מדריכי דירה ומשכנתא מיסים

ירושה - איך להעביר נכון את הנכסים לדור הבא?

מעודכן ל-07/2017

 

איננו אוהבים לעסוק במוות, בטח שלא במוות של יקרים וקרובים לנו וגם לא במוות שלנו. אבל זה חלק מהמשחק – הסוף ידוע. מה שעוד ידוע שאת הנכסים שצברנו איננו לוקחים אתנו לעולם הבא, והם עוברים ליורשים שלנו, או למי שנקבע בצוואה שלנו. לא פעם מתעוררות מריבות עד כדי ניתוק יחסים בין בני משפחה על רקע מחלוקות בחלוקת הירושה. אז ראשית – יש חוק ירושה, ואם יש צוואה, היא גוברת על חוק הירושה, ועל כולם גובר השכל הישר והרצון הטוב של היורשים, אם כי לא תמיד. המדריך לירושה וצוואה יכול לסייע לעבור את השלב, הכואב והמכאיב ממילא, בצורה חלקה יותר.

מהי ירושה?

כלל הנכסים שמותיר אדם לאחר מותו ליורשיו. נכסים אלו קרויים ''עיזבון". חוק הירושה (התשכ"ה – 1965) נועד ליצור ודאות ככל שניתן וכן אפשרות לחלוקה מהירה וברורה של העיזבון.

לשם חלוקת עזבונו של נפטר יש צורך לפנות בבקשה למתן צו ירושה אל הרשם לענייני ירושה במחוז בו התגורר המנוח בעת פטירתו. את הבקשה ניתן להגיש במשרדי הרשם בטופס, בדואר רשום וגם באופן מקוון – באתר האפוטרופוס הכללי באינטרנט. יש לצרף טופס בקשה מלא וחתום בידי המבקש כמצהיר ומאומת על ידי עורך דין או נוטריון או שופט או דיין או ראש הרשות מקומית; תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור; אישור בכתב בחתימת היורשים להגשת בקשה, או הודעות לכל היורשים ואישור על משלוח ההודעה בדואר רשום; אם המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יש צורך בייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור. הבקשה והמסמכים הנלווים צריכים להיות מוגשים בארבעה עותקים (כולל המקור) ולבסוף יש גם לשלם אגרה (גם ניתן לשלם באינטרנט באמצעות כרטיס אשראי)

אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

ירושה על פי דין

בהיעדר צוואה, חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין. היורשים הם לרוב קרוביו של הנפטר. על פי החוק, היורש הוא מי שהיה בחיים בעת פטירת המוריש, או שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש.

החוק קובע מפתח לסדר קדימות עולה של היורשים:

  1. בן/בת הזוג (כולל ידוע/ה בציבור בתנאים מסוימים) וילדי המנוח - במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו אלא בן/בת זוג, בן הזוג יורש את העיזבון כולו. אם למנוח ילדים, הרי שבן הזוג יורש את מחצית חלקו של המנוח בדירת המגורים ששמשה אותם ואת כל המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כולל מכונית המשפחה. בנוסף לזכויות העצמאיות האמורות, מקבל בן הזוג חלק נוסף מיתרת העיזבון על-פי הקבוע בחוק הירושה בהתאם ליורשים האחרים של המנוח ודרגת קרבתם אליו.

לשם המחשה: במידה והמנוח הותיר אחריו בת זוג ושלושה ילדים - בת הזוג יורשת חצי  מהעיזבון, וכל אחד מהילדים יירש שליש מהעיזבון.

  1. במקום השני נמצאים ילדי המוריש וצאצאיהם
  2. הוריו של המוריש וצאצאיהם.
  3. הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.

שימו לב – אם אין בן/בת זוג בחיים, העיזבון יחולק לילדי המוריש וצאצאיהם (כלומר: ילדי המוריש, נכדי המוריש וניניו), ולא יחולק לשאר (הורי המוריש וכד'). אם אין למוריש ילדים וצאצאיהם, הנכסים יחולקו להורי המוריש וצאצאיהם (כלומר: הורי המנוח, אחיו של המנוח ואחייניו של המנוח) וכן הלאה. ועוד – אם בן מת לפני אביו והשאיר ילדים, ילדיו יורשים במקומו את חלקו בעיזבון האב (הסבא במקרה שלהם).

