כשראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר אמש  בראיון לערוץ 2 כי צריך להגדיל את תקציב הבטחון ברור לכולנו שזה יבוא על חשבון הציבור. על חשבון המיסים שנאלץ לשלם כנראה כבר בתקציב 2015. זה בטח נכון כשהריבית נמוכה כל כך, כשמבנק ישראל לוחצים על הממשלה לא לחרוג מהחוב הלאומי ומהגרעון שלה  ובעיקר כשהבטחון צועק הצילו, חמאס. והבוקר גילינו שראש הממשלה אכן מכין את הקרקע היטב.  

עם פתיחת ישיבת הממשלה היום הכירז ראש הממשלה שוב כי "הביטחון קודם לכל". ואם מערכת הביטחון דורשת תוספות תקציביות אדירות של עשרות מיליארדי שקלים, כנראה שהוא יהיה קשוב להבטחון ויעביר את הכספים שהבטחון דורש. הרי זה לטובת כולנו. אותה ישיבת ממשלה דנה בעצם בקיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה בהיקף 1.9 מיליארד שקל. זה יבוא לידי ביטוי סביר להניח בחינוך, בבריאות, ברווחה ובכל מה שעוזר לנו איכשהו לשרוד במדינה הזו. יחד עם זאת, נתניהו הכריז בישיבה כי יסייע  בתוכנית חומש לישובי עוטף עזה בהיקף מיליארד וחצי שקל ושבתוך חודש נביא חבילה דומה לפיתוח יישובי הדרום. "אנחנו מחוייבים לישובים אלה ורוצים להעצים אותם. הדבר השלישי שנעשה היום זה למלא את החוסרים של מערכת הביטחון – הביטחון קודם לכל", אמר. 

כך או כך אם חשבתם שהשנה תתחילו לחיות כמו שצריך בזכות הממשלה, כדאי לגנוז מחשבות אלו. הזמן כעת הוא לחסוך ולצמצם כי תקציב לטובת הציבור לא יהיה. 

השוואה בין פיקדונות – מסלולים שקליים בריבית משתנה, מי (איזה בנק) נותן תשואה גבוה יותר.  קיימות מספר אלטרנטיבות להשקעה סוליידת של הכספים שלכם – אגרות חוב ממשלתיות שקליות (בעיקר קצרות, כי הארוכות מעט מסוכנות יותר – תלוי במח"מ), הקרנות נאמנות השקליות והקרנות הכספיות, מק"מ ופיקדונות בבנקים. הנה השוואה של הפיקדונות בבנקים, לצד אגרות חוב מסוג גילון (אגרות חוב ממשלתיות) –

הרפורמה במיסוי מקרקעין שנכנסה לתוקף בתחילת השנה היתה אמורה לגרום לירידה במחירי הדירות – זה לא קרה, מחירי הדירות עלו ביחס לשנה שעברה במעל 6%, כמות העסקאות ירדה בתקופה זו במעל 20%. איפה הדיבורים על ירידה במחירים, איפה כל התחזיות כי מס שבח יגרום למכירה משמעותית של דירות? בפועל, המגמה של עליות המחירים נמשכה.

מס שבח אמנם צודק מהמצב הקודם (פטור ממס שבח תחת תנאים מסוימים על דירה שנייה), אבל מתברר שאנשים לא ממהרים למכור (למרות שמס שבח ליניארי ואמור לעלות על פני זמן) . השוק פשוט הפנים שיש מס על רווחי ההשבחה (רווח ההון) ממכירת דירות, בדומה לרווחים בנכסים אחרים, ומכיוון שהנכס הזה – דירה, עדיין מספק תשואה טובה יותר מהאפיקים האחרים (לצד סיכוי לרווח במימוש), לא ממהרים לממשו. בפועל, המשקיעים עדיין רוכשים דירות ומשכירים אותם, והמגמה הזו גדלה בחודשים האחרונים.

אז נכון, לא עברה אפילו שנה, מדובר בטווח מאוד קצר, ובכל זאת, בינתיים המטרה לא הושגה – מחירי הדירות לא ירדו בגלל הרפורמה במיסוי – מס שבח   לא תרם להיצע הדירות, מס רכישה לא פגע בביקוש לדירות, עלייה במס רכישה על דירות יוקרה למשל היתה אמורה לעצור את הביקושים לשוק זה, זה לא קרה בעוצמות שציפו.

