בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל מסתתר נתון חשוב – העלייה בביצועי המשכנתאות לוותה בעלייה של שיעור המימון ושיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כ-15% מהמשכנתאות נלקחות יחד עם הלוואה צרכנית סמוכה ללקיחת המשכנתא. למה שאנשים יקחו הלוואה במקביל ללקיחת משכנתא? כנראה שאין להם את ההון העצמי המספק, כנראה שהמימון שהם נדרשים אליו גדול בהרבה ממה שאנחנו רואים בנתוני המשכנתאות של הבנקים. זה מסוכן, אם כי, מדובר על היקף יחסית לא גבוה – 15% מהציבור שלוקח משכנתאות. אז האם הציבור מסתיר הלוואות להגדלת ההון בעת לקיחת משכנתא? כנראה שכן. אבל, לא בטוח שמסתיר. הבנק נותן מימון בהתאם לערך הדירה, הלווים צריכים להשיג הון עצמי, אם אין להם הם לוקחים הלוואה. מבחינת הבנק זה כנראה תקין.

המשק הישראלי התאושש ממשבר הקורונה – קובעים בנחרצות כלכלני בנק ישראל בדוח על היציבות הפיננסית החצי שנתי  (הדוח מתפרסם מדי חצי שנה). התוצר נמוך רק במקצת מקו המגמה שלפני המשבר; שוק העבודה הדוק, והביקוש לעובדים גבוה; הגירעון הלך והצטמצם בעקביות, עד שהפך, ביוני,  לעודף .

הכלכלנים ממשיכים ומתארים את השיפור בכלכלה המקומית: האינפלציה הואצה במהלך שנת 2021, ומתחילת 2022 עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים הייתה מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה. עד תחילת חודש יולי הועלתה ריבית בנק ישראל שלוש פעמים, לרמה של 1.25%.

למלחמה באוקראינה השפעה ישירה מוגבלת על המשק הישראלי. ההשפעה העקיפה עוברת בעיקר באמצעות עליית מחירי הסחורות.

התנאים הפיננסיים התהדקו ברוב המשקים הגדולים, והסיכונים לצמיחה הגלובלית גברו בהשפעת המלחמה בין רוסיה­­­ לאוקראינה, מעבר של בנקים מרכזיים ברחבי העולם להידוק מוניטרי  והאטת הפעילות הכלכלית בסין.

הידוק המדיניות המוניטרית בזמן רגיש, כאשר משקים רבים עדיין משתקמים מנזקי משבר הקורונה, מעמיד בנקים מרכזיים בפני האתגר לאזן בין הצורך לרסן את האינפלציה לצורך לאפשר המשך התאוששות של הכלכלה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

בתקופה הנסקרת נרשמו ירידות שערים בשוק ניירות הערך ועלייה של מרווחי הריבית בין אג"ח החברות לאג"ח הממשלתיות. זאת בהשפעת עלייתה של האינפלציה בישראל ובעולם, ובעקבותיה עליית הריבית ועליית המתח הגיאו-פוליטי.

מחירי הדירות עלו בשנת 2021 עלייה חדה, וזו נמשכת גם בתחילת 2022. גם יחס מדד מחירי הדירות למדד מחירי השכירות המשיך לעלות.

האשראי למגזר העסקי צמח במהירות בשנת 2021 וברבעון הראשון של 2022, בהובלת האשראי הבנקאי, שהתרחב תוך ירידת הריביות במגזר העסקים הגדולים והבינוניים. התרחבות האשראי העסקי נמשכה גם בחודשים אפריל–מאי 2022, וזאת למרות עלייה של הריביות בכל המגזרים.

ניתוח נתוני החברות הציבוריות מעלה כי נכון למועד הניתוח, האינדיקטורים לעמידות העסקים מצביעים על איתנות גבוהה וסיכון נמוך, המתבטאים בירידה מסוימת של המינוף ועלייה של כושר ההחזר במרבית הענפים.

