הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב במשק סיימה את סבב השימועים. הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב במשק בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, סיימה את פרק השימועים שהתייחס לטיוטת ההמלצות שהגישה בדו"ח הביניים. כעת תבחן הוועדה את העמדות השונות שהועלו בשימועים, כאשר הכוונה היא לפרסם בשבועות הקרובים דו"ח סופי.

הוועדה יצרה כללי משחק חדשים בשוק האשראי ובטיפול בחברה בקשיים המכוונים ליצור וודאות בקרב החברה, הנושים ובעלי העניין האחרים בחברה, ביחס לתהליך הטיפול בכשל של החזר חוב. חיזוק הוודאות יבטיח התנהלות מיטבית מצד כל השחקנים בשוק זה בכל שלבי ניהול האשראי השונים. הוועדה גיבשה גם המלצות המתייחסות לשלב הקצאת האשראי ותמחורו, הכוללות: כללים של התאגיד המלווה למתן הלוואות לביצוע רכישות ממונפות, חובת גילוי של התאגיד הלווה ביחס לאשראי שנלקח לשם מימון רכישת מניות שליטה בתאגיד, חובת גילוי על התנהלות קודמת של בעל שליטה של חברה בקשיים פיננסיים, קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית, וקביעת כללים של התאגיד המלווה למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים.

בנוסף, גיבשה הוועדה הכללים מתייחסים לשיפור תהליך ניהול האשראי ולהפחתת ההוצאות הקשורות בו: מינוי נאמן מוביל לכל סדרות אגרות החוב, צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי אגרות החוב, הגדלת הוודאות באשר ליחס שבין הלוואות שמועד פירעונן קרוב לבין הלוואות שמועד פירעונן רחוק יותר, הסדרת פעילות תאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי, הגבלת שכר בעלי תפקיד בהסדר, קביעת מדיניות אחידה להסדרי חוב בתאגידים בנקאיים, ודיווח על הסדרי חוב.

יישום ההמלצות, כמקשה אחת, יביא להערכת חברי הוועדה, לשינוי יסודי בשוק האשראי בישראל. יישום ההמלצות יבטיח הקצאת אשראי יעילה יותר, תמחור חוב נכון יותר, שמירה על כספי החוסכים והמפקידים המנוהלים בידי הגופים הפיננסיים, ויגביר את אמון הציבור במערכות אלה.

לאור המצב משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל דוחים ישיבות ומכרזים. ישיבה שהיתה אמורה לעסוק בתוכנית 'מחיר מטרה', שעתידה להציע מכרזים על דירות בהנחה של 20% ממחיר השוק נדחתה, כך נמסר. סיבה נוסת לדחיה היא הסרת נושא שיוך דירות לקיבוצים מסדר היום לבקשת היועץ המשפטי לממשלה.

בנוסף לכך, דחו היום רשות מקרקעי ישראל, הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, ומשרד הבינוי והשיכון 15 מכרזי בנייה, מתוכם 12 למגורים, עבור 882 דירות, שאמורים היו להיסגר ב-4 באוגוסט ל-1 בספטמבר ול-8 בספטמבר. זאת ועוד מכרזי הדיור שנדחו ל-1 בספטמבר הם: מכרז ל-3 מתחמים בשלומי בהיקף של 75 יחידות דיור,8 מגרשים לבנייה עצמית עבור 8 יחידות דיור בכרמי גת- קריית גת לנכי צה"ל תוך התמודדות בהגרלה, 30 מגרשים בישוב זרזיר לבני המקום מחוסרי דיור לבניית 64 יח"ד (חלקם לאנשי ביטחון בלבד בהגרלה), 154 יחידות דיור בדימונה בשכונת השחר. מכרזים אחרים שנדחו ל-9 בספטמבר:
14 מגרשים לבניית 27 יח"ד בביר אל מכסור עבור מחוסרי דיור, 3 מגרשים לבני המקום בעכברה, 53 מגרשים ל-106 יחידות דיור בסנדלה, מגרש ל-360 יחידות לדיור מוגן בלהבים, 5 מגרשים לבניית 7 יחידות דיור לבנייה עצמית בבית שאן לבני המקום מחוסרי דיור, מכרז לבניית 69 יחידות דיור במערב נתיבות, 14 יחידות דיור לבנייה עצמית למחוסרי דיור בג'ת במשולש.

חוק השידור הציבורי עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ברוב של 45 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד. מה שמלמד על סגירת רשות השידור במתכונתה הנוכחית וביטולה של אגרת הטלוויזיה. אישורו של החוק הושג רק לאחר דיונים ממושכים בין האוצר להסתדרות, שכמעט גרמו לפסילתו. הצדדים ניהלו משא ומתן על מספר העובדים הוותיקים שייקלטו במערכת רשות השידור החדשה, ולא הצליחו להגיע להסכמות, אך לבסוף, החליטו כי לפחות 25 אחוזים מעובדי רשות השידור הנוכחית ייטמעו בזו החדשה. עם זאת, טרם נקבע המספר המדויק של עובדים שייקלטו.

