מדד יולי שעלה ב-1.1% הפתיע את כל החזאים כאשר טיפס הרבה מעל הציפיות. אם עד כה האינפלציה בישראל נראתה כמתונה יחסית, הרי שהמדד האחרון טרף את הקלפים.

כעת מופנות כל העיניים אל בנק ישראל ואל החלטת הריבית הקרובה שלו, ב-22 באוגוסט. כלכלנים מנסים לחזות כיצד יפעל.

גיא בית-אור, פסגות

את הסימנים הראשונים ראינו בחודש יוני, אך מדד יולי כבר הביא את האינפלציה לישראל בגדול. הגורם המרכזי להפתעה באינפלציה בחודש יולי – סעיף הדיור שזינק ב-1.1% (צפי שלנו עמד על 0.7%+) כאשר להערכתנו הוא ימשיך להאיץ גם בחודשים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1.1% (קונצנזוס: 0.63%, פסגות – 0.66%) וקצב האינפלציה השנתי האיץ מ-4.4% ל-5.2%. מדד הליבה עלה ב-1.0% וקצב אינפלציית הליבה השנתי זינק מ-4.1% ל-4.7%.

ההפתעות במדד יולי היו רוחביות למעט סעיף המזון שדווקא הפתיע כלפי מטה. בסך הכל, 8 מתוך 10 הסעיפים המרכזיים רשמו האצה בקצב האינפלציה השנתי.

כאמור, במיוחד ראינו האצה דרמטית בסעיף הדיור שכבר עלה לקצב של 5.0% וביחד איתו מחירי המזון זינקו ב-5.5% בשנה האחרונה, ומחירי התחבורה והתקשורת זינקו ב-11.3%.

במדד חודש יולי ניכר כי כובד המשקל בלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי עובר מהמוצרים לשירותים – דיור, חינוך, פנאי, שירותים מקצועיים ועוד – כולם מאיצים בסימן לכך שהדינאמיקה הפנימית בין שוק העבודה ההדוק והאינפלציה הולכת וגוברת.

בלמ"ס התחילו באופן מבורך לפרט על מקור השינויים במדגם הדירות שלהם וציינו כי עבור 10% מהשוכרים במדגם חודש חוזה בתקופה הנסקרת ובו נרשמה עלייה של 3.5% בממוצע בשכר הדירה. בנוסף, 4.0% מהשוכרים בדירות בהן הייתה תחלופת שוכר נרשמה עליה של 7.0% בשכר הדירה החודשי.

עוד בשוק הדיור, מחירי הדיור המשיכו להתחמם כאשר בחודשים מאי-יוני המחירים זינקו ב-2.0% לאחר עליה של 1.5% בחודשים אפריל-מאי, מה שהוביל את קצב העלייה השנתי לעלות מ-16.1% ל-17.8% – עליית מחירי הדיור מבטיחה כי הלחץ על סעיף הדיור במדד יימשך גם בשנה הקרובה.

אנו מקפידים לציין כבר חודשים רבים כי הסיכונים סביב תחזיות האינפלציה מוטים כלפי מעלה. למרות שבחודשיים האחרונים המדד הפתיע כלפי מטה, מגמות הבסיס אותתו בבירור על התגברות הלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי. מדד יולי מביא את הלחצים האינפלציוניים לקדמת הבמה ונותן איתות מאוד מובהק לבנק ישראל – ללחוץ על הבלמים.

יש הטוענים כי הייסוף בשקל עשוי לקרר במידת מה את הרצון של בנק ישראל להעלות בחדות את הריבית אך לפחות להערכתנו, בימים אלו השקל לא מהווה שיקול מרכזי, במיוחד לא בטווח הקצר שכן השקל התחזק באופן משמעותי בתקופה האחרונה בעיקר בשל העליות בשווקים.

להערכתנו נתוני חודש יולי ביחד עם מכלול הנתונים האחרים מהכלכלה הריאלית יובילו את בנק ישראל אף לשקול מהלך של 0.75 נ"ב בהחלטה שלו בשבוע הבא.

יונתן כץ, לידר שוקי הון

 לאחר מספר חודשים שהמדדים החודשיים הפתיעו כלפי מטה, בא תיקון משמעותי כלפי מעלה בחודש יולי. מסתמנת האצה של ממש במחירי הדיור ב- 1.2% ובקצב שנתי של 5%,  מחירי נסיעות לחו״ל עלו ב – 8.8% ביולי, ומחירי המכוניות ממשיכים לעלות (0.7%).

