האנליסטים בקרב בנק ישראל מעריכים כי ריבית הבסיס במשק לאוגוסט תרד מחר בכרבע אחוז מ–0.75% ל–0.50%. אם זאת ישנם אנליסטים שטוענים כי הוועדה המוניטרית דווקא תחליט להמתין עם החלטת הורדת הריבית עד להרגעת המצב מבחינה מלחמתית.
הסיבה העיקרית להנחת האנליסטית בהורדת הריבית נובעת מבחינת הנתונים המרכזיים במשק שממשיכים להיות חלשים, ובראשם היצוא והצריכה פרטית. האינפלציה ב–12 החודשים האחרונים ירדה ביוני מתחת לגבול התחתון של היעד השנתי של הממשלה (1%–3%) ל–0.5%, לאחר שבמאי היתה 1.0%. כלכלני לידר שוקי הון צופים כי האינפלציה בשלושת החודשים הקרובים תהיה 0.1%. זאת ועוד, הם מעריכים כי ב-12 החודשים הקרובים היא תהיה 1.0% בלבד. כל האנליסטים מעריכים כי הצמיחה ברבעון השני של השנה, עוד לפני צוק איתן, והצמיחה ברבעון השלישי, יהיו נמוכות מהצמיחה ברבעון הראשון, 2.9%. גורמים שונים במשק, הורידו באחרונה את תחזית הצמיחה שלהם למשק ל–2014. בחודשים האחרונים נרשמה גם ירידה במחירי השירותים. סיבה נוספת להורדת ריבית היא המשך מגמת הייסוף של השקל.
מעבודת מחקר של כלכלה אורבנית שנעשתה בשיתוף מכון מילקן ועמותת מרחב אשר הוצגה בפני בכירי משרד השיכון, בהם מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו, עולה כי עלות הקמת התשתיות לדירות בבנייה חדשה בשולי העיר, גדולה לאין שיעור לעומת ההשקעה הנדרשת בהקמת תשתיות במקרים של בנייה באזורים מבונים.
במסגרת העבודה, חושבו עלויות ההקמה של כלל התשתיות הדרושות לכל סביבת מגורים, ובהן מוסדות ציבור, חשמל, מים, ביוב, כבישים ושטחים ציבוריים פתוחים. מההשוואה עולה כי בעוד שעלות כל אלה מסתכמת לכ–153 אלף שקל לכל יחידת דיור שנבנית, הרי שבניית מתחם מגורים בשטח בנוי תביא לעלות של קצת יותר מ–38 אלף שקל ליחידה לשם הקמת התשתיות הנדרשות. זאת בשל העובדה שבשטחים בנויים אין צורך בהקמת כלל התשתיות מאפס, ובמקרים רבים נדרשת לכל היותר הרחבה ושיפור של תשתיות קיימות. בסך הכל מגיע פער העלות לכ–115 אלף שקל לכל יחידה. מדובר בפער עצום בהתחשב בעובדה שכיום משווקים לא פעם שטחי קרקע לבניית אלפי יחידות דיור בבת אחת, כמו במסגרת מכרזי הסכמי הגג. לפי חישוב זה אם כן, צפויה עלות הקמת תשתיות למתחם של 1,000 דירות חדשות, שייבנו בשטח פתוח בשולי העיר, להיות 153 מיליון שקל, בעוד שאם היו מוסדות התכנון מתכוונים לבצע את אותה תוספת יחידות באמצעות פרויקטים של פינוי־בינוי בתחומי העיר, היתה עלות התשתית 38 מיליון שקל בלבד, כך שבסך הכל היו נחסכים 115 מיליון שקל.
עלויות אלה מועמסות לרוב על הרוכשים, באמצעות הוצאות פיתוח שגובה רשות מקרקעי ישראל בעת שיווק הקרקע, או היטלי פיתוח שגובה הרשות המקומית. עם זאת, גם משלם המסים הכללי נושא לא פעם בנטל עלויות הפיתוח, כפי שממחישים למשל הסכמי הגג שחתמה המדינה בשנה האחרונה עם כמה רשויות מקומיות. ההסכמים קובעים כי תקודם בנייה חדשה בהיקף 10,000–15,000 דירות בכל אחת מהרשויות – כמעט רק בשטחים פתוחים, תוך שהמדינה מתחייבת להקדים מימון לכלל התשתיות – עלות הנאמדת במיליארדי שקלים.
