בניית אתר מכירות לעסק כרוכה בעלויות גבוהות יחסית ויש להשקיע הרבה זמן ומחשבה בתכנון אתר האינטרנט. רבים מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים הנמצאים בתחילת דרכם אינם מסוגלים להשקיע בבניית האתר בגלל העלויות הגבוהות, עם זאת הם לא רוצים לפספס מכירות ולקוחות. חשוב לזכור כי רוב הלקוחות מעדיפים כיום לשלם באמצעות כרטיסי אשראי, אך אם העסק עדיין לא הקים אתר עם מערכת סליקה מתקדמת, יש לבחור פתרונות אחרים לתשלום באינטרנט.

גביית תשלומים מלקוחות – פתרונות מומלצים

את העסק מקימים כדי להרוויח כסף, זו לא בושה. כדי לגבות בזמן תשלומים מלקוחות ועל מנת לחייב את הלקוחות בגין עסקאות שבוצעו, יש לשלוח ללקוחות חשבונית מס או חשבונית עסקה. החשבונית היא מסמך לתיעוד העסקה שבוצעה בין העסק לבין הלקוח, היא משמשת גם כדרישת תשלום.

במציאות של היום, לקוחות רבים רוכשים מוצרים ושירותים מרחוק, הם לא מגיעים פיזית לבית העסק כדי לרכוש במקום את המוצר, לכן יש לאפשר להם אמצעי תשלום מרחוק, כמובן באמצעות רשת האינטרנט. בעסק עצמו קל יותר לגבות תשלום וניתן לאפשר ללקוחות לשלם באמצעות שיקים, מזומן וכרטיס אשראי. לקוח המעוניין לשלם באשראי נדרש לקרב את הכרטיס למסוף החכם, להקליד קוד סודי אם העסקה מעך 300 ₪, וניתן לבחור באופציית תשלומים עם או בלי ריבית קרדיט.

פתרונות חכמים ומתקדמים לגביית תשלום באינטרנט

אם אין עדיין אתר אינטרנט לעסק, כדאי לדעת כי יש כמה אופציות למכירה מקוונת ולגביית התשלום מהלקוח. האפשרויות המתקדמות והמומלצות ביותר לגביית תשלום באינטרנט הן:

שליחת לינק לתשלום – לינק לתשלום הוא אופציה נוחה ויעילה המאפשרת לכם למכור מוצרים ושירותים ללקוחות כל עוד המחיר קבוע ומוגדר מראש. אפשרות זו מתאימה לעצמאים שאין להם אתר, וניתן להפיץ את הלינק בקלות ומחדש ללקוחות שונים באמצעות הוואטסאפ והמייל, בקמפייניים ברשתות החברתיות ובגוגל, ולאחר בניית האתר אפשר להטמיע את הלינק בחנות האינטרנטית. ישנן לא מעט חברות מספקות שירות זה, ובין היתר חברת morning.

ראוי לציין כי הפיצ'ר לשליחת לינק לתשלום קיים במערכת חשבונית דיגיטלית, לכן יש אפשרות להוסיף ללינק פתרון סליקה המאפשר ללקוחות לשלם באמצעות כרטיסי אשראי. כל לינק לתשלום כולל מוצר או שירות אחד עם מחיר קבוע.

דפי מכירה – אפשרות מתקדמת ונוחה למכירות מקוונות ולגביית תשלום מלקוחות באינטרנט. ניתן לתכנן ולעצב דף מכירה הכולל מידע הנחוץ עבור הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים של בית העסק, לרבות תמונה באיכות גבוהה, סרטון להדגמת המוצר, טקסט מעוצב ועוד. את הקישור לדף המכירות אפשר להפיץ בקלות ובנוחות באמצעות הרשתות החברתיות, אפליקציות כמו וואטסאפ, דואר אלקטרוני ועוד.

