היכנסו כאן למדד המעודכן!

פועלים – מדד מאי יעלה ב-0.3%

מדד מאי 2013 צפוי לעלות בשיעור של 0.3%. כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים. להערכתם, מדד חודש מאי  יושפע בעיקר מהתייקרות בתעריפי החשמל בשיעור של כ-6% באמצע החודש, מעליית מחירי הסיגריות בשיעור של כ-15% בשליש הראשון של החודש ומהמשך העליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה. "סעיף הפירות והירקות התייקר, אף הוא, עקב כניסת פירות הקיץ למדידה", טוענים בפועלים ומוסיפים – "מנגד, הירידה החדה (4.1%) במחירי הדלק חודש שני ברציפות עקב השינוי במחיר הנפט העולמי, ייסוף בשער השקל, והירידה במחיר הלחם בשיעור של 4.2%  באמצע החודש, כל אלה ימתנו את שיעור עליית המדד בחודש זה".

מדד יוני צפוי, להערכת כלכלני בנק הפועלים, לעלות בשיעור של 0.7%. להערכתם יושפע מדד יוני  בעיקר מהעלאת שיעור המע"מ ב-1%. "תרומת המע"מ לעליית המדד בחודש זה נאמדת בכ-0.3%", טוענים בפועלים ומוסיפים  "המדד יושפע גם משארית התייקרות בתעריפי החשמל באמצע החודש הקודם, משארית התייקרות הסיגריות ומסיום העליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה. כן ישפיעו עליית תעריפי הנסיעה במוניות בשיעור של 3.8% ועלייה של 3.4% במחירי הדלקים עקב עליית מחירו בעולם והעלייה בשיעור המע"מ. מנגד  יוזלו עונתית מחירי התוצרת החקלאית הטרייה, עקב כניסת פירות הקיץ למדידה בחודש שעבר במחירים גבוהים.

"האינפלציה החזויה לשניים עשר החודשים הבאים ולשנת 2013 נותרה 1.9%. בתחזית נלקחו בחשבון השפעת העלאת שיעור המע"מ ב-1% ל-18% כאחד מהצעדים להפחתת הגרעון התקציבי, וכן תנודות במחירי המזון והתוצרת החקלאית ובמחירי הנפט בעולם.

פסגות – מדד מאי יעלה ב-0.2%

בבית ההשקעות פסגות מעריכים כי מדד מאי יעלה בשיעור של 0.2%. ההשפעות העיקריות על המדד בחודש זה, להערכת כלכלני פסגות – "מחירי הסלולר משיכים לרדת; מחירי החשמל הועלו באמצע החודש ב-6.3%. העלייה תתחלק בין מדד מאי למדד יוני ותתרום כ-0.15% למדד. מחירי הסיגריות הועלו ב-11%. סעיף הדיור יעלה ב-0.4%. מחיר הדלק ירד ב-4%, הן בשל הירידה במחירי הנפט בעולם והן בשל התחזקות השקל. מחירי הפירות והירקות יעלו ב-1.9% נוספים בעיקר בשל כניסת חלק מפירות הקיץ למדד".

בפסגות סבורים שמדד חודש יוני יעלה ב-0.8%. בחודש זה תתבטא העלייה במחירי החשמל שבוצעה באמצע חודש מאי, וכן תבוא לידי ביטוי העלאת המע"מ – "המע"מ הועלה בנקודת אחוז לרמה של 18%. העלאת המע"מ תורמת לעלייה של כ-0.5% למדד", טוענים בפסגות ומעדכנים שהעלאה זו תורגש במדדים של יוני ויולי. "מחיר הדלק יעלה ב-3.5% וזאת בשל עליית מחירי האנרגיה בעולם, היחלשות השקל ועליית המע"מ" מעריכים בפסגות ומעדכנים את הגורמים העיקריים שישפיעו על המדד – "סעיף הדיור יעלה ב-0.4%; מחירי ההלבשה וההנעלה יעלו ב-10.2% מסיבות עונתיות".

בפסגות מרחיקים עד לחוד שיולי 2013 , להערכתם, מדד יולי יעלה ב-0.3% – " מדד יולי יושפע כאמור מהעלאת המע"מ ביוני. בחודשי הקיץ העליות בסעיף הדיור חדות יותר. הסעיף צפוי לעלות ב-0.7%. מחירי הנסיעות לחו"ל וטיסות בארץ יעלו ב-3.4% מסיבות עונתיות", כותבים בפסגות ומסכמים – " תחזיות האינפלציה שלנו ל-12 חודשים הקרובים היא 1.9%. התחזית מבוססת על הנחת אי שינוי במחירי הנפט ובשע"ח דולר/שקל". 