ישראל מצטרפת למדינות אחרות בעולם אשר חוות האצה משמעותית באינפלציה, גם בצד הביקושים. בנק ישראל צפוי לעלות את הריבית ב-0.5% ב-22 באוגוסט, זאת למרות הייסוף החד בשקל.

יוסי פריימן, פריקו

הזינוק הכי גבוה במדד המחירים לצרכן מזה עשור, יביא את בנק ישראל להעלאת ריבית ודאית של 0.5% לפחות. ייתכן שישראל מגיבה באיחור לזינוק באינפלציה מעבר לים ובנק ישראל ידביק את קצב העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים, אם קצב האינפלציה לא יירד. הממשלה נכשלה בטיפול בתפוח האדמה הלוהט של שוק הדיור ועליית האינפלציה תגלגל מהר מאוד שוב למחירי השכירות שצפויים לזנק"

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.5% בחודש יולי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.8%. (מחשבון מדד תשומות הבנייה)

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים – סך כולל" שעלה ב-0.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי בטון מובא ב-4.0%, טיט ב-3.3%, חול לסוגיו ב-3.2% ומיזוג אוויר ב-2.3%. לעומת זאת, ירדו מחירי מוליכים ב-5.0%, עץ לבניה ב-3.4% ורשתות ברזל ב-2.9%.

מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים
מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.3% בחודש יולי 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-17.3%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: מוצרי נפט מזוקק (ב-8.6%) ומוצרים על בסיס מינרלים אל-מתכתיים (ב-1.5%). לעומת זאת, ירדו מחירי מוצרי הלבשה (ב-11.1%), מתכות בסיסיות (ב-3.1%) ומוצרי עץ (ב-1.6%).

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות בעיקר מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים לרוב למדד זה. המדד מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.

לאחרונה אושרה הרפורמה בחישוב מדד תשומות הבנייה, שעל פיה מעתה תופסק הצמדת מחיר הדירה לאחר מכירתה לרכיב הקרקע במדד תשומות הבנייה והמחיר יוצמד רק לעלויות הבנייה. השינוי נבחן בעקבות עלייה משמעותית באינפלציה בשנה האחרונה, שגרמה לעלייה מואצת גם במדד, לאחר שנים שבהן הוא נותר יציב באופן יחסי. ב-2021 עלה מדד תשומות הבנייה ב-5.6% (בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה? היכנסו למחשבון וגלו)

כאמור, מדד תשומות הבנייה מורכב ממספר רכיבים, כמו עלות הקרקע, חומרי גלם ושינוע, ומגלם את עלויות הבנייה של דירות למגורים ואת השינוי בהן במהלך תקופה מסוימת. אך בעוד עלות הקרקע היא העלות הקריטית ביותר בתוך המדד, שממנו נגזרים גם מחירי הדירות, היא אינה משתנה תדיר כמו רכיבים אחרים, ולעתים קרובות הקרקע נרכשה זמן רב לפני השינויים האינפלציוניים.

האינפלציה בישראל מאיצה: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-1.1%, הרבה מעבר לציפיות. כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2022 לעומת יולי 2021) עלה מדד המחירים לצרכן ב-5.2%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים שעלו ב-8.5%, תחבורה שעלה ב- 3.3%, דיור שעלה ב-1.2%, תרבות ובידור שעלה ב-1.2% ושונות שעלה ב-1.0%.

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף הלבשה והנעלה שירד ב- 4.0%.

סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.6%.

יצוין כי 86% לערך מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי. עבור 10% מהשוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של כ-3.5%.

עבור 4% מהשוכרים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-7%.

העלייה בשיעור שנתי של5.2% מציבה את האינפלציה בישראל הרבה מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד על 1%-3%. כעת נשאר לראות כיצד יגיב בנק ישראל לעליית המדד. עד כה העלה בנק ישראל את הריבית שלוש פעמים ברציפות בשיעור מצטבר של 1.25%, ונכון לעכשיו התחזיות הן להעלאה נוספת בשיעור של 0.5% בישיבת הוועדה המוניטרית הקרובה ב-22 באוגוסט.

