ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי, IBI גמל והשתלמות, מנתח את השווקים ומעריך שכיוון הריבית בארץ עדיין כלפי מטה.

השווקים גועשים.  נתחיל עם הארץ. השבוע שחלף היה בהחלט מעניין. קרנית פלוג תפסה את כל השוק לא מוכן, במהלך נמנומי הקיץ, והורידה ריבית מ- 0.5% ל- 0.25%. בהחלט היו סיבות טובות לכך: ציפיות האינפלציה ממשיכות לרדת, המשק נחלש בגלל הלחימה הממושכת בעזה, זה מצוין להחלשת השקל ועוד ועוד. אבל, איכשהו חשבנו כולם שהיא תמתין קצת – רק בחודש שעבר הורידה ואין עוד הרבה כדורים במחסנית.

קיבלנו רווחי הון נוספים באג"חים. די מדהים. הפעם העליות היו חדות במיוחד, כי אף אחד לא ציפה להורדת ריבית מיידית. בהורדות  קודמות השוק גילם כבר "חצי הורדה". וכן כן, אני ממשיך לכתוב את המשפט שנראה מגוחך עכשיו: כיוון הריבית עדיין למטה…

אחרי מהלך של שנים, גם השקל הצליח להיחלש. חברו כאן מספר גורמים שהעלו חיוך על שפתיה של פלוג. קודם כל, הדולר התחזק מאד בעולם. מול היורו זה מאד בולט: מ- 1.38 ל- 1.32. בנוסף, שתי הורדות ריבית רצופות חודש אחרי חודש, גם הן תרמו. בנוסף, קצת סיפורי היחלשות המשק וחששות לגבי הגדלת הגירעון. אז הנה – הדולר-שקל ב- 3.57. לי זה נראה כמו סוף מהלך, אבל מתרבים אלו החולקים עלי. זה היה תיקון חד, אבל ראינו כמוהו בשנים האחרונות במהלך המגמה של התחזקות השקל. השאלה העיקרית כאן היא כיוון הדולר בעולם ופחות שאלות מקומיות – ישראל עדיין משק איתן.

ו… נגמרה המלחמה! (כנראה). בגלל שאני לא גר בעוטף עזה, המלחמה הזאת תיזכר אצלי כתרגול יציאה מהירה עם ארבעה ילדים לחדר המדרגות והיכרות עם השכנים שלי לבניין. בכל זאת, נקווה שנגמר. יתכן שהצמיחה ברבעון השלישי תהיה שלילית בגלל המלחמה. אז מה? הסיבה ברורה וזה לא אומר כלום לגבי ההמשך. גם לארה"ב היה השנה רבעון עם צמיחה שלילית ואפילו בלי מלחמה. אני לא מתחבר לדיבורים על מיתון בארץ. לא שמעתי על משק במיתון עם מחירי דירות בועתיים. או שיש מיתון או שיש כסף לקנות עוד דירות.

האם גם שוק המניות בארץ יעלה קצת עם הורדת הריבית המפתיעה האחרונה? אולי כן, ביחד עם כניסה מחודשת של הציבור לקרנות 90-10 80-20 וכדומה.

גם בעולם לא משעמם. מדד S&P 500 חצה לראשונה את רף 2,000 הנקודות. בארה"ב עושים עניין ממספרים עגולים, אז זו חגיגה גדולה. האמת, הופתעתי קצת מעוצמת השוק האמריקאי. כנראה שפרמיית השוק "שהכי פחות מושפע מנושאים גיאופוליטיים" יותר גדולה ממה שחשבתי. המחירים בשוק האמריקאי בהחלט לא נמוכים. עוד מפתיע אותי שהשוק האמריקאי עולה יחד עם התחזקות הדולר. בעבר היתה כאן קורלציה הפוכה מובהקת וגם הגיונית – רבים מרווחי החברות האמריקאיות באים מחוץ לארה"ב. עוד דילמה – השווקים המתעוררים עולים במקביל לירידה במחירי הסחורות והנפט. מבולבלים? גם אני. קצת. (אבל למנהלי השקעות אסור להגיד שהשוק מבלבל אותם, כי אז הלקוחות לא יתנו להם לנהל כסף…).

באירופה לא שקט עם הפוטין הזה. שוק המניות האירופאי מתקשה להתאושש בגלל ענייני רוסיה. האם דראגי יפעל עכשיו ויגאל אותנו מהסבל שלנו? נראה בהחלטת הריבית בגוש היורו בתחילת ספטמבר. בניסיון להבין קצת את פוטין פניתי לחבר רוסי שאמר לי: "פוטין זה לנצח, הבלאגן זה זמני. אוקראינה עוד מעט פושטת רגל, ואם לא, החורף מתקרב ופתאום יתקלקל הברז של הגז…". ככה כובשים מדינות במאה ה-

כל כך הרבה מועדונים, וחברי מעדון וכולם מתנקזים לכרטיסי אשראי שונים שרק מחכים, לנו הצרכנים שנתשמש בהם ונהפוך שבויים במרכזי הקניות, בסופרים וברשתות השונות. אצלי תמיד עולה השאלה זה טוב, זה רע, ואיך בעצם אני יכולה לנצל את המצב כשבשוק כרטיסי האשראי כל כך הרבה הצעות וחברויות?

