כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.1% . המדד להערכתם יושפע  בעיקר מהמשך העלייה במוצרי מזון שונים עקב העלאת המע"מ ועליית מחירי מוצרי החלב. בנוסף, תשפיע עלייה עונתית חדה במחירי הלבשה וההנעלה עם כניסת קולקציית החורף לחנויות. כן יעלו עונתית מחירי השהות בבתי מלון עקב חג הסוכות שחל בחודש זה. מנגד הירידה החדה במחירי הדלקים בשיעור של 3.7% עקב ההוזלה במחיר הנפט העולמי,  תיסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר בשיעור של 2.5% בממוצע, וכן ירידה מתונה בסעיף הדיור, ימתנו עליות אלו. 

להערכת כלכלני בנק הפועלים מדד נובמבר צפוי לרדת ב-0.1%. המדד יושפע, להערכתם בעיקר מירידה משמעותית במחירי הדלקים בשיעור של 2.5% עקב ההוזלה במחיר הנפט העולמי וייסוף בשער השקל. כן תמשיך להשפיע הירידה המתונה במחירי שכר הדירה. גל התייקרויות במוצרי מזון שונים עליה הודיעו יצרני ורשתות המזון וכן המשך העלייה העונתית במחירי הלבשה וההנעלה צפויים למתן ירידות אלו.

האינפלציה החזויה לשנים עשר החודשים הבאים עודכנה בפועלים ל-1.8%; האינפלציה לשנת 2102 עודכנה ל-2.1%. בתחזית נלקחו בחשבון,  גל ההתייקרויות הנוכחי במחירי המזון השונים והשינויים במחירי הדלקים בארץ עקב התנודות במחירם העולמי.

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מדד ת"א 25. פיקדון מובנה, על רגל אחת, הוא פיקדון שיש בו מצד אחד רצפה – לא ניתן להפסיד  את ההשקעה הנומינלית, משמע – השקעתם 20 אלף שקל, במצב הכי גרוע בסוף תקופת הפיקדון (וזה יכול להיות כמה שנים) תקבלו 20 אלף שקלים. זו כמובן לא המטרה – המטרה היא להרוויח, ובכל זאת – לפחות מבחינת הסיכון, הרי שהוא מוגבל. עם זאת, ייתכן הפסד ריאלי והפסד שנובע מהאלטרנטיבה. גם אם מקבלים את כל הסכום הנומינלי שהושקע אחרי כמה שנים הרי שמבחינה ריאלית יש הפסד – המדד לא עצר מלכת, ומעבר לכך, יש הפסד לעומת השקעות אחרות – כמה יכולתם לקבל אם הייתם משקיעים באפיק אחר.

לצד הסיכון המוגבל, קיים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מנגנון של אפסייד באם נכס בסיס כלשהו (מדדים על מניות, סחורות, מניות ספציפיות  ועוד) יגיעו לשער מסויים, או הממוצע שלהם לאורך תקופה יגיע לשער מסוים וכו'.

בפועלים מציעים את המנגנון הבא – פיקדון שקלי לכשנתיים וחצי המבטיח קרן שקלית (נומינלית), בתוספת מענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות שער מדד ת"א 25 במהלך התקופה.  אם שער מדד ת"א 25 יישאר לאורך כל תקופת הפיקדון מתחת לחסם ששיעורו 30% מעל שער התחילה (ללא נגיעה בחסם וללא חריגה ממנו) – הלקוח יזוכה במענק שיחושב בהתאם לתשואת המדד בפועל (מנקודה לנקודה).אם שער מדד ת"א 25 ירד ביחס לשער התחילה, קרן ההשקעה הנומינלית מובטחת. אם שער מדד ת"א 25 יחרוג מהחסם שנקבע או יגע בו ולו פעם אחת במהלך התקופה – הלקוח יזוכה במענק   בשיעור של 5% למשך תקופת הפיקדון.

בבנק הפועלים מדגישים – כי הקרן  השקלית מובטחת (נומינלית); מצד שני המענק יכול להגיע עד ל-30% בסוף התקופה. "אם במהלך תקופת הפיקדון שער מדד ת"א 25  יחרוג או יגע בחסם שנקבע ולו פעם אחת, הלקוח יזוכה במענק שנקבע מראש ללא קשר לשער המדד ביום הסיום", מדגישים בפועלים ומוסיפים – " ייתכן והמענק בו יזוכה הלקוח יהיה נמוך מהריבית האלטרנטיבית אותה יכול היה לקבל בפיקדון שקלי לאותה תקופה". כמו כן,  מוסרים בפועלים כי הפיקדון ללא תחנות יציאה/שבירה, מה שעשוי להביא להעדר נזילות לתקופת הפיקדון. הפיקדון המובנה נחשב כמוצר מסוכן (בעל סיכון גבוה) ובבנק מדגישים זאת. המעוניינים בפיקדון מובנה על ת"א 25 יכולים לעשות זאת עד 15 באוקטובר ; סכום המינימום הוא 20 אלף שקלים.