מחירי הדירות עלו ב-2% במאי-יוני, עלייה שנתית של 17.8%

בהודעה נפרדת פרסמה הלמ"ס את נתוני מחירי הדירות. אלה רשמו עלייה של 2% בחודשים מאי-יוני 2022 לעומת אפריל-מאי 2022, ובכך השלימו עלייה של 17.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מאי– יוני 2021). יצוין, כי זוהי עליית המחירים השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים מאי–יוני 2022 לעומת החודשים אפריל–מאי 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים 3.0%, צפון 2.6%, חיפה 2.3%, מרכז 1.7%, תל-אביב 2.0% ודרום 1.0%. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מאי–יוני 2022, לעומת מאי–יוני 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (20.5%), ירושלים (18.3%), תל אביב (17.6%), חיפה (16.4%), צפון (14.6%) ודרום (14.3%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהן עלו ב-2.1% בחודשים מאי–יוני 2022 לעומת החודשים אפריל–מאי 2022, והשלימו בכך עלייה של 17.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אפריל–מאי 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 26.8% בהשוואה ל-28.5% בתקופה הקודמת (אפריל–מאי 2021).

ברבעון השני של שנת 2022 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 1,880.9 אלף שקל, עלייה של 4.4% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (1,801.6 אלף שקל).

האם המשק הישראלי מתחיל לאותת על האטה? אם לשפוט לפי נתוני שוק התעסוקה, ייתכן שכן.

על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה ביולי עמד על 3.7%, עלייה לעומת שיעור אבטלה של 3.4% ביוני.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד קלות ל-63.3% ביולי לעומת 63.4% ביוני.

מספר הבלתי מועסקים עמד ביולי על 159.5 אלף לעומת 146.5 אלף ביוני.

העלאות הריבית מצד בנק ישראל בחודשים האחרונים נועדו לצנן את האינפלציה שנמצאת בהאצה, אך תופעת לוואי שלהן עלולה להיות האטה בפעילות הכלכלית במשק בשל גידול בהוצאות, שעלולה להביא לעצירת השקעות ופרויקטים, ומכאן לצמצומים בכוח האדם.

נכון לעכשיו, נתוני יולי מצביעים על עלייה קלה בלבד בשיעור האבטלה, ובכל מקרה מדובר על נתונים של חודש אחד בלבד. החודשים הבאים יצביעו על המגמה ביתר בהירות.

שלושה חשודים נעצרו לפנות בוקר בחשד להלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים תוך שימוש במטבעות קריפטוגרפיים. זאת בעקבות חקירה סמויה משותפת שניהלו בחודשים האחרונים יחידת הסייבר בלהב 433 של משטרת ישראל ויחידת יהלום של רשות המיסים.

על פי החשד, מספר חשודים התארגנו באופן מסודר ושיטתי להלבנת כספים מחו"ל ומישראל, שחלקם מקורו בעבירות שבוצעו בחו"ל, תוך שימוש במטבעות דיגיטליים בפלטפורמות שונות במטרה לטשטש ולהסוות את זהות בעלי הכספים ואת התנועות בהם.

כן, התמקדה החקירה בחשד אודות הונאה רחבת היקף כלפי אוצר המדינה בצרפת שהתבצעה מישראל, וגניבת מיליוני אירו והלבנת הכספים באמצעות המרתם למטבעות קריפטוגרפיים.

עוד עולה החשד כי רווחי החשודים מהפעילות במטבעות הקריפטוגרפיים הועלמו מרשות המסים בישראל, וכי בוצעו עבירות מס שונות בהיקפים מצטברים של עשרות מיליוני ש"ח.

היום לפנות בוקר נעצרו שלושה חשודים מרכזיים ועוכבו לחקירה מספר חשודים נוספים בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות מס לרבות השמטת הכנסה במזיד.

שלושת החשודים המרכזיים יובאו להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשל"צ ככל שיידרש.

החקירה מתנהלת בשיתוף יחידת יהלום ברשות המיסים, היורופול ומשטרת צרפת, ובליווי מחלקת הסייבר והמחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה.

ההתקררות בשוק הנדל"ן מקבלת משנה תוקף ממשרד האוצר. אחרי נתוני הלמ"ס שהצביעו על ירידה של 3.4% במכירת דירות חדשות ביוני וירידה של 14.4% ברבעון השני (אפריל-יוני) של 2022, מתפרסמת כעת סקירת הנדל"ן ליוני של הכלכלנית הראשית באוצר ומאששת את הנתונים.