גם תוכנית מע"מ אפס, עוצרת את השוק, והמטרה הצפויה – ירידה במחירי הדירות כתוצאה מיישום התוכנית הזו, ממש לא ברורה. ראשית, לא ברור שהתוכנית תיושם, שנית – גם אם תיושם היא נוגעת רק בחלק מהשוק – דירות יד ראשונה מקבלנים ורק לזוגות צעירים ורק עד סכום מסויים. למעשה, נראה שהתרחיש ההפוך, צפוי יותר – עליית מחירים. השוק קפוא בגלל שהתוכנית תקועה; הרבה יושבים על הגדר ומחכים, וברגע שהם יחזרו לשוק יתעוררו הביקושים מחדש והמחירים יכולים לעלות למעלה.   

ובעיית הבעיות, אם כל הבעיות של שוק הנדל"ן זו הריבית – הריבית האפסית מחממת ומתדלקת את השוק – בריבית כזו רוכשים פוטנציאלים מתלהבים ושמחים לקחת משכנתא, בריבית כזו, המשקיעים רוצים לקנות דירות ולהשכיר בתשואה טובה יותר מהריבית שאותה הם מקבלים על הכסף בבנק.

אפסילון מעלה דמי ניהול בשלוש קרנות נאמנות. בקרן  אפסילון (4D) ETF מניות ארה"ב (מספר קרן: 5116579)   יעלה שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, מ-0.75% ל-0.85% החל ב-1 בספטמבר 2014.

באותו התאריך יעלו גם דמי הניהול  בקרן הנאמנות  אפסילון (4D) ETF מניות ארה"ב נקוב $ (מספר קרן: 5109848). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יעלה גם כן מ-0.75% ל-0.85%.

קרן נאמנות בה יועלו באותו מועד דמי הניהול היא  אפסילון (4D) ETF מניות אירופה (מספר קרן: 5104948). דמי הניהול יעלו מ-0.8% ל-0.9%.

השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות 

השפעת דמי ניהול בקרנות אג"ח

השפעת  דמי הניהול בקרנות כספיות

?מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדווחת על ירידה של 21.7% במספר בדירות החדשות שנמכרו בחודשים ינואר-יולי השנה. ביולי עמד הביקוש לדירות חדשות על 2,530 יחידות דיור , מתוכן 1,450 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב ו-1,080 דירות שלא למכירה. מדובר על ירידה של 20.6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2013. כ-52% מהכמות המבוקשת של דירות חדשות בתקופה זו, מוסרים בלמ"ס, נבנו על קרקעות בבעלות פרטית.

הירידה בביקוש לדירות היתה בכל המחוזות – ירידה של 25% במחוז המרכז, כ-24% במחוז ירושלים, כ-23% במחוז הדרום, כ-20% במחוז תל אביב, כ-17% במחוז חיפה וכ-5% במחוז הצפון.

מתוך הדירות החדשות שנמכרו לציבור הרחב בתקופה זו שמסתכם ב-11,690 דירות, 9,320 היו דירות בבנייה ביוזמה פרטית, ו-2,370  דירות בבנייה ביוזמה ציבורית.

בלמ"ס מדגישים כי , נרשמה ירידה של 3.1% בממוצע בחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים אוגוסט 2013 עד יולי 2014 וזאת לעומת עלייה ממוצעת של 1% בחודש בחודשים הקודמים.

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף יולי 2014  כ-27,240 דירות  גבוה ב-21.6% מזה שהיה בסוף יולי 2013.

על פי הממוצע של דירות חדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים (מאי עד יולי 2014), מספר חודשי ההיצע הוא 18 חודשים –  כלומר, החודשים שיעברו עד מכירת כל הדירות החדשות שנותרו במלאי הוא 18 חודש.

מנורה מבטחים מעלה דמי ניהול בקרן הנאמנות מנורה מבטחים (00) תכנית לפדיון עד 4/2015 (מספר קרן: 5103650). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן עד סוף אוגוסט – 0.15% והחל מ-1 בספטמבר דמי הניהול יעלו ל-0.4%.