מדד ת"א 25, מציינת חטיבת המחקר של בנק הפועלים,  הוא המדד החשוב ביותר בבורסה, אשר כולל את מניותיהן של 25 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה, מבחינת שווי השוק. על מנת להכלל במדד, ישנם קריטריונים נוספים, ובהם כמות צפה (מניות שמוחזקות בידי הציבור ולא בידי בעלי עניין), רמת סחירות ועוד. הרכב המדד נקבע פעמיים בשנה (ביוני ובדצמבר), כשמשקלה של מניה בודדת במדד מוגבל לרף עליון של 10%.

בבנק הפועלים מצרפים סקירה על מדד ת"א 25, ואת הערכותיהם קדימה, וזאת כחומר רקע לקבלת החלטות של משקיעים פוטנציאלים בפיקדון המובנה."שנת 2012 היא שנה תנודתית מאוד במדד ת"א 25. ניתן לחלק את השנה ל-3 פרקי זמן: בתקופה שבין ינואר לאפריל נהנה המדד מרוח גבית, אשר הביאה לעליה של כ-6% בערכו. אלא שבתחילת מאי התהפכה המגמה, והמדד עבר לירידות, אשר קיזזו כ-10% מערכו בתוך כ-3 חודשים. מסוף יולי חל שוב מפנה, ומאז ועד כה השלים המדד עליה של 15%בערכו. נכון להיום רחוק המדד כדי 12% בלבד מרמתו בשיא כל הזמנים, אשר נקבעה באפריל 2011.

"על פי הערכות יחידת המחקר של הבנק, התקופה הקרובה צפויה להיות חיובית למדד ת"א 25. זאת בזכות שיפור שנרשם בשורת הגורמים המשפיעים עליו: בעולם – נתוני המאקרו בארה"ב מצביעים על שיפור בכלכלה, ובאירופה נעשים מאמצים כבירים לייצוב המערכת הפיננסית וכלכלת הגוש. אלו תורמים להתאוששות בתחושת הביטחון של המשקיעים ותרמו לשיפור בשווקים הגלובליים בחודשים האחרונים.

"הכלכלה המקומית – לאחרונה החלו להופיע סימנים חיוביים בכלכלה הישראלית.  נתוני הצמיחה ברבעון השני,  לשם הדוגמה,  היו טובים מהצפוי,  עם צמיחה של 3.4% בתמ"ג.  עם זאת,  הכלכלה הישראלית נמצאת במגמה האטה, והערכות הן כי הצמיחה בשנה הבאה תהיה נמוכה יותר. גם מדדי  הציפיות מגלמים צפי להמשך ההאטה במשק המקומי. אלא שגם תחת תרחיש ההאטה,  המשק הישראלי ממשיך להפגין ביצועי יתר משמעותיים ביחס לכלכלה המערבית, ובמיוחד בהשוואה למשקים האירופאים.

"דוחות החברות – דוחות החברות מצביעים ברבעונים האחרונים על שחיקה בפעילות,  ובעיקר ברווחיות.  הדבר בולט במיוחד בחברות המוטות למשק המקומי,  ובעיקר לצריכה הפרטית.  עם זאת, ההערכה היא כי חברות רבות עברו תהליכי התייעלות משמעותיים, ולכן מגמת השחיקה ברווחיות צפויה להיבלם. ההערכות הן, כי במבט לעתיד נראה שיפור בתוצאות החברות, אולם הוא יהיה מתון. הסביבה הגיאו-פוליטית – לצד הגורמים הכלכליים,  חלה בשנתיים האחרונות עליית מדרגה באי הודאות הגיאו פוליטית.  קריסת השלטון במצרים,  לצד האירועים בסוריה,  העלו את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית, כשברקע עלתה תשומת הלב לאיום האיראני. עם זאת לאחרונה נראה כי חלה רגיעה בזירה זו, כשבמדינות המעגל הראשון עסוקים המשטרים בענייני הפנים, ואילו במישור האיראני נראה כי האפשרות לתקיפה כלשהי באיראן נדחתה בכמה חודשים לפחות".

הפטור ממס שבח על דירות להשקעה יוארך בגלל הבחירות. הפטור ניתן במקור על דירות שימכרו עד סוף שנת 2012, אבל על רקע הבחירות לכנסת, צפוי כי האוצר בהוראת שעה יאפשר הארכת הפטור עד למאי 2013 – משקיעים שימכרו את דירתם עד מאי 2013 יזכו לפטור ממס שבח.  עם זאת, כמובן שעד שהוראת השעה הזו לא נכנסת לתקוף, עדיין התקנות הקודמות תקפות.

הוראת השעה מתחילת 2011 שנועדה להגדיל את היצע הדירות למגורים דרך צעדי מיסוי, קבעה שמוכרי דירות להשקעה בסכום של עד 2.2 מיליון שקל ייהנו מפטור ממס שבח. במקביל, אגב, הועלה שיעורו של מס הרכישה למשקיעים מ-5% ל-7% (ובהתאם למחיר הדירה – על פי מדרגות מס עולים).