לדברי שר התקשורת גלעד ארדן בכנסת: "לעם שלנו מגיע שידור ציבורי איכותי ומושקע. מגיע לו גוף שידור אחראי שמנוהל כמו שצריך. שלא גובה ממנו אגרה בלי תמורה מספקת וזה מה שעשינו כאן היום. היום הענקתם גב למהלך היסטורי שיחזיר לעם הנפלא הזה שלנו את מה שמגיע לו. את השידור הציבורי". תגובת רשות השידור לאישור החוק, טרם נתקבלה.
מי שהובי את היוזמה הוא השר ארדן, שהכריז על כוונותיו בתחילת חודש מרס האחרון במסיבת עיתונאים משותפת עם שר האוצר יאיר לפיד, שגיבה את המהלך. ארדן הצהיר כי במסגרת הרפורמה תבוטל אגרת הטלוויזיה וגם נקב בתאריך היעד לכך: 31 במרס 2015.

מנהל הקרנות במיטב מעדכן כי בקרן הנאמנות – מיטב High Yield (5106992) יופחת שיעור ההוספה ב-31 ביולי (ליום אחד בלבד ) ל-0%. החל מיום 1/08/2014 (כולל) ישוב שיעור ההוספה לעמוד על 0.5% ממחיר היחידה.
שיעור הוספה הוא למעשה ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר היחידה. הרוכש במקרים מסוימים משלם מעבר למחיר היחידה (שמבטא את נכסי הקרן מחולקים במספר היחידות). מדובר בעקיפין בסוג נוסף של עמלה/ דמי ניהול שממנו נהנה מנהל הקרן. בשנים האחרונות, אגב, כמות הקרנות נאמנות שיש עליהן שיעור הוספה הולך ופוחת.

הראל קרנות נאמנות מעדכנת כי בשלוש קרנות נאמנות – הראל קונצרני High Yield (5102892); הראל אגח חברות ממוקדת (5107453) והראל נבחרת אג"ח (5231055) יעודכנו מחירי ניירות הערך של גמול בעקבות הסדר החוב בחברה.
"הננו להודיעכם, כי בעקבות ההסדר בין גמול חברה להשקעות לבין מחזיקי גמול השקעות אג"ח ב' וגמול השקעות התח ג' , אשר ביום 27.7.14 היה היום הקובע לביצועו, ואשר במסגרתו צפויים להתקבל בחשבונות הקרנות בגין האג"ח מניות שיונפקו על ידי החברה וכן אג"ח ב חדשות, תקטן כמות אג"ח ב ויפקעו אג"ח ג המוחזקים בחשבונות הקרנות וכן צפויים להתקבל תקבולים עתידיים נוספים , החליט מנהל הקרן לקבוע את שווים של המניות ואג"ח ב, וזאת כדלקמן: המחיר שנקבע למניה: 70 אג'. (טרם הקביעה האמורה לא הוחזקו מניות בנכסי הקרנות.) המחיר שנקבע לאג"ח ב: 55.54 אג' (המחיר האחרון שנקבע לאג"ח ב על ידי מנהל הקרן: 29.51 אג'). שיעור השינוי בשווי אג"ח ב: 88.21%".
השינויים בניירות הערך של גמול משפיעים על ערך נכסי הקרנות, אך בשברירי אחוזים.

שר האוצר, יאיר לפיד, חתם על תקנות המאפשרות תשלום פיצויים בגין נזקים עקיפים לבעלי עסקים בדרום הארץ, בין הטווחים 0-40 ק"מ מגבול רצועת עזה, בעקבות מבצע "צוק איתן". התקנות יובאו לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. התקנות מתייחסות לתקופה שבין 8.7.14 עד 31.8.14, או עד למועד סיום מבצע "צוק איתן", לפי המוקדם ביניהם.

לאחר אישור התקנות בכנסת, יהיה רשאי כל ניזוק שבתוך הטווח המוכרז להגיש תביעה בגין נזק עקיף לקרן הפיצויים ברשות המסים באחד מתוך שלושה מסלולים (ירוקים): מסלול שכר עבודה, מסלול מחזורים ומסלול הוצאות שוטפות. המסלולים הירוקים נועדו לתת מענה מהיר, פשוט וישים לעסקים שנפגעו.

תנאי להגשת תביעה בכל אחד מהמסלולים הוא תשלום משכורת לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני, בתנאים שייקבעו בתקנות ובכפוף להוראות פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך. בעלי עסקים בתחום יישובי ספר ו/או בעלי עסקים שבטווח של 0-7 ק"מ מגבול רצועת עזה, יוכלו לבחור בין המסלולים האמורים לבין המסלול האדום, במסגרתו יהיו רשאים לתבוע פיצויים בגין הנזקים העקיפים אותם יוכיחו לגבי אובדן הרווח ובהתאם לאופי העסק.