הדרך הנוחה והיעלה ביותר לבנות ולעצב דפי מכירה היא באמצעות ממשק מתקדם של מערכת להפקת חשבונית אונליין. המערכת מציעה תבניות עיצוב מקוריות ומרשימות, ולאחר בחירת התבנית מוסיפים בקלות תמונות, תוכן ומידע נוסף.

עמודי מכירה – פתרון מתקדם ונוח המאפשר לכל עסק ללא אתר להתחיל למכור מוצרים ושירותים באינטרנט. עמוד מכירה מאפשר לבית העסק לעצב דף מכירות מרשים ומותאם אישית הכולל לוגו, טקסט, תמונות, מידע אודות המוצר או השירות, מחיר, מדיניות משלוחים, אפשרות לתשלומים ולחצן לתשלום באמצעות סליקת כרטיס האשראי.

מכירה דרך המרקטפלייס בפייסבוק – אופציה נוספת שלא כולם מכירים למכירות אונליין היא בעזרת מערכת המרקטפלייס של פייסבוק. המרקטפלייס ברשת החברתית הפופולרית הוא מעין זירת מסחר דיגיטלית ומקוונת, אפשר למכור מוצרים שונים וחשוב להגדיר את אמצעי התשלום האפשריים, למשל העברת בנקאית, שיק, כרטיס אשראי, פייפל או מזומן. אם מוכרים במזומן יש להתייחס למגבלות החוק.

אפליקציות תשלום – יש מגוון יישומים מתקדמים לתשלום מרחוק, האפליקציות נוחות לשימוש וניתן לשלוח דרישת תשלום במהירות ולקבל אישור על העברת הכסף והתשלום תוך זמן קצר.

משרד התקשורת מתכוון לפתוח את שוק התקשורת לכניסת שחקנים עסקיים חדשים. משימוע שפרסם עולה כי בכוונת המשרד לשנות מדיניות ולהרחיב את הקצאת התדרים גם לחברות שאינן חברות סלולר. זאת באמצעות הקצאת תדרים ייעודיים לטובת פיתוח של חדשנות טכנולוגית. התדרים החדשים שיוקצו ישמשו רשתות פרטיות מאובטחות לתעשיות במגזר העסקי והפרטי כדוגמת חקלאות אוטונומית, רכבים אוטונומיים, מפעלים, אצטדיונים, בתי חולים ועוד, בטכנולוגיה של 5G.

רשת פרטית היא תשתית אלחוטית שנפרשת בתוך תא שטח מוגדר. על גבי הרשת יכולים לפעול רק מכשירים שאושרו או הוגדרו מראש על ידי מי שמפעיל או שוכר אותה. ברשת כזו אין חשש לגבי מספר המכשירים המחוברים, קיבולת הרשת, הכיסוי שלה ובאופן כללי הביצועים שלה, מתוך הנחה שהפתרון הותאם לצרכים הספציפיים ונתפר לממדי התקציב שיועד לפרויקט. עם זאת, הייחודיות של רשתות פרטיות לא מתמצה בכיסוי וקיבולת, אלא בערך מוסף כגון אמצעי אבטחה ייעודיים ואינטגרציה עם מערכות תפעוליות ועסקיות בשימוש הארגון. זמני השיהוי הנמוכים שרשת פרטית יכולה לספק מאפשרים שיפור של זמן התגובה והרחבה שלהם ליישומים חדשים.

בדצמבר 2021 פרסם המשרד קול קורא בנושא רשתות פרטיות בטכנולוגיות מתקדמות. מהתגובות וההתייחסויות שהתקבלו עלה כי שוק התקשורת והמשק הישראלי לא מממשים את מלוא הפוטנציאל הגלום ברשתות הפרטיות, ולא נהנים מהפריון הכלכלי שהן יכולות להניב.

פתיחת השוק לכניסת שחקנים חדשים באמצעות הקצאת תדרים ייעודיים ברצועת החדשנות תתרום לפיתוח תחום הרשתות הפרטיות בישראל, ותקדם חדשנות ותחרות בשוק התקשורת הישראלי.