בחינת רכיבי העלות מעלה כי עיקר הבדלי העלויות נעוץ במה שמכונה "פיתוח כללי", ועיקרו סלילת כבישים, הקמת שטחים ציבוריים פתוחים, הקמת תשתיות מים וניקוז ועבודות עפר ותאורה. כל אלה מסתכמים בכ–115 אלף שקל בממוצע ליחידה בבנייה בשטח פתוח, לעומת כ–21 אלף שקל ליחידה בבנייה באזור מבונה. פער נוסף נרשם בגזרת הקמת מוסדות הציבור ומבני החינוך, כשבאזורים חדשים עולה הקמת אלה כ–34 אלף שקל לדירה בממוצע, ואילו באזורים מבונים העלות הממוצעת היא 9,000 שקל לדירה.
בנק אגוד מציע פיקדון שקלי לתקופה של 3 שנים בריבית שנתית של עד 1.20%. ניתן להפקיד החל מ-10,000 ש"ח. פיקדון זה מיועד לכלל הלקוחות (ולא רק ללקוחות בנק אגוד). כמו כן, מציע בנק אגוד למחפשי אפיק השקעה סולידי פיקדון שקלי לתקופה של 18 חודש, עם ריבית מצטברת לכל התקופה עד 1.00% (שיעור הריבית השנתית עד 0.666% ).
הריבית הנקובה בפיקדונות עשויה להשתנות
פיקדון בבנק הוא אפיק השקעה סולידי שמבטיח ללקוח תשואה לפרק זמן מוגדר מראש. הבנקים מציעים ללקוחות מגוון רחב של סוגי פיקדונות – פיקדון שקלי, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מט"ח ועוד ובתנאים שונים – לתקופות שונות; בחישוב שונה של הריבית (אופן צבירת הריבית); באפשרויות משיכה שונות במהלך תקופת הפיקדון; באפשרות של חידוש אוטומטי של הפיקדון ועוד.
פיקדון פופולארי במערכת הבנקאות הוא פיקדון לתקופה ארוכה עם תחנות יציאה. פיקדון לדוגמה – פיקדון לשנה שהמשקיע בו יכול למשוך את הכסף בכל חודש, כלומר יש 12 תחנות יציאה שבהם המשקיע יכול להיפגש עם הכסף, מבלי לשלם קנס.
הפיקדונות האמורים באגוד הם פיקדונות לסוף תקופה, משמע בסוף התקופה מקבל הלקוח/ המפקיד את כספו עם ריבית, ללא מצב של תחנות יציאה בדרך.
לפי נתוני משרד השיכון, משנת 2008 ועד היום זינקו מחירי הדירות בעוטף עזה בשיעור נומינלי של 89% ובשיעור ריאלי של 59%. כך עולה מסקירת מחירים שמפרסם משרד השיכון. כך למשל, שדרות חוותה עליות מחירים ניכרות חרף קרבתה לעזה. בין הגורמים לעליית המחירים בשנים האחרונות היתה כניסתם של משקיעים שמשכירים דירות לאלפי הסטודנטים במכללת ספיר הסמוכה לעיר. אם בשנת 2008, לפני מבצע עופרת יצוקה, מחירה הממוצע של דירה בשדרות היה 267 אלף שקל, בשנת 2013 הוא כבר עמד על 663 אלף שקל – זינוק של 148% במחיר, שיעור עלייה חד בהרבה משיעור עליית המחירים הכללי שנרשם בארץ. ברבעון הראשון של 2014 כבר האמיר המחיר הממוצע לדירה בשדרות ל־771 אלף שקל, כך שבחמש שנים זינקו המחירים בשדרות ב־189%. כך לפי נתוני משרד השיכון.
שדרות אינה היחידה שנהנתה מעליית מחירים משמעותית. מאז 2008 ועד הרבעון הראשון של 2014 זינקו מחירי הדירות בעיר אשקלון ב־85% לרמה של 912.5 אלף שקל בממוצע (דירות חדשות ומיד שנייה). בעיר אופקים מחירי הדירות כמעט הכפילו את עצמם, לרמה של 590 אלף שקל ברבעון הראשון של 2014.
