אומר עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, לדבריו, "תיקי האשראי למשכנתאות בבנקים בעליLTV   של כ-50-60%. מדובר בשיעורי מינוף מהנמוכים בעולם. אפילו ירידה של 20% במחירי הנדל"ן לא צפויים לפגוע בהון העצמי של הבנקים. גידול בהפרשות להפסדי אשראי עלולים לקפוץ מדרגה בתסריט של מיתון, אך עם שיעורי LTV  נמוכים, הסכנה לפגיעה פרמננטית בהון נמוכה יותר מיתר תיקי האשראי של הבנקים.

בהקשר זה נזכיר כי הפסדי האשראי בשנים האחרונות במגזר המשכנתאות היו אפסיות. מדובר בצעד משלים להפחתות הריבית האחרונות. מצד אחד, ירידת הריבית מלבה את שוק הנדל"ן. מצד שני, הגדלת דרישות ההון מהבנקים צפויה לצנן את הביקושים".

 

כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד המחירים לחודש אוגוסט שיתפרסם מחר יהיה ללא שינוי, וזאת לאחר עלייה של 0.1% בחודש יולי. המדד באוגוסט הושפע, להערכת כלכלני הפועלים מירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, מירידה בסעיף המזון ועלייה עונתית בסעיף הדיור. כמו כן, צפויה ירידה במחירי הדלקים.

כלכלני הפועלים מעריכים אינפלציה של 0.8% ב-12 החודשים הקרובים – "אנו מעריכים כי סביבת האינפלציה של המשק צפויה להיוותר נמוכה. הגברת התחרותיות בענפי התקשורת והמזון, ייסוף השקל, יציבות בשכר בשוק העבודה, התמתנות מחירי הדלקים והאינפלציה הנמוכה בעולם, כל אלה ממתנים את עליות המחירים".

המהלך של בנק ישראל בשוק המשכנתאות לא יפגע בבנקים. הבנקים אמנם נדרשים לגבות את המשכנתאות בהון עצמי משמעותי יותר, אבל הם יגלגלו זאת על רוכשי הדירות. במילים פשוטות, הריבית על המשכנתאות תעלה. בכמה? זו כבר שאלה קשה – זה יכול להיות עד 10%, כלומר עלייה ממוצעת של 0.2%-0.4%.

מדובר בפגיעה נוספת ברוכשי הדירות. אלו מחכים בחודשים האחרונים ליישום תוכנית מע"מ אפס, אבל זו עדיין לא עברה, ולא בטוח שתעבור בהמשך;. בינתיים מחירי הדירות עלו בחודשים האחרונים, ומתחילת השנה מדובר בלפחות 2%. ועכשיו מייקרים את המשכנתא.

עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, סבור דווקא שההגבלה החדה של בנק ישראל צפויה להוריד את הביקוש למשכנתאות. "תיקי האשראי למשכנתאות בבנקים הם בעלי LTV של כ-50-60%. מדובר בשיעורי מינוף מהנמוכים בעולם. אפילו ירידה של 20% במחירי הדירות לא צפויה לפגוע בהון העצמי של הבנקים. גידול בהפרשות להפסדי אשראי עלולים לקפוץ מדרגה בתסריט של מיתון, אך עם שיעורי LTV נמוכים, הסכנה לפגיעה פרמננטית בהון נמוכה יותר מיתר תיקי האשראי של הבנקים. בהקשר זה נזכיר כי הפסדי האשראי בשנים האחרונות במגזר המשכנתאות היו אפסיות. מדובר בצעד משלים להפחתות הריבית האחרונות. מצד אחד, ירידת הריבית מלבה את שוק הנדל"ן. מצד שני, הגדלת דרישות ההון מהבנקים צפויה לצנן את הביקושים לדירות".