מכרז נוסף של הדור החמישי

בנוסף, משרד התקשורת ממשיך לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולות הדור החמישי של חברות הסלולר ומפרסם היום את עקרונות המכרז ההמשכי של הדור החמישי שצפוי לצאת לדרך לקראת סוף השנה הנוכחית. על מנת לתת מענה לצרכים השונים של התקשורת הסלולרית בישראל, מתכוון משרד התקשורת במסגרת המכרז השני, להקצות תדרים נוספים ומתקדמים בתחום 26 גה"ץ בהיקף משמעותי ל-5G לחברות הסלולר בלבד. הוספת התדרים צפויה לחזק ולהגדיל באופן ניכר את יכולות ה-5G של חברות הסלולר; לקדם חדשנות בתשתיות, בשירותים וביישומים מתקדמים; לשמור על התחרות ולקדם תחרות טכנולוגית בתשתיות ושירותי 5G לרווחת הציבור ולהגברת הפריון המשקי.

בימים אלו, ועדת המכרזים מכינה את מכרז התדרים החדש בדור ה-5 שצפוי להתפרסם ברבעון הרביעי של שנת 2022. המכרז צפוי להתקיים לפי העקרונות הבאים:

• מצאי התדרים במכרז כולל 2,500 מה"ץ בתחום 26 גה"ץ
• המכרז ייערך במתכונת של מכרז סגור לחברות הסלולר בלבד
• מפעילי סלולר ברשת משותפת יהיו רשאים להשתתף במכרז לבדם או בדרך של הגשת הצעה משותפת לשני השותפים

שר התקשורת, יועז הנדל: "שני המהלכים שאנחנו מקדמים היום, חיזוק מלאי התדרים לחברות הסלולר לצד הנמכת חסמי הכניסה, וסלילת הדרך לכניסת שחקנים חדשים, ימשיכו את השינויים הדרמטיים בשוק התקשורת בישראל, וישפרו את איכות הרשת הסלולרית. כך למשל, רשת פרטית יכולה להפוך איצטדיון פשוט למערכת חכמה שיודעת לזהות ולאשר כניסת אלפי אוהדים, לנתב אותם לחניה פנויה, למזנון ללא תור ובו זמנית לייצר מדיה שיתופית ברמה גבוהה להעצמת החוויה.  היעד שלי הוא הובלה ישראלית טכנולוגית בתחומים כמו חקלאות, חינוך, תעשייה ורפואה. ישראל מובילה היום בקצב פריסת הסיבים האופטיים והיא תוביל גם בטכנולוגיות ויישומים חדשניים של הדור החמישי".

מגמת ההיחלשות בשוק הנדל"ן מתחדדת. מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשלושת החודשים אפריל-יוני 2022 נמכרו כ-10,970 דירות חדשות, כך שמדובר על ירידה של 14.4% לעומת הרבעון הקודם, ינואר-מרץ 2022.

הכמות המבוקשת של דירות חדשות בשלושת החודשים אפריל-יוני עמדה על כ-15,970 דירות, כך שהדירות שנמכרו מהוות כ-68.7% מהכמות המבוקשת.

בחינת נתוני המגמה מראה כי הכמות המבוקשת של דירות חדשות ירדה מחודש אוקטובר 2021 בקצב של 1.9% לחודש, לאחר שמחודש מאי 2020 נרשמה עלייה בקצב של 1.4% לחודש.

בחודש יוני עצמו נמכרו כ-3,550 דירות חדשות, ירידה של 3.4% לעומת החודש הקודם.

מבט על המחצית הראשונה כולה מראה כי מספר הדירות החדשות שנמכרו בה הסתכם ב-23.8 אלף, ירידה של כ-11% לעומת המחצית הראשונה אשתקד.