ידועים בציבור - גבר ואישה החיים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית במשותף (ידועים בציבור) יורשים זה את זו כאילו היו נשואים וזאת בתנאי שהם לא נשואים לאחר בעת פטירת אחד מהם.

ילד מאומץ כדין (וצאצאיו) זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי.

המאומץ וצאצאיו זכאים גם לרשת את קרוביו הביולוגיים של המאומץ.

מי מנוע מלרשת את המנוח?

מי שהורשע שגרם במתכוון למות המוריש או שניסה לגרום למותו.

מי שהורשע בהעלמתה או השמדתה של  צוואתו האחרונה של המנוח או בזיוף צוואה או בתביעה על פי צוואה מזויפת.

הסתלקות מירושה

ישנם מקרים, שמסיבות שונות מוותר יורש על חלקו בעיזבון המנוח. על פי חוק הירושה, הוא אמור להצהיר, בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העיזבון, שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ומסתלק ממנו. ההסתלקות מבוצעת באמצעות תצהיר של היורש המסתלק שנחתם בפני עורך דין. החלק של היורש המסתלק מתווסף לחלקם של שאר היורשים. ליורש יש גם אפשרות להסתלק מחלקו לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש (בלבד), ואז חלקו עובר אל מי שהוא הסתלק לטובתו. במקרים רבים מסתלקים ילדי מנוח מהירושה לטובת בן/בת הזוג (אמם או אביהם שבחיים). יורש יכול גם להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון.

מנהל עיזבון

הצורך במינוי מנהל עיזבון מתעורר כאשר קיימת מחלוקת בין היורשים, כאשר אחד מן היורשים נעדר או בלתי ידוע, או כאשר מתנהלים הליכים משפטיים כנגד העיזבון ויש צורך להמשיך לנהלם לאחר פטירתו של המוריש טרם הכרזת היורשים. גם המנוח בצוואתו יכול לדרוש מנהל עיזבון ואף לנקוב בשם מסוים (יכול להיות אחד היורשים).

מנהל עיזבון הינו אדם (לרוב עו"ד או רו"ח), תאגיד או האפוטרופוס הכללי, אשר ממונה על ידי בית משפט. שכרו של מנהל העיזבון הוא לרוב 4% משווי העיזבון, אך במקרים רבים השכר גבוה יותר, ויש מקרים שהוא נמוך יותר..

"מנהל עיזבון זמני" ממונה לתקופה מוגבלת לפני מתן צו קיום צוואה או צו ירושה, כאשר קיים צורך ממשי ודחוף לבצע פעולות לצורך שמירת נכסי העיזבון. מנהל העיזבון הזמני מכנס את נכסי העיזבון, מפרסם הודעות לנושים, משלם את חובות העיזבון, שומר ומבטח את נכסי העיזבון ומבצע כל פעולה שנדרשת לשם כך לפי הוראות בית המשפט.

אחריות יורשים כלפי נושי המנוח

מה קורה אם למנוח היו חובות? החוק קובע אחריות של יורשים לפירעון חובות המנוח מהעיזבון. עם זאת, האחריות אינה מוחלטת והיא מותנית בכך, שהוא ידע על החובות, פנה לאיתור נושים אפשריים ולא התעלם מהם בעת חלוקת הירושה. בהתקיים נסיבות מסוימות, עשוי בית המשפט להסיר אחריות זו עד כדי ביטולה המוחלט ומומלץ להיעזר בעורכי דין הבקיאים בתחום ובאפשרויות הקיימות בחוק.

ומה אם ליורש יש נושים?

נושים של יורש רשאים לפעול על מנת עקל את חלקו בעיזבון. העיקול אינו נעשה כלפי הרשם לענייני ירושה שכן זה אינו מחזיק בנכסי המנוח ולכן אין לבקש מבית המשפט לבצע עיקול אצל הרשם לענייני ירושה.

חל איסור מוחלט על ביצוע עסקאות בירושה עתידים. משכך, כל הסכם שמבצע  אדם לגבי ירושה שעדיין לא ירש, בטל. כך בטל גם הסכם שעושה המוריש לגבי מעמד של אחד מיורשיו מאחר ושינוי שכזה יכול להיעשות בדרך של כתיבת צוואה בלבד.

ירושה על פי צוואה

במקרים רבים מותו של בן משפחה, במיוחד אם הוא מרובה נכסים, גורר מריבות ותביעות בין בני המשפחה. מי שרוצים למנוע מריבות אחרי מותם, כדאי שיכינו צוואה.

