מדריכי השקעות    

הדולר – לאן?

הדולר לאן? בכתבה המתעדכנת הזו, ננסה לעדכן, לעקוב אחרי מומחים, פרשנים, אנליסטים וכלכלנים שמספקים תחזית על שוק המט"ח. 

ספטמבר 2023 – הדולר פתח את החודש ברמה של 3.8 שקלים, ומאז הוא במגמת התחזקות מתמדת, ונע סביב 3.85 שקלים. התנועה כלפי מעלה מתרחשת על רקע הדריכות לקראת הדיון בבג"ץ על עילת הסבירות, קריסה של הצעת פשרה נוספת בעניין, וחששות מפני משבר חוקתי שייווצר בעקבות החלטת בית המשפט. בנוסף מוטרדים המשקיעים מזהותו של נגיד בנק ישראל הבא והאם פרופ' אמיר ירון יעזוב את תפקידו או ימשיך לקדנציה נוספת. על התחזקות הדולר אמר  יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "ירידות השערים בארה"ב גרמו לביקושי מט"ח מצד הגופים המוסדיים, לצד החשש ממשבר חוקתי, אשר יצר עודפי ביקוש משמעותיים והזניקו את הדולר לעבר רמת 3.85 שקלים. להערכתנו, התייצבות הדולר מעל לרמת 3.85 שקלים, תאותת על תנועה לעבר רמת 4 שקלים לדולר. הפיחות המהיר של הדולר, בתקופה של מחירי אנרגיה גבוהים, מהווה זרז לעליות מחירים ולנסיקה מחודשת של האינפלציה".

אוגוסט 2023 – הדולר פרץ את רף 3.8 השקלים, לראשונה מאז שנת 2017. זאת לאחר שפתח את החודש ברמה של 3.66 שקלים, ומאז טיפס בהדרגה. ההיחלשות בתחילת החודש הסתמנה הן בשל סיבה גלובלית – הורדת דירוג האשראי של ארה"ב מצד סוכנות פיץ', והן בשל סיבה מקומית – יציאתה של הכנסת לפגרה ועצירה, נכון לעכשיו, של ההתקדמות בחקיקה המשפטית. ההתחזקות בהמשך החודש נובעת מהמשך האי ודאות סביב החקיקה המשפטית לצד מגמה שלילית בוול סטריט שגורמת לגופים מוסדיים להתגדר בדולרים לצורך צמצום הפסדים. התחזקות הדולר מייקרת עוד את מחיריהם של מוצרים מיובאים, וגורמת בעקיפין להתחזקות מחודשת של האינפלציה, וכעת מתעוררות שמועות שבנק ישראל עשוי להתערב בשוק על מנת למנוע התחזקות נוספת של המטבע האמריקאי.

יולי 2023 – הדולר סוגר את החודש ברמה של 3.69 שקלים, אבל המטבע עבר רכבת הרים משמעותית בדרך. לאחר שפתח את החודש בהתחזקות לרמה של 3.71 שקלים, נחלש הדולר בהמשך וירד ל-3.6 שקלים. ההתחזקות בראשית החודש נבעה מהמשך האי ודאות הפוליטית וכוונות הממשלה לחוקק לפחות חלק מן הרפורמה המשפטית המתוכננת, לצד פתיחתו של מבצע צבאי בג'נין. בהמשך נחלש כאמור הדולר מול השקל כתוצאה מהעליות שנרשמו בבורסות העולם במקביל להיחלשותו של המטבע האמריקאי בעולם. ב-24 ביולי עבר בכנסת סופית חוק ביטול עילת הסבירות, שהוא השלב הראשון ברפורמה המשפטית. בתגובה זינק הדולר ביומיים שאחרי אישור החוק עד רמה של 3.72 שקלים, כאשר בהמשך נרגע מעט וסגר את החודש כאמור מתחת ל-3.7 שקלים.

יוני 2023 – חודש של תנודות חדות בדולר. את החודש פתח המטבע האמריקאי בהתחזקות אל עבר 3.75 שקלים. אחת הסיבות להתחזקות היתה החששות המתחדשים מפני היכולות הגרעיניות המתעצמות של איראן בעקבות הודעת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי היא סוגרת תיק חקירה של מתקן חשוד באיראן. נוסף על כך, נראה כי המשך האי ודאות בנוגע ליישום הרפורמה המשפטית משפיע על תנועה של כספים אל מחוץ למדינה, הן של חברות הייטק והן של משקיעים מוסדיים. בהמשך החודש נחלש הדולר על רקע הערכות בנוגע להסכמות אפשריות בנוגע לרפורמה במערכת המשפט וכן על רקע אפשרות שבנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על מנת להחליש את שער המטבע האמריקאי, במטרה למנוע העלאה נוספת של הריבית בישיבתו בחודש יולי. ב-14 בחודש חווה הדולר רכבת הרים קיצונית במיוחד כאשר פתח את היום ברמה של 3.55 שקלים, זינק ל-3.66 שקלים על רקע ההצבעה בכנסת לנציגי הוועדה לבחירת שופטים, ונחלש חזרה ל-3.55 עם היוודע תוצאות הבחירות. בהמשך התחזק שוב אחרי שראש הממשלה נתניהו הצהיר כי בכוונתו לשוב ולקדם את הרפורמה המשפטית לפחות בחלקה.

מאי 2023 – הדולר פתח את החודש ברמה של 3.62 שקלים, היחלשות קלה לעומת הרמה שבה נמצא במהלך חודש אפריל, אבל לקראת סוף החודש התחזק וחצה את רף 3.7 שקלים. הגורמים שמשפיעים על כיוון המטבע האמריקאי הם חיצוניים-גלובליים – בדמות החלטת הריבית הקרובה של הפד, שצפוי על פי הקונסנזוס להעלות אותה בפעם העשירית ברבע אחוז, ופנימיים-מקומיים – בדמות שיחות ההידברות על הרפורמה המשפטית שמתנהלות בבית הנשיא בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה.

אפריל 2023 – לאחר שפתח את החודש ברמה של 3.6 שקלים ואף ירד מתחתיה, בהמשך החודש התחזק הדולר לרמה של 3.66 שקלים. זאת על רקע המתיחות הביטחונית בכמה זירות במקביל ובעקבות הורדת תחזית הדירוג של חברת מודי'ס לישראל מ"חיובית" ל"יציבה".