בחינת נתוני המגמה מראה כי מחודש אוגוסט 2021 נרשמה ירידה בקצב של 3.3% בחודש, לאחר שמחודש אפריל 2020 עד יולי 2021 נצפתה עלייה בקצב של 2.3% לחודש.

כרבע מכלל הדירות שנמכרו בשלושת החודשים אפריל-יוני 2022 מתרכז בערים נתניה – 624, תל אביב-יפו – 561, אשקלון – 489, רמת גן – 473 וירושלים – 464.

מגמת התחזקות השקל נמשכה ביתר שאת בשבוע שעבר. המטבע המקומי השלים התחזקות של כ-10% מול הדולר במהלך של מעט יותר מחודש. כתוצאה מכך השקל מחק את כל הירידה שרשם מול סל המטבעות במחצית הראשונה של השנה והוא שוב נסחר ברמת שיא. מגמה זו  צפויה להחזיר את בנק ישראל להתערבות בשוק המט"ח, התערבות ממנה הוא נמנע לחלוטין מראשית השנה. כך מעריכים כלכלני לאומי בראשות הכלכלן ראשי  ד"ר גיל מיכאל בפמן, ואסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון דודי רזניק.

 2022 תסתיים בעודף תקציבי

עוד לדברי לאומי, פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יולי בעודף של כ-2.6 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון של כ-0.8 מיליארד שקל ביולי 2021. מדובר בחודש השישי מתוך שבעה מתחילת השנה שהסתכם בעודף תקציבי, התפתחות אשר מצביעה על המצב התקציבי החיובי של ישראל בעת הנוכחית. בהקשר זה, מציינים בלאומי כי ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי 2022 נרשם עודף תקציבי של כ-9.7 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר, זאת לעומת עודף של כ-0.4% תוצר בסוף חודש יוני.

ההיקף המצטבר של ההכנסות ממסים עמד מתחילת השנה (ינואר-יולי) על כ-264.9 מיליארד שקל, נתון המשקף עלייה של כ-14.9% (במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים) לעומת התקופה המקבילה ב-2021, זאת בהשוואה לקצב גידול שנתי של כ-5% בתקופה שלפני משבר הקורונה. בהמשך לחודשים קודמים, נרשם גידול בגבייה של מס חברות ומיסוי מקרקעין, ומנגד נרשמה ירידה בהכנסות מרווחי הון, עקב הירידות החדות בשווקים הפיננסיים מתחילת השנה, שהתמתנו בחודש האחרון. במקביל, לאור צמצום ההוצאה לתוכנית הסיוע, ההוצאות היו נמוכות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

השיפור בנתוני התקציב נמשך גם בחודש יולי, שהוא החודש השני ברציפות בו נרשם עודף בחישוב שנתי (לראשונה מאז 2007). כמו כן, מדגישים בלאומי כי העודף המצטבר מתחילת השנה הסתכם בכ-34.4 מיליארד שקל והוא גבוה משמעותית ביחס לתקופות מקבילות בשנים קודמות, כאשר בשנה שעברה נרשם באותה תקופה גירעון מצטבר של כ-44.4 מיליארד שקל. במבט קדימה, נראה כי העודף התקציבי שהצטבר בשבעת החודשים הראשונים של 2022, צפוי להביא לכך שהשנה הנוכחית תסתכם בעודף תקציבי. אולם, השינויים בסביבה המאקרו כלכלית, ובראשם: תחזיות לצמיחה מתונה, אינפלציה גבוהה מהיעד, ריבית במגמת עלייה, ומידה רבה של חוסר וודאות בשווקים הפיננסיים ובסביבה הפוליטית בישראל; עשויים למתן את הגידול בעודף התקציבי במבט קדימה, ובדגש על שנת 2023.