 
מסתבר שמעבר להיותה של השריעה הדוק הדתי והמוסרי של האיסלאם היא גם מסדירה את ההתנהלות הכלכלית של העולם האיסלאמי וגם עוסקת בהיבטים כלכליים-בנקאיים. לצד העובדה שבמדינות מוסלמיות רבות מעמד השריעה הולך ומתחזק, חברות מסוימות ברחבי העולם השכילו לבצע "הכשר", כזה שבעצם מאפשר למשקיעים המקיימים את חוקי השריעה להשקיע בהן. מבדיקה שביצעה מחלקת המחקר של בית ההשקעות אינפיניטי, ע"י ערן יצחקי, 
באמצעות מערכת המידע העסקי-כלכלי בלומברג, עולה כי בעולם ישנן 334 תעודות ETF המספקות חשיפה למניות המקיימות את עקרונות ההשקעה ע"פ השריעה, שהניבו תשואה לא רעה למשקיעים בשלוש שנים האחרונות.

תעודות אלו מבצעות סינון של מניות באמצעות הנחיות כתובות לצד פרשנויות של מומחים בחוק האסלאמי, כך שיתאימו לרעיון השריעה. אז מהם אותם חוקים ועקרונות? בתעודות אלו בוודאי שלא יהיה ניתן למצוא חברות העוסקות בענפי סחר הבאים: שיווק ומסחר של בשר חזיר, אלכוהול, הימורים, שיווק פרסום ובידור, סיגריות וטבק, וכספים (יוצאים מהכלל: בנקים אסלאמיים, מוסדות פיננסיים אסלאמיים וחברות ביטוח אסלאמיות). כמו כן, על פי השריעה חל איסור להשקיע בחברות מתחום מדעי החיים העוסקת בשיבוט ומניפולציות גנטיות.

פרט לאיסור ההשקעה בתעשיות הנ"ל ישנם קריטריונים נוספים, לדוגמא: השקעות נושאות ריבית אסורות על פי חוקי השריעה. השקעה בחברות ממונפות, להן חובות גבוהים ביחס לנכסים, אסורה בתכלית האיסור. כמו כן, חל איסור לבצע השקעות במזומן בסחורות כמו כסף וזהב. למעשה, השקעה על פי מגבלות אלו מסננת החוצה את כל החברות ברמת סיכון גבוהה.

על רקע מסע ההרג הרצחני של חברי ארגון דאעש, מפליא לגלות כי השקעה בתעשיית הנשק על פי השריעה נתונה במחלוקת ואף מוטלת בספק. יהיו מומחי השקעות ברוח השריעה שיאמרו שתעשיית הנשק מוקצית על פי חוקי השריעה ואילו אחרים יאמרו כי תעשיית הנשק מותרת להשקעה, כל עוד מדובר בנשק לצורך הגנה עצמית. המקלים שביניהם יגדילו ויאמרו כי הנשק עצמו הינו מוצר ניטראלי ולכן הייצור של נשק מותר וכפועל יוצא גם השקעה בתעשייה זו מותרת.אומנם סינון ההשקעות ע"פ השריעה מגביל מאוד את הגישה לחברות טובות ומובילות בכלכלה העולמית, אולם בחינה של הגרפים מלמדת כי מגבלה זו עשויה להתגלות כיתרון. כך לדוגמא: אם נשווה את הביצועים (ראו גרף) של מדד S&P 500 למדד S&P 500 Shariah Index נמצא כי בשנה האחרונה רשם המדד השני  תשואה של 22.08%, לעומת 20.14%  של S&P 500. תעודת ETF הנקראת DB X-TRACKERS DBX S&P 500 SHARIAH (סימול: XSHU) ונסחרת בבורסת לונדון  השיגה תשואה של 59% מאז שנת 2011, בעוד שמדד S&P 500 רשם תשואה של 50% בלבד באותה תקופה.

(מקרא: קו צהוב: DB X-TRACKERS DBX S&P 500 SHARIAH  ;קו אדום: S&P 500 ;קו כחול: S&P 500 Shariah)

 

 

 

 

 

להלן דוגמאות בולטות של תעודות ETF הנסחרות בעולם התואמות את השריעה.