צוואה היא מסמך בו אדם מצווה להוריש את נכסיו לאחר מותו למי שהוא רוצה ובוחר. צואה גוברת על כללי צו הירושה; כלומר, בצוואה יכול אדם להוריש את כל הונו לגן החיות העירוני, למגינת לבם של ילדיו. מקרים כאלה מגיעים בדרך כלל לבית המשפט בו מנסים ילדי המנוח להוכיח שהצוואה נכתבה תחת השפעה, שהמנוח לא היה שפוי בעת כתיבתה וכד'.

צוואה אמורה להיכתב לפי כללים המפורטים בחוק הירושה כדי שתהיה ברת תוקף. יחד עם זאת, בית המשפט יכול להכשיר צוואה ולקיימה למרות פגם בעריכתה כאשר ניתן להסיק מה היה רצונו של המנוח, ומתוך כיבוד המת. פסולים לערוך צוואה: מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים, מי שהוכרז פסול דין (פסול דין הוא אדם הסובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי בגינם אינו מסוגל לדאוג לענייניו ובית המשפט הכריז עליו כ"פסול דין"), מי שאינו יכול להבחין בטיבה של צוואה - אינו מבין מה המשמעות וההשלכות של עריכת צוואה.

ומה עם כספי ביטוח חיים, פיצויים, פנסיה וחסכונות מקופות גמל של כותב הצוואה? על אלה חלות ההוראות לגבי המוטבים כפי שניתנו לחברות הגמל וחברות הביטוח - ולא אלה שכתובות בצוואה. ואולם, אם כותב הצוואה מבקש למנוע ממי מהמוטבים לקבל את כספי החסכונות הנ"ל, עליו להודיע בכתב לחברת הביטוח/קופת הגמל וכד' על ביטוח זכות המוטבים בהתאם לצוואה שכתב.

כיצד עורכים צוואה?

בחוק הירושה נקבעו 4 חלופות לעריכת צוואה:

צוואה בכתב-יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל-פה (סעיף 18 לחוק, כשאין עדיפות לחלופה אחת על פני האחרת.

צוואה בכתב יד

צוואה בכתב יד הינה צוואה הכתובה בכתב ידו של המצווה, ועליה לכלול את חתימתו ותאריך עריכתה. אין צורך בעדים או בעו"ד, והיא מתאימה למי שרוצה לשמור בסוד על כך שכתב צוואה ועל תוכנה. יש להקפיד על כתב יד קריא, אסור להדפיסה ויש לחתום ליד כל מחיקה או שינוי (כמו בכתיבת חוזה); לציין תאריך, כדי לדעת מהי הצוואה המאוחרת ביותר, שהיא גם הקובעת.

ניסוח הצוואה צריך להיעשות בלשון ציווי (אני מורה, אני מצווה); היו מקרים בהם רשם מצווה את בנו בכורו כיורש תוך שהוא מבקש שיתחלק בירושה עם אחיו. בית המשפט קבע שמשום שהאב לא כתב בלשון ציווי, לא מדובר בהוראת צוואה, והבכור קיבל את כל הירושה.

רצוי לרשום כמה שיותר פרטים על היורשים ומה מידת קרבתם למוריש. אפשר לציין גם את מי שאינכם רוצים שיקבל חלק מעיזבונכם. ואולם, אם למשל מצווה מוריש הכל לבנו האחד ומורה שבתו לא תקבל מאומה, יכולים האח והאחות להגיע להסכם חתום אצל עו"ד, בעקבות מותו של המצווה, לפיו העיזבון יחולק שווה בשווה בין השניים.

צוואה בעדים

צוואה הנערכת על ידי המצווה במעמד שני אנשים מעל גיל 18 המהווים עדים לכתיבת הצוואה (בכתב יד או מודפסת) וחתימתה בידי המצווה (סעיף 20 לחוק). גם העדים חותמים על הצוואה כעדים ומאשרים כי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המצווה ונחתמה בפניהם. אסור שהעדים יהיו פסולי דין – עליהם להיות כשירים מבחינה משפטית, ואסור שמי מהם יהיה אחד הנהנים על פי הצוואה.