בעקבות צוק איתן והפיגעה בעסקים בדרום ובגלל, נרתם המשק הישרלאי לסיוע, כך למשל האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, גייסה בעקבות מבצע "צוק איתן" 1.75 מיליון דולר, אשר יוענקו בתוך זמן קצר כהלוואות לבעלי עסקים בדרום. ההלוואות יעמדו על סכום של עד 45 אלף שקל לבעלי עסקים הנמצאים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה, ושהמחזור החודשי שלהם הוא לכל היותר 150 אלף שקל. כמו כן תנאי לקבלת ההלוואה הוא שירות צבאי או לאומי. הלווים צריכים לספק שני ערבים בעלי משכורת חודשית של 3,000 שקל נטו לפחות ולהוכיח כי אין מגבלה על חשבון הבנק שלהם. פריסת ההחזר היא עד 52 תשלומים כאשר 12 התשלומים הראשונים עומדים על סך 300 שקל בלבד., ניתן למצוא את כל הפרטים באתר האגודה. המעוניינים, יכולים גם לתרום ולסייע לבעלי העסקים.
גם קרן קורת הודיעה כי תסייע באשראי חירום לעסקים קטנים ובינוניים בנגב שנפגעו (הן באופן ישיר והן באופן עקיף) עקב ירי הרקטות מעזה במהלך מבצע "צוק איתן". הקרן תספק ערבויות של 50% להלוואות עד 100,000 שקל ללקוחות קיימים של בנק לאומי. ההלוואות תהיינה לתקופה של עד שלוש שנים עם תקופת גרייס, בריבית מועדפת של פריים + 1.5%. לא תידרש תכנית עסקית, ואישור ההלוואות יהיה בתהליך מזורז. לקוחות בנק לאומי יפנו ישירות לסניף הבנק שלהם לקבלת הסכמת הבנק להלוואה.
עסקים קטנים ובינוניים הממוקמים באזור הנגב ואינם לקוחות בנק לאומי יכולים להגיש בקשה להלוואה דומה ישירות מקרן קורת בטלפון 1-700-50-90-10 או באמצעות אתר האינטרנט של העמותה (www.kiedf.org). עסקים אלה יידרשו להעביר תמצית נתונים על העסק, ופרטים על חשבונות הבנק שלהם. מתן ההלוואה יהיה כפוף לאישור קרן קורת ובנק לאומי.
חברת BTB – פלטפורמת הלוואות קהילתית, מציעה הלוואות בתנאים מועדפים לעסקים שנפגעו מסבב הלחימה הנוכחי. ההלוואות שיינתנו לעסקים יהיו בסכום של עד 75 אלף שקל, בריבית של בין 5% ל-7% וללא עלות פתיחת תיק הלוואה. ב-BTB מייעדים את ההלוואות המועדפות לעסקים שממוקמים גיאוגרפית מאשדוד דרומה. העסקים הלווים יקבלו הלוואה לאחר שעמדו בהצלחה בבחינת אשראי של מערכת חברת דן אנד ברדסטריט וצוות האנליסטים של מיזם ההלוואות. בנוסף לכך BTB דורשת למתן הלוואה להמציא שני ערבים לעסק הלווה. כל הלוואה ניתנת ל 36 חודשים בתשלומי החזר חודשיים קבועים שמועברים ישירות למלווים. ניתן לפרוע את ההלוואה בכל זמן, ללא קנס.
איגוד שמאי הביטוח מציע לכל מי שרכושו ניזוק עקב המצב הביטחוני, להיעזר בייעוץ מקצועי חינם. במידת הצורך יפנה האיגוד את הנפגעים לשמאי שיוכל לייעץ וללוות מקצועית את נפגעי הרכוש. מוקד הסיוע המיוחד של האיגוד יטפל בנזקים הנגרמים בענפי החקלאות לסוגיו ובנזקי רכוש – בתי מגורים, מפעלים, עסקים וכלי רכב. ניתן לפנות בטלפון 03-5615516.