 

 

 שורה תחתונה: כדי להיחשף למניות של החברות שעומדות בקריטריונים של השריעה לא צריך להיות מוסלמי וגם לא צריך להתאסלם. הגישה להשקעה במניות או תעודות אלו אפשרית לכולם. האם תעודות אלו יזכו לביקושים מצד ארגון דאעש? שכן על פי העיתונות הכלכלית העולמית עולה כי מדובר בארגון הטרור העשיר ביותר בעולם המחזיק כמה מיליארדי דולרים. נציין כי ארגון זה הולך ומתעשר כתוצאה מהשלטות על בארות נפט, השתלטות על בנקים, גביית כופר, ביזה, הטלת קנסות ועוד. ייתכן שחלק מהכספים יופנה להשקעות ואם כן בוודאי בכאלו הנחשבות ל"כשרות".

 

 

 

 

 

 

*התשואות נכונות ליום 10.09.14

 אין לראות במאמר זה המלצת השקעה במניות של החברות המוזכרות בו. הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה
 נגיש לכלל הציבור באתר http://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "הניסיון בעולם מלמד כי משברים במערכת הבנקאית מתפתחים פעמים רבות כתוצאה מחשיפת הבנקים לאשראי לדיור ולענף הנדל"ן ובעיקר על רקע התרחבות מואצת של היקפי המשכנתאות. קיים חשש כי הערכת הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור, בפרט לנוכח משקלו בתיק האשראי הבנקאי, לוקה בחסר, בין היתר, בשל העובדה שבעת גאות היסטוריית ההחזרים של לווי האשראי לדיור טובה בהשוואה לסוגי אשראי אחרים". לפיכך הבוקר פרסם המפקח היום טיוטת הוראה להתייעצות עם הוועדה המייעצת לענייני בנקאות בנושא הקצאת הון בגין תיק האשראי לדיור. ההוראה קובעת, שמעבר ליעדים שקבע המפקח ליחס הון עצמי רובד 1 עבור התאגידים הבנקאיים (9% עד שנת 2015, ו-10% עד 2017 לשני הבנקים הגדולים), יהיה על התאגידים הבנקאיים להגדיל את יעד הון עצמי רובד 1 בשיעור המבטא 1% מיתרת תיק האשראי לדיור. מועד התחולה לעמידה ביעד ההון שנקבע בטיוטת ההוראה הוא 1 בינואר 2017, כאשר היישום יהיה הדרגתי.

טיוטת ההוראה פורסמה לנוכח הגידול המתמשך באשראי לדיור ובחלקו בסך תיק האשראי הבנקאי. מטרת ההוראה היא להגדיל את כריות ההון שהמערכת הבנקאית מקצה כנגד תיק האשראי לדיור, בשל עלייה בסיכונים הגלומים בתיק זה, ובכך להביא לחיזוק יכולתם של הבנקים לספוג הפסדים בלתי צפויים ולחיזוק היציבות הפיננסית בכללותה.

 

בבחינת הסיכון הגלום בתיק האשראי לדיור עולה חשש כי המשך התרחבותו של האשראי לדיור מגדיל את הסיכונים בתיק זה, בעיקר נוכח המתאם בין הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור לבין תיק האשראי לענף הבינוי והנדל"ן והמתאם בין תיק האשראי לדיור לתיק האשראי הצרכני שניתן למשקי הבית. בהקשר זה נציין כי קצב גידולו השנתי הממוצע של האשראי הצרכני (אשראי לאנשים פרטיים שלא לדיור) עמד בשנים האחרונות על כ-7%.
 
צעד זה צפוי להגדיל את דרישות ההון מהמערכת הבנקאית בכ-2.7 מיליארדי ש"ח, כאשר דרישת ההון שונה מבנק לבנק (דיפרנציאלית) בהתאם להיקף תיק האשראי לדיור שלו כמפורט להלן:
 
 
לאומי
דיסקונט
הפועלים
אגוד
מזרחי
הבינלאומי
ירושלים
אומדן לתוספת ההון
(נק' אחוז)
0.3
0.2
0.2
0.3
0.8
0.3
1.0
אומדן במיליוני ש"ח
720
200
540
70
940
180
70