מנורה מבטחים מעלה דמי ניהול בקרן הנאמנות  מנורה מבטחים (0B) אג"ח חברות (מספר קרן: 5118468).שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן עמד על 0.3% והחל מה-1 בספטמבר יעלו דמי הניהול ל-0.52%.

גודל הקרן נכון לסוף יולי מסתכם בכ-16 מיליון שקל.

זה יפה שבנק ישראל רואה חשיבות בהפחתת נטל החוב הציבורי לפי המתווה עליו החליטה הממשלה ב-2013, עם מטרה נעלה של הפחתה הדרגתית של יחס החוב לתוצר לכ-60  אחוזים בסוף העשור, בפועל, התכנונים לא עומדים במבן המציאות והמציאות כנראה שבתקציב 2015 תתפח לכולנו בפרצוף, בעיקר לאור צוק איתן שכנראה הפך את נטל החוב לבור עמוק, ועכשיו בנק ישראל לחוץ.

עד כדי כך לחוץ שהוא מלחיץ את כולנו ובעיקר את הממשלה שעכשיו צריכה להחליט איזה סוג של תקציב היא מובילה וכמה מיסים היא רוצה להשית על כולנו. והנה המסרים שבנק ישראל שולח לממשלה ובעיקר לנו, לציבור שנהיה מוכנים. שלא נופתע אם פתאום יצוצו לנו מסים וקיצוצים שלא חלמנו עליהם:

• סטייה ממתווה זה משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת להמשך הפחתת החוב. אמינות המדיניות התקציבית נבנית מעמידה במחויבות לאורך זמן, ומהווה נדבך חשוב בתשתית ליציבות הפיננסית של המשק.  

• יש מקום לסטייה מסוימת מיעד הגירעון שנקבע לשנת 2015 – 2.5% תוצר – לכ-3% תוצר, במידה שהיא נובעת מצרכים חד-פעמיים לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן ותוצאותיה, ומהשפעת ההאטה המסתמנת בצמיחה על ההכנסות.

• הגדלת הגירעון מעבר לסטייה חד פעמית זו, משמעותה עליה בגירעון המבני, שתציב את ישראל על תוואי של יחס חוב תוצר עולה להמשך העשור, ותביא להגדלת הוצאות הריבית של הממשלה.

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

• בעת קביעת התמהיל בין העלאת מסים, ביטול פטורים, או  קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר היום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד.

• ההשפעה של העלאת מיסים על הצמיחה בטווח הקצר שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית.

וכך מפרסם הבנק החשוב במדינה בהתאם להערכה שגובשה לאור תמונת המצב בתקופה הנוכחית. מבחינתו קיימות ההנחות הבאות, המהוות את תרחיש הבסיס לפיו הממשלה מצידו חייבת לפעול, אלא שהבנק יודע שזה לא יעבוד ולא יהיה בקו אחיד עם המטרות שלו:

1. בתחזית המאקרו כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל מיוני 2014 נחזתה צמיחה של 2.9% בשנת 2014 ו-3.0% בשנת 2015. נכון לעכשיו, נראה שהתחזית ל-2014 תופחת, והתחזית ל-2015 תיוותר דומה לזו שפורסמה ביוני.

2. שיעורי המיסים לא יועלו;

3. תכנית המע"מ אפס על דירות לזכאים תיושם ותפחית את הכנסות המדינה בכ-3-2 מיליארד ₪ ב-2015;

4. הממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות ל-2015, כלומר, ההוצאה תגדל ריאלית ב-2.6%.

ולכן זה מה שהוא אומר" בתנאים אלה, צפוי גירעון של 3.5 אחוזי תוצר, השקול לגירעון מבני של כ-3 אחוזי תוצר. זוהי רמת גירעון שאינה מאפשרת הפחתה של יחס החוב לתוצר.

על מנת לעמוד ביעד ההוצאה בהתאם לתקרה שנקבעה,  נדרש קיצוץ בתקציב בהיקף של כ-4.5 מיליארדי ₪ ביחס ל"טייס האוטומטי". קיצוץ זה הנו מעבר להפחתות של כמיליארד ש"ח בחינוך ו-1.6 מיליארדים בתשתיות, בשל הערכה שתכניות מסוימות שהוחלט עליהן – למשל קידום משמעותי של הרכבת הקלה בגוש דן – לא יבוצעו ב-2015.