במקרה דנן, אלעל,ולא בטוח שזה כזה אטרקטיבי. אתמול אלעל הזניקה את השוק וסיפרה על כרטיס האשראי החדש שלה בשת"פ עם דיינרס ומועדון YOU. שני כרטיסים היא החליטה להשיק: "פליי קארד" ו"פליי קארד פרימיום", אבל אצל אלעל זה לכאורה מפתה. עכשיו אפשר לצבור נקודות במועדון "הנוסע המתמיד" של אל-על בכל שימוש בכרטיס, וכשהצרכן הישראלי אוהב לטוס לחו"ל, אין ספק שמדובר בפיתוי.

הוא סביר להניח ינצל את המהלך ואולי אפילו יסתער. אבל רגע לפני שאתם מסתערים תחשבו טוב. 

תחשבו האם צבירת נקודות לטיסה אחת בודדת שאולי תהיה זולה יותר בחברה אחרת, שווה להפוך אתכם לקוחות מושבעים של קבוצת רבוע כחול-דור אלון. ע"פ תנאי הכרטיס כפי שפרסמו באלעל, ה"פליי קארד" יעניק על כל  קנייה בסך 250 שקל נקודה אחת של "הנוסע המתמיד" שעד כה יחס ההמרה הממוצע עמד על 750 שקל לנקודה אחת. כמו כן, הכרטיס יעניק 50% הנחה בתשלום על מזוודה אחת נוספת במחלקת תיירים ו-5% הנחה קבועה בדיוטי פרי במטוסי אל-על והטבות נוספות, כולל ברשתות מבית מועדון YOU. דמי הכרטיס יהיו 19.90 שקל בחודש, וניתן להנפיקו רק דרך דיינרס. כרטיס הפרימיום יקנה למחזיקיו יחס המרה משופר יותר: נקודה אחת במועדון "הנוסע המתמיד" על כל קנייה בסך 190 שקל בכרטיס החדש. דמי הכרטיס החודשיים יהיו 31.90 שקל דרך דיינרס, 40 שקל דרך אמריקן אקספרס ו-49 שקל דרך לאומי קארד.  אם תחשבו את הסכומים הללו לשנה אולי תגיעו להנחה שתקבלו בחברות טיסה אחרות. אם תחשבו גם את המחיר שתשלמו על סל הקניות בקבוצת רבוע כחול (מגה), לעומת מרכולים אחרים כמו "רמי לוי", "אושר עד" ועוד אולי תגלו שאפילו תשלמו יותר. כך או אחרת אם החלטתם להצטרף למועדון החדש, תחשבו את המחיר השנתי שתשלמו עבור הכרטיס היוקרתי ותמיד תזכרו שיש לזה מחיר, ועולה השאלה האם בסופו של יום המחיר הזה כלכלי, כך שתהיו מוכנים לשלם עליו… 

שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל סבור שמימון תוכנית מע"מ אפס ומחיר מטרה של משרד השיכון יגיע ממיחזור משכנתאות מסובסדות על ידי המדינה. כך הוא התבטא בכנס של העיתון "כלכליסט".

אריאל התייחס ל למשכנתאות לזכאים ולמחזורים (לקיחת המשכנתאות במקומם) . משכנתאות לזכאים ניתנות על יד משרד השיכון והבינוי בריבית משתלמת. כאשר הריבית  במשק ירדה והמשכנתאות בבנקים המסחריים הפכו למשתלמות יותר הלווים ממחזרים את המשכנתאות, כלומר מחזירים את המשכנתאות למשרד השיכון.  אריאל אמר שבדיקה במשרד החשב הכללי הראתה  שהיקף המשכנתאות  לפירעון עומד על 18 מיליארד שקל. המשכנתאות האלו ניתנות למיחזור ללא קנסות ועלויות (ללא עמלת פירעון מוקדם).

אריאל סבור שרבע מהלווים (32 אלף לווים) ימחזרו את המשכנתאות שניתנו על ידי משרד השיכון  וכך יוחזרו לקופת המדינה כ-4 מיליארד שקל שיממנו את תוכנית מע"מ אפס ואת מחיר המטרה של משרד השיכון.  