מרץ 2023 – הדולר פתח את החודש במגמה של יציבות יחסית סביב שער של 3.66 שקלים, לאחר שהתחזק למרות העלאות הריבית ועל רקע חששות מהשלכות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט. בהמשך נחלש הדולר במידה ניכרת לרמה של 3.60 שקלים לאחר שהנשיא יצחק הרצוג אמר כי נציגים משני צדי הקשת הפוליטית שנועדים אצלו "קרובים מתמיד להשגת פשרה" בדבר השינויים במערכת המשפט. במחצית השנייה של החודש שוב שינה הדולר כיוון, כלפי מעלה, עד כדי גירוד של רף 3.7 שקלים. ברקע ההתחזקות – המשך האי ודאות בנושא הרפורמה במערכת המשפט ומגמה שלילית בבורסות וול סטריט (להרחבה – כאן).

פברואר 2023 – אחרי שפתח את החודש ברמה של 3.42 שקלים, זינק הדולר בהמשך החודש אל מעל 3.5 שקלים ואף מעל 3.6 שקלים, עלייה של כ-7% ושיא של כמעט שנתיים. בחודש האחרון היה השקל המטבע החלש ביותר בעולם כמעט. העלייה האחרונה באה למרות העלאת הריבית, השמינית ברציפות, שביצע בנק ישראל במטרה לרסן את האינפלציה. העלאת ריבית בדרך כלל מעודדת משקיעים זרים להזרים דולרים ישראל, למכור אותם, לקנות שקלים ולהשקיע באפיקים השקליים בריבית גבוהה, אך הפעם זה לא קורה. יש הקושרים את הקפיצה בשער החליפין לביקורות והאזהרות שנשמעות מבנקי השקעות וכלכלנים מקומיים וזרים בנוגע להשלכות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט על הכלכלה הישראלית. ייתכן שזה נכון במידה מסוימת, אבל נראה כי הגורם שמשפיע יותר מכל על הכיוון של המטבעות הוא וול סטריט – כאשר הבורסות שם עולות, הדולר נחלש מול השקל, וכאשר הן יורדות, הדולר מתחזק, כאשר גופים מוסדיים שונים מצטיידים במט"ח לצורך גידור הפסדים.

ינואר 2023 – אחרי שפתח את השנה החדשה ברמה שמעל 3.5 שקלים נחלש הדולר בהמשך החודש לרמה של 3.37 שקלים אבל לקראת סוף החודש הוא שב ומתחזק לרמה של 3.4 שקלים. חוזקו של המטבע האמריקאי נבע בין היתר מהטון הנצי שעלה מפרוטוקול ישיבת הפד האחרונה, לפיו אין מבין חברי הוועדה המוניטרית בארה"ב מי שמאמין שהריבית תשנה כיוון ותרד השנה ויש אף כאלה שסבורים כי היא תצטרך להמשיך לעלות. ההיחלשות בהמשך באה בעקבות המגמה החיובית שנרשמה בוול סטריט, שכן בדרך כלל שער השקל-דולר נע ביחס הפוך למדדי המניות כך שכאשר הם עולים, הדולר נחלש. לקראת סוף החודש כאמור, שב הדולר והתחזק, וליתר דיוק השקל הוא שנחלש על רקע הוויכוחים סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על הכלכלה ועל התנהגותם של משקיעים זרים. בסקירה שהפיץ ללקוחותיו בנק ההשקעות האמריקני גולדמן זאקס נכתב: "לאחרונה, רפורמת המשפט שהציעה ממשלת נתניהו עוררה חשש בקרב חלק מהמשקיעים, כולל המקומיים, כי הרפורמה עלולה להפחית את העצמאות השיפוטית בישראל ולהוביל לצמצום של השקעות וצמיחת ההייטק בישראל". בבנק ההשקעות הוסיפו כי "השקל עשוי להיות נתון לסיכוני מדיניות פנים יותר מאשר בשנים האחרונות".

דצמבר 2022 – אחרי שפתח את החודש בהיחלשות לרמה של 3.39 שקלים, הדולר טיפס בסוף החודש ל-3.52 שקלים. היחלשות המטבע נבעה מהמשך אפקט נאומו של יו"ר הפד ג'רום פאואל שאותת כי האינפלציה בארה"ב נחלשת וכי העלאות הריבית החדות עומדות להגיע אל סיומן. מדד חודש נובמבר שהתפרסם בארה"ב והצביע על היחלשות של האינפלציה בקצב מהיר מהתחזיות תרם גם הוא להחלשת המטבע לאור ההערכות שהפד יפסיק את העלאות הריבית מוקדם מהצפוי. כאמור, לקראת סוף החודש התחזק המטבע על רקע מכירות שקלים שמבצעים גופים מוסדיים במטרה לפצות על הירידות שנרשמות בבורסות (הרחבה כאן).

נובמבר 2022 – לאחר שהדולר פתח את החודש בהתחזקות לרמה של 3.55 שקלים, נחלש המטבע האמריקאי בהמשך וסגר את החודש ברמה של 3.42 שקלים, ירידה של 5% בחודש. התחזקות הדולר התרחשה לאחר שהפד האמריקאי העלה בפעם הרביעית ברציפות את הריבית בארה"ב ב-0.75%. כעת עומדת ריבית הפד על 3.75%-4%, רמתה הגבוהה ביותר מאז משבר 2008, וגבוהה משמעותית מריבית בנק ישראל שנמצאת כעת ברמה של 2.75%. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הודעת הריבית בארה"ב השמיע יו"ר הפד ג'רום פאואל טון נצי והבהיר כי ריסון האינפלציה עדיין לא נראה, כך שהריבית עומדת להמשיך לעלות במשך טווח ארוך יותר מהתחזיות.

עם זאת כאמור, בהמשך החודש נחלש הדולר לאחר שמדד המחירים לצרכן האמריקאי לחודש אוקטובר עלה פחות מהציפיות, מה שהתפרש בקרב משקיעים כהיחלשות של האינפלציה, שתביא לסיומו של מהלך העלאות הריבית של הפד, אולי אפילו מוקדם מהצפוי. חיזוק לדברים סיפק שוב פאואל בסוף החודש כאשר בנאום שנשא אמר כי העלאת הריבית הקרובה, ב-14 בדצמבר, כבר תסתכם ב-0.5%, ואותת כי העלאות הריבית החדות מגיעות אל סופן.