הריבית בארה"ב תעלה ב-50 נ"ב בספטמבר

באשר לעולם אומרים כלכלני לאומי כי הירידה בסביבת האינפלציה בארה"ב עשויה להביא את הפד להסתפק בעליית ריבית של 50 נ"ב בחודש ספטמבר. בכל מקרה מהלך העלאות הריבית יימשך.

לדבריהם, מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יולי, זאת לאחר עליית 1.3% ביוני. תחזית לאומי הייתה לעלייה של 0.1% וממוצע הקונצנזוס היה לעלייה של 0.2%.

המדד הכולל עלה ב-8.5% במשך 12 החודשים שהסתיימו ביולי, נמוך מאשר העלייה של 9.1% לתקופה שהסתיימה ביוני. מדד הליבה עלה ב-5.9% במהלך 12 החודשים האחרונים. מדד האנרגיה עלה ב-32.9% ב-12 החודשים האחרונים ומדד המזון עלה ב-10.9% בשנה האחרונה, העלייה השנתית הגדולה ביותר מאז מאי 1979.

במבט קדימה, מדד חודש אוגוסט צפוי להיות אפסי גם כן והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים צפויה להישמר סביב 8.5%. הירידה באינפלציה נובעת בעיקר מירידת מחירי הבנזין ודלקים אחרים ולא מרכיבי הליבה. הקצב השנתי של רכיב הליבה צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית, ולא נוחה לבנק הפדרלי של ארה"ב, של כ-6%, ולכן הריבית צפויה להמשיך ולעלות לרמה של כ-3.5% בסוף 2022 לעומת כ-2.33% עתה.

למרות נתוני מדד חודש יולי שהצביעו על היחלשות באינפלציה, הבנק המרכזי האמריקאי צפוי להמשיך להעלות את הריבית באופן משמעותי בחודשים הקרובים. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות, בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד. לדבריהם, נתוני האינפלציה בארה"ב עדיין לא ממש מהווים עדות חד משמעית לכך שהאינפלציה בדרך למטה, אך כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן וייתכן כי המדד האחרון הוא הצעד הראשון. עם זאת, מעולם לא היה ספק כי האינפלציה צריכה להתחיל ולרדת, במיוחד אחרי הירידה האחרונה במחירי האנרגיה. השאלה תמיד הייתה היא לא אם האינפלציה תרד, אלא איפה היא תעצור – ב-2.0% או ב-4.0%? מבט על רכיבי הליבה עשוי להבהיר את הסוגיה. מצד אחד, האינפלציה שהביאו איתם הקשיים בשרשראות האספקה והזינוק במחירי האנרגיה הולכת ונעלמת. מצד שני, אינפלציית הליבה נותרה ברמה גבוהה של 5.9% בדומה לחודש יוני כאשר סעיפי הדיור, הבריאות והתחבורה שמהווים יחדיו 45% מהמדד, המשיכו להאיץ. בפרט, סעיף הדיור שהוא הגדול במדד האיץ ל-5.8% ועל פי ההערכות עוד צפוי להמשיך ולהאיץ במהלך השנה הקרובה. לכן, גם אם ניקח בחשבון שהשפעת מחירי האנרגיה תמשיך לדעוך ושבסעיפים מסוימים כמו רכבים או ריהוט ירשמו ממש ירידות מחירים, עדיין האינפלציה צפויה להיות גבוהה בשל השפעות צד הביקוש.

בשל כך, אומרים בפסגות, העלאות הריבית צפויות להימשך באופן משמעותי. להערכת כלכלני פסגות, עד סוף השנה הריבית בארצות הברית תגיע לאזור ה-4.0% בעוד שחוזים העתידיים מגלמים ריבית של 3.5% בדצמבר הקרוב. יתרה מכך, שוק האג"ח מגלם הפחתות ריבית במהלך הרבעון השני של 2023, תרחיש שנראה לכלכלני פסגות כבעל סבירות נמוכה. הפד אמנם עשוי לעצור את העלאות הריבית בתחילת השנה אבל כדי להוריד ריבית הוא חייב להיות משוכנע ששוק העבודה התקרר. גם אם נניח שהעלאות הריבית של הפד עד סוף השנה יספיקו על מנת לגרום להאטה במשק, שוק העבודה מגיב בדרך כלל בפיגור של כשני רבעונים כך שסביר להניח שלא נראה הפחתות ריבית לפני הרבעון הרביעי של 2023, אם בכלל.