עוד אמר אריאל בכנס של "כלכליסט" כי "מחירי הדירות יירדו בשנה הבאה. תכנית מע"מ אפס תעבור ותאושר בסוף אוקטובר השנה ותוכנית זו לצד תוכנית מחיר מטרה, תוריד את מחיר הדירות. שתי התוכניות האלו הן תוכניות גישור לשלב הביניים  את תוכנית מע"מ אפס ניישם לשבע שנים  ומחיר מטרה ניתן להפסיק מתי שרוצים. התוכניות האלו יביאו לירידת המחיר בטווח הקצר. אבל שיהיה ברור אלא תוכניות גישור, הן לא באות במקום החובה שלנו להגדיל את ההיצע של הדירות אלא להתמודד באופן זמני עם הפער שנוצר בין ההיצע לביקוש. במחיר מטרה אנחנו נשווק בשנים 2014 עד 2019  66 אלף דירות, מתוכם כ-6 אלף דירות עד סוף השנה, ו-12 אלף דירות בכל שנה בשנים הבאות. אנחנו גם פועלים בצורה מיטבית  להגדלת ההיצע של הדירות. אנחנו עומדים ביעדי השיווק בדומה לשנה שעברה. עד אוגוסט 2014 שווקו 20 אלף יחידות דיור לעומת 19 אלף דירות בתקופה המקבילה אשתקד. אנו  מגבירים את קצב הבניה. כמו כן, אנו פועלים להסרת חסמים שיאפשרו הגברת השיווקים והיתרי הבניה".

אם חשבתם שמיתון בפתח וריבית נמוכה יובילו לירידה במחירי הדירות, כנראה שטעיתם. מסתבר שדווקא המהלכים שהממשלה עושה כמו גם הורדת הריבית רק יעשו הפוך. הבוקר זה עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים אומר: "ההמתנה ליישום החלטות הממשלה להורדת מחירי הדיור (תוכניות מע"מ אפס ומחיר מטרה), הובילה לירידה נוספת בהיקף התחלות הבנייה ברבעון השני, לאחר ירידה (פחות משמעותית) בשני הרבעונים הקודמים. להערכתנו, נראה ירידה בהתחלות הבניה גם ברבעון השלישי, שוב – בשל התמשכות יישום ההחלטות ובשל מבצע צוק איתן.

נתונים אלו, יחד עם המשך הירידה בריבית הארוכה (המשפיעה על הריבית למשכנתאות) תומכים בלחץ הבסיסי שעדיין קיים, להמשך עליית מחירי הדירות בישראל. לחץ שיכול אף להתגבר במקרה של עלייה משמעותית לארץ מאזורים "חמים" בעולם כמו אוקראינה. בנוסף, בטווח הקצר, העיכוב בקבלת ההחלטות הממשלה בנושא, גם מעלה את הלחץ לעליית שכר הדירה".

מבחינת נעולם

• בארה"ב: הצמיחה טובה יותר ותביעות דמי אבטלה קטנו.

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

• באירופה: האינפלציה מתמתנת שוב, מדדי האמון יורדים והמתיחות עם רוסיה נמשכת.

• בברזיל: התוצר התכווץ ברבעון השני-הבחירות דוחפות את הבורסה למעלה.

• על פי מדד מנהלי הרכש בייצור לאוגוסט: התרחבות בפעילות הכלכלית בהודו, סין, רוסיה וטורקיה.

נגידת בנק ישראל הד"ר גרנית פלוג, מזהירה את הציבור ובעיקר את הממשלה בבוקר זה, ודורשת שמירה על מסגרת תקציבית לקראת תקציב 2015. "גירעון צעבר ל-3%, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו – ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק (שבשנה שעברה למשל, הגיעו ל-38 מיליארד שקלים)–ויקטינו את התקציב העומד לרשות מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה ושאר סעיפי התקציב, ויאלץ את כולנו לממן אותם, בסופו של דבר, באמצעות העלאת מסים חדה בעתיד". את הדברים אמרה בוועידה הכלכלית של העיתון כלכליסט. "יש הטוענים שצרכי השעה מחייבים את הגדלת הגירעון על מנת לתמוך בפעילות במשק מעבר לתמיכתה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה. להערכתי, ניתן להצדיק עליה מסוימת בגירעון לעומת זה המתוכנן בשל הצורך לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן, שהן חד פעמיות באופיין, ולנוכח ההאטה המסתמנת בצמיחה הפועלת להגדלת הגירעון דרך הירידה בתקבולי המיסים. ואולם, סטייה מעבר לכך, כלומר גירעון שיעלה על 3 אחוזי תוצר, כרוכה בהגדלה של הסיכון לאובדן אמינות".

לדבריה, תקופות מאתגרות כאלו הן גם הזדמנות להעריך מחדש החלטות קודמות. אנו עומדים בפני הכרעות בתקציב המדינה לשנת 2015, ועלינו לקבל אותן באחריות המתבקשת לאור הנסיבות. לפני שאציג את המלצותיי לתקציב המדינה, אתחיל ברשותכם בסקירה קצרה של המציאות הכלכלית בפניה אנו ניצבים.

