משקיעים מגיבים בחיוב לרכישה חוזרת (Buy Back) של איגרות חוב על ידי חברות, תגובה שמתחילה ביום הרכישה ונמשכת במועד הדיווח הפורמלי על הרכישה לציבור ואף מספר ימי מסחר לאחר-מכן. כך עולה ממחקר שערכו פרופ' אבי וואהל מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר נדב שטינברג מבנק ישראל. (השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת)
רכישות חוזרות של איגרות חוב על-ידי החברות שהנפיקו אותן הן תופעה נפוצה בעולם ובישראל; רכישות חוזרות בפועל של איגרות חוב בשוק על-ידי חברות ציבוריות בישראל הסתכמו ביותר מ-7 מיליארד שקל בשנים 2008-2020, או כ-5% משווי האג"ח בתחילת התקופה. חברות נוטות לרכוש את איגרות החוב שלהן לאחר ירידה במחירן, לדוגמא בתקופות משבר, כגון משבר הקורונה.
החוקרים השתמשו בנתונים מפורטים על כל רכישה חוזרת בפועל של איגרות חוב על-ידי החברות הציבוריות בישראל בשנים 2008-2020 – 5,588 אירועים של רכישה חוזרת של איגרות חוב על-ידי 199 חברות. הנתונים כוללים את מועד הרכישה ומועד הדיווח עליה לציבור, כמו-גם את המאפיינים של כל איגרת חוב. כדי לבחון אם רכישות חוזרות של איגרות חוב מובילות לשינוי במחירי האיגרות הנרכשות, מעל ומעבר לצפוי, החוקרים השתמשו באמידה אקונומטרית המפקחת על כל המאפיינים הרלוונטיים של איגרות החוב. הם השתמשו בנתונים יומיים על כל איגרות החוב הקונצרניות בישראל בשנים 2008-2020 כדי לבחון את ההשפעה של רכישות חוזרות על השינוי במחיר של איגרות החוב הנרכשות, מעל ומעבר למה שמוסבר על-ידי מאפייני האיגרת, החברה והתאריך הנבחן.
על פי הממצאים, חברות נוטות לרכוש חזרה את איגרות החוב שלהן לאחר ימים שבהם מחירן יורד. החוקרים מצאו תשואה עודפת של 0.15% ביום שבו ביצעה החברה את הרכישה החוזרת ותשואה עודפת של עוד 0.15% ביום שבו היא דיווחה עליה לציבור (בדרך-כלל למחרת הרכישה). התגובה לרכישה החוזרת נמשכת גם בימים שלאחר הדיווח ומתבטאת בתשואה עודפת של עוד כ-1% במצטבר בחמשת הימים שלאחר הדיווח לציבור על הרכישה.
החוקרים השתמשו במדגם הגדול של הרכישות החוזרות כדי לזהות מאפיינים של הרכישה החוזרת, של איגרות החוב ושל החברות הרוכשות המשפיעים על תגובת המשקיעים לרכישה החוזרת. הם מצאו שבמרבית המקרים החברות אינן מכריזות מבעוד-מועד על תוכנית לרכישה חוזרת של איגרות חוב, אבל כאשר הן כן בוחרות לעשות זאת השוק מגיב בחיוב לעצם ההודעה על תוכנית הרכישה ואם וכאשר החברה אכן רוכשת איגרות חוב במסגרת התוכנית, תגובת השוק לרכישה בפועל מהירה יותר ביחס לרכישות אד-הוק. בנוסף, התגובה של המשקיעים לרכישה החוזרת חזקה יותר כאשר מדובר ברכישה חוזרת של איגרות חוב הסובלות מדירוג אשראי נמוך יחסית ('אג"ח זבל').
לבסוף, החוקרים מצאו שאנשי פנים בחברות (בעל השליטה ובכירים בחברה) נוטים לרכוש מניות של החברות בחודשים שלפני ביצוע רכישה חוזרת של איגרות החוב; רכישת מניות על-ידי אנשי פנים בחברה בחודשים שלפני הרכישה החוזרת של איגרות החוב מובילה בתורה לתגובה חיובית יותר של מחירי איגרות החוב לרכישה החוזרת. יחדיו, הממצאים הללו מרמזים לכך שרכישה חוזרת של איגרות חוב מהווה אינדיקציה לכך שלהנהלת החברה יש אינפורמציה חיובית על מצב החברה שאינה משתקפת במלואה במחירי איגרות החוב.
השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת
מעודכן ל-08/2022רשות המסים מפרסמת סקירה (מצ"ב) המציגה את הכנסות המדינה ממסים מינואר 2021 עד יוני 2022 ואת הגורמים שהשפיעו על הגידול המהיר בהכנסות ממסים לאחר משבר 2020 ומציגה את המגמות בהכנסות 2022.
לדבריה, שיעורי הגידול המרשימים ב-2021 לעומת 2019 בהכנסות ממסים ישירים מוסברים בעיקר על ידי גידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין, הכנסות משוק ההון והכנסות מרווחי הון ואופציות לעובדים. במחצית הראשונה של 2022 הגידול בהכנסות ממיסי מקרקעין עדיין מסביר חלק ניכר מהעלייה. בהכנסות ממסים עקיפים העלייה מתונה יותר בתקופה ינואר 2021–יוני 2022 לעומת התקופה המקבילה שנה קודמת.
בניתוח מגמות, ניתן לראות כי בהכנסות ממסים ישירים מסוף שנת 2021 ועד אמצע שנת 2022 נמשכה מגמת העלייה, אך התמתנה מעט. ההכנסות ממסים עקיפים נמצאו במגמת עלייה אף הן, אך בשיעור מתון יותר. מתחילת שנת 2022 השתנתה המגמה וההכנסות נמצאות במגמת ירידה.
ניתוח הכנסות מרווחי הון וניכויים מאופציות לעובדים בשנת 2021 מציג שיא של הכנסות בסך כולל של כ-12 מיליארד שקל. לאורך השנים השתנה הרכב ההכנסות מרווחי הון. הכנסות מחברות שהיוו 61%-70% בשנים 2014-2013 בהתאמה, ירדו לכ- 40% בשנים 2015–2020, פרט לשנת 2019. בשנת 2021 ירד משקל ההכנסות מרווחי הון חברות ל-24% בלבד, למרות העלייה בהיקף הכנסות אלה. הירידה במשקל החברות נבעה מעלייה חדה בהכנסות מרווחי הון יחידים.
מניתוח נתוני הגבייה מניכויים, עולה כי הענף בעל המשקל הרב ביותר בשנת 2021, בדומה לשנת 2020, הינו ענף הפיננסים. משקלו עלה מ-18% בשנת 2020 ל-20% בשנת 2021. בשנת 2021 חל שינוי במשקלם של רוב הענפים. כך מידע ותקשורת (ענף ההייטק) עלה ל-13%, פעילות מקצועית ל-10%. התעשיה ירדה מ-12% בשנת 2020 ל-11% בשנת 2021.
הכנסות ממיסי מקרקעין צמחו במהירות לאורך שנת 2021 והגיעו לשיאן בחודש אוקטובר 2021, עלייה של 231% בהכנסות ממס שבח ושל 211% בהכנסות ממס רכישה לעומת אוקטובר 2019, בעקבות גידול במספר העסקאות ובמחירי הדירות. הגידול החד במספר העסקאות נבע, בין היתר, מהצפי להעלאת מס הרכישה למשקיעים. במחצית הראשונה של 2022 נצפה המשך גידול ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך שיעור הגידול הולך ופוחת.
לאחר צמיחה מרשימה ברוב ענפי המשק בהכנסות ממע"מ ייצור מקומי בשנת 2021, פרט לענף הבידור וענף האירוח, גם במחצית הראשונה של שנת 2022 רוב הענפים ממשיכים לצמוח בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, כולל ענף האירוח וענף הבידור ואומנות. בהשוואה למחצית הראשונה של 2019, תקופת "טרום קורונה", העלייה בשני הענפים הנ"ל הנה בשיעורים של 14% ו-13% בהתאמה (כ-5% וכ-4% בהתאמה בחישוב השנתי). ענף הפעילות בנדל"ן וענף הבינוי נמצאים בעלייה גבוהה של 53% ו-26% בהתאמה. החריג הוא ענף המסחר שנמצא בירידה מתונה של 1% לעומת מחצית ראשונה 2021. הירידה באה לאחר צריכה גבוהה במיוחד ברבעון שני 2021 ונבעה מתחלופת הצריכה בחו"ל ומפיצוי לאחר רבעון ראשון 2021 שבו הוטלו הגבלות על המשק.
מעודכן ל-08/2022
רשות ניירות ערך דורשת מחברות לכלול בדוחותיהן התקופתיים ניתוח של השפעת האינפלציה על תוצאותיהן בתקופת הדוח וכן להתייחס ולנתח את הסיכונים לתוצאות בעתיד ככל שתימשך מגמת האינפלציה.