אוקטובר 2022 – אחרי יותר מחודש, הדולר לראשונה מתחת ל-3.5 שקלים, לאחר שהספיק לבקר כבר ברמה של 3.6 שקלים ממש בתחילת החודש. העלאת הריבית, החמישית ברציפות, על ידי בנק ישראל לרמה של 2.75% צמצמה את פער הריביות מול ארה"ב, וגרמה להיחלשות מסוימת של הדולר מול השקל. בנוסף, האופטימיות הזהירה שחווים לאחרונה השווקים והעליות שרושמים המדדים מחלישים גם הם את המטבע האמריקאי.

ספטמבר 2022הדולר נסחר ברמה של 3.55 שקלים, שיא של שנתיים וחצי. רכבת ההרים במטבע האמריקאי נמשכת, כאשר לאחר כמה ימים של היחלשות, נסק הדולר לשיא תקופתי מול השקל. זאת בעקבות נתוני האינפלציה בארה"ב שאיכזבו כאשר הראו כי האינפלציה אומנם יורדת אך לא בקצב שציפו לו, משמע מהלך העלאות הריבית של הפד צפוי להימשך במלוא הכוח, כך שפער הריביות מול השקל יתרחב. כזכור בסוף אוגוסט הבטיח יו"ר הפד ג'רום פאואל להעלות את הריבית עד שהאינפלציה תחזור אל היעד.

התחזקות הדולר מול השקל נובעת גם מהתחזקותו מול מטבעות אחרים בעולם, כגון האירו והליש"ט. במהלך החודש נרשמה באירו רמת שפל של 20 שנה מול המטבע האמריקאי והוא נסחר בפחות מדולר אחד. הסיבה העיקרית לחולשת האירו היא מחירי האנרגיה הנוסקים ביבשת לאחר שרוסיה השביתה את צינור הגז בינה לבין גרמניה כחלק מכיפופי הידיים בין הצדדים על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. החששות מפני מיתון באירופה הופכים ליותר ויותר מוצקים בכל יום שעובר, מה שכמובן מוסיף לחולשת האירו. כמו כן האיחור האופנתי של הבנק המרכזי האירופי בהעלאות הריבית פתח פער ריביות גדול בין האירו לדולר, ותרם את חלקו להתחזקות המטבע האמריקאי. לקראת סוף החודש התחזק מעט האירו וחצה חזרה את רף השוויון כלפי מעלה.

אוגוסט 2022 – הדולר ברמה של 3.33 שקלים. אוגוסט אופיין בתנודתיות בשער החליפין. החודש נפתח במגמת ההיחלשות של הדולר בין היתר בגלל צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב לאחר העלאת הריבית של בנק ישראל לרמה של 2%. מוקדם יותר במהלך החודש נחלש הדולר בגלל המתיחות שגברה בין סין לארה"ב על רקע ביקורה של יו"רית בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי בטייוואן, שמצטרפת לחששות ממיתון בארה"ב ובעולם. לקראת סוף החודש התהפכה המגמה והדולר התחזק מול השקל. זאת בעיקר בעקבות נאומו ה"נצי" של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל, אשר הבהיר באופן חד משמעי כי הריבית בארה"ב עומדת להמשיך לעלות עד שהאינפלציה תחזור אל היעד.

לדברי פאואל, "שיקום יציבות המחירים עשוי לקחת זמן ודורש שימוש עוצמתי בכלים שיש ברשותנו על מנת להחזיר את הביקוש וההיצע לאיזון טוב יותר. ריביות גבוהות יותר, צמיחה איטית יותר ושוק עבודה חלש יותר יצליחו להוריד את האינפלציה, אבל הם גם יגרמו כאב מסוים למשקי הבית ולעסקים. אלה המחירים הלא נעימים של הפחתת האינפלציה".

יולי 2022 – הדולר סגר את החודש במגמת היחלשות ברמה של 3.41 שקלים לאחר שבמהלך החודש שייט ברמה של 3.53 שקלים, שיא של שנתיים. בנק ישראל אומנם העלה את הריבית לרמה של 1.25%, אבל הריבית בארה"ב עדיין גבוהה מבישראל, ועובדה זו, יחד עם התחזיות להמשך העלאתה, גרמו לישראלים להמיר שקלים לדולרים. בנוסף, גידור השקעות שמבצעים גופים מוסדיים מפני הירידות של החודשים האחרונים בשווקים, גרם להם לרכוש דולרים, וכך תרם להתחזקות המטבע האמריקאי.

ההיחלשות לקראת סוף החודש נבעה בעיקר מהתמתנות הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. בהודעת הריבית של הפד הרגיע היו"ר ג'רום פאואל את המשקיעים ונתן להם להבין שהריבית תעלה פחות ממה שחשבו קודם לכן.

מטבע הדברים בישראל מתעניינים במיוחד בשער החליפין של הדולר מול השקל, אבל לאחרונה ניתן להבחין בתופעה מעניינת במיוחד שבה הדולר המתחזק כמעט שווה בערכו לאירו, כאשר שערו של האירו הוא כעת הנמוך ביותר זה כעשרים שנה. משבר האנרגיה המתהווה ביבשת בגלל הסכסוך עם רוסיה, החששות ממיתון והריבית שעדיין נמצאת ברמה אפסית לעומת הריבית העולה בארה"ב אף על פי שעלתה ביולי לראשונה זה 11 שנה, מחלישים את המטבע האירופי.

והוא לא היחיד שנחלש מול הדולר. למרות היחלשות השקל, מטבעות אחרים בעולם נחלשו אף יותר מול המטבע האמריקאי. הסיבה היא ההייטק הישראלי, שמייצא לחו"ל ומכניס מטבע זר לארץ. אלא שההייטק, בישראל ובעולם, חווה כעת משבר שהיקפו ומשכו עדיין לא ברורים. ככל שיתארך ויחריף, היצוא הישראלי עלול להיפגע, פחות מט"ח ייכנס לארץ, והשקל ייחלש.

