השמאי הממשלתי מפרסם היום כי ברבעון השני של השנה נרשמה עלייה של 1.6% במחירי הדירות לעומת הרבעון הראשון. בהשוואה לרבעון השני של 2013 מדובר בעלייה של 6%. טל אלדרוטי השמאי הממשלתי הראשי, טוען בסקירתו כי מחירי דירות בנות 4 חדרים, בערים הגדולות רק עלו. מדובר בסקירה שנערכה ב-16 ערים מרכזיות בישראל. ע"פ הסקירה תוכנית מחיר מטרה ותוכנית מע"מ אפס לא יצרה שינוי במחירי הדירות, אך נרשמה  האטה חדה בהיקפי העסקאות, בעיקר בדירות חדשות. ככלל, נשמרת המגמה שאפיינה את השתנות המחירים בשנה האחרונה: עלייה מתונה ומינורית הנעה בין 1% ל-2% ברבעון.

קרן נאמנות חדשה לאי.בי אי (IBI ) – אי.בי.אי (A1) סל 10/30/60 מגודרת מט"ח. לפחות 60% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב שהונפקו על ידי המדינה או בערבות או בפקדונות ומזומנים. שיעור החשיפה של נכסי הקרן לאג"ח קונצרני לא יעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. שיעור החשיפה של נכסי הקרן למניות לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

כמו כן, מעדכן מנהל הקרן כי שיעור חשיפת הקרן  למטבע חוץ תגודר בעיקר באמצעות ביצוע עסקאות באופציות ובחוזים עתידיים הנסחרים בארץ ובחו"ל, כך שהחשיפה האמורה לא תפחת מ- (מינוס 3%) מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תעלה על 3% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

שיעור החשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

הדס ארזים מעלה דמי ניהול בקרן  הדס ארזים (2B) 20/80 (מספר קרן: 5115852). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, לפני השינוי היה 0.7% והחל מ-1 בספטמבר יועלה השכר ל-0.9%.

מחירי הדירות ממשיכים לעלות.  ברבעון השני של 2014 עלו מחירי הדירות בממוצע ב-1.6% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. במהלך השנה האחרונה  עלו מחירי הדירות  ב-6%. – כך עולה מנתוני  השמאי הממשלתי הראשי טל אלדרוטי . השמאי בחן  במסגרת סקירה רבעונית את  מחירי דירות מגורים בנות ארבעה חדרים ב-16 ערים מרכזיות ברחבי המדינה, והתוצאה כאמור – עליות מחירים.

עליות אלו מתרחשות למרות כוונת שר האוצר יאיר לפיד והממשלה בכלל להילחם במחירי הדירות, ולמרות הקיפאון בשוק הדירות בחודשים האחרונים על רקע תוכנית מע"מ אפס. תוכנית זו אמורה להוזיל לזוגות צעירים את מחירי הדירות (אותם זכאים לא יישלמו מע"מ), והיא גורמת לכך שרוכשים רבים יושבים על הגדר וממתינים שהתוכנית הזו תיושם. בינתיים, השוק קפוא, והחשש הגדול הוא שכאשר אותם רוכשים יחזרו לשוק, יירשמו ביקושים גדולים והמחירים יעלו!

בנק ישראל יפרסם היום את ריבית חודש ספטמבר. כנראה שהבנק ייאלץ להתחשב במצב המשק בטח מאז תחילת הלחימה וסימני המיתון כפי שמעידים הנתונים והמדדים השונים של המשק עקב הלחימה בעזה,  וכן על רקע ירידה שנרשמה ביצוא ובצמיחה. הבוקר נסחר הדולר בעלייה של 0.18% ל-4.52 שקלים לדולר, והיורו התחזק ב-0.1% ל-4.68 שקלים ליורו. חלק מהכלכלנים מבתי ההשקעות השונים התבטאו בכך שהנגידה דר' קרנית פלוג לא תוריד את הריבית ותחכה עם זה לסוף השנה. אם זאת, יכול להיות שהיא עוד תפתיע.  

בנק ישראל מפרסם היום כי המדד המשולב למצב המשק בחודש יולי ירד ב-0.02. ההרעה בהתפתחות המדד יחסית לחודשים קודמים, בהם המדד עלה בקצב של 0.1 עד 0.2 אחוז לחודש, משקפת חלק מההשלכות הכלכליות של המצב הביטחוני. לירידת המדד החודש תרמו במיוחד ירידות ביצוא השירותים (בשל פגיעה בתיירות הנכנסת), ביבוא מוצרי צריכה ותשומות לייצור, ובהתחלות הבנייה. לירידת המדד תרמו גם אומדנים על פיהם מדדי הפדיון במסחר והשירותים ירדו בחודש יולי.[לעומת זאת, לעליית המדד תרמה עלייה ביצוא הסחורות. החודש לא היו עדכונים של ממש בנתוני המדד לחודשים הקודמים (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