על פי הנתונים, בחודש יוני נמשכה מגמת הירידה בסך העסקאות ואף העצימה. סך העסקאות עמד על 10.5 אלף (כולל "מחיר למשתכן"), ירידה חדה של 24% בהשוואה ליוני אשתקד. זהו שיעור הירידה החד ביותר מאז מאי 2020, אשר הושפע מפרוץ מגפת הקורונה. בניכוי מכירות "מחיר למשתכן" עמד סך העסקאות על 9.5 אלף, גם כן ירידה של 24% בהשוואה ליוני אשתקד. בהשוואה לחודש הקודם נותר מספר העסקאות ללא שינוי, זאת כאשר בדרך כלל חודשי יוני מתאפיינים ברמת עסקאות גבוהה מאשר בחודשי מאי.

עוד מראים הנתונים כי רכישות המשקיעים בחודש יוני הסתכמו ב-1.6 אלף דירות, ירידה חדה בשיעור של 43% בהשוואה לחודש יוני אשתקד. זהו שיעור הירידה החד ביותר ברכישות המשקיעים מאז חודש דצמבר האחרון, החודש הראשון שלאחר העלאת מס הרכישה. כשיעור מסך העסקאות עמד משקל המשקיעים על 16%, נמוך בשלוש נקודות אחוז בהשוואה ליוני אשתקד, ונמוך ב-2.6 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מאי האחרון.

בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים הקיפה את כל האזורים, למעט אזורי טבריה ונצרת שרשמו ירידה מתונה יחסית. בולטים במיוחד בירידות חדות ברכישות המשקיעים אזורי ת"א והמרכז עם ירידות של 62% ו-50%, בהשוואה ליוני אשתקד, בהתאמה. כך, מספר הדירות שרכשו המשקיעים באזור ת"א, הכולל את הערים ת"א ובת ים בלבד,  בחודש יוני השנה עמד על 234 דירות בלבד, לעומת 612 דירות שרכשו משקיעים באזור זה ביוני אשתקד. חרף ירידה חדה זו מוסיפה העיר ת"א להוביל את רכישות המשקיעים, עם 174 דירות שנרכשו בה בחודש יוני האחרון (ירידה של 67% לעומת יוני אשתקד). עם זאת, הצטמצם משמעותית הפער ברכישות המשקיעים בינה לבין העיר המדורגת במקום השני ברכישות אלו, חיפה, בה רכשו המשקיעים בחודש יוני 121 דירות (ירידה של 27% לעומת יוני אשתקד). כך, מפער של 215% ברכישות המשקיעים בין ת"א לחיפה ביוני אשתקד, הצטמצם פער זה ל-43% בלבד ביוני השנה. סביר להניח כי בכך באה לידי ביטוי בין היתר השפעת העלאת מס הרכישה, כאשר בעיר ת"א, המאופיינת ברמות מחירים גבוהות משמעותית מאשר בחיפה, כל נקודת אחוז מס במונחים נומינליים פירושה עלות כספית גבוהה יותר מאשר דירה הנרכשת להשקעה באזורים זולים יחסית כמו חיפה.

ירידה של 12% ברכישות זוגות צעירים

רכישות הזוגות הצעירים בחודש יוני הסתכמו ב-5.2 אלף דירות (כולל "מחיר למשתכן"), ירידה של 12% בהשוואה ליוני אשתקד. בהשוואה לחודש הקודם נרשמה עליה של 5% ברכישות אלו. בניכוי הרכישות במסגרת "מחיר למשתכן" הסתכמו רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי בחודש יוני ב-4.2 אלף דירות, ירידה של 10% בהשוואה ליוני אשתקד ועלייה של 4% בהשוואה לחודש הקודם.