 

 
המפקח על הבנקים, דוד זקן: הניסיון בעולם מלמד כי משברים במערכת הבנקאית מתפתחים פעמים רבות כתוצאה מחשיפת הבנקים לאשראי לדיור ולענף הנדל"ן ובעיקר על רקע התרחבות מואצת של היקפי המשכנתאות. קיים חשש כי הערכת הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור, בפרט לנוכח משקלו בתיק האשראי הבנקאי, לוקה בחסר, בין היתר, בשל העובדה שבעת גאות היסטוריית ההחזרים של לווי האשראי לדיור טובה בהשוואה לסוגי אשראי אחרים.  

 

 

מאת: איציק קופלוב

ברבעון הנוכחי תשואות התיק הוירטואלי היו חיוביות באוגוסט ובספטמבר. מתחילת הרבעון תשואת התיק שהכיל קרנות ירדה ב-2.1% ואילו תשואת המדדים ירדה 2.5%. המדד שהשפיע הכי הרבה על הירידות היה מדד הביומד, ובתוך כך השפיע, גם על הירידות בקרנות. המדד שעלה ביותר היה  מדד הנדל"ן 15 שהשפיע גם על הקרנות.    

קופלוב, מהנדס תעשיה וניהול, בעל נסיון של כעשרים שנה בשוק ההון, שכיום מוביל את מיזם FundbW לשוק ההון ופעיל ברשתות החברתיות לקידום תחום קרנות הנאמנות, בדק במיוחד ל"הון להון" בתיק וירטואלי, מה היו התשואות של הקרנות הנאמנות אשר עוקבות אחרי מדדים, לעומת התשואות של המדדים עצמם בבורסה של ת"א. התקופה שנבדקה היא הרבעון השלישי של 2014 הח מה-1.7.14 ועד לתאריך ה-11.9.14.

קרנות הנאמנות הן השקעה אקטיבית במספר נבחר של מניות מתוך מדד מסויים, דוגמת ת"א 100 מתוך מטרה לייצר תשואה עודפת על תשואת המדד. התיק הווירטואלי הכיל חמש קרנות נאמנות על מדדים כשלכל קרן ניתן משקל שווה.

 

הכותב אינו יועץ השקעות. הכתבה הינה לידיעה בלבד ואינה בגדר יעוץ לביצוע פעולות השקעה.

קבוצת הפיסבוק, קרנות נאמנות שאיציק קופלוב מנהל ומעדכן:

 

 

הריבית על המשכנתאות ירדה מעט במהלך חודש אוגוסט (תוקף הריבית החל מ-11 בספטמבר). על פי נתוני בנק ישראל הריבית הממוצעת על משכנתא צמודה למדד היא 2.25%, בעוד שבחודש קודם היא היתה 2.22% (לפני חודשיים – 2.18%).

ריבית  המשכנתא עולה לרוב ככל שטווח המשכנתא גדול יותר.  ריבית המשכנתא למעל 25 שנה עומדת על 3.05%, לעומת  3.08% בחודש קודם. הריבית לתקופה  של 20 עד 25 שנה ירדה מעל ל-2.94% לעומת 2.96% בחודש שעבר.

הריבית לתקופה של 5 שנים  עלתה ל-2.03% לעומת 1.99% בחודש שעבר.  ככל הנראה, מדובר בריבית גבוה מכיוון שאין הרבה עסקאות ומכשירים פיננסים בטווח זמן זה. ככל שהתקופה פופולארית יותר, אזי יש יותר ביקושים והיצעים ובהתאמה יש יותר "שוק" ולכן הריביות נמוכות יותר. כך למשל, לתקופה של 5 עד 10 שנים הריבית נמוכה משמעותית – 1.67%, אם כי גם כאן הריבית עלתה ביחס לחודש קודם בו היתה הריבית 1.61%.