 

היכנסו כאן למידע ונתונים על שער הדולר הרציף, שער הדולר היציג, חישובי המרת מט"ח ועוד

יוני 2022 – הדולר מזנק לרמה של 3.50 שקלים. האינפלציה שנמצאת בשיא (8.6% בארה"ב – שיא שלא נראה כמותו זה 41 שנה) והעלאות הריבית שיהיו כנראה חדות ורבות מהצפוי בגללה, מבריחות את הציבור מהשווקים וגורמות לו לרוץ אל הדולר, שנחשב בדרך כלל למקלט בטוח בזמנים של משבר. מתחילת השנה התחזק המטבע האמריקאי ב-11%.

מאי 2022 – חודש של תהפוכות. הדולר סגר את החודש בשער של 3.33 שקלים לאחר שבמהלך החודש זינק ל-3.44 שקלים. המטבע האמריקאי לא ביקר בשער הזה מאז משבר הקורונה והוא חזר לרמה הזאת במקביל לירידות בשווקים הפיננסיים. הדולר נחשב לאפיק השקעה יחסית בטוח (איך משקיעים בדולר?), סוג של חוף מבטחים בשעות משבר ומשקיעים נוהרים אליו. מעבר לכך, הירידות גורמות למשקיעים זרים לממש בשקלים ולקנות דולרים שחוזרים לארץ המקור – והתנועה הזו מעלה את שער הדולר. הנחת הבסיס של רוב הכלכלנים היא שבטווח בינוני-ארוך הדולר יירד. עם זאת, משהו בהנחת הבסיס הזו מתערער, שכן ההנחה הזו מתבססת על צמיחה ביצוא הטכנולוגיה מישראל. אלא שמשבר עולמי משפיע כמובן גם על חברות הטכנולוגיה ועל הצורך שלהן ברכישות שקלים לתשלומים לעובדים ולספקים). מכאן, שפקטור שאמור לגרום לייסוף מתמשך בשער הדולר עלול-עשוי להיעלם.

אפריל 2022 – הדולר מטפס מעל 3.31 שקלים. זאת על רקע החולשה בשוקי ההון בעולם וההתחזקות הכללית של המטבע מול מטבעות בעולם, בין היתר על רקע המחסור ההולך וצובר תאוצה בחומרי גלם, שנובע מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הדולר הוא מטבע שנוטה להתחזק כאשר הצמיחה והנזילות מאיטות ברחבי העולם, ונחלש כשהן מואצות. העלאת הריבית בארה"ב מקטינה את הנזילות וככל שהריבית תעלה, יעלה בהתאם גם שער הדולר.

פברואר 2022 – הדולר ברמה של 3.22 שקלים. הצהרות הפדרל ריזרב האמריקאי בדבר העלאת ריבית קרובה בארה"ב, לראשונה זה כמה שנים, גורמות להתחזקותו של המטבע האמריקאי מול מטבעות בעולם, שכן משמעות הצעד היא צמצום של הנזילות בשווקים.

אוקטובר 2021 – הדולר ברמה של 3.16 שקלים. המטבע האמריקאי ממשיך לשקף חולשה מול השקל, מה שמועיל ליבואנים – שמשלמים בחו"ל בדולרים ומקבלים יותר שקלים בישראל, ומזיק ליצואנים ולמגזר ההייטק שמקבלים דולרים בחו"ל ומשלמים בישראל בשקלים.

אוגוסט 2021 הדולר ברמה של 3.2 שקלים. תוכנית הרכישות שעליה הכריז בנק ישראל בתחילת 2021 נמצאת בעיצומה, אבל נראה כי הדולר לא מתרשם ממנה וממשיך להפגין חולשה, על רקע החולשה בכלכלת ארה"ב.

מאי 2021 הדולר ברמה של 3.27 שקלים. המטבע האמריקאי נחשב למקלט בטוח בעתות של אי ודאות ומשברים, וכעת הוא מתחזק על רקע המתיחות הביטחונית בעקבות מבצע "שומר החומות".

פברואר 2021 – בנק ישראל רכש בינואר כ-7 מיליארד דולר על מנת לתמוך בשער הדולר, מה שמהווה שליש מסך הרכישות השנתי עליו הכריז בחודש שעבר. הרכישות הללו עזרו באופן זמני והעלו את שער הדולר עד למחיר 3.30 שקלים, מחיר שיא לשנת 2021, אך מאז הדולר החל שוב להיחלש עד למחיר של 3.23.

כעת נותר לראות אם ההתערבות של בנק ישראל תצליח למנוע את המשך התחזקות השקל, והאם השקעה של כשליש מהסכום השנתי תגרום לכך שבנק ישראל ייאלץ להשקיע סכום גדול אף יותר מ-20 מיליארד השקלים שתכנן להשקיע במהלך כל השנה.

ינואר 2021 – כצפוי, השקל המשיך להתחזק אל מול מטבעות העולם. ושערו מול הדולר נמצא בשפל של כ-25 שנה, כאשר השער ירד עד ל-3.11 שקלים לדולר. בנק ישראל רכש בכל שנת 2020 כ-20 מיליארד דולר במטרה לחזק את הדולר ולעצור את התחזקות השקל, אך בפועל הפעולה לא צלחה.

כצעד מנע בנק ישראל פרסם בהודעה חריגה את כמות הדולרים שיקנה מראש בשנת 2021 והצהיר שיקנה 30 מיליארד דולר בשנת 2021, מה שהקפיץ בטווח הזמן הקצר את הדולר בכ-5% למחיר של 3.231 שקל לדולר. אך לא בטוח שפעולה זו תשפיע בטווח הארוך כמו ש-20 מיליארדי הדולרים שנרכשו בשנת 2020 לא בלמו את הירידה החדה.

ספטמבר 2020 – מדד ה-S&P 500 בארה"ב חזר לרמת השיא עם תחילת משבר הקורונה, ולא נראה שהוא הולך להיעצר. מרבית השווקים בעולם תיקנו את הירידות של חודש מרץ, כאשר הבורסה הישראלית תיקנה מחצית הדרך, ורחוקה כ-20% מהרמה שלפני פרוץ משבר הקורונה.

בהתאם, השקל התחזק אל מול הדולר (וגם אל מול מטבעות אחרים) ונסחר באזור 3.40 שקלים לדולר. אם המגמה תימשך אנחנו צפויים לראות את השקל ממשיך להתחזק אל מול מטבעות העולם, ואת הדולר יורד לשערים נמוכים שלא נראו פה כבר שנים.