להלן המסלולים הירוקים:
• מסלול שכר – מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם שנבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני בהתאם להנחיית פיקוד העורף. כמו-כן הפיצויים יינתנו עבור עובדים שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם הקטנים תחת לגיל 14 ולראשונה גם בעבור אדם עם מוגבלות, שנמנע ממנו להגיע למקום העבודה ולשהות בו משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.
• מסלול מחזורים – בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ (חד חודשי או דו- חודשי). הנוסחה תכלול השוואת המחזור העסקי בהתאם לשיטת הדיווח כאמור, לעומת תקופה מקבילה אשתקד. סך הפיצויים במסלול זה לא יעלה על 3 מיליון ₪.
• מסלול הוצאות – בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. מסלול זה נקבע במטרה לפצות על הוצאות עודפות של העסק שנוצרו כדי לשמור על המחזור הרגיל שלו בזמן המבצע. סך הפיצויים במסלול זה לא יעלה על 3 מיליון ₪.

מסלולים לענפים ייחודיים:
לגבי ענפים ייחודיים כגון מפעילי אולמות אירועים, בתי מלון וחקלאים יופעלו מסלולים ייחודיים כדי לתת מענה לאופי הענף (ביטול הזמנות בבתי מלון ואולמות אירועים) והתייחסות לענפים השונים בחקלאות. גם הפיצויים במסלולים לענפים הייחודיים לא יעלו על 3 מיליון ₪.

בעלי עסקים חדשים, שהחלו את פעילותם עד 1.6.14 יוכלו לבחור בהגשת תביעה בין מסלול שכר לבין מסלול מחזורים המותאם להם.

עוזי לוי, אנליסט בכיר, באינפיניטי מחלקת מחקר טוען כי לאור המצב, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות הורדת ריבית נוספת במהלך הרבעון השלישי של השנה וזאת בשל מכלול גורמים המצביעים על קצב צמיחה נמוך מהצפוי. לדבריו, הורדת הריבית ב-25 נקודות בסיס לשיעור של 0.5%, נעשתה בהתאם להערכות בית ההשקעות בשל התגברות הסממנים של האטה מצד הביקוש הפנימי המקומי, אינפלציה נמוכה, והתחזקות השקל.

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, "בנק ישראל החליט להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז ל 0.5 אחוז, להערכתנו ההחלטה נכונה. בנוסף, הבנק מפחית את מרווח האשראי והפיקדונות לבנקים המסחריים מחצי נקודת אחוז לרבע נקודת אחוז. הנימוקים העיקריים להחלטה שהופיעו בהודעת הריבית; הירידה באינפלציה בפועל ובציפיות לאינפלציה, החולשה ביצוא הסחורות, ההשלכות השליליות של מבצע "צוק-איתן" וכמובן הייסוף בשקל. הורדת הריבית נעשתה למרות האמור בדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם בנק ישראל החודש אשר מציג תמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות ובשוק הנדל"ן.
לטענת האנליסטים של הראל, בניגוד לאינפינטי, הריבית בישראל הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר, בדומה לריבית בשיא המשבר הפיננסי ב-2009 למרות שאנו סבורים שמצב המשק כיום טוב בהשוואה לתקופה ההיא. הסיכוי להפחתת ריבית נוספת נמוך מאוד ובמקרה של המשך תיסוף בשקל להערכתנו בנק ישראל יגביר את קצב רכישות המט"ח"

ואילו יניב אהרון, סמנכ"ל השקעות בתמיר פישמן להורדת הריבית אומר כי: "הריבית ירדה ב-0.25% על אף ציפיות השוק כי הריבית לחודש אוגוסט תהיה ללא שינוי.
בנק ישראל התמקד בשיקוליו בנושא ההאטה שמסתמנת בחודשים האחרונים במשק הישראלי והתבטאה בנתוני הצריכה הפרטית, המדד המשולב וההאטה באינפלציה וזאת על אף החשש שביטא בחודשים האחרונים מהמשך ניפוח מחירי הנדל"ן ואגרות החוב. בהסתכלות אל תוך הרבעון השלישי, רואה בנק ישראל החרפה נוספת של מגמת ההאטה וזו גם בשל המבצע המתמשך בעזה, ומחליט להקדים הורדת ריבית אשר ככל הנראה הייתה מתבצעת בהמשך השנה. אנו סבורים כי לאור הנתונים הכלכליים האחרונים החלטה זו הייתה מוצדקת ותסייע בהתמודדות עם משק בהאטה חריפה דרך הורדת עלויות האשראי והחלשת המטבע המקומי".