אקסלנס – מדד מאי יעלה ב-0.3%

בבית ההשקעות אקסלנס מעריכים כי חודשי האביב והחגים יגרמו לתנודתיות גבוה  במחירי ההנעלה והלבשה והפירות. "בנוסף, בחודשים הקרובים אנו צפויים להיות עדים לגורמים אינפלציוניים חד פעמיים – העלאת מחירי החשמל והמיסים העקיפים", כותבים כלכלני אקסלנס ומעדכנים כי מדד חודש מאי צפוי להערכתם לעלות בכ-0.3%.

"מדד חודש מאי יושפע בעיקר מהתייקרות בתעריפי החשמל בשיעור של כ-6.3% וכן מהעלאת המיסוי על סיגריות ואלכהול. בנוסף, תימשך עלייה במחירי הפירות וירקות על רקע כניסת פירות הקיץ למדידה וכן תימשך העלייה העונתית במחירי הלבשה והנעלה. מחירי השכירות צפויים לעלות בקצב שנתי של 3%. מנגד, הירידה החדה בחודש שני ברציפות של מחירי הדלקים בשיעור של כ- 4.1% תמתן את עליות המחירים".

מדד חודש יוני צפוי, להערכת כלכלני אקסלנס  לעלות בכ-0.6% – "מדד חודש יוני יושפע בעיקר בהעלאת שיעור המע"מ ב- 1%, אשר יתרום למדד הכללי כ- 0.3%", מדגישים באקסלנס "כמו כן, תמשך העלאת מחירי החשמל מחודש שעבר ותחול עלייה עונתית חדה במחירי הלבשה והנעלה. מחירי הדלקים צפויים לעלות בכ- 3.5% בעקבות עליית מחירי הדלקים בעולם והפיחות בשער החליפין. מנגד, תחול ירידה עונתית במחירי הפירות וירקות".

ב-12 החודשים הבאים, מעריכים כלכלני אקסלנס שמדד המחירים יעלה ב-1.6%. להערכתם, הקפיצה הטכנית במדדים בחודשים הקרובים (בעקבות העלאות המיסים) לא צפויה לשנות את תמונת המאקרו של האינפלציה המקומית, אשר מצביעה על חולשה וריפיון בביקושים המקומיים על רקע ההאטה והעלייה באבטלה. "הורדות הריבית בשבועיים האחרונים העלו את ציפיות האינפלציה, אולם בפועל השפעת ההאטה בעולם תמשיך לגרום לחולשה בביקושים", מעריכים כלכלני אקסלנס ומוסיפים – "בנוסף, ירידת מחירי הסחורות צפויה לפעול לירידת האינפלציה. הסיכון היחידי שלנו כרגע הוא עלייה חדה בסעיף השכירויות, כאשר נכון להיום, אנו מעריכים שיעלה בקצב שנתי של 3%. תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה היא מתחת למרכז היעד, אולם להערכתנו הסיכוי להפתעה הוא כלפי מטה".

הציפיות המוקדמות דיברו על גידול בהיקף המשכנתאות על רקע רצונם של רוכשי דהירות להקדים את התשלומים למאי, עוד לפני שהעלאת המע"מ מ-17% ל-18% נכנסת לתוקף, אבל הנתון שפורסם הוא אפילו מעבר לציפיות המוקדמות – בחודש מאי נלקחו משכנתאות בהיקף של 5.5 מיליארד שקל, זינוק של 35% ביחס לממוצע החודשי בשנה החולפת.

ובכלל – היקף המשכנתאות תלוי כמובן בריבית המשכנתא שתלויה בריבית בנק ישראל שירדה (בשתי פעימות) בחודש האחרון ב-0.5% ל-1.25% – בריבית כזו , הציבור מקבל מימון מאוד זול ורץ לקנות דירות, למרות  חוסר הוודאות לגבי המחירים וכן לגבי המיסוי (מס הרכישה ועוד) . עם זאת, הסיבה המרכזית לגידול במשכנתאות היא כאמור העלאת המע"מ –  כשהעלו את המע"מ לפני כשנה זיינק היקף המשכנתאות ל-5.8 מיליארד שקל בחודש.