על כל פנים, ייתכן שהפטור הזה יוארך עוד יותר , במקביל לניסיונות האוצר, בנק ישראל, משרד השיכון והבינוי, להביא לירידת מחירים בשוק הדירות דרך הגדלת היצע, והקטנת הביקושים.

תעשיית קרנות הנאמנות גדלה בחודש אוקטובר בכ-4 מיליארד שקל לכ-164.5 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים, כאשר בימים האחרונים נרשמים יצירות ( כניסות כספים) של בין 200 מיליון ל-500 מיליון שקלים.  הקרנות המגייסות בחודש האחרון היו בעיקר קרנות אג"ח. קרנות אג"ח בארץ , חברות והמרה (אג"ח קונצרני) גייסו מעל מיליארד שקל ולצד העליות שנרשמו בהן מגיע היקפם ל-20.3 מיליארד שקל.  קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-1.4 מיליארד שקל להיקף כולל של 29.3 מיליארד שקל.

לראשונה זה זמן רב נרשמו פדיונות בקרנות הכספיות  – כ-450 מיליון שקלים להיקף כולל של 37.7 מיליארד שקל – עדיין הקטגוריה הגדולה בענף הקרנות.

הגוף הגדול בתעשיית הקרנות – פסגות עם כספים מנוהלים בסך של 28.9 מיליארד שקל; הגוף השני בגודלו בתעשייה – הראל פיננסים עם היקף נכסים בסך 19.5 מיליארד שקל; שלישי – מגדל שוקי הון עם היקף נכסים בסך – 18 מיליארד שקל;  אקסלנס ומיטב עם 17.2 מיליארד שקל כל אחת. המיזוג של מיטב עם דש הצפוי להיערך בשבועות הקרובים/חודשים קרובים יביא את הגוף הממוזג להיקף נכסים בתחום הקרנות בסך 27.3 מיליארד שקל.

חודש אוקטובר היה טוב לשוק המניות ובהתאמה לשוק תעודות הסל וקרנות הנאמנות. היקף קרנות הנאמנות הגיע לשיא של 164.5 מיליארד שקל וגם תעשיית תעודות הסל שוברת שיא עם היקף כספים מנוהל בסך 66 מיליארד שקל.  באוקטובר נרשמו גיוסים בתעודות הסל המנייתיות בסך של כ-930 מיליון שקל, לאחר שמתחילת השנה נרשמו פדיונות בסך 1.8 מיליארד שקל.

 בסך הכל גייסו תעודות הסל בחודש אוקטובר כ-1.6 מיליארד שקל ומתחילת השנה הן גייסו כ-7.8 מיליארד שקל. עיקר הגיוסים היה בתעודות פיקדון (מכשיר סולידי שעוקב אחרי פיקדונות הבנקים) שגייסו כ-6.2 מיליארד שקל, כ-360 מיליון שקל בחודש אוקטובר. 

מה זאת תעודת סל? מהן היתרונות והחסרונות שלה ומה ההבדלים בינה לבין קרן נאמנות 

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכיח למעשה את ההשערות המוקדמות – לחלק גדול מהציבור אין פנסיה. למרות הרגולציה והחוקים שמחייבים פנסיה, עדיין לחלק מרכזי מהציבור אין מקורות פרנסה בתקופת הפנסיה. מעבר לכך, רק ל-57% מהציבור יש חיסכון בבנק, ל-35% יש קופות גמל ול-37% יש קרן השתלמות. ל-8% מהציבור יש קרנות נאמנות או תעודות סל וכ-14% (שיעור דווקא משמעותי) משקיעים ישירות באג"ח או במניות.

הבעיה הגדולה שגם נחשפת בסקר של הלמ"ס היא שאין בקרב הציבור מודעות להתנהלות פיננסית חכמה, אין חינוך פיננסי, אין מודעות לצרכים הפיננסים בתקופת הפנסיה. הציבור לא באמת חוסך לתקופה שבה כבר לא יוכל לעבוד. קרוב לשליש אמנם לא חוסכים בכלל, אבל יש גם רבים שלא חוסכים מספיק. על פי ההערכות כדי להגיע לפנסיה מספקת (אם כי עדיין נמוכה משמעותית מהשכר בתקופת העבודה) יש להפריש באופן שוטף  מעל 20% מהשכר השוטף לחיסכון פנסיוני.  לא רבים מפריישם בשיעורים כאלו, וזאת פצצה מתקתקת – בסופו של דבר מישהו צריך לממן את האנשים האלו, וזה יחזור כבומרנג למדינה שתצטרך לתקצב את התושבים שאין להם כסף לפנסיה, ומעבר לכך את הגירעונות של הפנסיה. המצב כיום הוא שלמרות החיסכון הפנסיוני, החוסכים רחוקים מלהגיע לקצבה ראויה בעת הפנסיה, גם בגלל שכספי הפנסיה מייצרים תשואה מאוד נמוכה (על רקע הריבית הנמוכה במשק). ואז, נוצר בעצם פער גדול בין הנכסים של קרן הפנסיה לבין ההתחייבויות שלה לעמיתים – נוצר גירעון, כך שגם אלו שחוסכים יכולים להגיע למצב שלקרן הפנסיה שלהם אין מספיק כדי לתת להם.

