חברת הפיננסים והטכנולוגיה פיוניר שתרכוש את פלטפורמת התשלומים הגרמנית optile. אופטייל. מדובר בחברה שמבצעת עסקאות סליקת כספים אונליין בהיקף כולל של מיליארדי דולרים בשנה עבור חברות ענק. בהן חברת התעופה לופטהנזה, רשת המוצרים לבית קינג פישר.עדיין לא ידוע מה סכום הרכישה..

לדברי סקוט גלית, מנכ"ל פיוניר, אופטייל ופיוניר חולקות חזון משותף שלפיו בעולם הדיגיטלי והמשתנה של ימינו, חברות ועסקים מכל העולם זכאים לפלטפורמה אחת שתפתח אותם להזדמנויות חדשות ובמקביל תיתן להם שליטה וגמישות בניהול מערך התשלומים שלהם. החיבור בין החברות יחזק וירחיב את יכולתה של פיוניר בעולמות ה- ecommerce. לקוחות שתי החברות יהנו מהשירותים המורחבים של מימון הון חוזר, עמידה בחוקי המיסוי השונים וניהול סיכונים.

לדברי דניאל סמדס, מייסד ומנכ"ל optile: "בשילוב כוחות עם Payoneer אנו שמחים על ההזדמנות למנף את התשתית הגלובלית שלהם ואת הצוות, כדי להמשיך ולהקים פלטפורמת תשלומים". הצוות של optile ימשיך לפעול כקבוצה עצמאי

מייסד פיוניר: ";לקחנו דברים שהבנקים לא רצו והפכנו את זה לחברת תשלומים – פיוניר";

פיוניר על הגירעון: לא מתקבל הדעת

חושבים לפתוח חשבון בפיוניר או בפייפל? ערכנו עבורכם השוואה

בחודש מרץ 2011 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לבצע סקר חודשי שוטף – "סקר אמון צרכנים" (Consumer Confidence Survey).

סקר זה מתבצע בקרב בני 21 ומעלה, ולו כמה מטרות: לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים; לאסוף מידע על הערכת השינויים הצפויים במדד המחירים לצרכן; לסייע לזהות תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים; לאסוף מידע על ההערכות בנוגע לרכישות גדולות ועל השינויים הצפויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. כאשר המדד קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.

בהנחיות ארגון ה-OECD לסקרי אמון הצרכנים חלו שינויים לאחרונה והלמ"ס נערכת לבצע אותם בחודשים הקרובים, כדי שאפשר יהיה להמשיך לערוך השוואה בין-לאומית של המדד.

בנובמבר 2019 מדד אמון הצרכנים עומד על  14%-  (באוקטובר 10%-).

בחודשיים האחרונים יש מגמה של החמרה בציפיות הצרכנים הבאה לידי ביטוי הן במדד עצמו (14%- בנובמבר לעומת 9%- בספטמבר), והן בשניים מהמאזנים המרכיבים אותו – המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה (19%- בנובמבר לעומת 12%- בספטמבר), והמאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית (5% בנובמבר לעומת 11% בספטמבר).

יחד עם זאת, המאזן בנוגע לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה הוא חיובי מאז נובמבר 2015 ומעיד על אופטימיות זהירה (5%).

אמון הצרכנים בנובמבר 2019: מועסקים, בעלי השכלה גבוהה ויהודים פחות פסימיים

• בקרב אלה שאינם מועסקים ערך המדד עומד על 23%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר
  משל המועסקים, שאצלם ערך המדד הוא 9%-.
• בקרב חסרי תעודת בגרות ערך המדד עומד על 21%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית ומשל בעלי תעודה אקדמית, שאצלם ערך המדד הוא 11%- ו-9%-, בהתאמה .
• בקרב האוכלוסייה הערבית ערך המדד עומד על 26%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל קבוצת האוכלוסייה היהודית, שאצלה ערך המדד הוא 11%-.

מדד אמון הצרכנים היחסי בישראל

מדד אמון הצרכנים היחסי נגזר ממדד אמון הצרכנים. המדד מחושב יחסית לתקופת הבסיס – מרץ 2011 עד פברואר 2012. נתוני המדד היחסי משלימים את התמונה שמציג מדד אמון הצרכנים.

בנובמבר 2019 מדד אמון הצרכנים היחסי ירד ל-113 (באוקטובר 124), והצביע על החמרה בציפיות.

לנתוני הסקר במאגר הנתונים המרכזי

כאשר: B – מאזן תשובות; PP – הערכה שיחול שוסייה אופטימית יותר יחסית לתקופת הבסיס.

42% מהציבור במינוס. כך עולה מסקר ארוך טווך של למ"ס בנושאים שונים על הכלכלה של שמקי הבית בישראל. % ממשקי הבית שבבעלותם חשבון בנק, היו במצב של משיכת יתר ("אוברדרפט") בחשבונם לפחות חודש אחד במהלך השנה האחרונה (1.1 מיליון משקי בית, שבהם 4 מיליון נפשות). כמחצית מהם דיווחו שזהו מצבם בדרך כלל ושהיו במצב של משיכת יתר 10 חודשים או יותר בשנה האחרונה

עוד עולה מהסקר כי-2.5% ממשקי הבית, אין חשבון בנק (69.4 אלף משקי בית שבהם 242.4 אלף נפשות). בקרב משקי הבית הערבים ל-13% אין חשבון בנק לעומת פחות מ-1% בקרב משקי הבית היהודיים.

הלמ"ס מוסיפה כי %25 ממשקי הבית שהיו במשיכת יתר קיבלו לפחות פנייה אחת מהבנק בשל חריגות ממסגרת האשראי בשנה האחרונה (295 אלף משקי בית שבהם 1.1 מיליון נפשות). זאת ועוד, ל-5% ממשקי הבית שהיו במשיכת יתר נחסם החשבון לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה (60 אלף משקי בית שבהם 243.5 אלף נפשות).

יש הבדל מהותי בין המגזר הערבי ליהודי: 51% ממשקי הבית הערביים דיווחו שלאף אחד מבני משק הבית אין כרטיס אשראי, לעומת 11% ממשקי הבית היהודיים.

משפחות עם ילדים לוקחות יותר משכנתא

עוד עולה מהסקר כי27% ממשקי הבית דיווחו שיש להם משכנתא (740 אלף משקי בית שבהם 2.96 מיליון נפשות). גם כאן יש הבדל בין המגזר היהודי לערבי:ל-31% ממשקי הבית היהודיים יש משכנתא לעומת 4% ממשקי הבית הערביים.

בסך הכול27%  ממשקי הבית דיווחו שיש להם משכנתא (740 אלף משקי בית שבהם 2.96 מיליון נפשות).

29% ממשקי הבית דיווחו שיש להם הלוואות מסוגים אחרים שאינן משכנתא, כ-789.8 אלף משקי בית שבהם כ-2.9 מיליון נפשות.גובה אומדן ההלוואה הממוצעת למשק בית (שאינה משכנתא) שנותרה לפירעון עומד על 96.2 אלף שקלים. 92% ממשקי הבית דיווחו שלקחו הלוואה מהבנק, 7.5% – מחברת כרטיסי אשראי, 5% – מחברת ביטוח, ו-5% – מאדם פרטי או מארגון פרטי (משק בית יכול לקחת יותר מהלוואה אחת).

לפחות לאחד מבני משקי הבית יש חיסכון ארוך טווח

משקי הבית בסקר נשאלו האם לפחות לאחד מבני משק הבית יש חסכונות מסוגים שונים.במשק בית יכולה להיות תוכנית חיסכון אחת או יותר.

כמעט 2 מיליון משקי בית (71%) ממשקי הבית דיווחו שיש להם לפחות חיסכון אחד לטווח ארוך – קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

כ-1.78 מיליון משקי בית (66%) דיווחו שלפחות לאחד מבני משק הבית יש חיסכון בקרנות פנסיה; כ-1.3 מיליון משקי בית (51%) דיווחו שלפחות לאחד מהם יש חיסכון בקופת גמל; וכ-641 אלף משקי בית (24%) דיווחו שלפחות לאחד מהם יש חיסכון בביטוח מנהלים.

כ-1.55 מיליון ממשקי הבית (56%) דיווחו שיש להם לפחות חיסכון אחד לטווח קצר ובינוני – קרן השתלמות, חסכונות או פיקדונות.כ-1.17 מיליון משקי בית (44%) דיווחו שלפחות לאחד מבני משק הבית יש קרן השתלמות; כ-730 אלף משקי בית (28%) דיווחו שלפחות לאחד מבני משק הבית יש תוכנית חיסכון;וכ-620 אלף משקי בית (24%) דיווחו שלפחות לאחד מהם יש פיקדון לטווח קצר.