קצב לקיחת המשכנתאות  השנתי עומד על  47-48 מיליארד שקל, בדומה לשנים הקודמות. הקצב הזה לא הואט גם כאשר בנק ישראל הגביל את התמרון של המשקיעים בשוק הדירות וקיצץ להם את המימון. בנובמבר 2012 החליט הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל כי במטרה לצנן את שוק הדירות הוא  מגביל את הבנקים במתן הלוואות לרוכשי דירות. רוכשי דירות  להשקעה יקבלו מימון של עד 50% ממחיר הדירה, ואילו רוכשי דירה ראשונה יקבלו הלוואה עד 75%  ממחיר הדירה;  משפרי דיור יקבלו הלוואה עד 70% מערך הדירה.

בנוסף, החליט הפיקוח על הבנקים בפברואר האחרון כי הבנקים יגדילו את ריתוק ההון שמשמש במתן הלוואות. במילים שפוטות הבנקים צריכים להעמיד יותר הון בעת המימון בתחום המשכנתאות וזה כמובן פוגע ביכולת המימון שלהם בתחום, והופך את התחום לפחות אטרקטיבי. הבעיה שזה יכול דווקא להוביל לעלייה בריבית ופגיעה בלוקחי המשכנתאות. בינתיים, על רקע הורדות הריבית  הציבור נהנה מריביות נמוכות בהלוואות המשכנתא.

על פי בדיקה של בנק ישראל, בארץ יש 42 אלף משפחות שמתקשות לעמוד בהחזרי המשכנתאות. באופן יחסי לעולם, מצבנו טוב, מדובר בשיעור פיגורים יחסית מועט, השאלה כמובן היא בקשר לעתיד – מה יהיה הלאה? מה יקרה אם המחירים ירדו, הריבית תרד, האם אז לא יציפו א השוק רבבות לווים שלא יכולים לעמוד בהחזרים?

קבינט הדיור שאמור להיות הגוף המרכז מטעם הממשלה את הטיפול בשוק הדירות והמקבל תמיכה מהאוצר, משרד השיכון והפנים, הציג את יעדיו לשנה הקרובה.
היעד המרכזי הוא תכנון של 80 אלף דירות בשנה על ידי וועדות התכנון; כמו כן, הציג הקבינט יעד לשווק 25 אלף יחידות דיור על ידי רשות מקרקעי ישראל; וכן הכריז הקבינט על כוונתו לתקן את חוק הווד"לים שיקנה סמכויות נוספות, ליזום תוכנית מתאר ארצית על קרקעות מדינה להמשיך את הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל ולהסיר חסמים ולעודד בנייה להשכרה ארוכת טווח.
ואחרי כל המילים היפות האלו, הגיע הזמן לביצועים.

היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן

כלכלן המקרו, יונתן כץ, שמספק שירותים לגופים שונים, לרבות לידר שוקי הון, ובנק מזרחי טפחות, סבור (על פי סקירה של מזרחי טפחות)  שמדד תשומות הבניה יעלה בחודש מאי ב-0.1%.  

בחודש אפריל ירד במפתיע  מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-0.2%. בחודש מרץ  נותר מדד התשומות ללא שינוי . מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-0.5% וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1.9%.

דד תשומות הבנייה משמש בחוזים של רכישת דירות חדשות  כמדד שאליו מוצמדים התשלומים שעדיין לא שולמו לקבלנים, ומכאן חשיבותו הגדולה לרוכשי הדירות – עלייה במדד מייקרת את עלות הדירה וזה עשוי להיות משמעותי מאוד – בשנים האחרונות עלה מדד התשומות משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן. מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים; המדד אמור לייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.

היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן

יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מספק את הערכתו לעליות במחירי הדירות – "אני מסכים עם הטענה של רבים שהמחאה החברתית הגיעה בעקבות הדיור, בעקבות עליות במחירי הדירות.  בשנת 2007 עברה החלטה לא חכמה בממשלה לדחוף את אוכלוסיית ישראל לעבר הפריפריה.  הוחלט שלא לשווק ולא לתכנן את הקרקע במרכז הארץ ולדחוף לפריפריה. אדם אחד דחף את זה והעביר את זה. עם ישראל החליט שזה לא מתאים לו,  עם ישראל דווקא נהר למרכז הארץ; קודמי בתפקיד כתב שבעקבות החלטה זו מחירי הדיור בישראל עלו. מלאי התכנון אזל לגמרי, התוצאה היא מה שאנו רואים לפנינו. כשאני מדבר על דיור אני מדבר על איך מדינת ישראל שהיא שונה מרוב המדינות המפותחות צריכה להתמודד עם דיור. ברוב המקומות, השוק קובע את מחיר הקרקע והממשלה מנסה לתת לאנשים יכולת לחיות. אצלנו זה אחרת. במדינת ישראל רוב הקרקע היא בבעלות המדינה. לא יכולה להיות מדיניות תגובה רק למה שקורה. אחרי שנפתור את סוגיית מחירי הדיור. המדיניות צריכה להיות הקטנה של תנודתיות במחירי הקרקע. אם קניתם דירה ב-98, אז היום תשלום המשכנתא על אותה הדירה יותר נמוך משנת 98 כי הריבית ירדה בצורה משמעותית. אותה דירה לא התייקרה עד כדי כך. אם אותה דירה הייתה נשארת באותה רמת מחירים אני לא בטוח שהיינו רואים את המחאה החברתית שפרצה לפני כשנתיים. לצערנו, חברות קבלניות מעדיפות לתת הנחה במימון, לכן מחיר הדירה שרלוונטי לעוד שלוש שנים רלוונטי למדד הדיור כיום. אלה הדברים שאנחנו הולכים לעבוד עליהם".

האוצר ביטל לאחרונה את המענק שניתן למשפחות שרוכשות דירות בפריפריה; מדובר במענק שמגיע עד ל-100 אלף שקל. אולם, מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, הודיע בוועדת הכלכלה כי המענק  יינתן לרוכשי דירות שירכשו דירה עד ה-1 ביולי, כאלו שיציגו עד ה-1 ביולי את חוזה הרכישה. בן אליהו, הדגיש כי  מענק הפריפריה יינתן לרוכשי דירות בהינתן חוזה הרכישה ולא רק לכאלו שיציגו היתר בנייה כפי שנכתב בהוראת השעה.  

שר השיכון אורי אריאל אמר בקשר לביטול המענק בפריפריה "זו החלטה לא מאוד נכונה ולא צודקת; אבל לא אני החלטתי לבטל ולא הסכמנו לביטול הגורף. אני לא שר האוצר ודעתי שונה; הבהרנו את עמדתנו לאוצר. אנו מחפשים עכשיו דרכים אחרות להאצת הדיור בפריפריה שיובאו לדיון בקבינט הדיור".

ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציבים וראש תחום השיכון/ דיור באגף התקציבים, אמר – "מענק הפריפריה בוטל כי לא הוכח שהוא יעיל הוא לא מענק ששינה את השוק".

על רקע ביטול המענק, הדירות בפריר פירה בפועל מתייקרות, ולא רק שהן מתייקרות הן מתייקרות בשיעור משמעותי יותר מדירות במרכז.

אבסורד נוסף מבית היוצר של יאיר לפיד. איך זה ייתכן שמעלים מיסים על דירות (מע"מ, מס רכישה על משפרי דיור) ולא רק זאת, אלא שהעלייה נעשית באופן לא מידתי, לא מדורג, הפוגע דווקא בחלשים – רוכשי הדירות בפריפריה לא סובלים רק  מהעלאת המע"מ ומס הרכישה המעוות על משפרי הדיור, הם צריכים להביא בין 60 אלף ל-100 אלף שקל שניתנו להם כמענק. בשורה התחתונה, מחירי הדירות, בעיני הרוכשים, עלו בשיעור משמעותי יותר בפריפריה. 