גם בשני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, מציעים הטבות גם לחיילי המילואים. כל זאת בהמשך להנחיית הפיקוח על הבנקים שהורה לתאגידים הבנקאיים להקל בכמה תחומים על תושבי קו העימות. בין הייתר הבנקים לא יוכלו להגביל חשבון או בעל חשבון, בשל צ'קים שסורבו, הם יוכלו להגדיל את מסגרת האשראי של הלקוחות בגמישות גדולה יותר, בהתאם לשיקול דעתם וכן יאפשרו הצטרפות של לקוחות לשירות קבלת הוראות טלפוניות בייתר קלות. הבנקים גם הונחו לתגבר את המוקדים הטלפוניים.
בנק הפועלים מאפשר דחיית תשלומי המשכנתא לבעלי משכנתא בבנק הפועלים לתקופה של עד שלושה חודשים, שבירה של פיקדונות שקליים לא צמודים (עד 50 אלף שקל) לתקופה של עד שנה (החזר הקרן, ללא קנס). בנוסף מוצעת הלוואה חד פעמית בגובה של עד 30 אלף שקל בריבית פריים + 1% ובהחזר של עד 48 תשלומים. שתי ההטבות הללו יינתנו גם למשרתי המילואים. הבנק פתח "קו חם" לעסקים קטנים שמספרו 2403* ויפעל בימים א'-ה' בין השעות 07:00-22:00 וביום ו' בין השעות 07:00-14:00 ויעניק ייעוץ וליווי לעסקים הקטנים בדרום. כמו כן, הבנק מעמיד אשראי מיוחד לתקופה זו לעסקים קטנים: הלוואה בגובה של עד 100 אלף שקל ב"ריבית אטרקטיבית" ובהחזר של עד 60 תשלומים (ההלוואה בכפוף לתנאי הבנק). כמו כן הבנק יעניק את שירות פועלים On Time עסקי, חינם למשך 3 חודשים.
בנק לאומי העמיד קו חם לרשות תושבי קו העימות בטלפון 5523*, הפעיל בימי א'-ה' בין השעות 06:00-24:00 וביום ו' בין השעות 06:00-14:00 וכן מציע את ההטבות הבאות לקוחות פרטיים: הלוואת התארגנות עד 30,000 שקל ל-12 חודשים, עם אפשרות דחייה של 3 חודשים להחזר הראשון ובריבית של פריים + 1.5%. אפשרות לדחיית תשלומי המשכנתא לתקופה של עד 3 חודשים ללווים, ללא עמלה. בנוסף, חיילי מילואים בכל הארץ, בשירות מילואים פעיל, יוכלו לקבל את הטבות הלקוחות הפרטיים שלאומי מעניק לתושבי הדרום.
בנק הבינלאומי מעניק הטבות ללקוחות סניפי הדרום: הלוואה ללקוחות פרטיים בסכום של עד 30 אלף שקל לתקופה של עד 60 חודש, בריבית מוזלת של פריים פלוס 1% לשנה. הלוואה לעסקים קטנים לתקופה של שנתיים בסכום של עד חצי מיליון שקל, בריבית צמודה למדד פלוס 1% לשנה. וכן הלוואה בסכום של עד 250 אלף שקל, בריבית קבועה של 2.25% לתקופה של שנתיים. הבנק לא יגבה תוספת ריבית חריגה בגין יתרות חורגות ממסגרת האשראי, לא תגבה ריבית פיגורים בגין פיגורים בהלוואות, וכן לא תיגבה עמלת עריכת מסמכים בגין ההלוואה.
בנק דיסקונט מציע הלוואה ללקוחות פרטיים בסכום שלעד 30 אלף שקל ובריבית פריים + 2.5% ועד 3.5%, בהחזר של עד 36 חודשים. כמו כן תינתן אפשרות לדחיית תשלומי הקרן עד שלושה חודשים. בנוסף תינתן הלוואה מיוחדת לעסקים קטנים בסכום של עד 100 אלף שקל, בריבית שנתית של פריים + 2.5%. הבנק יאפשר גם דחייה בתשלומי המשכנתא למשך תקופה של חודשיים וזאת בכפוף לבקשת הלקוח באמצעות מוקד המשכנתאות.