הרשות מסבירה כי החל משנת 2021 חלה עלייה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם – בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל ב-2.8% ועליית מדד יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ-4.4%. בארה"ב האינפלציה בחודשים האחרונים משקפת עלייה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית, עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו-9.5% בכלכלות מתפתחות.
הרשות מוסיפה כי לצד עליית המחירים העולמית החליטו בנקים מרכזיים בעולם להעלות את הריבית במטרה לבלום את עליות המחירים. גם בנק ישראל העלה את הריבית החל מאפריל 2022 והיא עלתה במספר פעימות לרמה הנוכחית של 1.25% ובהתאם לתחזיות מחלקת המחקר של בנק ישראל עד הרבעון השני של 2023 אמורה הריבית לעלות ב-1.5% ולהגיע ל-2.75%.
עוד אומרת הרשות כי לשינויים במגמות האינפלציה והריבית בישראל ובעולם יש השפעה לא מבוטלת על פעילותם העסקית של תאגידים, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי על הביקוש למוצרי החברות, במנה העלויות השוטפות, ובפרט עלות חומרי גלם וכוח אדם, מבנה עלויות מימון של התחייבויות קיימות ועלות הגיוס של חוב חדש ועוד. למגמות אלה עשויות להיות השפעות עסקיות שונות (חיוביות ושליליות) על כל חברה וכל סקטור.
הרשות מדגישה כי תקנות ניירות ערך דורשות מהחברות גילוי בקשר למגמות, אירועים והתפתחויות בסביבה המקרו כלכלית שיש להם או צפויה להיות להם השפעה מהותית על התוצאות העסקיות.
על כן, מבהירה הרשות, על מנת להבטיח כי ציבור המשקיעים יקבל מידע מפורט, מדויק ובזמן אמת אודות השינויים המתרחשים בכלכלה העולמית על עסקי התאגיד, כל תאגיד נדרש לבחון את מידת חשיפתו לשינויים באינפלציה ובשיעור הריבית ואת הגילוי הנגזר מכך.
מעודכן ל-08/2022
האם שליחי וולט יוכרו כעובדים? הדרך לשם התקצרה היום בהרבה.
בית הדין האזורי לעבודה החליט לקבל בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה שהוגשה במטרה להכיר בשליחי החברה כעובדים הזכאים לזכויות סוציאליות. כיום נחשבים השליחים כפרילאנסרים, שמקבלים שכר עבור שעות העבודה שלהם, אך אינם זוכים לזכויות סוציאליות, כגון תשלומים לביטוח לאומי, פנסיה וימי חופשה.
לדברי השופטת אריאלה גילצר-כץ כפי שנכתבו בהחלטה, "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש, וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי התקיימו יחסי עבודה".
את הבקשה לתביעה הייצוגית הגיש לפני כשנתיים גולן חזנוביץ', שעבד כשליח בוולט ותבע הכרה ביחסי עובד-מעביד.
וולט ישראל היא חברה ישראלית פרטית שנמצאת בבעלות התאגיד הפיני Wolt Enterprises. הרעיון שעומד בבסיסה הוא שהחברה מתווכת בין מסעדות ללקוחות. המסעדות נרשמות לשירות המשלוחים של החברה, והלקוחות מזמינים מהן משלוחים באמצעות האפליקציה.
נכון לעכשיו נשען המודל העסקי של החברה על עקרונות כלכלת הפלטפורמה, או כלכלת החלטורה, שעל פיהם עבודת השליחים היא עבודה מזדמנת, עבודה צדדית או ארעית, שבה אנשים נשכרים לתקופות קצרות מועד, ונוהגים לעבור מעבודה לעבודה לעתים קרובות.
כיום, החברה מבטיחה תשלום מינימלי של 40 שקל לשעה גם אם השליחים לא עשו אף משלוח במהלך השעה שבה סימנו שהם עובדים. אם הם כן ביצעו שליחות בפועל, התשלום הוא 20 שקל למשלוח של 1.5 ק"מ, או 23-26 שקל למשלוחים ארוכים יותר, ותוספת של 100 שקל לעבודה של לפחות 40 שעות במהלך שישי-שבת. שליח ממוצע של וולט יגיע לשכר חודשי שינוע סביב 10,000 שקל. (כמה מרוויחים השליחים?)