ולמרות הברוך הצפוי, אין באמת יד מכוונת, אין באמת חינוך פיננסי, אין באמת פתרון כולל שמוצע לפצצה המתקתקת הזו. 

בבית ההשקעות אפסילון כותבים את מה שרבים חושבים – פישר לא יצליח להילחם במחירי הדירות; פישר לא יצליח לרסן את עליית מחירי הדירות במהלכים שהוא מיישם לאחרונה.

זה מאוד נחמד לתפוס כותרות מפוצצות על הנגיד האחראי שנלחם במחירי הדירות, אבל פישר משחק תפקיד כפול – ביד אחת הוא מזרים ביקושים לשוק הדירות דרך הריבית הנמוכה שהופחתה לאחרונה ל-2%, וביד השנייה הוא שולח את דוד זקן, המפקח על הבנקים בגזרות – מימון מקסימלי של 50% לרוכשי דירות להשקעה; מימון מקסימלי של 75%  לרוכשי דירה ראשונה. אבל, איפה פה הבשורה,האם זה ישפיע על שוק הדירות ויוציא את המשקיעים מהשוק, יוריד מחירים ויצור היצע גדול של דירות? זה ישפיע בשוליים. הריבית הנמוכה  חזקה יותר מכל מהלך ותעלול של בנק ישראל.

באפסילון   מדגישים כי המגבלות החדשות של בנק ישראל טובות ליציבות הבנקים ולכך שלקוחות יותר איתנים ככל הנראה יהוו את הביקוש העתידי לדירות. עם זאת, מציינים באפסילון – "אנו מטילים ספק ביכולתם של צעדים אלו לרסן את המגמה של עליית מחירי הדירות. כל עוד הממשלה לא תתערב באופן נחרץ בענף, אנו לא רואים סיכוי לשינוי. לנגיד תהיה בטווח הקרוב דילמה גדולה מאוד שתגיע מכיוון הדיור, בעיקר בשל הירידה בהתחלות הבנייה".

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) שקלי לשלוש שנים עם חשיפה למניית קוקה קולה. הפיקדון המובנה מאפשר השתתפות של 90% מעליית ערך מניית קוקה קולה לפי ממוצע תצפיות רבעוניות במהלך התקופה (12 תצפיות), כשמנגד ההפסד מוגבל – קרן ההשקעה מובטחת (עשוי להיווצר הפסד ריאלי, אך הסכום האבסולוטי מובטח). בפועל, יערך ממוצע אריתמטי של התצפיות האלו והממוצע ביחס למדד הבסיס יבטא את עליית הערך. המענק יהיה כאמור 90% מעליית הערך.

קרן ההשקעה היא שקלית וההשתתפות בעליית מניית קוקה קולה צמודה לשער הדולר. תאריך תחילת הפיקדון – 13 בנובמבר, וניתן להפקיד מינימום של 15 אלף שקל.

היתרונות העיקריים של הפיקדון המובנה על מניית קוקה קולה, מדגישים בלאומי – "פוטנציאל להשתתפות בעליית ערך המניה מבלי לסכן את קרן ההשקעה; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון". מנגד מדגישים בלאומי את הסיכונים – "אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה ב-1 באוקטובר היא 2%; חשיפה למניית קוקה קולה; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון; הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים בעוד שנכס הבסיס עשוי לחלק מעת לעת דיבידנדים; הריבית המותנית צמודה לדולר; חישוב שיעור עליית המדד הקובע (לצורך חישוב המענק) על פי תצפיות עלול לגרום שתשואת עליית המדד הקובע ותשואת הפיקדון תהיה נמוכה משמעותית משיעור עליית נכס הבסיס בתקופה. כמו כןף שיעור ההשתתפות במוצר נמוך ממלוא שיעור עליית המניה".

פיקדון מובנה  (סטרקצ'ר) הוא השקעה במכשיר פיננסי  שמצד אחד יש לו תכונות של פיקדון – השקעה מובטחת, אך מצד שני יש בהשקעה זו ה תכונות של השקעה בסיכון לצד אפשרות להשיג תשואה נאה. אז מה זה בעצם פיקדון מובנה, ואיך הוא משלב בין תכונות של פיקדון לתכונות של השקעה מסוכנת? ובכן, בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) ברוב הגדול של המקרים מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים (בדרך כלל תשואה של נכס הבסיס).  נשמע לא רע, נכון? במיוחד הרצפה שמובטחת למשקיעים. אתם משקיעים סכום מסוים ולא יכולים לכאורה להפסיד. אבל, זה לא ממש מדויק, אמנם המשקיעים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי  (ומיד נגיע לתרחיש האופטימי) את קרן ההשקעה, אבל זאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים).

