החל מהשנה (2013) אין הבטחת מקדם קצבה בביטוחי המנהלים – משמע הקצבה בעתיד ממש לא מובטחת. המהפכה הזו צפויה להביא מוצרים חדשים לשוק ביטוח המנהלים, וכנראה בשורה (אם כי חלקית) לצרכנים.
נראה שחלק מביטוחי המנהלים שיוצעו כעת יהיו עם דמי ניהול נמוכים יותר וזה כדי להתחרות בקרנות הפנסיה שבהם דמי הניהול נמוכים יחסית. עד עתה, דמי הניהול העודפים בביטוחי המנהלים לפחות היו עבור מוצר עם יתרון – היכולת להבטיח את הקצבה גם עם תוחלת החיים במשק גדלה. במוצרים הקודמים, היה יתרון גדול, במיוחד כשהכתובת על הקיר – תוחלת החיים עולה. במצב כזה, שבו תוחלת החיים עולה, והמשמעות היא שהקצבה בעתיד אמורה לרדת, זה יתרון גדול שבביטוחי המנהלים הבטיחו קצבה לעתיד. בקרנות הפנסיה, אין הבטחה כזו, שם יש תלות בתוחלת החיים.
אלא שכאמור זה השתנה – אין הבטחה לקצבה, יש תלות בתוחלת החיים, ולכן המוצר הפך לשקול מבחינה זו לקרנות הפנסיה. מנגד, הוא עדיין יקר – דמי ניהול גבוהים, ולכן הכוונה עכשיו להפחית את דמי הניהול.

עיריית רעננה הצליחה להעביר תוכנית לדיור בר השגה ברחובות בורלא והנשיאים בהיקף של 140 יחידות דיור. התוכנית הוגשה כבר לפני כשנה ואז נדחתה על ידי הוועדה המחוזית. עיריית רעננה הגישה ערעור למועצה הארצית לתכנון ובנייה שאישרה את הבקשה.

במקביל, ומדובר בהישג בכלל לתחום הדיור בר השגה, המועצה קבעה (לראשונה) קריטריונים מנחים לדיור בר השגה. המועצה קבעה כי לא ניתן לקבוע בתוכנית סעיף המתייחס למחירי הדירות שישווקו או לפסוק בעניינים של בעלות על הקרקע. במועצה הבהירו את החשיבות הגדולה בפרויקטים כאלו וקבעו כי התוכניות יהיו להשכרה בלבד. הדירות יהיו בין 60 מטר רבוע ל-90 מטר רבוע.

בנק הפועלים הבוא הזול ביותר בעמלות העו"ש (עובר ושב) ובנק הבינלאומי הוא היקר ביותר בעמלות אלו. כך עולה מדוח של המפקח על הבנקים, דודו זקן. ההוצאה על העו"ש מסתכמת ב-13.59 שקל בבנק הפועלים; 13.63 שקל בבנק דיסקונט; 13.72 שקל בבנק לאומי; 16.63 שקל בבנק מזרחי טפחות ו-17.02 שקל בבנק הבינלאומי. עמלות העו"ש ירדו בחמש השנים האחרונות ב-21%.
בקרב הבנקים בכלל (לרבות הבנקים הקטנים והבינוניים, אך ללא בנק ירושלים ויובנק) בנק יהב הוא הזול במערכת עם עלות חודשית של 6.3 שקל.

הביקוש לדירות חדשות נפל בחודש נובמבר ב-17% ל- 3,056 יח"ד; אבל זה כנראה לא מלמד על שינוי טעמים של הציבור או על ירידת מחירים בדרך. ממש לא.  במקביל לירידה בביקוש לדירות חדשות, מכירת דירות חדשות בפועל עלו ב-16% ל-1,947 יח"ד. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).  מעבר לכך, היצע הדירות ירד ב-1.6% לכ-15 אלף יח"ד בנובמבר, אולם מספר חודשי ההיצע בהתחשב בקצב המכירות נותר יציב ברמה של 11.6 חודשים. קצב זה מלמד, ככל הנראה שהקבלנים התאימו את הבניה לקצב המכירה, ולמעשה אף הפחיתו משמעותית את הבניה. זה עלול להתבטא בעוד מספר רבעונים במחסור דירות, ושוב עליות מחירים.

בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2012 חלה עלייה של 2.4% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי – כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).  בקבוצת הרכישה מוצרים ושירותים אחרים,  המהווה 41% מסך הרכישות בשנת 2011,  חלה עלייה במגמה בספטמבר-נובמבר 2012 של 2.1%  מזה, בענף הספרים, ציוד משרדי ופרסום נרשמה ירידה של 3.1%, ובענף המחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 11.2%.

בקבוצת הרכישה שירותים,  המהווה 21% מסך הרכישות בשנת 2011,  העלייה במגמה בספטמבר- נובמבר 2012 היתה 6.4%. מזה, בענף הביטוח נרשמה עלייה של 4.5% ובענף שירותי ממשלה ועירייה נרשמה עלייה של 12.7% 

בקבוצת הרכישה מוצרי תעשייה,  המהווה 19% מסך הרכישות בשנת 2011,  נרשמה במגמה בספטמבר- נובמבר 2012 ירידה של 3% מזה, בענף ההלבשה וההנעלה ירידה של 1.7%. בקבוצת הרכישה מזון ומשקאות, המהווה 19% מסך הרכישות בשנת 2011, חלה עלייה במגמה בספטמבר- נובמבר 2012 של 2.1%. 

בלמ"ס מדגישים כי נתונים מנוכי עונתיות מתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות, מהנתונים המקוריים. נתוני המגמה נאמדים לאחר הסרת השפעת האי סדירות (רעשים) מהנתונים מנוכי עונתיות. נתונים מנוכי עונתיות ומגמה עשויים להשתנות מאחר והם מחושבים מחדש עם קבלת נתון מקורי נוסף מדי חודש.  

הנהלת מזרחי טפחות, הגוף הגדול בתחום המשכנתאות עם נתח שוק של 35% מעריכה כי המגבלות של בנק ישראל על היקף המשכנתאות צפויים לגרום להפחתה בהיקף המשכנתאות שיילקחו בשנה הבאה. ישראל אנגל, ראש החטיבה הקמעונאית התראיין בדה-מרקר והעריך שהיקף המשכנתאות יירד עד 10% . יעקב רויטר, הוא  האחראי בבנק על תחום המשכנתאות, אנגל ממונה על הפעילות מול מהציבור, לרבות תחום המשכנתאות. 

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר חתום על מחירי הדירות הגבוהים. הריבית האפסית שהוא אחראי לה גורמת לגידול במשכנתאות , לגידול בביקושים לדירות ולעליות מחירים. היקף המשכנתאות ב-2012 צפוי להסתכם ב-47 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנת 2011.  הגידול במשכנתאות מבטא חזרה של רוכשים לשוק הדירות, לאחר שהקפיאו את רכישת הדירות בעקבות המחאה של קיץ 2011. המחמאה, מסתבר שנה וחצי אחרי, לא באמת תורגמה לירידת מחירים – ההיפך – מחירי הדירות בשנה האחרונה עלו, אם כי בשיעור מתון יותר מאשר בשנים האחרונות.

לאחרונה הפחית בנק ישראל את הריבית ב-0.25% ל-1.75%, והמשמעות היא המשך הוזלה של המשכנתא; בנק ישראל בעצם מעביר מסר מאוד ברור לרוכשים – קחו משכנתא, הריבית מאוד נמוכה. בנק ישראל דוחף את הציבור לרכוש דירות.  סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מנסה להצטייר כבוגר האחראי – זה שנוקט במהלכים, זה שגרם להפחתת המחירים בשוק הדיור. לפני כשנה הוא אמר (וזה נשמע מנותק לחלוטין מהמציאות) שהוא חושש מצניחה חדה במחירי הדירות, ומעדיך ירידה מדורגת. כבר אז כתבנו כאן  וכאן שהוא מכין את הקרקע לכך שהוא מתכוון להפחית את הריבית, וכדי למנוע טענות על כך שהוא גורם לביקושים בשוק הדירות, הוא כבר הכין תשובה – משהו בסגנון, אני רק מצנן את נפילות המחירים בשוק.