המשק הישראלי מושפע מאד מההתפתחויות בכלכלה העולמית ולכן, עם תחילתו של משבר החובות האירופי באמצע שנת 2011, החלה גם אצלנו ירידה בקצב הצמיחה. בזכות התמיכה של המדיניות המוניטרית, שבאה לידי ביטוי בהפחתות ריבית ורכישות מטבע חוץ, הירידה בצמיחה הייתה מתונה יחסית; ירדנו לקצב של כ-3 אחוזים בשנה, גבוה מזה שבמרבית המדינות המפותחות. כך, למרות הירידה בקצב הצמיחה, ראינו, עד לאחרונה, בשוק העבודה המשך ירידה בשיעור האבטלה ועלייה בשיעור התעסוקה, גם זאת, בניגוד למרבית המדינות המפותחות.

מאז תחילת השנה מסתמנת האטה נוספת של הצמיחה, וגם האירועים הביטחוניים צפויים להשתקף בעוד האטה ברבעון השלישי. הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שעיקר ההשפעה היא זמנית, ולאחר סיום הלחימה המשק מתאושש במהירות. זאת למעט ענף התיירות, שבדרך כלל חוזר לרמות הפעילות שקדמו ללחימה רק לאחר כשנה.

על רקע סביבת הצמיחה המתונה, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ראתה לנכון לנקוט במדיניות שתעניק  למשק  תמיכה נוספת בשעה זו, ועל כן הפחיתה את הריבית פעמיים, חודש אחר חודש. אחת התוצאות של הפחתת הריבית היא הפיחות שראינו בשבועות האחרונים, המקל על הענפים החשופים לתחרות מהעולם להתמודד בסביבה של ביקוש עולמי מדשדש, ובכך מונע העברת קווי ייצור לחו"ל, סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. מדיניות הריבית איננה פועלת בחלל ריק, ויש לה השלכות גם על הביקוש לדיור. אולם, הפתרון היסודי לבעיית הדיור חייב לבוא מכיוון של הגדלת ההיצע. בהקשר זה, הירידה בהתחלות הבנייה שראינו בחודשים האחרונים מטרידה במיוחד.

דיוני התקציב לשנת 2015 מעמידים בפנינו אתגרים לא פשוטים. אנחנו חייבים לגשת אל החלטות התקציב מתוך התחשבות בצרכי השעה, אך באותה נשימה עלינו לגלות אחריות ולהתחשב בתוצאות של החלטות אלו לאורך זמן. ההחלטות שהממשלה צריכה לקבל הן על היקף ההוצאה, סדרי העדיפויות בחלוקת ההוצאה, והיקף ההכנסות הנדרש. הפער בין ההכנסות להוצאות הוא הגירעון של הממשלה.

אז היכן אנו עומדים? הגירעון המבני, זה שאינו תלוי בזעזועים חד פעמיים או מחזוריים העוברים על המשק, הוא מהגבוהים ב–OECD כבר כיום. לאחר פריצת מסגרת הגירעון לשנת 2012, התחייבה הממשלה לתוואי גירעון חדש, גבוה מזה שתוכנן קודם לכן. על פי תוואי זה, יעד הגירעון לשנת 2015 הוא 2.5% מהתוצר. ואולם, עוד לפני התממשות הזעזועים העוברים על המשק בעת האחרונה–ההאטה הנוספת בצמיחה ומבצע צוק איתן והעליה בהוצאות הביטחון–לאור החלטות הממשלה שכללו בין השאר את תכנית מע"מ אפס על דירות וביטול העלאת המס בתחילת 2014, כבר הסתמן שהגירעון המבני יעלה לסביבה של 3%, שמשמעותה עליה ביחס החוב לתוצר של ישראל.

חריגה מייעד הגירעון אל מעבר ל-3 אחוזים תחשוף את המשק לסיכון משמעותי ולכן עלולה לפגוע במשק, כלומר, באזרחים, בכל אחד ואחת מאתנו.

מבצע צוק איתן חידד גם את דילמות התקציב שקשורות בגודל העוגה ובחלוקתה: 

הייתי מאוד רוצה לעמוד פה היום ולומר לכם שהממשלה יכולה לעשות גם, וגם, וגם ועכשיו. שאפשר גם להסתפק בהכנסות הצפויות כדי לתקצב את כל צרכי הביטחון באופן שיאפשר להבטיח מענה הולם לכל האיומים, וגם להימנע מקיצוץ תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.

הייתי מאוד רוצה לומר לכם שממשלת ישראל תוכל כבר בשנה הקרובה להגדיל את תקציב החינוך ולהבטיח יום לימודים ארוך, צהרונים, חינוך טכנולוגי, השכלה גבוהה משובחת עם מחקרcuttingedge בכל התחומים, וגם לתת למערכת הבריאות מספיק כדי שנוכל להשאיר במערכת הציבורית את טובי הרופאים ולקצר את התורים, וגם לסלול כבישים ומסילות רכבת שיקרבו את הפריפריה למרכז, ולאפשר לנו סוף סוף תחבורה ציבורית הולמת. 