ריבית המשכנתא לתקופה של 10 עד 15 שנים היא 2.25% (2.24% חודש שעבר) ולתקופה של 15 עד 20 שנה היא 2.73% (2.72% בחודש שעבר)

למדריך משכנתא – היכנסו כאן

למדריך לרכישת דירה – היכנסו כאן

ירידה חדה בהיקף המשכנתאות בחודש אוגוסט. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום. באוגוסט נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.2 מיליארד שקל, לעומת כ-5 מיליארד שקל בחודש הקודם, ולעומת כ-4.8 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנה שעברה.

הירידה מוסברת במבצע צוק איתן שגרם לירידה משמעותית בפעילות במשק גם בתחום הבנייה, וגם לחוק מע"מ אפס – רוכשי דירות פוטנציאליים ישבו על הגדר והמתינו לירידת מחירים בעקבות יישום החוק. אלא שהחוק בינתיים לא עבר ולא ברור אם ואיך יעבור

מתוך 120 החברות לניהול התיקים הפעילות בישראל, 17 הן "חברות גדולות" כהגדרתן בחוק הייעוץ. חברות אלה מנהלות 212 מתוך 246 מיליארד ₪ הנכסים המנוהלים בענף. בחינת הנתונים לגבי לקוחות, שאינם קופות גמל קרנות נאמנות וקרנות פנסיה (מוסדיים) מעלה כי עשר חברות מכלל החברות הפעילות, מנהלות כ-75% מכלל הכסף המנוהל.

עוד מלמדים הנתונים כי מספר הלקוחות בחברות לניהול תיקי השקעות עומד על 84,000, כאשר כ-77% מהם מנהלים את נכסיהם בחברות בעלות זיקה לנכס פיננסי (חברות משווקות) על פי ההגדרות הרלוונטיות בחוק. לכ-75% מהחברות הפעילות יש פחות מ-500 לקוחות  ול-4% מהן יש למעלה מ-5,000 לקוחות. 40% מהנכסים המנוהלים על ידי החברות הפעילות בתחום, מנוהלים עבור לקוחות מוסדיים וכמחצית משווי הנכסים של הלקוחות שאינם מוסדיים מנוהל בתיקים ששווים גבוה מחמישה מיליוני ₪ למרות שהם מהווים רק 4% ממספר הלקוחות. עוד עולה מהנתונים, כי 36% מהתיקים המנוהלים של לקוחות שאינם מוסדיים הם תיקים בהם 50% ומעלה מנכסי התיק כוללים החזקות בקרנות נאמנות, בתיקים אלו מנוהלים 17% מהנכסים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים ושווי הנכסים ב"תיק קרנות" ממוצע עומד על סך של כ- 900,000 ₪.

מניתוח מבנה ההכנסות של החברות עולה כי האפשרות הנתונה כיום לחברות ניהול התיקים, לקבל לפי החוק, החזרים מתוך העמלות שמשלמים לקוחותיהן לחבר הבורסה בו מתנהל חשבונם, בגין פעולות שמבצעות החברות עבור לקוחותיהן, מנוצלת על ידן בהיקף נמוך יחסית: ברוב המכריע של החברות (81%), גובה ההכנסות מהחזרי העמלות כשיעור מסך דמי הניהול הנגבים באופן ישיר מהלקוחות, אינו מהותי ועומד על פחות מ- 5%. בנתון זה יש כדי לבטא את השלכות פעולות ההסברה והאכיפה שנקטה הרשות בשנים האחרונות בעניין הדרך בה יש לקבל את הסכמת הלקוחות לקבלת החזרים אלו. 

 

אם חשבתם שכשאתם קוראים על מניה שקורסת זה לא נוגע אליכם, טעיתם טעות מרה. כדאי שתתחילו להפנים שיש קשר ישיר בין קריסת מניות בבורסה לכסף של כולנו. השבוע נוכחנו לדעת כמה שקריסה נוגעת לפנסיה שלנו ועלולה להיות כואבת. ועכשיו נסביר למה. השבוע חברה בשם כלל ביוטכנולוגיה (כת"ב)  נפלה בכ-50% ואיבדה בשני ימי מסחר יותר מחצי מיליארד שקל, סכום שמהווה מחצית משוויה. הסיבה לירידות היתה על פי החשדות הונאה בניסוי של חברת בת שלה בשם אנדרומדה. מי שדיווחה על החשדות בהונאה היא חברה אמריקאית בשם הייפריון שרכשה את חברת  אנדרומדה מידי כת"ב, והאשימה אותה האשמות חריפות  על הטיית ניסויים קליניים בתרופה המרכזית, המיועדת לטיפול בסוכרת.