מרץ 2020 – לאחר שנים של התחזקות השקל, הדולר מתחזק מול רוב המטבעות המובילים בעולם ומול השקל בפרט. לקראת אמצע החודש הלחץ על בנק ישראל צפוי לגבור לאחר שיפרסם הפד האמריקאי את החלטת הריבית שלו. בפברואר התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם.

הסיבה להתחזקות הדולר היא התפרצות נגיף הקורונה והתפשטות נרחבת בעולם. כצפוי, בתקופת משבר השווקים יורדים בצורה חדה והמשקיעים בורחים לדולר שמתחזק עד לרמה של 3.82 שקלים בשיא. הצפי הוא שהשקל יתאושש אל מול הדולר והשווקים יתקנו את הירידה בהמשך השנה.

אוקטובר 2018 – אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "כרגע רק היחלשות השקל נראית גורם סיכון משמעותי להתחממות אינפלציה, אך בינתיים ההיחלשות שלו נרשמת בעיקר מול התחזקות הדולר בעולם. מול יתר המטבעות השקל שומר מתחילת החודש על יציבות".

אוגוסט 2018 – אייל גורביץ' המנתח הטכני של ביזפורטל סבור שהדולר ימשיך לעלות (הרחבה כאן)

הדולר בשיא של השנתיים האחרונות – מעל 3.7 שקלים, הכלכלנים סבורים שהכיוון מעלה יימשך (הרחבה כאן)

האנליסט הנריק גולברג מבנק נומורה היפני סבור שעליית הדולר בחודש האחרון היא התחזקות עונתית שמושפעת מהישראלים הרבים שנוסעים לחו"ל. נומורה היה מהבודדים שהמליצו למשקיעים למכור שקלים מול הדולר במרץ השנה, בשעה שעמד על 3.44 שקלים.

יולי 2018 – למרות העלייה בדולר בחודשים האחרונים, אייל גורביץ' המנתח הטכני של ביזפורטל סבור שהדולר הולך לרדת – "בכל ממדי הזמן הדולר משדר על כיוון שלילי. גם בממד הזמן הבינוני הוא רווי ולכן מעלה את הסבירות ולפיה מהלך העליות הגיע לידי מיצוי". להערכתו, הדולר יידרדר עד 3.45 שקלים לדולר.

יוני 2018 – הדולר מתחזק מול השקל – נסחר סביב 3.65 שקלים לדולר, והאנליסטים והכלכלנים מסבירים את העלייה "יש פה סיפור עולמי וסיפור מקומי". אומר רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי של קסם קרנות נאמנות ו-ETF מקבוצת אקסלנס, "הסיפור העולמי הוא שהדולר נמצא במהלך של התחזקות מול שורה ארוכה של מטבעות מובילים בעולם – כמו האירו, הין היפני, הפרנק השוויצרי ועוד. הסיבה העיקרית לכך היא תהליך עליית הריבית בארה"ב.

שער הדולר ומחשבון הצמדה לדולר 

"ברמה המקומית, מכיוון שהריבית על הדולר עולה ואילו הריבית על השקל לא עלתה, המצב שנוצר הוא שעלויות הגידור כיום הן 2.6% ברמה שנתית, מה שמוריד משמעותית את כדאיות ביצוע הגידור. יש לכך השפעה גם על מגמת הגידורים של הגופים המוסדיים. אם אין גידורים, לא מוכרים דולרים. אחרי הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות תזוזה לכיוון של עלייה בחשיפות למטבע בשל העלייה בעלויות הגידור.

"ברמה המקומית נוצרו והתרחבו פערי הריביות הריאליים. נוצר מצב שבו פער הריביות הריאלי, הכולל גם את השפעת האינפלציה בנוסף לריביות הנומינליות, התרחב משמעותית לטובת הדולר. גורם שלישי ברמה המקומית הוא הגירעון המסחרי שהגיע במאי לרמת שיא. אחרי המון שנים, עברנו לעודף יבוא ביחס ליצוא: היצוא נחלש – בעיקר תרופות ורכיבי אלקטרוניקה – ומצד שני יש יציבות ואף עלייה קלה ביבוא, כתוצאה מצריכה פרטית חזקה, מעליית השכר בישראל וגורמים נוספים.

"לגבי ההמשך, יכולת חיזוי של שערי חליפין היא מורכבת מאוד, אבל אם מתייחסים לתיאוריות הכלכליות, כל הסימנים מעידים שהשקל צריך להמשיך להיחלש מול הדולר בטווח הבינוני". (להרחבה בדהמרקר)

כלכלני לאומי שוקי הון: "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם בהמשך שנת 2018, מה שמקטין במידה מסויימת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית משמעותית בתיק ההשקעות, באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל. זאת, בעיקר בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. יש לבחון בכל תיק השקעות מהי החשיפה המטבעית הרצויה, ולהשתמש בגידורי מטבע על פי הצורך, על מנת שלא לחרוג מחשיפה זו".

בועז אילון, תטא בית השקעות, מספק תחזית טכנית לשער הדולר : "המצב שנוצר מספק אפשרות לתיקון מעלה בשער הדולר שעשוי להגיע עד 3.75 אבל אל תתבלבלו, רוב הסיכויים הם שכל עלייה היא זמנית ותיקון בלבד למגמה היורדת. הסימנים שמגדילים את סיכויי הירידה הם: המגמה ארוכת הטווח שבה יורד שער הדולר משער 5 בשנת 2002; שבירה מטה של המשולש המתכנס ארוך הטווח; שבירת שפל נמוך יותר מזה של 2014 שהיה 3.41; הנתונים האובייקטיביים הם שנוצר עודף של דולרים בארץ בגלל ריבוי הנפקות של חברות ישראליות לחברות מחו"ל שמכניסה מיליארדי דולרים לישראלים; הריבית הדולרית הגבוהה ומאמצי בנק ישראל לחזק את הדולר ממתנים מאוד את הירידה אבל אין בכוחם להפוך את הכיוון ארוך הטווח; לפיכך התחזית היא אפשרות להתחזקות זמנית נוספת עשעויה להגיע עד 3.75 שלני המשך ירידה. היעד לשער הדולר הוא 3.2 עד אמצע 2019".