בחלוקה לפי חמישוני הכנסה ברוטו לנפש סטנדרטית ככל שעולה ההכנסה, כך עולה אחוז משקי הבית בעלי חיסכון לטווח ארוך. כך, ל-34% ממשקי הבית בחמישון התחתון יש חיסכון בקרנות פנסיה, ל-18% מהם יש קופת גמל ול-6% ביטוח מנהלים, לעומת 87% ממשקי הבית בחמישון העליון בעלי חיסכון פנסיוני (פי 2.6), 81% בעלי קופת גמל (פי 4.6) ו-46% בעלי ביטוח מנהלים (פי 7.3).

גם בחסכונות לטווח קצר מקבלים תמונה דומה; ככל שעולה ההכנסה לפי חמישוני הכנסה ברוטו לנפש סטנדרטית, כך עולה אחוז משקי הבית בעלי חיסכון לטווח קצר; כך, ל-9% ממשקי הבית בחמישון התחתון יש קרן השתלמות, ל-13% מהם יש תוכניות חיסכון ול-7% מהם יש פיקדונות, לעומת 78% ממשקי הבית בחמישון העליון בעלי קרן השתלמות (פי 8.6), 38% בעלי תוכניות חיסכון (פי 2.9) ו-44% בעלי פיקדונות לטווח קצר (פי 6.6).

10% ממשקי הבית דיווחו שיש להם השקעה במניות, ו-5.5% דיווחו שיש ברשותם קרן נאמנות.

סוגרים שנת מס: כל הדרכים למקסם את כספי החיסכון לעצמאים

לאחר תקופה של עליות היקף המשכנתאות ירד באוקטובר ב-30%

הלוואות סטודנטים בארץ ובעולם – וגם על משבר הלוואת הסטודנטים בארצות הברית

החלטתם שהגיע הזמן לעשות סדר בביטוחים? – איך מחליטים מה באמת חשוב לבטח? איך תדעו אילו פוליסות מתאימות לצרכים שלכם וכמה זה אמור לעלות? אם כל השאלות האלה מעסיקות אתכם, המדריך שלפניכם יספק לכם תשובות ויתווה את הדרך לפתרון.

העולם שאנו חיים בו, יפה וטוב ככל שיהיה, טומן בחובו סכנות אינספור – גניבה, שריפה, תאונת דרכים, מחלות שמונעות מאתנו לעבוד ועוד. אירועים כאלה עלולים לקרות לכל אחד, ואנחנו מנסים ומקווים לחמוק מהם ככל האפשר, אך עם כל הכבוד לאופטימיות – החשובה כשלעצמה – כדאי גם להיות מודעים ולהתכונן מראש גם למצבים לא רצויים.

כשמשהו כזה קורה, מעבר לאי הנעימות שבאירוע עצמו, הוא עשוי להכניס אותנו להוצאה כספית משמעותית. ההוצאה נועדה לתקן את הנזק או להתמודד עמו. לא אחת קורה שאולי ניתן לטפל בבעיה שהתעוררה, אבל ההוצאה הכספית היא כזאת שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד בה. על מנת להגן על עצמנו ממצב כזה, אפשר לקנות ביטוח מחברת ביטוח ובעצם להעביר את הסיכון לחברת הביטוח.

מהי פוליסת ביטוח ואיך זה עובד

הפוליסה (הסכם ביניכם לבין חברת הביטוח) קובעת כמה ומתי תשלמו לחברת הביטוח כדי שהיא תפצה אתכם ותשלם עבור הנזק במקרה הצורך. כמו כן, הפוליסה קובעת על איזה נזק תקבלו פיצוי ומהי התקופה שבה יתקיים הביטוח. את מחיר הביטוח תשלמו בכל מקרה, בין אם האירוע יתרחש וגם אם לא. מנגד, רק אם האירוע שחששתם מפניו אכן יקרה, חברת הביטוח תשלם לכם את הפיצוי המגיע לכם, לפי התנאים שנקבעו בפוליסת הביטוח.

לדוגמה: אם רכשתם ביטוח דירה, תשלמו לחברת הביטוח את מחיר הביטוח. אם יפרצו לדירתכם, חברת הביטוח תשלם עבור הנזק, בהתאם לסכום שסיכמתם עליו. לכן רכישת ביטוח עשויה לחסוך מכם את ההתמודדות עם הוצאות גדולות מאוד, במקרה של קטסטרופה, בלי להיקלע לחובות. וזאת תמורת תשלום נמוך (יחסית), לאורך תקופה.

קניית ביטוח – מה זה אומר בעצם?

​כשאתם רוכשים ביטוח עבור כל אחד מהדברים היקרים לכם, מהמכונית ועד החיים שלכם, אתם משלמים כדי שאם יקרה משהו חס וחלילה, חברת הביטוח תשלם על הנזק. כמו בכל מוצר אחר, יש להשוות מחירים וחלופות לפני רכישת הביטוח, ולא לשכוח לבדוק מדי פעם האם הביטוח עדיין מתאים לצרכים שלכם. במילים אחרות – אתם משלמים תמורת השקט הנפשי שלכם. מנגד, חברת הביטוח בודקת את הסיכון אל מול הביכוי, ובהתאם לתוצאות הבדיקה היא קובעת את הפרמיה עבור הביטוח. בעידן המודרני, שבו זרימת הנתונים יעילה יותר, קביעת הפרמיה היא ריאלית יותר ומתהבססת על נתונים עדכניים.

למה חשוב לקנות ביטוח שמתאים לי?

​​​​​כולנו רוצים לשמור ולהגן על יקירינו, על בריאותנו ועל רכושנו. אחת הדרכים לעשות זאת היא לקנות ביטוח, כדי להתמודד עם קטסטרופות כמו מחלה קשה, אובדן רכוש, השחתת רכוש או תאונה.​ ביטוח המותאם לצרכים של המבוטחים מאפשר להם להתמודד עם אירועים דרמטיים מסוג זה. הביטוח יוריד מכתפיהם את הנטל הכספי הכבד שכרוך בהם, אם חלילה יתרחשו. כתוצאה, הוא יעניק ויקנה להם שקט נפשי לאורך זמן.

איך נדע מתי לקנות ביטוח?

​ביטוח קונים כשיש משהו או מישהו שכדאי להגן עליו, ואתם חוששים שאם יקרה לו משהו, אתם עלולים להידרש להוצאה כספית גבוהה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בה. במקרים הבאים מומלץ במיוחד לשקול רכישת ביטוח:

ביטוחים שחייבים לרכוש: הדוגמה הטובה ביותר היא ביטוח חובה לרכב. החוק מחייב כל נהג לקנות ביטוח כזה, עד כדי כך שנהיגה ברכב ללא ביטוח חובה תקף, מהווה עבירה שהעובר עליה צפוי לעונש על פי החוק. דוגמה נוספת היא כשלוקחים משכנתא, ואז הבנק מחייב אתכם לקנות ביטוח משכנתא – ביטוח חיים וביטוח מבנה. זאת כדי להבטיח שתוכלו לשלם את החזרי המשכנתא לבנק, גם אם יקרה משהו לכם או לדירה. גם בקניית ביטוחים אלה​ חשוב להשוות בין החברות ולבחור ביטוח מתאים במחיר הטוב ​ביותר עבורכם.

ביטוח ​נגד קטסטרופה – אף אחד לא אוהב לחשוב שמשהו רע עלול לקרות לו. אולם כאשר מדובר במצבים שעלולים להיות כרוכים בהוצאה כספית גבוהה במיוחד, כדאי לבחון אם משתלם לרכוש ביטוח, שיסייע לכם להתמודד עם הוצאה כזו במקרה הצורך. עם האירועים מהסוג הזה ניתן למנות תאונת דרכים קשה, אובדן דירה עקב מעשה ידי אדם או אסון טבע, צורך בטיפולים רפואיים יקרים (כמו השתלה) והיד עוד נטויה.

שירותים שסביר להניח שתשתמשו בהם – רכישת ביטוח יכולה לסייע לכם בקבלת שירותים שונים, ויכולה להוזיל עבורכם את עלות השימוש בשירותים אלו. ביטוח מסוג זה משתלם בעיקר עבור שירותים שאתם יודעים שכנראה תשתמשו בהם. לדוגמה, ביטוח שיניים. בדקו מראש בחברת הביטוח את רשימת נותני השירותים המכוסים בביטוח, וכמה תשלמו אם תבחרו נותן שירות שאינו ברשימה זו.