עם זאת, יש לקחת בחשבון הוצאות נוספות, שלפחות את חלקן לא יהיה מנוס מלבצע,  הן בתקציב הביטחון והן בסעיפים אזרחיים. הכללת תוספות אלו בתקציב 2015, ללא קיצוץ בהוצאות אחרות, וללא הגדלת ההכנסות, יביאו לכך שהגירעון עלול להגיע לכ-4 אחוזי תוצר, כבר בשלב התכנון. כל זעזוע בצד הפעילות, שיביא לירידה בגביית המיסים, או החרפה במצב הביטחוני שתצריך הוצאות נוספות, עלולים להביא לכך שהגירעון יצמח לרמות גבוהות עוד יותר.

חשוב להזכיר שיעדי התקציב הנוכחיים נקבעו לאחר פריצת מסגרת הגירעון לשנת 2012, כאשר הממשלה התחייבה לתוואי גירעון חדש, גבוה מזה שתוכנן קודם לכן. על פי תוואי זה, יעד הגירעון לשנת 2015 הוא 2.5% מהתוצר, ואמור להמשיך ולפחות בהדרגה, ל-2% ב-2016, והלאה.

עמדת בנק ישראל

בנק ישראל רואה חשיבות בהפחתת נטל החוב בתוצר לכ-60 אחוזים בסוף העשור, לפי המתווה עליו החליטה הממשלה ב-2013. סטייה ממתווה זה משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת, שתפגע באמינות המדיניות התקציבית של הממשלה, המהווה נדבך מרכזי ביציבות הפיננסית של המשק. ניתן להצדיק סטייה מסויימת מיעד הגירעון של 2.5% מהתוצר– לכ-3% מהתוצר– במידה שהיא נובעת מצרכים חד-פעמיים לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן (במידה שלא יכוסו במלואן כבר בתקציב 2014) ותוצאותיה, ומהשפעת ההאטה המסתמנת בצמיחה על ההכנסות.

הגידול בגירעון המבני לכ-3% תוצר המונח בתרחיש הבסיס לעמדה זו, נובע מהחלטות שהתקבלו בצד ההכנסות עוד לפני פרוץ הלחימה (ביטול העלאת מס ההכנסה לשנת 2014 ותכנית מע"מ אפס), וכך גם הצורך בהתאמה בצד ההוצאות. סטייה נוספת בשל הגדלת מסגרת ההוצאה כתוצאה מאחד הגורמים שפורטו למעלה, תביא את הגירעון המבני ל-3.5 אחוזי תוצר (ואת הגירעון בפועל לכ-4%). גירעון בהיקף כזה, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו – ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק, ובסופו של דבר גם לצורך במיסים נוספים בעתיד.

העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי, ויכולתו של המשק להכיל את העלויות של מבצע "צוק איתן", הן תוצאה של צעדים אמיצים לצורך החזרת התוואי הפוחת של הגירעון והחוב, שנקטה הממשלה בשנתיים האחרונות, אשר תרמו לחוסן הכלכלי.ניסיון העבר, בישראל ובעולם, מלמד אותנו כי היכולת להתמודד עם זעזועים תלויה במחויבות הממשלה להפחתת יחס החוב לתוצר ובהתנהלות אחראית לאורך זמן.

ההכרה בחשיבות של שמירה על רמת גירעון של 3%, מציבה בפני הממשלה שתי חלופות: קיצוץ נוסף בהוצאות האזרחיות כדי לתת למענה לצרכים החדשים, והעלאת תקבולי המיסים. ניתן כמובן גם לשלב בין השתיים. חשוב לציין, כי מבחינת הצמיחה בטווח הקצר, ההשפעה של העלאת מיסים על הפעילות שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית.

בעת קביעת התמהיל בין ביטול פטורים, העלאת מסים, או קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון שכבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הישראלית.