בנק מרכנתיל מציע ללקוחות פרטיים הלוואה בסכום של עד עשרת אלפים שקל, בריבית פריים+1.5%. תקופת ההלוואה היא עד 24 תשלומים חודשיים, עם אפשרות דחייה של מועד תחילת פירעון ההלוואה בחודשיים. ההלוואה תינתן ללא עמלת פירעון מוקדם. ללקוחות עסקיים מציע הבנק הלוואה בסכו של עד 50 אלף שקל בריבית פריים+1.5%. תקופת ההלוואה היא עד 24 תשלומים חודשיים, עם אפשרות דחייה של מועד תחילת פירעון ההלוואה בשלושה חודשים. ההלוואה תינתן ללא עמלת פירעון מוקדם.
קבוצת ישראכרט מציעה לכל בתי העסק ברחבי ישראל, שלקחו הלוואות דרכה, 3 חודשים גרייס (דחייה). יהיה ניתן לנצל את ההטבה עד סוף אוגוסט. בית עסק אשר מעונין בקבלת ההטבה מוזמן לפנות למוקד בתי העסק בישראכרט.
כאל, מעניקה הטבה ללקוחותיה העסקיים בכל רחבי הארץ. במסגרת ההטבה, תאפשר החברה הקדמת זיכויים לכל בעלי העסקים עם מחזור סליקה של עד מאה אלף שקל בחודש. הקדמת הזיכויים תאפשר לבתי העסק לקבל את יתרת הזיכויים העומדים לרשותם, עד ארבעה ימים בלבד ממועד הפניה לקבלת ההקדמה ולא במועד הרגיל, הצפוי להיות ב-2 לאוגוסט. ההטבה תינתן ללקוחות ללא עלות, החל מתאריך ה-10 ליולי. להקדמת הזיכוי ניתן לפנות למוקד שירות עסקים.
עכשיו, כשיש "צוק איתן", חושבים אחרת על מע"מ אפס. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), ביקש לשנות את הקריטריונים של חוק מע"מ אפס כך שלא יהיה גורף, אלא הדרגתי, בהתאם לסוג השירות הצבאי, הלאומי-אזרחי, ולאלה שלא שירתו. זאת, במקום הצעת האוצר שהפטור יתבסס על מחיר הדירה. על פי הצעת האוצר, מי ששירת בצבא או בשירות הלאומי והאזרחי יקבל פטור לדירה עד שווי 1.6 מיליון שקלים ומי שלא שירת יקבל פטור לדירה עד שווי של 950 אלף שקל. הנימוק של סלומינסקי הוא בכך שאין להשוות את גובה ההטבה ללא התחשבות במאמץ ובסיכון שהשקיעו רוכשי הדירות בשירותם.
רשות מקרקעי ישראל הודיעה היום (ג') כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשקלון אישרה תוכנית להקמת 9,500 דירות חדשות בעיר. מדובר בתוכנית שנקראת "עיר היין" וחלה על החלק הצפון-מזרחי של אשקלון, שצפויה להגדיל את אוכלוסיית העיר הדרומית ב-35 אלף תושבים.
התוכנית חלה על שטח של כ-2,545 דונם ואמורה לחדש את הפארק הארכיאולוגי "עיר היין", לצד שילוב של בנייה מודרנית הכוללת מגורים, תעסוקה, מסחר, מבני ציבור, דיור מוגן, שטחים ציבוריים פתוחים וכבישים. "הפארק ממוקם על צומת דרכים ירוקה עם ערכים ארכיאולוגיים ותיירותיים, שמהווים דופן ירוקה ופתוחה וחיץ בין העיר הקיימת לתוכנית המוצעת", הסבירו ברשות מקרקעי ישראל.
מהרשות נמסר כי במסגרת הפרויקט ישולבו גם דירות קטנות שאמורות להיות בנות השגה, אשר יהוו כ-25% מסך כל יחידות הדיור. צפיפות הבנייה הממוצעת בפרויקט היא של עד 14 יחידות דיור לדונם. הדירות ייבנו בבנייה רוויה בגובה שבין 6-18 קומות, ובבנייה נמוכה עם יחידות דיור גדולות של 5-6 חדרים משולבות בדירות גן.
מאז הכניסה הקרקעית לעזה נפדו מעל שני מיליארד שקל מקרנות הנאמנות בישראל וביומים האחרונים נרשמה חריגה אדירה של פדיון כ-300 מיליון שקלים מקרנות הנאמנות המסורתיות, כך אומר היום, יו"ר לשכת יועצי ההשקעות אודי אלוני, טשר מבהיר כי בשבוע שעבר, לפני הפלישה הקרקעית גייסו קרנות הנאמנות המסורתיות כ 490 מיליון שקלים וזאת לאחר פדיונות כבדים של כ-2 מיליארד שקלים שבוע קודם לכן, עם פתיחת המלחמה.