צוואה בכתב יד או בעדים אפשר לשמור בכל מקום בו בוחר המצווים ואף להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה. ההפקדה יכולה להיעשות רק במסירה על ידי המצווה עצמו והיא כרוכה בתשלום אגרה על פי תעריף האגרות. כל מי שהפקיד צוואה רשאי לקבלה חזרה בכל עת, אך היא ממשיכה להיות תקפה כל עוד לא בוטלה. כל עוד המצווה בחיים, אין לאף אדם זכות לעיין בה או לקבל מידע בדבר הפקדתה.

צוואה בפני רשות

צוואה הנעשית בפני רשויות אלה: שופט או רשם בית משפט, חבר בית דין דתי, רשם לענייני ירושה או נוטריון (סעיף 22 לחוק). עריכת צוואה בדרך זו כרוכה בתשלום אגרה בהתאם לתעריפי האגרות. ניתן למסור את דברי הצוואה בעל פה על ידי המצווה עצמו בפני הרשות או להגיש צוואה בכתב על ידי המצווה לרשות.

צוואה בעל-פה ("צוואת שכיב מרע")

צוואה הנאמרת בעל פה על ידי המצווה, בפני שני עדים, ללא מסמך כתוב שהכין המצווה (סעיף 23 לחוק). חלופה זו נועדה למקרה בו אין לאדם את היכולת לערוך צוואה באופן אחר בשל מצבו הרפואי. על פי חוק הירושה, צוואה בעל פה יכולה להיעשות רק על ידי מי שהוא שכיב מרע (עומד למות) ומי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.

על העדים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה מהר ככל האפשר. אם עבר חודש, והמצווה נותר בחיים – הצוואה בטלה.

ביטול צוואה על ידי המצווה

אדם רשאי לבטל את צוואתו כרצונו, בכל עת ומכל סיבה. לאחר ביטול הצוואה, הוא יכול לערוך צוואה אחרת במקומה או שלא לערוך צוואה כלל. הצוואה האחרונה של המצווה היא הקובעת מה יעשה בעיזבונו. ביטול הצוואה נעשה על ידי השמדתה הפיסית, או באמצעות בקשה לרשות אם הופקדה.

צוואה הדדית

מדובר על צוואה של בני זוג, בין אם בשני מסמכים ובין במסמך אחד, המסתמכות אחת על השנייה. לפיכך יכולת הביטול שלהן או שינוי הזוכים בהן הוגבלה בחוק.האלמן/האלמנה שנותרו בחיים אינם יכולים לבטל את צוואת בן/בת הזוג שלא בהתאם לתנאים המנויים בחוק. הם כן יכולים לבטל את צוואתם כל ידי הסתלקות מחלקם בעיזבון בן הזוג שמת. היה והעיזבון כבר חולק, על בן הזוג להשיב לעיזבון את כל שירש לפי הצוואה ההדדית.

ניתן לבטל צוואה הדדית (למשל עקב גירושין) כאשר שני בני הזוג בחיים ואחד מהם רוצה לבטל צוואתו. הביטול נעשה באמצעות הודעה בכתב לבן הזוג השני, ושתי הצוואות ההדדיות מתבטלות.

צוואה גוברת על הסכם ממון

אם בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון ובמסגרתו ניסחו גם את חלוקת העיזבון במקרה של מותו של אחד מהם, הרי שאם קיימת צוואה של בן הזוג שמת, היא גוברת על מה שנכתב בהסכם הממון.

קיום הצוואה

קיום הצוואה מתאפשר לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה (אפשר גם דרך אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי). אם לא הוגשה בקשה במשך 3 חדשים מפטירת כותב הצוואה, יפתח הרשם לעניין ירושה את הצוואה ביוזמתו ותימסר הודעה על קיומה של הצוואה לזוכים על פיה.

אגב, כל מי שיש בידו צוואה של אדם שנפטר חייב למסור לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה - אי מסירת צוואה מהווה עבירה פלילית.

ביטול צוואה על ידי קרובי משפחה

ישנם מקרים טרגיים, שבהם מגלים קרובי משפחה שלא רק שאינם נכללים בצוואה, אלא שהצוואה מורישה את רכוש בן משפחתם לגורמים זרים. בני המשפחה צריכים להוכיח כי מדובר ב"צוואה מקפחת" שנערכה בניגוד לחוק, או תוך הטעיה וניצול מצב רפואי, נפשי או אחר של אדם לפני מותו. כיצד אפשר לבטל את הצוואה המקפחת? קודם כל להגיש התנגדות למימוש הצוואה לבית המשפט. כדי לזכות במשפט יש להוכיח עילה חוקית לביטול הצוואה, שיכולה להתבסס על אחת משתי טענות: 1.התוקפת תוכן הצוואה - במקרים שבהם קיימת בעיית פרשנות או דו משמעות להוראת צוואה כלשהי או במקרים שבהם הוראת צוואה כלשהי אינה ניתנת ליישום, כי היורש הלך לעולמו, או במקרים שבהם קיים חסר בצוואה. 2. התוקפת את הנסיבות שבמסגרתן הצוואה נערכה; אם הנפטר לא היה כשיר מבחינה משפטית להניח צוואה, היא תתבטל. עילה כזו ניתן להוכיח למשל על ידי הזמנת התיקים הרפואיים של המצווה. נוכחות של אחד הזוכים בצוואה בעת כתיבתה יכולה להיות עילה לביטול סעיפים בצוואה שהם לטובתו. ולא רק זוכים בצוואה - בית המשפט לענייני משפחה פסל עורך דין מייצוג יורשת, משום שאותו עורך דין הופקד על ניסוח צוואת המנוח הנמצאת במחלוקת. עוד קובע החוק כי כל הוראת צוואה אשר נעשתה בשל אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.

מס ותכנון מס בירושה

בישראל אין כיום מס עיזבון ולא מס ירושה, אם כי שר האוצר משה כחלון הצהיר כי יתמוך בהחלת מס על ירושה הגבוהה מ-10 מיליון שקל. ספק אם מס כזה יתקבל. ואולם, חלוקת העיזבון ומימוש הנכסים עלולים להקים חבויות מס אצל היורשים, ועריכת צוואה נכונה עשויה לחסוך להם כסף רב.

ברוב המקרים כולל העיזבון דירת מגורים; חוק מיסוי מקרקעין אמנם פוטר את היורשים ממס שבח בעת מכירת דירת מגורים שנתקבלה בירושה, אך הזכאות לפטור המיוחד מותנית, בין היתר בכך שלמוריש הייתה דירת מגורים אחת בלבד בעת פטירתו. אם למוריש היו דירות נוספות, הן לא תהיינה פטורות ממס שבח בעת מכירתן. לכן מומלץ למשל, אם למוריש יש שתי דירות, אותן הוא רוצה להוריד לשני ילדיו, להעביר דירה אחת במתנה בחיים לאחד הילדים, רצוי למי שאין לו דירה, ולהוריש את הדירה השנייה בצוואה לילד השני.

אם המוריש מצווה לאחד היורשים חנות, או בניין, או מגרש, שמכירתם חייבת במס, רצוי שיביא בחשבון את שיעורי המס החלים על כל אחד מהיורשים הפוטנציאליים; כלומר, עדיף לצוות נכס מסחרי ליורש שיש לו הכנסות נמוכות והוא זכאי למס שבח נמוך יותר, או שפריסת מס עשויה לחסוך ליצור אצלו חסכון מס ניכר, בהתחשב בכלל הכנסותיו, ואת דירת המגורים לצוות ליורש האחר.

על כל פנים, השאלה אם צריך להיות מס ירושה או לא עולה אחת לכמה שנים ובצדק.  מטרת המס הזה אם הוא ייושם היא לחלק את העושר בצורה טובה יותר, אבל מנגד, חלוקה של עושר אחרי מס, יש בה בכל זאת פגם מסויים - אחרי הכל, המוריש כבר שילם מס על הכנסותיו ורווחיו, ומס ירושה הוא בעצם סוג של מס כפול. בכל זאת, בחברה מתוקנת נראה שזה בהחלט במקום להטיל מס בירושות גדולות במיוחד, אין הצדקה שאחד יתחיל את חייו עם מאות מיליונים בעוד האחר עם כלום.  זו שאלה של מינון ושאלה של כמות, אבל צריך להטיל מס ירושה מעל היקף ירושה מסויים.  המס הזה היה תקף עד שנת 1981, וסביר להניח שהוא יחזור לדיון בכל כמה שנים.

כך או אחרת, רשות המס האמריקאית, ה-IRS בה כן קיים מס עיזבון/ ירושה עשויה להשפיע גם על ישראלים רבים עם נכסים בארה"ב. מס העיזבון האמריקאי קיים מזה שנים ארוכות, ובמקביל לחילופי המידע בין רשויות המס הישראלית והאמריקאית שנכנסה לתוקף בסוף שנת 2016, הישראלים על הכוונת. זה עובד כך - מס העיזבון האמריקאי, חל על יחידים תושבי ארה"ב ואזרחים אמריקאים, וגם על יחידים שאינם תושבי ארה"ב ואינם אזרחים אמריקאים, במידה והחזיקו בארה"ב ביום פטירתם בנכסים - נדל"ן, בניירות ערך, באג"ח, אופציות והשקעות אחרות.

ה-IRS - מס עיזבון גם על ישראלים עם נכסים בארה"ב 

עם העברת המידע והצלבת המידע בין רשויות המס,  מס ההכנסה האמריקאי עשוי להגיע ליורשים שעומדים בהגדרות ומחוייבים במס על ירושה, גם אם אינם תושבים בארה"ב, אינם אזרחים. מספיק כאמור שהמוריש החזיק נכסים בארה"ב ביום פטירתו. עד עכשיו זה לא נעשה, אבל כעת האמריקאים חשופים למידע רב לרבות מועדי פטירות של אנשים, והם יכולים להצליב זאת עם הנכסים המוחזקים בארה"ב. זה נשמע אולי קצת דמיוני, אבל אם סבא החזיק בנכס בארה"ב, וחשבתם שזה יעבור אליכם בלי בעיה, אז ייתכן שיש לכם טעות גדולה, ותצטרכו לשלם מס בשיעור מאוד גבוה.

בשנת 2015 נכנס לתוקפו הסכם ה-FATCA,  שמהווה שיתוף פעולה בין רשויות המס בעולם, ובמסגרתו מעבירה רשות המסים המקומית מידע לרשות האמריקאית על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - הרשות האמריקאית מעבירה לה  מידע על ישראלים, בעלי חשבונות בארה"ב. ההסכם הזה שאושר בחקיקה בשנת 2016, מחייב את הבנקים והגופים הפיננסיים בכל המדינות החתומות עליו, להעביר לרשות המס האמריקאית מידע מפורט על נכסים פיננסיים והכנסות של אזרחי ארה"ב במדינות האלו. מעבר לכך, כאשר מעבירים כספים ליורשים של נפטר  שהחזיק בחשבונות או ניירות ערך בארה"ב, הבנקים מבקשים אישור ששולם מס עיזבון אמריקאי, אחרת צריך לשלם.

מסתבר שישראלים מחזייקם נכסים בעשרות מיליארדי דולרים בארה"ב - סכום עתק, שעלול להיות ממוסה. מדובר במיסוי של עד 50%! (לרוב 40%) אבל יש סכום מסוים של ירושה שעד אליו יש פטור. בפועל,  עד שווי ירושה של 5.3 מיליון דולר, לאזרחים אמריקאיים, קיים פטור.  אבל, וזה אבסורד לכאלו שאינם אזרחים אמריקאים,  הפטור הוא עד ל-60 אלף דולר.

עדכונים:

יוני 2017 - שר האוצר בראיון לגלובס מתייחס למס ירושה וטוען שזה לא על הפרק - "הצעתי להטיל מס ירושה בעבר, אבל זה לא עובד, אין מה לעשות. בדיונים הקואליציוניים ראש הממשלה לא נתן לי להעלות את זה. הרי במשא ומתן הקואליציוני כל מה שרציתי עשיתי, ועל זה הוא אמר לא. אני חשבתי שיש להטיל מס ירושה על כל ירושה מ-10 מיליון שקל ומעלה. כרגע אני לא רוצה לחזור על הדרישה הזאת, לא רוצה בזמן המתח הנוכחי להיכנס איתו לעימות על זה. בזמנו עלה הרעיון, אבל הוא נפל באופן חד-משמעי. אין לי מה לעסוק בזה יותר בשלב זה. אני משקיע במה שאפשר לעשות. לכן זה לא אקטואלי, לא על הפרק".

על המחבר

רונית מורגנשטרן

רונית מורגנשטרן

כתבת ופרשנית וותיקה ומנוסה בעיתונות הכלכלית - כתבת בכירה במעריב במשך 15 שנה בתחומי התעשייה והאנרגיה; כתבת בהארץ בתחומי הכלכלה והתעשייה.

השאר תגובה