"המעקב אחרי ההפקדות הפנסיוניות מורכב ומסובך בכל העולם", אמר עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר על רקע השקת המסלקה הפנסיונית, "ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהקימה את המסלקה הפנסיונית. המערכת החדשה תוודא שלא יהיו כספים אבודים".

המסלקה הפנסיונית למעשה מקשרת בין החוסכים לבין גופי הפנסיה והחיסכון השונים. דרך המסלקה יוכלו החוסכים (דרך הגופים המורשים) לדעת היכן מנוהל הכסף שלהם, כמה מנוהל, ובאילו תנאים. המסלקה למעשה תרכז את כל המידע הקיים על החסכונות הפנסיוני בארץ, והיא מעין תחליף את אתר חיפושי הכספים הפנסיונים (הכספים האבודים) שהקים האוצר לאחרונה. בפועל, במסלקה יהיה ניתן לאתר ולרכז את כל החסכונות ולא רק האבודים. מעבר לנתונים האלו יהיה ניתן דרך המסלקה לנייד חסכונות בין גופים פנסיונים שונים במהירות יחסית וביעילות.

קבינט הדיור פועל לאשר קריטריונים חדשים לזכאות לדיור בר השגה. מדובר על דיור בפרויקטים מיועדים (לרכישה ולהשכרה לטווח ארוך). אחד מהקריטריונים העיקריים הוא – מיצוי כושר ההשתכרות (שהומלץ על ידי וועדת טרכטנברג). על פי המתווה החדש שלא מבטל את הקריטריון הקודם שנתן עדיפות לחרדים, תשוקלל זכאותם של המועמדים בשני מסלולים נפרדים זה מזה – הראשון שיהיה על 70% מכלל הדירות המוזלות ויהיה מיועד לכלל הציבור; והשני שתקף ל-30% מהדירות ויוגבל לישובים דתיים וחרדים ולמיעוטים.

במסלול הראשון ייקבע כי מיצוי כושר ההשתכרות יעמוד על לפחות 125% משרה של שני בני הזוג (תנאי סף); במסלול השני יצטרכו בני הזוג לעמוד בכושר השתכרות של 110% משרה ב-2013, 120% ב-2014 ו-125% ב-2015 ואילך, בדומה למסלול הראשון.

בגרסה הקודמת של התקנות לא היתה חשיבות למיצוי כושר ההשתכרות.

האם קרן קיימת לישראל (קק"ל) תפריד את קרקעותיה מקרקעות המדינה? דירקטוריון הקרן קבע כי יש לבחון אפשרות הפרדת קרקעות קק"ל מקרקעות המדינה והמשמעות יכולה להתבטא בעליה במחירי הדירות. הקרקעות של קק"ל מנוהלות מעל 50 שנה על ידי מנהל מקרקעי ישראל/ רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במשותף עם קרקעות המדינה. קק"ל נהנית ממכירת הקרקעות כאשר בממוצע בשנים האחרונות התמורה מסתכמת במאות מיליוני שקלים.

קק"ל מינתה צוות שיבדוק את הסוגיה של הפרדות מרמ"י,  ולמסקנות הצוות יכולות להיות השלכות מאוד משמעותיות. לקק"ל 2.5 מיליון דונם, שמהווים 13% מקרקעות המדינה. לקק"ל תוכנית לבנות כ-150 אלף יחידות דיור בעיקר בשטחים של מושבים וקיבוצים, ואולי על רקע זה, החליטו בקק"ל לבחון את ההפרדה. רוב הקרקעות המיועדות לבנייה למגורים, הם קרקעות חקלאיות, ונראה שהחקלאים סבורים כי הפרדה מרמ"י, תניב להם פיצוי גבוה יותר בגין השימוש בקרקע לבנייה.

הסיבה הרשמית לבחינת ההפרדה מקרקעות המדינה היא החלטתו של שר השיכון והבינוי, אורי אריאל המכהן גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, להדיח נציגים של קק"ל  מראשות ועדות משנה של המועצה; מעבר לכך, הפרדה כזו עשויה להגביר את התחרות בין הגופים השולטים על הקרקע וכך להוזיל את העלויות.

עם זאת ייתכן והסיבה היא שקק"ל בניהול עצמאי אינה יכולה למכור קרקעות לערבים (על פי התקנון שלה).

היפרדות מרמ"י והקמת מערך שיווק קרקע עצמאי של קק"ל עשויים להימשך מספר שנים, ובתקופה הזו עלול להיווצר ואקום בשוק הקרקעות, קיטון בהיצע ומכאן ועד עליות מחירים הדרך יכולה להיות קצרה.