לסיכום, לפני רכישת פוליסת הביטוח, כדאי לעצור רגע ולחשוב – מהם הצרכים שלכם, האם הביטוח תואם לצרכים הללו ואם הביטוח יעניק לכם הגנה מתאימה בעת הצורך. מומלץ גם לבדוק את חברת הביטוח ואת ההתנהלות שלה באופן כללי, לא רק בעת רכישת הפוליסה אלא בזמן אמת – כשהמבוטח דורש כספים שמגיעים לו על פי הפוליסה.

כמה תשלמו על הביטוח ואיך לחסוך בעלויות?

מחיר הביטוח הוא הפרמיות, או דמי הביטוח שאתם משלמים בתמורה להגנה שהביטוח מעניק לכם. מחיר הביטוח יכול להיות קבוע ואחיד לכל הצרכנים, אך במקרים רבים מחיר הביטוח מותאם אישית לכם ולמאפיינים הספציפיים שלכם. כתוצאה, הפרמיה משתנה בין מבוטח למבוטח. דוגמה טובה לכך ביט ביטוח החובה לרכב. מצד אחד, מדובר בפוליסה אחידה ודומה בין כל סוכנויות הביטוח. מצד שני, לכל אדם יש מאפיינים אחרים שמשפיעים על גובה הפרמיה. הפורמט האחיד מאפשר להשוות מחירים ביעילות, ולקבל את הצעת המחיר המתאימה ביותר עבורכם.

דרכים אחדות המאפשרות להוזיל את עלות הביטוח:​

הצטרפות בגיל צעיר: בביטוח בריאות, ביטוח סיעודי וביטוח חיים, הסיכון שהביטוח מגן עליכם מפניו עולה ככל שאתם מתבגרים. לכן, ביטוחים אלו יהיו זולים הרבה יותר אם מצטרפים אליהם כבר בגיל צעיר. בחלק מהמקרים, הביטוח יהיה תקף רק כל עוד אתם משלמים את דמי הביטוח.

הטבות והנחות קבוצתיות: כדאי לבדוק אם אתם זכאים להטבות והנחות בשל השתייכות לקבוצה כלשהי, למשל מטעם מקום העבודה, מועדוני צרכנים וכדומה. אם ההנחה ניתנת עבור ביטוח קבוצתי, חשוב לדעת שהפוליסה היא אחידה עבור כל חברי הקבוצה, עם יכולת התאמה נמוכה יותר לצרכים שונים שהם ייחודיים עבורכם. במקרה כזה, עליכם לוודא שהביטוח מתאים לצרכים שלכם.

היכולת להתמקח: העצה הטובה ביותר שאפשר לתת בהקשר הזה היא – אל תתביישו להתמקח!!!. כמו בכל מעמד רכישה, גם על מחיר הביטוח ניתן להתמקח. לפני שאתם רוכשים פוליסת ביטוח – ערכו סקר שוק, השוו תנאים והצעות מחיר ונסו להוזיל את הביטוח שברצונכם לקנות ככל שניתן, על בסיס המידע שצברתם. מהר מאד תגלו שעמידה על המקח יכולה לחסוך סבכומי כסף משמעותיים לאורך זמן.

שימו לב:

הצלחתם להוזיל את מחיר הביטוח? חשוב לחזור ולבדוק שהביטוח עדיין מכסה את כל מה שאתם צריכים. במקרים מסוימים, הורדת המחיר של פוליסת הביטוח, עלולה לנבוע מצמום הכיסוי הביטוחי. אכישת ביטוח היא בהחלט מרשם לשקט נפשי, אבל יש להשקיע בה מחשבה ולא מעט מאמץ.​

טיפ שכדאי לזכור:

מחיר הביטוח הוא לא השיקול היחיד בהשוואת הצעות ביטוח. כדאי להשוות גם את איכות השירות של חברת הביטוח, באמצעות מדד שירות לטיפול בתביעות​ שמפרסמת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

עושים ביטוח חובה לרכב? כך תוזילו את המחיר

עם היד על הדופק: שלושה כיסויים בביטוח הבריאות שכדאי לעדכן

 עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מפרסם את הסקירה השבועית שלו וזה הולך להיות שבוע עמוס ומגוון

רביעי

הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, עיני המשקיעים יינשאו לתחזית קדימה.

דוח התעסוקה הכה את התחזיות המוקדמות; בנובמבר נוספו 266 אלף משרות חדשות, הרבה מעל לצפי ואף נתוני החודשיים האחרונים עודכנו כלפי מעלה, כך שב-3 החודשים האחרונים נוספו כמעט 200 אלף משרות, קצב גבוה. במקביל, שיעור האבטלה ירד חזרה ל-3.5 אחוזים, רמת השפל שנרשמה בתחילת שנות השבעים. קצב גידול השכר הממוצע עמד על 3.1 אחוזים, טוב מהצפי, גם בנתון זה נרשם עדכון כלפי מעלה של החודשיים הקודמים.

הנתונים החזקים משוק העבודה מצננים את אלה החוששים מהאטה משמעותית בארה"ב ותומכים להערכתנו בכך שהבנק המרכזי ישאיר מחר (רביעי) את הריבית ללא שינוי, ובתחזיותיו המעודכנות יטען לצמיחה של כ-2 אחוזים בשנה הבאה לצד יציבות בתוואי הריבית קדימה.

 חמישי

בחירות בבריטניה – האם נקבל סוף סוף הכרעה בנושא הברקזיט?

בחמישי הקרוב הבריטים ילכו לקלפיות בפעם השלישית בתוך 4 שנים כאשר ע"פ הסקרים האחרונים מפלגתו של ראש הממשלה תהיה הגדולה ביותר, אך לא מספיק כדי להקים קואליציה לבד. תוצאה זו, שכבר נראית באופק כמעט כחודש תומכת בכך שהממשלה החדשה תגיע להסכם יציאה מסודר עם האיחוד האירופאי לצד מדינות פיסקאלית מרחיבה ותומכת בחוזקה של הליש"ט.

עוד ביום חמישי החלטת הריבית הראשונה של כריסטין לגארד.

עוד בחמישי הקרוב הבנק המרכזי בגוש האירו צפוי להשאיר את מדיניותו ללא שינוי. אך הפוקוס יהיה על מסיבת העיתונאים הראשונה של הנגידה החדשה כריסטין לגארד לאחר הודעת הריבית, כאשר המשקיעים ינסו לברר אם היא תאותת על התמדה בקו היוני מאוד של הנגיד הקודם.

 שישי-שבת

האם המכסים בארה"ב הולכים לעלות? אנחנו (ושוק ההון) חושבים שלא. במקרה שלא נראה דחייה אנו צופים תנודתיות משמעותית בשווקים.

הנתונים האחרונים שפורסמו מחזקים את הערכתנו שהחולשה שראינו השנה בצמיחה לא תחריף בשנה הבאה. חלק מהסיבה לכך נובעת מההנחה שלנו ש"מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין לא תחריף ועליית המכסים המתוכננת לסופ"ש הקרוב תידחה מהסיבות שמנינו מספר פעמים בעבר; העלאת המכסים תפגע ישירות בצרכן האמריקאי בדיוק במועד החגים בארה"ב, דבר שיכול לפגוע בפופולריות של הנשיא בשנת הבחירות. בנוסף, מהצד הסיני העימות נותן את אותותיו השליליים גם על כלכלת סין שתשמח להקטין את הלהבות כדי לתמוך בצמיחה ולהפחית את המכסים גם כדי למתן את האינפלציה העולה שזינקה ל-4.5 אחוזים בנובמבר, הרמה הגבוהה ביותר מזה קרוב ל-8 שנים. דחיית עליית המכסים תשרת יפה את שני הצדדים. במקרה שלא נראה דחייה אנו צופים תנודתיות משמעותית בשווקים.

ראשון

מדד המחירים לצרכן בישראל – אנו צופים ירידה של 0.2 עד מינוס 0.3 אחוז

ביום ראשון הקרוב יתפרסם מדד המחירים לחודש נובמבר ולאחר המדד הגבוה באוקטובר, אנו צופים ירידה של 0.2 עד מינוס 0.3 אחוז; כתוצאה מהירידה העונתית במחירי החופשות, הפירות-ירקות שיקזזו עלייה נוספת במחירי המזון (בשר ותחליפיו).