חוק מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה יהפוך להוראת שעה לשבע שנים בלבד, כך מפרסם גלובס. לאחר מאבק ממושך בין יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי ושר האוצר יאיר לפיד על סעיפים בחוק שנועד להעניק פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה ומנע את אישורו, הצליחו השניים להגיע להסכמה.
עם זאת, עדיין לא ברור אם החוק יעלה להצבעה לפני יציאת הכנסת לפגרה ביום רביעי השבוע, נוכח מספר ההסתייגויות העצום העומד על למעלה מ-1,000, כך מדווח גלובס. היום יובא החוק לאישור ועדת הכספים אולם אישורו במליאה לפני אוקטובר עדיין מוטל בספק.
ע"פ גלובס, במסגרת ההבנות שאליהן הגיע לפיד וסלומיאנסקי הוחלט כי במקביל להפיכת חוק מע"מ 0% להוראת שעה ל-7 שנים, גם חוק מחיר המטרה של אורי אריאל, שחתימת שר האוצר עליו הותנתה באישור חוק המע"מ, יהפוך להוראת שעה ל-7 שנים בלבד.
בפגישה שקיימו לפיד וסלומינסקי בצהריים, נכנע שר האוצר לדרישתו של יו"ר ועדת הכספים להפוך את החוק להוראת שעה שתוקפה יהיה לחמש שנים בלבד. מדובר בשינוי בחוק שסלומינסקי התעקש להעביר מתוך הנחה שבמהלך חמש שנים יחול שיפור בשוק הנדל"ן, דבר שיהפוך את החוק למיותר.
"החוק עולה למדינה 3 מיליארד שקל בשנה. לפי כל התוכניות של שר האוצר ושר השיכון, בעוד ארבע שנים המחירים בשוק הנדל"ן ירדו ויגיעו למחירים סבירים, ולכן אין סיבה להשקיע כ"כ הרבה כסף כל שנה. בחישוב מהיר, המדינה תוציא ב-20 שנה 60 מיליארד שקל בגין ההטבה הזו. מדובר בבזבוז כספים אדיר ולכן יש מקום להגביל את הצעת החוק להוראת שעה לחמש שנים בלבד", הסביר סלומינסקי.

גורם במשרד השיכון: הסיבה בגינה הוחלט לא לכלול את מרכיב ההגרלה ביוזמת מחיר מטרה, היא שגם יוזמת "מעמ אפס" אינה כוללת הגרלה. במשרד השיכון חוששים כי אם רק במחיר מטרה תיכלל הגרלה, תהפוך היוזמה ללא אטרקטיבית עבור יזמים שיירתעו מעודף הבירוקרטיה. כך פורסם בהמרקר.
מועצת מקרקעי ישראל צפויה לאשר מחר (ג') את גרסתה הסופית של יוזמת "מחיר מטרה", שמקדם שר השיכון. מדובר ביוזמה במסגרתה צפויה המדינה לפרסם מכרזי קרקע בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות – במחירים שייקבעו מראש על 80% ממחיר השוק. בשינוי של הרגע האחרון, הוחלט כי במסגרת המכרזים, לא יחויבו היזמים לשווק את הדירות המוזלות באמצעות הגרלה.
זאת, על אף שגם במשרד השיכון, במשרד המשפטים ואף בבנק ישראל, סבורים גורמים בכירים כי הגרלה היא דרך שיווק מועדפת במקרים של שיווק דירות מוזלות. זאת על מנת להימנע ממצבים בהם יעדיפו יזמים לשווק את הדירות למקורבים, או לחליפין לדרוש מהרוכשים הזכאים תשלום מהצד אם ברצונם לזכות בדירה המוזלת. כעת, עם ההחלטה לוותר על מרכיב ההגרלה, גובר החשש מפני תופעות שחיתות מסוג זה.

הוועדה לעידוד התחרות בענף המלט ממליצה להטיל פיקוח הדוק יותר על מחיר המלט ולפתוח את שוק המלט לתחרות, מהסיבה הבאה: המונופול של חברת נשר עלול לגרום לזינוק במחירי המלט – ולעלייה במחירי הדיור. לפיכך הוועדה חברי קבעה כי שוק המלט יפתח לתחרות והמונופל של חברת נשר שמחזיקה 88% מהשוק כיום יתפרק. מכאן שהמדינה תאפשר לחברות אחרות להתמודד על החציבה במחצבות ותאפשר פתיחת מפעלים נוספים. בנוסף, הודיעה המדינה לחברת נשר כי בכוונתה להחמיר את הפיקוח על מפעליה, להטיל מגבלות על יבוא חומרי גלם ולמנוע בעדה מלגשת למכרזים לפעלת המחצבות החדשות. כדי להימנע מסנקציות אלו, החליטה חברת נשר להגיע להסדר עם המדינה על מכירת המפעל הקטן יותר שבבעלותה.

תוקפו של ההסדר הוא ל-5 שנים. בתום תקופה זו, אם יתברר שנתח השוק של נשר ירד אל מתחת ל-75% מהיקף הייצור – יוארך ההסדר ל-4 שנים נוספות. אם יתברר שנתח השוק של החברה עדיין גבוה מ-75% – ההסדר יופסק והסנקציות ייכנסו לתוקף.