נשיא התאחדות בוני הארץ ניסים בובליל אמר בכנס השנתי של התאחדות קבלני השיפוצים – "כולנו ירוקים, כולנו רוצים לבנות ירוק. יש עכשיו רעיון חדש ונהדר, הצעה להפוך את תקן הבנייה הירוקה הוולנטרי למחייב. אבל, שוכחים עניין חשוב –  זה יעלה את מחירי הדירות, בדיוק בניגוד למדיניות הממשלה להוריד את מחירי הדירות. התקן של הבנייה הירוקה הוא וולנטרי, זה לא סתם ככה. גם הממשלה עצמה לא בונה, בנייה ירוקה. בנינו השנה 700 גני ילדים למדינה, אף אחד מגנים האלו לא ירוק. למה? כי אין כסף לבנייה ירוקה. לקבוע עכשיו שהתקן יהיה מחייב זה דבר שלא יעלה על הדעת".

בכנס התייחס בובליל לתחום השיפוצים – "ענף השיפוצים הוא ענף ענק שמגלגל מיליארדי שקלים. וכבר שנים רבות מאוד שהוא ענף לא מוסדר, ללא נהלים ותקנים. צריך לאפשר לפועלים בתחום ללמוד ולקבל הסמכה והדרכה כמו שצריך. מדובר באנשים שעוסקים עשרות שנים במקצוע והם לא יכולים להסדיר את הרישיון שלהם. מכריחים אותם לצאת ולעבוד בניגוד לחוק. להיות עבריינים בעל כורחם". בתגובה אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שלמה בן אליהו – "נפעל לקדם את הסדרת תחום השיפוצים. כל גורמי ענף הבנייה צריכים לפעול בשיתוף פעולה בעניין זה. אני אפעל להסדרת הענף. לפעמים באים אליי בטענות שאני מייצג את הקבלנים ואני מסביר לכולם שזה חלק משמעותי מהעבודה. מי מבצע את העבודה בשטח? החלטות הממשלה? לא. אלו הקבלנים. אנחנו מתמודדים עם מספר בעיות בענף. הסדרת תחום השיפוצים זה אחד מהם יחד עם מחירי הדיור הגבוהים. האחריות היא שלנו, של משרד השיכון, ואנחנו לא נגלגל את האחריות הזו לאף אחד אחר".

פרופ' יעקב פרנקל עומד להיכנס לתפקיד נגיד בנק ישראל, ונראה שהשאלה הבוערת והחשובה ביותר היא – האם הוא ימשיך עם הקו של קודמו, פרופ' סטנלי פישר וישאיר את הריבית נמוכה (ואולי אף ימשיך להוריד אותה)?.

ריבית נמוכה אמורה לחזק את ההשקעות ואת הצמיחה במשק; ריבית נמוכה אמורה לחזק את היצואנים,  בעיקר מאחר שהיא אמורה להשאיר את הדולר חזק ביחס לשקל. בעולם גלובלי שהכספים זזים ממקום למקום בלחיצת כפתור, משקיעים ברחבי העולם מחפשים מקומות בהם הריבית גבוה, ומאחר שהריבית בארץ עדיין גבוה מהריבית בשוקי המערב לרבות בארה"ב, יש עדיין נהירה של דולרים להשקעות סולידיות כאן. מרווח הריבית הוא הגורם לכך, ובמקביל להזרמה הזאת, שער הדולר נחלש  – ממירים דולרים לשקלים (מוכרים דולרים קונים שקלים). לכן, ככל שהמרווח ריבית קטן יותר והסיכון למשקיעים גדל, כך הזרימה של הכספים לכאן יורדת.

זה היה  ההסבר העיקרי של פישר להפחתות הריבית, אבל על הדרך הוא חימם את שוק הדיור. שוק הדירות למגורים הוא שוק שנשען על אשראי, והאשראי בשנים האחרונות הפך ליותר ויותר זול. אנשים רצו לקנות דירות כי הם העריכו שהאשראי הזול הוא הזדמנות פז (ואולי בצדק). חלק משמעותי מהעלייה מחדה במחירי הדירות בשנים האחרונות מיוחס לריבית הנמוכה, וזה הנזק האדיר שפישר משאיר לנגיד הבא – יעקב פרקל. ומה יעשה הנגיד הבא?

הוא מקבל מצב בעייתי מאוד, מצד אחד – העלאת ריבית אמנם תעזור למיתון מחירי הדירות, אבל תרע את מצב היצואנים, תקטין השקעות ותפגע בצריכה ובצמיחה. מצד שני, המשך המגמה של הפחתות הריבית, עשויה להמשיך את המגמה של עליות המחירים בשוק הדירות.