המפקח על הבנקים, דודו זקן, בוחן את עמידות הבנקים בתרחישים של משבר (ברמות שונות) בשוק המשכנתאות. הסימולציות האלו נועדו לענות על השאלה עד כמה הבנקים עמידים ועד כמה הם רגישים לשוק המשכנתאות. החשש הגדול של הפיקוח על הבנקים הוא שבעת משבר שבו יכולת החזר החוב של הלווים תרד, הבנקים יפגעו באופן קשה ברווחיותם ובהתאמה ייפגע ההון העצמי שלהם. מצב כזה עלול ליצור כדור שלג – הון עצמי נמוך יותר משמע הלוואות נמוכות יותר , כך שתיווצר בעיית נזילות קשה – הבנקים לא יספקו אשראי ללקוחות, ומנגד באופן מתגלגלת הבעיות בשוק המשכנתאות יתבטאו בצורה הולכת וגדלה בדוחות.
משבר שכזה עלול גם להעמיד את הביטחונות בספק, שכן האטה או מיתון במשק לצד ירידה בהחזרים עלולה ללכת יד ביד עם ירידה במחירי הדירות, וזה עלול להביא לדירות שיועברו לבנקים על רקע חוסר יכולת לשלם את המשכנתא, ומכאן ועד ירידה חמורה עוד יותר בשוק הדירות הדרך קצרה. ככלל, מסתבר על פי מחקרים ועל פי מה שקרה בפועל במדינות רבות ברחבי העולם שמשבר בשוק הנדל"ן הוא הפתיח למשבר כולל, לרבות משבר פיננסי – תחום הנדל"ן והבנקאות הולכים יד ביד, לטוב ולרע.
בשנים האחרונות גדל שוק המשכנתאות בקצב מואץ כשבמקביל מחירי הדירות המשיכו לעלות. היקף המשכנתאות מסתכם בכ-250 מיליארד שקל והוא מהווה את התחום המרכזי שהבנקים מממנים.

גידול בחובות הבעייתים

בפיקוח על הבנקים מריצים תרחישים בהם חלה עלייה חדה באבטלה, יש ירידה של עשרות אחוזים במחירי הדירות, עלייה בשיעור הריבית ועוד. תרחישים שאולי נראים בעלי סיכוי נמוך, אבל אף אחד לא יכול לשלול אותם באופן ברור ומוחלט.
על כל פנים, לפחות בינתיים, בדוחות הכספיים של הבנקים, אין בעיה , ואפילו אין תחילתו של משבר או האטה בשוק המשכנתאות. שיעור החובות הבעייתיים, אלו שבפיגור לא השתנה משמעותית בשנתיים האחרונות. בבנק הפועלים שיעור החובות הבעייתיים מסך החובות מסתכם ב-1.6% (על פי דוחות מרץ 2013) לעומת שיעור של קרוב ל-2% בסוף 2011. בבנק לאומי שיעור החובות הבעייתיים מגיע ל-1.3% לעומת 1.7% בסוף 2011. בבנק מזרחי טפחות, הבנק המוביל במערכת בשוק המשכנתאות, שיעור החובות הבעייתים מסתכם ב-1.9% לעומת 2.4% בסוף 2011.

עלייה בשיעור המימון

מנגד, הבנקים דיווחו בדוחות הכספיים על עלייה בשיעור המימון, כלומר רוכשי דירות הגדילו את היקף המימון ביחס לדירה (LTV ) לעומת תקופות קודמות יותר, וזה כמובן מגדיל את הסיכון. המגמה של מימון גדל ביחס לשווי הנכס, מנוגדת למהלכים שנקט בנק ישראל להגבלת המימון – הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הגביל את הבנקים במימון דירות, כאשר מימון גדול יותר מהמותר, מאלץ את הבנקים לרתק יותר הון ובהתאמה הבנקים עושים זאת במידה והם מקבלים ריבית גבוה יותר.
המצב בשוק מוכיח שהבנקים לא נפגעו מהגבלות בנק ישראל ומה שקרה בפועל, שהם ייקרו את המשכנתאות במימון גדול, והנפגעים הם הרוכשים – לא זו היתה מטרת הפיקוח על הבנקים, אבל בעולם של ריביות נמוכות, מה זה כבר משנה לרוכש הדירה/ לוקח המשכנתא מעוד רבע אחוז.

בנק הפועלים מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מניות בתחום הצריכה הנסחרות בבורסה האמריקאית. הפיקדון הוא שקלי לתקופה של 36 חודשים עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות 10 ניירות ערך הרשומים למסחר ב- NYSE או ב- NASDAQ שבארה"ב במהלך התקופה.

במהלך תקופת הפיקדון ייבדק כל אחד מניירות הערך המפורטים ותרומתו למענק תחושב כדלהלן: לכל נייר ערך נקבע חסם בשיעור 40% מעל השער הבסיסי של הנייר ערך.