האשראי הבנקאי לענף הבינוי גדל בשנתיים האחרונות בקצב מואץ, תוך כדי עלייה בתיאבון -לסיכון. חלק מרכזי של גידול האשראי נועד למימון קרקעות בשיעורי מימון גבוהים ובמחירים חריגים בהשוואה לעבר, אשר מגלמים ציפייה להמשך עלייתם של מחירי הדירות. במהלך התקופה הנסקרת הורה בנק ישראל לחזק את ניהול הסיכונים בבנקים, בין היתר באמצעות הקצאת הון נוספת בגין מימון קרקעות במינוף גבוה. מדדי העמידות (המינוף וכושר ההחזר) בענף הבינוי והנדל"ן נמוכים מאשר בשאר הענפים.

נמשכה מגמת ההתרחבות של האשראי למשקי הבית, לדיור ולא לדיור, לצד עלייתן של הריביות החל מחודש מרץ. איכות האשראי, הנמדדת כשיעור האשראי בפיגור והאשראי הפגום, טובה בהסתכלות היסטורית.

העלייה בביצועי המשכנתאות לוותה בעלייה של שיעור המימון ושיעור ההחזר מההכנסה הפנויה. כ-15% מהמשכנתאות נלקחות יחד עם הלוואה צרכנית סמוכה ללקיחת המשכנתא.

כמחצית ממסגרות העו"ש הקיימות היו בפברואר 2022 במצב של משיכת יתר, וכרבע מסך המסגרות היו במצב של משיכת יתר מתמשכת. שיעורים אלה נמוכים בהשוואה לשנים קודמות, לפני פרוץ משבר הקורונה.

בחודשים האחרונים ירדה רמת הנזילות בשוק האג"ח הממשלתיות, בדומה להתפתחויות במדינות רבות. בשוק אג"ח החברות התופעה מתונה יותר, ובשוק המניות רמת הנזילות נותרה יציבה. הגופים הפיננסיים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח, שמרו בתקופה הנסקרת על יציבות, תוך גידול ברווחים. תרחישי הסיכון העיקריים מתמקדים בהתמתנות הפעילות הגלובלית כתוצאה מהידוק המדיניות המוניטרית, המתחייב מעליית האינפלציה; בהמשך חוסר הוודאות הפוליטית בישראל; ובירידת האיכות של האשראי היזמי בענף הבנייה.

כ-45 אלף זוגות נישאים בישראל מדי שנה בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין, קרוב ל-70% יהודים. בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הצעירים היהודים שחיים במגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה, במקביל לירידה בשיעור הנישאים.

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה היהודית, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-13%. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה באותה תקופה מ-2% ל-11%.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 49-45 נע בין 2.4% בבית שמש ל-29.0% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 49-45 נע בין 4.1% בבית שמש ל-32.4% בתל אביב-יפו.

גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו לראשונה הוא 27 כשבשנת 1970 היה גיל זה 25. הגיל הממוצע בקרב החתנים החרדים שנישאו לראשונה – 22.5, לעומת 29 בקרב החתנים היהודים שאינם חרדים. גיל הנישואין הממוצע בקרב כלות שנישאו לראשונה היה 24.6 (25.2 בקרב היהודיות). 

הגיל הממוצע בקרב הכלות החרדיות שנישאו לראשונה היה 21.5, לעומת 27.0 בקרב הכלות היהודיות שאינן חרדיות.

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-65%. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-51%, בהתאמה.

מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100,000 תושבים, אחוז הרווקות בגיל 29-25 נע בין 13.8% בבני ברק ל-80.6% בתל אביב-יפו. אחוז הרווקים בגיל 29-25 נע בין 19.1% בבני ברק ל-88.7% בתל אביב-יפו.

הציפיות לגיוס עובדים

המנהלים בעסקים שבמדגם התבקשו לציין מהן הציפיות שלהם לשינוי בגיוס עובדים בשנה הקרובה לעומת השנה הקודמת. יותר מ-40% מהמנהלים בענפי ההייטק בתעשייה ובשירותים צופים שהיקף גיוס העובדים בחברתם יגדל בשנה הקרובה, לעומת כ-21% מהמנהלים ביתר ענפי התעשייה.

מנהלים רבים בענפי ההייטק בתעשייה ובשירותים צופים ירידה בגיוס העובדים (29% ו-17%, בהתאמה), לעומת פחות מ-9% מהמנהלים ביתר ענפי התעשייה והשירותים.