בישראל

אנו סבורים שהסיכוי להורדת ריבית במחצית הראשונה של 2020 עדיין לא התפוגג – הכל שאלה של שער חליפין והאם יצליח בנק ישראל לייצב אותו ברמות הנוכחיות (שקל – סל ריאלי) רק בעזרת התערבות ישירה בשוק המט"ח.

סיכומי הדיונים מהחלטת הריבית האחרונה הראו שהקולות בוועדה המוניטרית הקוראים להפחית את הריבית כעת פחתו, כאשר רק חבר ועדה אחד תמך בהורדת ריבית, לעומת 2 בהחלטה הקודמת בתחילת אוקטובר. בין הגורמים שתמכו בהשארת הריבית ללא שינוי היו העובדה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב הקרוב לקצב הפוטנציאלי, שוק העבודה החזק בישראל ושנראה שהבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה מיצו בשלב זה את הורדת הריבית. אנו סבורים שהסיכוי להורדת ריבית במחצית הראשונה של 2020 עדיין לא התפוגג – הכל שאלה של שער חליפין והאם יצליח הבנק לייצב אותו ברמות הנוכחיות (שקל – סל ריאלי) רק בעזרת התערבות ישירה.

לאחר שהותיר את הריבית ללא שינוי, בניגוד לציפיות בשווקים להפחתת ריבית, בנק ישראל כנראה חשש שהדבר יגרור ייסוף מהיר בשקל. לכן הבנק התערב בחדות עם רכישות של כ-1.3 מיליארד דולר במהלך נובמבר, הכמות החודשית הגבוהה ביותר מאז ינואר 2018. הנתון מסביר בחלקו את הפיחות הקל בשקל מאז החלטת הריבית ומראה שבמקרה של ייסוף מהיר בנק ישראל לא יהסס להשתמש בכלי המט"ח. הערכה זו נתמכה בדברי אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים בבנק שהדגיש שבסביבה הנוכחית התערבות בשוק המט"ח יותר אפקטיבית ממסלול הפחתת הריבית.

ביפן

קדימה יפן – לא רק אצלנו מעדכנים את הצמיחה לאחור.

הצמיחה ברבעון השלישי ביפן עודכנה בשיעור ניכר כלפי מעלה ל-1.8 אחוזים בשיעור שנתי, טוב מהצפי ולעומת 0.2 אחוז בלבד באומדן הראשוני. עדכון משמעותי כלפי מעלה בצריכה הפרטית ובהשקעות תרמו לכך. יש לזכור שחלק מההאצה נובעת מכך שחברות וצרכנים הגדילו את ההוצאות לפני עליית מס הצריכה (בתחילת הרבעון הרביעי), לכן אנו מצפים כרגע לצמיחה כמעט אפסית ברבעון האחרון של השנה.

בניגוד למתיחות הסחר בין ארה"ב לסין ולאיחוד האירופאי, הפרלמנט ביפן אישר את הסכם הסחר עם ארה"ב שמבטל מכסים על יבוא חלק ממוצרי המזון בתמורה להפחתת המכסים על יצוא מוצרי תעשייה. במקביל, הפרלמנט ביפן אישר גם תוכנית תמריצים פיסקאלית רחבה מהערכות המוקדמות בסכום של כ-120 מיליארד דולר. במידה והתוכנית תיושם הדבר יאיץ את הצמיחה ביפן בשנה הבאה שגם תהנה מאירוח האולימפיאדה בטוקיו בקיץ.

ישראל

• הגירעון כאחוז מהתוצר נותר יציב בנובמבר. להערכתנו, צפוי לנשוק ל-4 אחוזים בסוף השנה.
• השכר הממוצע של העובדים הישראלים נותר יציב בספטמבר אך מספר משרות השכיר זינק במפתיע.
• סקר מגמות בעסקים מראה על התמתנות בפעילות בחלק מהענפים שייתכן וקשורה לתקופת החגים.
• בשל חשש מייסוף בנק ישראל רכש מט"ח בנובמבר בסכום הגבוה ביותר מזה כמעט שנתיים. להערכתנו, נראה את הבנק ממשיך לרכוש גם בחודשים הקרובים.
• סיכומי הדיונים מהחלטת הריבית האחרונה הראו שהקולות בוועדה המוניטרית הקוראים להפחית את הריבית פחתו.
• הציפיות לאינפלציה נותרו כמעט ללא שינוי בהשוואה לסקירה הקודמת. בראשון הקרוב צפוי להתפרסם מדד המחירים לחודש נובמבר (מינוס 0.3-0.2) שיושפע מהירידה במחירי הנסיעות והפירות.

ארה"ב

• דוח התעסוקה הראשוני לנובמבר היה בין החזקים ביותר השנה, דבר התומך בכך שהבנק המרכזי יודיע מחר על יציבות בתוואי הריבית קדימה.
• החוזקה בשוק העבודה לצד עליות בשווקי המניות תרמו לעלייה גבוהה מהצפי במדד אמון הצרכנים. למרות זאת האופטימיות של חברות השירותים התמתנה בנובמבר.

עוד בעולם

• מדד מנהלי הרכש הגלובלי המשיך להשתפר גם בנובמבר, בעיקר בשל שיפור בשווקים המתעוררים. בסופ"ש הקרוב נשיא ארה"ב צריך להחליט האם לממש את איומיו ולהעלות מכסים. אנחנו, וגם השווקים, חושבים שהסיכויים לכך נמוכים.
• החברות ומשקי הבית ביפן הגדילו משמעותית את ההוצאות ברבעון השלישי לפני עליית המיסים. הסכם הסחר בין ארה"ב ליפן אושר בפרלמנט היפני לצד הודעה מפתיעה על הרחבה פיסקאלית גדולה מהצפי.
• נתוני סחר החוץ בסין לנובמבר אכזבו, אך החברות יותר אופטימיות לגבי העתיד עם התגברות הצפי להסכם ראשוני בין ארה"ב לסין.
• אזרחי בריטניה ילכו לקלפיות בחמישי הקרוב בפעם השלישית בתוך 4 שנים.
• קרטל מדינות אופק הגיע להסכמה על העמקת הקיצוץ בהפקה, כאשר המדינות מתמודדות עם ארה"ב שלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה הפכה ליצואנית נטו של נפט.

בשוק העבודה בישראל יש כיום ביקוש גבוה לעובדים שניחנו במיומנויות כמותיות ואנליטיות, לאור הדרישה הגוברת בתחום עיבוד הנתונים ■ המקצוע הנדרש ביותר: אנשי מכירות בתחום טכנולוגיית המידע ■ במקביל, גדל הביקוש לחשמלאים ומנהלי יחסי ציבור – מקצועות שאינם דורשים תואר

המקצוע המבוקש והמתגמל ביותר מבחינת השכר בישראל כיום הוא שיווק בתחום טכנולוגיית המידע – כך עולה מניתוח של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה שבחן מגמות בשוק התעסוקה.  עוד עולה מניתוח זה כי ברשימת חמשת המקצועות הבולטים כיום מבחינת הגידול בשכר ובדרישה לעובדים במדינת ישראל, תוכלו למצוא גם חשמלאים מוסמכים, מתמטיקאים, סטטיסטיקאים ואקטוארים, וכלכלנים.

על פי הנתונים שהתגלו, מספר העובדים המועסקים במקצועות אלה עלה בעשרות אחוזים בשנים ספורות, וכך גם השכר הממוצע בהם. במקביל, בתחומים שנפגעו ממגמת הדיגיטיזציה ירד הביקוש לעובדים באופן דרמטי – ומספר העובדים בהם פחת במידה ניכרת.

הניתוח של זרוע העבודה התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר העובדים בתחומים השונים בשנים 2017-2012, ועל השינוי בשכרם, בהתבסס על הדיווחים לרשות המסים. הנתונים לא התייחסו בהכרח למקצועות שבהם השכר הוא הגבוה ביותר, אלא למקצועות שבהם יש ביקוש גבוה לעובדים בשנים האחרונות, לצד עלייה משמעותית בשכר.

תהיו ריאליים

על פי הנתונים שנאספו, המקצוע הצומח ביותר מבחינת הביקוש לעובדים והגידול בשכר הוא אנשי מכירות בתחומי טכנולוגיית המידע. מדובר באנשי מכירות בתחומי ההיי־טק, שנדרשים ליכולות מכירה לצד הבנה טכנולוגית גבוהה. הנתונים הראו כי השכר בתחום זה עלה בשיעור הגבוה ביותר מבין כל המקצועות בחמש השנים שנבדקו, וזינק ב-71% ל-26.4 אלף שקל בחודש (ברוטו) בממוצע.