במידה ושער נייר הערך לא חרג או לא נגע בחסם שנקבע עבורו לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח לחישוב תשואת נייר הערך בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.  במידה וביום מסחר כלשהו שער נייר הערך יחרוג או יגע ולו פעם אחת בחסם, תשואת נייר הערך תקובע בשיעור 10% למשך תקופת הפיקדון.  המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות במשקלן היחסי לכל נייר ערך בנפרד, כאמור לעיל, בכל מקרה קרן ההשקעה מובטחת.

המענק צמוד לדולר ארה"ב.

בבנק הפועלים מדגישים כי מדובר בקרן השקעה נומינלית ומובטחת, אבל צריך להזכיר שמדובר ברצפה נומינלית, בעוד שריאלית המשקיע יכול להפסיד וזה מתבטא בשני אופנים – המשקיע יכול להפסיד את האינפלציה ששוחקת את כספו – כלומר ביטחון נומינלי משמעו לרוב הפסד ריאלי, ומעבר לכך – המשקיע מפסיד בפועל אלטרנטיבות השקעה אחרות שיכלו לספק לו תשואה נומינלית.

בפועלים מסבירים כי לצורך חישוב התשואה יילקחו בחשבון ביצועים חיוביים ושליליים של כל נייר ערך. כן, מסבירים בבנק כי ייתכן ששער נייר ערך אחד או יותר יגע בחסם וחלקו במענק יקובע על 10% כפול משקל הנייר בסל כולו.

בפיקדון זה, וזה לא עניין של מה בכך, אין התייחסות לחלוקות דיבידנדים של סל החברות המוחזקות.  אם במהלך התקופה, ניירות הערך יחלקו דיבידנדים, לא ישולמו כל תשלומים נוספים על פי הסכם הפיקדון, ובפועל – חלק מרכזי מחברות הצריכה מחלקות דיבידנדים שוטפים (כך שהתשואה האפקטיבית נמוכה יותר).

סיכונים נוספים בפיקדון המובנה – המענק צמוד לדולר, והפיקדון ללא תחנות יציאה/שבירה, כלומר אין נזילות למשך תקופת הפיקדון.

ולמרות הסיכונים, עדיין יש כאן השקעה עם רצפה (נומינלית) שכולה להשיג תשואה עודפת.

בבנק הפועלים מעדכנים כי ניתן להצטרף לפיקדון עד 13 ביוני וכי יום סיום הפיקדון ויום תשלום המענק הוא 19 ביוני 2016. סכום המינימום הוא 20 אלף שקל. המשקיעים צריכים לוודא את שיעור המס החל עליהם.

במקביל להשקת הפיקדון המובנה, מפרסמת  מחלקת המחקר של פועלים סקירה על  סקטור מוצרי הצריכה – סקטור מוצרי הצריכה הבסיסית מורכב מ- 3 מגזרי פעילות מרכזיים:

1. מוצרי ושירותי יסוד עבור משקי בית (חיתולים, נייר טואלט, סכיני גילוח וכיו"ב).

2. מזון, משקאות וטבק.

3. קמעונאות בסיסית (רשתות מזון וקמעונאות, בתי מרקחת וכיו"ב).

"הצריכה הבסיסית", כותבים האנליסטים של פועלים, "מתאפיינת בתלות נמוכה יחסית למחזור העסקים, וביציבות בקצב צמיחת הרווחיות. בהתאם, מהווה רשת ביטחון לתרחיש בו הצמיחה בארה"ב תאט בקצב חד מהצפוי, שכן, הביקוש למוצרי צריכה בסיסיים נותר יציב גם בעיתות של האטה כלכלית. החברות בסקטור נהנות ממאפיינים דפנסיביים לצד חשיפה רחבה יחסית לשווקים מתעוררים. סקטור הצריכה הבסיסית הינו גם היצואן החמישי בגודלו מבין 10 הסקטורים והשלישי בגודלו מבחינת תרומת שווקים Non US להכנסותיו, כשליש ממכירות הסקטור מקורו מחוץ לגבולות ארה"ב(. בד בבד, הסקטור כולל חברות ערך מובילות בקנה מידה עולמי. מאפיינים אלו, מעניקים מעין משענת תומכת למשקיע, ומאפשרות לו זיקה מחזורית מסוימת באמצעות פיזור גיאוגרפי לשווקים מתעוררים בשילוב עם הקטנת רכיב הסיכון בתיק ההשקעות.