עכשיו פתאום כולם מבינים שלבנק ישראל יש חלק במחירי הדירות הגבוהים, אבל הכתובת היתה על הקיר הרבה זמן – קראו כאן. סטנלי פישר פשוט חימם את שוק הדירות דרך ריבית נמוכה שרק הלכה וירדה.  סטנלי פישר עכשיו מסביר שהוא לא קשור, הוא התבטא אתמול שעל הממשלה לדאוג לצד ההיצע של הדירות (להגביר את קצב הבנייה). כן, עכשיו שהוא רואה שהמטרה לא הושגה, הוא חושש שהתדמית שלו תתלכלך והוא זורק את האחריות לכיוון הממשלה. אז נכון, ברור שגם הממשלה צריכה לעשות והרבה, ברור שזה צריך להיות בראש רשימת האג'נדה של הממשלה הבאה, אבל פישר לא יכול לברוח מאחריות

הפרופסור המלומד  מ הוא הסיבה העיקרית למחירי הדירו ת הגבוהים.  מר פישר הוריד את הריבית לרצפה. הוא אמנם לא מקבל את ההחלטה לבדו  – יש וועדה מחליטה, אבל הקול שלו בה מאוד דומיננטי. צריך גם לזכור שלמר פישר יש תפקיד נוסף  שמשחק תפקיד במחירי הדירות – הוא  שומר על הבנקים – אסור לפגוע ביציבות שלהם, אחרת היציבות והתדמית שלו תיפגע. הוא לא מוכן שהבנקים יהיו הסלולר הבא – מהפכות, אפשר, אבל לא במשמרת שלו. מה עושים? פשוט לא עושים – לא עושים רפורמות מרחקיות לכת בתחום הפיננסים, לא מטילים רגולציה חזקה מדי על הבנקים,  משתפים איתם פעולה במחנק האשראי שהם יוצרים מול הקבלנים. אומרים בקול אחד – "מה אתם רוצים, אנחנו נותנים פחות אשראי לשוק הנדל"ן כי הסיכון גדל, אנחנו חושבים שמצב הקבלנים הורע" ושוכחים שמי שבעצם גרם לכך שמצב הקבלנים הורע הוא הם –  הנגיד והבנקים, הבנקים פשוט סגרו את הברז, הבנקים לא רוצים לקחת סיכונים, הבנקים מייבשים את שוק הדירות – לא בונים דירות כי אין אשראי, ואז אין היצע דירות.

הבנקים זה כל המערכת הבנקאית, אבל בעיקר שני הבנקים הגדולים – לאומי ופועלים שאחראים על  70% מהאשראי הבנקאי לענף הנדל"ן (סה"כ 240 מיליארד שקל). הבנקים מצד אחד מייבשים את ההיצע, סטנלי פישר מצד שני משאיר את הריבית ברצפה וצועק ליושבים על הגדר לרוץ ולקחת משכנתא  (באופן מטפורי כמובן) ואם כך ופישר שהוא כלכלן (בכיר) וודאי יודע – המחירים יכולים רק לעלות –  ההיצע קטן, הביקוש גדל – המחירים עולים – זאת הכלכה, פישר.

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) שקלי לשנה עם ריבית שנתית של 1.4%. אבל, ללקוח יש "סוכריה" –  הלקוח יכול לבחור אחרת (מבין שתי ברירות) – ריבית בשיעור 250% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים בתקופת הפיקדון; או כאמור ריבית קבועה בשיעור 1.40% לשנה.
לאחר תום תקופה של  4 חודשים ממועד ההפקדה, ומידי יום עסקים יהיה הלקוח רשאי למשוך את סכום ההפקדה. במקרה זה יקבל הלקוח את הריבית הקבועה בשיעור 1.40% לשנה.
קרן הפיקדון מובטחת.