גם הביקוש לעובדים בתחום טיפס בשיעור הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המקצועות שנבדקו. מספר העובדים בתחום עלה ב-84% בשנים 2017-2012. כיום, לפי נתוני משרד העבודה, מועסקים בתחום בו כ-4,400 איש והביקוש לעובדים נוספים עדיין גבוה.

הביקוש למתמטיקאים קפץ גם הוא באופן משמעותי, ככל הנראה כתוצאה מהצמיחה של תעשיית ההיי־טק והפרישה של עובדים ותיקים. השכר של המועסקים שמוגדרים מתמטיקאים, שמספרם במשק עלה בתוך חמש שנים ב–61%, עלה באותה תקופה ב-32%, ושכרם הממוצע מגיע ל-22.5 אלף שקל. מדובר בעיקר בעובדים בעלי תואר שני שמועסקים במשרות שונות בתעשייה, וכעת מועסקים בתחום כ-2,400 איש בלבד.

למרות הגידול בביקוש והתפתחות ענף ההיי־טק, מספר הסטודנטים למתמטיקה באוניברסיטאות בישראל עלה ב-10% בלבד בשנים 2019-2015 – ל-2,415; ואילו מספרים הסטודנטים בתארים המתקדמים (תואר שני ושלישי) לא השתנה (כ–750 סטודנטים לתואר שני ב-2019, ו-267 סטודנטים לתואר שלישי). עם זאת, באוניברסיטה העברית אומרים כי הביקוש ללימודי מתמטיקה נמצא בעלייה בשנת הלימודים הנוכחית, ומספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בתחום קפץ בכ-20% בתוך שנה בלבד.

לפי חברת צבירן, המפיקה סקרי שכר והטבות לתעשיית ההיי־טק, הדרישה לבעלי תואר שני במתמטיקה עלה בעקבות הגידול בדרישה לעובדים בתחום מדעי הנתונים (Data Science). "יש מחסור של כ-400 עובדים בתחומי מדעי הנתונים", אומר יו"ר החברה, גיל שלי. "חברות רבות מחפשות חוקרים מנוסים בתחום, ולרוב מדובר בעובדים בעלי תואר שני במתמטיקה לפחות. זה תחום מתפתח מאוד, והשכר בו עלה בשנים האחרונות בעקבות הגידול בביקוש לעובדים".

תואר במדעי הנתונים – בחוד החנית

לפני כשנתיים אישרה המל"ג תוכנית לקידום תחום מדעי הנתונים, בניסיון לעמוד בדרישות השוק. לאחר שבשנת 2016 אושר תואר ראשון במדעי הנתונים בטכניון, אושרו בשנתיים האחרונות במסגרת התוכנית 16 תוכניות לימודים לתואר ראשון ושני במוסדות ההשכלה הגבוהה. כמו כן יוקמו מרכזי מחקר באוניברסיטאות; ויינתנו מענקי מחקר ומלגות לחוקרים מצטיינים.

לדברי יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג, יפה זילברשץ, "תחום מדעי הנתונים הוא בחוד החנית של המועצה להשכלה גבוהה. שמנו דגש גם על קידום ההוראה והמחקר בתחום. בנוסף למענקי המחקר ולאישור תוכניות הלימוד, העברנו מענקים לאוניברסיטאות כדי שיקימו מרכזי מחקר במדעי הנתונים".

בשנים האחרונות עלתה בשוק העבודה גם הדרישה לכלכלנים. זאת למרות ירידה בביקוש ללימודי כלכלה באוניברסיטאות, שנמצאות על סף קריסה – כך לפי הגדרתה של ועדה בינלאומית שמינתה המועצה להשכלה גבוהה. בתוך חמש שנים נרשם גידול של 69% במספר הכלכלנים המועסקים במשק – הגידול השני בגובהו בין כלל המקצועות שנבדקו. באותה תקופה עלה שכרם ב-42% לכ-21.5 אלף שקל בממוצע.

גם הדרישה ליועצי הלוואות והשקעות עלתה ב-36%, ובמקביל עלה שכרם ב-49% – לכ-24 אלף שקל. תחום נוסף שצומח הוא הנדסת המכונות, שבו השכר עלה בתקופה שנבדקה ב-26% ל-24.3 אלף שקל בממוצע, ומספר המועסקים עלה ב-59%.

השכר הגבוה ביותר במקצועות שנבדקו הוא זה של רופאים מומחים. הנתון אינו מפתיע, מאחר שהביקוש לרופאים נותר יציב וגבוה מאוד בשנים האחרונות, ומשום שלפי משרד הבריאות קיים מחסור משמעותי במספר הסטודנטים לרפואה. שכרם הממוצע של הרופאים המומחים הגיע בשנת 2017 ל-41.5 אלף שקל.

התואר האקדמי פחות חשוב

למרות האמור לעיל, הנתונים של זרוע העבודה מצביעים על כך שהתואר האקדמי באופן כללי מאבד מיוקרתו. כמה מהמקצועות המבוקשים כיום כלל אינם דורשים תואר. כך למשל, הביקוש לחשמלאים מוסמכים, מקצוע שאינו דורש הסמכה אקדמית, זינק ב–55%, בעוד השכר בתחום עלה בשיעור דומה, לממוצע של 12.5 אלף שקל בחודש. טכנאי מערכות קירור ומיזוג אוויר גם הם מבוקשים מאוד (גידול של 47% במספר העובדים), אך השכר הממוצע בתחום עלה בשיעור נמוך יותר – 24%, ל-11.8 אלף שקל ברוטו.

תחום מבוקש אחר שאינו דורש תואר או כישורים אנליטיים הוא פרסום ויחסי ציבור, שבו הביקוש ממשיך לעלות, ומספר העוסקים בו צמח ב-39%, עם שכר ממוצע של כ-20.3 אלף שקל.

בתחום ההוראה, מספר המועסקים כמורים לחינוך מיוחד זינק ב-50%. שכר המורים נקבע רק על פי הסכמי השכר שנחתמים בין ארגוני המורים למדינה, ועומד על 10,500 שקל בממוצע. מדובר בשכר נמוך ביחס למקצועות אחרים בעלי ביקוש גבוה כל כך, אך גבוה מעט בהשוואה לשכרם של מורים שלא הוכשרו להוראה של בעלי צרכים מיוחדים.

הגידול בביקוש למורים לחינוך מיוחד מושפע, בין היתר, מהגידול המשמעותי במספר הסטודנטים להוראה (כ–40% בעשור), הודות לעלייה בשכר המורים בעשור האחרון. בנוסף, הצורך במורים בתחום נובע מהגידול במספר התלמידים שמאובחנים עם צרכים מיוחדים.

סוף עידן הקלדנים והדפסים

משרד הרווחה איתר גם את המקצועות שבהם הביקוש נמצא בירידה משמעותית, ושרובם מתאפיינים ברמת שכר נמוכה ובענפים שעברו דיגיטציה. כך למשל, בשנים שנבדקו מספר הדפסים צנח ב–24% ושכרם הממוצע ירד ב–14% לכ-8,600 שקל; מספר הקלדנים ירד ב-55% ושכרם נותר נמוך – כ-5,900 שקל בממוצע.

ירידה חדה (47%-46%) נרשמה גם במספר המועסקים כפקידים לפניות הציבור, וכפקחי מכס וגבולות, אף כי שכרם עלה ב-10% לכ-7,700 שקל בממוצע.

מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות של זרוע העבודה, רוני שניצר, הסבירה: "הנתונים מחזקים את החשיבות שברכישת כישורים וידע מקצועי, לטובת השתלבות בתעסוקה איכותית ומתגמלת. אנו רואים ייצוג רב של מקצועות שדורשים יכולות כמותיות ואנליטיות לצד כישורי שיווק. כמו כן, עולה מהנתונים שהצמיחה התרחשה גם בתחומים שדורשים הכשרה מקצועית, ולא רק השכלה אקדמית".

מה התארים הכי משתלמים ששווים את ההשקעה

המשרות שצפויות להיעלם

. בעוד בתחומים אחרים המונח בגידה לא עובר בקלות, נראה שבתחום הביטוח מעזים יותר. נשיא לשכת סוכני ביטוח, ליאור רוזנפלד, דיבר היום בוועידת עדיף ה-19 ויצא נגד המוקדים הישירים שהקימו חברות הביטוח, ותקף את כוונת הבנקים וחברות האשראי להיכנס לתחום הביטוח. "המוקדים הישירים הם מעין בגידה", אמר.