 לא פיקדון רגיל; אפשר להפסיד ריאלית

המשמעות של לקבל את הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית; המשמעות היא הפסד ריאלי, וההפסד הזה שתלוי בשיעור האינפלציה עשוי להיות משמעותי – נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 3% בשנה (על פי המתווה של בנק ישראל) והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי (כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה); אנחנו נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית (קרן ההשקעה הנומינלית) המבטאת  הפסד ריאלי של כ-9% (בקירוב); וזה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו. 

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

איזה ברוך. נגיד בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25% ל-2% והריבית הנמוכה גרמה לכך שאגרות החוב הצמודות למדד לטווח של עד שנתיים, נסחרות בתשואה שלילית. ככל שטווח הזמן עולה המצב משתפר, אבל מדובר בתשואות נמוכות במקרה הטוב, אפסיות, במקרה הרע. 

זו בשורה רעה לחוסכים לטווח בינוני וארוך. הכספים בקופות הגמל והכספים לפנסיה נשענים על אגרות החוב האלו, והמשמעות העקיפה היא שהתשואות בשנים הקרובות צפויות להיות נמוכות מאוד ואפילו תשואות שליליות (ריאלית). אמנם, בקרנות ובקופות האלו יש השקעות נוספות – אג"ח שקליות, אג"ח קונצרניות, ומכשירים נוספים, לרבות מניות, אך העוגן המרכזי הוא אג"ח צמודות למדד ואג"ח ממשלתיות שקליות, ובהתבסס עליהן התשואה אמורה להיות נמוכה במיוחד. 

בבית ההשקעות מיטב צופים שבסוף מארס תרד הריבית ברבע אחוז נוסף ל-1.75%. "בבנק ישראל הקדימו בחודש את ההערכה שלנו בדבר הפחתת הריבית", כותב רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב ומוסיף – "הלכה למעשה, בבנק ישראל החליטו להוריד את הריבית, על רקע הפחתת תחזיות הצמיחה לעולם על ידי קרן המטבע העולמי, שבוצעה לאחרונה, בהמשך למהלך דומה שנעשה בבנק בכל האמור לצמיחה במשק. המהלך התאפשר כאשר האינפלציה לא מפתיעה לרעה, אולי דווקא לטובה, כאשר 'מדד המע"מ' – ספטמבר –  נותר ללא שינוי.

"היה ברור כי בבנק ישראל חוששים מההתפתחויות בתחום המשכנתאות, עם המשמעות שיש לכך על הסיכון של נוטלי המשכנתאות ומערכת הבנקאות. לכן, המהלך המאקרו-יציבותי המגביל את שיעור המשכנתאות כחלק משווי הנכס הסיר את החשש מפני התגברות בביקוש למשכנתאות, על רקע הפחתת הריבית.

"נזכיר כי לפי הטיוטא שפורסמה בסמיכות להכרזת הריבית, הבנק לא יאפשר נטילת משכנתא בשיעור העולה על 75% לרוכשי דירה ראשונה, עד 70% למשפרי דיור (כנגד מכירת דירה ישנה) ועד 50% משווי הנכס לרוכשי דירה שנייה (או כפי שנהוג לקרוא להם – ספקולנטים).

 "אין ספק כי בבנק ישראל נותנים משקל גבוה למדדים אמון העסקים והצרכנים, במיוחד כאשר הפעילות העסקית רושמת שיפור, גם אם הוא צנוע. לראיה, בכל אחד משלושת החודשים האחרונים – יוני עד אוגוסט – התרחב הייצור התעשייתי בשיעור הגבוה מ-1% (לפי נתוני המגמה), לעומת פחות ממחצית מכך בשלושת החודשים שלפני כך.

"על כן, בהתאם לגישה זו, ובמיוחד על רקע העובדה כי האינדיקטורים האחרונים מצביעים על פסימיות הן של הסקטור העסקי והן של משקי הבית, כאשר מנגד האינפלציה לא מהווה גורם סיכון בתקופה זו (ומחירי הסחורות נמצאים במגמת ירידה) אנו לא יכולים לפסול את האפשרות כי בבנק ישראל יפחיתו את הריבית המוניטרית פעם נוספת ברבע הראשון של 2013".