בנק ישראל הפתיע את הכלכלנים והוריד את הריבית ב-0.25% ל-1.75%. אבל בשוק ההון העריכו שזה מה שיקרה – שערי האג"ח עלו בימים האחרונים בציפייה להפחתת הריבית.

ההחלטה הזו היא בשורה קשה לשוק הדירות – ריבית נמוכה משמעה יותר משכנתא זולה, יותר רכישות של דירות, יותר ביקושי לדירות, וסיכוי יורד להילחם במחירי הדירות.

בבנק ישראל מפרטים את הגורמים לקבלת ההחלטה ומתארים את מצב המשק לרבות שוק הדיור רגע לפני קבלת ההחלטה. "הפחתת הריבית עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין" מציינים בבנק ישראל ומוסיפים –"התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה, וההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן שנרשמו בחודשים האחרונים, מצביעות על המשך הירידה בסביבת האינפלציה וככל הנראה גם על רפיון בביקושים המקומיים. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת מתחת למרכז היעד, והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות סביב מרכז יעד האינפלציה. במחירי הסחורות בכלל והנפט בפרט נרשמה החודש ירידה. אלה צפויים להשפיע בהמשך גם על המחירים המקומיים.

"האינדיקטורים על הפעילות הריאלית ממשיכים להצביע על חולשה ויתכן אף על התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. בנוסף, התחזקות השקל בתקופה האחרונה עשויה להקשות על המשק להתמודד עם הקשיים הניצבים בפניו. החודש עדכנה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה לשנה הבאה, ובניכוי השפעת תחילת הפקת הגז מהמאגר החדש, הצמיחה ל-2013 עודכנה כלפי מטה ל-2.8% לעומת 3% בתחזית הקודמת. התחזית הכוללת את הפקת הגז עומדת על 3.8%. ראוי לציין כי ההתפתחות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה עקבית עם שיעור הצמיחה ללא הפקת הגז. 

"רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. תחזית הצמיחה של משקים מובילים בעולם עודכנה כלפי מטה על ידי הבנקים המרכזיים במשקים אלה ועל ידי ארגון ה-OECD . עדיין קיימת אי ודאות ביחס לבעיית "הצוק הפיסקלי" בארה"ב ולמשבר החובות באירופה. נתוני המקרו באירופה, ובכלל זה במדינות הליבה מצביעים על כניסה למיתון; מנגד, בארה"ב ובסין נתוני המקרו הפתיעו לטובה.

"הבנק המרכזי של ארה"ב הודיע על תוכנית הרחבה כמותית נוספת ועל כך שתוכנית הרכישות כמו גם הריבית האפסית צפויים להמשך כל עוד שיעור האבטלה יהיה גבוה מ- 6.5% והאינפלציה הצפויה לשנה עד שנתיים קדימה נמצאת מתחת ל-2.5%. מספר בנקים מרכזיים הפחיתו החודש את הריבית. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

"מחירי הדירות המשיכו לעלות בחודשים ספטמבר אוקטובר. אולם, מוקדם להעריך כיצד ישפיעו המגבלות על שיעור מימון המשכנתאות, שהוטלו על ידי המפקח על הבנקים ונכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר, על מחירי הדירות

על רקע הצורך בתמיכה נוספת לפעילות הכלכלית, והעדר לחצים אינפלציוניים בעת הזאת, החליטה הועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור"

כנתוני רקע להחלטה מפרטים בבנק ישראל את מצב האינפלציה, התחזית לשנה הבאה ופרמטרים נוספים. "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב- 0.5%, בעוד שממוצע תחזיות החזאים עמד על ירידה של 0.1%. זהו החודש השלישי ברציפות שבו המדד מפתיע כלפי מטה. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על המשך התמתנות סביבת האינפלציה, ובהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 1.4% לעומת 1.8% לנתון זה בחודש שעבר.

"תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו במעט החודש, והן עומדות על 1.8%. גם בציפיות הנמדדות משוק ההון (breakeven inflation) נרשמה ירידה – לרמה של 1.7% בניכוי עונתיות (ללא ניכוי עונתיות רמתן עומדת על 2.2%). הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות, והן נותרו בטווח שבין 2.3% ל – 2.6%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא כ- 1.8%. החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז במהלך הרביע הראשון.  

"הפעילות הריאלית: האינדיקטורים החודשיים ביחס לפעילות הריאלית מצביעים על הימשכות ההאטה בפעילות המשק, וקצב הגידול בתוצר ברביע הרביעי צפוי להיות נמוך מזה של הרביע הקודם. ההאטה באה לידי ביטוי במדד המשולב לבחינת המשק: מדד זה עלה בחודש נובמבר ב-0.1%, וקצב עלייתו הנמוך בחודשים האחרונים משקף ירידה בייצור התעשייתי והאטה ביצוא הסחורות. נתוני הסקרים השונים ביחס לפעילות מצביעים גם הם על המשך ההאטה. מקורה של החולשה בפעילות נעוץ כנראה בהאטה ביצוא כתוצאה מרפיון בשווקים הגלובליים, בהאטה בסחר העולמי ובהשפעות מבצע "עמוד ענן". חלק מהאינדיקטורים המצביעים על התמתנות בפעילות (במיוחד נתוני סחר חוץ) הושפעו לרעה בחודש נובמבר ממבצע "עמוד ענן", ואולם זוהי השפעה זמנית ברובה. במשך ימי הלחימה נעדרו כ-5% ממצבת העובדים. בעת המבצע נרשמה ירידה חדה בהיקף כניסת התיירים לישראל, ועל סמך ניסיון העבר ייתכן כי תופעה זו תימשך אף מספר חודשים לאחר סיום המבצע. כתוצאה מהמבצע המשק איבד ברביע הרביעי כ-0.3 אחוזי תוצר (במונחים רבעוניים).

"שוק העבודה: על פי נתוני סקר כוח האדם, שיעור האבטלה במשק עלה במקצת באוקטובר, ל – 7%, וזאת תוך ירידה של 0.3 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות, לרמה של 63.8%. יחד עם זאת, אם בוחנים את הנתונים לגילאי 25—64 (כלומר לטווח הגילאים שהושפע פחות מהשינויים שנעשו בסקר כוח האדם בתחילת השנה), מוצאים כי באוקטובר חלה ירידה קלה בשיעור האבטלה תוך ירידה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. משרות השכיר בסקטור העסקי המשיכו לרדת ובסקטור הציבורי המשיכו לעלות בחודש ספטמבר. סקר "הערכת המגמות בעסקים" מצביע על צפי להאטה בהתרחבות במספר המועסקים בשלושת החודשים הקרובים. בהשוואה לרביע הקודם, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ברביע השלישי ב- 0.5% ו-0.4%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים אוקטובר—נובמבר ב-4.8% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.8% בנתון זה בספטמבר – אוקטובר.

"הערכות חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. להערכת חטיבת המחקר, בשנת 2013 צפוי שיעור האינפלציה להסתכם ב-1.8%. בתחזית זאת, שבזמן גיבושה עמדה הריבית על 2%, נצפה כי ריבית בנק ישראל תרד ל-1.75% אחוזים בזמן הקרוב ולאחר מכן תשאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2013. צמיחת התוצר המקומי הגולמי בשנת 2012 מוערכת ב-3.3%. הצמיחה הצפויה לשנת 2013 היא 3.8% בהנחה שהפקת הגז מקידוח תמר תחל כמתוכנן במהלך הרביע השני של 2013, ומבטאת את המתודולוגיה של הלמ"ס לגבי אופן רישום תפוקת הגז (והחלפת יבוא דלקים) בנתוני החשבונאות הלאומית; ללא פעילות הפקת הגז מתמר, צפוי התוצר לצמוח ב-2013 ב-2.8%, בהשוואה לתחזית של 3.0% ברביע הקודם. ראוי לציין שהפקת גז דורשת מספר מועט של עובדים, ולכן ההתפתחוות הצפויה בתעסוקה ובאבטלה תושפע בעיקר משיעור הצמיחה בתמ"ג ללא הפקת הגז. 

"נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר בכ-21.2 מיליארדי ש"ח – סכום גבוה בכ-8.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את תחזית הגירעון שהתווה האוצר בתחילת 2012 (3.4 אחוזי תוצר). על פי ההתפתחויות עד כה צפוי הגירעון השנתי להסתכם ב-4-4.2 אחוזי תוצר, בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי. הסטייה המצטברת מהתוואי העונתי התואם את תחזית האוצר נובעת מהכנסות נמוכות בכ -7.2 מיליארדי ש"ח – ומהוצאה גבוהה בכ-1.5 מיליארדי ש"ח – ביחס לתוואי. 

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-25/11/12 – ועד 21/12/12 התחזק השקל מול הדולר בכ-3%, תיסוף משמעותי יותר בהשוואה להתחזקות המטבעות העיקריים מול הדולר. התחזקות זו של השקל התרחשה  בעיקר על רקע חידוש מגמת רכישות השקלים על ידי זרים מאז סיום מבצע "עמוד ענן". מול האירו התחזק השקל ב-1.5%, זאת כאשר מרבית המטבעות העיקריים נחלשו מול האירו. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-2% בתקופה זו.

"שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-25/11/12 – ועד 21/12/12 עלה מדד ת"א 25 ב-0.8%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות ממוצעת של כ-10 נ.ב באפיק השקלי וירידה ממוצעת של 15 נ.ב באפיק הצמוד. מגמה זו של ירידת תשואות באפיק הממשלתי עמדה בניגוד למגמה העולמית והתרחשה בין היתר על רקע הודעת האוצר על הורדת היקף ההנפקות ברבעון הקרוב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד ב-25 נ.ב., לרמה של 220 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.8%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט בסיכום התקופה לרמה של 135 נ.ב. מדד התל-בונד 60 נותר בסיכום התקופה הנסקרת ללא שינוי, אך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות יחסית.

"שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.2%. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-2.8%, לעומת 2.2% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ספטמבר – אוקטובר ב-0.5%, לעומת עלייה של 0.6% בחודשים אוגוסט – ספטמבר. ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלו מחירי הדירות ב-3.7%, לעומת 2.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. 

הרמה המצטברת של  התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עדיין גבוהה (38,650 ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר לעומת 40,097 ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט), והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, ברביע השלישי חלה ירידה חדה ברמת התחלות הבנייה ו ובקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל" 

לפני כשלושה חודשים החלה רשות ניירות ערך במהלך להפחתת דמי הניהול בקרנות הנאמנות. פרופסור שמואל האוזר יזם הפחתה עמלות ההפצה שמשלמים הקרנות לבנקים ובמקביל הגביל את דמי הניהול בתקרה. המהלך זכה לתמיכה רחבה וההצעה עברה לכנסת, אלא שהכנסת , בחודשים האחרונים משותקת לאור הקדמת הבחירות, וכנראה שגם בגלל חוסר הרצון לקחת צעדים נועזים רגע לפני הבחירות, ההצבעה על ההפחתה בשיעור ההפצה (בגובה של 20%) נדחית.

החיסכון של הציבור כתוצאה מהפחתה בעמלות ההפצה ובהתאמה בדמי הניהול, צפוי להסתכם בכ-100-120 מיליון שקל. אלא שהחיסכון הזה עלול להידחות לאחר הבחירות , ואולי זה גם בסדר – העיקר שלא יבוטל לחלוטין.