המצב לא ברור, מצד אחד ריביות נמוכות, מצד שני העולם משדר שיאים חדשים במניות וחשש לנפילות שערים בשוק המניות, בעיקר האמריקאי, למרות העוצמה והחוזק שהוא מפגין. אם כך נשאלת השאלה לאן לנתב את הכסף. הבוקר החלטנו בהון להון לבדוק תשואות של קרנות שמורכבות מ= 90/10, בד"כ קרנות מהסוג הזו, המדיניות שלהם היא לנסות להשיג תשואה עודפת על פני מדד אג"ח כללי, לפיכך יש השקעה במניות אך היא לא עולה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. באשר לחשיפה למט"ח, גם כאן כל קרן לגופה ויש לבדוק בכל קרן את פורטפוליו ההשקעות. הקרנו שבחרנו  מהשווי הנקי של נכסי הקרן 4 שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה 3 לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

סידור הקרנות בטבלה הוא בסדר יורד של תשואה מתחיל השנה. הראשונה נתנה את התשואה הגבוהה ביותר.

מכיוון שאנחנו לא יועצי השקעות ואין לראות בדברים המלצה להשקעה כזו או אחרת חשוב שתבדקו: סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

קרן נאמנות או תעודת סל?

בנק דיסקונט מציע ללקוחות חדשים פטורים והטבות בעמלות עד 5 שנים או מענק הצטרפות עד 2,000, כך הוא לפחות מפרסם בימים אלו. בנוסף, נהנים המצטרפים החדשים לבנק מחבילת WELCOME בתנאים ייחודיים ב- 3 החודשים הראשונים מפתיחת החשבון, המציעה:   

הלוואת WELCOME – הלוואה בגובה של עד 20,000 ש"ח ובהחזר של עד 36 חודש –  תוקף ההצטרפות להלוואה עד ה-31/03/15

פיקדון  שקלי בריבית משתנה ל- 18 חודשים עם תחנות מדי רבעון  עם ריבית שנתית ברבעון הראשון P-2%

אשר  עולה בשיעור קבוע של 0.15% בכל רבעון.

מינימום נהפקדה לפיקדון: 50 אלף ש"ח.

דודי מייזליק, מנהל אגף משכנתאות בבנק מרכנתיל: "מניתוח נתוני משרד האוצר עולה כי העיכוב באישור תוכנית מע"מ אפס גורמת לפלח שוק משמעותי להמתין עם רכישת הדירה עד אישור החוק. ההשפעה על השוק אינה מסתכמת רק אצל רוכשי הדירות החדשות, היא באה לידי ביטוי גם אצל רוכשי דירות יד שניה ומשקיעים וזאת בשל אי הוודאות בשוק לגבי מחירי הדירות לאחר כניסת החוק לתוקף. תחום המשכנתאות לדיור הינו בעל זיקה ישירה לקצב מכירת הדירות. ניתן להניח כי בחודשים הקרובים תחול התמתנות גם בקצב נטילת ההלוואות החדשות.

למיתון בשוק הדיור השפעה גם על יכולתם של בעלי דירות המבקשים למכור את הנכס. זמן המכירה מתארך, הם נאלצים להתגמש במחיר, וכפועל יוצא פונים לבנקים לצורך הגדלת סכומי ההלוואות או קבלת הלוואות גישור".

לאור העובדה כי כנראה שחזית ההכנסות של משרד האוצר לשנת 2015 צפויה לרדת ב־1־2 מיליארד שקל, כפי שמתברר בימים האחרונים בעקבות פרסום נתוני הצמיחה החדשים האם האוצר צפוי להעלות מסים על כלל הציבור? לא ברור, נכון לעכשיו, באוצר טרם גיבשו תחזית הכנסות סופית משום שהכלכלן הראשי של המשרד יואל נווה שוהה בחו"ל, כך מדווחים בכלכליסט, ובכל זאת באותר שוברים את הראש מה לעשות לאור הנתונים החדשים שהתקבלו מפרסומי הלמ"ס. כלכליסט מדווח שאחד הפתרונות הוא העלאת המס שמשלמת חברת החשמל על הפחם שהיא רוכשת לייצור חשמל, מה שאמור להכניס לקופת המדינה 1.6 מיליארד שקל בשנה. למעשה, זוהי הטלת מס על הציבור, בעקיפין, שכן הדבר יתגלגל לתעריפי החשמל. אם זה יקרה כמובן שכולנו נספוג.

גם בבנק ישראל חוששים כי הממשלה לא תצליח לעמוד בתקרת גירעון של 3%, שאותה מבקש שר האוצר יאיר לפיד לקבוע. בבנק סבורים כי ללא העלאות מסים וקיצוצים תקציביים, הגירעון יגדל ל־3.5% לפחות. כאשר אם המשק ייכנס להאטה משמעותית, הגירעון עלול לטפס אף ל־4%. כלומר כדאי להתחיל לחסוך… 

כך או אחרת, תקציב המדינה אמור לגדול בשנה הבאה ב־7.5–8 מיליארד שקל, שצריכים להתחלק בין משרדי הממשלה השונים — זהו לב הדיון על עיצוב סדרי העדיפויות של הממשלה. וכמו בכל שנה, הדיון ייפתח בכמות הכסף שיתווסף השנה למערכת הביטחון.