הייתי רוצה לומר שלא רק צריך, אלא שגם אפשר, להקל כבר עכשיו על העוני של אלה שאינם יכולים לעזור לעצמם, וגם להגדיל את מענק העבודה כדי לתמוך באלה שעובדים קשה ובכל זאת נותרים מאחור.

הייתי רוצה להבטיח שנוכל להרחיב את התמיכות במחקר ופיתוח, ובשאר מנועי הצמיחה של המשק, שיאפשרו למצות את  היתרונות היחסיים שלנו ולהפיק את המקסימום מהחדשנות והיצירתיות הישראלית, ששמה הולך לפניה בתעשיות המתקדמות ביותר בעולם.

ויותר מכל, הייתי רוצה לומר לכם שניתן לבצע את כל אותן תוספות ראויות לתקציב מבלי שאף אחד מאתנו ישלם על כך. לא אנחנו, וגם לא הילדים שלנו, ושלמרות שלא נעלה מיסים ולא נבטל פטורים, נוכל לשמור על המשק מפני זעזועים בלתי צפויים, כדי שאם ניקלע שוב לסופה, מקומית או עולמית, כזו שבה כל הספינות שמסביבנו מיטלטלות, נוכל שוב לנווט את ספינת המשק הישראלי לחוף מבטחים, בזכות האמינות שצברנו והמדיניות האחראית שהובלנו, כמו בסערה הקודמת.

אבל ברור לכם שלחשוב שניתן לעשות כל זאת כאן ועכשיו זו אשליה. 

חובתי, להציג לממשלה ולציבור את ניתוח המציאות כפי שהיא, ולהציע לממשלה מדיניות תקציב אחראית ושקולה המסמנת אופק של צמיחה כלכלית.

על הממשלה לתת פתרון להוצאה אזרחית מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, שמקשה על מתן מענה הולם לאתגר הכלכלי והחברתי המרכזי של צמצום הפערים בחברה הישראלית. הוצאה אזרחית נמוכה, משמעותה הקצאת משאבים מועטים מידי לתמיכה בצמיחה שתגיע לכל חלקי האוכלוסייה. תהליך צמצומה של ההוצאה האזרחית  לרמה הנמוכה ביותר ב-OECD הביא אותנו לנקודה בה אנחנו מתקשים לספק את השירותים הציבוריים באופן שיאפשר לנו להתמודד עם האתגרים החברתיים שבפנינו. לכן נדרשת הגדלה מושכלת ואחראית של התקציב. עלינו להשכיל לחלק את המשאבים בין הצרכים של הטווח הקצר, לבין הגורמים שיסייעו להגדיל את הרווחה בטווח הארוך, ועלינו לבחון איזה פטורים ממס רצוי לבטל ואילו מיסים כן אפשר להגדיל.

 להוצאה האזרחית יש תומכים רבים. כולנו רוצים להידמות למדינות המובילות בעולם: אנחנו רוצים חינוך שיחזיר אותנו לראש טבלאות מבחני ההשוואה הבינלאומיים, בריאות שנוכל להמשיך להתגאות בה, תחבורה ציבורית ומערכת כבישים כמו באירופה, מוסדות אקדמיים כמו באמריקה, ורווחה כמו בסקנדינביה. מצד שני, גם למיסים נמוכים, כידוע, תמיכה רבה בציבור ובקרב קובעי המדיניות. אבל התוצאה של משאלות לב סותרות אלו הנה גירעון גבוה. עלינו להכיר בעלות של הבחירות הכלכליות שאנו עושים, וכנגידת בנק ישראל חובה עלי להתריע מפני התפתחות של גירעונות חריגים, העלולים לסכן את החוסן הכלכלי של כולנו.

היקף תעשיית קרנות הנאמנות הגיע בסוף חודש אוגוסט ל-268 מיליארד שקל – כך עולה מבדיקת מהון להון. בסוף החודש שעבר (יולי) היקף הנכסים בתעשייה הסתכם ב-263 מיליארד שקל, ובתחילת השנה עמד היקף הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות על 230.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הגדולה ביותר בקרנות היא אג"ח בארץ שבה מנוהלים כ-69 מיליארד שקל, כאשר בתחילת השנה נוהלו בתחום זה מתחת ל-50 מיליארד שקל. בתחום בולט נוסף –  אג"ח מדינה מנוהלים 45 מיליארד שקל לעומת 32 מיליארד שקל בתחילת שנה.

הקרנות הכספיות מנהלות כ-61 מיליארד שקל בדומה להיקפם הכספי בתחילת השנה.

הקרנות המנייתיות הן עדיין בהיקף נמוך משמעותית מקרנות האג"ח, אם כי הן גדלות בהיקפם בחודשים האחרונים. הקרנות המתמחות במניות בארץ מנהלות כ-9.8 מיליארד שקל, בהשוואה ל-8.8 מיליארד שקל בתחילת השנה. הקרנות המתמחות בהשקעה במניות בחו"ל מנהלות 8.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-5.4 מיליארד שקל בתחילת השנה.