"נראה כי המשקיעים לא ממש יודעים איך להתנהג בתקופה זו שבה הפעילות הביטחונית מאפילה על כל נתון כלכלי. ברוב המקרים אנו יועצי ההשקעות ממליצים למשקיעים להמתין ולא להחפז לשינוי דרמתי מידי בתי ההשקעות של הלקוחות. עם זאת יש משקיעים שהחליטו להוריד סיכון ולהמתין עד יעבור זעם בקרנות כספיות ושם אנו מזהים גיוסים גדולים של כ-3 מיליארד שקלים מתחילת החודש. ההיסטוריה מלמדת ששוק ההון לא מושפע לאורך זמן מאירועים הדומים למבצע צוק איתן", מסכם אלוני.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "בשל המבצע בדרום עדכנו כלפי מטה את התחזית למדד יולי (מ-0.3 ל-0.2) ואת התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים (מ-1.3 ל-1.2). להערכתנו המשך הירידה בציפיות לאינפלציה והאפשרות לפגיעה בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי (בשל המצב הביטחוני), מגדילים את הסיכוי לכך שבנק ישראל יבחר להוריד את הריבית. זאת, למרות עדכון התוצר ודו"ח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק, אשר מציג תמחור בחסר של הסיכונים באג"ח החברות ובשוק הנדל"ן".
מכון טאוב פירסם נייר עמדה בו הוא מזהיר כי שוק הדירות סובל מבועה, כאשר עיקר הבעיה נובעת מנסיגה עקבית של הממשלה מתמיכתה בדיור, שבאה לידי ביטוי בקיצוצים בדיור ציבורי ובמשכנתאות מסובסדות, מה שהחריף את מצוקת הדיור בשנים שקדמו למחאה החברתית של 2011, וגרם במידה רבה לבעיות הרבות שבהן נמצא שוק הדיור כיום.
מי שעומדת מאחורי נייר העמדה הזה היא ד"ר גילת בן שטרית, שטוענת כי שוק הדירות כיום נמצא בבועה. הנייר אמור להיות מוצג היום בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, במסגרת יום הדיור בכנסת שיזמה שדולת הדיור החברתי בכנסת, והוא מתאר תהליך עקבי של קיצוצים במנגנוני סיוע ממשלתיים, בכל הקשור לדיור. מלאי הדיור הציבורי, שבמסגרתו הוקמו מאות אלפי יחידות דירות בשנות החמישים והשישים, קוצץ מאוד עם חקיקת חוק הדיור הציבורי מ-1998, שאפשר את מכירתן בהנחה לדייריהן, ורובן נמכרו, מבלי שהמדינה פעלה לחידוש המלאי. כך, נמכרו כ-37,500 דירות בדיור ציבורי, אך נוספו לו רק כאלף דירות, ולמרות הקשחת הקריטריונים לזכאות, ישנן אלפי משפחות זכאיות שאין עבורן דירות. ב-2010 הוגשו למשרד הבינוי והשיכון כ-8,000 בקשות לדיור, וביולי 2011 היו כ-2,340 משקי בית ברשימת הזכאים הממתינים לדיור ציבורי. לפי נתוני משרד הקליטה, משנת 2011 כ-175,000 משקי בית ביקשו דיור ציבורי, מהם כ-39,500 אלף נמצאו זכאים. בן שטרית קובעת כי "בהעדר מלאי בסיסי של דיור ציבורי, לא ניתן לספק פתרון מגורים הולם למשפחות חד-הוריות קשות יום, נכים וקשישים, שהן האוכלוסיות שלרוב נמצאות זכאיות לסיוע".