אז איך כל זה נוגע אל הציבור שחושב שהוא אינו משקיע במניה? בצורה פשוטה מאוד. כת"ב היא חברה שהייתה מהגדולות במגזר הביומד, טרם הנפילה. לפיכך גופים מוסדיים רבים משקיעים בה. גלובס דיווח שבין השאר חברות ביטוח, פנסיה וכדומה. כך למשל מגדל ביטוח החזיקה בה 2.9% גם חברת מנורה, הראל, הכשרת הישוב ואיילון.

גם לקופות הגמל היה חלק באחזקה והם החזיקו 3.4% מכת"ב, המובילה בהן היתה ילין לפידות ניהול קופות גמל. קופות גמל נוספות גדולות הן ד"ש, אקסלנס ומגדל. קרנות נאמנות החזיקו יחד 3% – הגדולה בהן היא הראל פיא וקרנות פנסיה החזיקו 2.9%, מתוכן מגדל ומנורה בשיעורים של כ-1% כל אחת.

כת"ב היא חברה בשליטת 56% כלל תעשיות, שנרכשה והוצאה מהבורסה על ידי המיליארדר לן בלווטניק. טבע מחזיקה 14% בחברה.

בנק ירושלים מציע פיקדון שקלי לחמש שנים בריבית שנתית של 1.1%. בבנק מנסים כבר תקופה ממושכת לפתות לקוחות של בנקים אחרים להפקיד בפיקדונות בבנק (אפילו ללא פתיחת חשבון בנק, אלא דרך הפקדה אינטרנטית), ונראה שמדובר בהצלחה חלקית בעיקר על רקע הריבית הנמוכה בשווקים וחוסר האטרקטיביות הכללי בפיקדונות באשר הם. אחרי הכל, מה זה משנה כבר עוד 0.1% למעלה ואפילו 0.2% למעלה, במיוחד שלרוב החוסכים אין באמת כסף גדול, ובשביל התשואה הנוספת שמתבטאת לרוב במאות שקלים בשנה (אם בכלל) הם לא יעברו בנק.

בבנק ירושלים מציעים גם פיקדונות צמודים  לטווח ארוך – הריבית בפיקדון צמוד לחמש שנים בלי תחנות יציאה היא 0.2%. במילים פשוטות באם אתם מעריכים שהמדד יהיה מעל 0.9% בשנה בממוצע בחמש השנים הבאות אז עדיף לכם להשקיע בפיקדון הצמוד על פני הפיקדון הלא צמוד.

מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
מק"מ (מלווה קצר מועד)כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
פיקדונות הבנקיםעדכון של פיקדונות הבנקים
פיקדון מובנהמדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
פיקדונות מובניםעדכון של פיקדונות מובנים
 מחשבון פיקדוןככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה

משה ורנר, סוכן ביטוח פנסיוני,  מתאר את תחום ביטוח הבריאות לפני הוועדה ואחרי יישום המלצותיה. להערכתו זה טוב לצרכן! 

המצב כיום:

 למרבית בתי האב במדינת ישראל יש ביטוח משלים ברמה כזו או אחרת בקופות החולים ( כגון, מכבי זהב, כללית מושלמת, כללית פלטינום, מכבי שלי וכו'…) כאשר למעלה מ40% מבתי האב גם מחזיקים ביטוח פרטי (או באופן עצמאי, או כקולקטיב דרך מקום העבודה) מצב זה גרם  לכמה בעיות עיקריות, 1. כפל ביטוחי והוצאות מיותרות לבית האב 2. חברות הביטוח העדיפו לשלם למבוטח כסף במזומן במידה וביצע את הניתוח דרך מערכת הבריאות הציבורית.