חברות הביטוח בנו את עצמן על ידי סוכני הביטוח

הוא זועם גם על חברות הביטוח המעסיקות סוכנים ישירים "חברות הביטוח בנו את עצמן על ידי סוכני הביטוח. הכאב הגדול שלנו הוא מחברות הביטוח המסורתיות. חברות סוכני הביטוח בנו אותן במשך השנים. שם אנחנו רואים אפילו לעיתים מעין בגידה. לא יכולים לשכוח את הערוץ המרכזי, המקצועי שהוא גם הערוץ הכי זול  והוא סוכני הביטוח".

"לנו לא משלמים משכורת 13 ולא רכב ולא פנסיה. אותנו מתגמלים רק אם אנחנו מוכרים. מכרנו – קיבלנו, לא מכרנו לא קיבלנו. אנחנו השכפ"ץ של אותן חברות הביטוח. סוכן הביטוח הוא קו ההגנה הראשון מול המבוטח. אין להן את זה לא במוקדנים ולא אצל העובדים השכירים. לכן אנחנו מבקשים לסגור את המוקדים הישירים ונפעל גם בדרכים אחרות אם התופעה תתעצם".

"לא יכול להיות שחברות הביטוח יקומו בוקר אחד, יזנחו את הערוץ החשוב הזה של הציבור שיושב כאן ויעבדו לבד וימכרו את המוצרים שלהן ללא סוכני ביטוח. מי שייפגע זה הציבור – לקוח הקצה. בתקשורת נדע להעצים את היתרונות של סוכני הביטוח והם יתרונות רבים מאוד למול עובדי חברות הביטוח."

הוא דיבר על עתיד ענף הביטוח, על אתגרים והאיומים:

"סוכן הביטוח בשנת 2020 כבר מתמודד עם דיגיטציה, עם שינויי שוק והוא יהיה חייב להיות מקצועי יותר. אנחנו נסייע לסוכני הביטוח להיות מקצועיים יותר בשוק תחרותי".

החשש הוא שחברות האשראי ינצלו את כוחן ויתנו הלוואות ברכישת ביטוחים

"האיומים הם "השיווק הישיר של חברות הביטוח הוא בראש ובראשונה איום על הציבור הכללי. חברות הביטוח הקימו מוקדים עם מוקדנים, שהם פשוט רשלנים וחובבנים. מוקדנים שעושים נזק לציבור בתשובות מביכות ולא מקצועיות. אני לא יודע איך ישנים בשקט בחברות הביטוח כאשר מוקדנים מבטיחים הבטחות שאין להן שום כיסוי".

עם זאת, הסביר רוזנפלד שזו יכולה להיות גם הזדמנות: "זו סכנה אבל זו גם הזדמנות. אנחנו יכולים להוכיח מי המקצוען האמיתי כאן – שהוא סוכן הביטוח שיודע למכור את המוצר הנכון ולייעץ את הייעוץ הנכון."

הסכנה השנייה לדבריו היא הכוונה של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לחדור לשוק הביטוח. "מבחינתנו לא ניתן לזה לעבור. לא רק משום שאנחנו רואים בזה תחרות. קל לתייג אותנו ככאלה שמפחדים מתחרות".

לדברי רוזנפלד החשש הוא שחברות האשראי ינצלו את כוחן ויתנו הלוואות ברכישת ביטוחים, ושהן מחזיקות בידע עצום על הציבור. "מי שיבקש הלוואה מחברת האשראי, יקבל אותה אם יעשה ביטוח. כיום כשגובים את הביטוח באמצעות כרטיס האשראי, חברות האשראי יודעות לדוגמה כמה אנחנו משלמים על ביטוח הבריאות בכלל או על ביטוח הסיעוד במגדל. יש להן גם ככה היום יותר מדי כוח וצריך לצמצם את הריכוזיות הזאת".

עוד אמר רוזנפלד כי "כאשר המדינה מאפשרת לגופי הענק האלה כמו כרטיסי האשראי לגעת בדבר שהם לא צריכים להיות שם – כאן קיימת סכנה."?

לרוזנפלד בטן מלאה על רשות ההון הדורשת סוכנים אובייקטיביים:

"אני שואל: היום אנחנו לא אובייקטיבים? ציבור הסוכנים תמיד ראה לנגד עיניו את טובת המבוטח. אני לא אוהב את המילה אובייקטיבי. נכון, צריכה להיות שקיפות ואנחנו בעד שקיפות. המילה 'אובייקטיבי' קיבלה נפח גדול ממה שהיתה אמורה לקבל".

"יש גבול לרצון לעשות אותנו במודע או במכוון אובייקטיבים יותר מהיום. מי היה הראשון במשבר הסיעוד שקם וצעק והעלה לסדר היום? לשכת סוכני הביטוח. לא שמענו גורמים אחרים באותה פרשה. אנחנו עומדים בראש המחנה גם בסוגיות אחרות".

"גם בסוגיות הבאות של הסוכן האובייקטיבי אנחנו לא נוותר. נבחן מודלים נוספים לתגמול. לעולם לא נוותר גם על עמלה מיצרן. סוכני הביטוח יופיעו יותר בתקשורת. נעצים את החשיבות שלהם בתקשורת כי התדמית נבנית משם".

כרטיסים להצגות ומופעים "רפונזל המחזמר" ו" שלמה המלך ומלכת שבא " ב-59 שקלים, בילוי "בספארי" ב-37 שקלים  –

רק ללקוחות Cal ודיינרס

במסגרת תוכנית 'Cal בחופש' – תוכנית הטבות המאגדת מגוון הטבות לימי חופשה וחגים, Cal מציעה בחג החנוכה ללקוחותיה אפשרויות בילוי משפחתיות ומגוון חוויות שיאירו את חנוכה. בין מגוון ההטבות ניתן למצוא כרטיסים בהנחה משמעותית להצגות המבוקשות של השנה " שלמה המלך ומלכת שבא " במחיר של 59 שקלים לכרטיס (במקום 149 שקלים), "רפונזל המחזמר " במחיר של 59 שקלים לכרטיס (במקום 149 שקלים), ועוד שלל כרטיסים במחירים יוצאי דופן.

מופעי חנוכה נוספים המוצעים במחירים מיוחדים ללקוחות Cal ודיינרס:

 רפונזל המחזמר   59 שקלים (במקום 105 שקלים)

כמו גדולים  75 שקלים (במקום 145  שקלים)

רובין הוד 69 שקלים (במקום 149 שקלים)

שלמה המלך ומלכת שבא  59 שקלים (במקום 139 שקלים)

קרקס מיומנה לילדים  79 שקלים  (במקום 149 שקלים)

חפש את המטמון – אולם  69 שקלים  (במקום 149 שקלים)

חפש את המטמון – יציע  55 שקלים  (במקום 109 שקלים)

סינדרלה – מבית הבלט הישראלי – אולם 69 שקלים (במקום 179 שקלים )

סינדרלה – מבית הבלט בישראלי – יציע  55 שקלים (במקום 149 שקלים )

WIPARK חיפה 29 שקלים (במקום 69 שקלים)

מסעדות ואטרקציות  נוספות בחנוכה המוצעים במחירים מיוחדים ללקוחות Cal ודיינרס:

 קפה קפה – ארוחת בוקר זוגית 79 שקלים (במקום 108 שקלים )

קפה גרג – ארוחת בוקר זוגית 89 שקלים (במקום 116 שקלים )

פיצה האט – 2 פיצות משפחתיות כולל משלוח 79 שקלים (במקום 138 שקלים )

פיצה האט – משפחתית מיוחדת ושתייה כולל משלוח  99 שקלים (במקום 162.7 שקלים )

פיצה האט – 2 פיצות משפחתיות ו 2 תוספות כולל משלוח 79  שקלים (במקום 159.8 שקלים )

ספארי – כניסה  37 שקלים  (במקום 74 שקלים )

היכל הקרח – כניסה 35 שקלים (במקום 70 שקלים )

אייג'אמפ באר שבע – שעה קפיצה ראשונה מגיל 3-6  13 שקלים ( במקום 30 שקלים )

אייג'אמפ באר שבע –שעת קפיצה ראשונה מגיל 6 ומעלה 25 שקלים (במקום 60 שקלים )