בנוסף, נקבעה הפחתה של המחיר המפוקח כדי לוודא שמחירי המלט במהלך תקופת ההסדר יירדו, גם אם התחרות שתיכנס מצד רוכשי המפעל בהר-טוב לא תהיה אפקטיבית. כמו כן, המלצת הוועדה להכניס לפיקוח מחירים את חברת "תעבורה תפזורת", האחראית להובלה של 83% מהמלט בישראל, תיכנס לתוקף. על פי החלטה זו, החברה תצטרך לדווח למדינה באופן מלא על רמת הרווחיות שלה. בהתאם לרמת הרווחיות שתדווח, תיבחן המדינה את האפשרות להטיל פיקוח על מחירי הובלת המלט.

הוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית לחודש אוגוסט 2014 ב-0.25% לרמה של 0.5%

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה ביוני ב-0.3%, מעט למעלה מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עלייה עונתית גדולה יחסית נרשמה בסעיף ההלבשה וההנעלה, וירידה משמעותית נרשמה בסעיף הפירות והירקות. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-0.5%, והמדד ללא דיור ירד ב-0.2% בתקופה זו. רכיבי המדד המייצגים את המוצרים הסחירים ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.2%; גם בקצב עלייתם של מחירי המוצרים הבלתי סחירים נרשמה התמתנות, והם עלו ב-1.4% בלבד.

תחזיות האינפלציה והריבית: בציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים ניכרת ירידה הדרגתית אך מתמשכת מאז פרסומו של מדד המחירים לצרכן לאפריל. תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים ירדו החודש קלות, ל-1.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון ירדו ל-1.2% (מנוכה עונתיות), והציפיות לשנתיים ירדו ל-1.5%. (בתקופה האחרונה קיים קושי בחישוב הציפיות לשנה מאחר שאין סדרות אג"ח צמודות למדד לטווח זה). הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו לרמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו החודש כמעט ללא שינוי, לאחר שהן ירדו משמעותית מאז פרסומו של מדד אפריל, והציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מתחת למרכז היעד. מרבית החזאים סבורים כי הריבית לא תופחת ברבעון הקרוב. עקומי המק"מ והתלבור מגלמים הסתברות מסוימת להפחתת ריבית אחת בשלושת החודשים הקרובים.

הפעילות הריאלית: הנתונים שנוספו החודש על הפעילות הריאלית מתייחסים לתקופה שקדמה לתחילתו של מבצע "צוק איתן", והם מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב מתון, דומה לזה של הרבעונים האחרונים. עדיין אין אפשרות לעמוד על השפעותיו הכלכליות של המצב הביטחוני, אולם השפעתם של אירועים ביטחוניים בהיקף דומה בעשור האחרון הסתכמה בפגיעה מקרו-כלכלית מתונה, עד כחצי אחוז תוצר (במלחמת לבנון השנייה). ההתאוששות מאירועים קודמים הייתה בדרך כלל מהירה, אך הפגיעה בחלק מהענפים, בפרט בענף התיירות, עלולה להימשך זמן רב יותר. המדד המשולב למצב המשק עלה ביוני ב-0.1%; את קצב עלייתו מיתנו מדדי הפדיון של המסחר והשירותים ויצוא הסחורות. על רקע היעדר גידול בסחר העולמי, יצוא הסחורות (ללא או"מ ויהלומים, במונחים דולריים) ירד ברבעון השני ב-9%, לאחר עלייה של 3% ברבעון הראשון. זוהי תוצאה של התמתנות ביצוא הטכנולוגיות העילית והמעורבת עילית, והובילו אותה ירידות ביצוא הכימיקלים והתרופות. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה, במונחים דולריים) נותר ברבעון השני כמעט ללא שינוי. יצוא השירותים הוסיף לצמוח, ובחודשים אפריל-מאי הוא עלה ב-0.7% לעומת הרבעון הראשון. הפדיון של ענפי המסחר והשירותים הוסיף להתמתן וירד בחודשים אפריל-מאי ב-1.3% לעומת הרבעון הראשון. מדדי הציפיות השונים מתבססים החודש על סקרים שנערכו בטרם החל מבצע "צוק איתן". מדדי אמון הצרכנים ליוני היו מעורבים: אלו של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו, לאחר שבחודשים האחרונים הם עלו, ואילו המדד של "גלובס" שמר על יציבות. מדד מנהלי הרכש ירד בחדות וחזר לתחום המצביע על התכווצות של הפעילות.