מצב שוק הדירות בקדנציה הקודמת של פרנקל (1991 עד 2001), היה שונה מהיום. אז אמנם תנאי הבסיס היו שונים – בשוק הדירות נרשמו אמנם עליות מחירים אבל, הן נבעו מהעלייה מברית המועצות כשבמקביל המדינה עצמה דאגה להגדלת היצע הדירות. כלומר, צד ההיצע טופל ועזר לרסן את מחירי הדירות, בעוד שהיום, טוענים רבים, קיימת בעיה בצד ההיצע – המדינה לא משחררת קרקעות, תהליכי הבנייה אורכים (מעל 10 שנים עם האישורים), ובכלל – קשיים בירוקרטים ורגלוטורים מכבידים על הגדלת היצע הדירות. מעבר לכך אז הריבית היתה גבוה (רוב הזמן)  ולמרות זאת נרשמו עליות מחירים; אבל, אולי מהשהכי חשוב זה להבין איך פרנקל התמודד עם בעיות שזיהה. אז, הבעיה הגדולה היתה אינפלציה ופרנקל עשה הכל כדי להילחם בה, כולל להשתמש בנשק הריבית (ריבית גבוה מונעת צמיחה וביקושים ופגועת באינפלציה). השאלה, אם כך, אם פרנקל יעריך שמחירי הדירות היא בעיה אקוטית או לא.

פישר העריך שהיא בעיה, אבל לא גדולה מדי. כשנשאל על העניין אמר – "הערך המוסף של הייצוא הוא 28%-30%  מהתמ"ג, והערך המוסף של ענף הבנייה הוא כ-8%. לא משתמשים בריבית כדי לטפל במחירי הדיור על חשבון היצוא. לו עשינו זאת, היינו גורמים לייסוף, לצמיחה יותר נמוכה, ולאבטלה גבוהה יותר. זוהי תוצאה שלא יכולה להיות מקובלת. הדרך להפחית את המחירים היא להגדיל את ההיצע".

פרנקל לא אמר זאת, אבל לאחרונה (רק לפני שלושה חודשים) הוא התבטא בעניין הריבית – "אני באופן אישי יכול לומר שלא הייתי רוצה להיות נגיד בנק מרכזי בתקופה הנוכחית, כאשר הריבית אפסית, משום שבמצב כזה אי אפשר לעשות כמעט כלום".

אלפא פלטיניום קרנות נאמנות משיקה קרן נאמנות חדשה –  "אלפא פלטיניום אקסטרים ת"א 100 פי 3". כשמה כך היא – אמורה לספק תשואה של פי 3 ממדד ת"א 100 לטוב ולרע.  בחברה מסבירים כי הקרן מיועדת למגוון רחב של משקיעים, ובהם לקוחות פרטיים, שחקני אופציות מעו"ף ושחקני בורסה נוספים שעד כה לא יכלו לפעול בפוזיציית לונג על מדד ת"א 100 בגלל היעדר כלים מתאימים בשוק.

באלפא פלטיניום רואים במדד ת"א עוגן משמעותי, להערכתם כי מדד תל אביב 100 הינו המדד המוביל בשיעורי החשיפה של יועצי ההשקעות והציבור, לעומת שאר המדדים בבורסה הישראלית. בקרן החדשה לא ייגבו דמי ניהול, אולם ייגבה שיעור הוספה בגובה של 0.4%.

 נזכיר, כי אלפא פלטיניום השיקה לאחרונה קרנות נאמנות בסדרת קרנות האקסטרים שכללה ארבע קרנות אקסטרים ממונפות על מגוון מדדים, בלונג ובשורט.

אז כמה עולה בניה ירוקה? הקבלנים טוענים שמדובר בתוספת של כ-60 אלף שקל , אבל משרד האנרגיה משיב לטענותיהם ומעריך – "התוספת בגין הבניה הירוקה מסתכמת ב-5.2 אלף שקל בלבד".