השווקים שועטים קדימה, והציבור לא יודע היכן לשים את הכסף. דרך טובה יחסית עם דמי ניהול נמוכים, אם בכלל, היא תעודות הסל והקרנות המחקות.בעקבות הרפורמה בשוק קרנות הנאמנות משיבים מנהלי הקרנות מלחמה לתעודות הסל. הכירו את קרנות הנאמנות המחקות (Tracking Fund) שהן קרנות אינדקס אשר אמורות להתחקות אחר מדד מסוים כפי שעושות תעודות הסל. זהו מוצר שדי זהה לקרנות ETF הנסחרות בחו"ל, לדוגמא JO שהיא קרן עוקבת קפה. היתרון של הקרנות המחקות הוא בכך שלא קיימת בהן עמלות הפצה.

בנוסף, אין מס על דיווידנדים שהקרן מחלקת למשקיעים כפי שנהוג בתעודות הסל, שכן הדיווידנד שהקרן מחלקת הולך להשקעות בקרן. בקרן מחקה  בגלל התחרות על העלויות, דמי הניהול נעים בין 0 אחוז ל 0.6 אחוז לשנה בניגוד לקרנות שעשויות לקחת אפילו 2.5% דמי ניהול. יתרון נוסף בקרנות המחקות הוא השקיפות. מנהלי הקרנות הללו מציעים שקיפות מלאה לעומת תעודות הסל בהן השקיפות לעיתים מוגבלת.

לפיכך בחרנו היום לבדוק מיהן 10 הקרנות המחקות המובילות, את הנתונים אספנות צהאתר funder. בהמשך לטבלה תוכלו לקרוא על ההבדלים בין קרן נאמנות לתעודת סל…

קרן נאמנות או תעודת סל

תקופה לא פשוטה עוברת על כולנו ביחס להשקעות שלנו. איפה לשים את הכסף היא שאלה מטרידה, בעיקר אם זה כסף שאנחנו זקוקים לו או בונים עליו בטווח הקרוב. הריביות נמוכות כעת אבל מדברים על העלתן, ובכלל איפה נצליח גם להרוויח וגם להיות בטוחים?

שני אפיקי השקעה שמרבים לדבר עליהם הם תעודות הסל וקרנות הנאמנות. הבחירה בהשקעה בקרן נאמנות או בתעודת  סל מאפשרת בעצם פיזור הכסף במספר מניות או אג"חים – ובעצם לפזר את הסיכון, רק צריכים לבחור את התעודה או הקרן המתאימות.

ההבדל בין קרן לתעודה הוא בכך שבקרן, הסמכות היא של מנהל הקרן לבחור את ההשקעות שהקרן, תנהל בצורה דינמית. להחליף ולשנות מניות, למכור ולקנות תנהל בעוד שבתעודה נחשף המשקיע לכל נכסי המדד כפי שקבעה הבורסה לכל רכיב בתעודה/המדד.

מהי קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא בעצם קרן שמחזיקה מספר ניירות ערך והיא בד"כ מנוהלת על ידי מנהל קרן ופועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו מפורסמים בתשקיף. מנהל הקרן משקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות השקעה שקובעת הקרן אבל היא ניתנת לשינוי. בחירת הקרן והשקעה בה מאפשרת למשקיע להחשף לנכסי הקרן אך הוא צריך להבין שמנהל הקרן יכול לשנות את פורטפוליו הקרן בהתאם למגבלות התשקיף החלטות שיקבל. אם למשל במדובר בקרן מדד המעוף-ת"א 25 המשקל שיינתן לכל מניה במדד, קשור להחלטת מנהל הקרן.

מה כדאי לבדוק כשבוחרים קרן נאמנות?

סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

 מהי בעצם  תעודת סל?

תעודת סל היא נייר ערך שמונפק על פי תשקיף, ונסחר בבורסה באופן רציף כמו מניה. התעודה בד"כ צמודה למדד (למשל מדד ת"א 25) והתשואה שלה תהיה בהתאם לביצועי המדד. רוכשי התעודה בד"כ מחזייקם את המדד עצמו ויכולו לסחור בו במהלך ימי המסחר בבורסה. כיום נסחרות בת"ע כ=470 תעודות סל אחשר עוקבות אחר מדדים שונים בישראל ובעולם. מחיר תעודת הסל כולל גם התאמות נדרשות בגין עמלות ניהול, המרה, שערי מטבע, ריביות וחלוקת דיבידנד.

