מעודכן ל-08/2022

צפירת ארגעה בנוגע למיזמי תמ"א 38 בקרבת תחנות המטרו בגוש דן.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה שלא לאמץ את המלצות הוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים) לעצור באופן גורף את היתרי הבנייה לתמ"א 38 בסביבת תחנות המטרו. תחת זאת החליטה המועצה להעביר את תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70) להערות והשגות הוועדות המחוזיות לצורך חשיבה מחדש.

כחלק מקידום מערכת המטרו להסעת ההמונים בגוש דן, פרויקט התשתית הגדול ביותר שמתוכנן במדינת ישראל מאז הקמתה, מקודמת תוכנית מתאר ארצית לפיתוח מרחב תחנות המטרו. התוכנית מתווה את מדיניות התכנון סביב תחנות המטרו המאושרות והמתוכננות. בין היתר, קובעת התוכנית הוראות והנחיות לתכניות אחרות שיקודמו בתחומה, מתוך ראייה כוללת. התוכנית עוסקת בהעצמת הבינוי הסמוכה לתחנות, מעודדת עירוב שימושים, קישוריות ונגישות של המרחב לתחנות.

זאת ועוד, התוכנית נותנת מענה לסוגיית ייעול השימוש בקרקע במרחבים האורבניים סביב תחנות המטרו באמצעות קביעת עקרונות והוראות של תכנון מוטה תחבורה ציבורית המאפשרות חידוש של אזורים רבים ויצירת תועלות רבות בתחומי הדיור והתעסוקה במרחב תחנות המטרו.

במסגרת הדיון עלתה סוגיה של הטלת מגבלות על הוצאת היתרים לפי תמ"א 38 ומכוח תוכניות לפי סעיף 23. הוולנת"ע המליצה למועצה הארצית למנוע אפשרות של הוצאת היתרים מכוח תמ"א 38 בכל הטבעת הראשונה לתחנות העתידיות (500-300 מטר) ולבחון הרחבה של הגבלה זו גם לטבעת השנייה לתחנות המטרו, עד טווח של כ-800 מטרים מכל תחנה.

פרויקט המטרו אמור לעבור בשטחן של 24 רשויות מקומיות ברחבי גוש דן מתחת לפני הקרקע – ולאורך התוואי יהיו 109 תחנות. פירושה של הפסקת הוצאת היתרים הוא למעשה עצירה של פרויקטי תמ"א כמעט בכל גוש דן, שם הם משמשים אחת הדרכים העיקריות להגדלת היצע הדירות.

אלא שבשל השיתוק הפוליטי וההליכה לבחירות בפעם החמישית בתוך שלוש שנים, כלל לא אושר חוק המטרו, כך שהוא תלוי באוויר ובסימן שאלה, בעוד פרויקטי הבנייה יכולים להימשך.

כעת החליטה, המועצה הארצית, בהובלת יו"ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר, כי על מנת להכריע בסוגיה המורכבת יש לבצע בחינה מקיפה של מידת ההשפעה העלולה להיגרם מכוח הוראות מגבילות על הוצאת היתרים ומאידך לבחון האם המשך הוצאת היתרים במתחמי ההשפעה יש בו כדי לפגוע בהתחדשות המרחבית הצפויה במתחמי המטרו. על כן, הוחלט כי המועצה הארצית תשוב ותדון בנושא המגבלות לאחר עבודת מטה אשר תכלול בחינה של נתוני הרשויות המקומיות והרשות להתחדשות עירונית, זאת ביחס להיקף ההיתרים בתחום ההשפעה של תמ"א 70 ומידת ההשפעה שתהיה להגבלה כאמור על פרויקטים של תמ"א 38, וכן הצעותיהן למנגנוני גמישות ובקרה שיאפשר מתן היתרים במקרים המתאימים.

יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר: "עברנו היום אבן דרך משמעותית נוספת בקידום תוכנית המטרו, אישור קווי המטרו בוועדה לתשתיות לאומיות מהווה רק מרכיב אחד ממכלול שלם של תוכנית ארציות לפיתוח מרחבי ההשפעה של המטרו. תמ"א 70 הינה התוכנית אשר תשנה את כל המטרופולין ותוביל את גוש דן בעשרות השנים הקרובות. כמו כן, אני בטוח שנצליח להגיע למנגנון יעיל ומוסכם שיפתור את סוגיית ההתחדשות העירונית".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תמ"א 70 מגלמת איכות תכנון ברמה הגבוהה ביותר. מדובר על התוכנית החשובה במרחב האורבני של מטרופולין תל-אביב ומהווה משלימה לתכנון קווי המטרו. תשתית המטרו ואינטנסיביות עירונית משמעותית ואיכותית סביב המטרו הן קריטיות והן צו השעה לאתגרי הכפלת אוכלוסיות המדינה מחד וקידום תשתיות להסעת המונים יעילה. התוכנית התקבלה פה גם במועצה הארצית בקונצנזוס על חשיבותה ואיכותה".

מעודכן ל-08/2022

דיפלומט, יבואנית מוצרי המזון והטואלטיקה, שעמדה במרכז המחאה על העלאות המחירים שלה, נסוגה מהן, לפי שעה. בהודעה שהוציאה החברה נכתב כי היא דוחה את ההעלאות שתוכננו ל-1 באוגוסט, עד אחרי החגים.

גל עליות המחירים שוטף את המשק הישראלי בחודשים האחרונים. מוצרי מזון, חשמל, מים, משכנתאות ועד לאחרונה גם מחירי הדלק (ששינו כיוון מטה באוגוסט) עלו בשיעורים לא מבוטלים והם מעיקים יותר ויותר על כיסיהם של האזרחים.

ואיתו מתגברת גם המחאה, כאשר דיפלומט, יחד עם היבואניות שסטוביץ וקימברלי, ספגו חצי ביקורת כבדים, בין היתר מיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שקרא לחרם צרכנים עליהן. (רוצים לדעת בכמה יגדלו ההוצאות שלכם? היכנסו למחשבון וגלו). בין היתר אמר בר דוד: "שסטוביץ', דיפלומט, קימברלי, נגמרה החגיגה. כל חברה שתנצל את המצב ותעלה מחירים לא פרופורציונלית, אנחנו נלך לה על הראש: אני קורא לאזרחי מדינת ישראל להפסיק לקנות את המוצרים של החברות הללו. יש תחליפים לכל דבר. אני מצפה שנהיה צרכנים נבונים, ונקנה את התחליפים. עלינו לקנות חכם ולהפסיק את יוקר המחיה".

גם רשתות השיווק הרימו דגל אדום, כאשר סירבו לדרישת החברות ליישם את המחירונים החדשים בחנויות והודיעו כי ימשיכו למכור במחירים הנוכחיים, למרות איומי היבואניות לא לשווק להן סחורה. מדובר באיום לא מבוטל כשמדובר במוצרים רבים ומאוד פופולריים, שעלולים להותיר לא מעט מדפים ריקים.

דיפלומט, בבעלות נעם וימן, מייבאת בין היתר מוצרים שנמצאים כמעט בכל משק בית, כמו חיתולי פמפרס, קטשופ היינץ, שוקולד מילקה ועוד, והיעדרם של אלה בחנויות יורגש מאוד. מנגד, גם העלאת המחירים המתוכננת תורגש מאוד בכיסם של הצרכנים.

בהודעתה, ציינה דיפלומט כי היא עושה מאמצים רבים למנוע עליות מחירים, אך עקב האינפלציה והעלייה במחירי תשומות גלובליות, הדבר עלה בידה רק באופן חלקי.

קימברלי, המייבאת בין היתר את חיתולי האגיס ונייר טואלט לילי, הודיעה בתחילה כי לא תיכנע ללחץ, אך כעת נראה כי גם היא תתקפל ולא תעדכן את מחיריה כלפי מעלה, בשלב הזה.

