הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה פוגעת בעובדים – כאשר ניתן לשלם בשופרסל בקופות אוטומטיות/ אלקטרוניות זה בא על חשבון הקופאיות, וזו רק דוגמה אחת. על רקע זה מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים בין האוצר וההסתדרות כדי להסדיר את הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה.

הממונה על השכר, ערן יעקב, הדגיש כי – "ישנם מגזרים שלמים עם פוטנציאל גבוה למיכון, ועלינו לחשוב איך אנחנו מטפלים באתגר הזה. הרפורמה בחברת החשמל למשל, מראה שאפשר גם בעיניים פקוחות לערוך שינויים שיגדילו את הפריון, ישפרו את השירות לאזרח וגם יתאימו לשוק העבודה הגמיש והמשתנה. האתגרים הם רבים, אבל לא צריך לפחד מהם. בעזרת שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ניתן להגיע למצב שבו כל הצדדים מרוויחים – גם העובדים שיקבלו משמעות רבה יותר לעבודתם, ויתוגמלו בהתאם, וגם המדינה שתוכל לספק שירות ציבורי איכותי לאזרחיה. על מנת להגשים יעדים אלו, בוצעו שינויים לחיזוק עבודת האגף, לרבות הקמתה מחלקה חדשה שתעסוק בתכנון ואסטרטגיה, מחקר ואנליטיקה. אגף השכר והסכמי עבודה הוביל וקידם תהליכים חשובים כאלו בתקופה האחרונה וימשיך במגמה זו גם בשנים הקרובות".

בכנס שנערך לזכרו של עוזר ברקוביץ ז"ל, הממונה על השכר לשעבר שהלך לעולמו במהלך כהונתו בשנת 2006, השתתפו מאות מבכירי המגזר הציבורי, ביניהם שר האוצר, משה כחלון, סגן שר האוצר, יצחק כהן, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ראש המוסד, יוסי כהן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מזכ"לית הסתדרות המורים, יו"ר הסתדרות הרופאים, נציגי איגודי העובדים במגזר הציבורי, ראשי מערכת הביטחון, החינוך והבריאות, בכירים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במערכת ההשכלה הגבוהה ובארגונים ציבוריים.

הנושא המרכזי בו עסק הכנס היה פריון ושוק העבודה העתידי במגזר הציבורי. מדובר באחד מהאתגרים המשמעותיים איתם מתמודד אגף השכר בשנים האחרונות. שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגיים בתחומים רחבים, המחייבים התאמת מקצועות ועיסוקים למציאות החדשה. שינויים אלו לא פסחו על המגזר הציבורי, ולפיכך אחת ממטרות האגף היא התמודדות עם אתגרים אלו, לרבות הסבת עובדים למקצועות נדרשים. זאת לצד שינויים בצרכים ובדרישות של העובדים, העלייה בתוחלת החיים וחילופי דורות בשוק העבודה. כאמור, בתור התחלה סוכם כי הכנסת טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי לא תהווה עוד עילה לסכסוכי עבודה ולדרישות שכר נוספות.

בכנס נידונו גם המטרות שהעמיד אגף השכר והסכמי עבודה שיובילו להגדלת הפריון במגזר הציבורי והרווחה לכלל אזרחי המדינה. בין היתר, פועל האגף ליצירת שירות ציבורי איכותי ויעיל לצד יצירת הזדמנויות לעובדים להתפתחות מקצועית ואישית, ולתגמול ראוי ויעל שיאפשר איזון בין פנאי לעבודה. כל זאת, בכדי להביא את התמורה המירבית לכספי הציבור.

שר האוצר, משה כחלון: "אגף השכר והסכמי העבודה מוביל לצמצום הפערים החברתיים בישראל והוא אחד הגורמים שקובעים את העתיד של החברה בישראל. בשנים האחרונות האגף הוביל מודל של שכר דיפרנציאלי שנותן יותר לעובדים בעלי השכר הנמוך. ההישגים שהוביל האגף בשיתוף עם וועדי העובדים תרמו לרווח נקי לכולם. כאשר המשק לא מושבת, זהו רווח נקי לציבור כולו. האמור בא לידי ביטוי גם בתקציב לשנת 2019 שהוא התקציב הכי חברתי שהיה פה בשנים האחרונות. תקציב שמביא עמו בשורה לנכים, לקשישים, ולכל קבוצות האוכלוסייה שלא יכולות לדאוג לעצמן".

סגן שר האוצר, יצחק כהן: "עובדי אגף השכר והסכמי עבודה עושים לילות כימים למען תושבי ישראל, מקדמים את האינטרס הציבורי ללא לאות ופועלים ליצירת מגזר ציבורי איכותי ויעיל".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "המשא ומתן מורכב משלושה נדבכים עיקריים: עבודת צוות בין כל השותפים, יצירתיות שתאפשר פתרונות במשא ומתן מורכב, והיכולת לחתוך ולקבל החלטות. שילוב מוצלח של שלושת הדברים הללו בכל משא ומתן יאפשר להגיע להישגים מוצלחים ולפתרונות טובים לכולם".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מאמין במודל של שיתוף בעולם יחסי העבודה. הדברים צריכים להיעשות בהידברות וכך אנו פועלים. איני ממהר להפעיל את האמצעים שעומדים לרשותי ותמיד אני נוהג באחריות. בקרוב יש להתחיל בקיצור שבוע העבודה ולרדת ל-42 שעות שבועיות. העובד הישראלי עובד יותר מכל עובד אחר במדינות ה-"OECD.

יוסי כהן, ראש המוסד: "המוסד פועל טוב מבעבר ליצור שיוויון הזדמנויות בארגון בעיקר באופן מגדרי אבל לא רק. הארגון פועל להעלות את אחוז המפקדות במוסד, ואף פועל לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם. בשנה האחרונה גויסו למוסד 18 בעלי מוגבלויות מתוך אמונה שלמה כי אלה יאפשרו הבנה טובה יותר של עובדי הארגון".