"רווחיות הענף יציבה לאורך זמן. חברות הערך הגדולות הנמנות על הענף ימשיכו לרשום צמיחה ברווחיותן על רקע  אופיין הדפנסיבי, בולטות לחיוב העקביות והיציבות של שיעורי הצמיחה. בהתאם, רשם הענף צמיחה ברווחיות בשנים 2011 ו- 2012 (גידול ברווחיות של 5.5% ו-6% בהתאמה), כשרווחיות הסקטור לשנת 2013, צפויה לרשום גידול של כ-6.6% ע"פ קונצנזוס אנליסטים.

"תשואת דיבידנד גבוהה יותר בהשוואה לזו של מדד ה- S&P500. תשואת הדיבידנד המאפיינת את ענף הצריכה הבסיסית גבוהה מתשואת הדיבידנד של המדד הכללי; 3.25% לעומת 2.2% במדד ה-S&P500. נקודה זו עומדת לטובת הענף, ככל שגוברת החשיבות בתשואת דיבידנד יציבה וגבוהה יחסית, על רקע התמורות בשוק המניות. יצוין, כי מבחינת תמחור, המכפיל העתידי שבו נסחר הענף נמצא מעל לממוצע ההיסטורי ובפרמיה מעל המכפיל של המדד הכללי".

מסתבר שחלק גדול מהעם שלנו חי על חשבון תחושות שיכולות ברגע להתברר כלא רלבנטיות – חלק גדול מהצריכה בשנים האחרונות היא מזויפת, היא על אדים – מדובר על תחושת העושר של הציבור שנובעת מאחזקת דירה; העלייה במחירי הדירות יצרה אצל בעלי הדירות תחושה כזו וגרמה להם לבזבז יותר, להוציא יותר על צריכה. זאת כלכלה פשוטה, וזה גם מעוגן על ידי מחקר של בנק ישראל.  על פי המחקר   –  העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה כשליש מהגידול המצטבר בצריכה הפרטית בשנים אלה, לעומת תרומה קטנה יותר ב-2004 עד 2008, ובכך קיזזה חלק מהשפעת המשבר העולמי על המשק.

כמו כן, נמצא במחקר כי – עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה להגדלת הצריכה הפרטית של משקי בית המתגוררים בדירה בבעלותם, המהווים כ-70 אחוזים ממשקי הבית. עיקר ההשפעה נמצאה עבור בני 35 עד 55.

במחקר נמצא כי ההשפעה של מחירי הדירות חזקה יותר על צריכת מוצרים בני-קיימא, מאשר על צריכה שוטפת.

במחקר שערכו סיגל ריבון ומיקי קהן מחטיבת המחקר של בנק ישראל נבחנה למעשה –  השפעת מחירי הדירות והשכירות על הצריכה הפרטית בישראל. התוצאות תומכות בהשערה שההשפעה של עליית מחירי הדירות על הצריכה היא בעיקר בשל הגידול בערך הרכוש של משקי הבית, המאפיין את גילאי 35 עד 55, ובמידה פחותה בשל הקלה על מגבלות הנזילות, ששכיחות יותר בגילאים הצעירים – שני הערוצים שנמצאו כמשפיעים על הצריכה הפרטית במחקרים רבים אחרים בעולם.

המחקר בחן לראשונה את הקשר בין שוק הדיור לצריכה הפרטית באמצעות שילוב נתונים מפורטים על צריכתם של משקי הבית מסקרי ההוצאות שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם נתונים על מחירי הדירות והשכירות על פי אזור מגורים וגודל הדירה, עבור השנים 2003 עד 2011, וכן עם ההערכה העצמית של משק הבית את ערך דירתו.

נמצא כי עוצמת השפעתה של עליית המחירים המשמעותית של הדירות מ-2008 על הצריכה הפרטית הייתה חזקה מזו של ירידת המחירים המתמשכת בעשר השנים עד 2007. העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 תרמה כשליש מהגידול של הצריכה הפרטית בשנים אלה, לעומת תרומה קטנה יותר ב-2004 עד 2008, ובכך קיזזה חלק מהשפעת המשבר העולמי על המשק.

עליית מחירי השכירות תרמה לצמצום צריכתם של שוכרי הדירות, אך מנגד הגדילה את צריכתם של משכירי הדירות, ובסך הכול תרם שוק הדיור להתרחבות הצריכה הפרטית בשנים אלו.