המגמה החריגה של גביית המסים מתחילה להיחלש, כך שהעודף בתקציב צפוי להתאפס או אף להפוך לגירעון עד סוף השנה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם,

תקציב המדינה המשיך להיות בעודף גם בחודש יולי בגובה של 0.6% תמ"ג. ההכנסות עדיין גבוהות מאוד ביחס למגמה ארוכת הטווח, כאשר ההוצאות מאידך חזרו למגמה. אולם, קצב הגידול בגביית המיסים הישירים והעקיפים מתחיל להתמתן. כתוצאה מעודף בתקציב, בשנה האחרונה פדה משרד האוצר נטו כ-24 מיליארד שקל בשוק האג"ח המקומי ועוד כ-7 מיליארד בחו"ל, והוא עדיין מחזיק בקופה יתרות בסך של כ-70 מיליארד שקל לעומת כ-30-40 מיליארד לפני הקורונה.

בניתוח מיוחד שפרסם משרד האוצר הוא פירט שלושה מקורות לעלייה חדה בגביית המיסים בשנים 2021-2022  – הכנסות ממיסי מקרקעין, משוק ההון ומאופציות לעובדים. רשות המיסים מציינת שבכל שלושת התחומים המגמה בהכנסות נחלשת – שוק הנדל"ן מתקרר, במיוחד בעסקאות המשקיעים עתירות המיסים. שוק ההון התהפך השנה והסב בעיקר הפסדים ותחום ההיי טק, כמו כן, מניב הרבה פחות מיסים מאשר בעבר.

הלחצים להתחזקות השקל יתגברו

עוד מעריכים במיטב כי חזרתם של השווקים להתנהגות רגילה צפויה להגביר מאוד לחצים להתחזקות השקל. לדבריהם, בסוף חודש יוני שיעור חשיפת כלל המוסדיים למט"ח ירד ל-14.5%, הרמה הנמוכה מאז מרץ 2020, זאת לאחר הגעה לשיא של כמעט 19% בתחילת 2021. החשיפה למט"ח ללא הגנות מטבע ירדה הרבה פחות והיא גבוהה בכ-4% לעומת מרץ. ירידה בחשיפה למט"ח התרחשה תוך עלייה לשיא של קרוב ל-14% מהתיק של שיעור הגנות מטבע באמצעות נגזרי שקל/מט"ח, כאשר היקף ההגנות במונחים כספיים דווקא ירד מתחילת השנה (בגלל הירידה בשווי התיק הכולל עקב הירידות) והוביל לפיחות השקל. הקשר בין השינוי בסך הפוזיציה המוגנת לבין שע"ח שקל/דולר ניכר בבירור בשנים האחרונות. הורדת חשיפת המוסדיים למט"ח לרמת שפל תוך כדי פיחות השקל במחצית הראשונה של השנה משקפת שינוי בדפוס ההתנהגות שלהם. בעבר הם היו הרבה יותר "טרנדיים". ככל הנראה, השנה המוסדיים הניחו שהפיחות היה זמני. בינתיים, חזרה למגמת הייסוף מתחילת יולי מוכיחה שהם צדקו.

המוסדיים מקטינים חשיפה למט"ח לא רק על ידי הגדלת שיעור ההגנות, אלא גם באמצעות הגדלה לשיא של החשיפה לנכסים זרים באמצעות החוזים על מדדי המניות בחו"ל, במקביל להורדת חשיפה ישירה.