בעקבות הפרסום של בנק ישראל – טיוטת הוראה, בנושא הגבלת שיעור המימון (LTV) בהלוואות לדיור, אשר תחול על הלוואות שניתן להן אישור עקרוני מיום 1 בנובמבר 2012 ואילך, צופה EMI מקבוצת הראל, המספקת ביטוחים להלוואות במימון גבוה (LTV גבוה) כי עלולה להיות פגיעה מהותית בתוצאותיה.    "ההוראה החדשה הינה המשך לצעדים קודמים שננקטו על ידי הפיקוח על הבנקים בשוק האשראי לדיור. טיוטת ההוראה קובעת שתאגיד בנקאי לא יאשר הלוואה לדיור (משכנתא), בשיעור מימון גבוה מ- 70%, למעט הלוואה לדיור לצורך רכישת דירה ראשונה של לווה,  לגביה יחול שיעור מימון מרבי של 75%.  בנוסף קובעת ההוראה שתאגיד בנקאי לא יאשר הלוואה ללווה לצורך רכישת דירה להשקעה בשיעור מימון הגבוה מ-50%", כותבים מנהלי הראל, בעלי השליטה ב-EMI, "להוראה כאמור עשויה להיות השפעה שלילית מהותית ביותר על הכנסותיה העתידיות של EMI.  בשלב זה החברה בוחנת את ההשלכות הצפויות של יישום ההוראה ואת הצעדים שיהיה עליה לנקוט בעקבות ההוראה כאמור".

סטנלי פישר ממשיך להוריד את הריבית – ריבית בנק ישראל תרד בנובמבר ב-0.25% ל-2% בלבד! שפל שנראה מסוכן על רקע ההתאוששות לשוק הדירות והמשך הביקושים לדירות שמואץ בין היתר בגלל הריבית הנמוכה. בבנק ישראל מבינים, מן הסתם, את הסכנה שהם יוצרים דרך הריבית הנמוכה ולכן המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה להגבלת שיעור המימון בהלוואות לדיור – לא ניתן יהיה לרכוש דירה במימון העולה על 50%, אלא אם מדובר בדירה ראשונה.

בנק ישראל מפרט את הגורמים העיקריים להחלטה  להוריד את הריבית –

ההחלטה להוריד את הריבית לחודש נובמבר ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 2% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

•הנתונים שנוספו החודש ממשיכים לחזק את ההערכה שחלה התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה לכ-3%, והם עקביים עם תחזית חטיבת המחקר שהתפרסמה בחודש שעבר. הצפיות של סקרי הצרכנים וסקר המגמות בעסקים פסימיות ומצביעות על צפי  להתמתנות נוספת בפעילות. בחודשים הראשונים של 2013  צפויה הפעילות להיות מושפעת מהריסון הפיסקאלי הגלום במגבלת ההוצאה החודשית עד לאישור התקציב החדש.

•התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים תוך המשך התמתנות עליית סעיף הדיור במדד (המתבסס על שכר הדירה). האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד. מרבית הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות אף הן במרכז היעד זאת על רקע הירידה שנרשמה במחירי הסחורות מצד אחד, והעליות הצפויות במחירי המזון מצד שני.

•על רקע משבר החוב באירופה, רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים ורובם הפתיעו לטובה אך זאת ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה. החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012, 2013. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות שירדו החודש צפויים אף הם לתמוך במגמה זו. הבנקים המרכזיים במשקים הגדולים ממשיכים בתוכניות ההקלה הכמותית ומספר בנקים מרכזיים הורידו החודש ריבית.

•בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עלו מחירי הדירות ב-1.4%. אולם בחודש האחרון עלו מחירי הדירות ב-0.6% ובששת החודשים האחרונים ב-2.9%. העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור מעלים את החשש מפני המשך עלית מחירי הדירות.

תנאי הרקע להורדת הריבית

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי. התחזיות המוקדמות צפו בממוצע עלייה של 0.5% במדד. הסיבה העיקרית להפתעה ביחס לתחזיות המוקדמות היא הירידה בסעיף החינוך הקדם יסודי. ירידה זו נבעה מהחלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, והיא חד פעמית ופועל יוצא של מדיניות. השפעה זו אומנם הייתה ידועה מראש, אבל היא לא הובאה בחשבון במרבית התחזיות. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים, זאת בצד המשך  התמתנות העלייה של מדד הדיור. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 2.1%. תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו לאחר פרסום מדד ספטמבר מסביבה של 2.5% לסביבה של- 2.1%. לעומת זאת, הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) נשארו גבוהות במהלך החודש ועמדו על רמה של 2.5%, אולם ייתכן שציפיות אלו מוטות החודש כלפי מעלה. לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים המחירים לעלות ב-0.3%, כאשר ברקע, בטווח הקצר, עומדות על הפרק העלאות מחירים צפויות בתחום המזון, ומנגד עומדות הירידות שנרשמו לאחרונה במחירי הסחורות בעולם. הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות ברמה של 2.5%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא 2.1%. רוב החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יותיר את הריבית לנובמבר ללא שינוי.