בשנים האחרונות הייתה התפתחותם של מחירי הדירות שונה מאוד באזורים שונים של הארץ. נמצא כי מחיר הדירה שמסביר טוב יותר את השינויים בצריכה הוא זה המתייחס לדירה באזור ובגודל המתאים למשק הבית בעוד ששינויים במחיר הממוצע הארצי לא משפיעים על הצריכה של משק הבית. כלומר, משק הבית מייחס חשיבות להתפתחות המחירים המייצגת את המקום בו הוא גר ולא זו המתארת את המצב הכללי של שוק הדירות והמשק.

על פי הניתוח שנעשה במסגרת המחקר עולה כי שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות היה בממוצע על פני תקופת המדגם, 27 אחוזים, אולם מבין בני 34-20 שיעורם היה 51 אחוזים ואילו מבין בני 64-55 רק 14 אחוזים גרו בשכירות. באזור הצפון שיעור משקי הבית המתגוררים 

בשכירות היה כ-16 אחוזים בעוד שבתל-אביב שיעורם היה כ-48 אחוזים. ההוצאה של השוכרים על תשלומי שכר דירה מתוך סך ההוצאה הייתה בממוצע כ-24 אחוזים: כ-17 אחוזים בצפון ו-28 אחוזים מההוצאה בתל-אביב.

עוד נמצא במחקר כי השפעתם של שינויים במחירי הדירות על צריכת מוצרים בני-קיימא על ידי בעלי דירות גדולה מהשפעתם על הצריכה השוטפת שלהם.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדווחת כי ברבעון הראשון של 2013 נרשמה ירידה של 8% בהתחלות הבנייה, לעומת הרבעון הקודם – הרבעון האחרון של 2012. התחלות הבניה ברבעון הראשון הסתכמו ב-10.3 אלף יחידות דיור, וברבעון הקודם התחלות הבנייה עמדו על 11.2 אלף יחידות דיור.

התחלות הבניה ברבעון ירדו גם ביחס לרבעון המקביל – הראשון של 2012, בשיעור של 3.4%.  השאלה הגדולה – האם זו מגמה? האם הקבלנים מורידים את הקצב כי הם חוששים מירידה בביקושים לדירות על רקע מגבלות והקשחות שמגיעים מכיוונים שונים – בנק ישראל שמגביל את היקף המימון, ומיסים חדשים שמטיל האוצר.

כך או אחרת,  במחוז המרכז התחילו ברבעון הראשון בבנייתם של 2,889 דירות – עלייה של 22% ביחס לרבעון הקודם, אך ירידה של 20% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במחוז הצפון וכן במחוזות –  חיפה, תל אביב והדרום נרשמה ירידה בכמות התחלות הבנייה לעומת התחלות הבנייה ברבעון המקביל אשתקד. מנגד, בירושלים ובאזור יהודה ושומרון נרשמה עלייה.

הבנק הבינלאומי פרסם תוצאות טובות לרבעון הראשון של 2013 – הכנסות המימון עלו ל-544 מיליון שקל, בהשוואה ל-537 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2012. הרווח הסתכם ב-136 מיליון שקל, לעומת 143 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה הזו נובעת מהוצאות מס נמוכות ברבעון המקביל, ומהפרשה שביצע הבנק הבינלאומי בעקבות הוראה של בנק ישראל.
המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, הורה לרתק יותר הון על משכנתאות מסוימות, ובמקביל דרש ביצוע הפרשה גדולה יותר. חלק מהבנקים דחה את ההפרשה לרבעון השני, בבנק הבינלאומי העדיפו עשות זאת ברבעון הראשון.

לאומי קארד דיווחה על רווח של 51 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת רווח של 45 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – מדובר על עלייה של 13% ברווח. מחזור העסקאות הסתכם ב-14.5 מיליארד שקל, לעומת 13.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה – גידול של 11%, כאשר ההכנסות עלו ב-3% ל-240 מיליון שקל. מספר הכרטיסים הפעילים של לאומי קארד לסוף התקופה – 1.8 מיליון , בהשוואה ל-1.77 מיליון בסוף הרבעון המקביל.
האשראי החוץ בנקאי צמח בצורה חדה במהלך הרבעון – 16% ל-1.93 מיליארד שקל