אייג'אמפ פ"ת + חיפה – שעת קפיצה ראשונה מגיל 3-6  15 שקלים (במקום 30 שקלים )

אייג'אמפ פ"ת + חיפה – שעת קפיצה ראשונה מגיל 6 ומעלה 32 שקלים (במקום 60 שקלים )

אייג'אמפ ראשון לציון – שעת קפיצה ראשונה מגיל 3-6  13 שקלים (במקום 30 שקלים )

אייג'אמפ ראשון לציון  – טרמפולינות וקיר טיפוס שעת קפיצה ראשונה מגיל 6 ומעלה 42 שקלים (במקום 65 שקלים )

מוזיאון הילדים הישראלי חולון – כניסה 39 שקלים (במקום 65 שקלים )

קיפצובה – כניסה מבוגר 35 שקלים (במקום 45 שקלים )

קיפצובה – כניסה ילד 45 שקלים (במקום 84 שקלים )

פעלטון – כניסה 19 שקלים (במקום 35 שקלים )

גרביטי פארק כרמיאל (פעלטון) – שעת קפיצה מגיל 6 ומעלה 25 שקלים (במקום 45 שקלים )

להטבות נוספות ולפרטים היכנסו ל-Cal בחופש – הטבות לחנוכה' בחנות החוויות

כחודשים לפני המועד כאל מפרסמת את ההטבות לחנוכה

כאל מצטרפת לחגיגות הקנייה של נומבבר

מי שציפה לפיקוח על קנאביס רפואי עשוי להתאכזב. מסתמן כי האוצר יתנגד. הדרישה לפיקוח על המחירים נובעת ממשרד הבריאות, לאחר שהרפורמה בקנאביס העלתה את מחירו. לכן הוועדה התכנסה לדון בנושא.

משרד הבריאות ביקש ששיטת הפיקוח תהיה מבוססת על קביעת מחיר מרבי שיבטיח כי המוצר יסופק במחיר הוגן, וכי לא יחולו שינויים דרמטיים שיפריעו את אספקתו או את רכישתו, לצד הפגנת גמישות לבקשת היצרנים.

לכן משרד הבריאות הציע לדחות את ההחלטה וצאת עם פיקוח זמני, אלא שמשבר הפיקוח על החלב ובעיקר החמאה גורם לאוצר לא למהר באישור פיקוח מחירים. וודאי שיהיה קשה להעלות מחירים שכבר מפוקחים, מבחינה פוליטית.

שופטי בג"ץ נדרשו לסוגיה וקבעו: "מצאנו לנכון להוציא בעתירה צו־על־תנאי המורה למשרדים הממשלתיים וכן לוועדת המחירים, המצורפת בזאת כמשיבה נוספת לעתירה, לבוא וליתן טעם: א. מדוע לא ייקבעו מחירי מקסימום עבור מוצרי קנאביס רפואי, הן עבור מחזיקי רישיונות שתוקף רישיונותיהם אמור היה לפוג בתאריך 31.07 והוארך בצו הביניים עד לתאריך 31.03.2020, והן עבור מחזיקי רישיונות במסגרת האסדרה החדשה — מכאן ולהבא ".

כך שניתן דדליין לאוצר להסביר את החלטות מדוע לא יהיה פיקוח על מחירי מקסימום.

ממשרד האוצר נמסר: "ועדת המחירים טרם קיבלה החלטה בנושא".

מעמותת הקנאביס הרפואי שהגישה את הבג"ץ נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל קידמה רפורמה המושתת על כשל שוק מובנה, כפי שאף העיר כב' המשנה לנשיאה השופט מלצר, רפורמה שמבטיחה אינפלציית מחירים מטורפת והעשרת כיסי בעלי ההון, מבלי שום מנגנוני פיקוח או הסדרה שתבטיח שאלו לא ירמסו את החולים שעבורם התרופה הזו – והרפורמה בה – לכאורה נועדה. גם עכשיו, כאשר בג"צ מבקש לעשות את הדבר הנכון ולהגן עלינו – החולים, משום מה משרדי הממשלה עדיין מתעקשים להגן על בעלי העסקים. כל זאת, בזמן שכרגע, עכשיו, בשנייה זו, אותם בעלי עסקים מתעסקים בהאם החלטת ביהמ"ש הורידה או העלתה את מניותיהם – ואנחנו בהאם הכאבים יאפשרו לנו לצאת מהמיטה הבוקר. על הפסדי המגדלים, אם יהיו, אחראית המדינה שהכניסה אותם לכאוס הזה, ולא המטופלים – החולים הקשים התלויים בטיפול בקנאביס רפואי כמזור אחרון לסבלם – ושמשמשים כרגע כתחמושת במלחמה ביניהם".

אור ירוק בקצה המנהרה: מספר המטופלים בקנאביס רפואי יעלה ל־100 אלף תוך שנה

איך לקבל קנאביס רפואי

אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן, מפרסם את הסקירה השבועית והפסימית שלו:

לפיו, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (סך כל המשק, נתונים מנוכי עונתיות במחירים קבועים) ירד בחודש ספטמבר (בכ-0.6%) לעומת החודש הקודם, שבו נרשמה גם כן ירידה מתונה. על רקע זה, מציינים כי קצב הגידול השנתי של השכר הריאלי (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) ירד מעט בחודש ספטמבר 2019 והוא כעת מעט נמוך מ-2%.

לפי לאומי, בחינה של נתוני השכר לפי סקטורים עיקריים (על-פי בנק ישראל), מעלה כי השכר הריאלי בסקטור העסקי ממשיך לצמוח בקצב מהיר יותר בהשוואה לשכר בסקטור הציבורי, זאת בהמשך למגמה מתחילת 2018. בחודש ספטמבר, קצב הגידול (השנתי) של השכר הריאלי בסקטור העסקי עלה לכ-3%, זאת בדומה לקצב הממוצע מתחילת 2015, כך שנתון זה אינו מעיד על האטה בפעילות העסקים במשק. במקביל, עלייה נרשמה גם בקצב הגידול השנתי של השכר הריאלי בסקטור הציבורי, שעומד כעת על כ-1.5%, אך הוא עדיין מתון יחסית לתקופות קודמות. לאור זאת, נראה כי פערי הכישורים בין הנדרש על-ידי המעסיקים לבין אלה המוצעים על-ידי דורשי העבודה, משתקפים באופן בולט יותר בסקטור העסקי לעומת הסקטור הציבורי, בפרט ככל שהמשק מתקרב למצב של "תעסוקה מלאה".

בחינה של נתוני משרות השכיר, מצביעה על מגמה של התמתנות בקצב הגידול של מספר משרות השכיר בכלל המשק, מסביבה של כ-3.5% (שנתי) בשנים 2016-2017 לסביבה של כ-2.5% בעת הנוכחית. יש לציין שממצא זה עקבי עם המגמה שעולה מבחינה של נתוני מספר המועסקים שמבוססים על סקרי כוח האדם של הלמ"ס. התפתחות זו, לצד ההתמתנות ההדרגתית בקצב גידול השכר הריאלי בכלל המשק, הובילה בשנים האחרונות להאטה בקצב הצמיחה של סך תשלומי השכר במשק. נתון זה, שמחושב כמכפלה בין מספר משרות השכיר לבין השכר הממוצע במשק, מהווה מדד להתפתחות סך ההכנסות של משקי הבית, אשר מתואם באופן חיובי עם הצריכה הפרטית. לאור זאת, ניתן לומר כי ההתמתנות בקצב הגידול (השנתי) של סך תשלומי השכר במשק מצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים הקרובים, אך זאת תוך האטה בקצב הגידול. כך לפי לאומי.

 קצב גידול איטי יותר בהשוואה ל- 2016

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים וכן פדיון רשתות השיווק ירדו קלות בתחילת הרביע הרביעי של השנה (חודש אוקטובר), לאחר שעלו בחדות בחודש ספטמבר, כך על-פי נתוני הלמ"ס. לאור זאת, קצב הצמיחה השנתי של אינדיקטורים אלה ירד בחזרה אל מתחת לממוצע מתחילת 2016. במקביל, הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי אמנם עלה בחודש ספטמבר, אך קצב הגידול השנתי של אינדיקטור זה המשיך לרדת, והוא עומד כעת על רמתו הנמוכה ביותר מתחילת 2015. דהיינו, מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית (ללא קניות של ישראליים בחו"ל ורכישות אונליין) בעת הנוכחית לעומת תקופות קודמות, כפי שעולה גם מבחינה של נתוני החשבונאות הלאומית. מוסיפים בלאומי.