האם המוסדיים יעלו את החשיפה למט"ח מהשפל בסוף יוני? במיטב מעריכים כי תשובה שלילית לשאלה זו סבירה יותר. התלות הכמעט מוחלטת של השקל בהתנהגות שוק המניות, בעיקר האמריקאי, בשנים האחרונות הופכת חשיפה למט"ח ללא יותר מהגנה על תיק המניות בתקופות של ירידות במניות. פערי הריביות, חשבון השוטף של מאזן התשלומים והפרמטרים האחרים הפכו להרבה פחות רלוונטיים בהשפעה על השקל.

לא נראה שכהגנה מפני ירידות במניות צריך להחזיק מט"ח בשיעור של קרוב ל-15%-20% מהתיק, שמהווה כמעט מחצית מסך משקל החשיפה המנייתית של כ-40%-50% בתיקי הפנסיה והגמל.

הגדלת החשיפה למט"ח יכולה להיות הגיונית בעיקר כנגד סיכונים ספציפיים שקשורים לישראל, כלכליים, פוליטיים או גיאופוליטיים. אולם, נראה שחשיפה למט"ח בשיעור של לא יותר מ-10%-15% מהתיק מספיקה לצרכים אלה.

השווקים חושבים ובצדק שהמדד הנמוך לא צפוי להשפיע על ה-FED

באשר לעולם, אומרים כלכלני מיטב כי השווקים לא מייחסים השפעה חזקה של היחלשות האינפלציה על החלטות ריבית ה-FED. לדבריהם, בשבוע האחרון המשיכו להתקבל הנתונים שהצביעו על ירידה באינפלציה "הטרנזיטורית" לעומת המשך הלחצים לעלייה באינפלציה מבנית. קצב האינפלציה בארה"ב ירד והיה נמוך מהתחזית.  גם מדד המחירים ליצרן ומדד מחירי היבוא ירדו מתחת לציפיות. מדדי המחירים ליצרן ירדו גם ביפן וסין.

• לירידה בקצב האינפלציה תרמה ירידה במחירי האנרגיה ובמוצרים חוץ מאנרגיה ומזון שמשקלם כ-30% ממדד המחירים האמריקאי. לעומת זאת, נמשכת עלייה בקצב האינפלציה של המזון (כ-13% מהמדד) ושל השירותים ללא שירותי אנרגיה (56% מהמדד) שמהווים החלק המבני ו"הדביק" של האינפלציה.
• מאז השפל בחודש יולי, מחירי המתכות כבר עלו בכ-15%, הסחורות החקלאיות בכ-11% ומדד סחורות האנרגיה בכ-19%.
• נרשמה התמתנות בציפיות האינפלציה של הצרכנים בסקר ה-FED בניו יורק ובסקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. גם ציפיות העסקים לאינפלציה בסקר שלוחת ה-FED באטלנטה ירדו מ-3.7% ל-5%.
• לעומת זאת, עלות יחידת העבודה, בעלת קשר הדוק לאינפלציה, עלתה ברבעון השני לקצב של 9.5%, השיעור הגבוה ביותר מאז שנות ה-70.
• הניתוק בין הפסימיות הכללית בסקר סנטימנט העסקים הקטנים לבין תוכניותיהם הגבוהות יחסית לגייס עובדים מוכיח ששוק העבודה בינתיים לא מושפע משמעותית מההאטה בפעילות הכלכלית.