שוק העבודה: הנתונים מסקר כוח האדם מצביעים בחודשים האחרונים על יציבות; שיעורי ההשתתפות והתעסוקה בגילי העבודה העיקריים עמדו במאי על 79.6% ועל 75.5%, בהתאמה, ובחודשים אפריל-מאי הם נותרו כמעט ללא שינוי ביחס לרבעון הראשון. שיעור האבטלה במאי בגילאים אלו עומד על 5.2%, ורמתו הממוצעת בחודשים אפריל-מאי עלתה קלות לאחר ירידה ברבעון הראשון. שיעור האבטלה הכללי עומד במאי על 5.9%. מספרן של משרות השכיר לא עלה בפברואר-אפריל יחסית לשלושת החודשים הקודמים (נתונים מנוכי עונתיות), כתוצאה מירידה של 0.4% במספר המשרות במגזר העסקי לעומת עלייה של 0.6% במספרן בשירותים הציבוריים. בשיעור המשרות הפנויות חלה ברבעון השני עלייה של 4% יחסית לרבעון הראשון. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בפברואר-אפריל ב-0.6% יחסית לשלושת החודשים הקודמים (נובמבר-ינואר, נתונים מנוכי עונתיות). תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) במאי-יוני ב-5.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם מתחילת השנה בכ-2.3 מיליארדי ש"ח, והוא נמוך בכ-4.5 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, מפני שרמת ההוצאות נמוכה מהתוואי העונתי התואם הוצאה של כל התקציב: ההוצאות המקומיות (ללא אשראי) בינואר-יוני היו נמוכות בכ-5.8 מיליארדי ש"ח מהתוואי. ההכנסות ממסים ביוני היו ברמה ריאלית דומה לזו של יוני אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות וללא פעולות חריגות). תקבולי המע"מ המקומי ברוטו, בניכוי שינויי החקיקה, הכנסות חד פעמיות ופעולות חריגות, היו ביוני נמוכים ריאלית ב-0.4% לעומת יוני אשתקד. עדיין מוקדם להעריך את השפעותיו של מבצע "צוק איתן" על התקציב, הן מבחינת הוצאות הביטחון הישירות, והן מבחינת עלות הפיצויים והפסד ההכנסות ממיסים.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/6/14, ועד ל-25/7/14, התחזק השקל מול הדולר ב-0.5%, מול האירו ב-1.5%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-0.8%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-2%. בשווקים העולמיים הדולר נסחר החודש במגמה מעורבת.

שוקי ההון והכספים: בשווקים הפיננסים לא הורגשה השפעה ניכרת של המצב הביטחוני. מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/6/14, ועד ל-25/7/14, ירד מדד ת"א 25 ב-0.5%, בדומה למגמה העולמית. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה החודש השתטחות של העקום הצמוד, והעקום השקלי ירד בשיעור שמגיע עד 10 נ.ב. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-8 נ.ב, לרמה של 2.76%. מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב מעט, לרמה של כ-30 נ.ב, אך עדיין נותר ברמה נמוכה בהשוואה לשנים האחרונות. לאורך עקום המק"מ נרשמה עליית תשואות קלה, והתשואה לשנה עומדת על 0.64%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה בכ-12 נ.ב, לרמה של 90 נ.ב, לאחר שבשנה האחרונה חלה בה ירידה מתמשכת.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-17.3%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.7%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה במאי בכ-5.5 מיליארדי ש"ח (0.7%), לרמה של 786 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מגיוס חוב (לא-בנקאי) נטו. בחודשיים האחרונים ניכרת עצירה במגמת הירידה בחוב של המגזר העסקי. ביוני הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף של כ-3.6 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 3.1 מיליארדי ש"ח בשנה האחרונה. המרווחים בשוק אג"ח החברות עלו מאז חודש יוני, ולראשונה מאז 2012 נרשמה צבירה חודשית שלילית בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח אלו, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה במאי בכ-3.2 מיליארדי ש"ח (0.8%), לרמה של 417 מיליארדים. מחצית מהגידול נובעת מהחוב לדיור. בחודש יוני הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-4.6 מיליארדי ש"ח, והביצועים החודשיים נותרו לפיכך ברמתם הגבוהה; במדדי הסיכון חלה החודש ירידה קלה נוספת בעקבות הצעדים שנקט המפקח על הבנקים. הריבית על משכנתאות חדשות ירדה בחודש יוני בכל מסלולי ההצמדה: הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד ירדה בכ-0.07 נקודת אחוז, והריבית על משכנתאות חדשות לא-צמודות ירדה בכ-0.02 נקודת אחוז.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה ביוני ב-0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה סעיף זה ב-2.3%, בדומה לגידול שנרשם בחודשיים הקודמים. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה באפריל-מאי עלייה של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלו המחירים ב-8.8%, לעומת 8% ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל נרשמו 45.8 אלף התחלות בנייה ו-41.9 אלף השלמות (גמר) בנייה. מספר הדירות החדשות מיוזמה פרטית שנותרו למכירה גדל באפריל-מאי ב-5% לעומת הרבעון הראשון, ומספר זה הגיע לרמה גבוהה מבחינה היסטורית. באפריל נרשמה במספר העסקאות ירידה של 25% יחסית למארס, ואינדיקציות ראשונות מראות שהרמה הנמוכה השתמרה גם בחודש מאי.