מבין אזורי הביקוש במרכז הארץ בולט במיוחד אזור מיסוי מקרקעין מרכז בירידה ברכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי. כך, זהו האזור היחידי בו יורדות רכישות אלו ארבעה חודשים ברציפות (מאז חודש מרץ), כל חודש לעומת המקביל לו אשתקד, כאשר בחודש יוני עמד שיעור הירידה על 25%. מניתוח רמות השכר של הרוכשים באזור זה בחודש יוני השנה בהשוואה למי שרכשו את דירתם הראשונה באזור זה לפני שלוש שנים, טרם פרוץ מגפת הקורונה, עולים ממצאים המרמזים על עליה משמעותית בשיעור המינוף של רוכשים אלו. כך, השכר הממוצע למשק בית של רוכשי דירה ראשונה (בשוק החופשי) באזור המרכז בחודש יוני עמד על 20.2 אלף שקל, ברוטו  לחודש. שכר זה נמוך נומינלית ב-12% מהשכר הממוצע של רוכשי דירה ראשונה באזור זה לפני שלוש שנים. ברמת השכר החציוני הפער משמעותי עוד יותר ומגיע לפער שלילי של 20%. מנגד, רמות המחירים של הדירות שרכשו הזוגות הצעירים באזור זה בחודש יוני השנה היו גבוהים בשיעורים של 36% (במחיר הממוצע) ו-33% במחיר החציוני, בהשוואה לדירות שרכשו הזוגות הצעירים באזור זה ביוני 2019.

מינוף גבוה יותר או עזרה מההורים?

על רקע הנתונים לעיל מזכירים באגף הכלכלנים הראשית כי בניתוח דומה שערכו בסקירה הקודמת (לחודש מאי), בקרב רוכשי דירה ראשונה באזור ב"ש, עלו גם כן ממצאים המרמזים על עלייה משמעותית במינוף של הזוגות הצעירים, אולם פערי השכר בין הרוכשים במאי 2022 לעומת מאי 2019 היו נמוכים משמעותית מאשר אלו שנרשמו באזור המרכז. כך למשל, השכר הממוצע של הזוגות הצעירים שרכשו את דירתם הראשונה בחודש מאי האחרון באזור ב"ש היה נמוך ב-2% מאשר אלו שרכשו את דירתם במאי 2019 ופער השכר החציוני עמד על 9% (לעומת פערי שכר של 12% ו-20%, בהתאמה, בהשוואה דומה באזור המרכז). באגף הכלכלנית מציינים כי הפערים ברמות המחירים בין שתי תקופות זמן אלו (2022 -2019) היו דומים בשני האזורים. ממצאים אלו עשויים לרמז על שיעור מינוף גבוה יותר של הרוכשים הצעירים באזור המרכז (לא רק בהשוואה למי שרכשו דירה באזור זה ביוני 2019, אלא גם בהשוואה לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה ביוני השנה, אף כי רמות השכר של הרוכשים במרכז כפולות מאלו שרכשו בפריפריה). לחלופין עשויים ממצאים אלו לרמז על תמיכה כספית גבוהה יותר של הורי הזוגות הצעירים הרוכשים את דירתם במרכז (דהיינו, סיוע משמעותי יותר בהעמדת ההון העצמי), לעומת מי שרוכשים את דירתם הראשונה בפריפריה.

רבע מהרוכשים באזור תל אביב – הייטקיסטים

באזור ת"א דווקא נרשם גידול חד של 18% ברכישות דירה ראשונה בחודש יוני בהשוואה ליוני אשתקד (וגידול של 11% בהשוואה לחודש הקודם).זאת לאחר שבשלושת החודשים הקודמים נרשמה ירידה ברכישות אלו. יתכן שמבצעי מכירות של מספר קבלנים תרמו לזינוק זה ברכישות הצעירים באזור ת"א (63% מהדירות שרכשו היו דירות חדשות). כמו-כן בולטת שכיחות יחסית גבוהה של רוכשים המועסקים בענף ההייטק (רבע מהרוכשים), כאשר שכרם הממוצע עמד על 58.6 אלף שקל, גבוה כמעט פי שניים מהשכר הממוצע של כלל רוכשי דירה ראשונה באזור זה בחודש יוני.

ירידה של 18% במכירות משקיעים

מכירות המשקיעים בחודש יוני עמדו על 2.4 אלף דירות, ירידה של 18% בהשוואה ליוני אשתקד, שיעור ירידה מתון בשש נקודות אחוז מזה שנרשם בסך מכירת דירות יד שניה. בהשוואה לחודש הקודם נרשם גידול של 4% במכירות המשקיעים, בדומה לסך הגידול שנרשם ברכישת דירות יד שניה. בפילוח גיאוגרפי בולטים אזורי ירושלים והמרכז בירידות חדות במכירות אלו, בדומה לשיעורי הירידה שנמצאו באזורים אלו בסך מכירת דירות יד שנייה. מנגד בולט אזור ב"ש עם גידול של 20% במכירות המשקיעים, בעוד סך מכירת דירות יד שנייה באזור זה ירד ב-5% לעומת יוני אשתקד.