מעודכן ל-08/2022

בגלל ההקלה במחירי הדלק, מדד חודש אוגוסט יעלה ב-0.1% בלבד. עם זאת, ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בסוף אוגוסט בחצי אחוז נוסף. גם הריבית בארה"ב צפויה לעלות בחצי אחוז נוסף בישיבת הבנק המרכזי בספטמבר. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, מחיר הבנזין המפוקח ירד שלשום ב-19%, הירידה החודשית החדה ביותר מאז שהחל פיקוח המחירים. כתוצאה מירידה חדה במחירי הנפט, במרווחי הזיקוק ובעיקר הפחתה נוספת של הבלו (42 אגורות לפני מע"מ). הדבר יפחית כ-0.6-0.5 נקודת אחוז ממדד אוגוסט. עם זאת, אומרים בהראל, כי כרגע הם משאירים את התחזית ל-12 החודשים סביב 3%, בשל הסבירות הגבוהה שנראה עלייה מחודשת של הבלו בעוד מספר חודשים. בשל כך הם גם מוצרים את התחזית לעליית ריבית של חצי אחוז באוגוסט וצופים כי תמשיך לעלות בעקביות עד לסוף השנה.

ארה"ב:  הריבית תעלה בחצי אחוז בספטמבר

באשר לעולם אומרים בהראל כי הבנק המרכזי בארה"ב המשיך להעלות את הריבית בקצב המהיר ביותר מאז שנות השמונים עם עוד 0.75 נקודת אחוז ל-2.25%-2.5%, בדומה לצפי וקרוב לסביבת הריבית ה"ניטרלית" החזויה של הבנק. אף אחד מחברי הוועדה לא צידד בעליית ריבית חדה יותר ויו"ר הפד ג'רום פאואל ציין שהריבית תמשיך לעלות ושהקצב ייקבע על פי הנתונים שיפורסמו.

להערכת כלכלני הראל, לחצי השכר הגבוהים שבאים לידי ביטוי במדד עלות העבודה, לצד הצפי שלהם שאינפלציית הליבה כמעט ולא תרד בחודשים הקרובים תומכים בעלייה של חצי אחוז בהחלטה הבאה ב-21 בספטמבר, ובריבית של כ-3.5% בסוף השנה, מעט גבוה ממה שמגולם בשווקים. זאת למרות המשך האינדיקטורים המעידים על המשך חולשה בשוק הדיור, ירידה בסנטימנט החברות ו"התקררות" בשוק העבודה (עלייה בדרישות השבועיות לדמי אבטלה) שיבואו לביטוי בדוח התעסוקה בשישי הקרוב.

ברבעון השני התוצר התכווץ ב-0.9% בשיעור שנתי (על פי האומדן הראשוני). צמיחה של הצריכה הפרטית והיצוא קוזזו עם ירידה חדה במלאים ובהשקעות למגורים. ארה"ב אמנם במיתון לפי ההגדרה הרשמית (2 רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר), אך מדובר במצב חריג שמלווה בירידה באבטלה ולכן לא תומך בעצירה של עליית הריבית.

אירופה – הריבית תגיע ל-1% בסוף השנה

באשר לאירופה, התוצר בגוש האירו צמח ב-2.8% בשיעור שנתי ברבעון השני (על פי האומדן הראשוני), טוב מהערכות המוקדמות, אך עם שונות בולטת בין המדינות. ההקלה בהגבלות הקורונה והנהירה לשירותי הארחה ונופש הטיבו מאוד עם ספרד (5%), איטליה (4%) וצרפת (2%). אך החולשה בתעשייה בשל קשיי האספקה והשלכות המלחמה איפסו את הצמיחה בגרמניה, ותרמו לצמיחה שלילית בלטביה וליטא שיותר מושפעות לשלילה מהסנקציות על רוסיה.

למרות צפי להאטה ברבעונים הבאים מעריכים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בגוש האירו יעלה את הריבית בעוד חצי נקודת אחוז בפגישה הבאה ב-8 בספטמבר ויגיע ל-1% בסוף השנה, מעט מעל הצפי המגולם בשווקים.

צמיחה עולמית – קודם סין ואח"כ העולם

הצמיחה השלילית בסין ובארה"ב ברבעון השני תרמו לעדכון כלפי מטה של קרן המטבע הבינלאומית לתחזית הצמיחה הגלובלית ל-3%.2  השנה ו-2.9% בשנה הבאה. הקרן צופה צמיחה נמוכה יותר בארה"ב (2.3% השנה ו‑1% ב-2023) גם בשל העלאות הריבית המהירות יותר. לסין התחזית עודכנה כלפי מטה (3.3% השנה ו-4.6% ב-2023) הרבה מתחת ליעד הצמיחה של 5.5%, וזה בהנחה שנראה התאוששות בסין במחצית השנייה.