הצעה של בנק ישראל להעמיד נציב לתלונות הציבור בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, עולה בימים אלו בבנק ישראל. אם אכן זה יקבל תוקף מדובר באימוץ טיוטת של ה-OECD. הרעיון שעולה בימים אלו בבנק ישראל ייצא לפועל כנראה עד לסוף השנה הנוכחית, 2015. ותפקידו של הנציב יהיה לטפל בתלונות הציבור והוא יהיה חבר בהנהלה הבכירה של הבנק או כפוף ישירות לחברי ההנהלה.

בכך בעצם יאפשר בנק ישראל לציבור להתלונן נגד הבנקים וחברות האשראי, רק נשאלת השאלה האם הבנקים וחברות האשראי אכן יקשיבו לרחשי ליבו של הציבור. 

מהטיוטה עולה כי "הפיקוח על הבנקים רואה בטיפול התאגידים הבנקאיים בתלונות הציבור כלי חשוב להבטחת אמון הציבור במערכת הבנקאית, להבטחת ההוגנות ביחסים שבין התאגידים הבנקאיים ללקוחותיהם, לשמירה על המוניטין ולשמירה על ציות לחובות החלות על תאגידים בנקאיים בהתאם להוראות הדין והנחיות הפיקוח על הבנקים, ועל הבנקים להעמיד בפני נציב תלונות הציבור מערכות מחשוב וגישה מלאה לנתוני הבנק. הנציב יצטרך לבחון את התלונות המגיעות עליו ולהעביר את תשובת הבנק למתלונן תוך 45 יום. זאת ועוד, הנציב יגיש להנהלת בנק דו"ח רבעוני – דוח שיעבור גם לבנק ישראל. הדיווח של הנציב יכלול מידע על מספר התלונות ודרכי הטיפול בהם כמו גם פירוט על כספים ששולמו כתוצאה מהתלונה".

בנק ישראל והאוצר ממשיכים להתכתש. בבנק ישראל סבורים שיש להטיל מיסים באוצר מתעקשים שלא. האמת שזה לא כך כך מדוייק. באוצר כנראה סבורים שבנק ישראל צודק, אבל שר האוצר, מר יאיר לפיד  מתעקש שהוא יודע טוב מכולם (אפילו מהנגידה, ד"ר קרנית פלוג). אגב, הוא אמר השבוע שהיא לא מבינה בעסקים. כן, הוא מבין. הוא אמר השבוע שלא היה צריך לומר זאת. הוא לא התנצל (הוא וסביבתו) על האמירה, אלא על כך שהיא יצאה החוצה.  כן, זהו שר האוצר שלנו!

בכל מקרה, עכשיו מציע בנק ישראל לבטל את הפטור על קרנות השתלמות שזה מהלך הגיוני ונכון, בהינתן מצב המשק, והיתרונות הגלומים בקרנות ההשתלמות (שמפלים לטובה את המחזיקים בהם, על פני אפיקי ההשקעה האחרים). אבל, מהלך כזה יהיה קשה ליישום, כך לפחות מלמדת ההיסטוריה, בכל פעם שניסו לגעת בקרנות ההשתלמות המהלך הזה לבסוף נכשל.

קרנות ההשתלמות הן חלק מהחיסכון הפנסיוני . חיסכון זה, שמשמעותו חיסכון לטווח ארוך מורכב משלושה סוגים עיקריים – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל כשבתוך קופות הגמל יש את קרנות ההשתלמות. אלא שקרנות השתלמות הם לא ממש כלי חיסכון לטווח הארוך, אלא יותר מיועדות לטווח הבינוני. קרן השתלמות היא סוג של תכנית חסכון לטווח של 6 שנים. בקרן הזו העובד והמעביד מפקידים כספים באופן שוטף מדי חודש, כאשר גובה ההפרשה / הפקדה תלוי בגובה השכר של העובד. קרן השתלמות נהנית מהטבות מס משמעותיות ביחס לאפיקי חיסכון אחרים והיא מיועדת לשני סוגי העובדים – עצמאיים ושכירים.

בתום תקופת החיסכון, החוסכים בקרנות ההשתלמות יכולים למשוך את הכספים בקרן ולא לשם מס (המשיכה/ מימוש פטורים ממס על הרווחים). גובה ההפקדה בקרן השתלמות תלוי בגובה השכר. למעשה, השכר של העובד  מהווה את הבסיס להפרשה לחסכון בקרן השתלמות. אבל, זה לא כל כך פשוט – השכר של העובד משתנה, יש חודשים עם תוספות חריגות, יש חודשים עם בונוסים, יש חודשים בלי תוספות, שעות נוספות ובונוסים. מה קובע, איזו משכורת רלבנטית להפרשות? ובכן המשכורת הקובעת היא הכנסת העובד, בניכוי שעות נוספות, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאות ותשלומים מיוחדים. תקרת השכר לשכירים עומדת על כ-16 אלף שקל לחודש ומתעדכנת אחת לתקופה. לא כדאי, לא מומלץ וכמעט לא מתרחש  בפועל שהמעביד מפקיד מעבר לתקרה הזו, שכן במצב של הפקדה ביתר, העובד מחויב במס שולי על ההפרש