הציפיות לשינוי בפעילותה הכלכלית של החברה בשנה הקרובה

המנהלים בעסקים שבמדגם התבקשו לציין מהן הציפיות שלהם לשינוי בפעילות הכלכלית של חברתם בשנה הקרובה לעומת השנה הקודמת.

בכלל הענפים שנכללים בסקר, ניכר אחוז גבוה יותר של מנהלים הצופים עלייה בפעילות הכלכלית של החברה בשנה הקרובה מאשר מנהלים הצופים ירידה בפעילות הכלכלית.

כ-52% מהמנהלים בענפי ההייטק בשירותים צופים גידול בפעילות הכלכלית בשנה הקרובה, לעומת 22% מהמנהלים בענפי התעשייה (ללא הייטק).

בכלל הענפים ניכר שככל שהחברה מעסיקה יותר עובדים, כך הציפיות של המנהלים שלה לגבי השינוי הצפוי בפעילות הכלכלית – חיוביות יותר.

כ-18% מהמנהלים בענפי התעשייה (ללא ההיטק) צופים ירידה בפעילות הכלכלית, וכ-13% ענו שאינם יודעים כיצד תשתנה הפעילות הכלכלית שלהם בשנה הקרובה.

הציפיות לגיוס הון ולגיוס אשראי בשנה הקרובה

גיוס הון ואשראי הוא מרכיב חשוב וקריטי עבור חלק מהחברות, ואילו עבור חלק אחר הוא אינו רלוונטי. האומדנים בלוחות 4-3 חושבו עבור חברות שמרכיב זה רלוונטי לפעילותן הכלכלית (פחות מ-60% מהחברות שהמנהלים שלהן השיבו לסקר).

ניכרת שונות גדולה בין ענפיי ההייטק בשירותים לענפי ההייטק בתעשייה לגבי גיוס הון. כ-42% מהמנהלים בענפי הייטק בשירותים צופים המשך עלייה בגיוס ההון בשנה הקרובה. לעומת זאת, רק כ-4% מהמנהלים בענפי ההייטק בתעשייה צופים גידול בגיוס ההון, וכ-19% צופים ירידה בגיוס ההון בהשוואה לשנה הקודמת.

יותר מ-50% מהמנהלים בכלל הענפים צופים שגיוס האשראי יישאר ללא שינוי בהשוואה לשנה הקודמת.

הציפיות לשינוי בשכר העובדים

השינויים באינפלציה בישראל ובעולם משפיעים על משתנים כלכליים רבים ובהם גם על שכר העובדים. בסקר נשאלו המנהלים על השינוי הצפוי להערכתם בתשלומי השכר לעובדים בשנה הקרובה לעומת השנה הקודמת.

יותר מ-55% מהמנהלים בענפי ההייטק (בתעשייה ובשירותים) צופים שתשלומי השכר יעלו בשנה הקרובה.

פחות מ-4% מהמנהלים צופים ירידה בתשלומי השכר בשנה הקרובה, למעט המנהלים בענפי התעשייה שכ-10% מהם צופים ירידה בתשלומי השכר לעובדים.​

האינפלציה בארה"ב ירדה בחודש יולי, אבל כנראה שמוקדם עדיין מכדי לחגוג. בתגובה לאינפלציה בארה"ב, כלכלן המקרו של לידר, יונתן כץ, אומר, כי "למרות שהאינפלציה בארה״ב עלתה מעט פחות מהציפיות, אינפלציית הליבה עלתה ב- 5.9% שנה אחורה, בדומה לחודש הקודם. (השוק ציפה ל- 6% עלייה). על פי הנתונים, מסתמנת עלייה חדה במחירי המזון ובמחירי השכירות.

"סביבת האינפלציה עדיין גבוהה, ורחוקה מהיעד של הפד. לכן מגמת ההידוק המוניטארי תימשך, גם על רקע סביבה מאקרו כלכלית חזקה יחסית (לפי נתוני התעסוקה האחרונים ואינדיקטורים נוספים).

"הפד צפוי לעלות את הריבית בהחלטת הריבית הקרובה ב- 0.5%, ולהמשיך לעלות את הריבית אל מעבר ל-4% בתחילת 2023. נדמה שבנק ישראל גם הוא מושפע ממדיניות הפד, וצפוי לעלות את הריבית ב- 0.5% ב 22 לאוגוסט".