דריכות במשק לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי. אחרי מדד יוני שטיפס ב-0.4%, צופים רוב הכלכלנים כי מדד יולי יעלה בשיעור של כ-0.7%. פירוש הדברים הוא שהאינפלציה השנתית תתקרב ל-5%, לעומת 4.4% ב-12 החודשים עד יוני 2022.

אז מה צופים הכלכלנים למדד?

בלידר שוקי הון, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, צופים כי מדד יולי יעלה ב-0.7%. לדבריהם, המדד יושפע מעליות מחירים במזון, דלקים, דיור ונסיעות לחו"ל. במבט לעתיד אומרים בלידר כי הייסוף החד בשקל מול סל המטבעות – 9%  מתחילת יולי, משמעותו אינפלציה מתונה יותר בחודשים הקרובים, ובהתאם לזאת הם הורידו את תחזית האינפלציה לשנה קדימה ל-2.2%.

כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות אלכס זבז'ינסקי, צופים כי מדד יולי יטפס ב-0.5%. לדבריהם, קצב האינפלציה צפוי להמשיך לעלות לפחות עוד מספר חודשים, אך ציפיות האינפלציה ירדו, בהתאם למתרחש במדינות אחרות, ואף יותר. ככל הנראה התחזקות השקל יכולה להסביר ירידה חדה בציפיות בישראל, אולם קיימת כאן סתירה מסוימת. התחזקות השקל תלויה בהמשך העליות בשוק המניות שיכולות להתקיים אם אין מיתון או האטה חריפה. אולם, בלי מיתון או האטה יהיה קשה יותר להחזיר אינפלציה ליעד, מה שאמור לדחוף לעליית ריבית חזקה יותר בארה"ב ולהשליך גם על ישראל.

כלכלני הראל, בראשות עפר קליין, צופים כי מדד בשיעור של 0.7%-0.8% בשל עלייה עונתית במחירי הנופש, עלייה משמעותית במחירי השכירות והעלייה החדה במחיר הדלק. מנגד, הירידה החדה במחיר הנפט (ובמרווחי הזיקוק באירופה) והייסוף החד בשקל (כ-7% מול הסל מתחילת יולי) הפחיתו את התחזית למדדים הבאים. לדבריהם, המדדים הקרובים לא משנים את הערכתם שבנק ישראל יעלה את הריבית בחצי אחוז בישיבתו ב-22 באוגוסט כשבועיים כשברקע עליית ריבית משמעותית נוספת גם בארה"ב וגם באירופה.

הריבית במשק עולה ומדביקה כצפוי את ריבית המשכנתא. העלייה הזו מייקרת את רכישת הדירה בכמה אחוזים נאים. מבדיקת הון עולה כי הריביות השקליות עלו בכ-1.5% מתחילת השנה (במשכנתאות לטווחים ארוכים) והמשמעות היא שלרוכש ממוצע (עם משכנתא של כחצי מערך הנכס), מדובר בעצם בעליית מחיר הדירה של כ-3%-4% לפחות.

הריבית הממוצעת של מסלול שקלי לתקופה של יותר מ-25 שנה עומדת על 4.75% – כך עולה מנתוני בנק ישראל כאשר היא היתה כ-3.3% בתחילת השנה. הריבית לטווחים קצרים יותר, נמוכה יותר, אבל גם היא התייקרה ב-1.3%-1.4%. בכל מקרה, המשכנתא הממוצעת כיום שנלקחת על ידי רוכשים חדשים היא לתקופה שעולה על 20 שנה.

גם המסלולים השקליים בריבית משתנה התייקרו לכיוון ה-4.7% ובמקביל הריבית הממוצעת על המשכנתאות החדשות צמודות מדד התייקרה לכ-3% במשכנתאות ל-25 שנה ומעלה.

במילים אחרות, בלי קשר לעליות המחירים המטורפות בשוק הדירות – כ-20% בשנה, יש "מכה" נוספת – התייקרות הדירה בעקיפין דרך עליית הריבית.

מחשבון משכנתא