המשק העולמי: קרן המטבע הבין-לאומית שבה ועדכנה החודש כלפי מטה – ב-0.3% – את תחזיותיה לצמיחה העולמית ולסחר העולמי ב-2014. הורדת התחזיות הקיפה הן את המשקים המפותחים והן את המתעוררים. מנגד, התחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי. בחודש מאי נמשך הקיפאון בסחר העולמי. ההערכות לגבי ארה"ב הן כי הצמיחה השלילית ברבעון הראשון לא תשפיע על קצב צמיחת התוצר בהמשך השנה והוא יוותר כ-3%, כך שהצמיחה ב-2014 תסתכם בכ-1.7%. המגמה החיובית שניכרת לאחרונה בפעילות העסקים בארה"ב נמשכת, והיא באה לידי ביטוי הן בנתוני הפעילות והן בסקרי הפעילות. בשוק התעסוקה נוספו ביוני 288 אלף משרות, גבוה מהצפוי, ושיעור האבטלה ירד ל-6.1%; עם זאת, השכר עולה בקצב מתון, ועל פי ההערכות שיעור האבטלה הנמוך נובע מכך שמובטלים רבים הפסיקו לחפש עבודה. ישנן אינדיקציות לשיפור גם בצריכה הפרטית ובאמון הצרכנים. האינפלציה עדיין נמוכה מ-2%, ולפי ההערכות תהליך ה-tapering יימשך כמתוכנן והריבית תחל לעלות רק באמצע 2015; יו"ר הפד הדגישה החודש כי כלי הריבית נועד לתמוך בעיקר ביעדי האינפלציה והתעסוקה ופחות ביציבות הפיננסית. בכלכלת אירופה נמשכת החולשה: נתוני הייצור אכזבו; ההתאוששות בשוק התעסוקה מאוד מתונה; שיעור האבטלה נותר ברמה של 11.6%, תוך ירידה במספר המובטלים. המכירות הקמעונאיות ומדדי אמון הצרכנים, המהווים אינדיקציה לצריכה הפרטית, נחלשו החודש, אך הם עדיין גבוהים ביחס לתקופה שחלפה מאז תחילת המשבר. האינפלציה בגוש האירו נותרה נמוכה גם החודש. ה-ECB לא שינה החודש את המדיניות המוניטרית בגוש אך חזר על מחויבותו לריבית נמוכה לאורך זמן, ועל נכונותו לעשות במידת הצורך שימוש בכלי מדיניות בלתי שגרתיים. נתוני הרבעון השני ביפן – אינפלציה גבוהה וצפי לצמיחה שלילית – מושפעים מהעלאת המע"מ בחודש אפריל, ולפי ההערכות הצמיחה המתונה תתחדש בהמשך. המשקים המתפתחים הציגו החודש תמונה חיובית יחסית, על רקע תנודתיות נמוכה בשווקים והמשך המדיניות המרחיבה באירופה וארה"ב. בסין נרשמה ברבעון השני צמיחה של 7.5% במונחים שנתיים, מעל לצפי ובהתאם ליעד שקבעו הרשויות. מחיר חבית נפט ירד החודש ב-6.1%, ומדד הסחורות ללא אנרגיה ירד ב-4.1%.

הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להפחית את הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.5%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.5%± ל-0.25%±
החודש נרשמה ירידה בסביבת האינפלציה. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים ירדה, כצפוי, לרמה של 0.5%, מתחת לגבול התחתון של היעד, ובניכוי סעיף הדיור ירד המדד בתקופה זו ב-0.2%. מאז פרסום מדד אפריל חלה ירידה בציפיות לאינפלציה לכל הטווחים, והציפיות לטווח הקצר התקרבו אל הגבול התחתון של היעד.
האינדיקטורים שנוספו החודש אודות הפעילות הריאלית מצביעים על המשך צמיחה מתונה, בדומה לרביעים האחרונים. עם זאת, הם מתייחסים לתקופה שלפני ההחרפה במצב הביטחוני, שאת השפעתה הממתנת לא ניתן עדיין לאמוד. נמשכת חולשת יצוא הסחורות על רקע הקיפאון בסחר העולמי והייסוף המצטבר, תוך התמתנות ביצוא הטכנולוגיה העילית. גם בצריכה הפרטית מסתמנת חולשה בחודשים האחרונים. נתוני סקר כוח אדם מצביעים על יציבות, ובמספר משרות השכיר נבלם הגידול.
השקל התחזק החודש ב-0.8% במונחי השער הנומינאלי האפקטיבי, ומתחילת השנה נרשם ייסוף של 2%. שער החליפין הריאלי נמצא ברמה המקשה על צמיחת הענפים הסחירים – ענפי היצוא ותחליפי היבוא, בייחוד לנוכח הקיפאון בסחר העולמי.
קרן המטבע הבינלאומית שבה והפחיתה החודש את תחזיות הצמיחה והסחר העולמי לשנת 2014, תוך שהתחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי. באירופה, על רקע המשך האינפלציה הנמוכה, חזר הבנק המרכזי על מחויבותו למדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן, ובארה"ב נמשך תהליך ה-tapering, תוך שנותרה על כנה ההערכה על פיה הריבית לא תעלה עד אמצע 2015.
מחירי הדירות המשיכו לעלות באפריל-מאי, ונמשך הקצב הגבוה של נטילת משכנתאות חדשות, תוך המשך ירידה במדדי הסיכון של משכנתאות אלו, בעקבות צעדי המפקח על הבנקים. מספר העסקאות בדיור ירד בחדות. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו לעלות, אך הם מצויים עדיין ברמה נמוכה. החודש נרשמה בקרנות המתמחות באג"ח אלו צבירה שלילית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