כזכור האינפלציה בארה"ב הגיעה למספרים די מפחידים של מעל 9%, בעיקר על רקע עליית מחירי הנפט בשנה האחרונה ובמיוחד בעקבות המלחמה באוקראינה. אלא שבחודש וחצי האחרונים מחיר הנפט בירידה והוא באזור ה-90 דולר לחבית, מחיר הנמוך אפילו מהמחיר ערב פתיחת המלחמה באוקראינה. על רקע הירידה במחיר, הדלק בארה"ב בירידה, וההשלכות בפועל הן על חשמל ווצרים נוספים כך שהמדד כאמור בירידה.

השאלה הגדולה, אם מדד הליבה שאומנם עלה ביולי, ישנה בקרוב כיוון.

בבנק לאומי דווקא רואים את חצי הכוס המלאה. ד"ר גיל בפמן אומר כי מדד חודש אוגוסט צפוי להיות אפסי במקביל לירידה במחירי האנרגיה. "רכיב הבנזין ירד ב -7.7% ביולי וקוזז על ידי עלייה ברכיבי המזון והדיור. מדד האנרגיה כולו ירד ב -4.6% במהלך החודש עם מדדי הבנזין והגז הטבעי שירדו, אך עם מדד מחירי החשמל שעלה. רכיב המזון המשיך לעלות, בכ- 1.1% במהלך החודש. מדד הליבה עלה ב -0.3% ביולי, עלייה קטנה יותר מאשר באפריל, מאי, או יוני.

"המדד הכולל עלה ב -8.5% במשך 12 החודשים שהסתיימו ביולי, נמוך מאשר העלייה של 9.1% לתקופה שהסתיימה ביוני. מדד הליבה עלה ב-5.9% אחוז במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האנרגיה עלה ב-32.9% ב- 12 החודשים האחרונים ומדד המזון עלה ב -10.9% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979.

"במבט קדימה, מדד חודש אוגוסט צפוי להיות אפסי גם כן והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה להישמר סביב 8.5%. הירידה באינפלציה נובעת בעיקר מירידת מחירי הבנזין ודלקים אחרים ולא מרכיבי הליבה.  הקצב השנתי של רכיב הליבה צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית, ולא נוחה לבנק הפדרלי של ארה"ב, של כ-6%, ולכן הריבית צפויה להמשיך ולעלות לרמה של כ-3.5% בסוף 2022 לעומת כ-2.33% עתה".

מהי אינפלציה?

מדד המחירים לצרכן האמריקאי עלה בקצב שנתי של 8.5% בחודש יולי, פחות מהתחזיות ופחות מדד יוני שעלה ב-9.1%. זוהי עלייה נמוכה מהציפיות, המהווה אינדיקציה לכך שהאינפלציה בארה"ב נבלמת. כלכלנים ציפו לעלייה של 8.7% במדד. עם זאת, מדובר עדיין בקצב אינפלציה מהיר למדי, שנמצא בשיא של קרוב לארבעים שנה.

ההיחלשות היחסית נובעת מירידה במחירי הנפט שאיבדו 4.6% ביולי ומחירי הבנזין שירדו ב-7.7%, וקיזזו עלייה של 1.1% במחירי המזון ועלייה של 0.5% במחירי השכירות.

בנטרול מחירי המזון והאנרגיה, שנחשבים לתנודתיים, עלה מדד הליבה בקצב שנתי של 5.9% וחודשי של 0.3%, לעומת התחזיות לעלייה של 6.1% ו-0.5%, בהתאמה.

נתוני האינפלציה מצטרפים לנתונים חיוביים משוק העבודה האמריקאי שהצביעו על תוספת משרות גבוהה מהצפוי ועל שיעור אבטלה של 3.5%.

ההיחלשות המסתמנת באינפלציה היא סימן חיובי מבחינת הפדרל ריזרב שביצע עד כה ארבע העלאות ריבית חדות במטרה לרסן את האינפלציה. נכון לעכשיו נמצאת הריבית בארה"ב ברמה של 2.25%-2.5%. נכון לעכשיו התחזיות מדברות על העלאה נוספת של 0.75% בישיבת הבנק המרכזי הבאה בספטמבר, אך הנתון הנוכחי עשוי לאותת לפד כי הוא יכול למתן את קצב ההעלאות.