משכנתאות מסובסדות, שהיו נהוגות במדינה בעבר, הפכו בשנים האחרונות לזניחות. בעוד שב-1996 נלקחו כ-55 אלף משכנתאות כאלה, ב-2011 נלקחו רק 2,200 משכנתאות מסובסדות. את הירידה החדה מסבירה בן שטרית בהקשחת הקריטריונים לקבלת משכנתה מסובסדת, ובאובדן האטרקטיביות שלהן: בתחילת שנות האלפיים ריבית השוק היתה מעל 6%, והריבית על ההלוואות המסובסדות היתה 4%. במרוצת השנים הריבית בשוק פחתה, ואילו ריבית ההלוואות המסובסדות נותרה בעינה, עד שמ-2009 ואילך הריבית של הבנקים נעשתה אטרקטיבית יותר. במצב זה רבים העדיפו ליטול הלוואה בשוק החופשי, ורק זכאים המוגבלים באשראי בנקאי נאלצו להסתפק במשכנתה הממשלתית.
גם הסיוע הממשלתי במימון שכר דירה קוצץ תוך פחות מעשור בכ-27%, מכ-1.8 מיליארד שקל ב-2003 לכ-1.3 מיליארד שקל ב-2011 ובעקבות זאת מספר משקי הבית המקבלים סיוע בשכר דירה פחת, מ-195 אלף ב-2001 ל-138 אלף ב-2011.
התמקדות המדינה בבניית דירות גדולות, בבניינים נמוכים, באזור מרכז הארץ, תרם לחיזוק המרכז על חשבון הפריפריה ולבניית דירות יקרות. אלה, בין היתר, תרמו לדברי בן שטרית לעלייה חדה במחירי הדירות. להערכתה, הפער בין השינויים במחירי הדירות לשינוי במחירי השכירות מאותת על התפתחות בועה בשוק הדירות.
הכשל במדיניות הדיור לא רק גרם לבעיות כלכליות, אלא, בעיקר לבעיות חברתיות. במחקר נמצא פער גדול בין שיעורי הבעלות על דירות בקרב עשירוני ההכנסה השונים – בעוד ש-86.5% מבני העשירון העליון גרים בדירה בבעלות, כשמדובר בעשירון התחתון, רק 35% גרים בדירות משלהם.
מי שכבר רוכש דירה, נתון לסיכון גדול יחסית. בן שטרית כותבת כי בספרות המחקרית מקובל להניח שמשק בית אמור להקצות להוצאות דיור לא יותר מ-25%-30% מהכנסותיו, כך שיוכל גם לצרוך סחורות ושירותים חיוניים אחרים, אולם בישראל, שיעור ההחזר הממוצע של הלווים הוא כ-35% מהכנסתם. 24% מהלווים מוציאים לפחות 40% מהכנסתם החודשית על משכנתה, ו-12% מהלווים נאלצים להקצות לפחות 50% מהכנסתם להחזר המשכנתה. "מדובר על נטל הוצאות דיור כבד מאוד על משקי הבית, המציב את הלווים בסיכון גבוה, ואלו עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג", מזהירה בן שטרית.
משרד הבינוי והשיכון פרסם השבוע סקירה המתייחסת לחודשים ינואר-מארס 2014 לפיה נרשמה עלייה של 2.1% במחירי הדירות ברבעון הראשון של 2014 לעומת הרבעון המקביל אשתקד לצד עלייה של 5.6% במחירי השכירות בתקופה הנסקרת לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
במשרד השיכון מציינים כי בצד הביקוש נרשמה ירידה בולטת במיוחד בשוק היד-שנייה. "בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2014 חל צמצום ניכר בביקוש לרכישת דירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד", נכתב בסקירה שהוכנה על ידי יוסי שבת, מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון. "לאחר היקף שיא בשנה קודמת ולאור תכניות ממשלתיות צפויות, מורגשת התמתנות בביקוש, ולהפתעתנו, בייחוד לדירות יד שנייה – ירידה של 21% בעסקאות אלו. גם בביקוש לדירות חדשות נרשמה ירידה של 11%".
את הירידה החדה בביקוש לדירות יד שנייה לעומת דירות חדשות מסבירים במשרד השיכון בכך שהקבלנים זיהו את המצב ופעלו בהתאם לעומת מוכרי יד שנייה שממשיכים לדרוש מחירים גבוהים: "נראה כי הקבלנים מגיבים לירידה בביקוש ומתמחרים בהתאם, לעומת מוכרים פוטנציאליים של דירות יד שנייה".