עוד אומרים במיטב כי נראה ששוק האג"ח לא מתמחר את סיכוני האינפלציה והריבית:

• התשואות הארוכות התנתקו לראשונה בשלושת החודשים האחרונים מציפיות לריבית ה-FED בסוף 2023 המגולמות בחוזים.
• במחצית הראשונה של השנה הציפיות לריבית ה-FED בסוף 2023 היו גבוהות מתחזיות ה-DOTS של ה-FED. לאחרונה זה התהפך. הציפיות בשוק נמוכות מתחזיות ה-FED שניתנו בחודש יוני, למרות שדוברי ה-FED הפכו כולם להרבה יותר "נצים" לאחרונה.
• הפער בין הציפיות לריבית ה-FED בעוד 12 חודשים לבין תשואת אג"ח ל-10 שנים עלה לרמה הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות, מאז שקיימים הנתונים.
• הפער 2Y/10Y ירד למינוס 0.41%, קרוב לשיא היפוך העקום ב-40 השנים האחרונות שעמד על מינוס 0.53%. יש גבול עד כמה עקום התשואות יכול להתהפך לפני שהמשקיעים יברחו לאג"ח הקצרות. היפוך כל כך חד של העקום משקף ירידה מהירה של ריבית ה-FED, מה שיכול לקרות במיתון קשה. אולם, זינוק במניות לא תומך בהתפתחות זו.
• פרמיית הסיכון עבור הזמן (Term Premium) באג"ח ל-10 שנים האמריקאי שמתפרסמת ע"י בלומברג נמצאת ברמה שלילית של מינוס 0.68%, אחת הנמוכות אי פעם. אלמלא פרמיית הסיכון השלילית, תשואת האג"ח ל-10 שנים הייתה עומדת על כ-3.5%, מה שהיה ומשקף בצורה הגיונית יותר את הסיכונים הקיימים. לולא פרמיית זמן שלילית כל כך, עקום התשואות לא היה הפוך. דרך אגב, כשהעקום התהפך בעבר, פרמיית הסיכון של האג"ח ל-10 שנים הייתה דווקא חיובית.

במיטב אומרים כי הרוח הנגדית לשוק האג"ח צפויה להתגבר לא רק בגלל שעליית ריבית תהיה גבוהה מהתחזית, אלא גם בגלל הגידול הצפוי בהיצע האג"ח. ראשית, מספטמבר ה-FED הולך להכפיל קצב צמצום המאזן מ-45 ל-90 מיליארד דולר בחודש. שנית, משרד האוצר האמריקאי עומד להגדיל יתרת המזומן בקופה מ-570 ל-700 מיליארד דולר עד סוף השנה, כפי שהודיעה לאחרונה, בניגוד לירידה בקופה בחודשים האחרונים.

לפי הודעת משרד האוצר, קצב הנפקות נטו של אג"ח ממשלתיות שהיה אפסי בחודשים אפריל-יולי, יעלה לכ-160 מיליארד דולר בחודש בממוצע באוגוסט-דצמבר. בתחילת השנה קצב ההנפקות היה אף גבוה יותר, אך אז ה-FED עשה QE וכעת הוא עבר ל-QT.

גם בשוק האג"ח המקומי תמחור הסיכון נמוך מדי

בישראל אין כמעט סימני האטה בכלכלה וקצב האינפלציה צפוי להמשיך ולעלות לפחות עוד מספר חודשים, אך הציפיות לריבית ל-3 חודשים בעוד 9 חודשים ירדו אצלנו מאמצע יוני מכ-3.5% ל-2.4%, לעומת ירידה מכ-4.2% ל-3.8% בארה"ב. עקום התשואות בישראל השתטח במהירות והתלילות 10Y/2Y ירדה לרמה הנמוכה היסטורית. גם ציפיות האינפלציה בישראל ירדו יותר מאשר במדינות האחרות.

ככל הנראה התחזקות השקל יכולה להסביר ירידה חדה בציפיות בישראל.  אולם, קיימת כאן סתירה מסוימת. התחזקות השקל תלויה בהמשך עליות בשוק המניות שיכולות להתקיים אם אין מיתון או האטה חריפה. אולם, בלי מיתון או האטה משמעותית יהיה קשה יותר להחזיר אינפלציה ליעד, מה שאמור לדחוף לעליית ריבית חזקה יותר בארה"ב ולהשליך גם על ישראל.