כלכלני לידר שוקי הון מעריכים פיחות עונתי בקיץ – "שע"ח של השקל פוחת ב-0.45% בשבוע הראשון של חודש יוני לאחר ייסוף של 2.6% בחודש מאי. מה עשוי להביא להתחדשות מגמת הפיחות המתון בחודשים הקרובים? ירידה בעודף בחשבון השוטף: ביום רביעי הקרוב הלמ"ס תפרסם את נתוני מאזן התשלומים לרבעון ראשון. לפי נתוני היבוא והיצוא ברבעון ראשון (גם סחורות וגם שירותים) של נתוני החשבונאות הלאומיים, צפויה ירידה חדה בעודף בחשבון השוטף ברבעון ראשון, בפרט בשל הזינוק ביבוא מכוניות ברבעון זה. לאחר עודף של 2.6 מיליארד דולר ברבעון אחרון של 2017 ,העודף ברבעון ראשון עלול לרדת ל-1.2-1.5 מיליארד דולר בלבד (תחזית שלנו).

"עונתיות בחודשי הקיץ? בחודשי הקיץ קיים גידול בביקוש למט"ח על ידי ישראלים בשל עונת הנסיעות לחו"ל. בדקנו מה קרה לשע"ח של השקל בחודשים יולי-ספטמבר משנת 2011 ועד 2017 . בממוצע השקל פוחת ב-1.4% מול סל המטבעות. בחודשי הקיץ תוספת התיירים הישראלים אשר נוסעים לחו"ל מגיעה ל-0.9-1 מיליון איש (תוספת על הממוצע של יתר החודשים). בהנחה שכל תייר מוציא כ-1.5 אלף דולר לטיול בחו"ל (כולל עלות טיסות לחברות תעופה זרות) מדובר בתוספת ביקוש למט"ח של 1.5 מיליארד דולר. במקביל, לפי נתוני הלמ"ס, אין גידול עונתי של תיירים מחו"ל לישראל בחודשי הקיץ".

UBS בתחזית גלובלית על הדולר ושערי המט"ח – " האירו יהיה חזק מול הדולר. האירו יעמוד להערכתנו ברמה של 1.25 דולר בסוף השנה, כלומר מכאן הוא צפוי להתחזק מול הדולר ב-5%-6%. הליש"ט תתחזק יותר מול הדולר. הליש"ט תגיע לרמה של 1.42 דולר ולאחר מכן תמשיך להתחזק ל-1.48 דולר לליש"ט, כלומר להערכתו – התחזקות של 10%-12%. הסיבה לכך, היא שנתוני המאקרו הטובים שמגיעים מאירופה לא מגולמים בתוך המחירים היחסיים של המטבעות, אבל הנתונים בארה"ב כן מגולמים במחירים כך שמהבחינה הזאת עדיף להתמקד במטבעות אירופים. הדולר חזק מדי ביחס למטבעות האחרים".

מאי 2018 – בחודשיים האחרונים הדולר שינה כיוון ועלה (סוף סוף) כשהוא נושק ל-3.6 שקל לדולר. מדובר בעלייה של כ-6% בחודשיים, ורוב האנליסטים/ כלכלנים סבורים שהדולר ימשיך לעלות, אם כי בקצב נמוך משמעותית. בלידר שוקי הון מעריכים שהדולר ייסחר בעוד שנה מהיום במחיר של 3.7 שקל לדולר. כלומר, הדולר יתחזק, אך באופן מתון להערכתם.

מארס 2018 – בפברואר השקל חזר להתחזק והדולר ירד ל-3.4 שקל. הסיבה העיקרית – המלצות של כלכלנים רבים להשקיע בשקל. בבנקי ההשקעות – מריל לינץ' ומורגן סטנלי כותבים בסקירה שלהם לרכוש שקלים (ולמכור דולרים) – "אל תנסו לעמוד נגד הרוח, בנק ישראל לא יעצור את התחזקות השקל", כותבים האנליסטים של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' למשקיעים. "לבנק ישראל נוח עם רמות שערי החליפין, ולא צפוי המשך התערבות אגרסיבי", כותבים במורגן סטנלי. הסקירות האלו פורסמו לאחר מפגש של נציגי הבנקים הזרים עם אנשי בנק ישראל, כך שזה ככל הנראה המסר שעבר, אם כי מדובר כמובן במסר בעייתי שאינו הקו הרגיל של בנק ישראל. כך או אחרת, המלחמות של בנק ישראל הם לעג לרש. הבנק רוכש דולרים בשנים האחרונות בהיקפים מטורפים ואין לזה בסופו של דבר שום השפעה על המסחר, הדולר עולה כאשר בנק ישראל רוכש וחוזר מיד למחיר הקודם כשבנק ישראל יוצא מהתמונה.

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל – "הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל. בסיכום 2017 העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-10.5 מיליארד דולר (כ‑3 אחוזים מהתוצר), עודף משמעותי, אך ירידה לעומת השנתיים הקודמות. להערכתנו, במהלך הרבעונים הקרובים העודף בחשבון השוטף כאחוז מהתוצר צפוי להמשיך ולרדת בקצב מתון. אך הוא צפוי לחזור ולהתרחב במהלך השנתיים הבאות בעקבות הגידול הצפוי ביצוא הגז הטבעי ובשל ההשקעות הקודמות (והחדשות) של אינטל בישראל שיגדילו את היצוא. לכן, הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בחוזקו של השקל".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בחמישי ובשישי (תחילת מארס) לא נקבע שער יציג של בנק ישראל על רקע העובדה שבנק ישראל לא נמצא במסחר והיו גורמים שניצלו את העובדה הזאת ומכרו מט"ח בהיקפים גדולים, חלקם גם ספקולנטים. היצעי מט"ח גדולים נרשמו מצד אחד והמעבר השני בנק ישראל הוריד את היקפי ההתערבות שלו בשוק המט"ח בצורה דרמטית. אם בנק ישראל לא ירכוש 2-3 מיליארד דולר בחודש, אזי יירשמו בכל חודש היצעי מט"ח בהיקף זה שאין מי שיספוג אותם בשוק.