לא בטוח שהנתונים האחרונים שמפרסם היום משרד האוצר בנוגע למכירת דירות בשוק אמורים לעודד אותנו. נכון אמנם בחודש יוני נרשמה ירידה של 15 אחוזים בהשוואה לשנה שעברה, כאשר בנטרול מכירות הדיור הציבורי (עמידר ועמיגור) ומהלך של שיוך דירות לחברי קיבוצים מגיע שיעור הירידה ל-20 אחוזים, זאת בהמשך לירידות חדות של 30 אחוזים ו-38 אחוזים שנרשמו בחודשיים הקודמים (בהתאמה, בהשוואה לאפריל-מאי אשתקד). אבל בכל זאת מדובר בתקופה בעיייתית מבחינה בטחונית ובעיקר המתנה להחלת חוק מעמ אפס. יש מי שיחשוב אולי אפילו בקרב מקבלי ההחלטות שהנה, הצלחנו לבלום את עליית מחירי הדירות. מה גם שהלמס מפרסם היום על ירידה בהתחלות בניה, אבל יחד עם זאת בל נשכח את התקופה ואת מצב המשק ובעיקר הריבית האפסית. 

סיום הלחימה וריבת אפס דווקא עלולים לעודד ריכשה חוזרת של דירות ובמצב בו היצע השוק יורד יכולה לבוא הסתערות קונים ומכן העלאת  מחירים נוספת. אולי אף חזקה יותר מזו של השנה החולפת כי לשוק נתונים משלו. 

אז מה מפרסם לנו האוצר:   

רכישות הזוגות הצעירים, אף שרשמו גידול של 4 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם, עדיין נמוכות משמעותית, בשיעור של 38 אחוזים, בהשוואה ליוני אשתקד. זאת בהמשך לירידות של למעלה מ-40 אחוזים מאז חודש אפריל האחרון, עם פרסום ההחלטה על הכוונה להחיל שיעור מע"מ אפס על "דירה ראשונה". יש לציין כי בהשוואה לשני הסגמנטים האחרים של השוק, המשקיעים ומשפרי הדיור, שיעורי הירידה ברכישות הזוגות הצעירים בחודש יוני גבוהים משמעותית מאשר אלו שנרשמו בקרב המשקיעים ומשפרי הדיור, הרבה מעבר לפערים בשיעורי הירידה ביניהם בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ראה תרשים 2). עובדה זו עשויה להיות מוסברת בציפייה גוברת של הזוגות הצעירים לכניסתו לתוקף של מהלך זה.

משקל המשקיעים בסך העסקאות רשם ירידה משמעותית של 2.5 נקודות אחוז בחודש יוני, לאחר שהתייצב על שיעור של 25 אחוזים מאז תחילת 2014. הירידה החדה במשקל המשקיעים הקיפה את כל האזורים, למעט ת"א, בה נרשם גידול חד של 7 נקודות אחוז. הגידול ברכישות המשקיעים בת"א חל בין היתר על רקע שיווק של שני פרויקטים גדולים חדשים באזור זה, אשר בניגוד לאזורים אחרים, מתאפיין בשיעור גבוה של משקיעים מקרב רוכשי דירות חדשות. במידה ותימשך המגמה של ירידה ברכישות המשקיעים, במקביל לירידה ברכישות הזוגות הצעירים, יש בכך כדי ללחוץ כלפי מעלה את מחירי השכירות.

היקף מכירות המשקיעים בחודש יוני נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם, כמו גם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשיעור מסך העסקאות בדירות יד שניה ירד משקל המכירות של המשקיעים לשיעור של 17 אחוזים בלבד, בהמשך לירידה רצופה מאז ינואר 2014 (בו נכנס לתוקף ביטול הפטור ממס שבח למשקיעים) אז היוו מכירות המשקיעים חמישית מכלל מכירות יד שניה. הירידה במשקל מכירות המשקיעים בולטת במיוחד באזור ב"ש, משיעור של 30 אחוזים בינואר לשיעור של 24 אחוזים ביוני. אחד ההסברים לירידה החדה יותר במכירות המשקיעים באזור ב"ש, הינה העובדה שמשך תקופת ההחזקה בנכס ע"י המשקיעים באזור זה קצר משמעותית בהשוואה ליתר האזורים. לפיכך, שיטת החישוב הלינארית של מס השבח מביאה את שיעור המס האפקטיבי באזור זה לרמה גבוהה יותר בהשוואה לאזורים האחרים.