מעודכן ל-08/2022

המהפך לחיוב בכיוון השווקים בחודש יולי מתבטא גם בביצועי קרנות הנאמנות. לראשונה מתחילת השנה נרשמו בתעשיית הקרנות גיוסים בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, לאחר ששוקי המניות בארה"ב סגרו את החצי הראשון של השנה עם התואר המפוקפק של חצי השנה הגרועה מאז 1970, חודש יולי מייצג מהפך לא רק בכל הקשור לשוק המניות אלא גם בשוקי איגרות החוב. המשך המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, מתיחות סביב סין-טייוואן, אינפלציה שהגיעה לשיא, העלאות ריבית בארה"ב, אירופה וישראל, דוחות כספיים מעורבים בארה"ב, כל אלה לא היה בכוחם למנוע את המהפך.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה חיובית חזקה כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של כ-9.1%, מדד הנאסד"ק עלה בכ-12.3%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-3.7% ומדד הניקיי היפני עלה אף הוא באותו שיעור.

שוק המניות הישראלי סיים גם הוא את חודש יולי במגמה חיובית מאוד, כאשר מדד ת"א 35 עלה בכ-6.5%, מדד ת"א 125 עלה בכ-6.8% ומדד ת"א 90 עלה בשיעור של כ-6.9%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור שנע בין כ-1% ל-1.4%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה בכ-0.8%, ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1.2%.

קרנות הנאמנות: גיוסים ופדיונות – סך הכל

הגוף המנהל מאי 2022 (במיליונים) מתחילת השנה (במיליונים) סך נכסים

(במיליונים)

מיטב תכלית 624 1,840- 58,638
קסם 263- 1,077 53,451
מגדל שוקי הון 676 652 47,722
פסגות 918 1,378 47,123
הראל 1,081 97- 40,783
ילין לפידות 57- 219 27,303
מור 382 486 22,572
אלטשולר שחם 626- 6,565- 17,627
איילון (הוסטינג) 0 740- 12,270
אי.בי.אי 37 224- 11,287
פורסט 285 798 5,545
אנליסט 28 140- 5,050
אפסילון 71- 182 4,133
איילון 100- 445- 2,930
אילים 0 244 2,031
סיגמא 8- 63- 1,963
א.ד רוטשילד 25- 214- 1,245
תמיר פישמן 11 146 614
סה"כ 2,892 5,146- 362,287

למרות המגמה החיובית, מגמת הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית נמשכה, אבל התמתנה בהרבה, כשביולי נרשם פדיון של כ-1.3 מיליארד שקל, לעומת 3.8 מיליארד שקל ביוני. (השקעה אקטיבית או פסיבית – קראו כאן).

מתחילת השנה איבדה התעשייה המסורתית 26 מיליארד שקל. בין המנהלים הגדולים, ילין לפידות היחיד שמציג גיוס חיובי מתחילת השנה. מאלטשולר שחם, מיטב, פסגות וקסם נפדו במצטבר 1.5 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות.

בתעשייה הפסיבית, נרשם גיוס כולל של כ-2.15 מיליארד שקל. קרנות הסל ממשיכות לגייס גם החודש ומובילות את התעשייה הפסיבית עם גיוס של כ-1.48 מיליארד שקל. הקרנות המחקות סיימו את החודש עם גיוס של כ-0.67 מיליארד שקל, וזאת לאחר חודשיים של פדיונות.

הגיוסים המשמעותיים ביותר נרשמו גם החודש בקטגוריית הקרנות הכספיות עם גיוס גדול מאוד של כ-2.2 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש יולי בכ-13 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-3.6% מכ-359.2 מיליארד שקל לכ-372 מיליארד שקל. עלייה שנובעת מתשואה חיובית של כ-2.7% וגיוס של כ-3 מיליארד שקל.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות