קבוצת עזריאלי הרוויחה ברבעון השני כ-236 מיליון שקל לעומת כ-641 מיליון שקל ברבעון ההמקביל ב-2017, ירידה של 63%. ברבעון האחרון רשמה הקבוצה הכנסות משערוך נדל"ן להשקעה בסך של כ-15 מיליון שקל  שערוכים בסך של כ-531 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

בנטרול השפעות חד פעמיות כגון כגון מימוש נכסים פיננסיים, שערוכי נדל"ן ודיבידנדים נטו ממס, הרוחח של עזריאלי הוא כ-214 מיליון שקל לעומת כ-205 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ברבעון המקביל ב-2017 רשמה  קבוצת עזריאלי רווחים גבוהים מהתאמות שווי הוגן של נדל"ן להשקעה כתוצאה מסיום הבניה ותחילת האכלוס של מגדל המשרדים בשרונה.

עזריאלי מציגה שיעורי תפוסה גבוהים מאד בנכסיה. שיעור התפוסה במגזר הקניונים עמד על 98%, במגזר המשרדים בישראל עמד על 99% (בנטרול שטחי משרדים בפרויקטים הנמצאים בשלבי אכלוס).

ה-NOI ברבעון גדל בכ-11% והסתכם בכ-380 מיליון שקל; ה-FFO המיוחס לפעילות הנדל"ן למסחר ומשרדים גדל בכ-10% ולכלל פעילות הנדל"ן כולל הדיור המוגן ה-FFO גדל בכ- 5%.

ה-NOI גדל בכ-11% והסתכם בכ-380 מיליון שקל, לעומת כ-334 מיליון שקל אשתקד. ה-Same Property NOI גדל בכ-2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ה-FFO המיוחס לפעילות הנדל"ן ללא תרומת הדיור המוגן גדל בכ-10% והסתכם בכ-268 מיליון שקל לעומת כ- 243 מיליון שקל אשתקד. ה-FFO לכלל פעילות הנדל"ן גדל בכ- 5% והסתכם בכ-271 מיליון שקל לעומת כ- 258 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

עזריאלי מדווחת כי בחודשים מרץ-יוני נרשם גידול בפדיונות בקניוני עזריאלי בשיעור של כ-2.6% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. בעזריאלי הכלילו בנתון  את נתוני חודש מרץ על מנת לכלול את תקופת חג הפסח בשתי התקופות (אשתקד החג חל באפריל, השנה בחודש מרץ).

אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי אמר לאחר פרסום הדו"חות כי: "תוצאות החציון והרבעון מעידות על עוצמתה של הקבוצה, יכולתה להוביל מהלכים עסקיים חשובים ולפתח באופן עקבי ומתמשך את פעילותה. פעילות המשרדים מתקדמת מעבר לציפיות הן בייזום והן בשיווק, עם אופק פיתוח חזק לשנים הקרובות. הקהל הישראלי ממשיך לפקוד את מרכזי המסחר, ועל כן אנו משקיעים כל העת בשדרוג הקניונים והתאמתם לטעם המשתנה של קהל המבקרים ושל השוכרים, כולל הגדלת מרכיבי הפנאי, הבידור וההסעדה.

"הקבוצה נמצאת בתנופת פיתוח משמעותית וחסרת תקדים בישראל, בהיקף כולל של כ-685 אלף מ"ר, הצפויים להניב תוספת של מאות מיליוני ₪ ל-NOI בשנים הקרובות. במסגרת זו, השקענו מתחילת השנה ועד היום מעל ל-1.3 מיליארד ₪ בייזום, רכישות ובשדרוג והשבחת נכסים קיימים.

"לאחרונה הודענו על התפתחות משמעותית באחד מנכסי הדגל של הקבוצה, קניון עזריאלי ירושלים, במסגרתו אנו מתקדמים בתהליך קבלת האישורים להרחבה משמעותית של הנכס בשטחי מסחר, תוך הוספת שירותים נוספים, כגון בית דיור מוגן, השישי בקבוצה, וכן הגדלת שטחי המשרדים.

"בסוף יולי הודענו על חתימה על הסכם למכירת אחזקתנו בלאומי קארד. עסקה זו מהווה צעד נוסף במסגרת אסטרטגיית הקבוצה למקד את פעילותה בתחום הנדל"ן המניב דרך מכירת העסקים אשר אינם בליבת הפעילות, כפי שהקבוצה עשתה בהצלחה בשנים האחרונות".

בהודעתה מוסרת עזריאלי פרטים נוספים על ההתפתחויות בפעילותה.

מהחברה נמסר כי תהליך אכלוס הבניין בעזריאלי שרונה מתקדם כמתוכנן ונכון למועד פרסום הדוח אוכלסו מעל 95 אלף מ"ר. כ-98% משטחי ההשכרה למשרדים בבניין הושכרו, כולל אופציות וטיוטות מתקדמות. באכלוס מלא פרויקט עזריאלי שרונה יניב 200-210 מיליון ₪ NOI בשנה.

בחודש מאי 2018 הודיעה החברה על השלמת עסקה לרכישת זכויות מקרקעין בדרך מנחם בגין 148 בתל אביב, הכוללות בניין בן 4 קומות מעל קומת קרקע מסחרית בשטח כולל של כ-5,500 מ"ר המושכר ברובו למטרת משרדים תמורת 260 מיליון שקל. הנכס כולל זכויות בניה בלתי מנוצלות בהתאם לתב"ע החלה על המקרקעין בהיקף של כ- 21,000 מ"ר שטח עילי וכן את זכויות המוכרים לחכירת שטחים תת קרקעיים בחלקה הסמוכה המיועדים להרחבת מרתפי החניה של הבניין.

בקשר להרחבת קניון עזריאלי מוסרת החברה כי בהמשך לקבלת אישור הוועדה המחוזית להגדלת זכויות הבניה לכ-150 אלף מ"ר של משרדים, מסחר, מלונאות ומגורים היא ממשיכה בעבודות חפירה ודיפון בשטח. בעזריאלי פאלאס מודיעין שווקו עד כה כ-65% מיחידות הדיור בפרויקט. בחודש יולי האחרון התקבלו האישורים הנדרשים והחברה צפויה להתחיל בתהליך האכלוס במהלך הרבעון הרביעי של השנה.

ביולי 2018 הודיעה החברה כי רכשה בניין משרדים בן חמש קומות בעיר אוסטין, טקסס, ארה"ב, בשטח של כ-23,200 מ"ר, תמורת כ-100.5 מיליון דולר.  מהחברה נמסר כי הבניין הנו החדש מבין כל בנייני המשרדים באזור והוא כולל גם כ-970 מקומות חנייה אשר מרביתם נמצאים במבנה חנייה סמוך. הבניין מושכר במלואו בהסכמי שכירות הכוללים מנגנונים קבועים לעליית שכר דירה לאורך כל תקופת ההסכמים האמורים. ה-NOI השנתי הממוצע של הסכמי השכירות לאורך תקופת השכירות עומד על כ- 6.7 מיליון דולר, המהווה תשואה שנתית של כ-6.7%.

הרחבת קניון עזריאלי ירושלים – ביולי 2018 עדכנה החברה כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה את בקשתה להפקדת תכנית להרחבת שטחי קניון עזריאלי ירושלים, המדורג מס’ 1 בישראל מזה מס’ שנים, בכ- 100 אלף מ"ר ברוטו עילי הכוללים שטחי מסחר, תעסוקה, דיור מוגן ומבנה שיבנה עבור עירית ירושלים. הוועדה אישרה במסגרת הדיון את הרחבת שטחי המסחר בקניון בכ-22 אלף מ"ר ברוטו (כ-15 אלף מ"ר שטחי השכרה) לכ-55 אלף מ"ר (שטחי השכרה). את שטחי התעסוקה, הממוקמים מעל הקניון אישרה הוועדה להגדיל בכ-36 אלף מ"ר ברוטו נוספים לכ-39 אלף מ"ר. עוד אושר הקמתו של מתחם דיור מוגן ואגף סיעודי בצמוד לקניון, בשטח של כ-40 אלף מ"ר ברוטו (עד 300 יח"ד). הרחבת שטחי קניון עזריאלי ירושלים תבוצע בשני שלבים: השלב הראשון יכלול בעיקר את המסחר והדיור מוגן, והשלב השני יכלול בעיקר את שטחי התעסוקה.

מכירת לאומי קארד – ביולי 2018 דיווחה החברה כי התקשרה יחד עם בנק לאומי בהסכם למכירת מלוא אחזקותיהם בלאומי קארד (חלק החברה 20%) לקרן ההשקעות Warburg Pincus תמורת סך של 2.5 מיליארד שקל, חלק החברה בתמורה הינו 500 מיליון שקל.

טוב זה לא סוד שאל על בצרות -קראו כאן  אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עלול לשלם את המחיר, אבל הדוחות ברבעון השני ממחישים עד כמה המשבר גדול. החברה דיווחה על ירידה ברווחיות ומעבר להפסד. בשני רבעונים חיסלה החברה כ-20%-25% מההון העצמי שלה. 

הכנסות אל על ברבעון השני הסתכמו בכ-547 מיליון דולר לעומת כ-541 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

את הרבעון סיימה אל על בהפסד של כ-18.2 מיליון דולר לעומת רווח של כ-16.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות שגדלו בגדלו בכ- 1.1%, גידול של כ- 5.8 מיליון דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2017. מאל על נמסר כי הכנסות מנוסעים גדלו בכ-1.8%, גידול של כ-8.7 מיליון דולר והוא נבע בעיקר מהגידול בכמות הנוסע – ק"מ (RPK) שהטיסה החברה ומהשפעה חיובית של שערי החליפין במטבעות בהם מבוצעות חלק מעסקות המכר של החברה, ביחס לדולר, אשר קוזזו בחלקם על ידי ירידה בתשואה לנוסע-ק"מ. יצוין, כי חג הפסח חל השנה מוקדם יותר, כך שחלק מתנועת הנוסעים בגין החג חלה ברבעון הראשון בעוד שברבעון המקביל ב-2017 כל תנועת הנוסעים בגין החג חלה ברבעון השני. הכנסות ממטען קטנו בכ-1.1% (כ-0.4 מיליון דולר) והכנסות אחרות קטנו בכ- 2.4 מיליון דולר.

ההוצאות התפעוליות גדלו ברבעון בכ-47.3 מיליון דולר, גידול של כ-10.9% ביחס לרבעון המקביל ב-2017. הגידול בהוצאות ההפעלה נובע בעיקר מגידול בהוצאות הדלק הסילוני (דס"ל) בסך של כ-31.4 מיליון דולר גידול בהוצאות חכירת מטוסים, בסך של כ-9.5 מיליון דולר, בעיקר בשל חכירת 3 מטוסים מדגם דרימליינר 787-9 שלא היו במצבת המטוסים ברבעון המקביל ב-2017, וכן מגידול בהוצאות בגין אגרות, שירותים ודמי מעבר אויריים בסך של כ-5 מיליון דולר, שנבע בעיקר כתוצאה מהתייקרויות בתעריפי האגרות אותן משלמת החברה לרשות שדות התעופה בגין פעילותה בנתב"ג, ובשל התחזקות היורו מול הדולר. ההוצאות הדס"ל של החברה גדלו ברבעון השני של 2018 בכ- 31.4 מיליון דולר.

גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על אמר לאחר פרסום הדו"חות כי :

"במהלך הרבעון השני לשנת 2018 רשמה אל על גידול בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. זאת, לצד ההתמודדות עם האתגרים והשינויים בענף התעופה, המשך מגמת הגידול בתחרות מצד חברות התעופה הזרות, ובמיוחד חברות ה-Low Cost.

החברה התמודדה ברבעון השני עם העלייה החדה שנרשמה במחירי הדלק, נתון שהיווה את הסיבה המרכזית להפסד שדווח  ברבעון השני של השנה.

אנו ממשיכים בתהליך ההצטיידות במטוסי ה'דרימליינר'. עד כה קיבלנו 6 מטוסים, שהאחרון מבניהם 'רחובות' הגיע אתמול, אנו מתעתדים לקבל מטוס נוסף עד סוף שנת 2018. תכנית קליטת המטוסים מתבצעת כמתוכנן, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, והחברה ממשיכה בצעדים הנדרשים על פי התכנית. הביקוש למושבים במטוסי הדרימליינר הנו גבוה ושביעות הרצון ממנו עונה על ציפיות החברה.

ברבעון השני החלה מכירת כרטיסים ליעדי אירופה, טיסות החל מאוקטובר, על פי מודל המכירה החדש עליו הכרזנו. המודל מאפשר לנוסע לבחור את חבילת הטיסה שמתאימה לצרכיו, לכלל יעדי אירופה, ולשלם על החבילה בהתאם לבחירתו. מודל זה צפוי לשפר את יכולתה של אל על להתחרות בצורה יעילה יותר מול כלל השחקנים בשוק האירופאי, ובמיוחד מול חברות ה-Low Cost.

לאחר השלמת שלב ה'פיילוט', התחלנו להציע שירות Wifi בטיסות לאירופה על 15 ממטוסי החברה, ובכוונתנו להרחיב שירות זה למטוסים ואזורים נוספים.

מועדון הנוסע המתמיד בארץ ובעולם ובמיוחד כרטיס האשראי FLYCARD מהווים מנוע צמיחה משמעותי ונמצאים בתהליך גידול מרשים. מספר מחזיקי כרטיס האשראי עומד היום על כ-280 אלף לקוחות ומספר חברי המועדון הגיע לכ-2 מיליון חברים. בחודש האחרון, הודענו על שינוי תנאי הצבירה והמימוש של הנקודות הנצברות לחברי המועדון ולמחזיקי כרטיס האשראי, שייכנס לתוקף באפריל 2019. השינוי מפשט את שיטת הצבירה, אשר מעתה תהיה על בסיס הוצאה כספית ומרחיב את האפשרויות למימוש הנקודות.

אנו ממשיכים בהאצת תהליכי האופטימיזציה של כלל המטוסים רחבי הגוף של החברה. על מנת  לשפר את השירות ללקוח ולהתייעל, במסגרת זו הקדמנו את היציאה מהשירות של צי מטוסי 767 עד תחילת שנת 2019, כך שההוצאה תבוצע בעונת החורף ולפני הוצאתם משירות של  מטוסי הג'מבו 747-400."

דגנית פלטי, סמנכ"ל הכספים, ציינה:

"גם ברבעון זה רשמה החברה גידול בהכנסות, וזאת על רקע אתגרי התחרות המתגברת, המתבטאת בהיקף התנועה ובמספר השחקנים הפעילים בנתב"ג. לצד זאת, נרשמה עלייה בהוצאות בעיקר בשל התייקרות הדלק הסילוני ובשל הוצאות החכירה של מטוסי הדריימלינר החדשים.

בחודש יוני 2018 נטלה החברה הלוואה בסך 145 מיליון דולר מבנקים זרים וממשקיעים יפנים למימון רכישת מטוס 787-9 שהתקבל  בחודש זה.

כמו כן, ב 10 באוגוסט 2018 קיבלה החברה מטוס 787-9 נוסף בבעלות, ומימנה אותו בהלוואה בסך 125 מיליון דולר שהתקבלה מבנק זר בערבות UKEF. עד כה קבלה החברה 6 מטוסים מדגם זה: 3 בבעלות ו-3 בחכירה.

יתרות המזומנים שבקופת החברה בסך כ 280 מיליון דולר ותזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת ישמשו את המשך מימוש תכניות ההצטיידות שלה".

אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עלול לשלם את המחיר

הנתונים שפורסמו בחודשים האחרונים היו חלשים יותר מהמצופה – הצמיחה קצת ירדה; הגירעון גדל; התחזית קדימה טובה, אבל פחות מבעבר. ועל רקע זה, נשמע כחלון כאילו הוא נערך למשבר.

"ראינו איך תנועה אחת של טראמפ ומה קרה בטורקיה. זה רכבת הרים. כלכלה היא רכבת הרים", אמר כחלון והוסיף – "משברים כלכליים היו וגם יהיו בעתיד. כרגע מצבנו הכלכלי טוב, נתוני המקרו טובים, אבל אני אומר לכם כשר אוצר אחראי שקצת למד ולומד ורואה מה קורה בעולם: יגיעו משברים. אני אמנם מקווה שלא, אבל לצערי הם יגיעו והאחריות שלי כשר האוצר להכין את המדינה גם למשבר עוד 3,4,5 שנים, גם כשאני לא אהיה שם.

"לצאת ממשבר עם חוב של 59% זה הרבה יותר קל מלצאת ממשבר עם חוב של 80%", אמר, "יש ביקורת שמבחינתי לגיטימית – החוב הוא חשוב לעתיד. אם יהיה לנו משבר ונצטרך לגייס כסף ב-80% או 90% 100% חוב המצב שונה לגמרי ואז באמת לא יהיה לנו כסף למיטות בבתי חולים".

"צמיחה היא המענה – גם החברתי גם הכלכלי וגם הביטחוני", הוסיף כחלון, "כשהצמיחה גבוהה אפשר להגדיל את סל התרופות, אפשר להעלות את שכר המינימום, האבטלה יורדת. החוב הנמוך מביא לדירוג והדירוג מביא לחיזוק החברות וחיזוק החברות מביא לחיזוק הבורסה וחיזוק הבורסה מביא לחיזוק הכלכלה. מדינה שלא צומחת היא מדינה שוקעת. צמיחה זה ביטחון זה כסף לתקציב הביטחון, לחינוך, לטכנולוגיות, לחדשנות לכל מה שאנחנו רוצים. יש לנו צמיחה גבוהה (אבל) לא מספיק. יש לנו שאיפה להגיע ל-5% בשנה אנחנו כרגע בין 3.3% ל-3.5%. אם יהיה לנו עוד קצת דרייב אולי נגיע קצת יותר".

דואר ישראל חוזר לחיים. אחרי שעתידו של הדואר המסורתי היה לא ברור, על רקע השימוש בדואר אלקטרוני, בשנים האחרונות הצמיחה בתחום החבילות עצומה, בעיקר בשל השימוש ההולך וגובר ברשת לצורך רכישת מוצרים.

על רקע זה, דואר ישראל מעוניין לייצר שיתופי פעולה עם רשתות קמעונאיות שיהפכו למעין סניף קטן של הדואר ודרכם יהיה ניתן לקבל שירותים. הדואר מפרסם קריאה לשיתופי-פעולה עם רשתות שיווק ביחס לפתיחת נקודות דואר.  מדובר על חנות בתוך חנות בעיקר במרכזי הערים.

לדואר ישראל כבר יש שיתוף-פעולה דומה עם שופרסל, והיא מעוניינת להתרחב. מדובר על מודלים מקובלים בעולם, במיוחד שמעבר לשירותי הדואר המסורתיים, הדואר הוא גם בעצם…בנק. דרך הדואר ניתן לעשות את רוב הפעולות שעושים בבנקים המסחריים. כך שבנקודות שברשתות השיווק יינתנו שירותים פיננסיים.

דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, אמר על רקע הדיווח – "במסגרת האסטרטגיה העסקית של החברה, דואר ישראל מתקדמת למודל שמרחיב את פעילות הדואר לתועלת הציבור. לחברה יש 50 מיליון ביקורים בשנה, מספר שאין לו אח ורע באף רשת קמעונאית, ואותו ניתן למנף לכוח קנייה עצום לטובת כל עסק. שיתוף-הפעולה עם חברות מובילות במשק יאפשר לנו לשפר ולהרחיב את סל השירותים שלנו ללקוחותינו ולהעניק להם חוויית שירות טובה יותר"

הרווח הנקי של מיטב דש ברבעון השני 2018 עמד על כ-15 מיליון שקל, ירידה של 28.6% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. ההכנסות של בית ההשקעות הסתכמו בכ-221 מיליון שקל ברבעון שני בדומה לרבעון המקביל ב-2017.

ה-EBITDA  הסתכמה בסך של כ-61 מיליון שקל לעומת 65 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הנקי ברבעון השני 2018 עמד על כ-15 מיליון שקל לעומת 21 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, ירידה של כ-28.6%.

פעילות חבר הבורסה והברוקראז' המוסדי הניבה ברבעון הכנסות בסך של כ-26 מיליון שקל, עלייה של כ-53% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. הגידול נבע מהשלמת רכישת פעילות שירותי מסחר בניירות ערך מבנק ירושלים ברבעון הקודם.

סך הנכסים בקרנות הנאמנות עומדים על שווי של כ-30.6 מיליארד שקל בסוף רבעון שני 2018. ממיטב דש מוסרים על גיוסים של כמיליארד שקל לקרנות הנאמנות בעוד שמתחילת השנה נרשמים פדיונות בשוק הקרנות.  

היקף הנכסים בקרן הפנסיה של מיטב דש שהיא הגדולה מבין קרנות הפנסיה של בתי עומד על כ-8.6 מיליארד שקל והיקף ההפקדות שנתיות בה עומד על כמיליארד וחצי שקל.

פעילות תכלית תעודות סל תרמה להכנסות מיטב דש הכנסות בסך של כ-31 מיליון שקל ברבעון השני של 2018 עלייה של 47.6% לעומת הרבעון הקודם בו עמדו ההכנסות על 21 מיליון שקל.

היקף הנכסים המנוהלים של מיטב דש השקעות בסוף הרבעון השני 2018 עמד על כ-130 מיליארד שקל.

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש השקעות: "תוצאות החברה מפגינות יציבות לאורך זמן. הרווח הנקי הושפע ברבעון זה מהעלייה במדד המחירים לצרכן, אשר הגדילה משמעותית את הוצאות המימון.חברת קרנות הנאמנות בולטת לחיוב והיא המגייסת הגדולה בתעשייה מזה כמה חודשים. בקופות הגמל נעצרו הפדיונות כמעט באופן מלא ברבעון השני ומגמה זו נמשכת גם בחודשי הקיץ. חבר הבורסה והברוקראז' המוסדי ממשיכים לצמוח ולגייס מאות לקוחות חדשים מדי חודש, גם לאחר השלמת רכישת פעילות שירותי המסחר בניירות הערך מבנק ירושלים והדבר ניכר בתוצאות הרבעון. מגזר תעודות הסל מתמודד עם הערכות לכניסת רפורמת קרנות הסל והמגמות הרוחביות בתעשייה זו. תחום ההשקעות האלטרנטיביות צובר תאוצה. מיטב דש פאגאיה, קרן האשראי הצרכני המיועדת ללקוחות כשירים, שהקמנו לפני כשנה מנהלת כיום נכסים של כ-250 מיליון שקל וממשיכה לצמוח יפה."

במסגרת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל ייבנו 493 דירות באופקים ו-172 דירות בבית שמש.

5 מתחמים לבניית 493 דירות למגורים בבנייה רוויה באופקים. (מתוכן 244 דירות במסלול מחיר למשתכן והיתר בשוק החופשי).

במכרז לחכירת 5 מתחמים למגורים בבנייה רוויה בשכונת חורשת נוח באופקים זכו ההצעות של אחים אוזן חברה לבניה בע"מ אשר זכו בארבעה מתחמים ושל ירין ח.י.י.מ. אשר זכה במתחם הנוסף.

מחירי הדירות באופקים  מבטאים הנחה של שנעה בין 18% ל 20% ממחיר דירות דומות בשוק:

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על  514,523 שקל.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על 610,170 שקל.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 737,700 שקל.

הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.

השכונה ממוקמת במרחק הליכה מתחנת הרכבת ובסמיכות מיידית לפארק אופקים.

השכונה כוללת מבני ציבור שכונתיים, שטחים ציבורים פתוחים, שטחי מסחר ושבילים להולכי רגל.

בבית שמש שווקו בהצלחה במסגרת מכרזי מחיר למשתכן 16 מתחמים לבניית 172 דירות.

מחירי הדירות ברעננה מבטאים הנחה של18% ממחיר דירות דומות בשוק:

המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על 840,051 ש"ח.

המחיר התחלתי לדירת 100 מ"ר יעמוד על  973,817שקל.

המחיר התחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על 1,152,172שקל.

הדירות כוללות מרפסת, מחסן וחניה.

השכונה תכלול מגורים וכן שטחי מסחר, משרדי תעסוקה, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, בנוסף, גינות משחקים יפוזרו בכל השכונה ובסמוך לאזורי המגורים.

אורביט טכנולוג'יס תספק מערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמה הימית שלה ללקוח אסטרטגי.

הלקוח שביצע את ההזמנה הוא מפעיל מערכות לוויין גלובלי מסוג (NGSO (Non-Geostationary Satellite Orbit. הלקוח ביצע הזמנה חוזרת בסך של כ-12 מיליון שקל למערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמה ימית של אורביט, OceanTRx 7-750, אשר פועלת בתדר C/Ka-band ו –  Ku/Ka.

אספקת המערכות שיאפשרו קישוריות לוויינית רציפה על גבי פס רחב לאניות קרוז, צפויה במהלך השנים 2018 ו-2019.

איתן ליבנה, מנכ״ל אורביט"מדובר בלקוח אסטרטגי חשוב והצלחתו הצלחתנו״, אמר. ״אנו שמחים שהלקוח ממשיך להביע את שביעות רצונו מהמערכות של אורביט ומבצע הזמנות חוזרות״.

המערכת אותה תספק אורביט, מסוג OceanTRx 7 היא מערכת תקשורת לוויינית המיועדת לפלטפורמות ימויות ותומכת במגוון תצורות של מערכות אנטנה בקוטר 2.2 מטר. המערכת OceanTRx 7 תוכננה להתקנה, תחזוקה ושדרוג מהירים ונוחים. המערכת מספקת ביצועים מבצעיים משופרים תוך שמירה על רווחת הצוות והנוסעים תוך הפחתה בהוצאות והגדלת הרווחיות לנותן השירות.

אורביט היא ספקית  של מערכות תקשורת למשימות חיוניות ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. מוצריה של אורביט כוללים מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת ומערכות לתצפיות מהחלל המוטמעים בפלטפורמות ימיות, מוטסות וקרקעיות.

לקוחות החברה כוללים יצרני מטוסים, חילות אויר בארץ ובעולם וציים ימיים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון: איירבוס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון: סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון: אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות ואירגונים ביטחוניים וממשלתיים.

לפני כשבוע דיווחה אורביט על הזמנות בהיקף של כ-13 מיליון שקל משוק התעופה האמריקאי שעליהן ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

או.פי.סי אנרגיה מדווחת כי הכנסותיה ברבעון השני הסתכמו בכ-651 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל ב-2017.

או.פי.סי הרוויחה ברבעון כ-2 מיליון שקל (כ-1 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת הפסד של כ-35 מיליון שקל (הפסד של כ-33 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות)ברבעון המקביל ב-2017 שנבע בעיקר מהוצאות מימון חד פעמיות.

ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-27% לכ-65 מיליון שקל, לעומת כ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 שבו בוצעה תחזוקה מתוכננת בתחנת הכח רותם אשר גרע מזמינותה שעמדה על 81% לעומת 100% ברבעון הנוכחי. כמו כן תרמ לעלייה במכירות עלייה בתעריף רכיב הייצור.

החברה מדווחת כי נכון ל-30 ביוני 2018, לחברה (סולו) מזומנים ומזומנים מוגבלים בהיקף של כ-382 מיליון שקל, המיועדים ברובם להשקעה בפרויקטים חדשים.

גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה בע"מ: "או.פי.סי ממשיכה להוביל את שוק החשמל הפרטי המתפתח בישראל ולהציג ברבעון השני ביצועים טובים, המתבטאים בגידול של כ-27% ב-EBITDA לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה מתמקדת בצמיחה ובפיתוח תחנות כוח נוספות, ונמצאת  בשלבים מתקדמים של הקמת תחנת הכוח בחדרה בהספק של 148 מגוואט, הצפויה לפעול במחצית הראשונה של 2019. נכון לסוף הרבעון השני של 2018 הושקעו בפרויקט כ-700 מיליון שקל.

כמו כן, בחודש מרץ השנה השלימה החברה את רכישת צומת – תחנת כוח במחזור פתוח בהספק של 396 מגה וואט, הנמצאת בשלבי פיתוח וצפויה לפעול במהלך שנת 2022.

אנחנו מברכים על הרפורמה במשק החשמל שקובעת כי המשך הצמיחה של משק החשמל יבוצע ע״י הסקטור הפרטי בלבד וכן על מפת הדרכים שפרסמה רשות החשמל אשר מתווה את הדרך לפיתוח משק החשמל באמצעות השקעות עתק של כ-15 מיליארד דולר שיבוצעו ע״י הסקטור הפרטי".

או.פי.סי אנרגיה בע"מ היא חברת חשמל פרטית עוסקת בייזום, פיתוח, הקמה ותפעול של תחנות כוח וכן ייצור חשמל ואספקתו ללקוחות פרטיים וחברת החשמל. החברה מחזיקה ב- 80% בפרויקט תחנת הכוח מישור רותם, ב-100% בפרויקט תחנת הכוח חדרה אשר בשלבי הקמה מתקדמים וב-95% מפרויקט תחנת הכוח צומת הנמצאת בשלבי פיתוח.

חברת דירוג האשראי מידרוג הודיע כי החליטה להשאיר על כנו את דירוג החוב של החברה על A3, להערכת מידרוג, ההתקשרות עם אנרג’יאן ישראל לימיטד בהסכם לרכישת גז טבעי ממאגר כריש, במחיר הנמוך יותר ביחס לזה שמשלמת החברה כיום (הוזלה של כ- 19% במחיר הרצפה), צפוי לשפר את רווחיותה בטווח הבינוני-ארוך.

דורית סלינגר הממונה על רשות שוק ההון והביטוח עוזבת את הרשות, אחרי הרבה מהפכות (טובות) שעשתה לטובתנו – הצרכנים. בראיונות לכל העיתונים הכלכליים היא מעדכנת בכמה תובנות חשובות – ריכזנו כאן את העיקר –

"כישלון שממעטים לדון בו, הוא זה של מערכות המחשב הלקויות של חברות הביטוח, שבפועל מביאות לכך שהדיווחים על ההפקדות לחיסכון הפנסיוני במשך עשרות שנים עלולים להתברר כשגויים", אומרת סלינגר בראיון לדהמרקר, ומוסיפה  -"מדובר במערכות ישנות, שצריכות לצבור מידע במשך 35 שנים בממוצע, וכלל לא בטוח שהדברים נרשמים שם נכון. ממשק המעסיקים החדש אכן חושף לא מעט רישומים שגויים".

ההסתברות לשגיאה בחישוב ההפקדות שלי לפנסיה היא הסתברות לא קטנה. אנחנו לא יודעים לאמוד בכמה כסף מדובר, אבל ברור שזאת סוגיה שמחייבת טיפול דחוף. לצערי נכשלנו בקידום הפתרון המתבקש: מדובר במערכת מחשב כבדות, וחברות הביטוח לא מסוגלות להרים מערכות כאלו כל אחת בעצמה. היה מתבקש שתוקם מערכת מרכזית שתשרת את כל החברות, אבל חברות הביטוח כשלו להגיע להסכמה על כך. החברות היותר חזקות, שהשקיעו במחשבים שלהן, חשבו שזה נותן להן יתרון תחרותי וסירבו לשתף פעולה" (לראיון המלא)

"צריך להתאים את גיל הפרישה לתוחלת החיים, שארוכה ומתארכת. שנות הפרישה שלנו הן מאוד ארוכות, ולכן אם תקופת העבודה תישאר זהה, ושנות הגמלאות יתארכו, אזי ההכנסה החודשית כפנסיונר תקטן", אומר סלינגר בראיון לגלובס, ומוסיפה – "נשים בישראל שפורשות בגיל 62 נפגעות פעמיים: תוחלת החיים שלהן ארוכה משל הגברים, והן חוסכות פחות כי חיי העבודה שלהן קצרים יותר. יש בסיס לטענה על מקצועות שוחקים, אבל הנשים נפגעות מהמצב הקיים.

"מה שעשיתי – ועל זה אני גאה וזה ההישג העיקרי שלי – זה לשנות את הפוקוס במשולש חברה-ערוצי הפצה-וצרכן, יותר לכיוון הצרכן. עם זאת, אני דואגת ליציבות החברות, כדי לעמוד בהתחייבויות למבוטחים, ולא כדי לדאוג למחיר המניה ולדיבידנד. הטענות שהיציבות של החברות נפגעה אינן נכונות.

"שוקי החיסכון הפנסיוני והביטוח מורכבים, ופערי הידע בין הצרכנים והיצרנים אדירים וקשה מאוד לגשר עליהם. בכאלה פערי כוחות, וכדי לחזק את הצד החלש יותר, נכון להסיר את הדברים שמקשים עליו לקבל בחירה נכונה ומושכלת. ברגע שיש שונות במוצרים שלא נותנת ערך מוסף, ורק נחזית כנותנת ערך שכזה, זה מבלבל ויכול לגרום ללקוח לקבל החלטות לא טובות. לכן אנו פחות בעד קריאטיביות בביטוחים לפרט, ובעד אחידות וסטנדרטיזציה. לתפיסתי, יש לדאוג לצרכן הקטן למוצר טוב שנותן כיסוי אופטימלי, ולא שונות ששימשה את ערוצי ההפצה גם במקום שלא נתנה ערך ללקוח. אני בהחלט רואה את הצד הפטרנליסטי כנכון – קריאטיביות יתר בעולם עם פערי ידע כה גדולים אינה לטובת הציבור, בהכללה.

"התחום הפיננסי והביטוחי מורכב מאוד וצריך לעזור לציבור. לתפיסתי המודעות לנושאים פיננסיים צריכה לגדול, כמו המודעות למה משפיע על הפנסיה העתידית שלי, ואין ספק שצריך לחזק את האוריינות הפיננסית בכללותה" (לראיון המלא)

בראיון לכלכליסט אמרה סלינגר – "אני לא מוכנה שיהיה בחברות הביטוח המנהלות כספים של אנשים, בעל שליטה שהוא  גורם ממשלתי, ולא משנה מאיזו מדינה. היו לי קונים פונטיאליים בחברות הביטוח שהיו קשורים לגורמים ממשלתיים או שבשרשרת היתה מעורבות ממשלתית. אני צריכה מבנה ברור של השליטה של הקונה.

"הגיע אלי מייל ממישהו נאיבי ממש, מגורם אסייאתי שביקש לדעת אם יש לי משהו נגד אסיה. אבל השאלה אחרונה ששאל היתה הכי מעניינת: 'האם יש מניעה שבעל השליטה ישתמש בכספי החוסכים להשקעות בחברות ובפרויקטים שקשורים אליו'. תחשבו רגע כמה כסף זה! אמרתי לחבר'ה שלי: אל תענו למייל בכלל.

"זה החשש הגדול שלי וזה התמריץ שלי להגיד לא. אם היו באים משקיעים אסטרטגיים, אולי הדברים היו נראים אחרת. אבל הגיעו רק גופים פיננסיים. אני לא פוסלת אותם אבל צריכה להבין מי הם.

"ראית את הסינים, איך הם זורקים מנהלים לכלא? יו"ר ברייטפוד לא נמצא, נעלם. אז זה בסדר לקנות חברות כמו אלמה לייזרס, את אהבה, אפילו את תנובה; אבל בכספי חיסכון פנסיוני הרגישות שלנו צריכה להיות בטופ של הטופ. אצל הסינים נתקלתי במבנה תאגידי שבו קשה לזהות מי מקבל ההחלטות.

"מדינה לא צריכה להחזיק בכספי פנסיה. מדינת ישראל הכריחה את הציבור לחסוך אצל גופים פרטיים. עכשיו אני, מדינת ישראל, שהוצאתי אתכם החוצה, אעביר אתכם לניהול בנורבגיה או איסלנד? כל חברה עם מעורבות ממשלתית לא תהיה". (הרחבה – לראיון המלא).

"דורית סלינגר היא המפקחת הגרועה ביותר מאז ומעולם", הגדיר אותה לאחרונה אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, מול קהל רב ואוהד, והוא צודק. "המפקחת", ובשם הרך יותר – הממונה על שוק ההון והביטוח, היא גרועה לסוכני הביטוח, וזה אומר שהיא נהדרת לציבור.

אז רגע לפני סיום הקדנציה שלה כממונה, מנצל נוה את הבמה כדי לתקוף את סלינגר בפני קהל של סוכני ביטוח, כשהיא עצמה יושבת באולם בשורה הראשונה, ומחייכת – היא כבר הייתה שם, היא יודעת בדיוק את מי משרת נוה, ואת מי היא משרתת.

סלינגר לא חפה מטעויות – כשעושים, גם טועים, ולהבדיל ממפקחים אחרים שהעדיפו לעשות מעט, ולטעות מעט, סלינגר עשתה הרבה, וטעתה הרבה. על הדרך היא גם "הפציצה" את סוכני הביטוח בחוזרי רגולציה מעיקים, אבל בשורה התחתונה אנחנו צריכים להודות לה, ולקוות שהמחליף שלה לא יירדם בשמירה.

התחומים שסלינגר טיפלה בהם נוגעים לכיס של כולנו: אנחנו משלמים דמי ניהול לקרנות פנסיה – היא התאמצה שתשלמו כמה שפחות; אנחנו הולכים כעיוורים אחרי סוכן הביטוח שלנו – סלינגר דרשה שלא יהיו לו ניגודי עניינים, ושלא ידחוף לנו את המכשירים עליהם הוא מקבל את העמלה הגבוהה ביותר. הממונה ניסתה לעשות סדר בתחום הפרוץ, למרות הלובי החזק של חברות הביטוח וסוכני הביטוח. אז נכון, היא באמת שיגעה אותם עם חוזרים על ימין ועל שמאל, אבל המטרה שלה הייתה ברורה – לפקח באופן יותר צמוד על תחום לא מספיק מפוקח.

שוהם ביזנס העוסקת במתן הלוואות, מתן שירותי מטבע וניכיון המחאות מדווחת על עלייה של 66% בהכנסות ועלייה של מעל ל-100% ברווח הנקי.

משוהם נמסר כי הכנסות המימון לרבעון השני הסתכמו בכ-7.4 מיליון שקל לעומת הכנסות מימון של 4.4 מיליון שקל ברבעון השני ב-2017, עלייה של 66%.

הרווח הסתכם בכ- 2.5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של 1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, עלייה של כ-118%.

מהחברה נמסר כי מחזור עסקאות האשראי הרבעוני עמד על כ-214.4 מיליון שקל, המהווה עלייה של כ-212% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. גם בתיק האשראי של החברה נרשם גידול של מעל -200% והוא עמד בסוף הרבעון על כ-165.2 מיליון שקל.

אלי נידם, יו"ר הדירקטוריון של שוהם אמר לאחר פרסום התוצאות: "אנו שמחים על תוצאות הרבעון השני של 2018 המחזקים את מגמת הצמיחה בפעילות שלנו לשנת 2018. הצמיחה של החברה באה לידי ביטוי בכל הפרמטרים התפעוליים של החברה תוך שאנו פועלים לשיפור רווחיות החברה. במהלך הרבעון חצה הרווח הנקי רף של 2.5 מיליון שקל – קצב שנתי של כ-10 מיליון שקל. במהלך הרבעון קיבלנו אשראי ראשוני מבנק לאומי המעיד על אמון המערכת הבנקאית בחברה ובהנהלה ובפוטנציאל הכלכלי שלנו. אנו בוחנים גיוס חוב מדורג שיוזיל את עלויות המימון של החברה ויאפשר לנו לפנות להרחבת בסיס הלקוחות תוך ניהול סיכונים מושכל והשבחת תיק האשראי. אנו מאמינים כי מהלכים אלו יישאו פרי כבר ברבעונים הקרובים תוך יצירת ערך רב לבעלי המניות של החברה."

שוהם ביזנס, שהשליטה בה מוחזקת על ידי אלי נידם, עוסקת בתחום המימון החוץ בנקאי תוך מיקוד בניכיון ממסרים דחויים, מהמגזר העיסקי.

פנינסולה, הפועלת גם היא בתחום האשראי החוץ בנקאי, דיווחה כי הכנסותיה ברבעון הסתכמו בכ-12.9 מיליון שקל לעומת כ-12.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 ורווח נקי של כ-4.9 מיליון שקל לעומת כ-4.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרחבה על דו"חות פנינסולה תוכלו למצוא כאן

וואן טכנולוגיות מדווחת על גידול של כ-1.8% בהכנסות ברבעון השני שהסתכמו בכ-348.3 מיליון שקל לעומת כ-342.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.  

בשורת הרווח ברבעון נרשמה עלייה של כ-10.7% לכ-16.6 מיליון שקל בהשוואה לכ-15.0 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-3.5% לכ-57 מיליון שקל, בהשוואה לכ-55.0 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול נובע מגידול בהכנסות החברה.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-21.0 מיליון שקל (כ-6.0% מההכנסות), בהשוואה לכ-20.9 מיליון שקל (כ-6.1% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2017.

ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-24.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.  

מסקירת מאזן החברה עולה כי בסוף הרבעון נמצאים בקופת החברה המזומנים ושווי מזומנים בשווי של כ-96 מיליון שקל.

שי אוזון, מנכ"ל החברה, אמר לאחר פרסום הדו"חות כי: "אנו שמחים להציג צמיחה במחצית הראשונה של 2018 הנובעת ממיקוד החברה בעולמות טכנולוגיים חדשים אליהם חדרנו בשנים האחרונות. נמשיך במגמת הצמיחה באמצעות העמקת נוכחות החברה בשווקים הקיימים וכניסה לשווקים חדשים, וכן דרך פיתוח תחומים חדשים ורכישת פעילויות".

וואן טכנולוגיות תוכנה, המעסיקה מעל ל-3000 עובדים, מספקת פתרונות מחשוב,ללמעלה מ-1,500 לקוחות במגזרי המשק השונים. כמו כן פועלת החברה גם בתחום שיווק מוצרי חומרה ומערכות מחשבים וכן באספקת מכלול שירותים מנוהלים בתחום המחשוב לארגונים. מניית החברה נכללת במדד ת"א 125.

לפני מספר ימים פרסמה גם מטריקס, המתחרה הגדולה של וואן, את דו"חותיה לרבעון. מטריקס רשמה עלייה של  14% בהכנסות שהסתכמו בכ- 762 מיליון שקל, ועלייה גדולה של 43% ברווח הנקי שהסתכם בכ- 32.6 מיליון שקל.

הרחבה על הדו"חות של מטריקס ניתן למצוא כאן

בנק לאומי מדווח על הכנסות ריבית של 2.41 מיליארד שקל ברבעון השני , בהשוואה ל-2.16 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח לבעלי המניות הסתכם ב-903 מיליון שקל בהשוואה ל-876 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו הכנסות הריבית ב-4.42 מיליארד שקל, לעומת 4.04 מיליארד במחצית הראשונה של 2017. הרווח לבעלי המניות במחצית – 1.65 מיליארד שקל, לעומת 1.49 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2017.

הגידול בהכנסות הריבית, נטו נובע מעליה בפערי הריבית, מגידול ביתרה הממוצעת של אשראי לציבור ופיקדונות בבנקים ומפירעון איגרות חוב ושטרי הון. בנוסף, התוצאות במחצית הראשונה של השנה הושפעו לטובה מהמדד בסך 208 מיליון שקל, לעומת השפעה חיובית של כ-140 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. ברבעון השני  היתה השפעה חיובית של המדד  בסך 282 מיליון שקל, בהשוואה להשפעה חיובית של 192 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במילים אחרות הרווחים גדלו בעיקר בגלל המדד. אחרת היתה יציבות לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

היחס של הכנסות ריבית, נטו לבין היתרה הממוצעת של נכסים נושאי ריבית (התשואה נטו על נכסים נושאי ריבית) בששת החודשים הראשונים של השנה הינו 2.20% לעומת 2.07% בתקופה המקבילה אשתקד.