משרד האנרגיה והמים משווה בעצם בין חישוב העלויות הנוספות כפי שעשו הקבלנים (התאחדות בוני הארץ)   לבין חישובו בכל סעיף וסעיף. במשרד האנרגיה מעריכים כי עלות הגדלת השטח הבנוי מסתכמת ב-4 אלף שקל בלבד בעוד שהקבלנים העריכו כי מדובר בתוספת בסך 12.5 אלף שקל. במשרד האנרגיה לא חושבים שיש עלות נוספת בגין תוספת חללים בגין תכנון חלונות, וכן הם לא לוקחים בחשבון זיגוג כפול; מימון של זמן בינוי נוסף, קיר מסיבי במקום קירות גבס, ועלויות נוספות שהקבלנים סבורים שהן קיימות. למעשה, במשרד האנרגיה מעריכים כאמור את עלות הגדלת השטח ב-4 אלף שקל, כשחוץ מזה תהיה עלות של 1 אלף שקל בגין בידוד תרמי נוסף וכ-220 שקל בגין איטום תרמי נוסף לגג. שלוש סעיפים אלו מגיעים לכ-5.2 אלף שקל.

הקבלנים מעריכים את שלוש הסעיפים האלו ב-22 אלף שקל – 10 אלף כאמור לתוספת חללים בגין חלונות; 7.6 אלף שקל בגין בידוד תרמי נוסף לקירות בחוץ; כ-2 אלף שקל איטום תרמי נוסף לגג.

אז מי צודק? כמה באמת עולה בניה ירוקה? מסתבר שהתשובה גם כאן תלויה בנקודת ההתייחסות ובאינטרסים. האמת היא כנראה איפשהו באמצע.

הקבינט לקידום התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, אישר את הצעת החוק להגברת התחרותיות בענף המלט. ההצעה היא להקמת מפעל נוסף והגברת התחרות בתחום המלט, נוסף על מפעל נשר.

המלט הוא חומר גלם חשוב בבניית דירות למגורים, ובעיקר בתשתיות, לרבות גשרים וכבישים. חלקו של המלט בעלות הדירה מהווה על פי ההערכות כ-2%, אולי מעט יותר. המלט מהווה כ-3.5% ממדד תשומות הבניה, מדד הלוקח בחשבון את כל עלויות הבניה, כשעל פי ההערכות העלויות האלו מהוות כ60% מעלות הדירה, כך שבשקלול משקלו של המלט במדד הבניה, מתקבל שמשקלו מהעלות הכוללת היא כ-2% – לא ביג דיל, אבל גם תחרותיות בחומר גלם זה, עשויה להביא לחיסכון והפחתה מסוימת בעלויות.

היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן

בחודש מאי נלקחו משכנתאות בהיקף של 5.6 מיליארד שקל, אבל מה שאולי מעניין יותר – חלק גדול מהמשכנתאות האלו נלקח במינוף גבוה.  מנתונים של בנק ישראל עולה כי היקף המשכנתאות שניתנו במימון של 60%-75% מערך הדירה (LTV – Loan To Value  של 60% עד 75%) עלה על 2 מיליארד שקל והסתכם ב-2.07 מיליארד. מדובר על קפיצת מדרגה של 53% ביחס לחודש הקודם. עם זאת, מבחינת שיעור המשכנתאות מסך המשכנתאות במינוף כזה אין עליה דרמטית – היקף המשכנתאות בשיעורי מינוף כאלו היהה 36.6% מסך המשכנתאות במאי, לעומת 35.3% באפריל.

במינוף של 45%-60%, נרשם זינוק של 44.7% לרמה של 2 מיליארד שקל. עלייה חדה של 88% נרשמה בנטילת משכנתאות במינופים של 75%-90% מערך הדירה, עם זאת, ם מדובר בסכומים נמוכים  יחסית של 79 מיליון שקל.

בחודש מאי, על רקע העלאת המע"מ שנכנסה לתוקף בחודש יוני, נרשם גידול של כמעט 50% בלקיחת משכנתאות להיקף של 5.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-600 מיליון שקל מחזור משכנתאות. מספר המשכנתאות שנלקחו במאי – 8,880;  המשכנתא הממוצעת 635 אלף שקל.בחודש מאי כמות המשכנתאות שמלקחה לרכישת דירה להשקעה עמדה על 1,573 משכנתאות.

על פי נתוני בנק ישראל, 37.5% מסך המשכנתאות במאי ניתנו ללווים שיצטרכו להחזיק למעלה מ-30% מההכנסה החודשית שלהם מדי חודש לבנק. מדובר בירידה לעומת החודש הקודם – שיעור של 39%.

הגידול במשכנתאות במאי הביא את היקף המשכנתאות הכולל ל-232.6 מיליארד שקל, לפני שנה עמד חוב המשכנתא על 210.7 מיליארד שקל.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תזכיר החוק בתחום התכנון והבנייה, שמוביל שר הפנים, גדעון סער. המועצה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים יגאל צרפתי, ובה גם חברים – נציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי הרשויות המקומיות ונציגי ארגונים שונים, תמכה באופן ברור בקידום הרפורמה.