ההשקעות בתעודות הסל, מאפשרות חשיפה לאינדקסים מסוימים. הם מתאימות למי שסבור שאינדקס מסוים צפוי לעלות משמעותית. זאת ועוד, העלויות נמוכות משמעותית בהשוואה להשקעות בקרן נאמנות. הבדל נוסף בין קרן נאמנות לתעודת סל הוא בכך שתעודת סל מתנהגת כמו מניה ומשקיע המעוניין לסחור בתעודה יכול לעשות זאת במהלך יום מסחר ושער הקניה או המכירה ייקבע ברגע הקניה או המכירה ממש כמו במניה. לעומת זאת בקרן נאמנות שער הקנייה או המכירה יקבע בסוף יום המסחר.

בקרנות נאמנות ניתן לבצע הוראת קבע, בתעודות סל לא, ההשקעות בשתיהן נעשות באמצעות חשבון הבנק. מתן הוראה וקניה.

מה רצוי לבחון בטרם רכישת תעודת סל:

עמלת רכישה, דמי שמירה, כנהוג בניירות ערך שנרכשים בבנק, עמלת ניהול שגובה החברה המנפיקה (אם וכאשר, לא תמיד יש עמלת ניהול) ועמלת המרה. כלל העמלות שגובות בד"כ
חברות תעודת הסל משוקללות לכדי חישוב המוצג ללקוח ונקרא "שוויה ההוגן של תעודת הסל", שהוא למעשה ערכה בכסף של התעודה אותה היה מקבל הלקוח לו הייתה מגיעה לפדיון. בגדול, כדאי להשתדל לבצע את העסקאות בבורסה סביב השווי ההוגן של התעודה.

לכל אפיק השקעה, קרן או תעודת סל יש את היתרונות והחסרונות, וחשוב שמשקיעים יבינו ויכירו במה מדובר. היתרון בניהול קרנות הוא ביכולת של מנהלי הקרנות לבחון יותר לעומק את ההשקעות שלהם בתוך הקרן. לבצע אנליזות של החברות ולבחון כל חברה לגופה וכן לפזר את הסיכון בעזרת השקעות אג"ח. אולם דמי הניהול בקרנות לעיתים גבוהים מדי בטח יותר מאשר בתעודות סל.

טוען רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. ואכן נדמה שאין מנוס, עכשיו בכלל עם הורדת הריבית והטריגר שזה נותן להעלאת מחירי הנדל"ן והזרמת כספים לשם כי אין אלטרנטיבה אחרת מישהו חייב להיות מבוגר האחראי ולהשגיח וזה התפקיד של האוצר, בטח במצב בו המשקיעים מסרבים להעביר כספים לשוק ההון שם המיסוי גבוה. 

"פקידי האוצר צריכים להתעשת ולהסביר לשר האוצר כי מוטב שלא לבדוק את מידת האמון של השווקים בכלכלה הישראלית. מהלך זה הכרחי על רקע תוכניות כמו מע"מ 0% שמעלות תהיות רבות לגבי המדיניות המאקרו כלכלית ואינן מוסיפות כבוד למשרד האוצר. המהירות שבה עובר המשק להאטה על רקע הרעה במצב הביטחוני מחייבת שמרנות בהנחות התקציב ל- 2015" אומר גזלן.

ומוסיף כי, "התקציב ל- 2015 צריך להיות עם יעד גירעון שלא יעלה על 3%-3.5% (כולל הוצאות חד פעמיות במידת הצורך לצורכי ביטחון) וזאת תחת הנחות שמרניות בנוגע להכנסות הצפויות ממיסים".

אם משרד האוצר באמת מעוניין לעזור למשקי הבית בנושא הדיור, עליו לפעול להצרת צעדיהם של משקיעים בשוק הנדל"ן, שמתחרים על הביקוש הקשיח של הזוגות הצעירים וזאת באמצעות הטלת מס רכוש על משקיעים.

צעד זה יוריד במידה ניכרת את האטרקטיביות של הנדל"ן למגורים כאפיק השקעה, ויפעל בהדרגה להחזרת המחירים בשוק הנדל"ן לרמות כלכליות שפויות יותר. בכך גם יקטן באופן משמעותי הסיכון אליו חשוף המשק, סיכון שממשיך לגדול כל עוד יותר ויותר משקי בית  נאלצים לרכוש דירות במחירים המנותקים מערכן הכלכלי ומרמת הכנסתם".