7%, לעומת 3.1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה ביוני-יולי עלייה של 0.6%, וב-12 החודשים שהסתיימו ביולי הם עלו ב-9.3%, בדומה לקצב השינוי שנרשם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. התחלות הבנייה בארבעת הרביעים שהסתיימו ביוני עומדות על רמה מצטברת של כ-43 אלף  לעומת כ-40 אלף בארבעת הרביעים שהסתיימו במארס. מספר העסקאות בשוק הדיור ממשיך לגדול, תוך ירידה מתמשכת בחלקם של המשקיעים בכלל העסקאות".

 בבנק ישראל מדגישים את הגורמים העיקריים להחלטה להוריד את הריבית –  "ההחלטה להפחית את הריבית לחודש אוקטובר לרמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".