מטרתה של הרפורמה, כפי שהסברנו כאן לאחרונה  – לחסל את הביורוקרטיה בתחום הרישוי ולהעניק סמכויות לוועדות המקומיות במטרה להקל על עומסי בהן נתונות הוועדות המחוזיות. שר הפנים גדעון סער, מנסה לקדם רפורמת מרפסות – רפורמה חקיקתית (כולל תיקוני חקיקה בתחום התכנון והבנייה) שמטרה להפחית את הריכוזיות במנגנון התכנון ולהביא לשיפור השירות לאזרח, לקיצור תהליכים, לצמצום הביורוקרטיה ולהגדלה משמעותית של מלאי יחידות הדיור.

במסגרת הרפורמה יתאפשר בקלות יחסית לערוך שינויים כמו בניית  פרגולה, גידור ביתי, דודי שמש, מחסן, מחסום חנייה וכדומה. במקביל, יוענקו יותר סמכויות לוועדות מקומיות, במטרה לאפשר לוועדות המחוזיות לעסוק בייצור מלאי תכנוני של יחידות דיור.

בכוונת משרד הפנים לקבוע ולהסדיר מסלול מקוצר לתוכניות מצומצמות וכן ייקבע במשרד לוח זמנים מקסימלי לאישור תכנית מיום הגשתה. בכוונת המשרד גם להקים מעין "מכוני רישוי", שאמורים להקל משמעותית על התושבים, כאשר יעניקו להם את האישורים הנדרשים מכלל הגורמים הממשלתיים (מכבי אש, פיקוד העורף, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה) תחת קורת גג אחת.

במסגרת הרפורמה תוקם מערכת רישוי ממוחשבת שתאפשר לאזרחים להגיש בקשות בדרך מקוונת.  כל המידע הרלוונטי יוצג באתר אינטרנט וזה אמור כמובן להקל על הציבור.

בין המטרות של הרפורמה הזו – הגדלת שטחי הדירה, ואולי אף הגדלת  היצע הדירות, והקטנת הביקושים.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן,  בדק את  מחירי השירותים הבנקאיים למשקי הבית. הדוח מבוסס על דיווח של הכנסות בפועל של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי מעמלות שנגבו על ידם במחצית השנייה של שנת 2012.

המפקח מצא שהעלות החודשית הממוצעת לחשבון עו"ש למשקי בית במערכת הבנקאית , על פי פרופיל פעילות אחיד , הסתכמה בכ- 14.1 ש"ח, ירידה של כ- 3% בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2012 (ירידה של כ- 4.8% במונחים ריאליים).

במחצית השנייה של שנת 2012, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים של משקי בית במערכת הבנקאית, הסתכמה בכ- 13.7 ש"ח, ירידה של כ- 2% בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2012 (ירידה של 3.85% במונחים ריאליים).

בכלל המערכת הבנקאית, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון בבנק יהב היא הזולה ביותר (כ- 2.8 ש"ח) ובבנק פאג"י היא היקרה ביותר (כ- 25.9 ש"ח).  מבין חמשת הבנקים הגדולים, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון הזולה ביותר נמצאה בבנק דיסקונט (כ- 13 ש"ח), והיקרה ביותר – בבנק הבינלאומי (17.2 ש"ח).

המפקח על הבנקים בחן את עלות החזקת כרטיס אשראי, והנה המסקנות –  חלה ירידה בהוצאה החודשית הממוצעת בפועל בגין החזקת כרטיס אשראי (מסוג מקומי,  בינלאומי וזהב). על פי דוח המפקח –  במחצית השנייה של שנת 2012, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של החזקת כרטיס אשראי (מסוג מקומי, בינלאומי וזהב) במערכת הבנקאית, הסתכמה בכ- 6.75 ש"ח, ירידה של כ- 2.1% בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2012 (3.9% ירידה במונחים ריאליים).

כמו כן, נמצא בבדיקה כי ההוצאה החודשית הממוצעת בגין החזקת כרטיסים של ישראכרט, המהווים כ-38% מכלל הכרטיסים, היא כ- 4.5 ש"ח; בגין החזקת כרטיסים של לאומי קארד, המהווים כ- 32% מכלל הכרטיסים, היא כ- 6.8 ש"ח; ובגין החזקת כרטיסים של כ.א.ל, המהווים כ- 30% מכלל הכרטיסים, היא כ- 9.6 ש"ח. במילים פשוטות, עלות החזקת הכרטיסים אצל ישראכרט היא הנמוכה ביותר, ואילו אצל כאל הגבוה ביותר.