פיקדונות הציבור בכל המערכת הבנקאית מסתכמים נכון לסוף הרבעון השני ב-941.8 מיליארד שקל – כך עולה מבדיקה של אתר הון, אתר המידע והצרכנות הפיננסית.
בסוף שנת 2011 הסתכמו הפיקדונות מהציבור בכל המערכת הבנקאית בסך של 933.6 מיליארד שקל. כלומר, בחצי שנה עלו פיקדונות הציבור בכ-0.9%, שזו למעשה התשואה הממוצעת על פיקדונות בנקאיים.
הפיקדונות בבנקים הם סוג של הר שקלים שאמנם נכון לעכשיו נמצא באפיק סולידי ובטוח, אך אפיק שלא מייצר תשואה. כאשר הציבור ישנה טעמיו ויבחר להגדיל את מרכיב הסיכון ויעבור לאגרות חוב, מניות ועוד, אז הר השקלים הזה עשוי לזוז ולהיות גורם בעל משמעות גדולה על שוק ההון המקומי.
סך הפיקדונות עול הפי כמה וכמה על תעשיית הקרנות כולה (כ-157 מיליארד שקל) ופי עשרות משוק תעודות הסל (שמנהל כ-60 מיליארד שקל), ומכאן חשיבותו והשפעתו הגדולה על השווקים המשיקים לו – שוק אגרות החוב, שוק המניות, שוק המשכנתאות ועוד.
עם זאת, כרגע, למרות תהליך ממושך של הורדות ריבית ולמרות הריבית האפסית שהציבור מקבל בבנקים, תעשיית הפיקדונות פורחת – הציבור פשוט מפחד לקחת סיכונים.