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה של צמיחה ממותנת בשיעור של כ-3%. אינדיקטורים אלו תואמים את תחזיות חטיבת המחקר לפיהן צמיחת התוצר בשנת 2012 תסתכם ב-3.3%. נתוני הפדיון הענפי לאוגוסט מצביעים על עלייה בפדיון בענפי המסחר והשרותים שיתכן והושפעו מהקדמת רכישות לפני העליה בשיעור המע"מ. המדד המשולב למצב המשק לחודש ספטמבר עלה ב-0.2%. העלייה במדד החודש משקפת עלייה כמעט בכל רכיבי המדד, למעט ביצוא השירותים. בעקבות עדכון כלפי מעלה, שערכה הלמ"ס בנתוני יצוא הסחורות לחודש אוגוסט, עודכן במקביל כלפי מעלה גם המדד המשולב לחודש אוגוסט. ביצוא הסחורות (במונחים דולריים, ללא או"מ ויהלומים) נרשמה עלייה של 5.7% ברביע השלישי, שבאה לאחר ירידה חדה בחודש יוני. ביבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וח"א) נרשמה ברביע השלישי ירידה קלה של 2%. על פני  זמן, נתוני יצוא ויבוא הסחורות המשיכו לשמור על יציבות, בדומה למגמה מתחילת 2011. נתונים העולים מהסקרים נותרו פסימיים ביחס להתפתחויות העתידיות: מדד מנהלי הרכש עלה מעט החודש, אך נותר ברמה המצביעה על התכווצות חדה בפעילות התעשייתית; בציפיות העולות ממדדי אמון הצרכנים של בנק פועלים ושל הלמ"ס נרשמה הרעה נוספת, במיוחד במרכיב התעסוקה.

שוק העבודה: הנתונים משוק העבודה שנוספו החודש מצביעים על המשך גידול מתון בתעסוקה, אם כי בחודשים האחרונים חלה התייצבות בתעסוקה בסקטור העסקי. נתוני התעסוקה לחודשים יולי ואוגוסט מציגים גידול של 1.5% (בניכוי עונתיות) במספר המועסקים לעומת הרביע השני, תוך עלייה בשיעור המשרות החלקיות לעומת המשרות המלאות. התרחבות זאת התרחשה תוך המשך העלייה בשיעור התעסוקה בחודשיים אלו מ- 59.1% ל- 59.9%, ובמקביל נרשמה ירידה בשיעור האבטלה, מ-7% ברביע השני ל-69% באוגוסט. הן השכר הנומינלי והן השכר הריאלי עלו ב-1% בחודשים מאי – יולי, לעומת שלושת החודשים הקודמים, על פי נתונים מנוכי עונתיות. נתוני מס הבריאות מלמדים על המשך גידול נומינלי של סך תשלומי השכר באוגוסט וספטמבר בקצב של יותר מ-6% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד.

הערכות חטיבת המחקר: חטיבת המחקר עדכנה בחודש שעבר את התחזית המאקרו כלכלית לשנים 2012-2013. לפי תחזית זאת (שפורסמה יחד עם הודעת הריבית הקודמת), הצמיחה בתמ"ג בשנים 2012 ו-2013 צפויה לעמוד על 3.3% ו-3%, בהתאמה. ריבית בנק ישראל, לפי תחזית חטיבת המחקר, צפויה להישאר ללא שינוי עד סוף 2013. האינפלציה בארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השלישי של 2013 צפויה להסתכם ב-2.6%. בעקבות עדכון כלפי מעלה של מספר ההתחלות וגמר הבנייה, חטיבת המחקר צופה שעלייתו של סעיף הדיור במדד (שכר דירה) תתמתן מקצב שנתי של 3.5% בשנת 2012 ל-0% בשנת 2013, ובאמצע 2014 תגיע לשיעור שלילי של 1.5%, דבר שצפוי לתרום להתמתנות העלייה של רמת המחירים הכללית.

נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות ממיסים, מתחילת השנה ועד ספטמבר, היו נמוכות מהתוואי העונתי המעודכן בכ-4.5 מיליארדי ש"ח, כאשר בארבעת החודשים האחרונים חל שיפור בגביית המסים וצמצום  הסטייה הממוצעת מהתוואי העונתי. בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי,צפוי הגירעון השנתי, על פי ההתפתחויות עד כה, להסתכם בכ- 4 אחוזי תוצר. צפוי ה. מתווה ההוצאות הצפויות בהמשך השנה מעלה חשש מסוים מגרעון גבוה יותר, אך ייתכן שעיכובים טכניים בשל הקדמת הבחירות יבלמו את ביצוע ההוצאות. כמו כן, ההשפעה של הקדמת הבחירות על ההתפתחויות הפיסקליות בתחילת 2013 צפויה להיות מרסנת, בעיקר ברביע הראשון, בגלל מגבלת הוצאות חודשית בגובה של עד 1/12 מתקציב השנה הקודמת עד לאישור התקציב החדש.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12, ועד 26/10/12 התחזק השקל כנגד הדולר ב-1.1%, זאת לעומת רוב המטבעות החשובים בעולם, שנחלשו מול הדולר. מול האירו התחזק השקל בכ-0.8%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-1.2%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12, ועד 26/10/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-5.3%, לעומת ירידות ברוב שוקי המניות בעולם ובעיקר במדינות המפותחות. בזאת סגר שוק המניות הישראלי את הפער שנפתח בין ביצועיו לבין הביצועים בשוקי העולם מאז תחילת השנה. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות של עד 30 נ.ב. בשני העקומים, לעומת שוקי האג"ח הממשלתיות במשקים המפותחים שנסחרו תוך שינויים קלים בלבד. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד בכ-30 נ.ב., לרמה של כ-250 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום, עד 10 נ.ב., כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 2.15%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה החודש מעט לרמה של 150 נ.ב., לעומת ירידות במרווחי ה-CDS  ברוב המדינות. מדדי התל-בונד 20 ו-40  נרשמו עליות של 1.4% ו-1.5% בהתאמה.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-11.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.4%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אוגוסט שמרה יתרת החוב של המגזר העסקי על יציבות ברמה של 792.7 מיליארדי ש"ח, ומתחילת השנה עלתה יתרה זו ב-1.6%. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש אוגוסט ב- 0.8%, ל-381 מיליארדי ש"ח. בחודש ספטמבר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) ב-3.2 מיליארדי ש"ח, לעומת 5.8 מיליארדי ש"ח בחודש אוגוסט. חלק מהירידה בביצועי המשכנתאות ניתן לייחס למספר ימי העסקים הנמוך במהלך החודש עקב החגים, ולכך שחלק מהעסקאות הוקדמו לחודשים יולי ואוגוסט בשל העלאת המע"מ שחלה בספטמבר. יתרת החוב לדיור בחודש אוגוסט עמדה על 272 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.9% ביחס לרמה בחודש אוגוסט אשתקד. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ספטמבר במסלול הצמוד למדד, נותרו כמעט ללא שינוי, ואילו במסלול הלא צמוד בריבית משתנה הן שבו ועלו ב-0.1 נק' האחוז, לאחר עלייה דומה בחודש אוגוסט

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.8%, לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים יולי – אוגוסט ב-0.6%, לעומת עלייה של 0.8% בחודשים יוני – יולי. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו מחירי הדירות ב- 1.4%, לעומת 1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי.  עם זאת, בששת החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב 2.9%.

הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמותיה בעשור האחרון. רמת התחלות הבנייה עדיין גבוהה, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, וניכרת ירידה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל. מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש יולי על 40,554, לעומת 42,462 בחודש הקודם.

 המשק העולמי: משבר החוב באירופה מוסיף להיות הסיכון המרכזי לכלכלה העולמית.  נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים, אך רובם הפתיעו לטובה (ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה). החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012 ו-2013 ל-3.3% ול-3.6%, בהתאמה, לעומת 3.5% ו-3.9% בתחזית הקודמת, בהתאמה. בהודעתה כתבה הקרן כי תחזית זו נשענת על הנחות אופטימיות, ולפיהן גוש האירו יצליח לפתור תוך פרק זמן סביר את הבעיות של המדינות הנמצאות במשבר, וארה"ב תצליח לטפל בבעיותיה התקציביות ("הצוק הפיסקאלי") ותתווה תוכנית אמינה לחזרה לתוואי של חוב בר קיימא. נוסף על כך העריכה קרן המטבע כי הבנקים באירופה יצטרכו להוריד את המינוף בצורה ניכרת, דבר שעלול לפגוע באשראי ובצמיחה. בשווקים הפיננסיים בעולם נמשכה החודש ההתנהלות האופטימית היחסית שמאפיינת אותם מאז ההכרזות של ה-ECB  וה-FED  על תוכניות רכישה של נכסים בהיקפים גדולים. התשואות ומרווחי ה-CDS  של המדינות בליבת המשבר הוסיפו לרדת. מאידך גיסא, בנקים מרכזיים וממשלות בעולם המשיכו להנמיך את תחזיות הצמיחה והאינפלציה. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה, ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות ירדו החודש, ועל פי הערכות בשווקים צפויים להמשיך ולרדת, יתמכו אף הם במגמה זו. מספר בנקים מרכזיים הורידו החודש את הריבית. בארה"ב נרשמו לאחרונה ביצועים מאכזבים בקרב חברות, בעיקר במגזר הטכנולוגיה העילית, והסנטימנט בקרב חברות ואנליסטים התדרדר משמעותית בחודש האחרון. 

על רקע הצורך לתת תמיכה נוספת לפעילות הכלכלית והעדר לחצים אינפלציוניים החליטה הועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.

לנוכח העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור על רקע הריביות הנמוכות בשוק המשכנתאות, החליט המפקח על הבנקים בבנק ישראל להוציא הוראה המגבילה את שיעור המימון ממחיר הדירה (LTV), כדי לתמוך ביציבות המערכת הבנקאית.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.