נתונים ראשוניים לחודש יולי מצביעים על רמת עסקאות דומה לזו של חודש יוני, אולם נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

במחצית הראשונה של  2014 נרשמה ירידה של 10.8% במספר הדירות שהוחל בבנייתן, וכן ירידה של 7.0% במספר הדירות שהסתיימה בנייתן. האם מתחיל להיווצר חוסר בדירות בגלל שכל הירידות הללו? האם נראה המשך התנפחות מחירים בגלל ריבית נמוכה, עודפי ביקוש והיצע נמוך? דילמה.

הנתונים שהלמ"ס מפרסם היום אמורים להדליק נורת אזהרה לכולנו ובעיקר לממשלה אם היא רוצה כל כך לעצור את עליות המחירים בשוק הנדל"ן. מהנתונים עולה כי התחלת בנייה – במחצית הראשונה של 2014 הוחל בבנייתן של כ–20,850 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-31% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים). מספר הדירות שהוחל בבנייתן בתקופה זו היה נמוך ב-10.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מסיכום מוקדם של נתוני הסקר.

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2014 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-30% מכלל הדירות, ואילו במחוז הדרום– כ-10% בלבד מסך הדירות (לוח א ולוח 4). 

במחצית הראשונה של 2014, על פי נתונים מנוכי עונתיות, חלה ירידה של 12.2% בהשוואה למחצית השנייה של 2013. כ-49% מהדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2014 נבנו על קרקע בבעלות פרטית (לוח 2).

במחצית הראשונה של 2014 נרשמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-20% במחוז תל אביב, של כ-17% במחוזהדרום, של כ-8% במחוז חיפה ושל כ-6% במחוז המרכז. לעומת זאת, במחוז ירושלים נרשמה, באותה תקופה, עלייה של כ16%.במחוזהצפון לא חל שינוי.

רוב הדירות (כ-68%) שהוחל בבנייתן במחוזהצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-9% במחוז תל אביב.

המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, בתקופה זו, היה ביישובים: ירושלים (כ-2,100) וראש העין (כ-1,310). בתקופה זו הוחל בבנייתן של כ-290 דירות בחריש, לעומת כ-7 דירות בממוצע, בתקופה המקבילה בשנים 2011-2013. בחלק מהיישובים חלה עלייה במספר הדירות שהוחל בבנייתן בארבע השנים האחרונות: ראש העין, ירושלים, רעננה ועפולה. לעומת זאת, בבאר שבע נמשכת מגמת הירידה. בחלק מהיישובים יש שינויים שמקזזים שינויים הפוכים בשנים קודמות, כך למשל ברמת גן במחצית הראשונה של 2012 הוחל בבנייתן של כ-420 דירות, בתקופה המקבילה ב-2013 ירד מספר הדירות לכ-230 ובמחצית הראשונה של 2014 עלה לכ-510. באשדוד במחצית הראשונה של 2011 ו-2013 הוחל בבנייתן של כ-180 ושל כ-140 דירות, בהתאמה, ובתקופה המקבילה ב-2012 וב-2014 עלה ל-440 ול-455, בהתאמה.

גמר בנייה – במחצית הראשונה של 2014 הסתיימה בנייתן של כ-19,830 דירות, כ-7.0% פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. כ-32% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים – לוחות 1 ו-3, ותרשים 3).

המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, במחצית הראשונה של 2014, היה במחוז המרכז – כ-32% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבכל אחד מהמחוזות חיפה וירושליםכ-9% בלבד. לוח ג ולוח 4.

במחצית הראשונה של 2014, במחוזותהדרום והמרכז נרשמה ירידה של כ-26% ושל כ-17%, בהתאמה במספר הדירות שבנייתן הסתיימה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובמחוז תל אביב נרשמה עלייה של כ-23%.

דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף מרס 2014 ב–94.5 אלף דירות לערך, והיה גבוה ב-3% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף יוני 2013 (לוח 6). זהו המספר הגבוה ביותר של דירות בבנייה פעילה שנרשם מאז סוף שנת 1996.

שטח הבנייה

התחלת בנייה– במחצית הראשונה של 2014 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ–5.0 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-6.2 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 20%. מכלל השטח שבנייתו החלה במחצית הראשונה של 2014, 81% נועד למגורים ו-19% נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 5). שטח הבנייה שלא למגורים ירד בכ-49%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

גמר בנייה – במחצית הראשונה של 2014 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב–5.2 מיליון מ"ר, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה במחצית הראשונה של 2014, כ–24% נועד לבנייה שלא למגורים, עלייה של כ-3%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (לוח 5).

בבנייה פעילה– סך כל שטח הבנייה, לכל הייעודים, שנמצא בבנייה פעילה בסוףיוני 2014, הסתכם ב–23.2 מיליון מ"ר לערך, דומה לסוף יוני 2013. מסך כל שטח זה, 73% נועד לבנייה למגורים והיתר, 27%, נועד לבנייה שלא למגורים.