"נכון לעכשיו יש עיוותי שוק ובנק ישראל ער לעניין העובדה הזאת. אם הדולר מבצע מהלך התחזקות אל עבר 1.21 דולר לאירו ובאותו הזמן שהדולר מתחזק בעולם הוא נופל מול השקל, אז ברור שיש כאן עיוות ופועלים שחקנים כנראה זרים. בנק ישראל יהיה חייב להתערב במסחר ובצורה עקבית, אחרת נחזור לרמות השפל של 2008 כשהדולר נסחר בשער של 3.22 שקלים. מפרסומים שונים עולה כי בנק ישראל העביר בפגישה עם בנקים זרים מסר כי הוא אינו מתכוון להתערב בשוק המט"ח בצורה משמעותית ולפיכך החליטו אותם בנקים שהשקל לפני מהלך התחזקות. אנחנו ממשיכים להעריך שעודפי מט"ח גדולים יביאו להמשך התחזקות השקל, אולם בנק ישראל ששומר על מדיניות חסויה ורוצה לייצר אי וודאות, לא בהכרח יחשוף את הקלפים שלו וייתן לכוחות השוק לדרדר את שער הדולר לשפל במהירות.

"להערכתנו בנק ישראל מגדיל את שיעור יתרות המט"ח ביחס לתמ"ג. ברור שבנק ישראל לא יוכל לשנות מגמה גלובלית, אבל הוא כן יכול להתערב כשיש עיוותי שוק וכשהוא מזהה שיש גורמים אינטרסנטים".

פברואר 2018אמיר כהנוביץ' מנהל מחלקת מאקרו של אקסלנס סבור שהדולר בכיוון מעלה – "השקל הפך בחודש האחרון למטבע הנחלש בעולם וזה יותר מסוכן מה'מתחזק בעולם'", אומר כהנוביץ' ומוסיף – "המשקיעים בורחים מהשקל, גם על רקע התדרדרות המצב הביטחוני. רואים את זה בחודש האחרון – השקל נחלש בחודש הזה מול היורו ב-5.0% ומול הדולר ב-3.6%,וזה התעצם בשבוע האחרון. בנק ישראל רוכב על ההיחלשות ומנסה לנכס אותה לרכישות המט"ח שלו שעד כה לא ממש הוכיחו את עצמן. בחודש ינואר יתרות המט"ח שלו גדלו מ-113 מיליארד ל-117.6 מיליארד. נראה שבנק ישראל היה צריך כמה F-16 בתחמושת המוניטרית שלו , יותר אפקטיבי ובטוח יותר זול. אנחנו לא נותנים הנחות לגבי שינויים עתידיים בשערי החליפין ומתייחסים אליהן כגורם סיכון, כך גם לגבי ציפיות האינפלציה. את סיכון היחלשות השקל לצמודים מוטב לנהל באמצעות פיזור ההשקעה למט"ח. היחלשות השקל מסוכנת במיוחד לתעשיית ההייטק שמתחרה על מהנדסים בשוק הבינלאומי ועלולה לחוות 'בריחת מוחות'".

כלכלני בנק לאומי מצפים להמשך הפיחות – "השקל הוסיף להיחלש מול הדולר על רקע התחזקות הדולר בעולם ופוחת בכ-2% מול הדולר. ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בזירה המקומית עשויות להביא לפיחות נוסף של השקל בטווח המיידי".

ינואר 2018 – רוני גיטלין, מנהל מסחר בזירת עסקאות ומט"ח בבנק לאומי, מדגיש כי – "שער הדולר ברמה קריטית בפרספקטיבה היסטורית. בעשר השנים האחרונות זו הייתה נקודת שפל ממנה השער עלה. זה קרה כבר פעמיים: ב-2011 וב-2014. בשנת 2008, שער הדולר ירד אפילו ל-3.20 שקל לדולר – הרמה הנמוכה מאז 1997. ב-2011 לאחר הירידה ל-3.40 שקל לדולר, החל הדולר לטפס עד שהגיע ל-4.1 שקל לדולר; ב-2014 הדולר עלה עד שהגיע לרמה של 4.05 שקל לדולר, והשאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עכשיו. אם הדולר יתחיל לעלות כפי שקרה בעבר, הוא בהחלט יכול לטפס לרמות גבוהות בהרבה מהשער הנוכחי. אם הגורמים הרלוונטיים לא יצליחו לשמור על הרמה והדולר יפרוץ למטה, אנחנו יכולים לראות את הדולר מגיע לשפל של 3.20 שקל לדולר. שער כזה טוב אמנם ליבואנים ולרוכשי המוצרים מחו"ל, אבל מדובר בפגיעה קשה לתעשיית הייצוא הישראלית".

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, אומר במקביל להמשך הירידה בדולר – "על רקע הציפייה למהלכים מצד הבנק המרכזי האירופאי שאשר יתמכו בהעלאת ריבית האירו ובנתונים הכלכליים החיוביים בגוש האירו, נחלש הדולר אל מול האירו. בזירה המקומית, היחלשות הדולר בעולם, בתקופה בה רושם המטבע האמריקאי רמות שפל של 3.5 שנים מול השקל, תרמה לצלילת שער הדולר לעבר רמת 3.405 שקלים לשקל. ייסוף השקל גורם לפגיעה ישירה במשק הישראלי, כאשר חברות מתקשות להתחרות בייבוא זול, ומנגד, נאלצות להתמודד עם ייצוא בתנאי נחותים, בזמן שערך התמורה השקלית לייצוא הולך ויורד מיום ליום.

לשער הדולר היציג, ומחשבון הצמדה

"חברות רבות גידרו את התחייבותן המטבעית באמצעות עסקאות עתידיות, אחרי שרכשו את הדולר ברמות של 3.5 שקלים ולמעלה מכך. חברות אלה נדרשות להמציא ביטחונות לבנקים, כנגד עסקאות ההגנה. בהיעדר ביטחונות ועל רקע הייסוף החד המתמשך, שער הדולר-שקל מתקרב לסף המדרון התלול אשר עשוי להביא אותו במהירות לעבר רמת 3.2 שקלים ואף פחות מכך. במשרד האוצר ובבנק ישראל המבוגר האחראי כנראה נרדם בשמירה, ושכח את מחויבותו לשמירה על תנאי סחר נוחים לתעשייה המקומית, לצד, הבטחת עתיד התעסוקה במשק. ברמות שערים של 3.2, כאשר עלות מהנדס תוכנה התייקרה בתוך שנה ביותר מ-20% רק בגלל השינוי בשער החליפין וזאת עוד מבלי להתחשב בעליית השכר במשק, הרי בכך נעלם או נמחק יתרון משמעותי שהיה בהעסקת אנשי תוכנה ישראלים.