עמלות ההפצה של הבנקים מסתכמות, על פי חישוב של מהון להון בכ-550 מיליון שקל 

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

הראל קרנות נאמנות מדווחת כי בקרן הנאמנות הראל אג"ח המרה וקונצרני ישנם ניירות ערך לא סחירים או דלי סחירות בהיקף העולה על רב מנכסי הקרן – " ביום 20.12.12 נודע למנהל הקרן, כי בסוף יום 19.12.12 היה שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") 26.29% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, וזאת לפי הפירוט הבא:

"חשיפה לנכסים אשר חלפו שלושה ימי מסחר מאז שהמסחר בהם הופסק (להלן: "נכסים בלתי סחירים") – 13.60% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

"חשיפה לנכסים שלא נעשתה בהם עסקה בבורסה במשך לפחות שלושה ימי מסחר רצופים (להלן: "נכסים דלי סחירות") – 12.69% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

"יצוין, כי הקרן הינה קרן אשר סיווגה לצורך פרסום הינו: אג"ח בארץ- חברות והמרה, חברות והמרה בסיכון גבוה.. הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים בלתי סחירים בקרן נאמנות, הינם כדלקמן -העדר יכולת למכור בבורסה ו/או בשוק מוסדר את הנכס הבלתי סחיר, לעיתים גם במשך תקופות ארוכות ביותר. כאשר הנכס הבלתי סחיר הינו אגרת חוב עלולה החברה המנפיקה שלא לעמוד בהתחייבויותיה בקשר אליו, כולן או חלקן. מכירת הנכס הבלתי סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו.  שערוך הנכס הבלתי סחיר המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך  האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה.במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים הבלתי סחירים או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים הבלתי סחירים בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

"הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים דלי סחירות בקרן נאמנות, הינם כדלקמן: מכירת הנכס דל הסחירות בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו;  שערוך הנכס דל הסחירות המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך  האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה; במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים דלי הסחירות או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות העניין בהן שיעור הנכסים דלי הסחירות בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

"ניהול הסיכונים האמורים על ידי מנהל הקרן, נעשה בעיקר באופן הבא: מנהל הקרן פועל על מנת להקטין את שיעור הנכסים המשוערכים המוחזקים בקרן, אם וככל שהדבר אפשרי וכדאי בנסיבות העניין. למנהל הקרן מחלקה כלכלית אשר עוסקת, בין היתר, בהערכות שווי כלכליות לנכסים משוערכים. מנהל הקרן מקיים מעקב אחרי מידע המתפרסם לגבי נכסים משוערכים המוחזקים בקרנות המנוהלות על ידו וכאשר נודע לו על אירועים מיוחדים הקשורים בנכסים משוערכים הוא שוקל האם יש צורך לשנות את השווי בו משוערכים הנכסים האמורים ואם אכן יש בכך צורך קובע שווי זה. במקרים מסוימים, משתתף נציג מטעם מנהל הקרן בנציגות של מחזיקי אגרות חוב שהמנפיק שלהן נקלע לקשיים. ההשתתפות בנציגות מקנה למנהל הקרן מידע לגבי מנפיק אגרות החוב האמורות, אשר מאפשר לו להעריך בצורה טובה יותר את שווין של אגרות החוב, וכן מאפשרת לו להיות מעורב בגיבוש תנאי ההסדר לגבי אגרות החוב, ככל שיתגבש, ובכך לפעול לטובת בעלי היחידות בקרן".

בנק דיסקונט יוצא במבצע ללקוחותיו – פיקדון שקלי ל-100 ימים בריבית שנתית של 1.5%.  סכום המינימום להפקדה – 5 אלף שקל. 

אלו הנתונים הבסיסיים והחשובים, וזה באמת מבצע, אבל הייתם מאמינים?  האם יכול להיות שלקבל ריבית שנתית של 1.5% (ריבית שקלית) זה מבצע? ובכן בהינתן הריבית במשק – ריבת בנק ישראל והכיוון שלה על פי הכלכלנים (תרד אפילו ל-1.5%), אז באמת שאין מה להתלונן על מבצע שכשזה, אבל על פני זמן, מדובר בריבית נמוכה במיוחד. ריבית אגב, שגורמת לשוק הנדל"ן לרתוח.