במקביל מתייחסים במשרד השיכון גם לעובדה שבעוד שהיקף העסקאות יורד היקף ההלוואות לדיור נותר גבוה ומסבירים כי "עובדה זו, להערכתנו, מבטאת גידול בהלוואות שלוקחים הורים כדי לסייע במימון דירה לילדים".
עוד על פי הנתונים, ירידה של כ-2% בהתחלות הבניה והמשך מגמת ירידה גם בתחום מתן היתרי הבנייה. כך, ברבעון הראשון של 2014 הונפקו 7,425 היתרי בנייה מה שמבטא קצב שנתי של כ-30 אלף היתרים. מדובר בהיקף נמוך יותר של מתן היתרי בנייה לעומת השנה הקודמת, 2013, אז ניתנו כ-34 אלף היתרים בכל השנה.
יש לציין שעל פי פילוח מחירי הדירות החדשות ודירות היד שנייה במסגרת הסקירה ניתן להגדיר את הנתונים כמגמה מעורבת. כך, בכל הנוגע למחירי הדירות החדשות, מעידים הנתונים על עלייה של 3.6% במחיר הדירה הממוצע בכל הארץ בהשוואה לרבעון הקודם (רבעון אחרון 2013) ועל ירידה של 0.6% במחיר בהשוואה לרבעון המקביל. בתחום דירות היד שנייה מעידים הנתונים על תמונה הפוכה. כך, בהשוואה לרבעון הקודם ירדו מחירי הדירות הממוצעים בשוק היד שנייה ב-3.1% אך בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נרשמה דווקא עלייה של 1.1% במחיר הממוצע.
בכל הקשור למספר המשכורות הנחוצות לשכיר ישראלי לרכישת דירה מעידים הנתונים על מגמת ירידה קלה. כך, בניתוח מספר המשכורות הנחוץ לרכישת דירה ממוצעת בישראל נדרשו 139 משכורות (11.5 שנים) ברבעון הראשון של 2014 וזאת לעומת 141 משכורות ברבעון האחרון של 2013. למעשה מדובר בחזרה לנתון של רבעון שלישי 2013.
בפילוח שבין גודל הדירות וסוג הדירות (יד שנייה וחדשות) רק בדירה חדשה בת 4 חדרים עלה מספר המשכורות הנחוצות לרכישת דירה ברבעון הנסקר לעומת הרבעון הקודם מ-146 משכורות (כ-12 שנה) ל-148 משכורות (12 שנה ושלושה חודשים). בשאר הקטגוריות נרשמה ירידה קלה במספר המשכורות הנדרשות כאשר הירידה המשמעותית ביותר בנתון זה נרשמה בדירות בנות 5 חדרים בשוק היד שנייה מרמה של 196 משכורות (16.3 שנים) ברבעון האחרון של 2013 ל-185 משכורות (15.4 שנים) ברבעון הראשון של 2014.
מצד אחד היקף העסקאות בשוק הדירות ירד מדרגה (ואפילו כמה מדרגות) מאז החלטת שר האוצר, יאיר לפיד להוריד את המע"מ לאפס לזוגות צעירים (תחת תנאים מסוימים), אך מצד שני שוק המשכנתאות תוסס, למרות מבצע צוק איתן. קצב לקיחת המשכנתאות בחודש יולי צפוי לעלות על 4.5 מיליארד שקל, מעל הממוצע החודשי מתחילת השנה.
ההסבר נעוץ בעובדה פשוטה שלקיחת המשכנתא בפועל נעשית לרוב מספר חודשים אחרי רכישת הדירה, כלומר, לקיחת המשכנתאות ביולי הן ככל הנראה מיוחסות לרכישות של דירות בחודשים האחרונים לפני מבצע צוק איתן, ואולי לפני שהתקבלו החלטות לגבי המע"מ אפס.
על כל פנים, לאחרונה הגדירו בבנק ישראל את שוק הדיור ואת מחירי הדירות כאחד מהמוקדים שעלולים להביא להאטה בפעילות הכלכלית. בבנק ישראל פחות אוהבים (בהגדרה) להשתמש במילים חדות וקשות, אבל אם ננסה לבטא את עמדתם של מספר כלכלנים בנושא, הרי שבשוק הדירות קיימת בועה, וההתפוצצות שלה עלולה לגרום להפסדים כבדים גם לציבור וגם למערכת הבנקאית.