בסך הכול, נראה שההתפתחויות שתוארו קודם לכן לגבי השכר ומשרות השכיר משתקפות גם באינדיקטורים המובילים לצריכה הפרטית. בהקשר זה, מציינים כי קיים מתאם חיובי גבוה יחסית של כ-72% בין קצב הגידול השנתי של סך תשלומי השכר במשק (3 חודשים מול 3 מקבילים) לבין קצב הגידול השנתי של סך הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים. דהיינו, ניתן לומר כי סך תשלומי השכר במשק מהווה את אחד הגורמים שעומדים ברקע למגמה הנוכחית של האינדיקטורים לצריכה הפרטית, שצומחים בעת האחרונה בקצב נמוך מהממוצע הרב-שנתי. להערכתם, בסיכום שנת 2019 הצריכה הפרטית הכוללת (כולל רכישות כלי רכב) צפויה לצמוח בקצב דומה לזה של 2018, מעט יותר מ-3.5%, אך בשנה הבאה קצב צמיחת הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לכיוון 3% (ריאלי), בין היתר, על רקע מהלכי המיסוי הצפויים מצד הממשלה במהלך 2020 (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה).

הגירעון התקציבי  צפוי להיות גבוה משמעותית מהיעד של 2.9%

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש נובמבר בעודף תקציבי של 0.5 מיליארד שקלים, אך משרד האוצר מציין שעודף זה נתמך בדחיית תשלומי מיסים מחודש אוקטובר בהיקף משוער של כ-2.2 מיליארד שקלים. כלומר, ללא דחייה זו, היה חודש נובמבר מסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד שקלים. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-נובמבר השנה עמד על כ-37.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון נמוך יותר של כ-24.8 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שגם בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות, הגירעון המצטבר מתחילת השנה בולט בגודלו.

ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2019 עמד הגירעון על כ-3.7% תוצר (לפי אומדני האוצר), נתון המשקף חריגה גדולה מיעד הגירעון לשנת 2019 כולה, שעומד על 2.9% תוצר, שהם 40.2 מיליארד שקלים. יש לציין שרמתו הנוכחית של הגירעון השנתי המצטבר היא מעט גבוהה אף ביחס להערכת משרד האוצר מינואר השנה, לפיה הגירעון לשנת 2019 צפוי לעמוד על כ-3.6% תוצר (שהם 50 מיליארד שקלים), ללא התאמות תקציביות.

בלאומי מסכמים, אנו צופים חריגה משמעותית מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2019. ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב של שנת 2020, כפי הנראה לאחר שתקום ממשלה. בהקשר זה, מציינים כי בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטארית (מה-25.11.19), נראה שאחד מחברי הוועדה מרמז שאם תוקם ממשלה שתבחר לנקוט צעדים מרסנים משמעותיים, בנק ישראל עשוי ללוות מהלך כזה בצעדי הקלה (מוניטארית) – הפחתת ריבית ככל הנראה, אף כי מידת ההשפעה של צעד זה על המשק עלולה להיות מועטה. מבחינת העיתוי המשוער, כרגע נראה שמדובר ברביע השני של 2020, אלא אם תצלח הדרך להקמת ממשלה ברגע האחרון בימים אלו. כמו כן, סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולהתרחק מן היעד בראשית 2020 ובכך לתרום לסיכויים להפחתת הריבית חזרה אל 0.1% במחצית האשונה של 2020.

האוצר: הגירעון עלול להגיע ל-4% מהתוצר

בנק לאומי לאחר מכירת לאומי קארד: הרוויח כמיליארד שקל הרבעון

ועדת האכיפה המנהלית אישרו הסדר אכיפה מנהלי שנכרת בין רשות ניירות ערך לבין קרן הגשמה בע"מ. ויוטל על הקרן קנס גדול.

לפי ההסדר, הגשמה הודתה בעובדות ובביצוע הפרה של הצעה  לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. במסגרת ההסדר, הוטל על הקבוצה קנס בגובה של 300,000 שקל וכן היא התחייבה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה בכך שתגבש ותאמץ נוהל אכיפה הנוגע ליישום הוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך בקשר לאפליקציה הסלולרית שלה, בתוך 3 חודשים מיום אישור ההסדר על ידי מותב האכיפה המנהלית.

קרן הגשמה  היא קרן השקעות פרטית שפעילותה מתמקדת בגיוס כספים עבור השקעות בעסקאות נדל"ן שעיקרן בחו"ל. גיוסי ההון ממשקיעים נעשים בכל פעם לצורך פרויקט נדל"ן ספציפי באמצעות תאגיד ייעודי. הגשמה מפרסמת את עצמה ואת השקעותיה באמצעי תקשורת מגוונים – קיום כנסי משקיעים, פרסומים בעיתונות, ברשתות חברתיות, באתר אינטרנט, באפליקציה וכד'. בעלי המניות העיקריים בחברה הם אבנר כץ (30%), חנן שמש (18.33%), ויצחק לאופר (9.67%). בנוסף להשקעות הפרטיות, פרסמה הגשמה מספר תשקיפים שקיבלו את היתר רשות ניירות ערך, שבמסגרתם גייסה מהציבור הון לצורך השקעות ספציפיות.

לפי רשות ני"ע , קרן הגשמה הציעה לציבור ניירות ערך בשותפויות הקבוצה ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. ניירות הערך הוצעו באפליקציה שהקבוצה השיקה בחודש יולי 2017.

האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד.

האפליקציה כללה מידע על פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

לאחר השקת האפליקציה ביולי 2017 ובחודשים לאחר מכן עד לאמצע דצמבר 2017 (כארבעה חודשים), מצגות על  פרויקטי העבר של החברה, לרבות נתונים כספיים כמפורט לעיל, היו חשופות ונגישות לכל משתמשי האפליקציה אשר נכנסו לעמוד שבו נכללו נתונים על פרויקטים שהושלמו בעבר, בחרו פרויקט ופתחו את המצגת של אותו פרויקט. ממצאי הבירור המנהלי העלו כי מדובר היה בתקלה טכנית, אשר המשיבה לא הייתה מודעת לקיומה בזמן אמת.

ביום 20 בדצמבר 2017, מספר ימים לפני פניית מחלקת החקירות של הרשות לחברה במסגרת הבירור המנהלי, נערכה בדיקה יזומה של החברה כחלק מהליכי בקרה שוטפת שהיא עורכת. כתוצאה מהבדיקה, גילה האחראי על ציות בחברה את התקלה והחברה פעלה לתיקונה תוך מספר ימים בודדים.

הגשמה תפסיד 25% בפורטלנד

ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר הארכת תוקפו של מס הקנייה על רכבי יוקרה בשנתיים נוספות.לפני כמה שבועות חתם שר האוצר, משה כחלון,  על צו הקובע לשנתיים נוספות (עד 31.12.2021 ) את העלאת מס הקנייה על כלי רכב יוקרתיים.

בשנת 2013, החל יישומה של החלטת הממשלה לעניין הטלת מס קניה מוגדל על רכב יוקרה. העלאת המס חלה על כלי רכב שמחיר המחירון שלהם עולה על 300,000 שקל.

לפי הצו ככל שמחירו של הרכב לצרכן גבוה יותר מ-300,000 שקלים כך שיעור מס הקנייה יעלה בהתאם. צו זה חל גם על כלי רכב היברידיים וחשמליים שמחירם מעל 300,000 שקלים.

בתיקון הקודם הורחבה תוספת המס והיא תחול גם על רכב עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנה משיעורי מס מופחתים, כגון רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב Plug-In ורכב חשמלי, כיום קיימת מגמה של יבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות הנעה אלה, והמחיר הגבוה של רכבי הפאר אינו נובע מהיותם בעלי טכנולוגיית הנעה מתקדמת אלא מהיותם רכבי יוקרה.

גם שייעור מס הקנייה על מכוניות פלאג אין הייבריד יעלה מ־20% ל־25%, והוא ימשיך לטפס גם ב־2021 ל־30% וכן הלאה בקפיצות של 5% מדי שנה; שנית, גובה ההטבה הירוקה שניתנת על רכבים כאלה יוגבל ל־60 אלף שקל מ־1 בינואר.

מס קנייה – מה זה, על מה הוא חל ולמה צריך אותו

מס קנייה נוסף על רכבי יוקרה – מעל שווי של 300 אלף שקל