"בבנק ישראל בחרו להתעלם לחלוטין מהמתרחש בשוק המטבע המקומי, שכן, מדיווחי בנק ישראל שפורסמו רק בשבוע האחרון, למדנו כי בנק ישראל לא רכש דולרים במסגרת המדיניות לקיזוז השפעת הגז במהלך הרבעון הרביעי, ואלו בדצמבר, כאשר שער הדולר קרס חדות, בחר בנק ישראל לרכוש רק 100 מיליון דולר בלבד, סכום פחות מהיקף הרכישות בבוקר יום מסחר של ברוקר ישראלי. הניסוי שבנק ישראל והאוצר מבצעים על הגב המשק יצליח, אבל התעשייה תקרוס".

כלכלני לידר שוקי הון בגישה אחרת. למרות שרבים סבורים שהדולר יעלה לעומת השקל, בלידר סבורים שעוד שנה מחירו יהיה 3.48 שקל – עלייה זניחה ביחס למחיר הנוכחי. "בשנת 2017 היורו התחזק ב-16% מול הדולר, זאת למרות שלוש העלאות ריבית הפד מעבר לציפיות השוק בתחילת השנה. בנוסף, בניגוד לכישלונות האחרים של טראמפ בשינוי מדיניות כגון בתחום ביטוח הבריאות וביטול Obamacare", מדגישים כלכלני לידר, "טראמפ הצליח להעביר רפורמה יחסית משמעותית בתחום הורדת המסים על הסקטור העסקי ועידוד ההשקעות. כמוכן קיימת הטבה להחזרה של רווחים של חברות אמריקאיות לארה"ב. מנגד, באירופה דראגי הודיע על מדיניות של tapering – צמצום היקף רכישות האג"ח על ידי ה- ECB. בשני האזורים ארה"ב ואירופה, הנתונים הכלכליים היו חזקים יחסית והפתיעו לטובה. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה גם באירופה – 0.9%, וגם בארה"ב – 1.5%".

אז מה הביא להיחלשות הדולר ולמה הוא צפוי להערכתם להמשיך ולהיות חלש? ובכן, בלידר מסבירים כי ההיחלשות בפרט לקראת סוף השנה נובעת מהלחץ הבסיסי להתחזקות היורו על חשבון הדולר וגן לפערי הגירעונות בין אירופה לארה"ב – "חשוב לזכור שקיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו: אירופה נהנית מעודף בחשבון השוטף של 3.1% תוצר, מול גרעון בחשבון השוטף של 2.5% בארה"ב. כלומר קיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו והיחלשות הדולר.

"השווקים מודאגים מ-deficits twin. התוכנית של טראמפ צפויה להגדיל את הגירעון התקציבי באופן משמעותי ב-1 עד 1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. עלייה בגירעון התקציבי צפויה לתרום לגידול בגרעון במאזן התשלומים. המשק האמריקאי נמצא בניצול מלא של גורמי ייצור ולכן הורדת מסים לא בהכרח תביא לגידול מהיר בפעילות בארה"ב, אלא צפויה להביא לגידול ביבוא כדי לספק את תוספת הביקושים המקומיים".

כלכלני בנק לאומי סבורים ששער החליפין של הדולר נמוך מדי – "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי, "התרחבות זו ממתנת את הלחץ לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".

דצמבר 2017אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של מיטב דש, בראיון מיוחד להון – "השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל. והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי. דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות: צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל. לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח" (לראיון המלא)

נובמבר 2017כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, כותבים בסקירתם השבועית כי להערכתם "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני-ארוך. זאת בשל ציפיותינו לגידול בפערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם. "מפרסומים עולה כי ישראל צפויה להיכנס למדד האג"ח הממשלתיות WGBI של בורסת לונדון בתקופה הקרובה וייתכן שכבר בדצמבר. למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות על המטבע הישראלי באופן ישיר ועל ציפיות האינפלציה באופן עקיף. מדובר בהרחבה של מדד אג"ח ממשלתיות עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 23 מדינות ומשמש מדד ייחוס מקובל. הכניסה למדד היוקרתי עשויה להשפיע בשני אופנים משמעותיים על שוק ההון המקומי: מצד אחד ייתכנו ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות (על פי הערכות ביקושים בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר), שיכניסו הון זר לישראל דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל דבר שעלול להכביד על האינפלציה ובכך גם ינמיך את סיכויי העלאת הריבית בארץ בטווח הקרוב" מסבירה אברהם. זאת, על רקע "פרסום פרוטוקול הפד אשר חבריו חוששים מהאינפלציה הנמוכה, מה שמוביל להערכות כי תיתכנה פחות העלאות ריבית במהלך 2018 מכפי שהעריכו עד כה".

בנוסף, מציינת אברהם "אנו מעלים את החשיפה המנייתית המומלצת בתיק המייצג מ- 18% ל- 22% ובתיק הספקולטיבי מ- 36% ל- 40% על חשבון אפיק מזומן, בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל. זאת על רקע המשך השיפור בנתוני המאקרו בעולם ותוצאות חיוביות של הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. וסביבת ריביות נמוכה יחסית אשר צפויה להימשך בארץ ובעולם, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי המהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת כחלק מהתיק בהתאם לאהבת הסיכון".

יולי 2017 – הדולר הוא המטבע השולט בעולם. עשר שנים אחרי הפאניקה בשווקים שהמקור שלה היה ארה"ב, ומסתבר שהמשבר הגדול, הפך את הדולר לחשוב יותר עבור שאר העולם מאשר אי-פעם בעבר. הדולר נשאר הכוח הדומיננטי במסחר העולמי. הירידה האיטית שהיתה בשיעור ההחזקות הדולריות של הבנקים המרכזיים בעולם שניסו לגוון את השקעותיהם, נעצרה. לבנקים המסחריים של יפן, גרמניה, צרפת ובריטניה יש נכסים דולרים בסכומי עתק וגם התחייבויות בדולרים יותר מאשר במטבעות המקומיים שלהם. (הרחבה כאן)

הדומיננטיות של הדולר בוחנת שוב את העולם: חוקים שנועדו להפוך את העולם הפיננסי לבטוח יותר כבר הפכו את הדולרים לנדירים יותר. וכדי להוסיף מכאוב לפצע, הפדרל ריזרב יונק כעת דולרים מן המערכת הפיננסית העולמית כשהוא מנסה להדק את המדיניות המוניטרית שלו.

מדריך השקעה במט"ח