בחודש מאי נרכשו 7.5 אלפי דירות, הרמה הנמוכה ביותר של עסקאות לחודש מאי מאז 2005. בהשוואה לחודש אפריל האחרון נרשמה עלייה של 15 אחוזים, אולם יש לזכור שבאפריל השנה חל חג הפסח, המתאפיין ברמה נמוכה של עסקאות. בהשוואה למאי אשתקד, שנרשמה בו רמת שיא של עסקאות, מבטאת רמת העסקאות במאי השנה ירידה חדה של 40 אחוזים. הירידה החדה הקיפה הן את פלח השוק של הדירות החדשות והן את זה של דירות יד שניה.

את הירידה בעסקאות בהשוואה למאי אשתקד הובילו רוכשי דירה ראשונה , עם ירידה של 43 אחוזים. ירידה זו אף מוטה מעט כלפי מעלה בשל העובדה שבאזור טבריה ואזור הדרום היה מהלך של מכירת דירות עמידר ועמיגור. בנטרול מכירות הדיור הציבורי מגיע שיעור הירידה ברכישות דירה ראשונה ל-46 אחוזים לעומת ירידה של 38-36 אחוזים ברכישות המשקיעים ומשפרי הדיור. בהשוואה לאפריל נרשם גידול של 13 אחוזים ברכישות הזוגות הצעירים, כמו גם ברכישות משפרי הדיור, ועלייה של 16 אחוזים ברכישות המשקיעים.

בפילוח גיאוגרפי בולט אזור השרון עם ירידה של 54 אחוזים ברכישות הזוגות הצעירים בהשוואה למאי אשתקד ויציבות בהשוואה לאפריל, זאת לאחר ירידה של 34 אחוזים שנרשמה בחודש אפריל (בהשוואה למרץ). הירידה החדה ברכישות הזוגות הצעירים באזור זה הביאה את משקלם לשיעור של 18 אחוזים בלבד ממכירות הקבלנים באזור, נמוך ב-10 נקודות האחוז בהשוואה לחודש פברואר, טרם פרסום ההחלטה על החלת מע"מ אפס על דירה ראשונה. יש לציין כי גידול חד במשקל המשקיעים במכירות הקבלנים באזור זה פיצה על הירידה ברכישות הזוגות הצעירים, והביא לכך שסך מכירת דירות חדשות באזור השרון ירד אמנם בשיעור חד, אבל לא מעבר לזה שנרשם ברמה הארצית. במונחים כספיים הפגיעה במכירות הקבלנים באזור זה אף הייתה פחותה יחסית, שכן מחירי הדירות הנרכשות ע"י המשקיעים גבוהות משמעותית מאלו שרוכשים הזוגות הצעירים באזור.

משקל המשקיעים בסך העסקאות עמד 25 אחוזים, בדומה לחודש אפריל. בפילוח גיאוגרפי בולט גידול במשקל המשקיעים באזור השרון (המתרכז בפלח השוק של הדירות החדשות) כאשר 27 אחוזים מהדירות שנמכרו באזור זה היו למשקיעים, השיעור הגבוה ביותר שנרשם באזור זה בשנים האחרונות. מנגד, באזור ב"ש, שהיה מהאזורים הבולטים ברכישת המשקיעים בשנים האחרונות, נרשמה ירידה של 3 נקודות האחוז במשקל המשקיעים.

כאשר בוחנים את רמת מחירי הדירות החדשות שרוכשים המשקיעים, תוך השוואה לזה של רוכשי דירה ראשונה, ניכרת העובדה כי מאז ההודעה על החלת מע"מ בשיעור אפס על דירה ראשונה, מצמצמים המשקיעים את רכישותיהם בפלח השוק של הדירות הזולות יחסית בכל אזור, עובדה הבאה לידי ביטוי בין היתר בהתרחבות פערי המחיר החציוניים בין הדירות שרוכשים המשקיעים לבין אלו שרוכשים מי שלהם זוהי דירתם הראשונה.

נתונים ראשוניים לחודש יוני מצביעים על ירידה ברמת העסקאות, אל הרמה הנמוכה ביותר של עסקאות בחודש יוני מאז 2003.