מטרת הוועדה:

לייצר רובד אחיד לכל חברות הביטוח ולקופות החולים, אשר ייספק חוות דעת לפני ניתוח פרטי ובחירת מנתח פרטי. בצורה כזו יבוטל הצורך בהחזקת ביטוח פרטי וברובד המשלים של קופת החולים.

כיצד זה יתבצע :

כיום רובד השב"ן של  קופות החולים מכיל כמה וכמה דברים, לצורך הדוגמא ניקח את מכבי

מגן זהב. הכיסויים הקיימים הם: התייעצות עם רופא מומחה, ניתוחים פרטיים בארץ (עם

השתתפות עצמית) ,הנחה בתרופות שבסל, סל הריון מורחב, הנחות בטיפולי שיניים, ועוד..

 

וועדת גרמן לוקחת את הסל הנ"ל ומחלקת אותו לשלש :

 

  1. כיסוי לבחירת מנתח פרטי בארץ וקבלת חוות דעת שניה
  2. כיסוי לסל הריון, טיפולי שיניים, טיפולי פוריות ועוד
  3. רפואה משלימה, ניתוחים פלסטיים, הנחות למכון כושר, ועוד…..

 

 למבוטח תהיה אפשרות לרכוש אחד מהרבדים ללא תלות באחרים, או לא לקנות שום רובד.

 

מה יציעו חברות הביטוח?

 חברות הביטוח כבר היום יצאו בתוכניות מתאימות למסקנות גרמן, חלק מהחברות משווקות

בצד התוכניות הרגילות, תוכניות עם מרכיב ניתוחים בארץ בהשתתפות עצמית מופחת בדומה למה שיציעו קופות החולים) כאשר בתוכניות אלו ישנם מרכיבים אשר בכל מקרה אין  בקופות החולים, כגון: כיסוי לניתוח פרטי בחו"ל, כיסוי לתרופות שמחוץ לסל, כיסוי למחליפי ניתוח (טכנולוגיות ניתוח מתקדמות) בעוד שבחברת הביטוח מדובר בחוזה ( ז"א הפרמיה ידועה מראש וגם התנאים) קופות החולים יוכלו לשנות את הפרמיה בכל כמה שנים, ובנוסף הם חשופות לשינויים רגולטורים בעתיד.

 

מה יעשה האזרח הנבוך?

בפני האזרח שמחזיק פוליסה פרטית ומשלים שבן עומדת האפשרות לבטל את אחד מהשניים, האם זה נכון לבטל פוליסת ביטוח וותיקה, נראה שזה טעות… כאמור, בפוליסות הביטוח ישנם כיסויים אשר לא נמצאים בכיסוי של קופת החולים.

אולם אם אותו אזרח מעוניין בכל זאת לחסוך בעלות החודשית (ומדובר באלפי ₪ בשנה

למשפחה ) הוא יכול לרכוש פוליסה חדשה עם השתתפות עצמית, בעלות יותר זולה ממה שהוא משלם כיום, לקבל כיסוי רחב יותר מקופת החולים, ולחסוך כסף.

 לקוחות אשר יבחרו לרכוש רק את הכיסוי של קופות החולים, חושפים את עצמם לחוסר ביטוחי במקרה של מקרה קטסטרופלי ולצמצום אפשרות הבחירה במקרה של ניתוח בארץ. ללקוחות אלו מומלץ לרכוש באופן פרטי כיסוי מסוג " פיצוי בעת גילוי מחלה קשה" אשר ייתן להם סכום חד פעמי בחלק מהמקרים הקשים.

 לסיכום:

 נראה שהוועדה תהיה טובה לציבור הרחב, כי בסופו של דבר האזרח הפשוט יחסוך בצורה כזו או אחרת בהוצאות החודשיות. אולם יש לתת תשומת לב מיוחדת איזו תוכנית מתאימה לכל בית אב, ולא לבטל דברים חשובים.

בהצלחה.

 

נכתב על ידי משה ורנר, סוכן ביטוח פנסיוני.